.

נסיגה בשנות חיי האדם- פרשת לך-לך.

לימודי שנת שבעים וחמש לקוממיות שהפכה לעצמאות: אפשר לראות את הנסיגה בשנות חיי האדם מהיציאה מגן עדן והלאה עד תרח: וַיֹּאמֶר יְהוָה

לא תשימוני קצין עם- לימודים מספר ישעיהו.

וְנִגַּשׂ הָעָם אִישׁ בְּאִישׁ וְאִישׁ בְּרֵעֵהוּ יִרְהֲבוּ הַנַּעַר בַּזָּקֵן וְהַנִּקְלֶה בַּנִּכְבָּד: כִּי יִתְפֹּשׂ אִישׁ בְּאָחִיו בֵּית אָבִיו שִׂמְלָה לְכָה קָצִין תִּהְיֶה לָּנוּ

עמך נדבות- לימודי תהלים.

עַמְּךָ֣ נְדָבֹת֮ בְּי֪וֹם חֵ֫ילֶ֥ךָ בְּֽהַדְרֵי-קֹ֖דֶשׁ מֵרֶ֣חֶם מִשְׁחָ֑ר לְ֝ךָ֗ טַ֣ל יַלְדֻתֶֽיךָ: נִשְׁבַּ֤ע יְהוָ֨ה | וְלֹ֥א יִנָּחֵ֗ם אַתָּֽה-כֹהֵ֥ן לְעוֹלָ֑ם עַל-דִּ֝בְרָתִ֗י מַלְכִּי-צֶֽדֶק: מזמור עשרה ומאה. יש

הושיעני כחסדך- לימודי תהלים.

וְאַתָּ֤ה | יְה֘וִ֤ה אֲדֹנָ֗י עֲֽשֵׂה-אִ֭תִּי לְמַ֣עַן שְׁמֶ֑ךָ כִּי-ט֥וֹב חַ֝סְדְּךָ֗ הַצִּילֵֽנִי: כִּֽי-עָנִ֣י וְאֶבְי֣וֹן אָנֹ֑כִי וְ֝לִבִּ֗י חָלַ֥ל בְּקִרְבִּֽי: מזמור תשעה ומאה. כִּי-ט֥וֹב חַ֝סְדְּךָ֗ הַצִּילֵֽנִי: כִּֽי-עָנִ֣י

לא ימצא ולא יראה- כתובה לחג הפסח.

וּבַיּוֹם הָרִאשׁוֹן, מִקְרָא-קֹדֶשׁ, וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי, מִקְרָא-קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם:  כָּל-מְלָאכָה, לֹא-יֵעָשֶׂה בָהֶם–אַךְ אֲשֶׁר יֵאָכֵל לְכָל-נֶפֶשׁ, הוּא לְבַדּוֹ יֵעָשֶׂה לָכֶם.  וּשְׁמַרְתֶּם, אֶת-הַמַּצּוֹת, כִּי בְּעֶצֶם

במושב זקנים יהללוהו- לימודים תהלים.

יוֹד֣וּ לַיהוָ֣ה חַסְדּ֑וֹ וְ֝נִפְלְאוֹתָ֗יו לִבְנֵ֥י אָדָֽם: וִֽ֭ירֹמְמוּהוּ בִּקְהַל-עָ֑ם וּבְמוֹשַׁ֖ב זְקֵנִ֣ים יְהַלְלֽוּהוּ: מזמור שבעה ומאה. וּבְמוֹשַׁ֖ב זְקֵנִ֣ים יְהַלְלֽוּהוּ: וַיְהִי דְּבַר-יְהוָה צְבָאוֹת, לֵאמֹר.  כֹּה אָמַר

יספרו מעשיו ברינה- לימודים מתהלים.

יוֹד֣וּ לַיהוָ֣ה חַסְדּ֑וֹ וְ֝נִפְלְאוֹתָ֗יו לִבְנֵ֥י אָדָֽם: וְ֭יִזְבְּחוּ זִבְחֵ֣י תוֹדָ֑ה וִֽיסַפְּר֖וּ מַעֲשָׂ֣יו בְּרִנָּֽה: מזמור שבעה ומאה. וִֽיסַפְּר֖וּ מַעֲשָׂ֣יו בְּרִנָּֽה: וִֽיסַפְּר֖וּ מַעֲשָׂ֣יו בְּרִנָּֽה: זה

רזון הנפש הוא לא רזון הגוף- לימודים מתהלים.

חָטָ֥אנוּ עִם-אֲבוֹתֵ֗ינוּ הֶעֱוִ֥ינוּ הִרְשָֽׁעְנוּ: אֲב֘וֹתֵ֤ינוּ בְמִצְרַ֨יִם | לֹא-הִשְׂכִּ֬ילוּ נִפְלְאוֹתֶ֗יךָ לֹ֣א זָ֭כְרוּ אֶת-רֹ֣ב חֲסָדֶ֑יךָ וַיַּמְר֖וּ עַל-יָ֣ם בְּיַם-סֽוּף: וַֽ֭יּוֹשִׁיעֵם לְמַ֣עַן שְׁמ֑וֹ לְ֝הוֹדִ֗יעַ אֶת-גְּבוּרָתֽוֹ: וַיִּגְעַ֣ר

פקדני בישועתך- לימודים מתהלים.

זָכְרֵ֣נִי יְ֭הוָה בִּרְצ֣וֹן עַמֶּ֑ךָ פָּ֝קְדֵ֗נִי בִּישׁוּעָתֶֽךָ: לִרְא֤וֹת | בְּט֘וֹבַ֤ת בְּחִירֶ֗יךָ לִ֭שְׂמֹחַ בְּשִׂמְחַ֣ת גּוֹיֶ֑ךָ לְ֝הִתְהַלֵּ֗ל עִם-נַחֲלָתֶֽךָ: מזמור שישה ומאה. פָּ֝קְדֵ֗נִי בִּישׁוּעָתֶֽךָ: פָּ֝קְדֵ֗נִי לִ֭שְׂמֹחַ בְּשִׂמְחַ֣ת

אדם וחווה הולידו בחוץ, וילדיהם בחוץ- פרשת בראשית.

לימודי שנת שבעים וחמש לקוממיות שהפכה לעצמאות: וַיֹּ֣אמֶר ׀ יְהוָ֣ה אֱלֹהִ֗ים הֵ֤ן הָֽאָדָם֙ הָיָה֙ כְּאַחַ֣ד מִמֶּ֔נּוּ לָדַ֖עַת ט֣וֹב וָרָ֑ע וְעַתָּ֣ה ׀ פֶּן־יִשְׁלַ֣ח

ונהר יוצא מעדן ומשם הלאה- פרשת בראשית.

לימודי שנת שבעים וחמש לקוממיות שהפכה לעצמאות: וְנָהָר֙ יֹצֵ֣א מֵעֵ֔דֶן לְהַשְׁק֖וֹת אֶת־הַגָּ֑ן וּמִשָּׁם֙ יִפָּרֵ֔ד וְהָיָ֖ה לְאַרְבָּעָ֥ה רָאשִֽׁים׃ שֵׁ֥ם הָֽאֶחָ֖ד פִּישׁ֑וֹן ה֣וּא הַסֹּבֵ֗ב

ויוכח עליהם מלכים- לימודי תהלים.

זֶ֭רַע אַבְרָהָ֣ם עַבְדּ֑וֹ בְּנֵ֖י יַעֲקֹ֣ב בְּחִירָֽיו: לֵאמֹ֗ר לְךָ֗ אֶתֵּ֥ן אֶת-אֶֽרֶץ-כְּנָ֑עַן חֶ֝֗בֶל נַחֲלַתְכֶֽם: בִּֽ֭הְיוֹתָם מְתֵ֣י מִסְפָּ֑ר כִּ֝מְעַ֗ט וְגָרִ֥ים בָּֽהּ: וַֽ֭יִּתְהַלְּכוּ מִגּ֣וֹי אֶל-גּ֑וֹי מִ֝מַּמְלָכָ֗ה

משלי מועדי היום- פרשת אין מלך בישראל.

לימודי שנת שבעים וארבע לקוממיות שהפכה לעצמאות: וַיְהִי֙ בַּיָּמִ֣ים הָהֵ֔ם וּמֶ֖לֶךְ אֵ֣ין בְּיִשְׂרָאֵ֑ל וַיְהִ֣י | אִ֣ישׁ לֵוִ֗י גָּ֚ר בְּיַרְכְּתֵ֣י הַר–אֶפְרַ֔יִם וַיִּֽקַּֽח–לוֹ֙ אִשָּׁ֣ה פִילֶ֔גֶשׁ מִבֵּ֥ית

גלות הארץ בארץ- פרשת אין מלך בישראל.

לימודי שנת שבעים וארבע לקוממיות שהפכה לעצמאות: בַּיָּמִ֣ים הָהֵ֔ם אֵ֥ין מֶ֖לֶךְ בְּיִשְׂרָאֵ֑ל בימים האלה שבט דן ביקש לכבוש לו נחלה, מענין לראות

סרן- דרגה צבאית פלשתית- פרשת שמשון.

לימודי שנת שבעים וארבע לקוממיות שהפכה לעצמאות- עדכון כתיבה משנים קודמות. וַֽיְהִי֙ אַחֲרֵי–כֵ֔ן וַיֶּאֱהַ֥ב אִשָּׁ֖ה בְּנַ֣חַל שֹׂרֵ֑ק וּשְׁמָ֖הּ דְּלִילָֽה: וַיַּעֲל֨וּ אֵלֶ֜יהָ סַרְנֵ֣י פְלִשְׁתִּ֗ים

נאמני ארץ- לימודים מתהלים.

עֵינַ֤י | בְּנֶֽאֶמְנֵי-אֶרֶץ֮ לָשֶׁ֪בֶת עִמָּ֫דִ֥י הֹ֭לֵךְ בְּדֶ֣רֶךְ תָּמִ֑ים ה֝֗וּא יְשָׁרְתֵֽנִי: לֹֽא-יֵשֵׁ֨ב | בְּקֶ֥רֶב בֵּיתִי֮ עֹשֵׂ֪ה רְמִ֫יָּ֥ה דֹּבֵ֥ר שְׁקָרִ֑ים לֹֽא-יִ֝כּ֗וֹן לְנֶ֣גֶד עֵינָֽי: לַבְּקָרִ֗ים

רפורמה כמסך עשן- לימודים מתהלים.

יְהוָ֣ה מָ֭לָךְ יִרְגְּז֣וּ עַמִּ֑ים יֹשֵׁ֥ב כְּ֝רוּבִ֗ים תָּנ֥וּט הָאָֽרֶץ: יְ֭הוָה בְּצִיּ֣וֹן גָּד֑וֹל וְרָ֥ם ה֝֗וּא עַל-כָּל-הָֽעַמִּֽים:מזמור תשעה ותשעים. יְ֭הוָה בְּצִיּ֣וֹן גָּד֑וֹל וְרָ֥ם: וְעֹ֥ז מֶלֶךְ֮ מִשְׁפָּ֪ט

יש קיבוץ ויש קיבוץ- לימודי תהלים.

יְהוָ֣ה מָ֭לָךְ תָּגֵ֣ל הָאָ֑רֶץ יִ֝שְׂמְח֗וּ אִיִּ֥ים רַבִּֽים: עָנָ֣ן וַעֲרָפֶ֣ל סְבִיבָ֑יו צֶ֥דֶק וּ֝מִשְׁפָּ֗ט מְכ֣וֹן כִּסְאֽוֹ: אֵ֭שׁ לְפָנָ֣יו תֵּלֵ֑ךְ וּתְלַהֵ֖ט סָבִ֣יב צָרָֽיו: הֵאִ֣ירוּ בְרָקָ֣יו

בהדרת קדש- לימודי תהלים.

סַפְּר֣וּ בַגּוֹיִ֣ם כְּבוֹד֑וֹ בְּכָל-הָֽ֝עַמִּ֗ים נִפְלְאוֹתָֽיו: כִּ֥י גָ֘ד֤וֹל יְהוָ֣ה וּמְהֻלָּ֣ל מְאֹ֑ד נוֹרָ֥א ה֝֗וּא עַל-כָּל-אֱלֹהִֽים: כִּ֤י | כָּל-אֱלֹהֵ֣י הָעַמִּ֣ים אֱלִילִ֑ים וַֽ֝יהוָ֗ה שָׁמַ֥יִם עָשָֽׂה: מזמור שישה

בן אשה זונה- פרשת תולע…

לימודי שנת שבעים וארבע לקוממיות שהפכה לעצמאות. וְיִפְתָּ֣ח הַגִּלְעָדִ֗י הָיָה֙ גִּבּ֣וֹר חַ֔יִל וְה֖וּא בֶּן–אִשָּׁ֣ה זוֹנָ֑ה וַיּ֥וֹלֶד גִּלְעָ֖ד אֶת–יִפְתָּֽח: וַתֵּ֧לֶד אֵֽשֶׁת–גִּלְעָ֛ד ל֖וֹ בָּנִ֑ים וַיִּגְדְּל֨וּ

בן הפלגש- פרשת אבימלך.

לימודי שנת שבעים וארבע לקוממיות שהפכה לעצמאות. .וַיְהִ֗י כַּֽאֲשֶׁר֙ מֵ֣ת גִּדְע֔וֹן וַיָּשׁ֙וּבוּ֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וַיִּזְנ֖וּ אַחֲרֵ֣י הַבְּעָלִ֑ים וַיָּשִׂ֧ימוּ לָהֶ֛ם בַּ֥עַל בְּרִ֖ית לֵאלֹהִֽים: וְלֹ֤א

השפעה רעה- פרשת גדעון.

לימודי שנת שבעים וארבע לקוממיות שהפכה לעצמאות. וַיֹּאמְר֤וּ אִֽישׁ–יִשְׂרָאֵל֙ אֶל–גִּדְע֔וֹן מְשָׁל–בָּ֙נוּ֙ גַּם–אַתָּ֔ה גַּם–בִּנְךָ֖ גַּ֣ם בֶּן–בְּנֶ֑ךָ כִּ֥י הוֹשַׁעְתָּ֖נוּ מִיַּ֥ד מִדְיָֽן: וַיֹּ֤אמֶר אֲלֵהֶם֙ גִּדְע֔וֹן לֹֽא–אֶמְשֹׁ֤ל

שקט כלכלי- פרשת גדעון.

לימודי שנת שבעים וארבע לקוממיות שהפכה לעצמאות. וַיָּבֹ֥א גִדְע֖וֹן הַיַּרְדֵּ֑נָה עֹבֵ֣ר ה֗וּא וּשְׁלֹשׁ–מֵא֤וֹת הָאִישׁ֙ אֲשֶׁ֣ר אִתּ֔וֹ עֲיֵפִ֖ים וְרֹדְפִֽים: וַיֹּ֙אמֶר֙ לְאַנְשֵׁ֣י סֻכּ֔וֹת תְּנוּ–נָא֙ כִּכְּר֣וֹת

ויחץ לשלוש ולא לשנים- פרשת גדעון- שפה.

לימודי שנת שבעים וארבע לקוממיות שהפכה לעצמאות. וַיַּ֛חַץ אֶת–שְׁלֹשׁ–מֵא֥וֹת הָאִ֖ישׁ שְׁלֹשָׁ֣ה רָאשִׁ֑ים וַיִּתֵּ֨ן שׁוֹפָר֤וֹת בְּיַד–כֻּלָּם֙ וְכַדִּ֣ים רֵקִ֔ים וְלַפִּדִ֖ים בְּת֥וֹךְ הַכַּדִּֽים: שֹׁפְטִים- פרשת

פן יתפאר עלי- פרשת גדעון.

לימודי שנת שבעים וארבע לקוממיות שהפכה לעצמאות. וַיִּקַּ֨ח גִּדְע֜וֹן עֲשָׂרָ֤ה אֲנָשִׁים֙ מֵֽעֲבָדָ֔יו וַיַּ֕עַשׂ כַּאֲשֶׁ֛ר דִּבֶּ֥ר אֵלָ֖יו יְהוָ֑ה וַיְהִ֡י כַּאֲשֶׁ֣ר יָרֵא֩ אֶת–בֵּ֨ית אָבִ֜יו

כדי ארבה- פרשת גדעון.

לימודי שנת שבעים וארבע לקוממיות שהפכה לעצמאות. וַיַּעֲשׂ֧וּ בְנֵי–יִשְׂרָאֵ֛ל הָרַ֖ע בְּעֵינֵ֣י יְהוָ֑ה וַיִּתְּנֵ֧ם יְהוָ֛ה בְּיַד–מִדְיָ֖ן שֶׁ֥בַע שָׁנִֽים: וַתָּ֥עָז יַד–מִדְיָ֖ן עַל–יִשְׂרָאֵ֑ל מִפְּנֵ֨י מִדְיָ֜ן עָשֽׂוּ

לא תרביע כלאים.

וּבְכָל בְּהֵמָה לֹא תִתֵּן שְׁכָבְתְּךָ לְטָמְאָה בָהּ וְאִשָּׁה לֹא תַעֲמֹד לִפְנֵי בְהֵמָה לְרִבְעָהּ תֶּבֶל הוּא:אַל תִּטַּמְּאוּ בְּכָל אֵלֶּה כִּי בְכָל אֵלֶּה נִטְמְאוּ

והחכמה מאין תבוא- לימודי תהלים- מעודכן.

יש משהו בענין חכמת הזקנים גם מהמקום של הזקן כצופה בהצגה מתוך מקום שהוא ראה את תחילת הסרט של דורו, מתוך המקום

עדותיך נאמנו – לימודי תהלים.

יְהוָ֣ה מָלָךְ֮ גֵּא֪וּת לָ֫בֵ֥שׁ לָבֵ֣שׁ יְ֭הוָה עֹ֣ז הִתְאַזָּ֑ר אַף-תִּכּ֥וֹן תֵּ֝בֵ֗ל בַּל-תִּמּֽוֹט: נָכ֣וֹן כִּסְאֲךָ֣ מֵאָ֑ז מֵֽעוֹלָ֣ם אָֽתָּה: מזמור שלושה ותשעים. אַף-תִּכּ֥וֹן תֵּ֝בֵ֗ל בַּל-תִּמּֽוֹט: תִּכּ֥וֹן

העמים האלה- לימודי תהלים.

כִּ֤י שִׂמַּחְתַּ֣נִי יְהוָ֣ה בְּפָעֳלֶ֑ךָ בְּֽמַעֲשֵׂ֖י יָדֶ֣יךָ אֲרַנֵּֽן: מַה-גָּדְל֣וּ מַעֲשֶׂ֣יךָ יְהוָ֑ה מְ֝אֹ֗ד עָמְק֥וּ מַחְשְׁבֹתֶֽיךָ: אִֽישׁ-בַּ֭עַר לֹ֣א יֵדָ֑ע וּ֝כְסִ֗יל לֹא-יָבִ֥ין אֶת-זֹֽאת: מזמור שנים ותשעים. אִֽישׁ-בַּ֭עַר

מעונך- לימודי תהלים.

זה אחרי: כִּֽי-אַתָּ֣ה יְהוָ֣ה מַחְסִ֑י עֶ֝לְי֗וֹן שַׂ֣מְתָּ מְעוֹנֶֽךָ: תהלים- מזמור אחד ותשעים. זה: תְּפִלָּה֮ לְמֹשֶׁ֪ה אִֽישׁ-הָאֱלֹ֫הִ֥ים אֲֽדֹנָ֗י מָע֣וֹן אַ֭תָּה הָיִ֥יתָ לָּ֗נוּ בְּדֹ֣ר

משוררת משפיעה- פרשת דבורה, ברק ויעל.

לימודי שנת שבעים וארבע לקוממיות שהפכה לעצמאות. וְאָנֹכִי הַסְתֵּר אַסְתִּיר פָּנַי בַּיּוֹם הַהוּא עַל כָּל הָרָעָה אֲשֶׁר עָשָׂה כִּי פָנָה אֶל אֱלֹהִים

כנען כמשל לפרי עץ הדעת- פרשת דבורה ברק ויעל.

לימודי שנת שבעים וארבע לקוממיות שהפכה לעצמאות. וַיַּכְנַ֤ע אֱלֹהִים֙ בַּיּ֣וֹם הַה֔וּא אֵ֖ת יָבִ֣ין מֶֽלֶךְ–כְּנָ֑עַן לִפְנֵ֖י בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל: וַתֵּ֜לֶךְ יַ֤ד בְּנֵֽי–יִשְׂרָאֵל֙ הָל֣וֹךְ וְקָשָׁ֔ה עַ֖ל

ויכנע אלהים- פרשת דבורה ברק ויעל.

לימודי שנת שבעים וארבע לקוממיות שהפכה לעצמאות. וַיֹּסִ֙פוּ֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל לַעֲשׂ֥וֹת הָרַ֖ע בְּעֵינֵ֣י יְהוָ֑ה וְאֵה֖וּד מֵֽת: וַיִּמְכְּרֵ֣ם יְהוָ֗ה בְּיַד֙ יָבִ֣ין מֶֽלֶךְ–כְּנַ֔עַן אֲשֶׁ֥ר מָלַ֖ךְ

וכסאו כימי שמים- לימודי תהלים.

לְ֭עוֹלָ֗ם (אשמור)-אֶשְׁמָר-ל֣וֹ חַסְדִּ֑י וּ֝בְרִיתִ֗י נֶאֱמֶ֥נֶת לֽוֹ: וְשַׂמְתִּ֣י לָעַ֣ד זַרְע֑וֹ וְ֝כִסְא֗וֹ כִּימֵ֥י שָׁמָֽיִם: מזמור תשעה ושמונים. לָעַ֣ד זַרְע֑וֹ וְ֝כִסְא֗וֹ כִּימֵ֥י שָׁמָֽיִם: צריך להבין טוב

ממקור ישראל- לימודי תהלים.

מִזְמ֣וֹר שִׁ֑יר יְ֝סוּדָת֗וֹ בְּהַרְרֵי-קֹֽדֶשׁ: מזמור שבעה ושמונים. המזמור הוא שיר שהנושא שלו הוא: יְ֝סוּדָת֗וֹ בירושלים: יְ֝סוּדָת֗וֹ בְּהַרְרֵי-קֹֽדֶשׁ: בעת יסוד וכינון שהמכוננים נולדו בה:

יסלח וישמח- לימודי תהלים.

חָנֵּ֥נִי אֲדֹנָ֑י כִּ֥י אֵלֶ֥יךָ אֶ֝קְרָ֗א כָּל-הַיּֽוֹם: שַׂ֭מֵּחַ נֶ֣פֶשׁ עַבְדֶּ֑ךָ כִּ֥י אֵלֶ֥יךָ אֲ֝דֹנָ֗י נַפְשִׁ֥י אֶשָּֽׂא: מזמור שישה ושמונים. בערבית אומרים- אללה ישמחק- הפירוש –

וְהִצַּ֥לְתָּ נפשי- לימודי תהלים.

כִּֽי-חַ֭סְדְּךָ גָּד֣וֹל עָלָ֑י וְהִצַּ֥לְתָּ נַ֝פְשִׁ֗י מִשְּׁא֥וֹל תַּחְתִּיָּֽה: אֱלֹהִ֤ים | זֵ֘דִ֤ים קָֽמוּ-עָלַ֗י וַעֲדַ֣ת עָ֭רִיצִים בִּקְשׁ֣וּ נַפְשִׁ֑י וְלֹ֖א שָׂמ֣וּךָ לְנֶגְדָּֽם: מזמור שישה ושמונים. אלה אויבי

לא הוריש- פרשת אחרי מות יהושע.

לימודי שנת שבעים וארבע לקוממיות שהפכה לעצמאות. אלה ערי הכנענים שלא ירשו ישראל והושארו בהם כנענים שעבדו ושלמו מיסים למדינה: וַיֵּ֨שֶׁב הַיְבוּסִ֜י

קיצץ עבות רשעים- פרשת אחרי מות יהושע.

לימודי שנת שבעים וארבע לקוממיות שהפכה לעצמאות. וַיַּ֣עַל יְהוּדָ֔ה וַיִּתֵּ֧ן יְהוָ֛ה אֶת–הַכְּנַעֲנִ֥י וְהַפְּרִזִּ֖י בְּיָדָ֑ם וַיַּכּ֣וּם בְּבֶ֔זֶק עֲשֶׂ֥רֶת אֲלָפִ֖ים אִֽישׁ: וַֽ֠יִּמְצְאוּ אֶת–אֲדֹנִ֥י בֶ֙זֶק֙ בְּבֶ֔זֶק

מציון תצא תורה- לימודי תהלים.

רָצִ֣יתָ יְהוָ֣ה אַרְצֶ֑ךָ שַׁ֝֗בְתָּ (שבות) שְׁבִ֣ית יַעֲקֹֽב: נָ֭שָׂאתָ עֲוֹ֣ן עַמֶּ֑ךָ כִּסִּ֖יתָ כָל-חַטָּאתָ֣ם סֶֽלָה: אָסַ֥פְתָּ כָל-עֶבְרָתֶ֑ךָ הֱ֝שִׁיב֗וֹתָ מֵחֲר֥וֹן אַפֶּֽךָ: שׁ֭וּבֵנוּ אֱלֹהֵ֣י יִשְׁעֵ֑נוּ וְהָפֵ֖ר

קבורה בארץ- פרשת ברית לעם.

לימודי שנת שבעים וארבע לקוממיות שהפכה לעצמאות. וְאֶת–עַצְמ֣וֹת י֠וֹסֵף אֲשֶׁר–הֶעֱל֨וּ בְנֵי–יִשְׂרָאֵ֥ל | מִמִּצְרַיִם֮ קָבְר֣וּ בִשְׁכֶם֒ בְּחֶלְקַ֣ת הַשָּׂדֶ֗ה אֲשֶׁ֨ר קָנָ֧ה יַעֲקֹ֛ב מֵאֵ֛ת בְּנֵֽי–חֲמ֥וֹר אֲבִֽי–שְׁכֶ֖ם בְּמֵאָ֣ה

ברית יהושע- פרשת ברית לעם.

לימודי שנת שבעים וארבע לקוממיות שהפכה לעצמאות. וַיֶּאֶסֹ֧ף יְהוֹשֻׁ֛עַ אֶת–כָּל–שִׁבְטֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל שְׁכֶ֑מָה וַיִּקְרָא֩ לְזִקְנֵ֨י יִשְׂרָאֵ֜ל וּלְרָאשָׁ֗יו וּלְשֹֽׁפְטָיו֙ וּלְשֹׁ֣טְרָ֔יו וַיִּֽתְיַצְּב֖וּ לִפְנֵ֥י הָאֱלֹהִֽים: וַיֹּ֨אמֶר יְהוֹשֻׁ֜עַ

זקני ישראל- פרשת ברית לעם.

וַיַּעֲבֹ֤ד יִשְׂרָאֵל֙ אֶת–יְהוָ֔ה כֹּ֖ל יְמֵ֣י יְהוֹשֻׁ֑עַ וְכֹ֣ל | יְמֵ֣י הַזְּקֵנִ֗ים אֲשֶׁ֨ר הֶאֱרִ֤יכוּ יָמִים֙ אַחֲרֵ֣י יְהוֹשֻׁ֔עַ וַאֲשֶׁ֣ר יָדְע֗וּ אֵ֚ת כָּל–מַעֲשֵׂ֣ה יְהוָ֔ה אֲשֶׁ֥ר עָשָׂ֖ה לְיִשְׂרָאֵֽל: בְּרִ֛ית

בית ודרור- לימודים מתהלים.

גַּם-צִפּ֨וֹר | מָ֪צְאָה בַ֡יִת וּדְר֤וֹר | קֵ֥ן לָהּ֮ אֲשֶׁר-שָׁ֪תָה אֶפְרֹ֫חֶ֥יהָ אֶֽת-מִ֭זְבְּחוֹתֶיךָ יְהוָ֣ה צְבָא֑וֹת מַ֝לְכִּ֗י וֵאלֹהָֽי: מזמור ארבעה ושמונים. צִפּ֨וֹר | מָ֪צְאָה מה מצאה-

חלוקת אחוזות לוי- פרשת ערים לשבת בהן.

לימודי שנת שבעים וארבע לקוממיות שהפכה לעצמאות: ללוים אין נחלה בישראל, אך כל שבט (לא משפחה בשבט) בישראל מצווה לתת להם אחוז,

אֲשֶׁ֤ר שָֽׁכַן–שָׁם֙ מִשְׁכַּ֣ן יְהוָ֔ה- פרשת ערים לשבת בהן…

לימודי שנת שבעים וארבע לקוממיות שהפכה לעצמאות. אָ֚ז יִקְרָ֣א יְהוֹשֻׁ֔עַ לָרֽאוּבֵנִ֖י וְלַגָּדִ֑י וְלַחֲצִ֖י מַטֵּ֥ה מְנַשֶּֽׁה: וַיֹּ֣אמֶר אֲלֵיהֶ֔ם אַתֶּ֣ם שְׁמַרְתֶּ֔ם אֵ֚ת כָּל–אֲשֶׁ֣ר צִוָּ֣ה

הכל בדברו והכל לטובה- לימודי תהלים.

רֹ֘עֵ֤ה יִשְׂרָאֵ֨ל | הַאֲזִ֗ינָה נֹהֵ֣ג כַּצֹּ֣אן יוֹסֵ֑ף יֹשֵׁ֖ב הַכְּרוּבִ֣ים הוֹפִֽיעָה: לִפְנֵ֤י אֶפְרַ֨יִם | וּבִנְיָ֘מִ֤ן וּמְנַשֶּׁ֗ה עוֹרְרָ֥ה אֶת-גְּבֽוּרָתֶ֑ךָ וּלְכָ֖ה לִישֻׁעָ֣תָה לָּֽנוּ: נֹהֵ֣ג כַּצֹּ֣אן

מאבותינו לבניהם- לימודי תהלים.

וַיָּ֤קֶם עֵד֨וּת | בְּֽיַעֲקֹ֗ב וְתוֹרָה֮ שָׂ֤ם בְּיִשְׂרָ֫אֵ֥ל אֲשֶׁ֣ר צִ֭וָּה אֶת-אֲבוֹתֵ֑ינוּ לְ֝הוֹדִיעָ֗ם לִבְנֵיהֶֽם: לְמַ֤עַן יֵדְע֨וּ | דּ֣וֹר אַ֭חֲרוֹן בָּנִ֣ים יִוָּלֵ֑דוּ יָ֝קֻ֗מוּ וִֽיסַפְּר֥וּ לִבְנֵיהֶֽם:

שבילך במים רבים- לימודי תהלים.

בַּיָּ֤ם דַּרְכֶּ֗ךָ (ושביליך) וּֽ֭שְׁבִֽילְךָ בְּמַ֣יִם רַבִּ֑ים וְ֝עִקְּבוֹתֶ֗יךָ לֹ֣א נֹדָֽעוּ: במדבר. וּֽ֭שְׁבִֽילְךָ בְּמַ֣יִם רַבִּ֑ים השביל הוא במים, לא בחוף הים. יוֹרְדֵי הַיָּם בָּאֳנִיּוֹת

.