עָרִ֖ים לָשָׁ֑בֶת וּמִגְרְשֵׁיהֶ֖ן- כֹּהֵֽן: וַעֲשָׂרָ֤ה נְשִׂאִים֙- לימודי תורה- תוכנית לימוד- שנת שבעים ושלוש לקוממיות שהפכה לעצמאות– עדכון שנת שבעים ושבע.

איחוד כתובות משנים עברו.

וַיְדַבֵּ֣ר יְהוָ֔ה אֶל–יְהוֹשֻׁ֖עַ לֵאמֹֽר: דַּבֵּ֛ר אֶל–בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל לֵאמֹ֑ר תְּנ֤וּ לָכֶם֙ אֶת–עָרֵ֣י הַמִּקְלָ֔ט אֲשֶׁר–דִּבַּ֥רְתִּי אֲלֵיכֶ֖ם בְּיַד–מֹשֶֽׁה: לָנ֥וּס שָׁ֙מָּה֙ רוֹצֵ֔חַ מַכֵּה–נֶ֥פֶשׁ בִּשְׁגָגָ֖ה בִּבְלִי–דָ֑עַת וְהָי֤וּ לָכֶם֙ לְמִקְלָ֔ט מִגֹּאֵ֖ל הַדָּֽם: וְנָ֞ס אֶל–אַחַ֣ת | מֵהֶעָרִ֣ים הָאֵ֗לֶּה וְעָמַד֙ פֶּ֚תַח שַׁ֣עַר הָעִ֔יר וְדִבֶּ֛ר בְּאָזְנֵ֛י זִקְנֵ֥י–הָעִֽיר הַהִ֖יא אֶת–דְּבָרָ֑יו וְאָסְפ֨וּ אֹת֤וֹ הָעִ֙ירָה֙ אֲלֵיהֶ֔ם וְנָתְנוּ–ל֥וֹ מָק֖וֹם וְיָשַׁ֥ב עִמָּֽם: וְכִ֨י יִרְדֹּ֜ף גֹּאֵ֤ל הַדָּם֙ אַֽחֲרָ֔יו וְלֹֽא–יַסְגִּ֥רוּ אֶת–הָרֹצֵ֖חַ בְּיָד֑וֹ כִּ֤י בִבְלִי–דַ֙עַת֙ הִכָּ֣ה אֶת–רֵעֵ֔הוּ וְלֹֽא–שֹׂנֵ֥א ה֛וּא ל֖וֹ מִתְּמ֥וֹל שִׁלְשֽׁוֹם: וְיָשַׁ֣ב | בָּעִ֣יר הַהִ֗יא עַד–עָמְד֞וֹ לִפְנֵ֤י הָֽעֵדָה֙ לַמִּשְׁפָּ֔ט עַד–מוֹת֙ הַכֹּהֵ֣ן הַגָּד֔וֹל אֲשֶׁ֥ר יִהְיֶ֖ה בַּיָּמִ֣ים הָהֵ֑ם אָ֣ז | יָשׁ֣וּב הָרוֹצֵ֗חַ וּבָ֤א אֶל–עִירוֹ֙ וְאֶל–בֵּית֔וֹ אֶל–הָעִ֖יר אֲשֶׁר–נָ֥ס מִשָּֽׁם: וַיַּקְדִּ֜שׁוּ אֶת–קֶ֤דֶשׁ בַּגָּלִיל֙ בְּהַ֣ר נַפְתָּלִ֔י וְאֶת–שְׁכֶ֖ם בְּהַ֣ר אֶפְרָ֑יִם וְאֶת–קִרְיַ֥ת אַרְבַּ֛ע הִ֥יא חֶבְר֖וֹן בְּהַ֥ר יְהוּדָֽה: וּמֵעֵ֜בֶר לְיַרְדֵּ֤ן יְרִיחוֹ֙ מִזְרָ֔חָה נָתְנ֞וּ אֶת–בֶּ֧צֶר בַּמִּדְבָּ֛ר בַּמִּישֹׁ֖ר מִמַּטֵּ֣ה רְאוּבֵ֑ן וְאֶת–רָאמֹ֤ת בַּגִּלְעָד֙ מִמַּטֵּה–גָ֔ד וְאֶת-(גלון) גּוֹלָ֥ן בַּבָּשָׁ֖ן מִמַּטֵּ֥ה מְנַשֶּֽׁה: אֵ֣לֶּה הָיוּ֩ עָרֵ֨י הַמּֽוּעָדָ֜ה לְכֹ֣ל| בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל וְלַגֵּר֙ הַגָּ֣ר בְּתוֹכָ֔ם לָנ֣וּס שָׁ֔מָּה כָּל–מַכֵּה–נֶ֖פֶשׁ בִּשְׁגָגָ֑ה וְלֹ֣א יָמ֗וּת בְּיַד֙ גֹּאֵ֣ל הַדָּ֔ם עַד–עָמְד֖וֹ לִפְנֵ֥י הָעֵדָֽה: עָרִ֖ים לָשָׁ֑בֶת וּמִגְרְשֵׁיהֶ֖ן- כֹּהֵֽן: וַעֲשָׂרָ֤ה נְשִׂאִים֙.

תְּנ֤וּ לָכֶם֙ אֶת–עָרֵ֣י הַמִּקְלָ֔ט אֲשֶׁר–דִּבַּ֥רְתִּי אֲלֵיכֶ֖ם בְּיַד–מֹשֶֽׁה: לָנ֥וּס שָׁ֙מָּה֙ רוֹצֵ֔חַ מַכֵּה–נֶ֥פֶשׁ בִּשְׁגָגָ֖ה בִּבְלִי–דָ֑עַת וְהָי֤וּ לָכֶם֙ לְמִקְלָ֔ט מִגֹּאֵ֖ל הַדָּֽם:

אדם שהרג אדם בשגגה ובבלי דעת מה שאתם קוראים לו היום ללא כוונה תחילה יש לו זכות לקבל הגנה מפני הרוצה לנקום בו כמו שנותנים הגנה לעד מדינה.

וְלֹ֣א יָמ֗וּת בְּיַד֙ גֹּאֵ֣ל הַדָּ֔ם עַד–עָמְד֖וֹ לִפְנֵ֥י הָעֵדָֽה:

וְיָשַׁ֣ב | בָּעִ֣יר הַהִ֗יא עַד–עָמְד֞וֹ לִפְנֵ֤י הָֽעֵדָה֙ לַמִּשְׁפָּ֔ט עַד–מוֹת֙ הַכֹּהֵ֣ן הַגָּד֔וֹל אֲשֶׁ֥ר יִהְיֶ֖ה בַּיָּמִ֣ים הָהֵ֑ם אָ֣ז | יָשׁ֣וּב הָרוֹצֵ֗חַ וּבָ֤א אֶל–עִירוֹ֙ וְאֶל–בֵּית֔וֹ אֶל–הָעִ֖יר אֲשֶׁר–נָ֥ס מִשָּֽׁם: וַיַּקְדִּ֜שׁוּ אֶת–קֶ֤דֶשׁ בַּגָּלִיל֙ בְּהַ֣ר נַפְתָּלִ֔י וְאֶת–שְׁכֶ֖ם בְּהַ֣ר אֶפְרָ֑יִם וְאֶת–קִרְיַ֥ת אַרְבַּ֛ע הִ֥יא חֶבְר֖וֹן בְּהַ֥ר יְהוּדָֽה:

לאחר מות הכהן הגדול הוא יכול לחזור לביתו, די מענין שיש סוג של השוואת מות הכהן לשנה שיש בה תכונת שנת היובל:

וְקִדַּשְׁתֶּם אֵת שְׁנַת הַֽחֲמִשִּׁים שָׁנָה וּקְרָאתֶם דְּרוֹר בָּאָרֶץ לְכָל יֹֽשְׁבֶיהָ יוֹבֵל הִוא תִּהְיֶה לָכֶם וְשַׁבְתֶּם אִישׁ אֶל אֲחֻזָּתוֹ וְאִישׁ אֶל מִשְׁפַּחְתּוֹ תָּשֻֽׁבוּ: ויקרא.

וּקְרָאתֶם דְּרוֹר בָּאָרֶץ לְכָל יֹֽשְׁבֶיהָ יוֹבֵל הִוא תִּהְיֶה לָכֶם וְשַׁבְתֶּם אִישׁ אֶל אֲחֻזָּתוֹ וְאִישׁ אֶל מִשְׁפַּחְתּוֹ תָּשֻֽׁבוּ:

צריך לחשוב למה מות הכהן הגדול הוא נקודת זמן שרק לאחריה, עומד הרוצח שרצח בשגגה מול העדה. בכל מקרה זה הזמן של הרוצח בשגגה שנס מעירו לעיר מקלט לעמוד לפני העדה.

וכמו שקידשו את שנת החמישים כך קידשו את ערי מקלט הרוצח:

אלה ערים מקודשות:

וַיְדַבֵּ֣ר יְהוָ֔ה אֶל–יְהוֹשֻׁ֖עַ לֵאמֹֽר: דַּבֵּ֛ר אֶל–בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל לֵאמֹ֑ר תְּנ֤וּ לָכֶם֙ אֶת–עָרֵ֣י הַמִּקְלָ֔ט אֲשֶׁר–דִּבַּ֥רְתִּי אֲלֵיכֶ֖ם בְּיַד–מֹשֶֽׁה: לָנ֥וּס שָׁ֙מָּה֙ רוֹצֵ֔חַ מַכֵּה–נֶ֥פֶשׁ בִּשְׁגָגָ֖ה בִּבְלִי–דָ֑עַת וְהָי֤וּ לָכֶם֙ לְמִקְלָ֔ט מִגֹּאֵ֖ל הַדָּֽם:

הערים האלה הם ערי מקלט לצורך הגנה על אדם שרצח בשגגה, זאת חוקה שלמה בעניין חוסר אשמה בגלל שגגה וזה עניינים של משפט שיש הדגש מיוחד בעניין זה לשמור מאוד מאוד בדבר, הערים האלה הן ערים שהוקדשו לדבר:

וַיַּקְדִּ֜שׁוּ אֶת–קֶ֤דֶשׁ בַּגָּלִיל֙ בְּהַ֣ר נַפְתָּלִ֔י וְאֶת–שְׁכֶ֖ם בְּהַ֣ר אֶפְרָ֑יִם וְאֶת–קִרְיַ֥ת אַרְבַּ֛ע הִ֥יא חֶבְר֖וֹן בְּהַ֥ר יְהוּדָֽה: וּמֵעֵ֜בֶר לְיַרְדֵּ֤ן יְרִיחוֹ֙ מִזְרָ֔חָה נָתְנ֞וּ אֶת–בֶּ֧צֶר בַּמִּדְבָּ֛ר בַּמִּישֹׁ֖ר מִמַּטֵּ֣ה רְאוּבֵ֑ן וְאֶת–רָאמֹ֤ת בַּגִּלְעָד֙ מִמַּטֵּה–גָ֔ד וְאֶת-(גלון) גּוֹלָ֥ן בַּבָּשָׁ֖ן מִמַּטֵּ֥ה מְנַשֶּֽׁה:

וַיַּקְדִּ֜שׁוּ אֶת:

העובדה הזאת מעידה ומלמדת עד כמה חשוב לשמור על הדבר. הדבר נחשב לשפיכת דם נקים באם יוחל עליו דין מוות, אלה עניינים של שמירת נפש ומשכך נראה שזאת הסיבה לקידוש ערים אלה לנוכח קדושת הנפש.

ערים אלה הם מערי הלוי והכהנים:

וְהִקְרִיתֶם לָכֶם עָרִים עָרֵי מִקְלָט תִּהְיֶינָה לָכֶם וְנָס שָׁמָּה רֹצֵחַ מַכֵּה נֶפֶשׁ בִּשְׁגָגָה: וְהָיוּ לָכֶם הֶעָרִים לְמִקְלָט מִגֹּאֵל וְלֹא יָמוּת הָרֹצֵחַ עַד עָמְדוֹ לִפְנֵי הָעֵדָה לַמִּשְׁפָּט– הריגת האדם הזה נחשבת לשפיכת דם נקי– וְלֹא יִשָּׁפֵךְ דָּם נָקִי בְּקֶרֶב אַרְצְךָ אֲשֶׁר יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ נַחֲלָה–וְהָיָה עָלֶיךָ דָּמִים– מתוך המקום הזה תחשבו על החילים היהודים שבשגגה הרגו יהודים.