מזמור שנים עשר.לַמְנַצֵּ֥חַ עַֽל-הַשְּׁמִינִ֗ית מִזְמ֥וֹר לְדָוִֽד:הוֹשִׁ֣יעָה יְ֭הוָה כִּי-גָמַ֣ר חָסִ֑יד כִּי-פַ֥סּוּ אֱ֝מוּנִ֗ים מִבְּנֵ֥י אָדָֽם:שָׁ֤וְא | יְֽדַבְּרוּ֮ אִ֤ישׁ אֶת-רֵ֫עֵ֥הוּ שְׂפַ֥ת חֲלָק֑וֹת בְּלֵ֖ב וָלֵ֣ב יְדַבֵּֽרוּ:יַכְרֵ֣ת יְ֭הוָה כָּל-שִׂפְתֵ֣י חֲלָק֑וֹת לָ֝שׁ֗וֹן מְדַבֶּ֥רֶת גְּדֹלֽוֹת:אֲשֶׁ֤ר אָֽמְר֨וּ | לִלְשֹׁנֵ֣נוּ נַ֭גְבִּיר שְׂפָתֵ֣ינוּ אִתָּ֑נוּ מִ֖י אָד֣וֹן לָֽנוּ:מִשֹּׁ֥ד עֲנִיִּים֮ מֵאַנְקַ֪ת אֶבְי֫וֹנִ֥ים עַתָּ֣ה אָ֭קוּם יֹאמַ֣ר יְהוָ֑ה אָשִׁ֥ית בְּ֝יֵ֗שַׁע יָפִ֥יחַֽ לֽוֹ:אִֽמֲר֣וֹת יְהוָה֮ אֲמָר֪וֹת טְהֹ֫ר֥וֹת כֶּ֣סֶף צָ֭רוּף בַּעֲלִ֣יל לָאָ֑רֶץ מְ֝זֻקָּ֗ק שִׁבְעָתָֽיִם:אַתָּֽה-יְהוָ֥ה תִּשְׁמְרֵ֑ם תִּצְּרֶ֓נּוּ | מִן-הַדּ֖וֹר ז֣וּ לְעוֹלָֽם:סָבִ֗יב רְשָׁעִ֥ים יִתְהַלָּכ֑וּן כְּרֻ֥ם זֻ֝לּ֗וּת לִבְנֵ֥י אָדָֽם: |
לימודים:
הוֹשִׁ֣יעָה יְ֭הוָה כִּי-גָמַ֣ר חָסִ֑יד כִּי-פַ֥סּוּ אֱ֝מוּנִ֗ים מִבְּנֵ֥י אָדָֽם: שָׁ֤וְא | יְֽדַבְּרוּ֮ אִ֤ישׁ אֶת-רֵ֫עֵ֥הוּ שְׂפַ֥ת חֲלָק֑וֹת בְּלֵ֖ב וָלֵ֣ב יְדַבֵּֽרוּ: מזמור שנים עשר.שָׁ֤וְא | יְֽדַבְּרוּ֮ אִ֤ישׁ אֶת-רֵ֫עֵ֥הוּ:שְׂפַ֥ת חֲלָק֑וֹת בְּלֵ֖ב וָלֵ֣ב יְדַבֵּֽרוּ:מְכַסֶּה שִׂנְאָה שִׂפְתֵי שָׁקֶר וּמוֹצִא דִבָּה הוּא כְסִיל: משלי מזמור עשירי.מְכַסֶּה שִׂנְאָה שִׂפְתֵי שָׁקֶר:זה כמו האדם השונא לך שמדבר כחנפים אליך- מה שאומרים אחד בפה ואחד בלב.הוא יכול להיות השר הזה, שעוזר לבעלי אינטרסים לעשוק את ישראל מצד אחד וכדי לכסות על כך השר הזה מדבר על אהבת ישראל, על שנאת אויבי ישראל, הוא יקצין בזאת ובזאת, כדי לכסות על זאת.מִשֹּׁ֥ד עֲנִיִּים֮ מֵאַנְקַ֪ת אֶבְי֫וֹנִ֥ים עַתָּ֣ה אָ֭קוּם יֹאמַ֣ר יְהוָ֑ה אָשִׁ֥ית בְּ֝יֵ֗שַׁע יָפִ֥יחַֽ לֽוֹ: מזמור שנים עשר.מִשֹּׁ֥ד עֲנִיִּים֮ מֵאַנְקַ֪ת אֶבְי֫וֹנִ֥ים: |
אִֽמֲר֣וֹת יְהוָה֮ אֲמָר֪וֹת טְהֹ֫ר֥וֹת כֶּ֣סֶף צָ֭רוּף בַּעֲלִ֣יל לָאָ֑רֶץ מְ֝זֻקָּ֗ק שִׁבְעָתָֽיִם: אַתָּֽה-יְהוָ֥ה תִּשְׁמְרֵ֑ם תִּצְּרֶ֓נּוּ | מִן-הַדּ֖וֹר ז֣וּ לְעוֹלָֽם: מזמור שנים עשר.אִֽמֲר֣וֹת יְהוָה֮ אֲמָר֪וֹת טְהֹ֫ר֥וֹת כֶּ֣סֶף צָ֭רוּף:וַיִּקְרָא רָעָב עַל הָאָרֶץ כָּל מַטֵּה לֶחֶם שָׁבָר: שָׁלַח לִפְנֵיהֶם אִישׁ לְעֶבֶד נִמְכַּר יוֹסֵף: עִנּוּ בַכֶּבֶל (רגליו) רַגְלוֹ בַּרְזֶל בָּאָה נַפְשׁוֹ: עַד עֵת בֹּא דְבָרוֹ אִמְרַת יְהוָה צְרָפָתְהוּ: שָׁלַח מֶלֶךְ וַיַּתִּירֵהוּ מֹשֵׁל עַמִּים וַיְפַתְּחֵהוּ: שָׂמוֹ אָדוֹן לְבֵיתוֹ וּמֹשֵׁל בְּכָל קִנְיָנוֹ: לֶאְסֹר שָׂרָיו בְּנַפְשׁוֹ וּזְקֵנָיו יְחַכֵּם: תהלים מזמור- מאה וחמש.עַד עֵת בֹּא דְבָרוֹ אִמְרַת יְהוָה צְרָפָתְהוּ: |
אֲשֶׁ֤ר אָֽמְר֨וּ | לִלְשֹׁנֵ֣נוּ נַ֭גְבִּיר שְׂפָתֵ֣ינוּ אִתָּ֑נוּ מִ֖י אָד֣וֹן לָֽנוּ: מזמור שנים עשר.מִ֖י אָד֣וֹן לָֽנוּ:בעת הסתר פנים יש שחושבים שבורא עולם לא רואה:יֶאֱרֹב בַּמִּסְתָּר כְּאַרְיֵה בְסֻכֹּה יֶאֱרֹב לַחֲטוֹף עָנִי יַחְטֹף עָנִי בְּמָשְׁכוֹ בְרִשְׁתּוֹ: (ודכה) יִדְכֶּה יָשֹׁחַ וְנָפַל בַּעֲצוּמָיו (חלכאים) חֵיל כָּאִים: אָמַר בְּלִבּוֹ שָׁכַח אֵל הִסְתִּיר פָּנָיו בַּל רָאָה לָנֶצַח:תהלים.שָׁכַח אֵל הִסְתִּיר פָּנָיו בַּל רָאָה לָנֶצַח:ואלה הלא המאמינים:הוֹשִׁ֣יעָה יְ֭הוָה כִּי-גָמַ֣ר חָסִ֑יד כִּי-פַ֥סּוּ אֱ֝מוּנִ֗ים מִבְּנֵ֥י אָדָֽם: מזמור שנים עשר.כִּי-פַ֥סּוּ אֱ֝מוּנִ֗ים מִבְּנֵ֥י אָדָֽם:לעומתו המאמין גם בעת הסתרת פנים,מַהֵר עֲנֵנִי יְהוָה כָּלְתָה רוּחִי אַל תַּסְתֵּר פָּנֶיךָ מִמֶּנִּי וְנִמְשַׁלְתִּי עִם יֹרְדֵי בוֹר: תהלים.המענה לתפילה היא גם דרך לנראות של בורא עולם לעיני רוחנו לכן התפילה למענה שבחוסר המענה לתפילה , הדבר נמשל להסתרת פנים ובהסתרת פנים כזאת האדם נמשל לאדם שנמצא בבור חשוך:וְנִמְשַׁלְתִּי עִם יֹרְדֵי בוֹר:ומשכך התשועה משולה לאור, באור רואים..אַל תַּסְתֵּר פָּנֶיךָ מִמֶּנִּי אַל תַּט בְּאַף עַבְדֶּךָ עֶזְרָתִי הָיִיתָ אַל תִּטְּשֵׁנִי וְאַל תַּעַזְבֵנִי אֱלֹהֵי יִשְׁעִי: תהלים.מבחינת ראות, גם שלא רואים יודעים שיש בורא לעולם הזה , הידיעה והאמונה היא גם ראות, כמו המילדות שלא נענו לבקשת פרעה להרוג את בכורי ישראל כי הם , כך הוסבר בפרשה, ראו את בורא עולם, גם במובן שלמרות שהן היו שפחות במצרים לפרעה ולמרות ציויו של פרעה להרוג את בכורות ישראל הן לא פחדו ממנו:וַיֹּאמֶר מֶלֶךְ מִצְרַיִם לַמְיַלְּדֹת הָעִבְרִיֹּת אֲשֶׁר שֵׁם הָאַחַת שִׁפְרָה וְשֵׁם הַשֵּׁנִית פּוּעָה: וַיֹּאמֶר בְּיַלֶּדְכֶן אֶת הָעִבְרִיּוֹת וּרְאִיתֶן עַל הָאָבְנָיִם אִם בֵּן הוּא וַהֲמִתֶּן אֹתוֹ וְאִם בַּת הִוא וָחָיָה: וַתִּירֶאןָ הַמְיַלְּדֹת אֶת הָאֱלֹהִים וְלֹא עָשׂוּ כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר אֲלֵיהֶן מֶלֶךְ מִצְרָיִם וַתְּחַיֶּיןָ אֶת הַיְלָדִים: וַיִּקְרָא מֶלֶךְ מִצְרַיִם לַמְיַלְּדֹת וַיֹּאמֶר לָהֶן מַדּוּעַ עֲשִׂיתֶן הַדָּבָר הַזֶּה וַתְּחַיֶּיןָ אֶת הַיְלָדִים: וַתֹּאמַרְןָ הַמְיַלְּדֹת אֶל פַּרְעֹה כִּי לֹא כַנָּשִׁים הַמִּצְרִיֹּת הָעִבְרִיֹּת כִּי חָיוֹת הֵנָּה בְּטֶרֶם תָּבוֹא אֲלֵהֶן הַמְיַלֶּדֶת וְיָלָדוּ: וַיֵּיטֶב אֱלֹהִים לַמְיַלְּדֹת וַיִּרֶב הָעָם וַיַּעַצְמוּ מְאֹד: וַיְהִי כִּי יָרְאוּ הַמְיַלְּדֹת אֶת הָאֱלֹהִים וַיַּעַשׂ לָהֶם בָּתִּים: שמות.וַתִּירֶאןָ הַמְיַלְּדֹת אֶת הָאֱלֹהִים וְלֹא עָשׂוּ כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר אֲלֵיהֶן מֶלֶךְ מִצְרָיִםבעוד המילדות בקשו את תשועת הבורא ככתוב במזמור זה:הוֹשִׁ֣יעָה יְ֭הוָה כִּי-גָמַ֣ר חָסִ֑יד כִּי-פַ֥סּוּ אֱ֝מוּנִ֗ים מִבְּנֵ֥י אָדָֽם: מזמור שנים עשר.כִּי-פַ֥סּוּ אֱ֝מוּנִ֗ים מִבְּנֵ֥י אָדָֽם:ברור שפרעה לא ראה את בורא עולם במשל שהוא לא היה אדם ירא מבורא עולם במקום הזה ותשועה מאדם כזה היו צריכים עם ישראל בעת ההיא שברור שמלך מצרים שלא ידע את יוסף היה משול לזה:שָׁ֤וְא | יְֽדַבְּרוּ֮ אִ֤ישׁ אֶת-רֵ֫עֵ֥הוּ שְׂפַ֥ת חֲלָק֑וֹת בְּלֵ֖ב וָלֵ֣ב יְדַבֵּֽרוּ:יַכְרֵ֣ת יְ֭הוָה כָּל-שִׂפְתֵ֣י חֲלָק֑וֹת לָ֝שׁ֗וֹן מְדַבֶּ֥רֶת גְּדֹלֽוֹת:אֲשֶׁ֤ר אָֽמְר֨וּ | לִלְשֹׁנֵ֣נוּ נַ֭גְבִּיר שְׂפָתֵ֣ינוּ אִתָּ֑נוּ מִ֖י אָד֣וֹן לָֽנוּ: מזמור שנים עשר.לָ֝שׁ֗וֹן מְדַבֶּ֥רֶת גְּדֹלֽוֹת:לשון שאומרת:מִ֖י אָד֣וֹן לָֽנוּכמשווה עצמה לאדון עולם.כמבואר בתפילת חנה אם שמואל:אֵין קָדוֹשׁ כַּיהוָה כִּי אֵין בִּלְתֶּךָ וְאֵין צוּר כֵּאלֹהֵינוּ: אַל תַּרְבּוּ תְדַבְּרוּ גְּבֹהָה גְבֹהָה יֵצֵא עָתָק מִפִּיכֶם כִּי אֵל דֵּעוֹת יְהוָה (ולא) וְלוֹ נִתְכְּנוּ עֲלִלוֹת: שמואל.למחשבה,לדבר בדבר תורה זה לא לדבר גבוהה גבוהה,כִּי תִשְׁמַע בְּקוֹל יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ לִשְׁמֹר מִצְוֹתָיו וְחֻקֹּתָיו הַכְּתוּבָה בְּסֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה כִּי תָשׁוּב אֶל יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשֶׁךָ: כִּי הַמִּצְוָה הַזֹּאת אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם לֹא נִפְלֵאת הִוא מִמְּךָ וְלֹא רְחֹקָה הִוא: לֹא בַשָּׁמַיִם הִוא לֵאמֹר מִי יַעֲלֶה לָּנוּ הַשָּׁמַיְמָה וְיִקָּחֶהָ לָּנוּ וְיַשְׁמִעֵנוּ אֹתָהּ וְנַעֲשֶׂנָּה: וְלֹא מֵעֵבֶר לַיָּם הִוא לֵאמֹר מִי יַעֲבָר לָנוּ אֶל עֵבֶר הַיָּם וְיִקָּחֶהָ לָּנוּ וְיַשְׁמִעֵנוּ אֹתָהּ וְנַעֲשֶׂנָּה: כִּי קָרוֹב אֵלֶיךָ הַדָּבָר מְאֹד בְּפִיךָ וּבִלְבָבְךָ לַעֲשֹׂתוֹ: דברים.לֹא בַשָּׁמַיִם הִואכִּי קָרוֹב אֵלֶיךָ הַדָּבָר מְאֹד בְּפִיךָ וּבִלְבָבְךָ לַעֲשֹׂתוֹ:גם הרב כמו פרעה הוא לא אדון לנו.גם הכהן וגם הלוי לא אדון לנו.גם ישראל לא אדון לגויים.אדון עולם הוא בורא עולם ואין עוד. |
אִֽמֲר֣וֹת יְהוָה֮ אֲמָר֪וֹת טְהֹ֫ר֥וֹת כֶּ֣סֶף צָ֭רוּף בַּעֲלִ֣יל לָאָ֑רֶץ מְ֝זֻקָּ֗ק שִׁבְעָתָֽיִם: אַתָּֽה-יְהוָ֥ה תִּשְׁמְרֵ֑ם תִּצְּרֶ֓נּוּ | מִן-הַדּ֖וֹר ז֣וּ לְעוֹלָֽם: מזמור שנים עשר.אִֽמֲר֣וֹת יְהוָה֮ אֲמָר֪וֹת טְהֹ֫ר֥וֹת כֶּ֣סֶף צָ֭רוּף בַּעֲלִ֣יל לָאָ֑רֶץ מְ֝זֻקָּ֗ק שִׁבְעָתָֽיִם:תּוֹרַת יְהוָה תְּמִימָה, מְשִׁיבַת נָפֶשׁ; תהלים.הִנְנִי שֹׁלֵחַ מַלְאָכִי, וּפִנָּה-דֶרֶךְ לְפָנָי; וּפִתְאֹם יָבוֹא אֶל-הֵיכָלוֹ הָאָדוֹן אֲשֶׁר-אַתֶּם מְבַקְשִׁים, וּמַלְאַךְ הַבְּרִית אֲשֶׁר-אַתֶּם חֲפֵצִים הִנֵּה-בָא–אָמַר, יְהוָה צְבָאוֹת. וּמִי מְכַלְכֵּל אֶת-יוֹם בּוֹאוֹ, וּמִי הָעֹמֵד בְּהֵרָאוֹתוֹ: כִּי-הוּא כְּאֵשׁ מְצָרֵף, וּכְבֹרִית מְכַבְּסִים. וְיָשַׁב מְצָרֵף וּמְטַהֵר, כֶּסֶף, וְטִהַר אֶת-בְּנֵי-לֵוִי וְזִקַּק אֹתָם, כַּזָּהָב וְכַכָּסֶף; וְהָיוּ, לַיהוָה, מַגִּישֵׁי מִנְחָה, בִּצְדָקָה. וְעָרְבָה, לַיהוָה, מִנְחַת יְהוּדָה, וִירוּשָׁלִָם–כִּימֵי עוֹלָם, וּכְשָׁנִים קַדְמֹנִיֹּת.: מלאכי.וְטִהַר אֶת-בְּנֵי-לֵוִי וְזִקַּק אֹתָם, כַּזָּהָב וְכַכָּסֶף; וְהָיוּ, לַיהוָה, מַגִּישֵׁי מִנְחָה, בִּצְדָקָה.וְאָנֹכִי, מַעֲשֵׂיהֶם וּמַחְשְׁבֹתֵיהֶם–בָּאָה, לְקַבֵּץ אֶת-כָּל-הַגּוֹיִם וְהַלְּשֹׁנוֹת; וּבָאוּ, וְרָאוּ אֶת-כְּבוֹדִי. וְשַׂמְתִּי בָהֶם אוֹת, וְשִׁלַּחְתִּי מֵהֶם פְּלֵיטִים אֶל-הַגּוֹיִם תַּרְשִׁישׁ פּוּל וְלוּד מֹשְׁכֵי קֶשֶׁת–תֻּבַל וְיָוָן: הָאִיִּים הָרְחֹקִים, אֲשֶׁר לֹא-שָׁמְעוּ אֶת-שִׁמְעִי וְלֹא-רָאוּ אֶת-כְּבוֹדִי–וְהִגִּידוּ אֶת-כְּבוֹדִי, בַּגּוֹיִם. וְהֵבִיאוּ אֶת-כָּל-אֲחֵיכֶם מִכָּל-הַגּוֹיִם מִנְחָה לַיהוָה בַּסּוּסִים וּבָרֶכֶב וּבַצַּבִּים וּבַפְּרָדִים וּבַכִּרְכָּרוֹת, עַל הַר קָדְשִׁי יְרוּשָׁלִַם–אָמַר יְהוָה: כַּאֲשֶׁר יָבִיאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת-הַמִּנְחָה בִּכְלִי טָהוֹר, בֵּית יְהוָה. וְגַם-מֵהֶם אֶקַּח לַכֹּהֲנִים לַלְוִיִּם, אָמַר יְהוָה: ישעיהו.וְהֵבִיאוּ אֶת-כָּל-אֲחֵיכֶם מִכָּל-הַגּוֹיִם מִנְחָה לַיהוָה בַּסּוּסִים וּבָרֶכֶב וּבַצַּבִּים וּבַפְּרָדִים וּבַכִּרְכָּרוֹת, עַל הַר קָדְשִׁי יְרוּשָׁלִַם–אָמַר יְהוָה:כַּאֲשֶׁר יָבִיאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת-הַמִּנְחָה בִּכְלִי טָהוֹר, בֵּית יְהוָה. וְגַם-מֵהֶם אֶקַּח לַכֹּהֲנִים לַלְוִיִּם, אָמַר יְהוָה:בָּרְכוּ עַמִּים אֱלֹהֵינוּ; וְהַשְׁמִיעוּ, קוֹל תְּהִלָּתוֹ. הַשָּׂם נַפְשֵׁנוּ, בַּחַיִּים; וְלֹא-נָתַן לַמּוֹט רַגְלֵנוּ. כִּי-בְחַנְתָּנוּ אֱלֹהִים; צְרַפְתָּנוּ, כִּצְרָף-כָּסֶף: תהלים. |
לַמְנַצֵּ֥חַ עַֽל-הַשְּׁמִינִ֗ית מִזְמ֥וֹר לְדָוִֽד: מזמור שנים עשר.עַֽל-הַשְּׁמִינִ֗יתלַמְנַצֵּחַ בִּנְגִינוֹת, עַל-הַשְּׁמִינִית; מִזְמוֹר לְדָוִד: תהלים.עַל-הַשְּׁמִינִית;וַיֹּאמֶר דָּוִיד, לְשָׂרֵי הַלְוִיִּם, לְהַעֲמִיד אֶת-אֲחֵיהֶם הַמְשֹׁרְרִים, בִּכְלֵי-שִׁיר נְבָלִים וְכִנֹּרוֹת וּמְצִלְתָּיִם–מַשְׁמִיעִים לְהָרִים-בְּקוֹל, לְשִׂמְחָה. וַיַּעֲמִידוּ הַלְוִיִּם, אֵת הֵימָן בֶּן-יוֹאֵל, וּמִן-אֶחָיו, אָסָף בֶּן-בֶּרֶכְיָהוּ; וּמִן-בְּנֵי מְרָרִי אֲחֵיהֶם, אֵיתָן בֶּן-קוּשָׁיָהוּ. וְעִמָּהֶם, אֲחֵיהֶם הַמִּשְׁנִים: זְכַרְיָהוּ בֵּן וְיַעֲזִיאֵל וּשְׁמִירָמוֹת וִיחִיאֵל וְעֻנִּי אֱלִיאָב וּבְנָיָהוּ וּמַעֲשֵׂיָהוּ וּמַתִּתְיָהוּ וֶאֱלִיפְלֵהוּ וּמִקְנֵיָהוּ וְעֹבֵד אֱדֹם, וִיעִיאֵל–הַשֹּׁעֲרִים. וְהַמְשֹׁרְרִים, הֵימָן אָסָף וְאֵיתָן–בִּמְצִלְתַּיִם נְחֹשֶׁת, לְהַשְׁמִיעַ. וּזְכַרְיָה וַעֲזִיאֵל וּשְׁמִירָמוֹת וִיחִיאֵל, וְעֻנִּי וֶאֱלִיאָב, וּמַעֲשֵׂיָהוּ, וּבְנָיָהוּ–בִּנְבָלִים, עַל-עֲלָמוֹת. וּמַתִּתְיָהוּ וֶאֱלִיפְלֵהוּ, וּמִקְנֵיָהוּ וְעֹבֵד אֱדֹם, וִיעִיאֵל, וַעֲזַזְיָהוּ–בְּכִנֹּרוֹת עַל-הַשְּׁמִינִית, לְנַצֵּחַ. וּכְנַנְיָהוּ שַׂר-הַלְוִיִּם, בְּמַשָּׂא–יָסֹר, בַּמַּשָּׂא, כִּי מֵבִין, הוּא. וּבֶרֶכְיָה, וְאֶלְקָנָה, שֹׁעֲרִים, לָאָרוֹן. וּשְׁבַנְיָהוּ וְיוֹשָׁפָט וּנְתַנְאֵל וַעֲמָשַׂי וּזְכַרְיָהוּ וּבְנָיָהוּ וֶאֱלִיעֶזֶר, הַכֹּהֲנִים, מחצצרים (מַחְצְרִים) בַּחֲצֹצְרוֹת, לִפְנֵי אֲרוֹן הָאֱלֹהִים; וְעֹבֵד אֱדֹם וִיחִיָּה, שֹׁעֲרִים לָאָרוֹן. וַיְהִי דָוִיד וְזִקְנֵי יִשְׂרָאֵל, וְשָׂרֵי הָאֲלָפִים: הַהֹלְכִים, לְהַעֲלוֹת אֶת-אֲרוֹן בְּרִית-יְהוָה מִן-בֵּית עֹבֵד-אֱדֹם–בְּשִׂמְחָה: דברי הימים.וּמַתִּתְיָהוּ וֶאֱלִיפְלֵהוּ, וּמִקְנֵיָהוּ וְעֹבֵד אֱדֹם, וִיעִיאֵל, וַעֲזַזְיָהוּ–בְּכִנֹּרוֹת עַל-הַשְּׁמִינִית, לְנַצֵּחַ.עַל-הַשְּׁמִינִיתצריך לחשוב מה זה על השמינית.השמינית הזאת בהקשר לנגינות היא בצרוף מילים:על- השמינית.זה יכול להיות כלי נגינה, אולי כלי מיתר עם שמונה מיתרים. אולי תזמורת בת שמונה נגנים. אולי זה חלק יחסי של משהו שמינית של משהו. אולי זה במקום שהוא שמיני למשהו. כמו החמישית של בטהובן..אך ברור שהדבר הוא בהקשר של נגינות. |