ידוע שלאחר שהכלב מחרבן הוא עושה את התנועה הזאת של פיזור חול על החרא, את התנועה הזאת הוא עושה גם כשהוא מחרבן על החול וגם כשהוא מחרבן על המדרכה בעיר. משמע התכונה הזאת היא תכונה מולדת ואינסטנקטיווית. כי הוא עושה זאת גם על המדרכה כשאין צורך בכך. אותו הדבר עם השתן של הכלב, אין לו בעיה להשתין בשטח בנוי וסלול.
גם החתול נוהג לכסות את צואתו לאחר שהוא מחרבן.
ההבדל בין החתול לכלב הוא שהחתול לא יעשה את צואתו על המדרכה, החתול בעיר ילך למקום שיש בו חול כמו ערוגת פרחים או כל שטח לא סלול ויעשה את צרכיו ויכסה.
יש התכנות שאם ישחררו את הכלבים לחופשי בעיר אז הם יבחרו לחרבן על החול.
ברור שמסוכן גם לכלב וגם לאדם באם הכלב יהלך חופשי בעיר.
משמע, הכלב הוא אסיר בעיר.
ברור שעם הסתייגות יש מיני כלבים מתאימים לעיר, ברור ליורקשייר טרייר יותר טוב בעיר, אם אתה שם פודל כזה ביער תוך דקה טורפים אותו, יש מיני כלבים שיכולים להקרא כלבים עירוניים, בעיקר קטנים שאין סכנה מהם גם לילדים. ויכולים לרוץ חופשי במרחבים גדולים ומוגנים, גם בחוף בים…