בורא עולם עם המשורר גם שהוא מגיע למקום הזה– אִם-אֶסַּ֣ק שָׁ֭מַיִם שָׁ֣ם אָ֑תָּה וְאַצִּ֖יעָה שְּׁא֣וֹל הִנֶּֽךָּ– על משל הירידה למצרים– אָנֹכִי אֵרֵד עִמְּךָ מִצְרַיְמָה וְאָנֹכִי אַעַלְךָ– כמו בירידה והעליה ממצרים כך גם בירידה והעליה מהשאול– גַּם-שָׁ֭ם יָדְךָ֣ תַנְחֵ֑נִי וְֽתֹאחֲזֵ֥נִי יְמִינֶֽךָ:

אָח֣וֹר וָקֶ֣דֶם צַרְתָּ֑נִי וַתָּ֖שֶׁת עָלַ֣י כַּפֶּֽכָה: מזמור מאה שלושים ותשע.

על עם ישראל נאמר וכתוב שהוא עם נברא כמו שהאדם נברא כך עם ישראל נברא כעם, הוא ברוא עוד מימי קדם :

אָח֣וֹר וָקֶ֣דֶם צַרְתָּ֑נִי

צרתני מבחנת יצרני, כמו ויצר בורא עולם את האדם כך יצר בורא עולם את עם ישראל. בתהליכיות של מ- אברהם ליצחק ליעקב לעבדות מצרים לשחרור ישראל ממצרים לקבלת התורה במדבר ולירושת הארץ וכל הסיפור הוא סיפור ידוע מראש כנלמד מדבר בורא עולם לאברהם:

וַיְהִי הַשֶּׁמֶשׁ לָבוֹא וְתַרְדֵּמָה נָפְלָה עַל אַבְרָם וְהִנֵּה אֵימָה חֲשֵׁכָה גְדֹלָה נֹפֶלֶת עָלָיו: וַיֹּאמֶר לְאַבְרָם יָדֹעַ תֵּדַע כִּי גֵר יִהְיֶה זַרְעֲךָ בְּאֶרֶץ לֹא לָהֶם וַעֲבָדוּם וְעִנּוּ אֹתָם אַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה: וְגַם אֶת הַגּוֹי אֲשֶׁר יַעֲבֹדוּ דָּן אָנֹכִי וְאַחֲרֵי כֵן יֵצְאוּ בִּרְכֻשׁ גָּדוֹל: וְאַתָּה תָּבוֹא אֶל אֲבֹתֶיךָ בְּשָׁלוֹם תִּקָּבֵר בְּשֵׂיבָה טוֹבָה: וְדוֹר רְבִיעִי יָשׁוּבוּ הֵנָּה כִּי לֹא שָׁלֵם עֲוֹן הָאֱמֹרִי עַד הֵנָּה: וַיְהִי הַשֶּׁמֶשׁ בָּאָה וַעֲלָטָה הָיָה וְהִנֵּה תַנּוּר עָשָׁן וְלַפִּיד אֵשׁ אֲשֶׁר עָבַר בֵּין הַגְּזָרִים הָאֵלֶּה: בַּיּוֹם הַהוּא כָּרַת יְהֹוָה אֶת אַבְרָם בְּרִית לֵאמֹר לְזַרְעֲךָ נָתַתִּי אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת מִנְּהַר מִצְרַיִם עַד הַנָּהָר הַגָּדֹל נְהַר פְּרָת: אֶת הַקֵּינִי וְאֶת הַקְּנִזִּי וְאֵת הַקַּדְמֹנִי: וְאֶת הַחִתִּי וְאֶת הַפְּרִזִּי וְאֶת הָרְפָאִים:וְאֶת הָאֱמֹרִי וְאֶת הַכְּנַעֲנִי וְאֶת הַגִּרְגָּשִׁי וְאֶת הַיְבוּסִי: בראשית.

ואם כך ברור שהדבר הזה שאנו כעם הולכים בדרך שנקבעה לנו מראש היא נגבת מכל בינה גם מבחינת ישראל וסיפור וסיפור הגויים שגם הוא נוצר לצורך הסיפור שהוא תהליך בריאת העם כעם שמביא בשורה ללא פרעה לא היה שחרור מעבדות מצרים וכל המוסר והחוקה הנלמדים מסיפור זה שהוא אור לגויים גם מבחינת חוקה ומשפט הכתובים טהנלמדים מתורתינו. ומשכך כל המערכת העלילתית הזאת לשם זאת והתקיימות היא פלא מפלאות בריאה:

(פלאיה) פְּלִ֣יאָֽה דַ֣עַת מִמֶּ֑נִּי נִ֝שְׂגְּבָ֗ה לֹא-א֥וּכַֽל לָֽהּ: מזמור מאה שלושים ותשע.

ומשכך גם זאת ברור:

אָ֭נָ֥ה אֵלֵ֣ךְ מֵרוּחֶ֑ךָ וְ֝אָ֗נָה מִפָּנֶ֥יךָ אֶבְרָֽח: אִם-אֶסַּ֣ק שָׁ֭מַיִם שָׁ֣ם אָ֑תָּה וְאַצִּ֖יעָה שְּׁא֣וֹל הִנֶּֽךָּ: אֶשָּׂ֥א כַנְפֵי-שָׁ֑חַר אֶ֝שְׁכְּנָ֗ה בְּאַחֲרִ֥ית יָֽם: גַּם-שָׁ֭ם יָדְךָ֣ תַנְחֵ֑נִי וְֽתֹאחֲזֵ֥נִי יְמִינֶֽךָ: מזמור מאה שלושים ותשע.

כמו שעם ישראל הגיע למצרים והיה במקומות של עבדות קשה ובורא עולם הושיע אותו כך גם במקרה במקום הזה הזה:

אִם-אֶסַּ֣ק שָׁ֭מַיִם שָׁ֣ם אָ֑תָּה וְאַצִּ֖יעָה שְּׁא֣וֹל הִנֶּֽךָּ: תהלים מאה שלושים ותשע.

בורא עולם עם המשורר גם שהוא מגיע למקום הזה:

וְאַצִּ֖יעָה שְּׁא֣וֹל הִנֶּֽךָּ:

על משל הירידה למצרים:

וַיִּסַּע יִשְׂרָאֵל וְכָל אֲשֶׁר לוֹ וַיָּבֹא בְּאֵרָה שָּׁבַע וַיִּזְבַּח זְבָחִים לֵאלֹהֵי אָבִיו יִצְחָק: וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים לְיִשְׂרָאֵל בְּמַרְאֹת הַלַּיְלָה וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב יַעֲקֹב וַיֹּאמֶר הִנֵּנִי: וַיֹּאמֶר אָנֹכִי הָאֵל אֱלֹהֵי אָבִיךָ אַל תִּירָא מֵרְדָה מִצְרַיְמָה כִּי לְגוֹי גָּדוֹל אֲשִׂימְךָ שָׁם: אָנֹכִי אֵרֵד עִמְּךָ מִצְרַיְמָה וְאָנֹכִי אַעַלְךָ גַם עָלֹה וְיוֹסֵף יָשִׁית יָדוֹ עַל עֵינֶיךָ: בראשית.

אָנֹכִי אֵרֵד עִמְּךָ מִצְרַיְמָה וְאָנֹכִי אַעַלְךָ:

כמו בירידה והעליה ממצרים כך גם בירידה והעליה מהשאול:

גַּם-שָׁ֭ם יָדְךָ֣ תַנְחֵ֑נִי וְֽתֹאחֲזֵ֥נִי יְמִינֶֽךָ: תהלים מאה שלושים ותשע.

וכמובן התשועה הזאת בשני המקרים, גם לאדם היחיד וגם לעם:

וָ֭אֹמַר אַךְ-חֹ֣שֶׁךְ יְשׁוּפֵ֑נִי וְ֝לַ֗יְלָה א֣וֹר בַּעֲדֵֽנִי: גַּם-חֹשֶׁךְ֮ לֹֽא-יַחְשִׁ֪יךְ מִ֫מֶּ֥ךָ וְ֭לַיְלָה כַּיּ֣וֹם יָאִ֑יר כַּ֝חֲשֵׁיכָ֗ה כָּאוֹרָֽה: מזמור מאה שלושים ותשע.

כשמבחינת הסיפור הידוע מראש של עם ישראל , כך גם הסיפור של האדם היחיד בישראל גם הוא ידוע מראש:

אַתָּ֣ה יָ֭דַעְתָּ שִׁבְתִּ֣י וְקוּמִ֑י בַּ֥נְתָּה לְ֝רֵעִ֗י מֵרָחֽוֹק: אָרְחִ֣י וְרִבְעִ֣י זֵרִ֑יתָ וְֽכָל-דְּרָכַ֥י הִסְכַּֽנְתָּה: כִּ֤י אֵ֣ין מִ֭לָּה בִּלְשׁוֹנִ֑י הֵ֥ן יְ֝הוָ֗ה יָדַ֥עְתָּ כֻלָּֽהּ: מזמור מאה שלושים ותשע.

עם מהימים שהאדם היחיד הזה בבטן אימו:

כִּֽי-אַ֭תָּה קָנִ֣יתָ כִלְיֹתָ֑י תְּ֝סֻכֵּ֗נִי בְּבֶ֣טֶן אִמִּֽי: מזמור מאה שלושים ותשע.

וכמו הניסים והנפלאות שנראו לעם במצרים כך גם דרך האדם הזה:

אֽוֹדְךָ֗ עַ֤ל כִּ֥י נוֹרָא֗וֹת נִ֫פְלֵ֥יתִי נִפְלָאִ֥ים מַעֲשֶׂ֑יךָ וְ֝נַפְשִׁ֗י יֹדַ֥עַת מְאֹֽד: מזמור מאה שלושים ותשע.

והכל כתוב בספרו של בורא עולם:

גָּלְמִ֤י | רָ֘א֤וּ עֵינֶ֗יךָ וְעַֽל-סִפְרְךָ֮ כֻּלָּ֪ם יִכָּ֫תֵ֥בוּ יָמִ֥ים יֻצָּ֑רוּ (ולא) וְל֖וֹ אֶחָ֣ד בָּהֶֽם: מזמור מאה שלושים ותשע.

וכל זה שלעצמו נשגב מכל בינה שאנו לא יכולים לה, הכל נהיה בדברו של בורא עולם.

ומפה כל אחת ואחד מהקוראים יכולים ללכת לכל מחשבה שתעלה על מחשבתכם מדברים אלה.

.