יכולות לוויינים בהקשר של איראן

מאמר מקיף, מורחב ומדויק

מבוא

איראן היא אחת המדינות הסגורות ביותר מבחינת זרימת מידע, במיוחד בעת מחאות. המשטר מפעיל מנגנוני דיכוי מתקדמים הכוללים ניתוק אינטרנט, חסימת תקשורת, שיבוש לווייני תקשורת, פיזור מהיר של הפגנות והגבלת גישה לעיתונאים. במציאות כזו, לווייני צילום — צבאיים ומסחריים — הופכים לכלי מרכזי עבור מדינות, ארגוני מודיעין, חוקרים וגופי תקשורת המבקשים להבין מה באמת מתרחש בשטח.

המאמר מציג תמונה מקיפה של יכולות הלוויינים, מגבלותיהם, והמשמעות שלהם להבנת המחאה באיראן.

חלק ראשון: סוגי הלוויינים הרלוונטיים

1. לווייני צילום מסחריים

לוויינים אלה זמינים לשוק האזרחי ולתקשורת, ומספקים תמונות ברזולוציא גבוהה יחסית:

• רזולוציא של כ־30–50 ס״מ לפיקסל

• יכולת לזהות כלי רכב, מבנים, התקהלות גדולה

• זמינות גבוהה של תמונות היסטוריות

• שימוש נפוץ על ידי עיתונאים, חוקרים וארגוני זכויות אדם

לוויינים מסחריים אינם מספקים תמונה רציפה, אך הם מאפשרים מעקב אחרי שינויים לאורך זמן.

2. לווייני צילום צבאיים

לוויינים צבאיים — בעיקר של ארה״ב — נחשבים מהמתקדמים בעולם:

• רזולוציה גבוהה בהרבה (הנתונים המדויקים מסווגים)

• יכולת צילום בתנאי מזג אוויר קשים

• חלקם מצוידים בחיישני אינפרה־אדום לצילום לילה

• זמני מעבר תכופים יותר מעל אזורים אסטרטגיים

• יכולת צילום בזוויות שונות כדי לעקוף עננות או עשן

לוויינים אלה מספקים למדינות מידע מודיעיני איכותי על תנועות, התקהלות ושינויים בשטח.

3. לווייני תקשורת (כמו Starlink)

לוויינים אלה אינם מצלמים, אך הם קריטיים ליכולת של אזרחים להעביר מידע מהשטח. איראן משבשת אותם באופן פעיל כדי למנוע תיעוד.

חלק שני: מה לוויינים כן יכולים לראות באיראן

1. הפגנות גדולות במרחב פתוח

כאשר אלפים יוצאים לרחוב — בכיכרות, שדרות רחבות או צמתים מרכזיים — לוויינים יכולים לזהות:

• גודל ההתקהלות

• פריסת כוחות ביטחון

• חסימות כבישים

• מוקדי עימות

• שריפות ועשן

• תנועת המונים לאורך צירים מרכזיים

לוויינים אינם רואים פרטים אישיים, אך הם כן רואים את המסה.

2. שינויים בשטח לאורך זמן

באמצעות השוואת תמונות, ניתן לזהות:

• התרחבות או התכווצות מוקדי מחאה

• הצבת מחסומים

• תנועת כוחות משמרות המהפכה

• נזק למבנים בעקבות עימותים

• חסימות כבישים מאורגנות

• ריכוזי כוחות חריגים

זהו כלי מרכזי להבנת דפוסי התנהגות של המשטר ושל המפגינים.

3. פעילות ממשלתית חריגה

לוויינים מאפשרים לזהות:

• תנועת ציוד צבאי

• פריסת כוחות מיוחדים

• סגירת אזורים שלמים

• פעילות חריגה סביב מתקנים אסטרטגיים

• הכנות לפיזור הפגנות

במקרים רבים, פעילות זו מספקת רמזים מוקדמים להתפרצות מחאה.

חלק שלישי: מה לוויינים לא יכולים לראות

1. הפגנות קטנות ומקומיות

רבות מהמחאות באיראן מתרחשות:

• בשכונות

• בסמטאות

• בקמפוסים

• במוקדים שמתפזרים במהירות

לוויינים מתקשים לזהות התקהלות של עשרות או מאות אנשים במרחב צפוף.

2. פרטים אישיים

לוויינים אינם מסוגלים:

• לזהות פנים

• לקרוא שלטים

• להבין מה אנשים צועקים

• לראות בתוך מבנים

• לזהות נשק קל בידי מפגינים

הם מספקים תמונה כללית בלבד.

3. תמונה רציפה בזמן אמת

לוויינים אינם מצלמים וידאו. הם עוברים מעל אזור מסוים בזמנים קבועים בלבד. אם הפגנה נמשכת שעה ומתפזרת — ייתכן שלא תיתפס כלל.

חלק רביעי: כיצד איראן מנסה להסתיר את המתרחש

1. ניתוק אינטרנט

המשטר מנתק אינטרנט באזורים שבהם יש מחאה כדי למנוע תיעוד מהקרקע.

2. שיבוש לווייני תקשורת

איראן משתמשת בטכנולוגיה רוסית לשיבוש Starlink, מה שמקשה על העברת מידע.

3. פיזור מהיר של הפגנות

המשטר מפזר הפגנות תוך דקות כדי למנוע צילום.

4. כיבוי תאורה

כיבוי רחובות מרכזיים מקשה על צילום לווייני לילה.

5. חסימת גישה לעיתונאים

היעדר עיתונות חופשית מונע אימות של מידע.

חלק חמישי: למה בכל זאת קשה לדעת מה קורה?

למרות שלוויינים מספקים מידע חשוב, יש כמה סיבות לכך שהעולם מתקשה להבין את התמונה המלאה:

• היעדר סרטונים מהקרקע

• קושי לאמת שמועות

• ריבוי מוקדים קטנים ולא מרכזיים

• פיזור מהיר של מחאות

• היעדר מידע על מה שקורה בין הצילומים

• מגבלות טכניות של צילום לווייני בלילה או במזג אוויר קשה

לוויינים מספקים תמונה חלקית, לא שלמה.

חלק שישי: למה איראן יכולה לשבש לווייני תקשורת — אבל לא לווייני צילום צבאיים

1. לווייני תקשורת תלויים בשידור מהקרקע

Starlink, למשל, פועל על בסיס תקשורת דו־כיוונית. כאשר איראן משדרת רעש חזק על התדרים — היא יכולה להפריע לקליטה.

2. לווייני צילום צבאיים אינם תלויים בשום שידור מהקרקע

הם מצלמים ושולחים את המידע ישירות לבסיסים צבאיים מחוץ לאיראן. אין מה לשבש — כי אין תקשורת דו־כיוונית.

3. שיבוש לא משפיע על צילום

לווייני צילום משתמשים באור, לא בגלי רדיו מהקרקע. כדי להסתיר משהו מלוויין צילום צריך עננות, עשן או כיסוי פיזי — לא שיבוש אלקטרוני.

4. תדרים מוצפנים ומוגנים

לווייני צילום צבאיים משתמשים בתדרים מוצפנים, אנטנות כיווניות ועוצמת שידור גבוהה. איראן אינה יכולה “להרעיש” מספיק כדי לפגוע בהם.

5. היעדר יכולות נגד־לוויין

איראן אינה מחזיקה טילים נגד־לוויין, לייזרים לעיוור חיישנים או מערכות לוחמה חללית. לכן לווייני צילום נמצאים מחוץ להישג ידה.

מסקנה כוללת

לוויינים — במיוחד לוויינים צבאיים — מאפשרים למדינות להבין האם יש הפגנות גדולות באיראן, איפה הן מתרחשות, ומה סדר הגודל שלהן. אבל הם אינם יכולים לספק את כל הפרטים הדרושים כדי להבין את עומק המחאה, את הפיזור שלה, או את מה שקורה בין הצילומים.

לכן העולם יודע חלק מהתמונה — אך לא את כולה.