שבי מצרים-מכת בכורות- ראיתי את התוכנית עובדה עם אלי שרעבי, וחשבתי על דבריו של אלי ביחס לעם ישראל שהיה שבוי במצרים ובורא עולם פדה אותו מפרעה שסירב לשחרר את העם. עם ישראל לא היה מאחורי סורגים. עם ישראל לא היה רעב במצרים, היה גם בשר. לראיה, הם שחטו כבשים כדי לשים דם על המזוזות.
וּמֹשֶׁה הָיָה רֹעֶה אֶת צֹאן יִתְרוֹ חֹתְנוֹ כֹּהֵן מִדְיָן וַיִּנְהַג אֶת הַצֹּאן אַחַר הַמִּדְבָּר וַיָּבֹא אֶל הַר הָאֱלֹהִים חֹרֵבָה: וַיֵּרָא מַלְאַךְ יְהוָֹה אֵלָיו בְּלַבַּת אֵשׁ מִתּוֹךְ הַסְּנֶה וַיַּרְא וְהִנֵּה הַסְּנֶה בֹּעֵר בָּאֵשׁ וְהַסְּנֶה אֵינֶנּוּ אֻכָּל: וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אָסֻרָה נָּא וְאֶרְאֶה אֶת הַמַּרְאֶה הַגָּדֹל הַזֶּה מַדּוּעַ לֹא יִבְעַר הַסְּנֶה: וַיַּרְא יְהוָֹה כִּי סָר לִרְאוֹת וַיִּקְרָא אֵלָיו אֱלֹהִים מִתּוֹךְ הַסְּנֶה וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה מֹשֶׁה וַיֹּאמֶר הִנֵּנִי: וַיֹּאמֶר אַל תִּקְרַב הֲלֹם שַׁל נְעָלֶיךָ מֵעַל רַגְלֶיךָ כִּי הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַתָּה עוֹמֵד עָלָיו אַדְמַת קֹדֶשׁ הוּא: וַיֹּאמֶר אָנֹכִי אֱלֹהֵי אָבִיךָ אֱלֹהֵי אַבְרָהָם אֱלֹהֵי יִצְחָק וֵאלֹהֵי יַעֲקֹב וַיַּסְתֵּר מֹשֶׁה פָּנָיו כִּי יָרֵא מֵהַבִּיט אֶל הָאֱלֹהִים: וַיֹּאמֶר יְהֹוָה רָאֹה רָאִיתִי אֶת עֳנִי עַמִּי אֲשֶׁר בְּמִצְרָיִם וְאֶת צַעֲקָתָם שָׁמַעְתִּי מִפְּנֵי נֹגְשָׂיו כִּי יָדַעְתִּי אֶת מַכְאֹבָיו: וָאֵרֵד לְהַצִּילוֹ מִיַּד מִצְרַיִם וּלְהַעֲלֹתוֹ מִן הָאָרֶץ הַהִוא אֶל אֶרֶץ טוֹבָה וּרְחָבָה אֶל אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ אֶל מְקוֹם הַכְּנַעֲנִי וְהַחִתִּי וְהָאֱמֹרִי וְהַפְּרִזִּי וְהַחִוִּי וְהַיְבוּסִי: וְעַתָּה הִנֵּה צַעֲקַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בָּאָה אֵלָי וְגַם רָאִיתִי אֶת הַלַּחַץ אֲשֶׁר מִצְרַיִם לֹחֲצִים אֹתָם: וְעַתָּה לְכָה וְאֶשְׁלָחֲךָ אֶל פַּרְעֹה וְהוֹצֵא אֶת עַמִּי בְנֵי יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרָיִם: וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל הָאֱלֹהִים מִי אָנֹכִי כִּי אֵלֵךְ אֶל פַּרְעֹה וְכִי אוֹצִיא אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרָיִם: וַיֹּאמֶר כִּי אֶהְיֶה עִמָּךְ וְזֶה לְּךָ הָאוֹת כִּי אָנֹכִי שְׁלַחְתִּיךָ בְּהוֹצִיאֲךָ אֶת הָעָם מִמִּצְרַיִם תַּעַבְדוּן אֶת הָאֱלֹהִים עַל הָהָר הַזֶּה: וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל הָאֱלֹהִים הִנֵּה אָנֹכִי בָא אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתִּי לָהֶם אֱלֹהֵי אֲבוֹתֵיכֶם שְׁלָחַנִי אֲלֵיכֶם וְאָמְרוּ לִי מַה שְּׁמוֹ מָה אֹמַר אֲלֵהֶם: וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים אֶל מֹשֶׁה אֶהְיֶה אֲשֶׁר אֶהְיֶה וַיֹּאמֶר כֹּה תֹאמַר לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶהְיֶה שְׁלָחַנִי אֲלֵיכֶם: וַיֹּאמֶר עוֹד אֱלֹהִים אֶל מֹשֶׁה כֹּה תֹאמַר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל יְהֹוָה אֱלֹהֵי אֲבֹתֵיכֶם אֱלֹהֵי אַבְרָהָם אֱלֹהֵי יִצְחָק וֵאלֹהֵי יַעֲקֹב שְׁלָחַנִי אֲלֵיכֶם זֶה שְּׁמִי לְעֹלָם וְזֶה זִכְרִי לְדֹר דֹּר: לֵךְ וְאָסַפְתָּ אֶת זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם יְהֹוָה אֱלֹהֵי אֲבֹתֵיכֶם נִרְאָה אֵלַי אֱלֹהֵי אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב לֵאמֹר פָּקֹד פָּקַדְתִּי אֶתְכֶם וְאֶת הֶעָשׂוּי לָכֶם בְּמִצְרָיִם:
רָאֹה רָאִיתִי אֶת עֳנִי עַמִּי
וְאֶת צַעֲקָתָם שָׁמַעְתִּי מִפְּנֵי נֹגְשָׂיו
כִּי יָדַעְתִּי אֶת מַכְאֹבָיו:
וָאֵרֵד לְהַצִּילוֹ מִיַּד מִצְרַיִם וּלְהַעֲלֹתוֹ מִן הָאָרֶץ הַהִוא אֶל אֶרֶץ טוֹבָה וּרְחָבָה אֶל אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ:
ראיתי את התוכנית עובדה עם אלי שרעבי, וחשבתי על דבריו של אלי ביחס לעם ישראל שהיה שבוי במצרים ובורא עולם פדה אותו מפרעה שסירב לשחרר את העם.
עם ישראל לא היה מאחורי סורגים.
עם ישראל לא היה רעב במצרים, היה גם בשר. לראיה, הם שחטו כבשים כדי לשים דם על המזוזות.
המצה היתה עניה יען כי לא היה זמן לחכות שהשמרים יתפחו, אך הדבר מלמד שהיה קמח והיה שמרים.
עם ישראל עבד את המצרים. בשדות. בשמש.
ומשפחות משפחות גרו בבתיהם.
והיה להם גם בשר לשמור ללילה ההוא:
וַיֹּאמֶר יְהוָֹה אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם לֵאמֹר: הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם רֹאשׁ חֳדָשִׁים רִאשׁוֹן הוּא לָכֶם לְחָדְשֵׁי הַשָּׁנָה: דַּבְּרוּ אֶל כָּל עֲדַת יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר בֶּעָשֹׂר לַחֹדֶשׁ הַזֶּה וְיִקְחוּ לָהֶם אִישׁ שֶׂה לְבֵית אָבֹת שֶׂה לַבָּיִת: וְאִם יִמְעַט הַבַּיִת מִהְיוֹת מִשֶּׂה וְלָקַח הוּא וּשְׁכֵנוֹ הַקָּרֹב אֶל בֵּיתוֹ בְּמִכְסַת נְפָשֹׁת אִישׁ לְפִי אָכְלוֹ תָּכֹסּוּ עַל הַשֶּׂה: שֶׂה תָמִים זָכָר בֶּן שָׁנָה יִהְיֶה לָכֶם מִן הַכְּבָשִׂים וּמִן הָעִזִּים תִּקָּחוּ: וְהָיָה לָכֶם לְמִשְׁמֶרֶת עַד אַרְבָּעָה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ הַזֶּה וְשָׁחֲטוּ אֹתוֹ כֹּל קְהַל עֲדַת יִשְׂרָאֵל בֵּין הָעַרְבָּיִם: וְלָקְחוּ מִן הַדָּם וְנָתְנוּ עַל שְׁתֵּי הַמְּזוּזֹת וְעַל הַמַּשְׁקוֹף עַל הַבָּתִּים אֲשֶׁר יֹאכְלוּ אֹתוֹ בָּהֶם: וְאָכְלוּ אֶת הַבָּשָׂר בַּלַּיְלָה הַזֶּה צְלִי אֵשׁ וּמַצּוֹת עַל מְרֹרִים יֹאכְלֻהוּ: אַל תֹּאכְלוּ מִמֶּנּוּ נָא וּבָשֵׁל מְבֻשָּׁל בַּמָּיִם כִּי אִם צְלִי אֵשׁ רֹאשׁוֹ עַל כְּרָעָיו וְעַל קִרְבּוֹ: וְלֹא תוֹתִירוּ מִמֶּנּוּ עַד בֹּקֶר וְהַנֹּתָר מִמֶּנּוּ עַד בֹּקֶר בָּאֵשׁ תִּשְׂרֹפוּ: וְכָכָה תֹּאכְלוּ אֹתוֹ מָתְנֵיכֶם חֲגֻרִים נַעֲלֵיכֶם בְּרַגְלֵיכֶם וּמַקֶּלְכֶם בְּיֶדְכֶם וַאֲכַלְתֶּם אֹתוֹ בְּחִפָּזוֹן פֶּסַח הוּא לַיהוָֹה: וְעָבַרְתִּי בְאֶרֶץ מִצְרַיִם בַּלַּיְלָה הַזֶּה וְהִכֵּיתִי כָל בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם מֵאָדָם וְעַד בְּהֵמָה וּבְכָל אֱלֹהֵי מִצְרַיִם אֶעֱשֶׂה שְׁפָטִים אֲנִי יְהוָֹה: וְהָיָה הַדָּם לָכֶם לְאֹת עַל הַבָּתִּים אֲשֶׁר אַתֶּם שָׁם וְרָאִיתִי אֶת הַדָּם וּפָסַחְתִּי עֲלֵכֶם וְלֹא יִהְיֶה בָכֶם נֶגֶף לְמַשְׁחִית בְּהַכֹּתִי בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם: שמות.
אפשר לראות מקרה דומה בעת גלות בבל בפרשת כורש:
וּבִשְׁנַת אַחַת לְכוֹרֶשׁ מֶלֶךְ פָּרַס לִכְלוֹת דְּבַר יְהוָה מִפִּי יִרְמְיָה הֵעִיר יְהוָה אֶת רוּחַ כֹּרֶשׁ מֶלֶךְ פָּרַס וַיַּעֲבֶר קוֹל בְּכָל מַלְכוּתוֹ וְגַם בְּמִכְתָּב לֵאמֹר: כֹּה אָמַר כֹּרֶשׁ מֶלֶךְ פָּרַס כֹּל מַמְלְכוֹת הָאָרֶץ נָתַן לִי יְהוָה אֱלֹהֵי הַשָּׁמָיִם וְהוּא פָקַד עָלַי לִבְנוֹת לוֹ בַיִת בִּירוּשָׁלִַם אֲשֶׁר בִּיהוּדָה: מִי בָכֶם מִכָּל עַמּוֹ יְהִי אֱלֹהָיו עִמּוֹ וְיַעַל לִירוּשָׁלִַם אֲשֶׁר בִּיהוּדָה וְיִבֶן אֶת בֵּית יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל הוּא הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר בִּירוּשָׁלִָם: עזרא.
ובהמשך אפשר לראות את תאור הגולה הזאת שהיא כגלות מצרים שיש תאור לגלות הזאת, להעבדה הזאת, כשבי:
וְאֵלֶּה בְּנֵי הַמְּדִינָה הָעֹלִים מִשְּׁבִי הַגּוֹלָה אֲשֶׁר הֶגְלָה (נבוכדנצור) נְבוּכַדְנֶצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל לְבָבֶל וַיָּשׁוּבוּ לִירוּשָׁלִַם וִיהוּדָה אִישׁ לְעִירוֹ: עזרא.
ובשבי הזה היה להם גם זהב וגם בהמות, זאת אומרת המקרר היה מלא ועדין במצב שבי, קשה מאוד שהיתה בו צעקה וכאב:
מִי בָכֶם מִכָּל עַמּוֹ יְהִי אֱלֹהָיו עִמּוֹ וְיַעַל לִירוּשָׁלִַם אֲשֶׁר בִּיהוּדָה וְיִבֶן אֶת בֵּית יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל הוּא הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר בִּירוּשָׁלִָם: וְכָל הַנִּשְׁאָר מִכָּל הַמְּקֹמוֹת אֲשֶׁר הוּא גָר שָׁם יְנַשְּׂאוּהוּ אַנְשֵׁי מְקֹמוֹ בְּכֶסֶף וּבְזָהָב וּבִרְכוּשׁ וּבִבְהֵמָה עִם הַנְּדָבָה לְבֵית הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר בִּירוּשָׁלִָם: עזרא.
עם ישראל לא היה שבוי מלחמה, הוא היה שבוי עבדות שבוי גולה.
יהיו שיגידו שגם עת הקומניזם ברוסיא לפני הפרסטרוייקה ועת צ'אוצ'סקו ברומניא היתה עת של שבי עם כזה.
המקרה הכי דומה לשבי מצרים היה היטלר שכמו פרעה כך במחנות העבודה היה גם אלמנט הכחדה, כמו תאי גזים כך מכת בכורות.
מכת בכורות היא כזאת:
אָמְרוּ לְכוּ וְנַכְחִידֵם מִגּוֹי וְלֹא יִזָּכֵר שֵׁם יִשְׂרָאֵל עוֹד: תהלים.
שוב, השם, העם ומשכיותו על פי האבא.
אברהם, יצחק ויעקב ולא בתואל, לבן ורחל ולאה.
שתהיה שבת שלום וחודש טוב.
מקרא קודש לשבת- ספר שופטים פרשת אבימלך.
כִּי֩ יְהֹוָ֨ה אֱלֹהֶ֜יךָ מִתְהַלֵּ֣ךְ | בְּקֶ֣רֶב מַֽחֲנֶ֗ךָ לְהַצִּֽילְךָ֙ וְלָתֵ֤ת אֹֽיְבֶ֨יךָ֙ לְפָנֶ֔יךָ וְהָיָ֥ה מַֽחֲנֶ֖יךָ קָד֑וֹשׁ וְלֹֽא-יִרְאֶ֤ה בְךָ֙ עֶרְוַ֣ת דָּבָ֔ר וְשָׁ֖ב מֵאַֽחֲרֶֽיךָ: — כתועבה הזאת– וְאֶת זָכָר לֹא תִשְׁכַּב מִשְׁכְּבֵי אִשָּׁה תּֽוֹעֵבָה הִֽוא– בנט והמקומות שהוא בא מהם, מתעקשים להשחית בזאת את צבא ישראל- ומשכך אני טוענת שבנט צריך גם הוא צריך לבוא במשפט על חלקו באסון שמיני עצרת.
בְּאָזְנֵי כְסִיל אַל תְּדַבֵּר כִּי יָבוּז לְשֵׂכֶל מִלֶּיךָ: משלי- עשרים ושלוש.
כסיל נחשב על פי תורתנו הוא אדם שלא השכיל בתורה, או אולי למד, אך בחר לא להשכיל.
על משל חתן התנ"ך שיודע שעל פי דין תורה, איש השוכב את זכר משכבי אישה/אוחנה, עושה תועבה והוא אדם שנכרתה נפשו מישראל, החתן הזה הוא האדם הזה שאין טעם בכלל לדבר עימו.
החתן הזה, הוא אשר שבפוזיציא הזאת הוא מאשר את ההומו בפוזיציא הזאת, והחתן הזה מהפוזיציא הזאת נחשב לחוטא גמור שהוא קיבל את השופט אוחנה תוך שהוא מתכחש לדבר בורא עולם בענין אוחנה ותועבותיו.
כפי שלמדנו גם עם בנט נפתלי, אין כל טעם לדבר..

וְאֶת זָכָר לֹא תִשְׁכַּב מִשְׁכְּבֵי אִשָּׁה תּֽוֹעֵבָה הִֽוא: ויקרא.
כִּי-יִֽהְיֶ֤ה בְךָ֙ אִ֔ישׁ אֲשֶׁ֛ר לֹא-יִֽהְיֶ֥ה טָה֖וֹר מִקְּרֵה-לָ֑יְלָה וְיָצָא֙ אֶל-מִח֣וּץ לַֽמַּֽחֲנֶ֔ה לֹ֥א יָבֹ֖א אֶל-תּ֥וֹךְ הַֽמַּֽחֲנֶֽה: וְהָיָ֥ה לִפְנוֹת-עֶ֖רֶב יִרְחַ֣ץ בַּמָּ֑יִם וּכְבֹ֣א הַשֶּׁ֔מֶשׁ יָבֹ֖א אֶל-תּ֥וֹךְ הַֽמַּֽחֲנֶֽה: וְיָד֙ תִּהְיֶ֣ה לְךָ֔ מִח֖וּץ לַֽמַּֽחֲנֶ֑ה וְיָצָ֥אתָ שָׁ֖מָּה חֽוּץ: וְיָתֵ֛ד תִּהְיֶ֥ה לְךָ֖ עַל-אֲזֵנֶ֑ךָ וְהָיָה֙ בְּשִׁבְתְּךָ֣ ח֔וּץ וְחָֽפַרְתָּ֣ה בָ֔הּ וְשַׁבְתָּ֖ וְכִסִּ֥יתָ אֶת-צֵֽאָתֶֽךָ: כִּי֩ יְהֹוָ֨ה אֱלֹהֶ֜יךָ מִתְהַלֵּ֣ךְ | בְּקֶ֣רֶב מַֽחֲנֶ֗ךָ לְהַצִּֽילְךָ֙ וְלָתֵ֤ת אֹֽיְבֶ֨יךָ֙ לְפָנֶ֔יךָ וְהָיָ֥ה מַֽחֲנֶ֖יךָ קָד֑וֹשׁ וְלֹֽא-יִרְאֶ֤ה בְךָ֙ עֶרְוַ֣ת דָּבָ֔ר וְשָׁ֖ב מֵאַֽחֲרֶֽיךָ: פרשת שֹֽׁפְטִ֣ים וְשֹֽׁטְרִ֗ים.
כדי להבין מה נחשב לטומאה ומשכך מחוץ למחנה תקראו גם ויקרא כ' וויקרא יח'.
וְאֶת זָכָר לֹא תִשְׁכַּב מִשְׁכְּבֵי אִשָּׁה תּֽוֹעֵבָה הִֽוא: ויקרא.
כִּי֩ יְהֹוָ֨ה אֱלֹהֶ֜יךָ מִתְהַלֵּ֣ךְ | בְּקֶ֣רֶב מַֽחֲנֶ֗ךָ לְהַצִּֽילְךָ֙ וְלָתֵ֤ת אֹֽיְבֶ֨יךָ֙ לְפָנֶ֔יךָ וְהָיָ֥ה מַֽחֲנֶ֖יךָ קָד֑וֹשׁ וְלֹֽא-יִרְאֶ֤ה בְךָ֙ עֶרְוַ֣ת דָּבָ֔ר וְשָׁ֖ב מֵאַֽחֲרֶֽיךָ:
ומשכך תחשבו מי הוא בנט שלמד זאת ובכל זאת דורש לקיים תועבה במחנה. הוא נחשב לקיצון של משהו, הוא והמקומות שהוא בא מהם, ובכל זאת מתעקש להשחית בזאת.
אני טוענת שבנט שהיה ראש הממשלה חרש את החרישה שהולידה את אסון שמיני עצרת. ומשכך גם בנט צריך לעמוד למשפט ודין.
ברור שאנשים כמו בנט יבוזו לדברי ויאמרו שאני חשוכה, חשוב לזכור שהדבר הוא בדבר בורא עולם ומשכך זה מה שנאמר לאדם כמו בנט:
בְּאָזְנֵי כְסִיל אַל תְּדַבֵּר כִּי יָבוּז לְשֵׂכֶל מִלֶּיךָ: משלי- עשרים ושלוש.
ברור שגם עם דרוקמן לא היה כל ענין לדבר:
מפה לא נראה שהבת של דרוקמן היא האשה הזאת..
בתורה כתוב, תרשיעני למען תצדק, אתה לא מוצדק שאתה מרשיע אדם, כך שהנדנדה** הזאת שאתה עולה עליה מתוך מקום שהיורד נושא עולותיך, היא FAKE NEW להקרבת קורבנות.
נראה מפה שדרוקמן ובנט, הצדיקו את ההומו למען יצדקו בעייני האנשים שהם רועים אותם.
בנט, דרוקמן וחתן התורה, הם האנשים האלה:
אֹמֵר לְרָשָׁע צַדִּיק אָתָּה יִקְּבֻהוּ עַמִּים יִזְעָמוּהוּ לְאֻמִּים: משלי עשרים וארבע.
מהבחינה הזאת בימים נכונים גם בנט היה עולה למשפט ומורשע באסון שהיה בשמיני עצרת או שקוראים לו אסון שביעי לאוקטובר.
לצורך הענין בימים נכונים גם האדמו"ר של המפלגות האלה היה מורשע (כמקבל שכר בעבור לימודיו) באסון שמיני עצרת על שאישר למפלגות מטעמו לקבל את אוחנה כיו"ר כנסת ושותף שלהם להנהגה. זאת הסיבה שהם כיבדו אותו ושמו אותו במקום של שופט בחידון תנ"ך כבזים לתורת ישראל.
ושוב:
בְּאָזְנֵי כְסִיל אַל תְּדַבֵּר כִּי יָבוּז לְשֵׂכֶל מִלֶּיךָ: משלי- עשרים ושלוש.
** נדנדה זה אלטלנה.
אל-טל ואל-מטר ושים לב שהם פועלים בשדי תרומות:

בענין 33 שבויים- למחשבה:

מי הוא 33:

מתהלים:
וַיֶּאֱהַב קְלָלָה וַתְּבוֹאֵהוּ וְלֹא חָפֵץ בִּבְרָכָה וַתִּרְחַק מִמֶּנּוּ: וַיִּלְבַּשׁ קְלָלָה כְּמַדּוֹ וַתָּבֹא כַמַּיִם בְּקִרְבּוֹ וְכַשֶּׁמֶן בְּעַצְמוֹתָיו: תְּהִי לוֹ כְּבֶגֶד יַעְטֶה וּלְמֵזַח תָּמִיד יַחְגְּרֶהָ: זֹאת פְּעֻלַּת שֹׂטְנַי מֵאֵת יְהוָה וְהַדֹּבְרִים רָע עַל נַפְשִׁי: וְאַתָּה יְהוִה אֲדֹנָי עֲשֵׂה אִתִּי לְמַעַן שְׁמֶךָ כִּי טוֹב חַסְדְּךָ הַצִּילֵנִי: כִּי עָנִי וְאֶבְיוֹן אָנֹכִי וְלִבִּי חָלַל בְּקִרְבִּי: כְּצֵל כִּנְטוֹתוֹ נֶהֱלָכְתִּי נִנְעַרְתִּי כָּאַרְבֶּה: בִּרְכַּי כָּשְׁלוּ מִצּוֹם וּבְשָׂרִי כָּחַשׁ מִשָּׁמֶן: וַאֲנִי הָיִיתִי חֶרְפָּה לָהֶם יִרְאוּנִי יְנִיעוּן רֹאשָׁם: עָזְרֵנִי יְהוָה אֱלֹהָי הוֹשִׁיעֵנִי כְחַסְדֶּךָ: וְיֵדְעוּ כִּי יָדְךָ זֹּאת אַתָּה יְהוָה עֲשִׂיתָהּ: יְקַלְלוּ הֵמָּה וְאַתָּה תְבָרֵךְ קָמוּ וַיֵּבֹשׁוּ וְעַבְדְּךָ יִשְׂמָח: יִלְבְּשׁוּ שׂוֹטְנַי כְּלִמָּה וְיַעֲטוּ כַמְעִיל בָּשְׁתָּם: אוֹדֶה יְהוָה מְאֹד בְּפִי וּבְתוֹךְ רַבִּים אֲהַלְלֶנּוּ: כִּי יַעֲמֹד לִימִין אֶבְיוֹן לְהוֹשִׁיעַ מִשֹּׁפְטֵי נַפְשׁוֹ: תהלים.
אגב לוטן בתורה הוא אלוף שעיר, השם לוטן הוא לעיתים כקוד לאדם שמוציא שעירים לעזאזל מנקודת השליטה שלו- מרים את זה מצד אחד ומוציא את את זה למדבר מצד שני.
פרשת דבורה, ברק ויעל– הקדמה לפני קריאה– בִּפְרֹ֤עַ פְּרָעוֹת֙ בְּיִשְׂרָאֵ֔ל– זה: בְּהִתְנַדֵּ֖ב עָ֑ם ועוד זה– בָּרֲכ֖וּ יְהוָֽה– שווה: נצחון מוחלט– — וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה לִבְנֵי גָד וְלִבְנֵי רְאוּבֵן הַאַחֵיכֶם יָבֹאוּ לַמִּלְחָמָה וְאַתֶּם תֵּשְׁבוּ פֹה: וְלָמָּה (תנואון) תְנִיאוּן אֶת לֵב בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵעֲבֹר אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נָתַן לָהֶם יְהֹוָה.
לאחר הנצחון על סיסרא, שרו ברק ודבורה את שירת דבורה וברק שזה הפתיח שלה:
קודם השירה מתועדת כשירת שני המנהיגים המובילים, לצורך הענין זה כמו נאום של גולדה ודיין לאחר מלחמת יום כיפור,
וַתָּ֣שַׁר דְּבוֹרָ֔ה וּבָרָ֖ק בֶּן–אֲבִינֹ֑עַם בַּיּ֥וֹם הַה֖וּא לֵאמֹֽר:
במקרה הזה, נאום נצחון ותחילה שבח לחיילים המתנדבים בעם ותודה לבורא עולם על שעזר לנו לנצח:
בִּפְרֹ֤עַ פְּרָעוֹת֙ בְּיִשְׂרָאֵ֔ל:
זה:
בְּהִתְנַדֵּ֖ב עָ֑ם:
לַֽאֲחֵיכֶם֮ כָּכֶם֒- וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה לִבְנֵי גָד וְלִבְנֵי רְאוּבֵן הַאַחֵיכֶם יָבֹאוּ לַמִּלְחָמָה וְאַתֶּם תֵּשְׁבוּ פֹה: וְלָמָּה (תנואון) תְנִיאוּן אֶת לֵב בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵעֲבֹר אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נָתַן לָהֶם יְהֹוָה:
ועוד זה:
בָּרֲכ֖וּ יְהוָֽה:
שווה:
נצחון מוחלט.
והשירה הזאת פונה גם למלכים ורוזנים ששמעו את השירה/נאום הזה דרך "כלי התקשורת" הנהוגים בימי קדם, בדברים האלה:
שִׁמְע֣וּ מְלָכִ֔ים הַאֲזִ֖ינוּ רֹֽזְנִ֑ים אָֽנֹכִ֗י לַֽיהוָה֙ אָנֹכִ֣י אָשִׁ֔ירָה אֲזַמֵּ֕ר לַֽיהוָ֖ה אֱלֹהֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל:
בפניה הזאת יש הצהרה לאחר ניצחון למנהיגים, ברור שלמנהיגי האזור שלעתים היתה מלחמה עמם ולעתים היה שלום עימם מהמקום הזה כך מסתיימת השירה הזאת:
כֵּ֠ן יֹאבְד֤וּ כָל–אוֹיְבֶ֙יךָ֙ יְהוָ֔ה וְאֹ֣הֲבָ֔יו כְּצֵ֥את הַשֶּׁ֖מֶשׁ בִּגְבֻרָת֑וֹ וַתִּשְׁקֹ֥ט הָאָ֖רֶץ אַרְבָּעִ֥ים שָׁנָֽה:
וַתִּשְׁקֹ֥ט הָאָ֖רֶץ אַרְבָּעִ֥ים שָׁנָֽה:
עוד מדברי השבח בשירת דבורה וברק לחיילים הגיבורים המתנדבים בעם:
גִּלְעָ֗ד בְּעֵ֤בֶר הַיַּרְדֵּן֙ שָׁכֵ֔ן וְדָ֕ן לָ֥מָּה יָג֖וּר אֳנִיּ֑וֹת אָשֵׁ֗ר יָשַׁב֙ לְח֣וֹף יַמִּ֔ים וְעַ֥ל מִפְרָצָ֖יו יִשְׁכּֽוֹן:
זְבֻל֗וּן עַ֣ם חֵרֵ֥ף נַפְשׁ֛וֹ לָמ֖וּת וְנַפְתָּלִ֑י עַ֖ל מְרוֹמֵ֥י שָׂדֶֽה:
בָּ֤אוּ מְלָכִים֙ נִלְחָ֔מוּ אָ֤ז נִלְחֲמוּ֙ מַלְכֵ֣י כְנַ֔עַן בְּתַעְנַ֖ךְ עַל–מֵ֣י מְגִדּ֑וֹ בֶּ֥צַע כֶּ֖סֶף לֹ֥א לָקָֽחוּ:
מִן–שָׁמַ֖יִם נִלְחָ֑מוּ הַכּֽוֹכָבִים֙ מִמְּסִלּוֹתָ֔ם נִלְחֲמ֖וּ עִם–סִיסְרָֽא:
שירבוטים- ברכות לרמטכ"ל החדש, נראה פייטר.. מאוד מעניין ששמו של וינטר "אכלו לי, שתו לי, קיפחו אותי" לא עלה כמועמד לתפקיד.. יכול להיות שהוא בונה על תיק הבטחון בממשלה בראשות בנט, נראה שכל הסרט של חרבות ברזל כמרים לבנט.. — כתובה בעריכה.
.
צריך לחשוב איך החמאס יעמוד בפרץ הזה מול עמו. כשאין ביכולתו לספק להם מגורים, עבודה פרנסה אוכל. מה יהיו הקולות ביום הזה של אחרי נסיגת צה"ל, של הפסקת אש קבועה- נקודת היציאה היא לא פחות קריטית מנקודת הכניסה– זה הזמן של החמאס להניח נישקו, לצאת מהסרט. מהמר הוא אדם שלרוב לא יודע מתי לצאת, לכן הוא נופל.
צריך לחשוב איך החמאס יעמוד בפרץ הזה מול עמו. כשאין ביכולתו לספק להם מגורים, עבודה פרנסה אוכל. מה יהיו הקולות ביום הזה של אחרי נסיגת צה"ל, של הפסקת אש קבועה.
העזתים העקורים חוזרים לצפון עזה כשהבתים שלהם נהרסו, הרבה מהם ימשיכו לגור ברחוב באהלים, אין להם עבודה, אין להם מוסדות השכלה ורבים מהם יהיו כעקורים בעירם, מצבם מבחינת עקירה מבתיהם ימשיך להיות כמו שהיה בדרום הרצועה, העזתים ימשיכו להיות עקורים גם בצפון עזה. מגוחך לחשוב שחמאס יוכל לרתום את אלה להסכמה ותמיכה בחמאס למלחמה שהאנשים האלה ברחוב ורעבים. ותלויים בסיוע בינלאומי.
שימו לב לב איך הם חוזרים לצפון הרצועה ברגל עם הילדים עם מזרונים והציוד הדל על כתפיהם לנקודת המפגש של שיבה לארץ חרבה.
הצעה לעסקת חילופיי שבויים. שם העסקה , נאה דורש , נאה מקיים– תראה אם ביבי יציע את בניו ואת הבן של בן גביר ואת הבן של סטרוק ואת הבת של סמוטריץ' במקום השבויים שלנו. חמאס יקפצו על המציאה לזיין את הבן של בן גביר ושל ביבי בתחת. תנו ת'בנים שלכם ואחר כך תעשו מה שאתם רוצים.
את העזרה שמנעתם מנכים, כמו סעדיאן, שלא נתנו לו סיוע ולדוסים כן נתנו, נאלצתם לתת פי מליון ממה שלא נתתם לנכי הרוח. אני אומרת זה השיעור. אל תשכחו שהיה פצוע צה"ל ששרף את עצמו בערך שבוע למלחמה ושלא כמו סעדיאן הצליח לו. אל תשכחו את השיעור הזה ממשלת הליכוד.חוסר הלב שלכם לזה בא לידי ביטוי גם בחוסר הלב שלכם לשבויים.מאשפות ירים אביון, לא מרימים עשיר עם ג'יפ 4/4 מאשפות. זה חטא למקור להרים עשיר מאשפות.תדמיין את כ"ץ עכשיו כמפקד בצבא, ברור שכץ הוא לא האדם שיגיד אחרי וקדימה והחיילים ירוצו אחריו. זה ברור לכולנו. עכשיו תחשוב שהאדם הזה שר הבטחון. בושה לליכוד שזה מה יש להם להציע לתפקיד הזה, שזה הטופ שלהם לתפקיד שר בטחון. בושה. הוא טופ אולי ליד גוטליב, אם תשים את כץ ליד רבין ברור שביחס אליו, כץ אפילו לא תולעת במקום הזה. בושה לליכוד, הדבר מעיד על התדרדרות של רמת ההנהגה בישראל.בשביל החיוך.הדוסים חותכים נייר טואלט לפני השבת וזאת כדי לא לקרוע נייר בשבת יען כי על פי השגתם קריעת נייר טואלט בשבת נחשב לחילול שבת.בואו נחשוב ביחד. נכנסת הדוסית לחרבן ולהשתין. הרבה מעימנו יודעים שכשמחרבנים גם משתינים. גמרה הדוסית לחרבן ולהשתין והגיעה הדוסית לשלב ניגוב השתן והצואה עד לייבוש חריץ הישבן והפות. אני ואת יודעות שהחלק הפנימי של הנייר שנפגש עם החרא והשתן גם נקרע עם המגע עם השתן והחרא עד לייבוש המלא. בחלק החיצוני שנפגש עם היד לרוב יבש ושלם לא כך עם החלק של הנייר שמנגב את החרא והשתן, יש קריעת נייר עם הניגוב. על פי השגותיהם של הדוסים, הדוסית הממוצעת מחללת שבת.עצתי. תנגבו עם מגבונים לחים.מענין לענין:הצעה לעסקת חילופיי שבויים. שם העסקה , נאה דורש , נאה מקיים.![]() לקוראים ולמאזינים באתרי עת השלום אני בתענית כתיבה באתר עד תום עיסקת חילופי השבויים. |
![]() |