על פי תורת ישראל הנפש היא בדם. מפה נלמד על החשיבות של הכשרות מבחינת נפש ישראל כגוי קדוש שמצווה לשמור על דם נקי. החיסונים הם חומר כל שהוא שמזריקים אותו לדם, מפה אפשר להבין את החשש של הדוסים להתחסן.
על פי תורת ישראל הנפש היא בדם. מפה נלמד על החשיבות של הכשרות מבחינת נפש ישראל כגוי קדוש שמצווה לשמור על דם נקי.
החיסונים הם חומר כל שהוא שמזריקים אותו לדם, מפה אפשר להבין את החשש של הדוסים להתחסן.
יש עניין עם כשרות בדיוק כמו אוכל שגם הוא מגיע לדמינו.
אין הבדל בין מזון לתרופות וחיסונים מהבחינה הזאת.
אם החיסון כשר אין בעיה.
אם לא כשר יש בעיה וזאת יגידו כתשעים אחוז מתושבי ישראל כולל מוסלמים ודרוזים.
אז בדקתי עם הרובוט של בינג ואלה ממצאיו:
מרכיבי חיסון ה-MMR: שאלות של בריאות וכשרות:
חיסון ה-MMR (חצבת, חזרת, אדמת) ניתן בישראל כחלק מתוכנית החיסונים השגרתית של משרד הבריאות, ונחשב לאחד החיסונים המרכזיים במניעת מחלות מדבקות בילדים ובמבוגרים. התרכיב כולל נגיפים מוחלשים של שלוש המחלות, לצד מספר רכיבים נוספים שמטרתם לשמר את יציבות החיסון ולמנוע זיהומים.
בין המרכיבים הבולטים ניתן למצוא:ג'לטין – חומר מייצב שמקורו לרוב בתוצרי חזיר. רכיב זה מעורר שאלות הלכתיות בקרב הציבור הדתי והמסורתי.ניאומיצין – אנטיביוטיקה למניעת זיהומים.סוכרוז, L-Histidine, סודיום פוספאט – חומרים מווסתי חומציות ומייצבים.מים להזרקה – כבסיס לתרכיב.
למרות שבתחום המזון קיימים כיום תחליפים מגוונים לג'לטין חזיר – כגון ג'לטין דגים, ג'לטין בקרי כשר או חומרים צמחיים כמו אגר-אגר – בתחום החיסונים מדובר באתגר מורכב יותר. הג'לטין ממלא תפקיד קריטי בשמירה על יציבות הנגיפים המוחלשים, ולכן החלפתו דורשת פיתוחים טכנולוגיים מתקדמים.
בהמשך בדקתי עם הרובוט אם יש תחליפים ללא ג'לטין חזיר, אמר שיש:
קיימות בעולם גרסאות של חיסוני MMR ללא ג'לטין חזיר, אך הן אינן זמינות בישראל במסגרת השגרה. ייתכן שבעתיד תוצע גרסה חלופית שתענה גם על צרכים הלכתיים.
עד אז יש לשמור על זהירות יתרה במיוחד בעת הזאת שיש התפרצות של המגפה:
צפיפות של המונים כמו הפגנת המליון יכולה להביא להדבקות גדולה מאוד. יש לבדוק אם לאחר הפגנת המליון החצבת תתרבה במהירות בקרב קבוצת בני אדם זאת. כמו שהיה בעת הקורונה שתקפה חזק מאוד בקרב עדה זאת לנוכח אורחותיהם. בדקתי עם הרובוט נתוני תחלואה ותמותה הדבר מאוד מסוכן: לפי הערכות, כ-15%–20% מהנפטרים בגלים הראשונים היו מהמגזר החרדי, בעוד שחלקם באוכלוסייה עמד אז על כ-12.5%.
בדקתי עם הרובוט אם החיסון של הקורונה היה כשר מהבחינה של חזיר ושיקוצים אמר שכן אמנם ללא תעודת כשרות, אך כשר מהבחינה הזאת ורבנים אישרו את החיסון:
במקרה של חיסוני הקורונה, לא נמצאו רכיבים בעייתיים, ולכן הם נחשבים מותרים לשימוש גם לציבור שומר מצוות.
הרובוט אמר גם שבמקרים של פיקוח נפש הרבנים התירו שימוש בתרופות שאינן כשרות.**
עמדת ההלכה:רבנים ופוסקים בכירים בישראל ובעולם קבעו כי מותר להתחסן גם אם החיסון מכיל רכיבים לא כשרים, כאשר מדובר בפיקוח נפש או מניעת סכנה.
במקרה של חיסוני הקורונה, לא נמצאו רכיבים בעייתיים, ולכן הם נחשבים מותרים לשימוש גם לציבור שומר מצוות.
למחשבה:
הדוסים לרוב נוטים להתנגד ללימודי ליבה. מפה נלמד כמה חשוב שאנשים מודעים כמו החרדים על דבר תורה, ילמדו מדעים כאלה כדי שימציאו לנו פטנטים כאלה.
**גם מלחמה היא פיקוח נפש. ומשכך...
הפגנות המוניות עלולות לגרום להתפרצות מחלות כמו חצבת, בדומה לקורונה שפגעה קשה במגזר החרדי. לפי הערכות, 15%–20% מהנפטרים בגלים הראשונים היו חרדים, אף שחלקם באוכלוסייה עמד על 12.5% בלבד.
דובר על מקרי חצבת בקרב העדה הדוסית- בדקתי עם הרובוט את הדבר ואלה ממצאיו:
https://copilot.microsoft.com/shares/M5caqMAx7DK8VmwEfFTM7
צפיפות של המונים כמו הפגנת המליון יכולה להביא להדבקות גדולה מאוד.
יש לבדוק אם לאחר הפגנת המליון החצבת תתרבה במהירות בקרב קבוצת בני אדם זאת.
כמו שהיה בעת הקורונה שתקפה חזק מאוד בקרב עדה זאת לנוכח אורחותיהם.
בדקתי עם הרובוט נתוני תחלואה ותמותה הדבר מאוד מסוכן:
לפי הערכות, כ-15%–20% מהנפטרים בגלים הראשונים היו מהמגזר החרדי, בעוד שחלקם באוכלוסייה עמד אז על כ-12.5%.
https://copilot.microsoft.com/shares/yqFyVL8VF4Hy6Eik6hQBw
הערכה אחרת של המכון מצביעה על כך שעד סוף אוקטובר 2020, 42% מהחולים היו חרדים, כלומר כ-125,000 מתוך כ-297,000 מאומתים באותה תקופה.
https://copilot.microsoft.com/shares/A5GpzopLiuRMYTgrz8jKb
אם אתם יודעים שאתם עתודים להגיע למקומותיהם אז אני מציעה לעשות זאת עם מסכה.
יהיה נכון אם משרד הבריאות יציע לראשי העדה הדוסית להורות לצאן מרעיתם לבוא עם מסכות להפגנה.
מבחינה תורנית מותר להזהר כדי למנוע הדבקות במגפה:
כִּי תִבְנֶה בַּיִת חָדָשׁ וְעָשִׂיתָ מַעֲקֶה לְגַגֶּךָ, וְלֹא תָשִׂים דָּמִים בְּבֵיתֶךָ כִּי יִפֹּל הַנֹּפֵל מִמֶּנּוּ: דברים.
הדבר מלמד גם על חובת זהירות כשיש סכנה גם חז"ל דיברו על חובת הזהירות:
חז"ל הרחיבו את המצווה לכל מקום שיש בו סכנה – לא רק גגות, אלא גם מדרגות, בורות, מרפסות וכדומה.
https://copilot.microsoft.com/shares/o7ocgJov2SVaY9EBSxCDd
משלי- חמישה עשר- מַרְפֵּא לָשׁוֹן עֵץ חַיִּים וְסֶלֶף בָּהּ שֶׁבֶר בְּרוּחַ– מה זאת אומרת סלף בה, שקר בה, בה הכוונה ללשון שהלשון היא לשון שקר , ומשכך מרפא לשון זאת לשון דוברת אמת. והלשון הזאת שסֶלֶף בָּהּ: היא לא לשון מרפאת, היא לא לשון מחיה, היא לשון ששוברת הרוח, שמחלה את הרוח, כמו רופא שנותן לך תרופה לא מתאימה למחלה.
מַרְפֵּא לָשׁוֹן עֵץ חַיִּים וְסֶלֶף בָּהּ שֶׁבֶר בְּרוּחַ: משלי- חמישה עשר.מַרְפֵּא לָשׁוֹן עֵץ חַיִּים:מה זאת מרפא לשון, על משל דיבור, שהדיבור הוא דיבור מרפא, אז הדיבור משול לעץ חיים. כדי להבין מה מרפא בה, נבין זאת עם זה, כי זה בא עם זה:וְסֶלֶף בָּהּ שֶׁבֶר בְּרוּחַ:מה זאת אומרת סלף בה, שקר בה, בה הכוונה ללשון שהלשון היא לשון שקר , ומשכך מרפא לשון זאת לשון דוברת אמת. והלשון הזאת שסֶלֶף בָּהּ: היא לא לשון מרפאת, היא לא לשון מחיה, היא לשון ששוברת הרוח, שמחלה את הרוח, כמו רופא שנותן לך תרופה לא מתאימה למחלה.על שבר הרוח המשול לההפך מעץ חיים, נבין מפה:וְכֹל שִׂיחַ הַשָּׂדֶה טֶרֶם יִהְיֶה בָאָרֶץ וְכָל עֵשֶׂב הַשָּׂדֶה טֶרֶם יִצְמָח כִּי לֹא הִמְטִיר יְהֹוָה אֱלֹהִים עַל הָאָרֶץ וְאָדָם אַיִן לַעֲבֹד אֶת הָאֲדָמָה: וְאֵד יַעֲלֶה מִן הָאָרֶץ וְהִשְׁקָה אֶת כָּל פְּנֵי הָאֲדָמָה: וַיִּיצֶר יְהֹוָה אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם עָפָר מִן הָאֲדָמָה וַיִּפַּח בְּאַפָּיו נִשְׁמַת חַיִּים וַיְהִי הָאָדָם לְנֶפֶשׁ חַיָּה: בראשית.וַיִּפַּח בְּאַפָּיו נִשְׁמַת חַיִּים וַיְהִי הָאָדָם לְנֶפֶשׁ חַיָּה:ושבר רוח הוא הפוך לעץ החיים.ובהמשך לאחר שבני האדם אכלו מפרי עץ הדעת שהדעת בו לא נכונה לאדם:ומשכך:וַיֹּאמֶר יְהֹוָה אֱלֹהִים הֵן הָאָדָם הָיָה כְּאַחַד מִמֶּנּוּ לָדַעַת טוֹב וָרָע וְעַתָּה פֶּן יִשְׁלַח יָדוֹ וְלָקַח גַּם מֵעֵץ הַחַיִּים וְאָכַל וָחַי לְעֹלָם: וַיְשַׁלְּחֵהוּ יְהֹוָה אֱלֹהִים מִגַּן עֵדֶן לַעֲבֹד אֶת הָאֲדָמָה אֲשֶׁר לֻקַּח מִשָּׁם: וַיְגָרֶשׁ אֶת הָאָדָם וַיַּשְׁכֵּן מִקֶּדֶם לְגַן עֵדֶן אֶת הַכְּרֻבִים וְאֵת לַהַט הַחֶרֶב הַמִּתְהַפֶּכֶת לִשְׁמֹר אֶת דֶּרֶךְ עֵץ הַחַיִּים: בראשית.זאת אומרת שאדם נפגש עם הלשון הזאת הוא יכול להפגע ולהגיע למקום הזה של שבר רוח:כֹּה אָמַר יְהוָה הַשָּׁמַיִם כִּסְאִי וְהָאָרֶץ הֲדֹם רַגְלָי אֵי זֶה בַיִת אֲשֶׁר תִּבְנוּ לִי וְאֵי זֶה מָקוֹם מְנוּחָתִי: וְאֶת כָּל אֵלֶּה יָדִי עָשָׂתָה וַיִּהְיוּ כָל אֵלֶּה נְאֻם יְהוָה וְאֶל זֶה אַבִּיט אֶל עָנִי וּנְכֵה רוּחַ וְחָרֵד עַל דְּבָרִי: ישעיהו.עָנִי:זה האדם שהלשון הזאת הכתה בו:ונְכֵה רוּחַ:וְחָרֵד עַל דְּבָרִי:וגם לאדם הזה שנפגע מזה שנהיה נכה רוח מזה זכאי לתשועה כפי שנלמד מישעיהו.בעת התשועה תהיה הלשון הזאת בישראל:מַרְפֵּא לָשׁוֹן עֵץ חַיִּים:את הלשון הזאת אפשר לראות אצל נביאים, ושופטים מושיעים.מה שנקרא משיח צדק. כמו משה, כמו יהושע, כמו שמואל שהיה נביא שמשח מלכים למלוכה.והוא לא מרפא כרפואת הפסיכיאטר, הוא מרפא בדבר לשון, רוח ברוח.הוא עוזר לתשובה, לחיים , אם לאדם היחיד ואם לעם כולו.המשך:לאדם שבור רוח יש מקביל לו כמו אנשים שעשו מעשים שיש בהם דין של כריתות נפש מעמיה, האדם הזה נמשל לאדם הזה:יְהוָה נְחֵנִי בְצִדְקָתֶךָ לְמַעַן שׁוֹרְרָי (הושר) הַיְשַׁר לְפָנַי דַּרְכֶּךָ: כִּי אֵין בְּפִיהוּ נְכוֹנָה קִרְבָּם הַוּוֹת קֶבֶר פָּתוּחַ גְּרוֹנָם לְשׁוֹנָם יַחֲלִיקוּן: הַאֲשִׁימֵם אֱלֹהִים יִפְּלוּ מִמֹּעֲצוֹתֵיהֶם בְּרֹב פִּשְׁעֵיהֶם הַדִּיחֵמוֹ כִּי מָרוּ בָךְ: וְיִשְׂמְחוּ כָל חוֹסֵי בָךְ לְעוֹלָם יְרַנֵּנוּ וְתָסֵךְ עָלֵימוֹ וְיַעְלְצוּ בְךָ אֹהֲבֵי שְׁמֶךָ: תהלים.כִּי אֵין בְּפִיהוּ נְכוֹנָה קִרְבָּם הַוּוֹת קֶבֶר פָּתוּחַ גְּרוֹנָם לְשׁוֹנָם יַחֲלִיקוּן:והוא למעשה האדם הזה שלשונו:סֶלֶף בָּהּ שֶׁבֶר בְּרוּחַ:כִּי אֵין בְּפִיהוּ נְכוֹנָהיען כי:קִרְבָּם הַוּוֹת קֶבֶר פָּתוּחַ:בקבר יש מת,ומה יש בקרביים:לֵב טָהוֹר בְּרָא לִי אֱלֹהִים וְרוּחַ נָכוֹן חַדֵּשׁ בְּקִרְבִּי: אַל תַּשְׁלִיכֵנִי מִלְּפָנֶיךָ וְרוּחַ קָדְשְׁךָ אַל תִּקַּח מִמֶּנִּי: תהלים.מפה נלמד שהרוח היא בקרביים:וְרוּחַ נָכוֹן חַדֵּשׁ בְּקִרְבִּי:האדם שדוד המשיל אותו לאדם שהקרביים שלו כקבר פתוח הוא האדם שבורא עולם השליך אותו מלפניו:אַל תַּשְׁלִיכֵנִי מִלְּפָנֶיךָ וְרוּחַ קָדְשְׁךָ אַל תִּקַּח מִמֶּנִּי:ונגיד והצליח לשאול נפש ולא רק לשבור רוח אדם/להפיל אדם,וַיֹּאמֶר מֶֽלֶךְ סְדֹם אֶל אַבְרָם תֶּן לִי הַנֶּפֶשׁ וְהָֽרְכֻשׁ קַח לָֽךְ: בראשית.פה התשובה לאדם הזה:בְּרוּכִים אַתֶּם לַיהוָה עֹשֵׂה שָׁמַיִם וָאָרֶץ: הַשָּׁמַיִם שָׁמַיִם לַיהוָה וְהָאָרֶץ נָתַן לִבְנֵי אָדָם: לֹא הַמֵּתִים יְהַלְלוּ יָהּ וְלֹא כָּל יֹרְדֵי דוּמָה: וַאֲנַחְנוּ נְבָרֵךְ יָהּ מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם הַלְלוּיָהּ: תהלים.לֹא הַמֵּתִים יְהַלְלוּ יָהּ וְלֹא כָּל יֹרְדֵי דוּמָה:בקבר יש מת, זה מה יש בקרביים של אלה:קִרְבָּם הַוּוֹת קֶבֶר פָּתוּחַ:למחשבה:משלי- שמונה- יבוא אפוטרפוסא די אדום ויאמר שעל משל מלך סדום שביקש נפש מאברהם נלמד שאדם יכול לדרוש נפש מאדם- לטוען הזה אענה בשלושה טיעונים– 3) סדום הושמדה לאחר מכן. |
משלי- שלוש- בְּטַח אֶל יְהוָה בְּכָל לִבֶּךָ וְאֶל בִּינָתְךָ אַל תִּשָּׁעֵן:
בְּטַח אֶל יְהוָה בְּכָל לִבֶּךָ וְאֶל בִּינָתְךָ אַל תִּשָּׁעֵן: בְּכָל דְּרָכֶיךָ דָעֵהוּ וְהוּא יְיַשֵּׁר אֹרְחֹתֶיךָ: אַל תְּהִי חָכָם בְּעֵינֶיךָ יְרָא אֶת יְהוָה וְסוּר מֵרָע: משלי- מזמור שלוש.בְּטַח אֶל יְהוָה בְּכָל לִבֶּךָ וְאֶל בִּינָתְךָ אַל תִּשָּׁעֵן:וְאֶל בִּינָתְךָ אַל תִּשָּׁעֵן:יען כי מפה המשענת,בְּכָל דְּרָכֶיךָ דָעֵהוּ וְהוּא יְיַשֵּׁר אֹרְחֹתֶיךָ: אַל תְּהִי חָכָם בְּעֵינֶיךָ יְרָא אֶת יְהוָה וְסוּר מֵרָע: רִפְאוּת תְּהִי לְשָׁרֶּךָ וְשִׁקּוּי לְעַצְמוֹתֶיךָ: משלי- מזמור שלוש.רִפְאוּת תְּהִי לְשָׁרֶּךָ וְשִׁקּוּי לְעַצְמוֹתֶיךָ:הרפואה מאלה, דרך זאת:רִפְאוּת תְּהִי לְשָׁרֶּךָהדגשה:לְשָׁרֶּךָשָׁ(צריך להבין שוב, הדברים הם משל, לא מדובר פה על רפואת הגוף וגם לא בדיוק רפואת נפש, מדובר פה על אורחות על דרך על ללכת בדרך בורא עולם היא הרפואה בעניין הזה. חברה נכונה יותר, חברה צודקת יותר וכו.. גם מבחינה כלכלית, לדרך הכלכלית יש משקל כבד באורחות המוצעים בתורתינו, כדי שלא...).השרים, שירת המשוררים:וַיֹּאמֶר יְהֹוָה אֶל מֹשֶׁה הִנְּךָ שֹׁכֵב עִם אֲבֹתֶיךָ וְקָם הָעָם הַזֶּה וְזָנָה אַחֲרֵי אֱלֹהֵי נֵכַר הָאָרֶץ אֲשֶׁר הוּא בָא שָׁמָּה בְּקִרְבּוֹ וַעֲזָבַנִי וְהֵפֵר אֶת בְּרִיתִי אֲשֶׁר כָּרַתִּי אִתּוֹ: וְחָרָה אַפִּי בוֹ בַיּוֹם הַהוּא וַעֲזַבְתִּים וְהִסְתַּרְתִּי פָנַי מֵהֶם וְהָיָה לֶאֱכֹל וּמְצָאֻהוּ רָעוֹת רַבּוֹת וְצָרוֹת וְאָמַר בַּיּוֹם הַהוּא הֲלֹא עַל כִּי אֵין אֱלֹהַי בְּקִרְבִּי מְצָאוּנִי הָרָעוֹת הָאֵלֶּה: וְאָנֹכִי הַסְתֵּר אַסְתִּיר פָּנַי בַּיּוֹם הַהוּא עַל כָּל הָרָעָה אֲשֶׁר עָשָׂה כִּי פָנָה אֶל אֱלֹהִים אֲחֵרִים: וְעַתָּה כִּתְבוּ לָכֶם אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת וְלַמְּדָהּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל שִׂימָהּ בְּפִיהֶם לְמַעַן תִּהְיֶה לִּי הַשִּׁירָה הַזֹּאת לְעֵד בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל: כִּי אֲבִיאֶנּוּ אֶל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי לַאֲבֹתָיו זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ וְאָכַל וְשָׂבַע וְדָשֵׁן וּפָנָה אֶל אֱלֹהִים אֲחֵרִים וַעֲבָדוּם וְנִאֲצוּנִי וְהֵפֵר אֶת בְּרִיתִי: וְהָיָה כִּי תִמְצֶאןָ אֹתוֹ רָעוֹת רַבּוֹת וְצָרוֹת וְעָנְתָה הַשִּׁירָה הַזֹּאת לְפָנָיו לְעֵד כִּי לֹא תִשָּׁכַח מִפִּי זַרְעוֹ כִּי יָדַעְתִּי אֶת יִצְרוֹ אֲשֶׁר הוּא עֹשֶׂה הַיּוֹם בְּטֶרֶם אֲבִיאֶנּוּ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבָּעְתִּי: וַיִּכְתֹּב מֹשֶׁה אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת בַּיּוֹם הַהוּא וַיְלַמְּדָהּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל: דברים.אין פה הטלת דופי בבינה שלעצמה,בינה זה טוב וחשוב לבקש בזאת את זאת, אך היא לא המשענת שלך, לא על הבינה אתה נשען, המשענת של המשכיל בבינה הזאת, היא בורא עולם שנתן לנו את הבינה הזאת להשכיל בה, הבינה הנלמדת בספר היא מבורא עולם, כמו שהברכה הנשמעת מפי הכהן, היא ברכה מבורא עולם:וַיְדַבֵּר יְהֹוָה אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר: דַּבֵּר אֶל אַהֲרֹן וְאֶל בָּנָיו לֵאמֹר כֹּה תְבָרֲכוּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אָמוֹר לָהֶם:יְבָרֶכְךָ יְהֹוָה וְיִשְׁמְרֶךָ: יָאֵר יְהֹוָה פָּנָיו אֵלֶיךָ וִיחֻנֶּךָּ: יִשָּׂא יְהֹוָה פָּנָיו אֵלֶיךָ וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם: וְשָׂמוּ אֶת שְׁמִי עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַאֲנִי אֲבָרְכֵם: במדבר.כמו שבורא עולם הוא המברך הוא מקור הברכה, כך הוא מקור הבינה, על משל בצלאל בן אורי שבורא עולם מילא אותו רוח חכמה:וַיְדַבֵּר יְהוָֹה אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹֽר: רְאֵה קָרָאתִי בְשֵׁם בְּצַלְאֵל בֶּן אוּרִי בֶן חוּר לְמַטֵּה יְהוּדָֽה: וָֽאֲמַלֵּא אֹתוֹ רוּחַ אֱלֹהִים בְּחָכְמָה וּבִתְבוּנָה וּבְדַעַת וּבְכָל מְלָאכָֽה: שמות.שקודם כל זאת:בְּטַח אֶל יְהוָה בְּכָל לִבֶּךָואחר כך זאת:בְּכָל דְּרָכֶיךָ דָעֵהוּ וְהוּא יְיַשֵּׁר אֹרְחֹתֶיךָ:חשוב מאוד לדייק בזאת, המשענת הוא בורא עולם:בְּטַח אֶל יְהוָה בְּכָל לִבֶּךָ וְאֶל בִּינָתְךָ אַל תִּשָּׁעֵן:יען כי:בְּנִי אִם תִּקַּח אֲמָרָי וּמִצְוֹתַי תִּצְפֹּן אִתָּךְ: לְהַקְשִׁיב לַחָכְמָה אָזְנֶךָ תַּטֶּה לִבְּךָ לַתְּבוּנָה: כִּי אִם לַבִּינָה תִקְרָא לַתְּבוּנָה תִּתֵּן קוֹלֶךָ: אִם תְּבַקְשֶׁנָּה כַכָּסֶף וְכַמַּטְמוֹנִים תַּחְפְּשֶׂנָּה: אָז תָּבִין יִרְאַת יְהוָה וְדַעַת אֱלֹהִים תִּמְצָא: כִּי יְהוָה יִתֵּן חָכְמָה מִפִּיו דַּעַת וּתְבוּנָה: מזמור שני.כִּי יְהוָה יִתֵּן חָכְמָה מִפִּיו דַּעַת וּתְבוּנָה:כדבר פרעה ליוסף:וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה אֶל עֲבָדָיו הֲנִמְצָא כָזֶה אִישׁ אֲשֶׁר רוּחַ אֱלֹהִים בּוֹ: וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה אֶל יוֹסֵף אַחֲרֵי הוֹדִיעַ אֱלֹהִים אוֹתְךָ אֶת כָּל זֹאת אֵין נָבוֹן וְחָכָם כָּמוֹךָ: בראשית. |
וְאַתֵּן צֹאנִי צֹאן מַרְעִיתִי אָדָם אַתֶּם אֲנִי אֱלֹהֵיכֶם נְאֻם אֲדֹנָי יְהוִה– אָדָם אַתֶּם. מה זאת אומרת אדם: אתם לא בהמות. הכאה בסלע לעומת דיבור אל הסלע על משל לפתור קונפליקט בדיבור ולא במהלומות.
ואהבת לרעך כמוך.
רעך הוא אדם כמוך ולא הכלב שלך, הכלב הוא לא כמוך ואתה לא כמו הכלב שלך.
בהאנשת הכלב למקום רעך כמוך אתה מדמה עצמך לכלב ולא להפך. אתה לא מודע לזאת. יש לדבר סימפטום שאינך מודע לו. הדבר כנראה ייחקר במדעי התנהגות האדם בדור מתקדם יותר שכותרתו- אדם לאדם כלב- ראשית דבר.
וְאַתֵּן צֹאנִי צֹאן מַרְעִיתִי אָדָם אַתֶּם אֲנִי אֱלֹהֵיכֶם נְאֻם אֲדֹנָי יְהוִה: יחזקאל.
אָדָם אַתֶּם.
מה זאת אומרת אדם:
אתם לא בהמות.
הכאה בסלע לעומת דיבור אל הסלע על משל לפתור קונפליקט בדיבור ולא במהלומות.
פעמיים היתה את מריבת המיים, בפעם הראשונה נדרש משה להכות בסלע, מאוחר יותר ששוב התעוררה מריבת המיים משה נדרש לדבר אל הסלע והוא הכה בו במקום לדבר אליו. זאת הייתה טעות להמשיך במכות.
כנראה הלחץ מהמלחמה עם איראן נתן אותות על גופי. אני אחרי כשבוע עם כאבי גב חזקים מאוד מאוד, כמו שמישהו נתן לי מכה בגב והכאב כאב עצם שהשפיע גם על השרירים. מאוד מעניין שרוב הבעיה הייתה בעת קימה מישיבה, שממש היה קשה לקום ולכן הייתי קמה בדרך כזאת כמו בתהליך של כפיפה תחילה ואז התישרות איטית. שכבר קמתי לא הייתה בעיה, הייתי גם יכולה לרקוד וללכת. הכאב כבר מאתמול מתפוגג והיום כמעט כבר כלום ועשיתי הליכה ארוכה יחסית.
ומה מעניין בסרט, היום שקמתי מישיבה מצאתי את עצמי נזהרת בדבר, למרות שכבר לא צריך.
זאת אומרת שהיה בדבר משהו טראומטי ולכן הדבר הביא אותי לעשות פעולה אינסנטקטיבית שנובעת מחרדה לדבר שכבר לא קיים.
זאת טראומה שלא מחשיבים אותה, אך עדיין יש לטראומה הקלה הזאת השפעה פסיכולוגית כזאת.
כמו אבן קטנה שהושלכה המיים והאימפקט של המיים סביבה, על המשל הזה ההבדל בין טראומה לטראומה מבחינת גודל ומשקל האבן שהושלכה למיים.
מתוך המקום הזה גם ניתן ללמוד על גודל הטראומה של השבויים החטופים ומשכך הסימפטום החרדתי ביום שאחרי, דווקא ביום הזה, ביום שהחיים יחזרו למסלולם בעבור החטופים וגם השורדים מהתופת ההיא.
לואיס האיר ראשון על הדבר.
תחשבו על הפער בין לואיס לבין אלה שעודם שם מבחינת חויה טראומטית שתלך איתם הלאה ומשכך גם נכות נפשית לעתים. נכות כזאת.
נראה מפה שלירי אלבג מבקשת להמשיך את מסלול חייה מהמקום בו מסלולה הוטה ומשם הלאה.
נראה מאוד חכם. יכול להיות פער בין הרעיון הנפלא הזה כמחשבה לבין הרעיון בפועל. הלכה למעשה. חשוב להיות מודעים לדבר. יש לעתים תגובות לא רצוניות ולא נשלטות אחרי טראומה כזאת שהייתה גם במקום הזה.
מעניין מה יבחר עידן אלכסנדר. נראה מפה שעידן אלכסנדר התחיל במסלול לחיות בארץ, מעניין אם עידן ישוב לפה ככזה, יש צורך בעזרה לתקומה לאחר מלחמה זאת..
מבחינה רעיונית יש דמיון בין התקומה לאחר חורבן בית שני והגלות של אחרי, לתקומה כסימפטום לכל אחרי מלחמה שגם היא הביאה לחורבן וגלות ולאחר המלחמה שיבה ותקומה.
ואם אני מרשה לעצמי עם קצת דמיון חופשי,
IF GOLDKNOFF AND HIS REBAY HAVE THE POWER הוא יעשה לנו פה ישראסטן נוסח חמינאי...
יש עניין שהחיסון עובר דרך תולדה, יש משהו שנוסד עם הדבר ומשכך יש תכונה חיסונית מולדת, כבר כשלוש דורות מעבירים מתחסנים בחיסונים אלה בארץ, אם ראשונה מעבירה לבת שנולדת מחוסנת ושגם היא מתחסנת והלאה עד הנין.
"משרד הבריאות ממליץ לנשים בהריון להתחסן נגד שפעת בכל הריון מחדש לפני תחילת החורף או במהלכו.[4] המערכת החיסונית של האשה ההרה חלשה יותר, לכן היא בקבוצת סיכון לסיבוכים שונים של מחלת השפעת. שינויים החלים בלב ובריאות כתוצאה מתפקוד מוגבר בזמן ההריון גם הם מעמידים את האישה בסיכון לסיבוכים ממחלת השפעת.[2] מתן חיסון שפעת לאם מעניק הגנה גם לתינוק, מכיוון שהנוגדנים שמייצרת מערכת החיסון של האם עוברים דרך השלייה אל העובר.[7] הגנה זו חשובה ביותר שכן מתן חיסון שפעת מתאפשר החל מגיל 6 חודשים." וויקיפדיא.
מפה נלמד שהמערכת החסונית של האם עוברת לעובר. יש חיסונים קבועים הניתנים לאדם בהוראת משרד הבריאות.
מבחינת מתן החיסון, יש חיסון חד פעמי וחיסון רב פעמי.
חד פעמי הכוונה שהוא ניתן בעם אחת או בכמה פעימות ולא עוד.
רב פעמי כמו חיסון נגד שפעת שכל שנה עושים זאת:
"
חלוקת החיסונים בתקופת חיי האדם:
דלקת כבד B (הפטיטיס B או צהבת B) - ניתן בשלוש מנות, אחת בגיל הינקות עוד בבית החולים, השנייה בגיל חודש והאחרונה בגיל 6 חודשים.
טטנוס, דיפתריה, שעלת אסלולרית - ניתן בארבע מנות, אחת בגיל חודש, השנייה בגיל 4 חודשים, השלישית בגיל שישה חודשים והאחרונה בגיל שנה. עם זאת כשהילד מגיע לגיל בית הספר הוא מקבל את החיסון בעוד שתי מנות אחת בגיל 7 (כיתה ב') והשנייה בגיל 13 (כיתה ח').
רוטה - ניתן בשלוש מנות בגיל חודשיים, ארבעה חודשים וחצי שנה.
שיתוק ילדים מומת IPV - ניתן בארבע מנות, אחת בגיל חודשיים, השנייה בגיל 4 חודשים, השלישית בגיל שישה חודשים והאחרונה בגיל שנה. שתי מנות נוספות ניתנות בכיתה א' ובכיתה ח'.
שיתוק ילדים מוחלש OPV - ניתן בשתי מנות, אחת בגיל חצי שנה והשנייה בגיל שנה וחצי.
Haemophilus influenzae מזן B - ניתן בארבע מנות בגיל חודשיים, 4 חודשים, שישה חודשים ובגיל שנה.
חצבת, חזרת, אדמת, אבעבועות רוח - ניתן בשתי מנות, האחת בגיל שנה והשנייה בגיל 6 (כיתה א').
דלקת כבד A (הפטיטיס A או צהבת A) - ניתן בשתי מנות, האחת בגיל שנה וחצי והשנייה בגיל שנתיים.
חיידק הפנומוקוקוס - ניתן בשלוש מנות בגיל חודשיים, 4 חודשים ו-12 חודשים.
נגיף הפפילומה האנושי - ניתן בשתי מנות בגיל 13 (כיתה ח') בהפרש של חצי שנה.
שפעת מומת - ניתן בכל חורף החל מגיל חצי שנה
" וויקיפדיא.
זאת אומרת שחסונים חד פעמיים מייצרים שינוי בהרכב הדם לאורך שנים.
צריך לחשוב בשני כיוונים:
יש עניין שהחיסון עובר דרך תולדה, יש משהו שנוסד עם הדבר ומשכך יש תכונה חיסונית מולדת,
כבר כשלוש דורות מעבירים מתחסנים בחיסונים אלה בארץ, אם ראשונה מעבירה לבת שנולדת מחוסנת ושגם היא מתחסנת והלאה עד הנין.
זאת אומרת שיש התכנות שאין צורך לחסן עוד או לחסן במינונים נמוכים יותר, משפיעים פחות.
וזאת מכיוון החשיבה השני שהעברת חיסון מולדת פחות מזיקה מחיסון לאחר הלידה.
שהוא התעורר מההרדמה היה לו אובדן זכרון של חצי שנה בערך והבחור לא זכר שאבא שלו נפטר והיה צריך לאמר לו שוב תוך שהוא מכיל את הידיעה כידיעה ראשונה שוב.
כשאימי זכרה לברכה היתה מאושפזת בטיפול נמרץ, היא היתה מורדמת ומונשמת לזמן ארוך, היה איתה במחלקה בחור שגם היה מאושפז בהרדמה והנשמה בטיפול נמרץ למעלה מחודש.
שהוא התעורר מההרדמה היה לו אובדן זכרון של חצי שנה בערך והבחור לא זכר שאבא שלו נפטר והיה צריך לאמר לו שוב תוך שהוא מכיל את הידיעה כידיעה ראשונה שוב.
הסבירה לי אישה בבית חולים שזאת תופעה ידועה להרדמה ארוכת זמן.
מפה נלמד שיש יכולת למחוק זכרון של אדם באמצעות סם הרדמה.
יש התכנות שהמשכילים להרע הצליחו להגיע במחקריהם להשכיח זכרון לאדם באמצעות סם לפרק זמן מסוים בהתאם למינון.
"קֶטמין (באנגלית: Ketamine) הוא סם הרדמה סינתטי.חלק מהמשתמשים לא יזכרו את אשר עבר עליהם באותו האופן שבו שוכחים חלומות" וויקיפדיא– אני טוענת שאובדן הזכרון הוא זמני, בזמן הקרוב לאחר האונס נאנסים לא זוכרים ומשכך לא מתלוננים. אך בחלוף הזמן ועם התעוררות הזכרון, מאוד קשה להוכיח במיוחד שהדבר קורה בבית חולים פסיכיאטרי.
"קֶטמין (באנגלית: Ketamine) הוא סם הרדמה סינתטי.חלק מהמשתמשים לא יזכרו את אשר עבר עליהם באותו האופן שבו שוכחים חלומות" וויקיפדיא– אני טוענת שאובדן הזכרון הוא זמני, בזמן הקרוב לאחר האונס נאנסים לא זוכרים ומשכך לא מתלוננים. אך בחלוף הזמן ועם התעוררות הזכרון, מאוד קשה להוכיח במיוחד שהדבר קורה בבית חולים פסיכיאטרי.
"קֶטמין (באנגלית: Ketamine) הוא סם הרדמה סינתטי. מאפייניו כסם הגורם לדיסוציאטיביות הפכו אותו לפופולרי בקרב ציבור צרכני הסמים הפסיכדליים. הסם מגיע למשתמשים לרוב ממרפאות וטרינריות המשתמשות בו כסם הרדמה או אלחוש. בישראל הסם נכלל בפקודת הסמים המסוכנים[1], אף שהוא נכלל ברשימת החומרים הפסיכוטרופיים שבצו הרוקחים[2]. כמו כן, אננטיומר S(+) של הקטמין אושר על ידי משרד הבריאות כתרופה לדיכאון עמיד (treatment resistant depression) ומשווקת בישראל תחת השם Spravato"
"חלק מהמשתמשים לא יזכרו את אשר עבר עליהם באותו האופן שבו שוכחים חלומות. עם זאת, ה"התעוררות" היא איטית והדרגתית; בשלבים ראשונים עלול המשתמש לשכוח את שמו או לא להבין את השליטה בגופו, כך שעם הזיכרון מגיעה גם המודעות. ההשפעות ההזייתיות מסתיימות לרוב תוך שעה. עם זאת, הפגיעה בחשיבה שקולה ובקואורדינציה נמשכות בין 18 ל-24 שעות" וויקיפדיא.
זה סם שמשתמשים בו לאונס. זאת סוג של הרדמה.
אומרים שיש אובדן זכרון על מה שאירע במהלך השפעת הסם.
אני טוענת שאובדן הזכרון הוא זמני, בזמן הקרוב לאחר האונס נאנסים לא זוכרים ומשכך לא מתלוננים.
אך בחלוף הזמן ועם התעוררות הזכרון, מאוד קשה להוכיח במיוחד שהדבר קורה בבית חולים פסיכיאטרי.
כי נפש כל בשר – דמו הוא- עדכון.
מבדיקת תורה בענין הטעות בהפריא באסותא, יש כמה תחומים לבדוק אם הדבר נכון ומה לא נכון ומה נכון:דם:אישה בעולת בעל ביום בעילתה עוברת לעם של בעלה, אם הבעל כנען, היא כנען.האשה היא מצלעו של האדם ביום שהאדם בועל אישה הם נהיים בשר אחד כי הוא דבק בצלע החסרה לו. על אותו משל, ליהודים אסור לבעול ולהוליד מרחם בת כנען אפילו שיהודי בעל אותה הילד לא יהודי זאת צלע טמאה לו.וַיֹּאמֶר הָֽאָדָם זֹאת הַפַּעַם עֶצֶם מֵֽעֲצָמַי וּבָשָׂר מִבְּשָׂרִי לְזֹאת יִקָּרֵא אִשָּׁה כִּי מֵאִישׁ לֻֽקֳחָה זֹּֽאת: עַל כֵּן יַֽעֲזָב אִישׁ אֶת אָבִיו וְאֶת אִמּוֹ וְדָבַק בְּאִשְׁתּוֹ וְהָיוּ לְבָשָׂר אֶחָֽד: בראשית.וְהָיוּ לְבָשָׂר אֶחָֽד:נפש הבשר היא בדם. וכך נפשה של הבעולה כנפש בעלה. כך גם האשה ממקרה ההפריא.כִּי נֶפֶשׁ הַבָּשָׂר בַּדָּם הִוא וַאֲנִי נְתַתִּיו לָכֶם עַל הַמִּזְבֵּחַ לְכַפֵּר עַל נַפְשֹׁתֵיכֶם כִּי הַדָּם הוּא בַּנֶּפֶשׁ יְכַפֵּר: עַל כֵּן אָמַרְתִּי לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל כָּל נֶפֶשׁ מִכֶּם לֹא תֹאכַל דָּם וְהַגֵּר הַגָּר בְּתוֹכֲכֶם לֹא יֹאכַל דָּם: וְאִישׁ אִישׁ מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל וּמִן הַגֵּר הַגָּר בְּתוֹכָם אֲשֶׁר יָצוּד צֵיד חַיָּה אוֹ עוֹף אֲשֶׁר יֵאָכֵל וְשָׁפַךְ אֶת דָּמוֹ וְכִסָּהוּ בֶּעָפָר: כִּי נֶפֶשׁ כָּל בָּשָׂר דָּמוֹ בְנַפְשׁוֹ הוּא וָאֹמַר לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל דַּם כָּל בָּשָׂר לֹא תֹאכֵלוּ כִּי נֶפֶשׁ כָּל בָּשָׂר דָּמוֹ הִוא כָּל אֹכְלָיו יִכָּרֵת: ויקרא.כִּי נֶפֶשׁ הַבָּשָׂר בַּדָּם הִואאם אתה לא שורף את הדם של הבהמה ומשכך אוכל את הדם, הנפש הבהמית הזאת מתערבת עם דמך ומטמאת את דמך וכורתת אותך. מפה ניתן ללמוד שההזנה מהאם הנושאת את העובר ברחמה בעת הריון היא קובעת את מין הנפש. מבחינת נפש הבשר הילדה שלהם.כִּי נֶפֶשׁ כָּל בָּשָׂר דָּמוֹ בְנַפְשׁוֹכִּי נֶפֶשׁ כָּל בָּשָׂר דָּמוֹ הִואהנפש שלך היא הדם שלך.**התינוקת הזאת הוזנה מהדם של האשה שנשאה אותה ברחמה במהלך ההריון ומשכך לאשה הזאת וגם לבעלה של האשה הזאת יש קשר דם ונפש בהתאמה עם הילדה שנולדה. מבחינת נפש הבשר הילדה הזאת שלהם. גם של האשה וגם של בעלה. הדבר נקבע בזמן שהאשה בעולה ומשכך גם לאחר גירושין קשר הדם עם הבעל מתקיים.צריך גם להסביר את הדבר לנעזרים באם פונדקאית. הפונדקאית צריכה להיות מהעם שלכם.אני מציעה לעשות בדיקת דם לראות אם יש התאמת דם בין הפונדקאית לבין הנולד או הנולדת, יכול להיות מאוד שתהיה התאמה כמו כל אם ובנה או בתה במקרה כזה.טומאת זרע:וַיְדַבֵּר יְהֹוָה אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר: דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם אִישׁ אִישׁ כִּי תִשְׂטֶה אִשְׁתּוֹ וּמָעֲלָה בוֹ מָעַל: וְשָׁכַב אִישׁ אֹתָהּ שִׁכְבַת זֶרַע וְנֶעְלַם מֵעֵינֵי אִישָׁהּ וְנִסְתְּרָה וְהִיא נִטְמָאָה וְעֵד אֵין בָּהּ וְהִוא לֹא נִתְפָּשָׂה: וְעָבַר עָלָיו רוּחַ קִנְאָה וְקִנֵּא אֶת אִשְׁתּוֹ וְהִוא נִטְמָאָה אוֹ עָבַר עָלָיו רוּחַ קִנְאָה וְקִנֵּא אֶת אִשְׁתּוֹ וְהִיא לֹא נִטְמָאָה: במדבר.וְשָׁכַב אִישׁ אֹתָהּ שִׁכְבַת זֶרַעוְהִשְׁבִּיעַ אֹתָהּ הַכֹּהֵן וְאָמַר אֶל הָאִשָּׁה אִם לֹא שָׁכַב אִישׁ אֹתָךְ וְאִם לֹא שָׂטִית טֻמְאָה תַּחַת אִישֵׁךְ הִנָּקִי מִמֵי הַמָּרִים הַמְאָרְרִים הָאֵלֶּה: וְאַתְּ כִּי שָׂטִית תַּחַת אִישֵׁךְ וְכִי נִטְמֵאת וַיִּתֵּן אִישׁ בָּךְ אֶת שְׁכָבְתּוֹ מִבַּלְעֲדֵי אִישֵׁךְ: וְהִשְׁבִּיעַ הַכֹּהֵן אֶת הָאִשָּׁה בִּשְׁבֻעַת הָאָלָה וְאָמַר הַכֹּהֵן לָאִשָּׁה יִתֵּן יְהֹוָה אוֹתָךְ לְאָלָה וְלִשְׁבֻעָה בְּתוֹךְ עַמֵּךְ בְּתֵת יְהֹוָה אֶת יְרֵכֵךְ נֹפֶלֶת וְאֶת בִּטְנֵךְ צָבָה: וּבָאוּ הַמַּיִם הַמְאָרְרִים הָאֵלֶּה בְּמֵעַיִךְ לַצְבּוֹת בֶּטֶן וְלַנְפִּל יָרֵךְ וְאָמְרָה הָאִשָּׁה אָמֵן אָמֵן: במדבר.וַיִּתֵּן אִישׁ בָּךְ אֶת שְׁכָבְתּוֹ מִבַּלְעֲדֵי אִישֵׁךְ:מפה ניתן ללמוד שהזרע שלעצמו הוא מטמא, גם איש שיצאה ממנו שכבת זרע ללא משכב טמא וגם איש ואשה טמאים שניהם לאחר משכב שכבת זרע:וְאִישׁ כִּֽי תֵצֵא מִמֶּנּוּ שִׁכְבַת זָרַע וְרָחַץ בַּמַּיִם אֶת כָּל בְּשָׂרוֹ וְטָמֵא עַד הָעָֽרֶב: וְכָל בֶּגֶד וְכָל עוֹר אֲשֶׁר יִֽהְיֶה עָלָיו שִׁכְבַת זָרַע וְכֻבַּס בַּמַּיִם וְטָמֵא עַד הָעָֽרֶב: וְאִשָּׁה אֲשֶׁר יִשְׁכַּב אִישׁ אֹתָהּ שִׁכְבַת זָרַע וְרָֽחֲצוּ בַמַּיִם וְטָֽמְאוּ עַד הָעָֽרֶב: ויקרא.תֵצֵא מִמֶּנּוּ שִׁכְבַת זָרַע וְרָחַץ בַּמַּיִם אֶת כָּל בְּשָׂרוֹ וְטָמֵא עַד הָעָֽרֶב:וְטָמֵאוְאִשָּׁה אֲשֶׁר יִשְׁכַּב אִישׁ אֹתָהּ שִׁכְבַת זָרַעוְטָֽמְאוּשִׁכְבַת-זָ֑רַע- פרשת הטמא והטהור.אישה בעולת בעל היא החסר לו שיוצר אחד שלם מתוקף בניית האשה מצלעו של בעלה הטומאה היא מהזרע שאינו של בעלה והתולדה מזרע שאינו של בעלה. יען כי שכבת הזרע היא המטמאת ובכל מקרה אשה נטמאת מזרע של בעלה, במקרה זה היא נטמאה מזרע שאינו של בעלה.הדבר הוא חוק בינלאומי לכל הגויים כנלמד ממקרה אבימלך ופרעה.וַיִּסַּע מִשָּׁם אַבְרָהָם אַרְצָה הַנֶּגֶב וַיֵּשֶׁב בֵּין קָדֵשׁ וּבֵין שׁוּר וַיָּגָר בִּגְרָר: וַיֹּאמֶר אַבְרָהָם אֶל שָׂרָה אִשְׁתּוֹ אֲחֹתִי הִוא וַיִּשְׁלַח אֲבִימֶלֶךְ מֶלֶךְ גְּרָר וַיִּקַּח אֶת שָׂרָה: וַיָּבֹא אֱלֹהִים אֶל אֲבִימֶלֶךְ בַּחֲלוֹם הַלָּיְלָה וַיֹּאמֶר לוֹ הִנְּךָ מֵת עַל הָאִשָּׁה אֲשֶׁר לָקַחְתָּ וְהִוא בְּעֻלַת בָּעַל: וַאֲבִימֶלֶךְ לֹא קָרַב אֵלֶיהָ וַיֹּאמַר אֲדֹנָי הֲגוֹי גַּם צַדִּיק תַּהֲרֹג: הֲלֹא הוּא אָמַר לִי אֲחֹתִי הִוא וְהִיא גַם הִוא אָמְרָה אָחִי הוּא בְּתָם לְבָבִי וּבְנִקְיֹן כַּפַּי עָשִׂיתִי זֹאת: וַיֹּאמֶר אֵלָיו הָאֱלֹהִים בַּחֲלֹם גַּם אָנֹכִי יָדַעְתִּי כִּי בְתָם לְבָבְךָ עָשִׂיתָ זֹּאת וָאֶחְשׂךְ גַּם אָנֹכִי אוֹתְךָ מֵחֲטוֹ לִי עַל כֵּן לֹא נְתַתִּיךָ לִנְגֹּעַ אֵלֶיהָ: בראשית.במקרה אברהם ואבימלך, שרה לא שיטתה באברהם ובכל זאת משכב עימה היה מחטיא את אבימלך שהיה תמים לדבר:הנגיעה אסורה, נגיעת זרע.הפריא מבחינה חוקית משולה למשכב, ומשכך חוקיה על פי חוקת הבורא כדבר בורא האדם וקדוש ישראל ויוצרו.מבחינת לא ידעו ובתם לב:וְאִם כָּל עֲדַת יִשְׂרָאֵל יִשְׁגּוּ וְנֶעְלַם דָּבָר מֵֽעֵינֵי הַקָּהָל וְעָשׂוּ אַחַת מִכָּל מִצְוֹת יְהוָֹה אֲשֶׁר לֹא תֵֽעָשֶׂינָה וְאָשֵֽׁמוּ: ויקרא.כנראה מסיבה זאת יש טעויות יען כי לא עשו את המצווה הזאת:לֹא יָמוּשׁ סֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה מִפִּיךָ וְהָגִיתָ בּוֹ יוֹמָם וָלַיְלָה לְמַעַן תִּשְׁמֹר לַעֲשׂוֹת כְּכָל הַכָּתוּב בּוֹ כִּי אָז תַּצְלִיחַ אֶת דְּרָכֶךָ וְאָז תַּשְׂכִּיל: יהושע.המשל הנכון הוא יאשיהו שאחרי הרבה שנים שלא קראו בספר הספר הגיע ליאשיהו ושקרה בו היה נסער מאוד על הרחוק וחטאי ישראל בשל שנים רבות שלא קראו בספר. הבינה נסתרה מהם ומשכך שווא שקדו השומרים האלה:כִּי נָסַךְ עֲלֵיכֶם יְהוָה רוּחַ תַּרְדֵּמָה וַיְעַצֵּם אֶת עֵינֵיכֶם אֶת הַנְּבִיאִים וְאֶת רָאשֵׁיכֶם הַחֹזִים כִּסָּה: וַתְּהִי לָכֶם חָזוּת הַכֹּל כְּדִבְרֵי הַסֵּפֶר הֶחָתוּם אֲשֶׁר יִתְּנוּ אֹתוֹ אֶל יוֹדֵעַ (הספר) סֵפֶר לֵאמֹר קְרָא נָא זֶה וְאָמַר לֹא אוּכַל כִּי חָתוּם הוּא: וְנִתַּן הַסֵּפֶר עַל אֲשֶׁר לֹא יָדַע סֵפֶר לֵאמֹר קְרָא נָא זֶה וְאָמַר לֹא יָדַעְתִּי סֵפֶר: וַיֹּאמֶר אֲדֹנָי יַעַן כִּי נִגַּשׁ הָעָם הַזֶּה בְּפִיו וּבִשְׂפָתָיו כִּבְּדוּנִי וְלִבּוֹ רִחַק מִמֶּנִּי וַתְּהִי יִרְאָתָם אֹתִי מִצְוַת אֲנָשִׁים מְלֻמָּדָה: לָכֵן הִנְנִי יוֹסִף לְהַפְלִיא אֶת הָעָם הַזֶּה הַפְלֵא וָפֶלֶא וְאָבְדָה חָכְמַת חֲכָמָיו וּבִינַת נְבֹנָיו תִּסְתַּתָּר: ישעיהו.וְנִתַּן הַסֵּפֶר עַל אֲשֶׁר לֹא יָדַע סֵפֶר לֵאמֹר קְרָא נָא זֶה וְאָמַר לֹא יָדַעְתִּי סֵפֶר:וְאָבְדָה חָכְמַת חֲכָמָיו וּבִינַת נְבֹנָיו תִּסְתַּתָּר:הפלות- חטיפת ביציות מופרות- עדכון.וזה שיעור חשוב לדור הזה ביחס לאורחות הנהוגים בעת הזאת אם רוצים ישראל להביא משך נכון לו.הזנת הנולד לאחר שנולד:וַתֵּרֶד בַּת פַּרְעֹה לִרְחֹץ עַל הַיְאֹר וְנַעֲרֹתֶיהָ הֹלְכֹת עַל יַד הַיְאֹר וַתֵּרֶא אֶת הַתֵּבָה בְּתוֹךְ הַסּוּף וַתִּשְׁלַח אֶת אֲמָתָהּ וַתִּקָּחֶהָ וַתִּפְתַּח וַתִּרְאֵהוּ אֶת הַיֶּלֶד וְהִנֵּה נַעַר בֹּכֶה וַתַּחְמֹל עָלָיו וַתֹּאמֶר מִיַּלְדֵי הָעִבְרִים זֶה: וַתֹּאמֶר אֲחֹתוֹ אֶל בַּת פַּרְעֹה הַאֵלֵךְ וְקָרָאתִי לָךְ אִשָּׁה מֵינֶקֶת מִן הָעִבְרִיֹּת וְתֵינִק לָךְ אֶת הַיָּלֶד: וַתֹּאמֶר לָהּ בַּת פַּרְעֹה לֵכִי וַתֵּלֶךְ הָעַלְמָה וַתִּקְרָא אֶת אֵם הַיָּלֶד: וַתֹּאמֶר לָהּ בַּת פַּרְעֹה הֵילִיכִי אֶת הַיֶּלֶד הַזֶּה וְהֵינִקִהוּ לִי וַאֲנִי אֶתֵּן אֶת שְׂכָרֵךְ וַתִּקַּח הָאִשָּׁה הַיֶּלֶד וַתְּנִיקֵהוּ: וַיִּגְדַּל הַיֶּלֶד וַתְּבִאֵהוּ לְבַת פַּרְעֹה וַיְהִי לָהּ לְבֵן וַתִּקְרָא שְׁמוֹ מֹשֶׁה וַתֹּאמֶר כִּי מִן הַמַּיִם מְשִׁיתִהוּ: שמות.משה ינק חלב עברי וניתן לו שם עברי. לנוכח ידיעתנו שבת פרעה יכלה להביא חלב מהמניקות מצריות ניתן ללמוד שיש חשיבות להניק את הנולד בחלב של אמו ויש ערכיות לדבר.,מהמפגש של משה עם נוגש פרעה שהכה את אחיו אנו למדים שבת פרעה לא הטתה את לבו של משה.ובחזרה לענין ההפריא לאחר שנולד וקביעה משפטים בענין:מבחינת ביטוח:ברור שלאחר התעקשות הזוג הזה להשאיר הילדה אצלו, ומשכך לא יוכלו לתבוע את בית החולים על טעותו זאת.והלאה..חשוב לדאוג שההפריא המקורית של הזוג הזה לא תגיע לזוג אחר.יש התכנות גדולה שהזוג שהילדה היא מההפריא שלו, קיבל מהפריא לא שלו. זאת אומרת שיש התכנות שיש עוד זוג שקיבלו מהפריא לא שלהם.**(ברור שלמרות שקופה יכולה להיות פונדקאית, לא כדאי לעשות זאת). |