בשנת 2024 מערך הכשרות בישראל הפך לגורם כלכלי משמעותי, כאשר עלותו השנתית, המוערכת בכ־2–3 מיליארד ₪, מהווה בין 2% ל־3.5% ממחזור המזון לצריכה פרטית, לעומת כ־1%–1.5% בלבד בשנת 2019– הצעה לשיפור..

מבוא:

מערך הכשרות בישראל הוא חלק בלתי נפרד ממבנה שוק המזון המקומי, אך נטל העלויות שלו הולך וגדל לאורך השנים. כדי להבין את המשמעות הכלכלית, יש לבחון את היחס בין עלות מערך הכשרות לבין מחזור המכירות של שוק המזון לצריכה פרטית.

בשנים 2020–2021 סך ההוצאה לצריכה פרטית בישראל הוערך בכ־800 מיליארד ₪, כאשר שוק המזון לצריכה פרטית הסתכם בכ־70 מיליארד ₪ – כלומר כ־8.7% מהצריכה הכוללת. נתון זה שימש בסיס לחישוב יחסיות לשנים הבאות.

בשנת 2024 סך ההוצאה לצריכה פרטית עלה לכ־976 מיליארד ₪. אם נשמור על אותה יחסיות של 8.7%, הרי ששוק המזון לצריכה פרטית מוערך בכ־85 מיליארד ₪. במקביל, עלות מערך הכשרות באותה שנה הוערכה בכ־2–3 מיליארד ₪.

בהשוואה למחזור המזון:

  • עלות של 2 מיליארד ₪ מהווה כ־2.3% משוק המזון.

  • עלות של 3 מיליארד ₪ מהווה כ־3.5% משוק המזון.

יש הערכות שהשוק הכשרות היקפו בין 2- 4 מליארד החישוב נעשה על הגבול הנמוך והממוצע.

כלומר, בשנת 2024 מערך הכשרות בישראל מהווה בין 2% ל־3.5% משוק המזון לצריכה פרטית, לעומת כ־1%–1.5% בלבד בשנת 2019 (כאשר שוק המזון היה כ־70 מיליארד ₪ ועלות הכשרות כ־1.2 מיליארד ₪).

המשמעות היא שהיקף ההוצאה על מערך הכשרות גדל באופן יחסי לשוק המזון עצמו, והפך מגורם שולי יחסית לגורם בעל משקל כלכלי משמעותי יותר. נתון זה מחדד את הצורך לבחון את מבנה מערך הכשרות, את יעילותו ואת השפעתו על מחירי המזון לצרכן.

חלוקת עסקים בעלי תעודת כשרות בישראל לפי תחום ותתי־קטגוריות (דו"ח 2019)

תחום ראשי

תת־קטגוריה

מספר עסקים (הערכה)

אחוז מכלל העסקים

מאפייני פעילות

חנויות מזון

מכולות

~1,000

~7%

מכירת מוצרים ארוזים, ביקורים קצרים

ירקניות

~600

~4%

תוצרת טרייה, בדיקת חרקים

מעדניות

~500

~3%

גבינות, נקניקים, מוצרים מוגמרים

קצביות

~552

~4%

בשר טרי, פיקוח הדוק

סיכום חנויות מזון

—

~2,652

~18%

חנויות קטנות עם צורך בהשגחה מינימלית

מפעלי מזון

מפעלי בשר

~900

~6%

שחיטה, אריזה

מאפיות

~1,200

~8%

לחמים, עוגות

מפעלי חלב

~600

~4%

מוצרי חלב, גבינות

מפעלי משקאות

~500

~3%

שתייה קלה, בירה

מפעלי מזון יבש

~502

~3%

פסטות, קטניות, מוצרים ארוזים

סיכום מפעלי מזון

—

~3,702

~26%

תעשייה עם צורך בהשגחה רציפה

ענף ההסעדה

דוכנים/קיוסקים מזון

~1,200

~8%

מכירה פשוטה, ללא בישול מורכב

בתי קפה קטנים

~1,600

~11%

מאפים, שתייה

מסעדות קטנות

~2,400

~17%

מטבח פעיל, תפריט מצומצם

מסעדות בינוניות

~1,600

~11%

מטבח מלא, תפריט רחב

מסעדות גדולות

~800

~6%

נפח גבוה, כמה משמרות

אולמות אירועים

~400

~3%

פעילות לפי אירועים

מלונות (מטבח ראשי)

~156

~1%

בופה/חדר אוכל, פעילות יומית

סיכום ענף ההסעדה

—

~8,156

~56%

רוב העסקים בעלי תעודת כשרות בישראל

סה"כ כלל העסקים

—

14,423

100%

—

ממוצע משגיחים לכל עסק

—

~0.76

—

חישוב: 11,000 משגיחים ÷ 14,423 עסקים

דו"ח מערך הכשרות בישראל – המכון הישראלי לדמוקרטיה שנת הדו"ח: 2019 לפי הספורות הנוצריות.

נתוני מערך הכשרות בישראל – דו"ח 2019:

פרמטר

נתון

מספר עסקים עם תעודת כשרות

~14,423

מספר משגיחים בפועל

~11,000–12,000

תקנים רשמיים

~4,500–5,000

שכר ממוצע משגיח

~9,300 ₪ לחודש

עלות כוללת שנתית

~1.2 מיליארד ₪

ממוצע משגיחים לכל עסק

~0.76

מקור: דו"ח מערך הכשרות בישראל – המכון הישראלי לדמוקרטיה שנת הדו"ח: 2019

נתוני מערך הכשרות בישראל – דו"ח 2024:

פרמטר

נתון

מספר עסקים עם תעודת כשרות

~14,000 (דומה ל־2019)

מספר משגיחים בפועל

~11,000 (הערכה, לא פורסם מספר חדש רשמי)

תקנים רשמיים

~5,000

שכר ממוצע משגיח

~9,300 ₪ לחודש (ללא שינוי מהותי)

עלות כוללת שנתית

~2–3 מיליארד ₪

ממוצע משגיחים לכל עסק

~0.78

מקור: דו"ח דת ומדינה בישראל – המכון הישראלי לדמוקרטיה שנת הדו"ח: 2024

תובנות מההשוואה:

  • מספר העסקים נותר יציב סביב 14 אלף.

  • מספר המשגיחים בפועל לא השתנה מהותית – סביב 11 אלף.

  • העלות הכוללת כמעט הוכפלה בין 2019 ל־2024.

  • הממוצע הארצי של משגיחים לכל עסק נשאר קרוב ל־0.8, אך בפועל יש פערים גדולים בין סוגי עסקים (מפעלים ומלונות מקבלים יותר, חנויות קטנות פחות).

הנה טבלה שלישית מסכמת, שמציגה בצורה תמציתית את ההבדלים המרכזיים בין דו"ח 2019 לבין דו"ח 2024, כולל שורת ממוצע משגיחים לכל עסק.

 השוואה מסכמת בין 2019 ל־2024:

פרמטר

דו"ח 2019

דו"ח 2024

שינוי מרכזי

מספר עסקים עם תעודת כשרות

~14,423

~14,000

יציבות במספר העסקים

מספר משגיחים בפועל

~11,000–12,000

~11,000 (הערכה)

ללא שינוי מהותי

תקנים רשמיים

~4,500–5,000

~5,000

יציבות

שכר ממוצע משגיח

~9,300 ₪ לחודש

~9,300 ₪ לחודש

ללא שינוי

עלות כוללת שנתית

~1.2 מיליארד ₪

~2–3 מיליארד ₪

עלייה משמעותית

ממוצע משגיחים לכל עסק

~0.76

~0.78

כמעט זהה

מקורות:

  • דו"ח מערך הכשרות בישראל – המכון הישראלי לדמוקרטיה (2019)

  • דו"ח דת ומדינה בישראל – המכון הישראלי לדמוקרטיה (2024)

תובנות:

  • מספר העסקים והמשגיחים נותר יציב, אך התקציב כמעט הוכפל.

  • הממוצע הארצי של משגיחים לכל עסק נשאר קרוב ל־0.8, אך בפועל יש פערים גדולים בין סוגי עסקים.

  • הרפורמה החוקית מ־2021 לא יושמה, ולכן רוב הבעיות שהיו קיימות ב־2019 נמשכות גם ב־2024.

הצעה לשיפור מערך הכשרות:

הקדמה:

הכשרות בישראל אינה רק דרישה הלכתית אלא גם מנוע כלכלי משמעותי. "כשר" הוא מותג שמקדם מכירות, מעניק אמון לצרכן, ומחזק את בעלי העסקים עצמם – שרבים מהם רוצים לאכול כשר וגם למכור כשר. כך שיש רצון וברור שיש יכולת.

כדי לשמור על אמינות המערכת, ניתן לבנות מערך פיקוח יעיל, שקוף ומבוקר, שבו כל עסק מקבל הדרכה לשמירה על מטבח וחנות כשרה, וכל משגיח אחראי על מספר עסקים בביקורי פתע קבועים.

עקרונות המערך:

  • הדרכה ראשונית: כל עסק עובר הכשרה בסיסית לשמירה על מטבח כשר, ניהול מלאי, והפרדה בין בשר וחלב. בדיקה ראשונית אישור ראשוני , תעודה והלאה.

  • פיקוח שוטף: משגיחים מבצעים ביקורי פתע קבועים, כאשר כל ביקור נמשך שעה–שעתיים בהתאם לסוג העסק.

  • חלוקת עומסים: כל משגיח יכול לטפל במספר עסקים, בהתאם לתדירות הביקורים הנדרשת.

  • מניעת סטיות תקן: ביקורים מתוזמנים מראש לפי סוג העסק, כדי להבטיח אחידות ושקיפות.

חלוקת שעות השגחה לפי סוגי עסקים:

תחום העסק

מספר עסקים (הערכה)

תדירות ביקור

ממוצע שעות ביקור

סה"כ שעות שבועיות

משרות נדרשות (סה"כ/40)

מכולות

~1,000

פעם בחודש

1 שעה

~250

~6

ירקניות

~600

פעם בחודש

1 שעה

~150

~4

מעדניות

~500

פעמיים בחודש

1 שעה

~250

~6

קצביות

~552

פעמיים בחודש

1 שעה

~276

~7

מפעלי מזון

3,702

3 פעמים בשבוע

2 שעות

~22,212

~555

בתי קפה קטנים

~1,600

פעמיים בשבוע

1 שעה

~3,200

~80

מסעדות קטנות

~2,400

פעמיים בשבוע

1 שעה

~4,800

~120

מסעדות בינוניות

~1,600

פעמיים בשבוע

1 שעה

~3,200

~80

מסעדות גדולות

~800

פעמיים בשבוע

1 שעה

~1,600

~40

אולמות אירועים

~400

3 פעמים בשבוע

2 שעות

~2,400

~60

מלונות (מטבח ראשי)

~156

3 פעמים בשבוע

2 שעות

~936

~23

סה"כ

14,423

—

—

39,474

~987

המשמעות:

המודל המעודכן מצביע על צורך בכ־39,474 שעות השגחה שבועיות, המתורגמות לכ־987 משגיחים במשרה מלאה. במקום כ- 11,000.

טבלה השוואתית – אגרות ושכר משגיחים:

מרכיב

סכום שנתי (₪)

אגרה קבועה לתעודת כשרות שנתית (כיום)

~100–120 מיליון ₪

שכר משגיחים במודל מוצע (987 משרות מלאות)

~118 מיליון ₪

שכר משגיחים כיום (אלפי משגיחים בפועל)

~2–2.9 מיליארד ₪

 המשמעות:

  • האגרה הקבועה כיום (~100–120 מיליון ₪) היא רק חלק קטן מהמערך הכלכלי.

  • שכר המשגיחים במודל המוצע (~118 מיליון ₪) נמצא באותו סדר גודל של ההכנסות מאגרות, ולכן ניתן להפעיל מערך יעיל ושקוף בעלות דומה להכנסות הקיימות.

  • בפועל, שכר המשגיחים כיום מגיע ל־מיליארדי שקלים בשנה, משום שמועסקים אלפי משגיחים בתדירות גבוהה בהרבה מהמודל המוצע.

  • המשמעות היא פוטנציאל לחיסכון של פי 20–30 בעלויות הכוללות אם יעבור למודל החדש.

המשמעות הכלכלית ברורה: ניתן לשמור על רמת כשרות גבוהה תוך חיסכון משמעותי בכוח אדם ובהוצאות, באמצעות תכנון נכון של תדירות ומשך הביקורים. כך "כשר" נשאר מותג אמין שמקדם מכירות, מגן על הצרכן, ומחזק את בעלי העסקים עצמם.

**המועדים על פי הספורות הנוצריות.

אולי יעניין אותך/אותך:

דו"ח דוסים.