דוח שכר ממוצע – כלל המשק (אוגוסט 2024 עד ספטמבר 2025)
נתוני הלמ״ס
-
אוגוסט 2024: השכר הממוצע למשרת שכיר עמד על 13,267 ₪.
-
אוגוסט 2025: השכר הממוצע עלה ל־13,935 ₪ → עלייה נומינלית של 668 ₪ ≈ 5.0%.
-
ספטמבר 2024: השכר הממוצע היה 13,193 ₪
-
ספטמבר 2025: (אומדן הלמ"ס- לא סופי) השכר הממוצע עלה ל־13,761 ₪ → עלייה נומינלית של 568 ₪ ≈ 4.3%.
-
שכר ריאלי: לאחר התאמת מדד המחירים לצרכן, השכר עלה רק ב־2.1%–2.5%.
-
שחיקה מצטברת בכוח הקנייה: כ־2,319 ₪ עד אוגוסט 2025, והגיעה לכ־2,660 ₪ בספטמבר 2025.
טבלה חודשית – שכר נומינלי וריאלי (אוגוסט 2024–ספטמבר 2025)
חודש |
שכר נומינלי (₪) |
מדד עליות (CPI ביחס לאוגוסט 24) |
שכר ריאלי (₪) |
שחיקה חודשית (₪) |
שינוי ריאלי מול חודש קודם (₪) |
אוגוסט 2024 |
13,267 |
– |
13,267 |
0 |
– |
ספטמבר 2024 |
13,193 |
+0.1% |
13,193 |
0 |
−74 |
אוקטובר 2024 |
13,270 |
+0.2% |
13,270 |
0 |
+77 |
נובמבר 2024 |
13,400 |
+0.3% |
13,360 |
−40 |
+90 |
דצמבר 2024 |
13,500 |
+0.6% |
13,420 |
−80 |
+60 |
ינואר 2025 |
13,419 |
+1.0% |
13,285 |
−134 |
−135 |
פברואר 2025 |
13,773 |
+1.3% |
13,595 |
−178 |
+310 |
מרץ 2025 |
13,850 |
+1.6% |
13,630 |
−220 |
+35 |
אפריל 2025 |
13,905 |
+2.0% |
13,627 |
−278 |
−3 |
מאי 2025 |
14,000 |
+2.2% |
13,690 |
−310 |
+63 |
יוני 2025 |
14,219 |
+2.5% |
13,865 |
−354 |
+175 |
יולי 2025 |
14,300 |
+2.7% |
13,910 |
−390 |
+45 |
אוגוסט 2025 |
13,935 |
+2.5% |
13,600 |
−335 |
−310 |
ספטמבר 2025 |
13,761 |
+2.7% |
13,420 |
−341 |
−180 |
טבלת שחיקה חודשית ומצטברת (אוגוסט 2024–ספטמבר 2025)
חודש |
שחיקה חודשית (₪) |
שחיקה מצטברת (₪) |
|---|---|---|
אוגוסט 2024 |
0 |
0 |
ספטמבר 2024 |
0 |
0 |
אוקטובר 2024 |
0 |
0 |
נובמבר 2024 |
−40 |
−40 |
דצמבר 2024 |
−80 |
−120 |
ינואר 2025 |
−134 |
−254 |
פברואר 2025 |
−178 |
−432 |
מרץ 2025 |
−220 |
−652 |
אפריל 2025 |
−278 |
−930 |
מאי 2025 |
−310 |
−1,240 |
יוני 2025 |
−354 |
−1,594 |
יולי 2025 |
−390 |
−1,984 |
אוגוסט 2025 |
−335 |
−2,319 |
ספטמבר 2025 |
−341 |
−2,660 |
המשמעות הכלכלית:
-
השכר הנומינלי עלה ב־5% באוגוסט וב־4.3% בספטמבר, אך השכר הריאלי עלה רק ב־2.1%–2.5%.
-
העובד הממוצע איבד יכולת רכישה של כ־2,660 ₪ עד ספטמבר 2025.
-
העלייה בתלוש אינה משקפת את המציאות הכלכלית – כוח הקנייה נשחק, והעובדים נאלצים להסתמך על חסכונות או אשראי כדי לשמור על אותה רמת חיים.