יש הבדל בין הפגנות באינטרנט לבין הפגנות ברחוב, הפגנות באינטרנט זה כמו הפצצות מהאויר הפגנות ברחוב זה כמו חיל רגלים ועד שאתה לא נכנס רגלי לשטח אתה לא יכול להשיג נצחון. ומשכך, טעות גדולה של המשטר האיראני לנתק את האינטרנט.

ניתוק התקשורת באיראן – ירייה עצמית ברגל

המשטר האיראני ניתק בימים האחרונים את האינטרנט, חסם קווי טלפון והגביל ערוצי תקשורת מרכזיים — מהלך שמדווח בכלי תקשורת בינלאומיים ונועד לבלום את גל המחאה ההולך ומתרחב. בפועל, הצעד הזה יצר אפקט הפוך: הוא דחף עוד יותר אזרחים לצאת לרחובות.

משטר שמנסה לכבות אש באמצעות דלק

המחאה הנוכחית פרצה על רקע משבר כלכלי חריף, קריסת המטבע ועליית מחירים. ההפגנות התפשטו לעשרות ערים, והמשטר בחר להגיב בניתוק תקשורת כמעט מוחלט — ניסיון לשלוט בנרטיב ולמנוע התארגנות.

אלא שהדור האיראני הצעיר מחובר לאינטרנט לא רק לצריכת מידע, אלא לחיים עצמם: עבודה, קשרים חברתיים, קהילה ושיח. ניתוק הרשת נתפס לא כצעד טכני, אלא כפגיעה ישירה בחופש בסיסי.

למה הניתוק דווקא מגביר את המחאה

1. תחושת מחנק ואובדן שליטה האזרחים חווים את הניתוק כשלילת הכלי האחרון שנותר להם להשמיע קול.

2. חשש מהסתרת דיכוי אלים ניתוק תקשורת נתפס כסימן לכך שהמשטר מנסה להסתיר מהעולם מהלכים קשים.

3. יציאה לרחובות כתגובה טבעית כאשר אין אינטרנט — אין עבודה מהבית, אין קשר עם חברים, אין שיח ציבורי. אנשים יוצאים החוצה, נפגשים, מדברים — ומצטרפים למחאה.

טעות אסטרטגית של המשטר

במקום לנתק את העם מהעולם, המשטר ניתק את עצמו מהעם. השלכות המהלך ברורות:

• אובדן שליטה על הנרטיב – כשהאינטרנט כבוי, שמועות חזקות יותר מהודעות רשמיות.

• פגיעה באמון העם – צעד קיצוני כזה מאותת שמשהו חמור מתרחש.

• העצמת המחאה – דיווחים מצביעים על עלייה במספר המפגינים ובאומץ שלהם דווקא לאחר הניתוק.

דור שלא מוכן לחיות בחושך

הצעירים באיראן גדלו על חיבור לעולם, על טכנולוגיה ועל חופש מידע יחסי. ניסיון להחזיר אותם לעידן של בידוד תקשורתי הוא ניסיון שנועד לכישלון. המחאה כבר איננה רק על כלכלה — היא הפכה למאבק על זכות בסיסית: לראות, לשמוע, לדבר ולהיות חלק מהעולם.

סיכום

יש הבדל בין הפגנות באינטרנט לבין הפגנות ברחוב, הפגנות באינטרנט זה כמו הפצצות מהאויר הפגנות ברחוב זה כמו חיל רגלים ועד שאתה לא נכנס רגלי לשטח אתה לא יכול להשיג נצחון. ומשכך, טעות גדולה של המשטר האיראני לנתק את האינטרנט.

המשטר האיראני ניסה לעצור את המחאה באמצעות ניתוק תקשורת — אך בפועל הצית אותה מחדש. במקום להחליש את רוח הציבור, הוא חיזק אותה. במקום למנוע התארגנות, הוא דחף אנשים לרחובות. הניתוק הזה הוא לא רק טעות טקטית, אלא עדות למשטר שאיבד קשר עם המציאות ועם העם שלו.