כְּמִתְלַהְלֵהַּ הַיֹּרֶה זִקִּים חִצִּים וָמָוֶת– זאת פעם ראשונה שאני מתוודעת למילה מתלהלה.. ובהמשך הביאור לפירוש המילה מתלהלה– דִּבְרֵי נִרְגָּן כְּמִתְלַהֲמִים וְהֵם יָרְדוּ חַדְרֵי בָטֶן– מפה אפשר להבין פשר המילה מתלהלה– כְּמִתְלַהֲמִים אדם מתלהם הוא אדם שמתלהלה– כְּמִתְלַהְלֵהַּ– המשול לעושה זאת– הַיֹּרֶה זִקִּים חִצִּים וָמָוֶת- משלי- שישה ועשרים.

כְּמִתְלַהְלֵהַּ הַיֹּרֶה זִקִּים חִצִּים וָמָוֶת: כֵּן אִישׁ רִמָּה אֶת רֵעֵהוּ וְאָמַר הֲלֹא מְשַׂחֵק אָנִי: משלי עשרים ושש.

כְּמִתְלַהְלֵהַּ:

זאת פעם ראשונה שאני מתוודעת למילה מתלהלה.. ובהמשך הביאור לפירוש המילה מתלהלה:

דִּבְרֵי נִרְגָּן כְּמִתְלַהֲמִים וְהֵם יָרְדוּ חַדְרֵי בָטֶן:

מפה אפשר להבין פשר המילה מתלהלה:

כְּמִתְלַהֲמִים

אדם מתלהם הוא אדם שמתלהלה,

כְּמִתְלַהְלֵהַּ

המשול לעושה זאת:

הַיֹּרֶה זִקִּים חִצִּים וָמָוֶת:

ומשכך ברור ש:

בְּאֶפֶס עֵצִים תִּכְבֶּה אֵשׁ וּבְאֵין נִרְגָּן יִשְׁתֹּק מָדוֹן: משלי- עשרים ושישה.

וּבְאֵין נִרְגָּן יִשְׁתֹּק מָדוֹן:

באין חומר הבערה הזה:

בְּאֶפֶס עֵצִים תִּכְבֶּה אֵשׁ:

אז:

יִשְׁתֹּק מָדוֹן:

זה ברור שאם אין עץ כחומר בערה כמו שכל היער נשרף, אז תכבה האש אותו הדבר במקרה הזה, יען כי:

דִּבְרֵי נִרְגָּן כְּמִתְלַהֲמִים:

משלי– שמונה עשרה– שִׂפְתֵי כְסִיל יָבֹאוּ בְרִיב וּפִיו לְמַהֲלֻמוֹת יִקְרָא.

באין אויב או מתלונן כנרגן כמתלהם  שלמהלומות יקרא אז לא תהיה מריבה, או תגמר מריבה, ישתוק מדון, תכבה אש.

עין טובה ועין רעה- החרב המתהפכת.

עד הנה כתבתי בזאת:

כְּמִתְלַהְלֵהַּ הַיֹּרֶה זִקִּים חִצִּים וָמָוֶת:

המשך המשפט משווה את המתלהלה לזה:

כֵּן אִישׁ רִמָּה אֶת רֵעֵהוּ וְאָמַר הֲלֹא מְשַׂחֵק אָנִי:

האיש שבא במרמה לרעהו שהוא למעשה במעשה זה אומר שהוא בא כמרגל, שהוא משחק חבר של אדם כשהוא לא כזה.

כֵּן אִישׁ רִמָּה אֶת רֵעֵהוּ:

כמתלהם בך:

וְאָמַר הֲלֹא מְשַׂחֵק אָנִי:

והוא בא כגנב:

ועל אותו משל הגנב, הפירצה קוראת לגנב, היא אינה קוראת לאדם שאינו גנב,  ומשכך על אותו משל באין גנב אין פרצות.

וּבְאֵין נִרְגָּן יִשְׁתֹּק מָדוֹן:

בְּאֶפֶס עֵצִים תִּכְבֶּה אֵשׁ:

.