כששר הביטחון מנהל את התקשורת עם הרמטכ"ל דרך התקשורת, ברור שהרמטכ"ל זקוק ליועץ תקשורת. צה"ל איננו גוף פוליטי אלא גורם מאחד בעם. שיקולים פוליטיים עלולים לפגוע ברוחו ובמעמדו כצבא העם, ולכן מסריו חייבים לשמור על ממלכתיות ואחדות.

כששר הביטחון מנהל את התקשורת עם הרמטכ"ל דרך התקשורת ברור שהרמטכ"ל צריך יועץ תקשורת:

הרמטכ"ל מוצא את עצמו נכנס לשיקולים פוליטיים בעל כורחו, מתוקף שיקוליו הפוליטיים של שר הביטחון בעניינו – כפי שנכתב לא אחת בעיתונות. בעוד ששר הביטחון מונע לעיתים משיקולים פוליטיים מובהקים, לרמטכ"ל אין ניסיון בהתמודדות מול מציאות שבה הפוליטיקה היא שמכתיבה את סדר היום. מצב זה מציב אותו בעמדה מורכבת, שבה הוא נדרש לשלב בין תפקידו הצבאי המקצועי לבין מציאות פוליטית שמניעה את השר שמעליו.

למה הרמטכ"ל זקוק ליועץ תקשורת:

  • ניהול מסרים לעם – הרמטכ"ל לא רק מנהל את הצבא, אלא גם דמות ממלכתית. יועץ תקשורת יכול לעזור לו לנסח מסרים ברורים ומדויקים שיגיעו לעם בצורה נכונה.

  • מניעת אי-הבנות – פגישות עם שר הביטחון עשויות להוביל לפרשנויות שונות בתקשורת. יועץ תקשורת יכול לוודא שהמסרים לא יוצגו באופן שגוי.

  • שמירה על תדמית – הרמטכ"ל נתפס כסמל ממלכתי. יועץ תקשורת מסייע לשמור על תדמית מקצועית, ממלכתית ומאוזנת.

  • התמודדות עם משברים – במצבי חירום או מחלוקות, חשוב שיהיה גורם מקצועי שיידע לנהל את ההסברה ולתאם בין הדרג הצבאי לדרג המדיני.

סיכום:

צה"ל איננו גוף פוליטי. הוא אמור להתרומם מעל ימין ושמאל, ולהיות גורם מאחד בעם. כאשר הרמטכ"ל נגרר לשיקולים פוליטיים בעל כורחו, הדבר עלול לפגוע ברוחו ובמעמדו של צה"ל כצבא העם. לכן, במיוחד בתקופה רגישה שלפני בחירות, חשוב שכל התבטאות של שר הביטחון תהיה כזו שעולה מעל הפוליטיקה הנכפית על הרמטכ"ל, ותשמור על צה"ל כגורם ממלכתי ומאחד.