אֶרְחַ֣ץ בְּנִקָּי֣וֹן כַּפָּ֑י וַאֲסֹבְבָ֖ה אֶת-מִזְבַּחֲךָ֣ יְהוָֽה: מִזְמ֥וֹר שישה ועשרים. המשורר רוחץ בנקיון כפיו הוא לא רוחץ את כפיו, נקיון כפיו הם הרוחצים אותו
דוד כתב את המילים האלה מהמזמור הזה, חַטֹּ֤אות נְעוּרַ֨י | וּפְשָׁעַ֗י אַל-תִּ֫זְכֹּ֥ר כְּחַסְדְּךָ֥ זְכָר-לִי-אַ֑תָּה לְמַ֖עַן טוּבְךָ֣ יְהוָֽה: טוֹב-וְיָשָׁ֥ר יְהוָ֑ה עַל-כֵּ֤ן יוֹרֶ֖ה חַטָּאִ֣ים
מִפִּ֤י עֽוֹלְלִ֨ים | וְֽיֹנְקִים֮ יִסַּ֪דְתָּ֫ עֹ֥ז מזמור שמיני. עוד כשהילד יונק הוא נבנה כיסוד לעשות את דבר הבורא: לְהַשְׁבִּ֥ית א֝וֹיֵ֗ב וּמִתְנַקֵּֽם: מי היונק
מוֹנֶ֣ה מִ֭סְפָּר לַכּוֹכָבִ֑ים לְ֝כֻלָּ֗ם שֵׁמ֥וֹת יִקְרָֽא: גָּד֣וֹל אֲדוֹנֵ֣ינוּ וְרַב-כֹּ֑חַ לִ֝תְבוּנָת֗וֹ אֵ֣ין מִסְפָּֽר: תהלים ליום השלושים לחודש. בורא עולם יכול למנות את הכוכבים
