"ד"ר ג'מאל זחאלקה, יו"ר ועדת המעקב בחברה הערבית אמר היום (חמישי) בתוכנית "חן וישי" בכאן חדשות ברשת ב': "האסון שלנו הוא שהמשטרה הצליחה דווקא למגר את ארגוני הפשיעה בחברה היהודית ובזה היא חיסלה את המתחרים של ארגוני הפשיעה הערבים – הם התחזקו". לדבריו, המשטרה חיזקה את ארגוני הפשיעה הערבית בכך שהיא לא טיפלה בהם אלא טיפלה ביריבים" מתוך מאמר בכאן חדשות.

הצורך בתחנות משטרה ביישובים הערביים: בין קריסת הביטחון האישי לדרישה לפתרון מבפנים

דבריו של ד"ר ג'מאל זחאלקה, יו"ר ועדת המעקב בחברה הערבית, חשפו שוב את עומק המשבר בחברה הערבית ואת תחושת הנטישה מצד המדינה. זחאלקה טען כי המשטרה הצליחה למגר ארגוני פשיעה בחברה היהודית, אך בכך למעשה "חיסלה את המתחרים" של ארגוני הפשיעה הערביים – וכתוצאה מכך חיזקה אותם. לטענתו, המשטרה לא פעלה באופן שיטתי נגד ארגוני הפשיעה הערביים עצמם, והפער הזה אפשר להם להתרחב ולהעמיק את אחיזתם ביישובים.

המציאות הזו יצרה פרדוקס כואב: אזרחים ערבים רבים מוצאים עצמם מבקשים הגנה – לא מפני המדינה, אלא מפני עבריינים בני עמם. הדרישה לביטחון אישי הפכה לדרישה בסיסית, כמעט נואשת, שמגיעה מכל שכבות החברה הערבית: ראשי רשויות, אנשי חינוך, נשים, צעירים, בעלי עסקים ומשפחות שכולות.

נכונות להקמת תחנות משטרה בתוך היישובים הערביים – עם שוטרים בני המקום

על רקע המציאות הזו מתגבשת בחברה הערבית נכונות הולכת וגוברת להקמת תחנות משטרה בתוך כל יישוב ושכונה ערביים עם שוטרים ערבים. בניגוד לעבר, שבו חלקים מהציבור התנגדו לנוכחות משטרתית קבועה, כיום רבים רואים בכך תנאי הכרחי להשבת הסדר.

נכון שהשוטרים המשרתים בתחנות הללו יהיו בני המקום – ערבים מהיישוב עצמו, בעלי תעודת יושר וללא כל זיקה למשפחות פשע. שילוב כזה נתפס כבסיס ליצירת אמון בין התושבים לבין המשטרה, וכמפתח ליכולת אמיתית להתמודד עם הפשיעה מבפנים.

שוטרים בני המקום מביאים עמם יתרונות משמעותיים:

• היכרות עמוקה עם השפה, התרבות והמנהגים

• הבנה של דפוסי הפשיעה המקומיים

• יכולת ליצור קשר ישיר ואותנטי עם התושבים

• נוכחות שמרגישה טבעית ופחות מאיימת

זאת דרך מעשית לשבור את מעגל הפחד, לצמצם את כוחם של ארגוני הפשיעה, ולהחזיר את תחושת הביטחון ליישובים הערביים — לא באמצעות כוח חיצוני, אלא באמצעות שותפות אמיתית בין המדינה לבין החברה הערבית עצמה.

תחנות משטרה כבסיס לשיקום חברתי

הקמת תחנות משטרה ביישובים הערביים אינה רק מהלך ביטחוני – היא מהלך חברתי. היא עשויה:

• להחזיר תחושת ביטחון בסיסית לתושבים

• לצמצם את כוחם של ארגוני הפשיעה

• לאפשר לרשויות המקומיות לפעול ללא איומים

• לשפר את שיתוף הפעולה בין המדינה לבין החברה הערבית

במקומות שבהם קיימת נוכחות משטרתית קבועה, נרשמה ירידה באירועי ירי, סחיטה ואיומים. המשמעות ברורה: כאשר המדינה נוכחת – הפשע נסוג.

שוטרים ערבים – אבל עם תנאי סף ברורים:

אחת הדרישות המרכזיות העולות מהשטח היא שהשוטרים בתחנות הללו יהיו בני החברה הערבית עצמה. יש לכך כמה יתרונות ברורים:

• היכרות עם השפה, התרבות והמנהגים

• יכולת ליצור אמון עם התושבים

• הבנה של דפוסי הפשיעה המקומיים

• נוכחות שמרגישה פחות זרה ומאיימת

עם זאת, לצד הדרישה הזו עולה גם תנאי ברור: השוטרים חייבים להיות בעלי תעודת יושר, ללא כל זיקה למשפחות פשע או למעגלי עבריינות.

הדרישה הזו נובעת מהחשש המוצדק מפני חדירת גורמים עברייניים למערכות אכיפת החוק – תופעה שעלולה להחריף את המשבר במקום לפתור אותו. לכן, ישנה קריאה להקפדה יתרה על סינון, בדיקות רקע, ופיקוח הדוק על תהליך הגיוס.

סיכום

דבריו של ד"ר זחאלקה משקפים תחושה רחבה בחברה הערבית: הפשיעה התעצמה, והמדינה לא סיפקה מענה מספק. על רקע זה, הדרישה להקמת תחנות משטרה בתוך כל יישוב ושכונה ערביים – עם שוטרים ערבים נקיי כפיים, בני המקום – הופכת לרעיון שמקבל תמיכה רחבה.

המהלך הזה עשוי להיות צעד משמעותי בדרך לשיקום הביטחון האישי, לחיזוק אמון הציבור במוסדות המדינה, וליצירת מציאות שבה אזרחים אינם חוששים מבני עמם – אלא מרגישים מוגנים על ידי מערכת אכיפת חוק מקצועית, נגישה ומחויבת.