משלי- ארבעה עשר– ברור שאת כולנו הדבר הזה יקח למחשבה על עתות מלחמה שקורה בהן גם דברים שמחים, כמו עת אבלות שיש בה שמחה, כמו אורן סמדג'ה שאיבד את בנו במלחמה אך ביחד עם זאת כמאמן הביא הוא והחניך שלו מדליית נצחון וזה נכרך בזה.

גַּם בִּשְׂחוֹק יִכְאַב לֵב וְאַחֲרִיתָהּ שִׂמְחָה תוּגָה: משלי ארבעה עשר.

לא בכל שחוק יש תוגה אך גם בשחוק יש התכנות שהשחוק יהיה בזמן כאב לב שזה ביחד עם זה:

גַּם בִּשְׂחוֹק יִכְאַב לֵב:

שהאחרית שלה היא כזאת:

שִׂמְחָה תוּגָה:

ברור שאת כולנו הדבר הזה יקח למחשבה על עתות מלחמה שקורה בהן גם דברים שמחים, כמו עת אבלות שיש בה שמחה, כמו אורן סמדג'ה שאיבד את בנו במלחמה אך ביחד עם זאת כמאמן הביא הוא והחניך שלו מדליית נצחון וזה נכרך בזה.

ובעת כאב לב הזאת השמחה היא שמחת תוגה כפי שהטיב המשורר לתאר.

זה כמו שאתה הולך עם ענן שמסתיר את השמש מעליך והכל זאת אתה הולך וצוחק לפעמים בדרך כשמשהו מעורר חיוך או שמחה נקרה בדרכך ועדיין כל זה קורה שהענן הזה מעליך.