משלי- חמישה עשר– וְדָבָר בְּעִתּוֹ מַה טּוֹב: צריך גם לחשוב כל כך שלא בעתו, הוא לא רק לפני העת הוא גם אחרי העת, זה כמו שיש עת כנוס אבנים/ סיום מלחמה ואתה לא מסיים את המלחמה בעת שנכון לסיים אותה ואז הכל מתהפך לך והשגים שהשגת כמו לא היו ולא רק בתחום דעת קהל עולמית והשלכותיה.

שִׂמְחָה לָאִישׁ בְּמַעֲנֵה פִיו וְדָבָר בְּעִתּוֹ מַה טּוֹב: משלי מזמור חמישה עשר.

לֵב צַדִּיק יֶהְגֶּה לַעֲנוֹת וּפִי רְשָׁעִים יַבִּיעַ רָעוֹת: משלי מזמור חמישה עשר.

נגיד יש משהו שאתה לא מבין ואז את חושב על הדבר.

לֵב צַדִּיק יֶהְגֶּה לַעֲנוֹת:

ומצאת תשובה מההגות שלך התשובה שקיבלת היא מפיך שלך ולכן השמחה:

שִׂמְחָה לָאִישׁ בְּמַעֲנֵה פִיו:

הצלחה.

יש הבדל בין שיש לך שאלה בדבר ואז יש אדם שהלך במסלול לפנייך וגילה לך את התשובה מבלי שתצטרך לעשות מסלול כל שהוא כדי ללמוד מנסיונך שלך מצמיחת למידתך שלך ומשכך המענה מהגותך שלך הוא מענה בעיתו, הוא לא מקדים אותך/את למידתך:

וְדָבָר בְּעִתּוֹ מַה טּוֹב:

צריך גם לחשוב כל כך שלא בעתו, הוא לא רק לפני העת הוא גם אחרי העת, זה כמו שיש עת כנוס אבנים/ סיום מלחמה ואתה לא מסיים את המלחמה בעת שנכון לסיים אותה ואז הכל מתהפך לך והשגים שהשגת כמו לא היו ולא רק בתחום דעת קהל עולמית והשלכותיה.

ואתה רואה את הנזקים שעשתה לך הארכת המענית וכחצי שנה לאחר שהיית צריך לסיים סיימת את המלחמה כשהתוצאה אותה תוצאה כמו לפני חצי שנה. אך האבדות גדלו ויש נזק בדעת קהל שיש לו השלכות כלכליות ועוד.. פלגנות בעם בעת מלחמה ועוד ועוד.. ומשכך גם אחרי העת הדבר שלא בעת ולא טוב שכך.