לימודים מספר משלי- תשע.

משלי- תשע.

חָכְמוֹת בָּנְתָה בֵיתָהּ חָצְבָה עַמּוּדֶיהָ שִׁבְעָה:  טָבְחָה טִבְחָהּ מָסְכָה יֵינָהּ אַף עָרְכָה שֻׁלְחָנָהּ:  שָׁלְחָה נַעֲרֹתֶיהָ תִקְרָא עַל גַּפֵּי מְרֹמֵי קָרֶת:  מִי פֶתִי יָסֻר הֵנָּה חֲסַר לֵב אָמְרָה לּוֹ:  לְכוּ לַחֲמוּ בְלַחֲמִי וּשְׁתוּ בְּיַיִן מָסָכְתִּי:  עִזְבוּ פְתָאיִם וִחְיוּ וְאִשְׁרוּ בְּדֶרֶךְ בִּינָה:

יֹסֵר לֵץ לֹקֵחַ לוֹ קָלוֹן וּמוֹכִיחַ לְרָשָׁע מוּמוֹ:  אַל תּוֹכַח לֵץ פֶּן יִשְׂנָאֶךָּ הוֹכַח לְחָכָם וְיֶאֱהָבֶךָּ:  תֵּן לְחָכָם וְיֶחְכַּם עוֹד הוֹדַע לְצַדִּיק וְיוֹסֶף לֶקַח:

תְּחִלַּת חָכְמָה יִרְאַת יְהוָה וְדַעַת קְדֹשִׁים בִּינָה: כִּי בִי יִרְבּוּ יָמֶיךָ וְיוֹסִיפוּ לְּךָ שְׁנוֹת חַיִּים: אִם חָכַמְתָּ חָכַמְתָּ לָּךְ וְלַצְתָּ לְבַדְּךָ תִשָּׂא:

אֵשֶׁת כְּסִילוּת הֹמִיָּה פְּתַיּוּת וּבַל יָדְעָה מָּה: וְיָשְׁבָה לְפֶתַח בֵּיתָהּ עַל כִּסֵּא מְרֹמֵי קָרֶת:  לִקְרֹא לְעֹבְרֵי דָרֶךְ הַמְיַשְּׁרִים אֹרְחוֹתָם: מִי פֶתִי יָסֻר הֵנָּה וַחֲסַר לֵב וְאָמְרָה לּוֹ:  מַיִם גְּנוּבִים יִמְתָּקוּ וְלֶחֶם סְתָרִים יִנְעָם:  וְלֹא יָדַע כִּי רְפָאִים שָׁם בְּעִמְקֵי שְׁאוֹל קְרֻאֶיהָ:

 

הקדמה:

אֵשֶׁת כְּסִילוּת הֹמִיָּה פְּתַיּוּת וּבַל יָדְעָה מָּה: וְיָשְׁבָה לְפֶתַח בֵּיתָהּ עַל כִּסֵּא מְרֹמֵי קָרֶת:  לִקְרֹא לְעֹבְרֵי דָרֶךְ הַמְיַשְּׁרִים אֹרְחוֹתָם: מִי פֶתִי יָסֻר הֵנָּה וַחֲסַר לֵב וְאָמְרָה לּוֹ:  מַיִם גְּנוּבִים יִמְתָּקוּ וְלֶחֶם סְתָרִים יִנְעָם:  וְלֹא יָדַע כִּי רְפָאִים שָׁם בְּעִמְקֵי שְׁאוֹל קְרֻאֶיהָ: משלי תשע.

מַיִם גְּנוּבִים יִמְתָּקוּ וְלֶחֶם סְתָרִים יִנְעָם:

שלמה מדבר הרבה על האשה המסוכנת הזאת שקוראת לאלה:

פֶתִי יָסֻר הֵנָּה וַחֲסַר לֵב וְאָמְרָה לּוֹ:

ללכת באורחות האלה, והיא מציעה מתוק כזה:

מַיִם גְּנוּבִים יִמְתָּקוּ וְלֶחֶם סְתָרִים יִנְעָם:

והאשה הזאת מציעה את מה שאסור בתורתינו והיא מציעה זאת לפתי:

אֵשֶׁת כְּסִילוּת הֹמִיָּה פְּתַיּוּת וּבַל יָדְעָה מָּה:

והיא כזאת:

וּבַל יָדְעָה מָּה:

כמו הנשים שלקח שלמה מהגויים שאסור היה לו לקחת מהן והנשים האלה הטו את לבבו, הטיה שהובילה לחטא שקרע את ממלכתו של שלמה המלך שהיה החכם באדם ושנפל בזאת ומזהיר אותך מזאת.

לשכב עם אישה נשואה זה מים גנובים שמתוקים לך וכנראה גם לה כפי שנלמד מדבר שלמה אודות אישה זאת. האיש שטעם מהאסור לו לטעום כמו הגנוב, כך גם נשותיו של שלמה היו אסורות לו ושמתקו לו ולכן הרבה בהן והאיש הזה, שלמה המלך שנפל בזאת, מזהיר אותך מהמתיקות הזאת.

לימודים:

במזמור הזה יש שלושה שחקנים- שתי נשים ופתי. שתי דרכים ופתי.

הפתי יכולים להיות גם אני וגם אתה וגם אתם שחושבים מאיזו דרך ללמוד, מאיזו דרך לקנות בינה, לעתים גם היכן ילדכם ירכשו בינה כשיש שתי דרכים מוצעות.

בטבלה הבאה הבדלה בין שתי הדרכים הנמשלות לשתי נשים:

אישה אחת:

חָכְמוֹת בָּנְתָה בֵיתָהּ חָצְבָה עַמּוּדֶיהָ שִׁבְעָה:  טָבְחָה טִבְחָהּ מָסְכָה יֵינָהּ אַף עָרְכָה שֻׁלְחָנָהּ:  שָׁלְחָה נַעֲרֹתֶיהָ תִקְרָא עַל גַּפֵּי מְרֹמֵי קָרֶת:  מִי פֶתִי יָסֻר הֵנָּה חֲסַר לֵב אָמְרָה לּוֹ:  לְכוּ לַחֲמוּ בְלַחֲמִי וּשְׁתוּ בְּיַיִן מָסָכְתִּי:  עִזְבוּ פְתָאיִם וִחְיוּ וְאִשְׁרוּ בְּדֶרֶךְ בִּינָה: משלי- תשע.

אישה שנית:

אֵשֶׁת כְּסִילוּת הֹמִיָּה פְּתַיּוּת וּבַל יָדְעָה מָּה: וְיָשְׁבָה לְפֶתַח בֵּיתָהּ עַל כִּסֵּא מְרֹמֵי קָרֶת:  לִקְרֹא לְעֹבְרֵי דָרֶךְ הַמְיַשְּׁרִים אֹרְחוֹתָם: מִי פֶתִי יָסֻר הֵנָּה וַחֲסַר לֵב וְאָמְרָה לּוֹ:  מַיִם גְּנוּבִים יִמְתָּקוּ וְלֶחֶם סְתָרִים יִנְעָם:  וְלֹא יָדַע כִּי רְפָאִים שָׁם בְּעִמְקֵי שְׁאוֹל קְרֻאֶיהָ: משלי- תשע.

שהיא כזאת:

חָכְמוֹת בָּנְתָה בֵיתָהּ חָצְבָה עַמּוּדֶיהָ שִׁבְעָה:

שהיא כזאת:

אֵשֶׁת כְּסִילוּת הֹמִיָּה פְּתַיּוּת וּבַל יָדְעָה מָּה:

שעשתה זאת:

טָבְחָה טִבְחָהּ מָסְכָה יֵינָהּ אַף עָרְכָה שֻׁלְחָנָהּ:

ואז:

שָׁלְחָה נַעֲרֹתֶיהָ תִקְרָא עַל גַּפֵּי מְרֹמֵי קָרֶת:

שזאת שולחת שליחותיה למצוא ולהביא את אלה:

שָׁלְחָה נַעֲרֹתֶיהָ תִקְרָא עַל גַּפֵּי מְרֹמֵי קָרֶת:

שעשתה זאת:

וְיָשְׁבָה לְפֶתַח בֵּיתָהּ עַל כִּסֵּא מְרֹמֵי קָרֶת:

ואז:

לִקְרֹא לְעֹבְרֵי דָרֶךְ הַמְיַשְּׁרִים אֹרְחוֹתָם:

זאת מחכה לאלה על הדרך:

וְיָשְׁבָה לְפֶתַח בֵּיתָהּ עַל כִּסֵּא מְרֹמֵי קָרֶת: לִקְרֹא

לקרוא לאלה:

מִי פֶתִי יָסֻר הֵנָּה חֲסַר לֵב אָמְרָה לּוֹ:

קוראת לאלה:

מִי פֶתִי יָסֻר הֵנָּה וַחֲסַר לֵב וְאָמְרָה לּוֹ:

חסר לב הכוונה להפוך מזאת:

וְנָתַתָּ לְעַבְדְּךָ לֵב שֹׁמֵעַ לִשְׁפֹּט אֶת עַמְּךָ לְהָבִין בֵּין טוֹב לְרָע כִּי מִי יוּכַל לִשְׁפֹּט אֶת עַמְּךָ הַכָּבֵד הַזֶּה: מלכים.

כִּי תִשְׁמַע בְּקוֹל יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ לִשְׁמֹר מִצְוֹתָיו וְחֻקֹּתָיו הַכְּתוּבָה בְּסֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה כִּי תָשׁוּב אֶל יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשֶׁךָ:  כִּי הַמִּצְוָה הַזֹּאת אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם לֹא נִפְלֵאת הִוא מִמְּךָ וְלֹא רְחֹקָה הִוא: לֹא בַשָּׁמַיִם הִוא לֵאמֹר מִי יַעֲלֶה לָּנוּ הַשָּׁמַיְמָה וְיִקָּחֶהָ לָּנוּ וְיַשְׁמִעֵנוּ אֹתָהּ וְנַעֲשֶׂנָּה: וְלֹא מֵעֵבֶר לַיָּם הִוא לֵאמֹר מִי יַעֲבָר לָנוּ אֶל עֵבֶר הַיָּם וְיִקָּחֶהָ לָּנוּ וְיַשְׁמִעֵנוּ אֹתָהּ וְנַעֲשֶׂנָּה: כִּי קָרוֹב אֵלֶיךָ הַדָּבָר מְאֹד בְּפִיךָ וּבִלְבָבְךָ לַעֲשֹׂתוֹ: דברים.

הכוונה לחכמה.

לֵב שֹׁמֵעַ לִשְׁפֹּט

בְּפִיךָ וּבִלְבָבְךָ לַעֲשֹׂתוֹ:

זאת מציעה את זאת:

לְכוּ לַחֲמוּ בְלַחֲמִי וּשְׁתוּ בְּיַיִן מָסָכְתִּי:

לַחֲמוּ בְלַחֲמִי:

וּשְׁתוּ בְּיַיִן מָסָכְתִּי:

זה בקנוי.

זה כמו שאתה תורם לפתי מהכסף שלך, כסף נקי.

וזאת מציעה את זאת:

מַיִם גְּנוּבִים יִמְתָּקוּ וְלֶחֶם סְתָרִים יִנְעָם:

וְלֶחֶם סְתָרִים יִנְעָם:

מַיִם גְּנוּבִים יִמְתָּקוּ:

וזה בגנוב.

זה כמו שאתה תורם מכסף שגנבת שמרשיע את הנתרם.

ומשכך:

עִזְבוּ פְתָאיִם וִחְיוּ וְאִשְׁרוּ בְּדֶרֶךְ בִּינָה:

ומשכך קרואיה הלכו בדרך הזאת:

וְאִשְׁרוּ בְּדֶרֶךְ בִּינָה:

ומשכך:

וְלֹא יָדַע כִּי רְפָאִים שָׁם בְּעִמְקֵי שְׁאוֹל קְרֻאֶיהָ:

ומשכך לדרך הזאת ילכו קרואיה:

בְּעִמְקֵי שְׁאוֹל קְרֻאֶיהָ:

.

אֵשֶׁת כְּסִילוּת הֹמִיָּה פְּתַיּוּת וּבַל יָדְעָה מָּה: וְיָשְׁבָה לְפֶתַח בֵּיתָהּ עַל כִּסֵּא מְרֹמֵי קָרֶת:  לִקְרֹא לְעֹבְרֵי דָרֶךְ הַמְיַשְּׁרִים אֹרְחוֹתָם: מִי פֶתִי יָסֻר הֵנָּה וַחֲסַר לֵב וְאָמְרָה לּוֹ:  מַיִם גְּנוּבִים יִמְתָּקוּ וְלֶחֶם סְתָרִים יִנְעָם:  וְלֹא יָדַע כִּי רְפָאִים שָׁם בְּעִמְקֵי שְׁאוֹל קְרֻאֶיהָ: משלי- תשע.

וְיָשְׁבָה לְפֶתַח בֵּיתָהּ עַל כִּסֵּא מְרֹמֵי קָרֶת: לִקְרֹא לְעֹבְרֵי דָרֶךְ

תחשבו על אשה כזאת שביתה הוא על הדרך והיא קוראת לעוברי דרך, עוברי דרך כאלה שרוצים ללכת בדרך ישרה שהם כמו חוזרים בתשובה:

הַמְיַשְּׁרִים אֹרְחוֹתָם,

ושהם כאלה בתחילת הדרך… וזאת על הדרך קוראת לאלה:

מִי פֶתִי יָסֻר הֵנָּה וַחֲסַר לֵב,

והיא מהנשים האלה:

אֵשֶׁת כְּסִילוּת הֹמִיָּה פְּתַיּוּת וּבַל יָדְעָה מָּה:

והיא אומרת לו ככה:

מַיִם גְּנוּבִים יִמְתָּקוּ וְלֶחֶם סְתָרִים יִנְעָם:

והוא פתי…

וְלֹא יָדַע כִּי רְפָאִים שָׁם בְּעִמְקֵי שְׁאוֹל קְרֻאֶיהָ:

למחשבה:

לרוב אנשים צעירים הם פתי וחסרי לב מהסוג הזה שגם אפשר לעצב אותם לאורחות אסורים תוך שהם בנויים על מערכת מושגים כאלה שהם כפתי לא יודעים שהם חוטאים בדבר:

לימודי הכנה למצוות- לימודי תהלים- (הכתובה נכתבה לפני שאוחנה נהיה שופט בחידון תנ"ך)– נכתב 13.1.2023 לפי הספורות הנוצריות:

חָקְרֵנִי אֵל, וְדַע לְבָבִי;    בְּחָנֵנִי, וְדַע שַׂרְעַפָּי.
וּרְאֵה, אִם-דֶּרֶךְ-עֹצֶב בִּי;    וּנְחֵנִי, בְּדֶרֶךְ עוֹלָם: תהלים.

ולכן אני אומרת לרב מבית הכנסת ממול שבעת ההכנה של הבנים לבר המצווה, ולפני שהנער נושא בעול חטאיו ולפני שאביו אומר לו ברוך שפטרני ולפני שאתה מלמד אותו לשיר את ההפטרה בטעמים, תלמד אותו את פרקים יח ו-כ' מספר ויקרא ותוודא שהוא מבין שאם.. אז תכרת נפשו מישראל ולאחר מכן תלמד אותו את ההפטרה וישולח למצוות ומעשים טובים שהוא יודע בפני מי הוא עומד, גם למשפט ודין.ומהעיניים האלה יראה את אוחנה וסקעאת כאדם שנפשו נכרתה מישראל ומשכך לא יבקש להיות כמוהו ולא יכבד אותו ומשכך יהיה קשה מאוד לעצב את דעתו ומיניותו של חתן בר המצווה הזה.חשוב מאוד שחתן המצווה יעשה את מצוותיו במקום שבחר בורא עולם שיעשה מה שיעשה וכל שיעשה יעשה שמה.

גם שאתה עושה מזבח , אתה צריך לעשות במקום שבחר בורא עולם שתעשה.

אזהרת נסיעה לאומן.

אני מציעה לרב לדלות מהתורה את המצוות של דיני נפשות, כל המצוות של עשה ואל תעשה שהדין אם לא עשה ואם עשה הוא כריתות נפש ולרכז אותם לספרון לתוכנית לימוד להכנה לבר מצווה ורק אם אם בן המצווה יצליח במבחן יעשה טקס בר מצווה בו אביו פוטר עצמו מעולו של בנו.

שאם יחטא הילד, אם יפול שלא יפול לכריתות נפש.

 

יֹסֵר לֵץ לֹקֵחַ לוֹ קָלוֹן וּמוֹכִיחַ לְרָשָׁע מוּמוֹ:  אַל תּוֹכַח לֵץ פֶּן יִשְׂנָאֶךָּ הוֹכַח לְחָכָם וְיֶאֱהָבֶךָּ:  תֵּן לְחָכָם וְיֶחְכַּם עוֹד הוֹדַע לְצַדִּיק וְיוֹסֶף לֶקַח: משלי מזמור תשיעי.

מדובר פה על ארבעה בנים:

החכם, הלץ, והצדיק והרשע.

ויש עוד בן או בת והם הקוראים מזמור זה, המבקשים ללמוד מהמזמור שאליהם מדבר המשורר, הקוראים.

יֹסֵר לֵץ לֹקֵחַ לוֹ קָלוֹן וּמוֹכִיחַ לְרָשָׁע מוּמוֹ:

יֹסֵר לֵץ- לֹקֵחַ לוֹ קָלוֹן

וּמוֹכִיחַ לְרָשָׁע- מוּמוֹ:

אַל תּוֹכַח לֵץ פֶּן יִשְׂנָאֶךָּ הוֹכַח לְחָכָם וְיֶאֱהָבֶךָּ:

אַל תּוֹכַח לֵץ- פֶּן יִשְׂנָאֶךָּ:

הדבר אינו משוואה שיש לה משוואה הפוכה.

לא כל השונא אותך הוא לץ.

למשל, אתה שונא את סינאוואר או את היטלר, האם בשונאך את זה אתה לץ.

ומשכך, לא כל שונא, הוא לץ והדבר לא סותר את העובדה שאתה מוכיח אדם לץ ולא חכם, הוא ישנא אותך על תוכחה זאת.

הוֹכַח לְחָכָם- וְיֶאֱהָבֶךָּ:

להבדיל מהלץ האדם החכם יודה לך על שהוכחת אותו על טעותו.

על משל חושך שבטו שונא בנו.

החכם אוהב את שאינו חושך שבטו ממנו.

תֵּן לְחָכָם וְיֶחְכַּם עוֹד הוֹדַע לְצַדִּיק וְיוֹסֶף לֶקַח:

תֵּן לְחָכָם וְיֶחְכַּם עוֹד הוֹדַע לְצַדִּיק וְיוֹסֶף לֶקַח:

תֵּן לְחָכָם- וְיֶחְכַּם עוֹד:

החכם שיתנו לו חכמה יחכים עוד. יהיה יותר חכם.

הוֹדַע לְצַדִּיק- וְיוֹסֶף לֶקַח:

הצדיק יוסיף לקח , לקח זאת לא חכמה, לקח היא הנלמד מהחכמה. ומשכך יוסיף לעצמו לקח במשמעות מה לא לעשות או מה לעשות במשל נעשה ונשמע. כדי לא לחטוא.

 

 

תְּחִלַּת חָכְמָה יִרְאַת יְהוָה וְדַעַת קְדֹשִׁים בִּינָה: כִּי בִי יִרְבּוּ יָמֶיךָ וְיוֹסִיפוּ לְּךָ שְׁנוֹת חַיִּים: משלי- תשע.

תְּחִלַּת חָכְמָה יִרְאַת יְהוָה

חָכְמָה

וְדַעַת קְדֹשִׁים בִּינָה:

בִּינָה

בזאת תבורך בזאת:

כִּי בִי יִרְבּוּ יָמֶיךָ וְיוֹסִיפוּ לְּךָ שְׁנוֹת חַיִּים:

 

אִם חָכַמְתָּ חָכַמְתָּ לָּךְ וְלַצְתָּ לְבַדְּךָ תִשָּׂא: משלי- תשע.

אִם חָכַמְתָּ- חָכַמְתָּ לָּךְ:

וְלַצְתָּ- לְבַדְּךָ תִשָּׂא: