משלי- עשתי עשר– הוֹלֵךְ רָכִיל מְגַלֶּה סּוֹד וְנֶאֱמַן רוּחַ מְכַסֶּה דָבָר– כמובן שעם ההסתייגות הזאת חשיפת דבר עבירה אינה נחשבת לגילוי סוד או הליכת רכיל- וְה֣וּא עֵ֔ד א֥וֹ רָאָ֖ה א֣וֹ יָדָ֑ע אִם-ל֥וֹא יַגִּ֖יד וְנָשָׂ֥א עֲוֹנֽוֹ– ידיעת דבר עבירה היא חטא שלעצמו באם האדם ששמע לא הגיד הדבר.

הוֹלֵךְ רָכִיל מְגַלֶּה סּוֹד וְנֶאֱמַן רוּחַ מְכַסֶּה דָבָר:

האדם הזה:

הוֹלֵךְ רָכִיל

הוא הפוך לזה:

וְנֶאֱמַן רוּחַ

וזה:

מְגַלֶּה סּוֹד

הפוך לזה:

מְכַסֶּה דָבָר:

כמובן שעם ההסתייגות הזאת חשיפת דבר עבירה אינה נחשבת לגילוי סוד או הליכת רכיל.

וְה֣וּא עֵ֔ד א֥וֹ רָאָ֖ה א֣וֹ יָדָ֑ע אִם-ל֥וֹא יַגִּ֖יד וְנָשָׂ֥א עֲוֹנֽוֹ– ידיעת דבר עבירה היא חטא שלעצמו באם האדם ששמע לא הגיד הדבר. ברור שאם אדם בחר לא לחטוא ולקיים המצווה יש לתת לאדם הגנה- פרשת צו שמיני.