אם בזאת תשכיל:
בְּנִי אִם תִּקַּח אֲמָרָי וּמִצְוֹתַי תִּצְפֹּן אִתָּךְ: משלי- מזמור שנים.
אז זאת:
מְזִמָּה תִּשְׁמֹר עָלֶיךָ תְּבוּנָה תִנְצְרֶכָּה: משלי- מזמור שנים.
מאלה:
לְהַצִּילְךָ מִדֶּרֶךְ רָע מֵאִישׁ מְדַבֵּר תַּהְפֻּכוֹת: משלי- מזמור שנים.
שאורחותיהם כאלה שהם נחשבים לכאלה:
הַעֹזְבִים אָרְחוֹת יֹשֶׁר: משלי- מזמור שנים.
כמו גנב, כמו כל עושה פשע ומשתכר מכך ומשכך אלה בחרו:
לָלֶכֶת בְּדַרְכֵי חֹשֶׁךְ: משלי- מזמור שנים.
לכן הם:
הַשְּׂמֵחִים לַעֲשׂוֹת רָע יָגִילוּ בְּתַהְפֻּכוֹת רָע: משלי- מזמור שנים.
כי מהרע הם מתעשרים, גם בעת רעה הם השולטים והם שמחים על כך כי בתהפוכות רע מצדיקים את הרע ומשכך הם:
אֲשֶׁר אָרְחֹתֵיהֶם עִקְּשִׁים וּנְלוֹזִים בְּמַעְגְּלוֹתָם: משלי- מזמור שנים.
ומזאת:
מְזִמָּה תִּשְׁמֹר עָלֶיךָ תְּבוּנָה תִנְצְרֶכָּה: משלי- מזמור שנים.
גם יצילך מזאת:
לְהַצִּילְךָ מֵאִשָּׁה זָרָה מִנָּכְרִיָּה אֲמָרֶיהָ הֶחֱלִיקָה: משלי- מזמור שנים.
שעושה זאת:
הַעֹזֶבֶת אַלּוּף נְעוּרֶיהָ: משלי- מזמור שנים.
בדרך הזאת:
וְאֶת בְּרִית אֱלֹהֶיהָ שָׁכֵחָה: משלי- מזמור שנים.
שעם גירושה של האשה הזאת שהפרה ברית, למעשה מסיר מבעלה את נשיאת עוונה מעליו:
וְנִקָּה הָאִישׁ מֵעָוֹן וְהָאִשָּׁה הַהִוא תִּשָּׂא אֶת עֲוֹנָהּ:
והיא יוצאת מבית בעלה כנושאת עוון:
ומשכך:
כִּי שָׁחָה אֶל מָוֶת בֵּיתָהּ וְאֶל רְפָאִים מַעְגְּלֹתֶיהָ: משלי- מזמור שנים.
ולכן:
כָּל בָּאֶיהָ לֹא יְשׁוּבוּן וְלֹא יַשִּׂיגוּ אָרְחוֹת חַיִּים: משלי- מזמור שנים.
כי האשה הזאת טמאה לנפש ומשכך טמאה למחנה ובמקומה זה הבא אליה נטמא
ומזאת:
מְזִמָּה תִּשְׁמֹר עָלֶיךָ תְּבוּנָה תִנְצְרֶכָּה: משלי- מזמור שנים.
יבדילך בזאת:
לְמַעַן תֵּלֵךְ בְּדֶרֶךְ טוֹבִים וְאָרְחוֹת צַדִּיקִים תִּשְׁמֹר: כִּי יְשָׁרִים יִשְׁכְּנוּ אָרֶץ וּתְמִימִים יִוָּתְרוּ בָהּ: וּרְשָׁעִים מֵאֶרֶץ יִכָּרֵתוּ וּבוֹגְדִים יִסְּחוּ מִמֶּנָּה: משלי- מזמור שנים.
לפעמים כשיש מזימה ואתה לא חלק ממנה ולמרות שלא קל לא להיות אחד מהם וכשהיתרון מובנה להם כבמזימה, אתה כנמשל לזאת:
יְרוּשָׁלִַם הָרִים סָבִיב לָהּ וַיהוָה סָבִיב לְעַמּוֹ מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם: כִּי לֹא יָנוּחַ שֵׁבֶט הָרֶשַׁע עַל גּוֹרַל הַצַּדִּיקִים לְמַעַן לֹא יִשְׁלְחוּ הַצַּדִּיקִים בְּעַוְלָתָה יְדֵיהֶם: הֵיטִיבָה יְהוָה לַטּוֹבִים וְלִישָׁרִים בְּלִבּוֹתָם: תהלים.
כִּי לֹא יָנוּחַ שֵׁבֶט הָרֶשַׁע עַל גּוֹרַל הַצַּדִּיקִים
שאתה כאדם עם דם נקי, אתה לא חלק מזה ולא חוטא בעוולתה הזאת גם בגלל שהאנשים האלה עם העוונות האלה מבקשים ממך, מדמך הנקי להוושע.
לכן מראש זוממים עליך ואתה לא הזומם כי למה לו לאדם עם דם נקי להזים מזימה שכזאת שמבקשת גורל לא לו כשהוא אדם עם גורל של אדם שאין לו עוונות.
נושאי העוון האלה ירדפו אחריך כאדם כזה, אם לא היית כזה, הם לא היו מבקשים את גורלך מתוקף היותך צודק, בעל זכויות, צדיק במשמעות, ללא חטאים שאין עליהם כפרה, ומשכך לא מורשע, ובהתאמה לכך גורלך.
וכרדוף הזה שהושם בצד הזה, לא תהיה במקום שיש סכנה שתמשוך בעוולתה ידיך:
לְמַעַן לֹא יִשְׁלְחוּ הַצַּדִּיקִים בְּעַוְלָתָה יְדֵיהֶם:
ומשכך אתה במקום הזה:
כִּי יְשָׁרִים יִשְׁכְּנוּ אָרֶץ וּתְמִימִים יִוָּתְרוּ בָהּ:
ושאתה במקום הזה, אתה זוכה לזאת ככתוב במזמור הזה:
יִצְפֹּן לַיְשָׁרִים תּוּשִׁיָּה מָגֵן לְהֹלְכֵי תֹם: משלי- מזמור שנים.
לזאת:
לִנְצֹר אָרְחוֹת מִשְׁפָּט וְדֶרֶךְ (חסידו) חֲסִידָיו יִשְׁמֹר: משלי- מזמור שנים.
למען:
אָז תָּבִין צֶדֶק וּמִשְׁפָּט וּמֵישָׁרִים כָּל מַעְגַּל טוֹב: משלי- מזמור שנים.
יען:
כִּי תָבוֹא חָכְמָה בְלִבֶּךָ וְדַעַת לְנַפְשְׁךָ יִנְעָם: משלי- מזמור שנים.
כביאור תהלים:
וָאֱהִי נָגוּעַ כָּל הַיּוֹם וְתוֹכַחְתִּי לַבְּקָרִים: אִם אָמַרְתִּי אֲסַפְּרָה כְמוֹ הִנֵּה דוֹר בָּנֶיךָ בָגָדְתִּי: וָאֲחַשְּׁבָה לָדַעַת זֹאת עָמָל (היא) הוּא בְעֵינָי: עַד אָבוֹא אֶל מִקְדְּשֵׁי אֵל אָבִינָה לְאַחֲרִיתָם: תהלים.
עַד אָבוֹא אֶל מִקְדְּשֵׁי אֵל אָבִינָה לְאַחֲרִיתָם:
|