הצעה למודל שירות לאומי מותאם לחברה החרדית ולצמצום תקציבי תמיכה

מבוא

סוגיית שילובם של חרדים וחרדיות בשירות לאומי ובמערכות הביטחון עומדת במרכז הדיון  בישראל. לצד הדרישה לשוויון בנטל, קיימים חסמים עמוקים המונעים גיוס רחב של צעירים חרדים – בראשם החשש מפגיעה באורח החיים הדתי, ירידה ברמת האמונה, או חשיפה לסביבה מעורבת. במקביל, רבים בציבור הכללי חשים כי הם נושאים בנטל השירות והתקציבים באופן שאינו פרופורציונלי לגודל האוכלוסייה החרדית.

הצעה זו מבקשת להציע מודל שירות לאומי "לייט", המותאם לערכי החברה החרדית, ובמקביל מאפשר צמצום תקציבי תמיכה למוסדות שונים באמצעות הפניית כוח אדם חרדי לשירותים קהילתיים חיוניים.

הבעיה המרכזית: פער בין נטל השירות לנטל התקציבי

רבים בציבור המתנדבים והמתגייסים טוענים כי בעוד הם נושאים בנטל השירות הצבאי והאזרחי, התקציבים המועברים למוסדות חרדיים גבוהים משמעותית ביחס לגודל האוכלוסייה. מצב זה יוצר תחושת אי־שוויון ומתח חברתי.

במקביל, החברה החרדית עצמה מביעה חשש עמוק מהשתלבות במסגרות שירות קיימות, בשל פערי תרבות, חשש מהשפעה רוחנית, ומבנה חברתי שמרני.

עקרונות ההצעה

1. שירות לאומי מותאם תרבותית וערכית – מסגרות נפרדות, ללא חשש מערבוב מגדרי או פגיעה באורח החיים החרדי.

2. שירות בתוך הקהילה החרדית – כך נשמרת הסביבה התרבותית, ומופחתים חסמים.

3. צמצום תקציבי תמיכה למוסדות המקבלים כוח אדם חינמי – המוסדות נהנים משירות, המדינה חוסכת תקציבים.

4. הפניית כוח אדם לשירותים עירוניים וביטחוניים בערים חרדיות – חיסכון משמעותי בכוח אדם מקצועי והפנייתו למשימות אחרות.

תחומי השירות המוצעים

1. שירות לאומי במשטרה בערים חרדיות

ביישובים כמו בני ברק, אלעד, בית שמש, מודיעין עילית ושכונות חרדיות בירושלים ובמועצות מקומיות ואזוריות– ניתן לשלב צעירים חרדים כשוטרים:

• סיורים

• מוקדים

• אכיפה עירונית

• סיוע קהילתי

תועלת:

• חיסכון משמעותי בתקציבי שיטור.

• שחרור שוטרים מקצועיים למשימות אחרות שבהן קיים מחסור.

• שיפור יחסי אמון בין המשטרה לקהילה החרדית.

2. שירות לאומי במוסדות חינוך חרדיים

שילוב חרדים וחרדיות בתפקידים מגוונים:

• ניקיון ותחזוקה.

• סיוע פדגוגי.

• תפקידי הוראה.

• מטפלות וסייעות בגנים ופעוטונים.

תועלת: המוסדות מקבלים כוח אדם איכותי ללא עלות, והמדינה יכולה להפחית את התקציבים המועברים להם בהתאם.

3. שירות לאומי ברשויות המקומיות וערים חרדיות.

תפקידים אפשריים:

• פקחים

• עובדי ניקיון רחובות

• פקידים ופקידות

• עובדי גינון ותחזוקה

תועלת: העיריות נהנות מכוח אדם נוסף, והמדינה יכולה להפחית את התקציבים המועברים לרשויות אלה.

4. כח עזר בחברת קדישא וזק"א.

תפקידים כגון:

• סיוע לוגיסטי

• תחזוקה

• אדמיניסטרציא

תועלת: חיסכון תקציבי משמעותי למערך חיוני הפועל תחת עומס רב.

5. כח מוביל במערך הכשרות

שילוב חרדים בתפקידי:

• משגיחי כשרות

• סיוע למערכי בד"צים

• עבודות לוגיסטיות

תועלת: 100 אחוז הפחתת עלויות כשרות והקטנת תקציבי תמיכה ושכר.

6. כח עזר והתנדבות בעזר מציון:

• סיוע באמבולנסים

• לוגיסטיקה

• מוקדים

תועלת: חיסכון משמעותי לארגונים הפועלים על בסיס תרומות, והגדלת היקף השירות לציבור.

סיכום

המודל המוצע מאפשר:

• שילוב חרדים וחרדיות בשירות לאומי בצורה מכבדת ומותאמת.

• הפחתת תקציבים ממשלתיים למוסדות המקבלים כוח אדם חינמי.

• חיזוק השירותים העירוניים, החינוכיים והקהילתיים בערים חרדיות.

• צמצום תחושת אי־השוויון בנטל בקרב הציבור הכללי.

הצעה זו אינה מבקשת לכפות שינוי תרבותי על החברה החרדית, אלא להציע מסלול שירות ריאלי, מכבד ויעיל – כזה שמיטיב עם כלל אזרחי המדינה.

מהכסף שיחסך נוכל לקנות עוד טילים.