עכשיו שכל החטופים החיים חזרו הבייתה הגיע הזמן שנדבר על וועדת חקירה ממלכתית שתחקור את מחדלי אסון שמיני עצרת ואני מדגישה שמיני עצרת ולא שביעי לאוקטובר.

✡️ עבודה זרה בארץ ישראל – אשמה לאומית וקריאה לוועדת חקירה ממלכתית:

יסוד הברית:

עם ישראל נבחר להיות ממלכת כהנים וגוי קדוש- שמות. הברית עם בורא עולם מחייבת אותנו לשמור את מצוותיו, לקדש את הארץ ולהימנע מכל עבודה זרה. הארץ ניתנה לנו על תנאי – שנעבוד בה את בורא עולם  בלבד.

אם בורא עולם לא ישמור עיר – שווא שקד שומר:

הפסוק מתהילים מלמד כי כל שמירה אנושית חסרת ערך אם אין שמירה אלוקית. השמירה האלוקית מותנית בנאמנות לברית. כאשר הברית מופרת – ההגנה מתבטלת, והעם נחשף לפורענויות.

חטא ניר עוז:

בקיבוץ ניר עוז הוקמו מרכזים רוחניים לאלוהים אחרים, בהשראת אמונות טיבטיות וזרות. מבחינה אמונית, זהו מעשה של עבודה זרה – הכנסת אלוהים אחרים לתוך אדמת ישראל, והפרת הברית עם בורא עולם.

חטא מסיבת הנובה:

במסיבת הנובה, שנערכה במועד קודש, התקיימו ריקודים ועבודת אלוהים אחרים. זהו חילול קדושה ועבודה זרה ביום שבו מצווים אנו לשבות ולהקדיש את עצמנו לבורא עולם בלבד.

חוק הערבות ההדדית:

חז"ל לימדו: "כל ישראל ערבים זה בזה" (שבועות ל"ט, א'). משמעות הדבר היא שכל חטא של יחיד או קבוצה משפיע על כלל האומה.

אשמה במחדל:

עבודה זרה בארץ ישראל, ובמיוחד במועד קודש, היא לא רק חטא אישי אלא אשמה לאומית. היא נתפסת כבגידה בברית עם בורא עולם, וכהסבר אמוני לכך שהתרחשו מחדלים קשים.

קריאה לוועדת חקירה ממלכתית:

אני קוראת להקמת ועדת חקירה ממלכתית שתבחן לא רק את המחדלים הביטחוניים, אלא גם את המחדלים הרוחניים והחברתיים:

1. את החטאים של עבודה זרה וחילול קדושה.

2. את הקשר בין מעשי יחידים לבין האחריות הלאומית מכוח הערבות ההדדית.

3. את ההשפעה של בגידה בברית על ביטחון העם והארץ.

📖 סיכום:

חטא ניר עוז וחטא מסיבת הנובה – שניהם עבודה זרה לאלוהים אחרים במועד קודש ובארץ הקודש. מכוח הערבות ההדדית, אשמה זו היא לאומית, והיא שהביאה למחדל הגדול. ועדת חקירה ממלכתית חייבת לעסוק גם בכך, כדי לתקן את הברית, לשוב לאמונה טהורה, ולהחזיר את השמירה האלוקית על עם ישראל.

ולפני שאתם מאשימים את הצבא ואת הממשלה תסתכלו על עצמכם.

גם ההוא מפורום תקווה, שבנו במועד שבתון קודש עבד לאבטח מסיבה של עבודה זרה.