שָֽׁמְרָ֣ה נַפְשִׁי֮ כִּֽי-חָסִ֪יד אָ֥נִי הוֹשַׁ֣ע עַ֭בְדְּךָ אַתָּ֣ה אֱלֹהַ֑י הַבּוֹטֵ֥חַ אֵלֶֽיךָ– החסיד האמיתי הוא חסיד של בורא עולם, לא של זרם או חצר – כי עם ישראל כולו מבקש את חסדו של רב החסד הוא בורא עולם– תהלים.

שָֽׁמְרָ֣ה נַפְשִׁי֮ כִּֽי-חָסִ֪יד אָ֥נִי הוֹשַׁ֣ע עַ֭בְדְּךָ אַתָּ֣ה אֱלֹהַ֑י הַבּוֹטֵ֥חַ אֵלֶֽיךָ: מזמור שישה ושמונים.

חָסִ֪יד

כִּֽי-חַ֭סְדְּךָ גָּד֣וֹל עָלָ֑י וְהִצַּ֥לְתָּ נַ֝פְשִׁ֗י מִשְּׁא֥וֹל תַּחְתִּיָּֽה: מזמור שישה ושמונים.

חַ֭סְדְּךָ

וְאַתָּ֣ה אֲ֭דֹנָי אֵל-רַח֣וּם וְחַנּ֑וּן אֶ֥רֶךְ אַ֝פַּ֗יִם וְרַב-חֶ֥סֶד וֶאֱמֶֽת: מזמור שישה ושמונים.

וְרַב-חֶ֥סֶד

המילה חסיד היא משורש חסד והחסיד הזה מבקש את חסדו של רב החסד הזה הוא אלהינו בורא עולם.

זאת אומר שהמשורר הזה הוא חסיד של בורא עולם.

צריך לחשוב על הדבר שלא נכון לאמר חסידי גור או חסיד וויזניץ או חסידי מלובביץ- עם ישראל כולו חסיד של בורא עולם.

חשוב להבין שלעתים החסד הזה בא דרך אדם שבורא שולח אלינו כמו פרעה של יוסף שבורא שלח אותו לשחרר את יוסף וכמו שבורא עולם שלח את כורש לשחרר את ישראל מבבל. העובדה שכורש עזר לנו לא סותרת את העובדה שאנו חסידים של בורא עולם.

וְלִי מַה יָּקְרוּ רֵעֶיךָ אֵל: תהלים מזמור מאה שלושים ותשע.