מזמור חמישה ועשרים ומאה.

שִׁ֗יר הַֽמַּ֫עֲל֥וֹת הַבֹּטְחִ֥ים בַּיהוָ֑ה כְּֽהַר-צִיּ֥וֹן לֹא-יִ֝מּ֗וֹט לְעוֹלָ֥ם יֵשֵֽׁב:

יְֽרוּשָׁלִַ֗ם הָרִים֮ סָבִ֪יב לָ֥הּ וַ֭יהוָה סָבִ֣יב לְעַמּ֑וֹ מֵ֝עַתָּ֗ה וְעַד-עוֹלָֽם:

כִּ֤י לֹ֪א יָנ֡וּחַ שֵׁ֤בֶט הָרֶ֗שַׁע עַל֮ גּוֹרַ֪ל הַֽצַּדִּ֫יקִ֥ים לְמַ֡עַן לֹא-יִשְׁלְח֖וּ הַצַּדִּיקִ֨ים בְּעַוְלָ֬תָה יְדֵיהֶֽם:

הֵיטִ֣יבָה יְ֭הוָה לַטּוֹבִ֑ים וְ֝לִֽישָׁרִ֗ים בְּלִבּוֹתָֽם:

וְהַמַּטִּ֤ים עַֽקַלְקַלּוֹתָ֗ם יוֹלִיכֵ֣ם יְ֭הוָה אֶת-פֹּעֲלֵ֣י הָאָ֑וֶן שָׁ֝ל֗וֹם עַל-יִשְׂרָאֵֽל:

לימודים:

לימודי מזמור מאה עשרים וחמש.

כירושלים שהרים כחומה סביב לה כך בורא עולם סביב לעמו:

יְֽרוּשָׁלִַ֗ם הָרִים֮ סָבִ֪יב לָ֥הּ וַ֭יהוָה סָבִ֣יב לְעַמּ֑וֹ מֵ֝עַתָּ֗ה וְעַד-עוֹלָֽם:

וזאת יען כי:

כִּ֤י לֹ֪א יָנ֡וּחַ שֵׁ֤בֶט הָרֶ֗שַׁע עַל֮ גּוֹרַ֪ל הַֽצַּדִּ֫יקִ֥ים:

שבט הרשע שרוצה את זאת:

אֲשֶׁר אָמְרוּ נִירֲשָׁה לָּנוּ אֵת נְאוֹת אֱלֹהִים:

תחשבו למשל על אדם שמתגייר כדי לקבל זכויות וחלק מירושת ישראל, תחשבו על אדם שמתחתן עם בת ישראל כדי שילדיו ירשו את ירושת ישראל. או חוטף ומאמץ ילדים בני ישראל כדי לקבל מהם חזקה על זאת וטובותיה של ארץ ירושת ישראל.

ירושת ישראל היא הארץ וטובות הארץ הזאת.

תורתינו היא חוקה, היא חוקה שגם חוקות הירושה והמשך הם מחוקותיה.

בעת הזאת הרבנים המגיירים רושמים לגיורים בתעודת זהות שהם יהודים. ובכן זאת טעות, גיור הוא לא יהודי והוא אינו חלק מהגוי הקדוש הזה ואינו יורש ארץ. וזאת למרות שגר הוא אדם שיש לו זכויות והוא במעמד חשוב מאוד.

מי הוא גר: גר הוא אדם שאבותיו אינם מבני ישראל שבחר להצטרף לישראל וללכת באורחות תורת ישראל. ודין תורת ישראל מוחל גם עליו באם לא יקיים כתורת ישראל- תורה אחת לכם ולגר.

בתורה האחת הזאת כתובה חוקה נבדלת לגר- לֹא תֹאכְלוּ כָל נְבֵלָה לַגֵּר אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ תִּתְּנֶנָּה וַאֲכָלָהּ אוֹ מָכֹר לְנָכְרִי כִּי עַם קָדוֹשׁ אַתָּה לַיהֹוָה אֱלֹהֶיךָ לֹא תְבַשֵּׁל גְּדִי בַּחֲלֵב אִמּוֹ- אם הגר נחשב יהודי לא היתה ההבדלה הזאת.

ושוב חשוב להדגיש שהנוצרי, הדרוזי, והמוסלמי הם אינם גרים וחוקת הגר ומשפט הגר אינו במשפטם.

היהדות , הישראליות, נקבעת על פי האבא:

וְאֵ֨ת כָּל-הָֽעֵדָ֜ה הִקְהִ֗ילוּ בְּאֶחָד֙ לַחֹ֣דֶשׁ הַשֵּׁנִ֔י וַיִּתְיַֽלְד֥וּ עַל-מִשְׁפְּחֹתָ֖ם לְבֵ֣ית אֲבֹתָ֑ם בְּמִסְפַּ֣ר שֵׁמ֗וֹת– חשוב להדגיש מה זאת אומרת במספר שמות, העובדה שקראת לבן שלך דוד לא פוקדת אותו בשבט יהודה אם אתה משבט מנשה, העובדה שקראת לבנך אלעזר או איתמר לא עושה את בניך כהנים אם אינך לוי מזרע אהרון הכהן. מספר שמות הכוונה למשכי הזרע של בני יעקב על פיקודיהם ופיקוד זרעם הלאה- פרשת הפיקודים.

מטות מסעי- אַ֗ךְ לְמִשְׁפַּ֛חַת מַטֵּ֥ה אֲבִיהֶ֖ם תִּֽהְיֶ֥ינָה לְנָשִֽׁים– במקרה בנות המנשה שלאביהן לא היו בנים, היתה סכנה שתיסוב נחלה ממטה למטה ומשכך חקיקה מיוחדת, מאוד מעניין נוסח החוק– לְמַ֗עַן יִֽירְשׁוּ֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל אִ֖ישׁ נַֽחֲלַ֥ת אֲבֹתָֽיו– וְלֹֽא-תִסֹּ֧ב נַֽחֲלָ֛ה מִמַּטֶּ֖ה לְמַטֵּ֣ה אַחֵ֑ר– כִּי-אִישׁ֙ בְּנַ֣חֲלָת֔וֹ יִדְבְּק֕וּ מַטּ֖וֹת בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל.

זאת אומרת שחוקה זאת היא כחומה בצורה שלא ניתן לפרוץ אותה, זאת ברית עולם לישראל המובטחת לו:

וַ֭יהוָה סָבִ֣יב לְעַמּ֑וֹ מֵ֝עַתָּ֗ה וְעַד-עוֹלָֽם:

כברית הזאת:

וַיָּחָן יְהוָה אֹתָם וַיְרַחֲמֵם וַיִּפֶן אֲלֵיהֶם לְמַעַן בְּרִיתוֹ אֶת אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב וְלֹא אָבָה הַשְׁחִיתָם וְלֹא הִשְׁלִיכָם מֵעַל פָּנָיו עַד עָתָּה: מלכים.

גם שהם חטאו:

וַיָּחָן יְהוָה אֹתָם וַיְרַחֲמֵם

וזאת:

לְמַעַן בְּרִיתוֹ אֶת אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב: (יעקב ולא עשיו במקרה הזה).

ולכן:

וְלֹא אָבָה הַשְׁחִיתָם וְלֹא הִשְׁלִיכָם מֵעַל פָּנָיו:

כמבואר:

כִּי לַיהוָה מָגִנֵּנוּ וְלִקְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל מַלְכֵּנוּ: אָז דִּבַּרְתָּ בְחָזוֹן לַחֲסִידֶיךָ וַתֹּאמֶר שִׁוִּיתִי עֵזֶר עַל גִּבּוֹר הֲרִימוֹתִי בָחוּר מֵעָם: מָצָאתִי דָּוִד עַבְדִּי בְּשֶׁמֶן קָדְשִׁי מְשַׁחְתִּיו: אֲשֶׁר יָדִי תִּכּוֹן עִמּוֹ אַף זְרוֹעִי תְאַמְּצֶנּוּ: לֹא יַשִּׁא אוֹיֵב בּוֹ וּבֶן עַוְלָה לֹא יְעַנֶּנּוּ: וְכַתּוֹתִי מִפָּנָיו צָרָיו וּמְשַׂנְאָיו אֶגּוֹף: וֶאֶמוּנָתִי וְחַסְדִּי עִמּוֹ וּבִשְׁמִי תָּרוּם קַרְנוֹ: וְשַׂמְתִּי בַיָּם יָדוֹ וּבַנְּהָרוֹת יְמִינוֹ: הוּא יִקְרָאֵנִי אָבִי אָתָּה אֵלִי וְצוּר יְשׁוּעָתִי: אַף אָנִי בְּכוֹר אֶתְּנֵהוּ עֶלְיוֹן לְמַלְכֵי אָרֶץ: לְעוֹלָם (אשמור) אֶשְׁמָר לוֹ חַסְדִּי וּבְרִיתִי נֶאֱמֶנֶת לוֹ: וְשַׂמְתִּי לָעַד זַרְעוֹ וְכִסְאוֹ כִּימֵי שָׁמָיִם: אִם יַעַזְבוּ בָנָיו תּוֹרָתִי וּבְמִשְׁפָּטַי לֹא יֵלֵכוּן: אִם חֻקֹּתַי יְחַלֵּלוּ וּמִצְוֹתַי לֹא יִשְׁמֹרוּ: וּפָקַדְתִּי בְשֵׁבֶט פִּשְׁעָם וּבִנְגָעִים עֲוֹנָם: וְחַסְדִּי לֹא אָפִיר מֵעִמּוֹ וְלֹא אֲשַׁקֵּר בֶּאֱמוּנָתִי: לֹא אֲחַלֵּל בְּרִיתִי וּמוֹצָא שְׂפָתַי לֹא אֲשַׁנֶּה: אַחַת נִשְׁבַּעְתִּי בְקָדְשִׁי אִם לְדָוִד אֲכַזֵּב: זַרְעוֹ לְעוֹלָם יִהְיֶה וְכִסְאוֹ כַשֶּׁמֶשׁ נֶגְדִּי: כְּיָרֵחַ יִכּוֹן עוֹלָם וְעֵד בַּשַּׁחַק נֶאֱמָן סֶלָה: תהלים.

ככתוב:

וַ֭יהוָה סָבִ֣יב לְעַמּ֑וֹ מֵ֝עַתָּ֗ה וְעַד-עוֹלָֽם:

מי שמבקש לפרוץ את החומה הזאת לשם זאת משול בזאת:

וְהַמַּטִּ֤ים עַֽקַלְקַלּוֹתָ֗ם יוֹלִיכֵ֣ם יְ֭הוָה אֶת-פֹּעֲלֵ֣י הָאָ֑וֶן שָׁ֝ל֗וֹם עַל-יִשְׂרָאֵֽל:

על המשל הזה:

הִנֵּה יְחַבֶּל אָוֶן וְהָרָה עָמָל וְיָלַד שָׁקֶר:

למחשבה:

שָׁ֝ל֗וֹם עַל-יִשְׂרָאֵֽל:

ברור שאם יהיה שלום על ישראל יהיה שלום לסובבים אותנו.

עוד בריתות:

כמו שלישראל אסור לדרוש את שנתן בורא עולם לבני לוט- עמון ומואב- לבנון וכמו שלישראל אסור לדרוש את שנתן בורא עולם לעשיו הוא אדום, כך לעשיו ולבני לוט אסור לדרוש את שנתן בורא עולם לישראל. כחוקת לא תסוב נחלה ממטה למטה לא תסוב נחלה מעם לעם.

לא מצאתי את השם של "מוג'ר דה תרח" היא אמא של אברהם, שהיא מאמהות ישמעאל ועשיו וישראל וגם של ארם (סוריא) וגם של בני לוט (לבנון), גם יחד- פרשת לך-לך.

.

כִּ֤י לֹ֪א יָנ֡וּחַ שֵׁ֤בֶט הָרֶ֗שַׁע עַל֮ גּוֹרַ֪ל הַֽצַּדִּ֫יקִ֥ים לְמַ֡עַן לֹא-יִשְׁלְח֖וּ הַצַּדִּיקִ֨ים בְּעַוְלָ֬תָה יְדֵיהֶֽם: מזמור חמישה ועשרים ומאה.

כִּ֤י לֹ֪א יָנ֡וּחַ שֵׁ֤בֶט הָרֶ֗שַׁע עַל֮ גּוֹרַ֪ל הַֽצַּדִּ֫יקִ֥ים

יְחַלְּקוּ בְגָדַי לָהֶם וְעַל לְבוּשִׁי יַפִּילוּ גוֹרָל: תהלים.

יְחַלְּקוּ בְגָדַי לָהֶם

זאת אומרת, בגדי המשרה להם.. לאלה שלא זאת משרתם, זה כמו אדם שבוגד את בגדי הכהן כמבקש את שכר הכהנים.

וְעַל לְבוּשִׁי יַפִּילוּ גוֹרָל:

ובמקביל שם את הכהן במקום לא לו, או לא נותן לכהן להיות במקום לו.

אך, בורא עולם הוא אדון כל תולדות ובהמשך המזמור:

לְמַ֡עַן לֹא-יִשְׁלְח֖וּ הַצַּדִּיקִ֨ים בְּעַוְלָ֬תָה יְדֵיהֶֽם:

זאת אומרת שכל זאת כי זה טוב שהכהנים והלויאים, לא יהיו במקום החטא הזה:

שִׁ֗יר הַֽמַּ֫עֲל֥וֹת הַבֹּטְחִ֥ים בַּיהוָ֑ה כְּֽהַר-צִיּ֥וֹן לֹא-יִ֝מּ֗וֹט לְעוֹלָ֥ם יֵשֵֽׁב:

יְֽרוּשָׁלִַ֗ם הָרִים֮ סָבִ֪יב לָ֥הּ וַ֭יהוָה סָבִ֣יב לְעַמּ֑וֹ מֵ֝עַתָּ֗ה וְעַד-עוֹלָֽם:

כִּ֤י לֹ֪א יָנ֡וּחַ שֵׁ֤בֶט הָרֶ֗שַׁע עַל֮ גּוֹרַ֪ל הַֽצַּדִּ֫יקִ֥ים לְמַ֡עַן לֹא-יִשְׁלְח֖וּ הַצַּדִּיקִ֨ים בְּעַוְלָ֬תָה יְדֵיהֶֽם:

הֵיטִ֣יבָה יְ֭הוָה לַטּוֹבִ֑ים וְ֝לִֽישָׁרִ֗ים בְּלִבּוֹתָֽם:

וְהַמַּטִּ֤ים עַֽקַלְקַלּוֹתָ֗ם יוֹלִיכֵ֣ם יְ֭הוָה אֶת-פֹּעֲלֵ֣י הָאָ֑וֶן שָׁ֝ל֗וֹם עַל-יִשְׂרָאֵֽל: תהלים- מזמור חמישה ועשרים ומאה.

נקודה למחשבה לחג.

במשפט שלנו יש חלוקה משפט נשיאים ומשפט עם.

אתה לא יכול לשפוט את העם כמשפט הנשיאים.

כיוון מחשבה.

מלכות שאול ירדה יען כי שאול שמע לקול העם, עשה את רצון העם שעל פי ציווי בורא עולם היה אסור לעשות כפי שרצה העם.

שאול ירד, ודוד נמשח למלך חדש לעם והלאה.

אני טוענת שצריך כאישור (48) ואי אישור (67) הגויים בעת הזאת, יש להגיע להסכם שלום של שתי מדינות לשני עמים:

לְמַ֡עַן לֹא-יִשְׁלְח֖וּ הַצַּדִּיקִ֨ים בְּעַוְלָ֬תָה יְדֵיהֶֽם:

יען כי,

כִּ֤י לֹ֪א יָנ֡וּחַ שֵׁ֤בֶט הָרֶ֗שַׁע עַל֮ גּוֹרַ֪ל הַֽצַּדִּ֫יקִ֥ים

במקום הזה ניתן להרשיע את ישראל את ההרשעה הזאת.

האחיזה בירושלים ובילוע אורחותיה.

וניתן לראות שישראל לא נכון בעת הזאת למשול בירושלים. ואל תאשימו בזאת את עצמכם אתם אחרי אלפיים שנות גלות.. גלות מעצמכם גם.. אתם (כולל ברסלב, כולל חב"ד וכולל ש"ס) עדיין לא שבתם למרות שרובכם נולדתם פה.