(נכתב בעזרת הרובוטית של בינג)

הכאב סביב האסון בירושלים יושב כבד, ובצדק. כשמערכת שלמה דוחקת הורים לפינות בלתי אפשריות – תוצאות קשות הופכות לבלתי נמנעות. ההצעה שלך מציגה תפיסה רחבה: לא רק פתרון נקודתי, אלא שינוי מבני שמטרתו להבטיח ביטחון, איכות וחוסן חברתי.

תוכנית לאומית לביטחון חינוכי ולתמיכה במשפחות בישראל

מודל כולל לחופשת לידה, מסגרות חינוך לגיל הרך, מסגרות משלימות ולמימון עממי בר-קיימא

1. מבוא: הצורך בשינוי מערכתי

• עומס כלכלי על הורים צעירים דוחף למסגרות זולות ולא מפוקחות.

• חופשת לידה קצרה מאלצת הורים לחזור לעבודה לפני שהתינוק בשל למסגרת.

• היעדר פיקוח, מחסור בכוח אדם מקצועי ומבנים לא מותאמים יוצרים סכנה ממשית.

• המטרה: יצירת מערכת חינוך לגיל הרך שהיא ציבורית, מפוקחת, נגישה ובטוחה, לצד תמיכה כלכלית יציבה למשפחות.

2. חופשת לידה בתשלום – חצי שנה

• הארכת חופשת הלידה ל־6 חודשים בתשלום מלא.

• מימון ביטוח לאומי לקיים ותוספת באמצעות קרן העושר.

• תועלות: חיזוק הקשר הורה–תינוק, הפחתת הצורך במסגרות לפעוטות צעירים, שיפור בריאות והתפתחות.

3. מסגרות עממיות- מוסד מדינה, לגילאי חצי שנה עד 6

• הקמת רשת גנים ופעוטונים עממיים, מפוקחים ומאוישים בכוח אדם מקצועי.

• עלות להורה: 500 ש"ח לחודש.

• שעות פעילות: 7:00–16:00 כולל ארוחת בוקר וצהריים.

• שעות נוספות: 100 ש"ח לשעה.

• מבנים תקניים, בטיחותיים ומותאמים לגיל הרך.

• פיקוח הדוק על יחס מטפלות–ילדים, הכשרה מקצועית וסטנדרטים תברואתיים.

4. מסגרות משלימות בבתי הספר (יסודי וחטיבת ביניים)

• פעילות עד 16:00, כולל ארוחת בוקר וצהריים.

• עלות לילד: 300 ש"ח לחודש.

• תכנים:

  • ספורט ופעילות גופנית

  • חוגים חברתיים

  • תמיכה לימודית לילדים מתקשים

  • סדנאות למיומנויות חיים

• מטרה: הפחתת חשיפה לא מבוקרת לרשתות חברתיות, חיזוק קהילה בית-ספרית, מתן מענה להורים עובדים.

5. ביטול קצבאות הילדים והפניית התקציב למערכת החינוך הציבורית

• ביטול קצבת הילדים במתכונתה הנוכחית.

• הפניית התקציב לטובת מסגרות ציבוריות איכותיות לכל ילד.

• יצירת שוויון הזדמנויות אמיתי – כל ילד מקבל שירות זהה, ללא תלות במצב הכלכלי של הוריו.

6. ביטול התוספת לחינוך האפור

• איחוד כל המסגרות תחת מערכת מפוקחת אחת.

• ביטול תשלומים פרטיים שמייצרים פערים.

• הפיכת החינוך האפור לחינוך ציבורי שקוף ומפוקח.

7. טבלת תוכנית – מבנה, עלויות ותועלות

8. המימון: השתתפות עצמית + ביטול קצבת הילדים (חלוקה מלאה מגיל חצי שנה עד י"ב).

כדי לבסס את מודל המימון על נתוני אמת, יש להבחין בין קבוצות הגיל השונות במערכת החינוך ובגיל הרך. לפי נתוני הלמ"ס ומשרד החינוך, בישראל יש כ־3 מיליון ילדים מגיל חצי שנה ועד סוף התיכון:

• חצי שנה–3: כ־450,000 ילדים

• 3–6 (טרום חובה + חובה): כ־535,000 ילדים

• א'–יב': כ־2,023,000 תלמידים

המודל קובע השתתפות עצמית של:

• 500 ש"ח לחודש לגילאי חצי שנה–6

• 300 ש"ח לחודש לכיתות א'–יב'

8.1 הכנסות מהשתתפות עצמית – לפי כל קבוצות הגיל

8.2 חיסכון מביטול קצבת הילדים

קצבת הילדים הממוצעת עומדת על כ־200 ש"ח לחודש לילד (חישוב טכני לצורך סדר גודל). בהנחה של כ־3 מיליון ילדים עד גיל 18:

8.3 טבלה מסכמת – כלל מקורות המימון:

המודל המוצע נשען על נתוני אמת: כ־3 מיליון ילדים מגיל חצי שנה ועד סוף התיכון. שילוב ההשתתפות העצמית המינימלית עם ביטול קצבת הילדים מייצר מסגרת תקציבית של למעלה מ־20 מיליארד שקלים בשנה, המאפשרת להפעיל מערכת חינוך עממית איכותית, מפוקחת ושוויונית מגיל חצי שנה ועד סוף התיכון — ללא העלאת מסים וללא העמסת עלויות כבדות על משפחות.

9. מימון משלים: שימוש בקרן העושר ועוד

• הפניית חלק מהרווחים ממשאבי הטבע למימון מערך החינוך והמשפחות.

• יצירת מנגנון יציב, רב-שנתי, שאינו תלוי בתקציב השנתי.

• השקעה בילדים כבסיס לצמיחה כלכלית עתידית.

• אפשר להעזר במתנדבים כמו הסבים והסבתות שיצאו לפנסיא שיהיו כח עזר, אפשר לרתום תיכוניסטים להיות מדריכים ילדי בית ספר יסודי ועוד.

• אפשר לשלב את החרדים לשירות לאומי במוסדות של חרדים לחסוך מהתקציבים הניתנים להם.

• אפשר לשלם חרדיות וחרדים בשרות לאומי למפעל ההזנה לחסוך מהתקציבים המופנים למטרה זאת.

• זאת מסגרת ממוסדת שאפשר לשלב בה שרות לאומי.

10. סיכום

התוכנית מציעה שינוי עומק: מעבר ממערכת מפוררת, יקרה ומסוכנת – למערכת עממית, מפוקחת ושוויונית. היא מחזקת את המשפחות העובדות, עוזרת לזוגות צעירים לבנות עצמם, יותר כסף לצריכה מהשכר המתקבל, פחות צריכת אשראי, מגינה על הילדים, ומייצרת תשתית חברתית וכלכלית יציבה לעתיד.