וַתֹּ֣אמֶר אֵלָ֗יו מַדּוּעַ֩ מָצָ֨אתִי חֵ֤ן בְּעֵינֶ֙יךָ֙ לְהַכִּירֵ֔נִי וְאָנֹכִ֖י נָכְרִיָּֽה:
וַיַּ֤עַן בֹּ֙עַז֙ וַיֹּ֣אמֶר לָ֔הּ הֻגֵּ֨ד הֻגַּ֜ד לִ֗י כֹּ֤ל אֲשֶׁר-עָשִׂית֙ אֶת-חֲמוֹתֵ֔ךְ אַחֲרֵ֖י מ֣וֹת אִישֵׁ֑ךְ וַתַּֽעַזְבִ֞י אָבִ֣יךְ וְאִמֵּ֗ךְ וְאֶ֙רֶץ֙ מֽוֹלַדְתֵּ֔ךְ וַתֵּ֣לְכִ֔י אֶל-עַ֕ם אֲשֶׁ֥ר לֹא-יָדַ֖עַתְּ תְּמ֥וֹל שִׁלְשֽׁוֹם:
תחשבו על החייל שבא לפה מעם נכרי כמו רות המואבית, שהאדם הזה עזב את עמו ואת מולדתו והגיע לארץ ומבקש להתגייר ולהצטרף לעם של בורא והוא מתגייס לצבא ביודעו שהוא יכול למות ובא גולדנקנוף שמוכן למות ולא להתגייס ומשכך לא יכול לראות את האדם הזה כרות ומציב בפניו מכשולים ולעתים גם גורם לו להתחנן ושמשפיל אותו, אני טוענת שצריך לקחת מידי האנשים את חותמת הגיור.
כִּי יְהֹוָה אֱלֹֽהֵיכֶם הוּא אֱלֹהֵי הָֽאֱלֹהִים וַֽאֲדֹנֵי הָֽאֲדֹנִים הָאֵל הַגָּדֹל הַגִּבֹּר וְהַנּוֹרָא אֲשֶׁר לֹֽא יִשָּׂא פָנִים וְלֹא יִקַּח שֹֽׁחַד: עֹשֶׂה מִשְׁפַּט יָתוֹם וְאַלְמָנָה וְאֹהֵב גֵּר לָתֶת לוֹ לֶחֶם וְשִׂמְלָֽה: דברים.