יַ֣יִן וְשֵׁכָ֞ר אַל-תֵּ֣שְׁתְּ | אַתָּ֣ה | וּבָנֶ֣יךָ אִתָּ֗ךְ בְּבֹֽאֲכֶ֛ם אֶל-אֹ֥הֶל מוֹעֵ֖ד וְלֹ֣א תָמֻ֑תוּ חֻקַּ֥ת עוֹלָ֖ם לְדֹרֹֽתֵיכֶֽם: וּֽלְהַבְדִּ֔יל בֵּ֥ין הַקֹּ֖דֶשׁ וּבֵ֣ין הַחֹ֑ל וּבֵ֥ין הַטָּמֵ֖א וּבֵ֥ין הַטָּהֽוֹר: פרשת וַיִּקְרָא- צַו- שְּׁמִינִי.
האיסור לשתות יין הוא באהל מועד:
יַ֣יִן וְשֵׁכָ֞ר אַל-תֵּ֣שְׁתְּ | אַתָּ֣ה | וּבָנֶ֣יךָ אִתָּ֗ךְ
בְּבֹֽאֲכֶ֛ם אֶל-אֹ֥הֶל מוֹעֵ֖ד
ובהקשר הזה הוסבר על פשר ההבדלה בין קודש לחול:
וּֽלְהַבְדִּ֔יל בֵּ֥ין הַקֹּ֖דֶשׁ וּבֵ֣ין הַחֹ֑ל
זאת אומרת שלכהן מותר לשתות יין ושיכר אך לעשות זאת מחוץ לאהל מועד שהמחוצה לו נחשב חול.
מדברים על דתיים וחילוניים, מפה נלמד שההבדלה בין דתיים לחילוניים היא לא הבדלה בין קודש לחול. כל מי שלא נושא משרה באהל מועד נמצא בחול. מבחינת קודש וחול גם הדוסים במקום החול.
היחידים שנמצאים בקודש הם הכהנים והלויאים שעובדים כל השבוע בקודש . כשבת המובדלת מחול כך נבדלים הלוי מהעם ושובתים מחול כל ימות השבוע, השאר נחשבים חילונים, שישה ימים בשבוע עובדים ושבת ומועדים קודש, גם הדוסים חילוניים לצורך הענין.
|