מַה-תִּשְׁתּ֬וֹחֲחִ֨י | נַפְשִׁי֮ וּֽמַה-תֶּהֱמִ֪י עָ֫לָ֥י הוֹחִ֣ילִי לֵֽ֭אלֹהִים כִּי-ע֣וֹד אוֹדֶ֑נּוּ יְשׁוּעֹ֥ת פָּ֝נַ֗י וֵֽאלֹהָֽי: מזמור שלושה וארבעים.
המשורר בעת מצוקתו זאת כמשיח עם נפשו שלו עם , בעת השתוחחות הנפש, כמעודד עצמו בשיחו עם נפשו שלו:
מַה-תִּשְׁתּ֬וֹחֲחִ֨י | נַפְשִׁי֮
אל תאבדי תקווה נפשי קווי לאלהיך נפשי:
הוֹחִ֣ילִי לֵֽ֭אלֹהִים
ואל תתאיישי נפשי , עוד לא אבדה תקוותינו ויבוא היום:
כִּי-ע֣וֹד אוֹדֶ֑נּוּ יְשׁוּעֹ֥ת פָּ֝נַ֗י וֵֽאלֹהָֽי:
אני עוד אודה על הישועה שתבוא מבורא עולם, אז אל תתיאשי נפשי.
|