אני טוענת שהמדינות המפותחות, כמו מדינות ה- OECD צריכים להחיל חוק בארצותיהם שמדינות ששכר העבודה שלהם הוא נמוך יפגשו אוטומטית מכס גבוה מאוד בחופי מדינות אלה.

מבחינה רעיונית, המהלך של טראמפ הוא מהלך נכון שנועד לתעדף תוצר מקומי על פני תוצר מיובא, אם העם האמריקאי יקנה סחורה מתוצרת אמריקאית, זה יחזק את הכלכלה האמריקאית מהבחינה שמפעלים מקומיים ימכרו יותר יעסיקו יותר עובדים אמריקאים וכמובן יחזק את המפעלים האמריקאים.

טראמפ דיבר על כך שארופה מוכרת לארה"ב אך לא קונה מארה"ב כמו שארה"ב קונה מארופה ומה שארופה לא קונה מארה"ב היא קונה מסין ויש פער כגרעון בין מה שנכנס לארה"ב מארופה לבין מה שיוצא מארה"ב לארופה.

טראמפ אומר ובצדק שלארופה יותר נכון לחזק את ארה"ב מלחזק את סין וזאת גם בגלל שאחת הבעיות הגדולות שמתמודדים תעשיינים רבים במדינות מפותחות היא בעיית מחיר של מוצר מקביל זול יותר ממקומות ששכר העבודה בהם הוא שניים שלוש דולאר ליום. במקרה הזה ארה"ב כארופה.

החיזוק הזה של סין מחליש גם את התעשיינים הארופאים. ומחליש גם את הצרכן/ העובד בארופה וארה"ב יען כי יש כאלה שבחרו להעתיק את מפעליהם לארצות אלה תוך שהם יוצרים מקומות עבודה בסין וגורעים מקומות עבודה בארה"ב או בארופה, ואת הסחורה המשיכו למכור בארופה ובארה"ב ללא שינוי, הדבר חיזק קשרים מסחריים באופן כללי עם סין, דבר שתרם לחיזוקה ותדמתיה של סין מבחינה שיווקית ושפתח שערים לתעשיה הסינית במקומות שהיו סגורים לתעשיינים הסינים לפני.

ומשכך בטווח הארוך גישה זאת פגעה בתעשיינים אלה מבחינת נתח שוק עולמי. גם אלה שעברו לייצר בסין, פגשו את הסיני עם מוצר מקביל כמעט זהה במקומות שלא פגשו אותו לפני גם מסיבה זאת.

בטווח הארוך ככל שארצות מתעצמות כמו סין יכבשו עוד ועוד נתחי שוק עולמיים הם יכולים לגרור את המדינות המפותחות להוריד שכר באופן משמעותי שיוביל לירידה ברמת החיים במדינות מפותחות ולגרור את האדם לשפל ברמת החיים כמו או קרוב  לבני אדם בהודו או סין וזה מאוד מסוכן לכל אדם ואדם בעולם הזה.

אני טוענת שהמדינות המפותחות, כמו מדינות ה- OECD צריכים להחיל חוק בארצותיהם שמדינות ששכר העבודה שלהם הוא נמוך יפגשו אוטומטית מכס גבוה מאוד בחופי מדינות אלה. לא קשור לאיזה מוצר ואיזה מחיר, מדינה שמשלמת 5-1000 דולאר בחודש לעובד תפגוש בהתאמה  מכס של 30-60  אחוז בחוף של מדינות אלה.

בתנאים סטרילים מבחינת מכסים המהלך הנכון הוא להעלות מכסים לפי תחומי ייצור ותחומי חומרי גלם וגידולים ולא לפי מדינות.

קו חשיבה מוביל:

– העלאת מכסים ליבוא של  מוצרים שארה"ב יודעת לייצר בארה"ב ועל חומרי גלם וגידולים שהאדמה האמריקאית יכולה להניב.

– על מוצרים וחומרי גלם שאמריקה לא מייצרת, כורה ומגדלת, לא הייתי מעלה מכס ואף מקטינה את המכס.

– על גידולים וחומרי גלם הייתי מעלה פחות את המכס ועל מוצרים מעלה יותר יען כי, העלאת מחיר חומר גלם בגלל מכס יכולה לאלץ יצרן אמריקאי להעלות מחיר,  הדבר יכול למחוק את היתרון שיש ליצרן האמריקאי על פני יבואן של אותו מוצר מארופה שלא ספג עליה במחיר חומר הגלם ומשכך יכול להתמודד בתחרות מול היצרן האמריקאי בשוק האמריקאי, יכול להיות שהוא יהיה יותר זול מהיצרן האמריקאי נוכח זאת. כך שהמהלך במקרה זה יפגע בצרכן האמריקאי שישלם יותר על המוצר ללא הועיל.

**חשוב להבין שמדובר על סחורות שיוצאות מישראל לארה"ב ומשכך המס שיוטל על מוצריהן של יצואניות מישראל לארה"ב יעלה את מחיר הסחורות מישראל ליבואן האמריקאי ומשם  לצרכן האמריקאי שיש התכנות שיעדיף סחורה זולה יותר מייצור מקומי.

אם ישראל בתגובה תגבה מכס בעבור המוצרים מיובאים מאמריקה אז יש התכנות שהצרכנים בישראל יעדיפו מקרר MIELE מתוצרת גרמניא ולא AMANA מארה"ב. אולי ארה"ב תגיב בהורדת המכס על מוצרים מישראל. אולי.

למהלך הזה אין השפעה כרגע על הצרכנים הישראלים. יהיו שירצו למנף את הדבר לעליות מחירים בישראל, אין קשר בין זה לבין זה.