משלי- ארבעה עשר- גַּם לְרֵעֵהוּ יִשָּׂנֵא רָשׁ וְאֹהֲבֵי עָשִׁיר רַבִּים– במקרה הזה השנוא  הוא העני– יִשָּׂנֵא רָשׁ שנבדל במקרה זה העשיר שיש לו אוהבים רבים. וְאֹהֲבֵי עָשִׁיר רַבִּים: כדי להבין זאת יש שאומרים שהם היו עשירים היו להם הרבה חברים איך הלך הכסף והעשיר נהיה עני הלכו החברים.. אלה שהלכו מחברם שנפל לעוני מראש יעדיפו להתרחק מאדם עני.

קְצַר אַפַּיִם יַעֲשֶׂה אִוֶּלֶת וְאִישׁ מְזִמּוֹת יִשָּׂנֵא: משלי ארבעה עשר.

יִשָּׂנֵא:

ומי ישנא במקרה הזה:

וְאִישׁ מְזִמּוֹת יִשָּׂנֵא:

יהיה אדם שנוא.

ברור שהמשל/המקרה הזה לא משל למשל/למקרא הזה:

גַּם לְרֵעֵהוּ יִשָּׂנֵא רָשׁ וְאֹהֲבֵי עָשִׁיר רַבִּים: משלי ארבעה עשר.

במקרה הזה השנוא  הוא העני:

יִשָּׂנֵא רָשׁ

שנבדל במקרה זה העשיר שיש לו אוהבים רבים.

וְאֹהֲבֵי עָשִׁיר רַבִּים:

כדי להבין זאת יש שאומרים שהם היו עשירים היו להם הרבה חברים איך הלך הכסף והעשיר נהיה עני הלכו החברים.. אלה שהלכו מחברם שנפל לעוני מראש יעדיפו להתרחק מאדם עני.

לפעמים מקור עושרו של זה נובע מזה:

עֹשֵׁק דָּל חֵרֵף עֹשֵׂהוּ וּמְכַבְּדוֹ חֹנֵן אֶבְיוֹן: משלי ארבעה עשר.

עֹשֵׁק דָּל חֵרֵף עֹשֵׂהוּ

שעוניו של זה נובע מזה:

לֹעֵג לָרָשׁ חֵרֵף עֹשֵׂהוּ שָׂמֵחַ לְאֵיד לֹא יִנָּקֶה: משלי שבע עשר.

לֹעֵג לָרָשׁ חֵרֵף עֹשֵׂהוּ

ומשכך הנכון הוא זה:

וּמְכַבְּדוֹ חֹנֵן אֶבְיוֹן:

וגם זה שלא שמח לאיד כמו זה:

שָׂמֵחַ לְאֵיד לֹא יִנָּקֶה:

על פי המשלים האלה נלמד שהאדם הזה במשל הזה:

לֹעֵג לָרָשׁ חֵרֵף עֹשֵׂהוּ

הוא האדם הזה במשל הזה:

וְאִישׁ מְזִמּוֹת יִשָּׂנֵא:

אפילו שהוא עשיר, כך הוא עשה את עושרו ולכן ישנא.

כמו פושע ידוע ושהוא עשיר מאוד:

בְּרָעָתוֹ יִדָּחֶה רָשָׁע וְחֹסֶה בְמוֹתוֹ צַדִּיק: משלי ארבעה עשר.

וְחֹסֶה בְמוֹתוֹ צַדִּיק:

מות הרשע זה למעשה כמחסה לצדיק, דחייתו של הרשע היא הגנה לצדיק.

בְּרָעָתוֹ יִדָּחֶה רָשָׁע:

זה כמו המוות של שונאי ישראל כמו הנאצים הוא כמחסה לישראל, כמו שדחיית הרעיון הנאצי הוא שלעצמו מחסה לישראל.