הוֹן יֹסִיף רֵעִים רַבִּים וְדָל מֵרֵעהוּ יִפָּרֵד: משלי- תשעה עשר.רַבִּים יְחַלּוּ פְנֵי נָדִיב וְכָל הָרֵעַ לְאִישׁ מַתָּן: משלי- תשעה עשר.כָּל אֲחֵי רָשׁ שְׂנֵאֻהוּ אַף כִּי מְרֵעֵהוּ רָחֲקוּ מִמֶּנּוּ מְרַדֵּף אֲמָרִים (לא) לוֹ הֵמָּה: משלי- תשעה עשר.הדברים ברורים לא צריך להסביר.שלמה בדברים האלה מציין עובדה, זה לא חוק והעובדה שהדבר נכתב כסוג של עובדה לא אומרת על הדבר אם טוב או רע או נכון או לא נכון ככה.צריך להבין מאוד הדבר.העובדה שהדבר נכתב במשלי זה לא מנכן את הדבר וגם הכותב לא אמר אם טוב או רע הדבר, כמו נסיון חיים שהמשורר ראה בחייו ועשה SHERING בכתביו אלה.אז איך מתייחסים לדברים אלה ככתוב בתורתינו בספר דברים:כִּי הַמִּצְוָה הַזֹּאת אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם לֹא נִפְלֵאת הִוא מִמְּךָ וְלֹא רְחֹקָה הִוא: לֹא בַשָּׁמַיִם הִוא לֵאמֹר מִי יַעֲלֶה לָּנוּ הַשָּׁמַיְמָה וְיִקָּחֶהָ לָּנוּ וְיַשְׁמִעֵנוּ אֹתָהּ וְנַעֲשֶׂנָּה: וְלֹא מֵעֵבֶר לַיָּם הִוא לֵאמֹר מִי יַעֲבָר לָנוּ אֶל עֵבֶר הַיָּם וְיִקָּחֶהָ לָּנוּ וְיַשְׁמִעֵנוּ אֹתָהּ וְנַעֲשֶׂנָּה: כִּי קָרוֹב אֵלֶיךָ הַדָּבָר מְאֹד בְּפִיךָ וּבִלְבָבְךָ לַעֲשֹׂתוֹ: דברים. |
.