הוֹן יֹסִיף רֵעִים רַבִּים וְדָל מֵרֵעהוּ יִפָּרֵד: משלי- תשעה עשר.
רַבִּים יְחַלּוּ פְנֵי נָדִיב וְכָל הָרֵעַ לְאִישׁ מַתָּן: משלי- תשעה עשר.
כָּל אֲחֵי רָשׁ שְׂנֵאֻהוּ אַף כִּי מְרֵעֵהוּ רָחֲקוּ מִמֶּנּוּ מְרַדֵּף אֲמָרִים (לא) לוֹ הֵמָּה: משלי- תשעה עשר.
הדברים ברורים לא צריך להסביר.
שלמה בדברים האלה מציין עובדה, זה לא חוק והעובדה שהדבר נכתב כסוג של עובדה לא אומרת על הדבר אם טוב או רע או נכון או לא נכון ככה.
כמבואר פה:
בְּכָל עֵת אֹהֵב הָרֵעַ וְאָח לְצָרָה יִוָּלֵד: משלי שבעה עשר.
צריך להבין מאוד הדבר.
העובדה שהדבר נכתב זה לא מנכן את הדבר וגם הכותב לא אמר אם טוב או רע הדבר, כמו נסיון חיים שהמשורר ראה בחייו ועשה SHERING בכתביו אלה.
ברור שהחבר הזה:
וְדָל מֵרֵעהוּ יִפָּרֵד:
הוא לא החבר הזה:
וְאָח לְצָרָה יִוָּלֵד:
|