מעיני בגרותי בעת הזאת , מציאות ילדותי נראית כסיאנס פיקשן.. דבר שאין לו התכנות ברואות ימינו אנו עד כדי כך שנראה כמו לא היה. נראה אותך שולח את הילד שלך לעשות קומזיץ בחולות חוסמסה כל הלילה עם החבר'ה שלו מהכיתה. ברור שהזוי ללא ליווי מבוגר. לא כך בשבעים ושבע.. (לפי הספורות הנוצריות).יש בעית בטחון אישי, יש נסיגה, יש הרעה בתחום הבטחון האישי של האזרח והאזרחית וילדיהם.כשהייתי ילדה נסעתי עם אבא שלי לחאן יונס, חבר שלו מהעבודה התחתן, הם עבדו ביחד אצל הקבלן.. והגענו אבא שלי ואלי ואני.. אמא שלי נשארה בבית. וישבתי עם המבוגרים והילדים שחקו בחוץ. ו.. אבא שלי בכעס אמר לי, מה את יושבת פה עם המבוגרים..לכי לשחק עם הילדים.. אז הלכתי לשחק עם הילדים.. עשינו SERFING על קרטונים על הדיונות של החול (כמו שעושים על שקיות בחרמון). אחלה .מאוד נהניתי. נסענו בבוקר וחזרנו לפני הערב.היום אני חושבת על כך כבוגרת..בטוח מישהו מהם הפך לחבר בתנועות ההתנגדות בשטחים כשבגר.גם אני התגייסתי לצבא. |