לרוב השוטרים הם יותר פאסיבים מאקטיבים. הם נענים לקריאה ואז באים למקום, לעתים הם מגיעים לזירה כשהגנב כבר סיים עבודתו וישן שנת לא ישרים במיטה של אישתו.

אני אומרת צריך לפעול על מנע. אני טוענת ששוטרי מקוף בכל שכונה בעיר שנוכחים ברחוב מצאת שלושה כוכבים ועד עלות השחר ויפגינו נוכחות, ימנעו פשע ברחובות, ברור שנוכחות כזאת תרתיע שיכורים אלימים, גנבים ואנסים וסוטים ועוד מרעין ובישין.

שיעשו בודקה של שומר בכל שכונה, שנים שלושה שוטרים בכל משרת שבכל רגע נתון יש שוטר בבודקה שצופה ב- CAMERA הפזורות בשכונה ושני שוטרים מפטרלים עם מכוניות חשמליות או כמו האופנוע עם שלושת הגלגלים שנוסעים עליו בעמידה וככה כל הזמן הם מפטרלים בשכונה עם סירנה עם קול חלש שלא נשמע בבתים..  השוטרים בכל מקרה בחוץ שהם נענים לקריאה כזאת או אחרת.. אפשר לכוון שהנוכחות תהיה יותר למנע מלתגובה.

אפשר גם לגייס את הדוסים למשימה זאת , לאבטח את השכונות.

הדבר נותן הרבה ערכים מוספים מבחינת הבטחון האישי שנפגע כל כך, לא רק לילדים גם למבוגרים.

יכול ראש העיר ליזום מהלך שכזה תוך משכנע מקבלי החלטות להחשיב לדוסים את הדבר כשירות צבאי בעיר חולון. ירצו עוד ערים להצטרף למיזם , למה לא.

עשיתי סקר, ויש הסכמה ששירות כזה יחשב לדוסים כשרות צבאי.

בסקר השתתף השכן ממול, בחור צעיר שמשרת בצבא במלחמה זאת.

שכונות העיר חולון:

אֶֽזְכְּרָ֥ה נְגִינָתִ֗י בַּ֫לָּ֥יְלָה עִם-לְבָבִ֥י אָשִׂ֑יחָה וַיְחַפֵּ֥שׂ רוּחִֽי:

הַֽ֭לְעוֹלָמִים יִזְנַ֥ח | אֲדֹנָ֑י וְלֹֽא-יֹסִ֖יף לִרְצ֣וֹת עֽוֹד:

הֶאָפֵ֣ס לָנֶ֣צַח חַסְדּ֑וֹ גָּ֥מַר אֹ֝֗מֶר לְדֹ֣ר וָדֹֽר: מזמור שבעה ושבעים.

לעתים בעת מצוקה גדולה ומתמשכת כשלא רואים בעיננו את הסוף לדבר יש גם שאלות כאלה:

הַֽ֭לְעוֹלָמִים יִזְנַ֥ח | אֲדֹנָ֑י

האם בורא עולם זנח אותנו גם בעת הזאת ואין לקוות לתשועה מהבורא

הֶאָפֵ֣ס לָנֶ֣צַח חַסְדּ֑וֹ

האם תמו חסדי הבורא לנו,

גָּ֥מַר אֹ֝֗מֶר לְדֹ֣ר וָדֹֽר:

האם בורא עולם גמר אומר לדור ודור ומשכך שווא לקוות לתשועת האל.

קוֹלִ֣י אֶל-אֱלֹהִ֣ים וְאֶצְעָ֑קָה קוֹלִ֥י אֶל-אֱ֝לֹהִ֗ים וְהַאֲזִ֥ין אֵלָֽי:

בְּי֥וֹם צָרָתִי֮ אֲדֹנָ֪י דָּ֫רָ֥שְׁתִּי יָדִ֤י | לַ֣יְלָה נִ֭גְּרָה וְלֹ֣א תָפ֑וּג מֵאֲנָ֖ה הִנָּחֵ֣ם נַפְשִֽׁי: תהלים מזמור שבעה ושבעים.

המשורר קשה עורף בדבר הוא רוצה את תשועת הבורא:

בְּי֥וֹם צָרָתִי֮ אֲדֹנָ֪י דָּ֫רָ֥שְׁתִּי יָדִ֤י

והוא מחכה והוא לא יקבל כל תשועה אחרת..

מֵאֲנָ֖ה הִנָּחֵ֣ם נַפְשִֽׁי:

הוא לא ינוחם ממשהו או ממישהו שאינו בורא עולם.

את הנחמה הזאת הוא מבקש.

גם למשורר שכתב את שירתו זו שלו שגם היא נכנסה לשירות הקדש של ישראל  הכתיבה מממעמקי מצוקתו שלו שהיא גם שלנו לעתים.

אני חושבת על הדבר גם בהקשר לגולים בעת הגלות..  היו כאלה שנטשו, כמו נורדאו.

מוויקיפדיא:

"נורדאו, שנישא לאישה פרוטסטנטית, היה בהגדרתו יהודי מתבולל – שפסק מלקיים מצוות – בן לתרבות האירופית. הוא העיד על עצמו כי נמשך יותר לתרבות הגרמנית: ”בהגיעי לגיל חמש-עשרה, נטשתי את אורח החיים היהודי ואת לימוד התורה... היהדות נותרה עבורי לא יותר מזיכרון, ומאז חשתי עצמי תמיד גרמני, גרמני בלבד.”"

שלא כמו נורדאו, המשורר לא בחר לשנות כיוון...

ולא רק, אחרי התבוללותו הוא הציע שואה לעם ישראל שההגירה היתה הכרח לו:

וזה הקטע,

עדתו של נורדאו שבאה לארץ, התייחסה אלינו כגזע נחות.

אני טוענת שאדם שמציע שינהגו באדם כנוהגים בחיות, הוא בעצמו נמשל לבהמה.

רועי פרים שרועים בני אדם.

אני טוענת שנורדאו כשהנהיג אתכם בארופה הוביל אתכם לאשר את שואתכם, אני טוענת שנורדאו עשה לכם פולסא די נורא.

דוד המלך היה מלך משיח, שמואל הנביא משח אותו בפקודת בורא עולם.

דוד המלך עשה צבא כמו שאומרים.

גם שאול המלך היה מלך משיח, גם שאול עשה צבא.

גם יהונתן שהיה בן מלך משיח עשה צבא, שירת ביחד עם דוד המלך.

דוד המלך היה תלמיד תורה, וגם מלמד תורה. הוא היה גם משורר.

ושירותם של המשוחים האלה והתלמידים האלה לא הביא דין שמד על ישראל בגלל שגיסו את אלה לצבא.

הדוסים והמנהיגים שלהם אינם משוחים והם אינם ישיבות של לויאים וכהנים, דוד המלך לא היה כהן ולא היה לוי, הוא היה משבט יהודה, והוא היה משיח והוא התגייס.

ההנהגה של הדוסים לא יכולה לאמר ממקומות ההנהגה בכנסת ובממשלה שמנהיגה גם את הצבא, שהצבא הזה אינו צבא ישראל והוא מושחת ולכן הם לא מתגייסים. אם הצבא של המדינה מושחת, אז ברור שהמדינה לא יכולה ולא נכונה למשול בירושלים.

אז בבקשה, תפסיקו את המשחקים שלכם, ותסיימו את המלחמה הזאת שנצחונה לא לשם בנין בית לבורא עולם בירושלים, ברור שהמושב שיושבים בו אוחנה וגולדנקנוף ובן גביר (שלא עשה צבא) אינו מושב שיבנה בית לבורא עולם מתוקף טומאת המושב.

צאו לגולה תל אביב ותבנו את המושב שלכם ברחוב הירקון סמוך לבית הזונות.

למחשבה:

יוסף ויעקב לפני מותם ציוו להעלות את עצמותיהם לארץ.

וַיְצַו אוֹתָם וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם אֲנִי נֶאֱסָף אֶל עַמִּי קִבְרוּ אֹתִי אֶל אֲבֹתָי אֶל הַמְּעָרָה אֲשֶׁר בִּשְׂדֵה עֶפְרוֹן הַחִתִּי:  בַּמְּעָרָה אֲשֶׁר בִּשְׂדֵה הַמַּכְפֵּלָה אֲשֶׁר עַל פְּנֵי מַמְרֵא בְּאֶרֶץ כְּנָעַן אֲשֶׁר קָנָה אַבְרָהָם אֶת הַשָּׂדֶה מֵאֵת עֶפְרֹן הַחִתִּי לַאֲחֻזַּת קָבֶר:  שָׁמָּה קָּבְרוּ אֶת אַבְרָהָם וְאֵת שָׂרָה אִשְׁתּוֹ שָׁמָּה קָבְרוּ אֶת יִצְחָק וְאֵת רִבְקָה אִשְׁתּוֹ וְשָׁמָּה קָבַרְתִּי אֶת לֵאָה:  מִקְנֵה הַשָּׂדֶה וְהַמְּעָרָה אֲשֶׁר בּוֹ מֵאֵת בְּנֵי חֵת:  וַיְכַל יַעֲקֹב לְצַוֹּת אֶת בָּנָיו וַיֶּאֱסֹף רַגְלָיו אֶל הַמִּטָּה וַיִּגְוַע וַיֵּאָסֶף אֶל עַמָּיו: בראשית.

וַיֵּשֶׁב יוֹסֵף בְּמִצְרַיִם הוּא וּבֵית אָבִיו וַיְחִי יוֹסֵף מֵאָה וָעֶשֶׂר שָׁנִים:  וַיַּרְא יוֹסֵף לְאֶפְרַיִם בְּנֵי שִׁלֵּשִׁים גַּם בְּנֵי מָכִיר בֶּן מְנַשֶּׁה יֻלְּדוּ עַל בִּרְכֵּי יוֹסֵף:  וַיֹּאמֶר יוֹסֵף אֶל אֶחָיו אָנֹכִי מֵת וֵאלֹהִים פָּקֹד יִפְקֹד אֶתְכֶם וְהֶעֱלָה אֶתְכֶם מִן הָאָרֶץ הַזֹּאת אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב: וַיַּשְׁבַּע יוֹסֵף אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר פָּקֹד יִפְקֹד אֱלֹהִים אֶתְכֶם וְהַעֲלִתֶם אֶת עַצְמֹתַי מִזֶּה: וַיָּמָת יוֹסֵף בֶּן מֵאָה וָעֶשֶׂר שָׁנִים וַיַּחַנְטוּ אֹתוֹ וַיִּישֶׂם בָּאָרוֹן בְּמִצְרָיִם: בראשית.

אמרה לי אישה שהבן שלה חבר בכת של ברסלב שהם מעלים את בית הקברות באומן על ראש שמחתם במועדי ישראל, כי ברסלב ציווה על מאמיניו לפקוד את קברו באומן בראש שמחת ישראל.

אם ברסלב היה יהודי אמיתי, הוא היה מצווה על תלמידיו להעלות את עצמותיו לארץ עם שיבת ישראל לארץ הזאת.

אני אומרת, ברסלב מנאצים את מועדי ישראל ביודעין ושלא ביודעין.

צריך לחשוב על כך שגם מברסלב וגם מחב"ד שלמרות הציווי לא לחוג את הפסח במועדו בארץ נכר, הם יוזמים ליל סדר במועד הזה במדויק וקוראים לבני ישראל לבוא לחגוג עמם פסח במועדו בארץ נכר ובדרך זרה לישראל. גם קול חב"ד שעושה זאת, שמושך מטיילים בהודו לעשות זאת הוא קול אלה שביודעין הם מובילים כצאן למוות את ישראל לחטא הזה בהודו. הם למדו תורה, הם יודעים שזה חטא.

וַיְדַבֵּר יְהֹוָה אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר: דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר אִישׁ אִישׁ כִּי יִהְיֶה טָמֵא לָנֶפֶשׁ אוֹ בְדֶרֶךְ רְחֹקָה לָכֶם אוֹ לְדֹרֹתֵיכֶם וְעָשָׂה פֶסַח לַיהֹוָה: בַּחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר יוֹם בֵּין הָעַרְבַּיִם יַעֲשׂוּ אֹתוֹ עַל מַצּוֹת וּמְרֹרִים יֹאכְלֻהוּ: במדבר.

וַיֹּאמֶר יְהֹוָה אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אֶלְעָזָר בֶּן אַהֲרֹן הַכֹּהֵן לֵאמֹר: שְׂאוּ אֶת רֹאשׁ כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה וָמַעְלָה לְבֵית אֲבֹתָם כָּל יֹצֵא צָבָא בְּיִשְׂרָאֵל: וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה וְאֶלְעָזָר הַכֹּהֵן אֹתָם בְּעַרְבֹת מוֹאָב עַל יַרְדֵּן יְרֵחוֹ לֵאמֹר: מִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה וָמָעְלָה כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְהֹוָה אֶת מֹשֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל הַיֹּצְאִים מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם: במדבר.

שְׂאוּ אֶת רֹאשׁ כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה וָמַעְלָה לְבֵית אֲבֹתָם כָּל יֹצֵא צָבָא בְּיִשְׂרָאֵל:

ובהמשך:

אֵלֶּה פְּקוּדֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל שֵׁשׁ מֵאוֹת אֶלֶף וָאָלֶף שְׁבַע מֵאוֹת וּשְׁלֹשִׁים: וַיְדַבֵּר יְהֹוָה אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר: לָאֵלֶּה תֵּחָלֵק הָאָרֶץ בְּנַחֲלָה בְּמִסְפַּר שֵׁמוֹת: לָרַב תַּרְבֶּה נַחֲלָתוֹ וְלַמְעַט תַּמְעִיט נַחֲלָתוֹ אִישׁ לְפִי פְקֻדָיו יֻתַּן נַחֲלָתוֹ: אַךְ בְּגוֹרָל יֵחָלֵק אֶת הָאָרֶץ לִשְׁמוֹת מַטּוֹת אֲבֹתָם יִנְחָלוּ: עַל פִּי הַגּוֹרָל תֵּחָלֵק נַחֲלָתוֹ בֵּין רַב לִמְעָט: במדבר.

לָאֵלֶּה תֵּחָלֵק הָאָרֶץ בְּנַחֲלָה

ובהמשך בא בן גביר ולא עשה צבא, בן גביר לא יורש ארץ, והמשתמט הזה לא יושב בקבינט ומשגר פקודות להחזיר את בנך בארון של מת.

בשורה התחתונה, בן גביר לא פקוד בישראל  ולבן גביר אין זכות להתנחל בארץ על פי דבר קדוש ישראל ויוצרו..

שהייתי חיילת, התגייסתי באהבה,

(אני טוענת שאם הדוסים לא מתגייסים באהבה, ואתה יודע שלא יעשו באהבה, אז ברור שאין נכונות לגייס אותם, יכולים להרע יותר ממה שיועילו. שלח אותם הבית. אתה לא רוצה איתך את זה בשדה הקרב. האדם הזה הוא לא החבר שלך לנשק. הוא לא בא באהבה).

וזאת למרות היותי דורשת שלום,

הייתי כל חודש מפרישה מהמשכורת הצבאית שלי למפלגת רץ.

אמרו פעם לאבינרי, איך הוא מדבר שלום עם עראפאת כשיש לעראפת דם של יהודים על הידיים,

אבינרי ששירת בלחי ענה למראיין שגם לו יש דם פלסטינאים על הידיים,

ראיתי כתבה על מילואימניק בן 80 או 90 שנה.

שרנסקי אנטולי  התגייס בשנת השלושים ותשע לחייו בערך.

יכול לפרוש בן גביר מהממשלה ולהתנדב לצבא כדי ....

תחשבו על, בן גביר מוציא לדוסים צו גיוס ולא התגייס בעצמו..

זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשֽׁוֹ: שֵׁשֶׁת יָמִים תַּֽעֲבֹד וְעָשִׂיתָ כָּל מְלַאכְתֶּֽךָ: וְיוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבָּת לַֽיהוָֹה אֱלֹהֶיךָ לֹא תַֽעֲשֶׂה כָל מְלָאכָה אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ עַבְדְּךָ וַֽאֲמָֽתְךָ וּבְהֶמְתֶּךָ וְגֵֽרְךָ אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶֽיךָ: כִּי שֵֽׁשֶׁת יָמִים עָשָׂה יְהֹוָה אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ אֶת הַיָּם וְאֶת כָּל אֲשֶׁר בָּם וַיָּנַח בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי עַל כֵּן בֵּרַךְ יְהוָֹה אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת וַֽיְקַדְּשֵֽׁהוּ: שמות

וְיוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבָּת לַֽיהוָֹה אֱלֹהֶיךָ לֹא תַֽעֲשֶׂה כָל מְלָאכָה אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ עַבְדְּךָ וַֽאֲמָֽתְךָ וּבְהֶמְתֶּךָ וְגֵֽרְךָ אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶֽיךָ

פה המצווה ברורה, לקוראים ברור מה לעשות

וְיוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבָּת לַֽיהֹוָה אֱלֹהֶיךָ לֹא תַֽעֲשֶׂה כָל מְלָאכָה אַתָּה וּבִנְךָֽ וּבִתֶּךָ וְעַבְדְּךָֽ וַֽאֲמָתֶךָ וְשֽׁוֹרְךָ וַֽחֲמֹֽרְךָ וְכָל בְּהֶמְתֶּךָ וְגֵֽרְךָ אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ לְמַעַן יָנוּחַ עַבְדְּךָ וַֽאֲמָֽתְךָ כָּמֽוֹךָ: דברים.

פה מוסבר למה:

לְמַעַן יָנוּחַ עַבְדְּךָ וַֽאֲמָֽתְךָ

והמצוה הזאת היא לכולם לכל יציר נברא בשעריך, גם העסק של הוא משעריך, לא בית מגוריך.

כָּמֽוֹךָ

אם אתה מעסיק את העובד שלך בשבת, ולמרות שאתה שומר, בעשותך זאת אתה מחלל שבת.

וזה ההסבר הכולל למה נולדה המצווה:

כִּי שֵֽׁשֶׁת יָמִים עָשָׂה יְהֹוָה אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ אֶת הַיָּם וְאֶת כָּל אֲשֶׁר בָּם וַיָּנַח בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי

למחשבה:

בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ:  וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ וְחֹשֶׁךְ עַל פְּנֵי תְהוֹם וְרוּחַ אֱלֹהִים מְרַחֶפֶת עַל פְּנֵי הַמָּיִם:  וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי אוֹר וַיְהִי אוֹר:  וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת הָאוֹר כִּי טוֹב וַיַּבְדֵּל אֱלֹהִים בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחֹשֶׁךְ:  וַיִּקְרָא אֱלֹהִים לָאוֹר יוֹם וְלַחֹשֶׁךְ קָרָא לָיְלָה וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר יוֹם אֶחָד:  וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי רָקִיעַ בְּתוֹךְ הַמָּיִם וִיהִי מַבְדִּיל בֵּין מַיִם לָמָיִם:  וַיַּעַשׂ אֱלֹהִים אֶת הָרָקִיעַ וַיַּבְדֵּל בֵּין הַמַּיִם אֲשֶׁר מִתַּחַת לָרָקִיעַ וּבֵין הַמַּיִם אֲשֶׁר מֵעַל לָרָקִיעַ וַיְהִי כֵן: וַיִּקְרָא אֱלֹהִים לָרָקִיעַ שָׁמָיִם וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר יוֹם שֵׁנִי: בראשית.

ביום הראשון בורא עולם ברא עד הערב,

וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי אוֹר וַיְהִי אוֹר:  וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת הָאוֹר כִּי טוֹב וַיַּבְדֵּל אֱלֹהִים בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחֹשֶׁךְ:  וַיִּקְרָא אֱלֹהִים לָאוֹר יוֹם וְלַחֹשֶׁךְ קָרָא לָיְלָה וַיְהִי עֶרֶב

בורא עולם ברא עד הערב

וַיְהִי עֶרֶב

ויהי בוקר, ונגמר יום- יום אחד.

וַיְהִי בֹקֶר יוֹם אֶחָד:

ולאחר שבא הבוקר התחיל יום חדש היום השני:

וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי רָקִיעַ בְּתוֹךְ הַמָּיִם וִיהִי מַבְדִּיל בֵּין מַיִם לָמָיִם:  וַיַּעַשׂ אֱלֹהִים אֶת הָרָקִיעַ וַיַּבְדֵּל בֵּין הַמַּיִם אֲשֶׁר מִתַּחַת לָרָקִיעַ וּבֵין הַמַּיִם אֲשֶׁר מֵעַל לָרָקִיעַ וַיְהִי כֵן: וַיִּקְרָא אֱלֹהִים לָרָקִיעַ שָׁמָיִם וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר יוֹם שֵׁנִי:

וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר יוֹם שֵׁנִי:

יום מתחיל ונגמר בבוקר.

לראיה:

וְכִי תִזְבְּחוּ זֶבַח תּוֹדָה לַיהוָֹה לִרְצֹנְכֶם תִּזְבָּחוּ:  בַּיּוֹם הַהוּא יֵאָכֵל לֹא תוֹתִירוּ מִמֶּנּוּ עַד בֹּקֶר אֲנִי יְהוָֹה:

בַּיּוֹם הַהוּא יֵאָכֵל

סוף היום הוא בבוקר, היום ההוא הוא עד הבוקר.

לֹא תוֹתִירוּ מִמֶּנּוּ עַד בֹּקֶר

משמע אתם יכולים לאמר לילדיכם שהם יכולים ללכת עם החבר'ה ביום שישי בערב, ועד ארבע לפנות בוקר הם בבית.

האדם כמו בורא עולם מצווה לעבוד שישה ימים בשבוע ובשביעי לנוח, שעות העבודה היומיות הן מבוקר עד ערב, כמו בבריאה שישה ימים בשבוע:

כביאור תהלים בשירה אודות מעשה הבריאה:

יִשְׂבְּעוּ עֲצֵי יְהוָה אַרְזֵי לְבָנוֹן אֲשֶׁר נָטָע:  אֲשֶׁר שָׁם צִפֳּרִים יְקַנֵּנוּ חֲסִידָה בְּרוֹשִׁים בֵּיתָהּ: הָרִים הַגְּבֹהִים לַיְּעֵלִים סְלָעִים מַחְסֶה לַשְׁפַנִּים:  עָשָׂה יָרֵחַ לְמוֹעֲדִים שֶׁמֶשׁ יָדַע מְבוֹאוֹ:  תָּשֶׁת חֹשֶׁךְ וִיהִי לָיְלָה בּוֹ תִרְמֹשׂ כָּל חַיְתוֹ יָעַר:  הַכְּפִירִים שֹׁאֲגִים לַטָּרֶף וּלְבַקֵּשׁ מֵאֵל אָכְלָם:  תִּזְרַח הַשֶּׁמֶשׁ יֵאָסֵפוּן וְאֶל מְעוֹנֹתָם יִרְבָּצוּן: יֵצֵא אָדָם לְפָעֳלוֹ וְלַעֲבֹדָתוֹ עֲדֵי עָרֶב: תהלים.

יֵצֵא אָדָם לְפָעֳלוֹ וְלַעֲבֹדָתוֹ עֲדֵי עָרֶב:

בחוקת ישראל כנלמד האדם לא יחשב חוטא באם יעבוד עד הלילה בששת ימי העבודה.

שתהיה שבת שלום.

פרשת השבוע- פרשת כָּל־הַדְּבָרִ֥ים הָאֵ֖לֶּה.

לימודי פרשת כל הדברים האלה משנים קודמות.

כִּי תִקְנֶה עֶבֶד עִבְרִי שֵׁשׁ שָׁנִים יַעֲבֹד וּבַשְּׁבִעִת יֵצֵא לַחָפְשִׁי חִנָּם: אִם בְּגַפּוֹ יָבֹא בְּגַפּוֹ יֵצֵא אִם בַּעַל אִשָּׁה הוּא וְיָצְאָה אִשְׁתּוֹ עִמּוֹ: אִם אֲדֹנָיו יִתֶּן לוֹ אִשָּׁה וְיָלְדָה לּוֹ בָנִים אוֹ בָנוֹת הָאִשָּׁה וִילָדֶיהָ תִּהְיֶה לַאדֹנֶיהָ וְהוּא יֵצֵא בְגַפּוֹ: וְאִם אָמֹר יֹאמַר הָעֶבֶד אָהַבְתִּי אֶת אֲדֹנִי אֶת אִשְׁתִּי וְאֶת בָּנָי לֹא אֵצֵא חָפְשִׁי: וְהִגִּישׁוֹ אֲדֹנָיו אֶל הָאֱלֹהִים וְהִגִּישׁוֹ אֶל הַדֶּלֶת אוֹ אֶל הַמְּזוּזָה וְרָצַע אֲדֹנָיו אֶת אָזְנוֹ בַּמַּרְצֵעַ וַעֲבָדוֹ לְעֹלָם: שמות.

וְאִם אָמֹר יֹאמַר הָעֶבֶד אָהַבְתִּי אֶת אֲדֹנִי

וְרָצַע אֲדֹנָיו אֶת אָזְנוֹ בַּמַּרְצֵעַ וַעֲבָדוֹ לְעֹלָם:

ברור לי ולך שרוב העובדים המשתכרים שכר חציוני ומטה, לא אוהבים את המעסיקים.

לא את האהבה הזאת, האהבה הנאמנה הזאת של בטוב וברע... ברור שאם יציעו להם יותר ילכו...

מי שאמר ואהבתי, הם הבכירים שלכם.

כִּי תִקְנֶה עֶבֶד עִבְרִי

אגב,

ממי קנית..

סחר באדם גנוב- פרשת וישב יעקב.

גם בצבא החיילים לא עבדים,

הצבא לא קנה אותם.

עם ישראל חי!

וַיְדַבֵּר יְהֹוָה אֶל מֹשֶׁה בְּמִדְבַּר סִינַי בְּאֹהֶל מוֹעֵד בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי בַּשָּׁנָה הַשֵּׁנִית לְצֵאתָם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לֵאמֹר:  שְׂאוּ אֶת רֹאשׁ כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְמִשְׁפְּחֹתָם לְבֵית אֲבֹתָם בְּמִסְפַּר שֵׁמוֹת כָּל זָכָר לְגֻלְגְּלֹתָם:  מִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה וָמַעְלָה כָּל יֹצֵא צָבָא בְּיִשְׂרָאֵל תִּפְקְדוּ אֹתָם לְצִבְאֹתָם אַתָּה וְאַהֲרֹן:

יש צבא ויש צבא:

יש צבא מלחמה שהוא כמו צה"ל ושם כל ישראל משרת,  וזה צבא אחד לכולם.

מִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה וָמַעְלָה כָּל יֹצֵא צָבָא בְּיִשְׂרָאֵל

פיקודי ישראל לצבאותם הוא אחרי צבא:

תִּפְקְדוּ אֹתָם לְצִבְאֹתָם אַתָּה וְאַהֲרֹן

זאת אומרת שבמסלול המדינה: גן חובה, בית ספר יסודי, חטיבת ביניים תיכון וצבא, למדינה אין אישור לפקוד באיזה צבאות ישרתו ישראל לאחר הצבא.

המדינה במקום הזה לא יכולה לקבוע גורלות, גם ששר החינוך כהן או לוי כאהרון ומשה.

ואם קבעה, אין לכך אישור.

ומה זאת אומרת צבאותם. תפקידים ונחלות.

וַיַּעֲשׂוּ כָּל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְהוָֹה אֶת מֹשֶׁה וְאֶת אַהֲרֹן כֵּן עָשׂוּ: וַיְהִי בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה הוֹצִיא יְהֹוָה אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם עַל צִבְאֹתָם: שמות.

הפיקודים מתחלקים תחילה לשנים, ישראל ולוי.

אחר כך הפיקודים מתחלקים לעשתי עשר, כל שבט והגורל שלו והנחלה שלו.

ישראל:

וַיֹּאמֶר יְהֹוָה אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אֶלְעָזָר בֶּן אַהֲרֹן הַכֹּהֵן לֵאמֹר: שְׂאוּ אֶת רֹאשׁ כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה וָמַעְלָה לְבֵית אֲבֹתָם כָּל יֹצֵא צָבָא בְּיִשְׂרָאֵל: וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה וְאֶלְעָזָר הַכֹּהֵן אֹתָם בְּעַרְבֹת מוֹאָב עַל יַרְדֵּן יְרֵחוֹ לֵאמֹר: מִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה וָמָעְלָה כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְהֹוָה אֶת מֹשֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל הַיֹּצְאִים מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם: במדבר.

מִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה וָמַעְלָה לְבֵית אֲבֹתָם כָּל יֹצֵא צָבָא בְּיִשְׂרָאֵל:

וַיְדַבֵּר יְהֹוָה אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר: לָאֵלֶּה תֵּחָלֵק הָאָרֶץ בְּנַחֲלָה בְּמִסְפַּר שֵׁמוֹת: במדבר.

לָאֵלֶּה תֵּחָלֵק הָאָרֶץ בְּנַחֲלָה

כמו שבצלאל פוקד להיות הרועה של בניית אהל מועד.

וַיְדַבֵּ֥ר יְהוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃ רְאֵ֖ה קָרָ֣אתִֽי בְשֵׁ֑ם בְּצַלְאֵ֛ל בֶּן־אוּרִ֥י בֶן־ח֖וּר לְמַטֵּ֥ה יְהוּדָֽה׃  וָֽאֲמַלֵּ֥א אֹת֖וֹ ר֣וּחַ אֱלֹהִ֑ים בְּחָכְמָ֛ה וּבִתְבוּנָ֥ה וּבְדַ֖עַת וּבְכָל־מְלָאכָֽה׃ וְעָשׂ֕וּ אֵ֖ת כָּל־אֲשֶׁ֥ר צִוִּיתִֽךָ– דרך משה נאמר לבצלאל מה עליו לעשות ובורא עולם מילא את בצלאל רוח חוכמה. ושוב, כמו ברכת הכהנים, הכהנים יאמרו את הברכה ובורא עולם יברך. ושוב, אני בת כהן, הדברים האמורים הם לכהנים ובני כהנים והלאה לבניהם ולא לבנותיהם.

בתורה אחת הזאת יש חוקים. החוק לישראל הוא לא אותו חוק לגר– לֹא תֹאכְלוּ כָל נְבֵלָה לַגֵּר אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ תִּתְּנֶנָּה וַאֲכָלָהּ אוֹ מָכֹר לְנָכְרִי כִּי עַם קָדוֹשׁ אַתָּה לַיהֹוָה אֱלֹהֶיךָ– בתורה האחת לנו ולגר יש דברים שאסור לישראל אך מותר לגר, לישראל אסור לאכול נבלה, לגר מותר, לכן את הנבלה הזאת נותנים לגר– לגר נותנים, לנוכרי מוכרים– מפה נלמד שהגר הוא לא נוכרי– ושוב תורה אחת לכם ולגר, וגם לנכרי בארצכם- שבעים פנים לתורה- ולא תסור ממנה ימין או שמאל ולא תגרע ממנה ולא תוסיף עליה.

הועלה ללימודי תהלים- מזמור חמישים ושלושה.

אומרים על מלובביץ' שהוא מלך משיח.

אתם אומרים משיח ושרים למשיח ואתם לא מבינים מה זה משיח.

משיח הוא אדם שנמשח במשחת הקודש, למלך או לכהן.

משיחת הכהנים היא משיחת עולם. וכל בן שנולד לכהן  בן כהן משבט הלוי מתוקף היותו מזרע אהרון נולד כשהוא משוח במשיחת עולם זאת.

וְאֶת־אַֽהֲרֹ֥ן וְאֶת־בָּנָ֖יו תִּמְשָׁ֑ח וְקִדַּשְׁתָּ֥ אֹתָ֖ם לְכַהֵ֥ן לִֽי׃ וְאֶל־בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל תְּדַבֵּ֣ר לֵאמֹ֑ר שֶׁ֠מֶן מִשְׁחַת־קֹ֨דֶשׁ יִֽהְיֶ֥ה זֶ֛ה לִ֖י לְדֹרֹֽתֵיכֶֽם׃ עַל־בְּשַׂ֤ר אָדָם֙ לֹ֣א יִיסָ֔ךְ וּ֨בְמַתְכֻּנְתּ֔וֹ לֹ֥א תַֽעֲשׂ֖וּ כָּמֹ֑הוּ קֹ֣דֶשׁ ה֔וּא קֹ֖דֶשׁ יִֽהְיֶ֥ה לָכֶֽם׃ אִ֚ישׁ אֲשֶׁ֣ר יִרְקַ֣ח כָּמֹ֔הוּ וַֽאֲשֶׁ֥ר יִתֵּ֛ן מִמֶּ֖נּוּ עַל־זָ֑ר וְנִכְרַ֖ת מֵֽעַמָּֽיו׃ 

וַיֹּאמֶר֩ יְהוָ֨ה אֶל־מֹשֶׁ֜ה קַח־לְךָ֣ סַמִּ֗ים נָטָ֤ף ׀ וּשְׁחֵ֨לֶת֙ וְחֶלְבְּנָ֔ה סַמִּ֖ים וּלְבֹנָ֣ה זַכָּ֑ה בַּ֥ד בְּבַ֖ד יִֽהְיֶֽה׃ וְעָשִׂ֤יתָ אֹתָהּ֙ קְטֹ֔רֶת רֹ֖קַח מַֽעֲשֵׂ֣ה רוֹקֵ֑חַ מְמֻלָּ֖ח טָה֥וֹר קֹֽדֶשׁ׃ וְשָֽׁחַקְתָּ֣ מִמֶּנָּה֮ הָדֵק֒ וְנָֽתַתָּ֨ה מִמֶּ֜נָּה לִפְנֵ֤י הָֽעֵדֻת֙ בְּאֹ֣הֶל מוֹעֵ֔ד אֲשֶׁ֛ר אִוָּעֵ֥ד לְךָ֖ שָׁ֑מָּה קֹ֥דֶשׁ קָֽדָשִׁ֖ים תִּֽהְיֶ֥ה לָכֶֽם׃ פרשת תרומה.

מִשְׁחַת־קֹ֨דֶשׁ יִֽהְיֶ֥ה זֶ֛ה לִ֖י לְדֹרֹֽתֵיכֶֽם׃ 

וּ֨בְמַתְכֻּנְתּ֔וֹ לֹ֥א תַֽעֲשׂ֖וּ כָּמֹ֑הוּ קֹ֣דֶשׁ ה֔וּא קֹ֖דֶשׁ יִֽהְיֶ֥ה לָכֶֽם׃

אִ֚ישׁ אֲשֶׁ֣ר יִרְקַ֣ח כָּמֹ֔הוּ וַֽאֲשֶׁ֥ר יִתֵּ֛ן מִמֶּ֖נּוּ עַל־זָ֑ר וְנִכְרַ֖ת מֵֽעַמָּֽיו׃ 

מֵֽעַמָּֽיו׃ 

גם מצרים היא מעמיו של בורא עולם:

משיחת מלך היא משיחה של אדם למלך והמושח אותו הוא נביא ושוב זאת משחה מיוחדת לדבר.

את שאול ודוד משח שמואל הנביא.

שלא כמו כהנים שנמשחו משיחה אחת שהיא לעולם ושמשח אותם משה,

שלמה בן דוד לא ירש את המשחה מתוקף היותו זרע דוד, שלמה נמשח למלך ומשח אותו נתן.

וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ דָּוִד קִרְאוּ לִי לְצָדוֹק הַכֹּהֵן וּלְנָתָן הַנָּבִיא וְלִבְנָיָהוּ בֶּן יְהוֹיָדָע וַיָּבֹאוּ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ:  וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ לָהֶם קְחוּ עִמָּכֶם אֶת עַבְדֵי אֲדֹנֵיכֶם וְהִרְכַּבְתֶּם אֶת שְׁלֹמֹה בְנִי עַל הַפִּרְדָּה אֲשֶׁר לִי וְהוֹרַדְתֶּם אֹתוֹ אֶל גִּחוֹן:  וּמָשַׁח אֹתוֹ שָׁם צָדוֹק הַכֹּהֵן וְנָתָן הַנָּבִיא לְמֶלֶךְ עַל יִשְׂרָאֵל וּתְקַעְתֶּם בַּשּׁוֹפָר וַאֲמַרְתֶּם יְחִי הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה: וַעֲלִיתֶם אַחֲרָיו וּבָא וְיָשַׁב עַל כִּסְאִי וְהוּא יִמְלֹךְ תַּחְתָּי וְאֹתוֹ צִוִּיתִי לִהְיוֹת נָגִיד עַל יִשְׂרָאֵל וְעַל יְהוּדָה: מלכים.

וּמָשַׁח אֹתוֹ שָׁם צָדוֹק הַכֹּהֵן וְנָתָן הַנָּבִיא לְמֶלֶךְ עַל יִשְׂרָאֵל וּתְקַעְתֶּם בַּשּׁוֹפָר וַאֲמַרְתֶּם יְחִי הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה:

אז מי משח את מלובביץ' שאומרים עליו שהוא מלך משיח.

איזה כהן או נביא בא לאוקראינה או  לברוקלין למשוח את מלובביץ'. שלא הותיר אחריו משך, ושמאמיניו חושבים שיחזור מן המתים.

מתורתינו נלמד שכמו שאהרן משה ודוד ונתן ואליהו לא חזרו כך גם מלובביץ' לא ישוב. אנחנו, עם ישראל מחכים לבורא עולם שישוב, הוא אבינו מלכנו שלו אנו מחכים. מישהו מטה את תפילתכם לקוות לשובו של  מלובביץ' ולא לשובו של בורא עולם:

מִי יִתֵּן מִצִּיּוֹן יְשֻׁעוֹת יִשְׂרָאֵל בְּשׁוּב אֱלֹהִים שְׁבוּת עַמּוֹ יָגֵל יַעֲקֹב יִשְׂמַח יִשְׂרָאֵל: תהלים.

האנשים האלה רועים כצאן למוות את תפילותיכם ותקוותכם.

לנוכח העובדה שבורא עולם נסתר מעמנו בדור הזה, זאת עת גלות הארץ, זאת עת שלמרות שאנו בארץ אנו גולים מבורא עולם.

שובו של מלובביץ' לא יושיע אותנו ולא ישחרר אותנו מגלותינו זאת.

הַהֵימִיר גּוֹי אֱלֹהִים וְהֵמָּה לֹא אֱלֹהִים וְעַמִּי הֵמִיר כְּבוֹדוֹ בְּלוֹא יוֹעִיל: שֹׁמּוּ שָׁמַיִם עַל זֹאת וְשַׂעֲרוּ חָרְבוּ מְאֹד נְאֻם יְהוָה: ירמיהו.

בורא עולם הוא אבינו ולא מלובביץ'.

דיברתי עם בחור צעיר אודות הבינה המלאכותית, יש אפשרות לקחת שיר ולשנות סגנונו, נגיד השיר רוק, אפשר לשנות אותו לסגנון בלוז עם קול של זמר ששונה לקול אחר והכל על בסיר שיר, שאפשר לעשות לו עיבוד ללא מגע יד אדם, על אותה הקלטה לשנות לכל מיני סגנונות כמו קנטרי, לג'אז.. ועוד.

ככה בשביל הפאן..

ברור שאי אפשר לתרגם זאת לכסף באם הדבר ידוע, באם הדבר לא ידוע, גניבה ככל הגניבות.

הקודי היא שיטה ידועה שיש מוסיקאים שיכולים לעשות זאת ללא טכנולגיות מחשב.

טכנולוגיא כמו טכנולגיא מובאת לידיעת הרבים כעשר חמש עשרה שנה לאחר שהומצאה והושמשה, יש אנשים שיש להם את היתרון הזה וכשיש להם טכנולגיא מתקדמת בתחום כזה או אחר, אז הם מוציאים את הישן לשוק.

אותו הדבר עם שינוי פנים, היום זאת תוכנה נגישה לילדים, ברור שלאנשי מקצוע בתחום יש כבר טכנולוגיא חדשה שלא ידועה ומשכך לא נחקרת, על כל מה שמשתמע מכך, כולל שיש טכנולוגיא שלא ידועה לאנשי זיהוי פלילי בתחום זה של אימות עדות ומשכך מחוסר ידיעה על טכנולוגיא כזאת או אחרת שלא נחקרת לא ניתן לאמת, או יותר נכון לא לאמת, כי יש התכנות שהם לא יוכלו לפענח שקר בעדות שקר כזאת ומשכך השקר יראה להם אמת, על כל מה שמשתמע מכך.

על אותו רעיון,

האפריקאים שגלו מאפריקה לארצות מאופינות שפה ותרבות אם ומשכך יוצרים האפריקאים בשפות שונות, בשפות של עמים כובשים ביבשת אמריקה, או בשפות של עם שכבש את ארצם שדרש מהם לשיר באנגלית או פורטוגזית או ספרדית, כמו בדרום אפריקה. על אותו רעיון האפריקאים האלה יוצרים מוסיקה אפריקאית בסגנון פורטוגזי- אפרופורטוגז. מוסיקה אפריקאית בסגנון אמריקאי- אפרואמריקאי, שמקביל לו האינדיאני הספרדי, יש גם סיגנון אינדיאני ספרדי. יש גם סיגנון אינדיאני ספרדי בארצות כמו מקסיקו , צי'לה וארגנטינה. שהספרדים כבשו את ארצם.

האפרו נמצא תמיד ברקע בכל השפות האלה, אותו הדבר אצל האינדיאנים, גם במקסיקו וגם בצ'ילה למשל..

רעיון.

יש **חיילים צעירים שמתים במלחמה, ולבנים האלה לא נהיה משך, חשיבות המשך היא גדולה מאוד כנלמד מרות ומחלון שמת ובועז הקים לו זרע בישראל דרך רות אלמנתו.

שכל חייל ומילואימניק שמתגייס יפקיד זרע בבנק זרע מיוחד שיוקם לדבר ובמקרה וקרה המקרה אפשר להפרות זרעו מבת דודתו או בת דודו או מהחברה שלו כל בת ישראל.

ובמקרה הזה שלא כמו בבנק הזרע הקיים, זהות האב תהיה יודעה וזהות האם תהיה ידועה גם היא לאביו ואימו של הנופל בקרב וכמובן שמשפחת הנופל בקרב היא זאת שתקבע דרך מי תהיה מולידת משך לבנם, וגם אלה יזכו להיות סב וסבתא לנכד מבנם שנפל.

**בעת הזאת גם חילות קרביות מתות בקרב. אז גם חילות כאלה יוכלו להפקיד ביציות, זה תהליך יותר מסובך, אך חשוב שגם הן תעשינה כדבר הזה.

אני לא הסתרתי את התנגדותי לשרות קרבי לבנות, הדבר אינו סותר פמיניזם.

אשה בשבי נאנסת- למחשבה אחרי המלחמה- מעודכן:

כשם שהיתה הפליה במקרה דוד שחטא במשכב עם בעולת בעל כך היתה הפליה במקרה דבורה שעלתה עם ברק למלחמה, גם במקרה זה היתה הפליה כדבר דבורה לברק:

וַתִּשְׁלַח וַתִּקְרָא לְבָרָק בֶּן אֲבִינֹעַם מִקֶּדֶשׁ נַפְתָּלִי וַתֹּאמֶר אֵלָיו הֲלֹא צִוָּה יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל לֵךְ וּמָשַׁכְתָּ בְּהַר תָּבוֹר וְלָקַחְתָּ עִמְּךָ עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים אִישׁ מִבְּנֵי נַפְתָּלִי וּמִבְּנֵי זְבֻלוּן:וּ מָשַׁכְתִּי אֵלֶיךָ אֶל נַחַל קִישׁוֹן אֶת סִיסְרָא שַׂר צְבָא יָבִין וְאֶת רִכְבּוֹ וְאֶת הֲמוֹנוֹ וּנְתַתִּיהוּ בְּיָדֶךָ:  וַיֹּאמֶר אֵלֶיהָ בָּרָק אִם תֵּלְכִי עִמִּי וְהָלָכְתִּי וְאִם לֹא תֵלְכִי עִמִּי לֹא אֵלֵךְ: וַתֹּאמֶר הָלֹךְ אֵלֵךְ עִמָּךְ אֶפֶס כִּי לֹא תִהְיֶה תִּפְאַרְתְּךָ עַל הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר אַתָּה הוֹלֵךְ כִּי בְיַד אִשָּׁה יִמְכֹּר יְהוָה אֶת סִיסְרָא וַתָּקָם דְּבוֹרָה וַתֵּלֶךְ עִם בָּרָק קֶדְשָׁה: וַיַּזְעֵק בָּרָק אֶת זְבוּלֻן וְאֶת נַפְתָּלִי קֶדְשָׁה וַיַּעַל בְּרַגְלָיו עֲשֶׂרֶת אַלְפֵי אִישׁ וַתַּעַל עִמּוֹ דְּבוֹרָה: שופטים.

כִּי בְיַד אִשָּׁה יִמְכֹּר יְהוָה אֶת סִיסְרָא

מקרה הפליה זה לא תקדים לקביעת חוק.

כִּי לֹא תִהְיֶה תִּפְאַרְתְּךָ עַל הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר אַתָּה הוֹלֵךְ: לימודים מספר שופטים.

ואם הפליה, רק  בעת שאינה עת הסתר פנים של בורא עולם מעמנו, עת שיש נביא עימנו היודע עד מה, יכולה להתקיים אפליה.

דבורה הנביאה והשופטת, לא היתה מקרה של אפליה, עלייתה לשדה הקרב היתה מקרה מיוחד בו עלתה דבורה למלחמה כי במקרה סיסרא בורא עולם קבע שיורד מיד אשה, יש בדבר השפלה לגבר.

גם מרים היתה נביאה:

וַיֵּ֥לֶךְ אִ֖ישׁ מִבֵּ֣ית לֵוִ֑י וַיִּקַּ֖ח אֶת־בַּת־לֵוִֽי׃ וַתַּ֥הַר הָֽאִשָּׁ֖ה וַתֵּ֣לֶד בֵּ֑ן וַתֵּ֤רֶא אֹתוֹ֙ כִּי־ט֣וֹב ה֔וּא וַֽתִּצְפְּנֵ֖הוּ שְׁלֹשָׁ֥ה יְרָחִֽים׃ וְלֹֽא־יָכְלָ֣ה עוֹד֮ הַצְּפִינוֹ֒ וַתִּֽקַּֽח־לוֹ֙ תֵּ֣בַת גֹּ֔מֶא וַתַּחְמְרָ֥ה בַֽחֵמָ֖ר וּבַזָּ֑פֶת וַתָּ֤שֶׂם בָּהּ֙ אֶת־הַיֶּ֔לֶד וַתָּ֥שֶׂם בַּסּ֖וּף עַל־שְׂפַ֥ת הַיְאֹֽר׃ וַתֵּֽתַצַּ֥ב אֲחֹת֖וֹ מֵֽרָחֹ֑ק לְדֵעָ֕ה מַה־יֵּֽעָשֶׂ֖ה לֽוֹ׃ וַתֵּ֤רֶד בַּת־פַּרְעֹה֙ לִרְחֹ֣ץ עַל־הַיְאֹ֔ר וְנַֽעֲרֹתֶ֥יהָ הֹֽלְכֹ֖ת עַל־יַ֣ד הַיְאֹ֑ר וַתֵּ֤רֶא אֶת־הַתֵּבָה֙ בְּת֣וֹךְ הַסּ֔וּף וַתִּשְׁלַ֥ח אֶת־אֲמָתָ֖הּ וַתִּקָּחֶֽהָ׃ וַתִּפְתַּח֙ וַתִּרְאֵ֣הוּ אֶת־הַיֶּ֔לֶד וְהִנֵּה־נַ֖עַר בֹּכֶ֑ה וַתַּחְמֹ֣ל עָלָ֔יו וַתֹּ֕אמֶר מִיַּלְדֵ֥י הָֽעִבְרִ֖ים זֶֽה׃ וַתֹּ֣אמֶר אֲחֹתוֹ֮ אֶל־בַּת־פַּרְעֹה֒ הַֽאֵלֵ֗ךְ וְקָרָ֤אתִי לָךְ֙ אִשָּׁ֣ה מֵינֶ֔קֶת מִ֖ן הָֽעִבְרִיֹּ֑ת וְתֵינִ֥ק לָ֖ךְ אֶת־הַיָּֽלֶד׃ וַתֹּֽאמֶר־לָ֥הּ בַּת־פַּרְעֹ֖ה לֵ֑כִי וַתֵּ֨לֶךְ֙ הָֽעַלְמָ֔ה וַתִּקְרָ֖א אֶת־אֵ֥ם הַיָּֽלֶד׃ וַתֹּ֧אמֶר לָ֣הּ בַּת־פַּרְעֹ֗ה הֵילִ֜יכִי אֶת־הַיֶּ֤לֶד הַזֶּה֙ וְהֵֽינִקִ֣הוּ לִ֔י וַֽאֲנִ֖י אֶתֵּ֣ן אֶת־שְׂכָרֵ֑ךְ וַתִּקַּ֧ח הָֽאִשָּׁ֛ה הַיֶּ֖לֶד וַתְּנִיקֵֽהוּ׃ וַיִּגְדַּ֣ל הַיֶּ֗לֶד וַתְּבִאֵ֨הוּ֙ לְבַת־פַּרְעֹ֔ה וַֽיְהִי־לָ֖הּ לְבֵ֑ן וַתִּקְרָ֤א שְׁמוֹ֙ מֹשֶׁ֔ה וַתֹּ֕אמֶר כִּ֥י מִן־הַמַּ֖יִם מְשִׁיתִֽהוּ׃ פרשת ואלה שמות.

יֵּ֥לֶךְ אִ֖ישׁ מִבֵּ֣ית לֵוִ֑י וַיִּקַּ֖ח אֶת־בַּת־לֵוִֽי׃ וַתַּ֥הַר הָֽאִשָּׁ֖ה וַתֵּ֣לֶד בֵּ֑ן וַתֵּ֤רֶא אֹתוֹ֙ כִּי־ט֣וֹב ה֔וּא וַֽתִּצְפְּנֵ֖הוּ שְׁלֹשָׁ֥ה יְרָחִֽים׃ וְלֹֽא־יָכְלָ֣ה עוֹד֮ הַצְּפִינוֹ֒ וַתִּֽקַּֽח־לוֹ֙ תֵּ֣בַת גֹּ֔מֶא וַתַּחְמְרָ֥ה בַֽחֵמָ֖ר וּבַזָּ֑פֶת וַתָּ֤שֶׂם בָּהּ֙ אֶת־הַיֶּ֔לֶד וַתָּ֥שֶׂם בַּסּ֖וּף עַל־שְׂפַ֥ת הַיְאֹֽר׃ וַתֵּֽתַצַּ֥ב אֲחֹת֖וֹ מֵֽרָחֹ֑ק לְדֵעָ֕ה מַה־יֵּֽעָשֶׂ֖ה לֽוֹ׃

יוכבד, אם משה ואהרן ומרים.

חשבתם פעם על יוכבד האמא, שבנתה את התיבה לבנה, תיבה לשלח את בנה על הנילוס כדי שיחיה. לאחר מכן שלחה את בתה מרים  להשגיח:

וַתֵּֽתַצַּ֥ב אֲחֹת֖וֹ מֵֽרָחֹ֑ק לְדֵעָ֕ה מַה־יֵּֽעָשֶׂ֖ה לֽוֹ׃

חָכְמוֹת בָּנְתָה בֵיתָהּ חָצְבָה עַמּוּדֶיהָ שִׁבְעָה:  טָבְחָה טִבְחָהּ מָסְכָה יֵינָהּ אַף עָרְכָה שֻׁלְחָנָהּ:  שָׁלְחָה נַעֲרֹתֶיהָ תִקְרָא עַל גַּפֵּי מְרֹמֵי קָרֶת:  מִי פֶתִי יָסֻר הֵנָּה חֲסַר לֵב אָמְרָה לּוֹ:  לְכוּ לַחֲמוּ בְלַחֲמִי וּשְׁתוּ בְּיַיִן מָסָכְתִּי:  עִזְבוּ פְתָאיִם וִחְיוּ וְאִשְׁרוּ בְּדֶרֶךְ בִּינָה: משלי.

חָכְמוֹת בָּנְתָה בֵיתָהּ חָצְבָה עַמּוּדֶיהָ שִׁבְעָה: 

שָׁלְחָה נַעֲרֹתֶיהָ תִקְרָא עַל גַּפֵּי מְרֹמֵי קָרֶת:

וַתֵּ֤רֶד בַּת־פַּרְעֹה֙ לִרְחֹ֣ץ עַל־הַיְאֹ֔ר וְנַֽעֲרֹתֶ֥יהָ הֹֽלְכֹ֖ת עַל־יַ֣ד הַיְאֹ֑ר וַתֵּ֤רֶא אֶת־הַתֵּבָה֙ בְּת֣וֹךְ הַסּ֔וּף וַתִּשְׁלַ֥ח אֶת־אֲמָתָ֖הּ וַתִּקָּחֶֽהָ׃ וַתִּפְתַּח֙ וַתִּרְאֵ֣הוּ אֶת־הַיֶּ֔לֶד וְהִנֵּה־נַ֖עַר בֹּכֶ֑ה וַתַּחְמֹ֣ל עָלָ֔יו וַתֹּ֕אמֶר מִיַּלְדֵ֥י הָֽעִבְרִ֖ים זֶֽה׃ פרשת ואלה שמות.

וַתֵּ֤רֶד בַּת־פַּרְעֹה֙ לִרְחֹ֣ץ עַל־הַיְאֹ֔ר וְנַֽעֲרֹתֶ֥יהָ

וְנַֽעֲרֹתֶ֥יהָ 

וַתִּשְׁלַ֥ח אֶת־אֲמָתָ֖הּ וַתִּקָּחֶֽהָ׃

ברגע הזה מרים אחות משה פנתה בדיבור לבת פרעה, לבת המלך שנתן את ההוראה להרוג את בכורי ישראל:

וַתֹּ֣אמֶר אֲחֹתוֹ֮ אֶל־בַּת־פַּרְעֹה֒ הַֽאֵלֵ֗ךְ וְקָרָ֤אתִי לָךְ֙ אִשָּׁ֣ה מֵינֶ֔קֶת מִ֖ן הָֽעִבְרִיֹּ֑ת וְתֵינִ֥ק לָ֖ךְ אֶת־הַיָּֽלֶד׃

וַתֹּֽאמֶר־לָ֥הּ בַּת־פַּרְעֹ֖ה לֵ֑כִי וַתֵּ֨לֶךְ֙ הָֽעַלְמָ֔ה וַתִּקְרָ֖א אֶת־אֵ֥ם הַיָּֽלֶד׃ וַתֹּ֧אמֶר לָ֣הּ בַּת־פַּרְעֹ֗ה הֵילִ֜יכִי אֶת־הַיֶּ֤לֶד הַזֶּה֙ וְהֵֽינִקִ֣הוּ לִ֔י וַֽאֲנִ֖י אֶתֵּ֣ן אֶת־שְׂכָרֵ֑ךְ וַתִּקַּ֧ח הָֽאִשָּׁ֛ה הַיֶּ֖לֶד וַתְּנִיקֵֽהוּ׃ וַיִּגְדַּ֣ל הַיֶּ֗לֶד וַתְּבִאֵ֨הוּ֙ לְבַת־פַּרְעֹ֔ה וַֽיְהִי־לָ֖הּ לְבֵ֑ן וַתִּקְרָ֤א שְׁמוֹ֙ מֹשֶׁ֔ה וַתֹּ֕אמֶר כִּ֥י מִן־הַמַּ֖יִם מְשִׁיתִֽהוּ׃ פרשת ואלה שמות.

וַתִּקְרָ֤א שְׁמוֹ֙ מֹשֶׁ֔ה וַתֹּ֕אמֶר כִּ֥י מִן־הַמַּ֖יִם מְשִׁיתִֽהוּ׃

לנוכח ידיעתינו שבורא עולם השם שם לאברהם כששינה את שמו מאברם לאברהם ואותו הדבר גם ליעקב ששמו שונה לישראל ולנוכח העובדה שבת פרעה (שבורא עולם הכה את אביה) היא זאת שהשמה שם למשה, מאוד מענין שהשם שהשמה בת פרעה לגדול הנביאים, לאדם שהגיע הכי קרוב לבורא עולם בעולם הזה, הוא שם שהתקבל ולא שונה--

THE NAME MOSHE HAVE MEANING IN HEBREW

THE MEANING OF THE NAME MOSHE IS - PULLED FROM THE WATER

SO THE RIGHT NAME FOR MOSHE IN ENGLISH IS POLL

אין אדם בעולם הזה היודע את שמה של בת פרעה, גם של זאת שמשתה את משה מן המים וגם של זאת שהיתה אשתו הראשונה של שלמה, זאת שהיתה נכונה לה שנבנה לבה אולם כאולם המשפט של שלמה.

וְאוּלָם הַכִּסֵּא אֲשֶׁר יִשְׁפָּט שָׁם אֻלָם הַמִּשְׁפָּט עָשָׂה וְסָפוּן בָּאֶרֶז מֵהַקַּרְקַע עַד הַקַּרְקָע: וּבֵיתוֹ אֲשֶׁר יֵשֶׁב שָׁם חָצֵר הָאַחֶרֶת מִבֵּית לָאוּלָם כַּמַּעֲשֶׂה הַזֶּה הָיָה וּבַיִת יַעֲשֶׂה לְבַת פַּרְעֹה אֲשֶׁר לָקַח שְׁלֹמֹה כָּאוּלָם הַזֶּה: מלכים.

גם לדבורה היה אולם משפט:

וּדְבוֹרָה אִשָּׁה נְבִיאָה אֵשֶׁת לַפִּידוֹת הִיא שֹׁפְטָה אֶת יִשְׂרָאֵל בָּעֵת הַהִיא:  וְהִיא יוֹשֶׁבֶת תַּחַת תֹּמֶר דְּבוֹרָה בֵּין הָרָמָה וּבֵין בֵּית אֵל בְּהַר אֶפְרָיִם וַיַּעֲלוּ אֵלֶיהָ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לַמִּשְׁפָּט: שופטים.

משירת דבורה וברק:

לִבִּי לְחוֹקְקֵי יִשְׂרָאֵל הַמִּתְנַדְּבִים בָּעָם בָּרֲכוּ יְהוָה:  רֹכְבֵי אֲתֹנוֹת צְחֹרוֹת יֹשְׁבֵי עַל מִדִּין וְהֹלְכֵי עַל דֶּרֶךְ שִׂיחוּ:  מִקּוֹל מְחַצְצִים בֵּין מַשְׁאַבִּים שָׁם יְתַנּוּ צִדְקוֹת יְהוָה צִדְקֹת פִּרְזֹנוֹ בְּיִשְׂרָאֵל אָז יָרְדוּ לַשְּׁעָרִים עַם יְהוָה:  עוּרִי עוּרִי דְּבוֹרָה עוּרִי עוּרִי דַּבְּרִי שִׁיר קוּם בָּרָק וּשֲׁבֵה שֶׁבְיְךָ בֶּן אֲבִינֹעַם: שופטים.

ובהמשך:

חַכְמוֹת שָׂרוֹתֶיהָ תַּעֲנֶינָּה אַף הִיא תָּשִׁיב אֲמָרֶיהָ לָהּ: שופטים.

ופועה ושפרה היו גיבורות:

וַיֹּ֨אמֶר֙ מֶ֣לֶךְ מִצְרַ֔יִם לַֽמְיַלְּדֹ֖ת הָֽעִבְרִיֹּ֑ת אֲשֶׁ֨ר שֵׁ֤ם הָֽאַחַת֙ שִׁפְרָ֔ה וְשֵׁ֥ם הַשֵּׁנִ֖ית פּוּעָֽה׃ וַיֹּ֗אמֶר בְּיַלֶּדְכֶן֙ אֶת־הָֽעִבְרִיּ֔וֹת וּרְאִיתֶ֖ן עַל־הָֽאָבְנָ֑יִם אִם־בֵּ֥ן הוּא֙ וַֽהֲמִתֶּ֣ן אֹת֔וֹ וְאִם־בַּ֥ת הִ֖וא וָחָֽיָה׃

וַתִּירֶ֤אןָ הַֽמְיַלְּדֹת֙ אֶת־הָ֣אֱלֹהִ֔ים וְלֹ֣א עָשׂ֔וּ כַּֽאֲשֶׁ֛ר דִּבֶּ֥ר אֲלֵיהֶ֖ן מֶ֣לֶךְ מִצְרָ֑יִם וַתְּחַיֶּ֖יןָ אֶת־הַיְלָדִֽים׃

וַיִּקְרָ֤א מֶֽלֶךְ־מִצְרַ֨יִם֙ לַֽמְיַלְּדֹ֔ת וַיֹּ֣אמֶר לָהֶ֔ן מַדּ֥וּעַ עֲשִׂיתֶ֖ן הַדָּבָ֣ר הַזֶּ֑ה וַתְּחַיֶּ֖יןָ אֶת־הַיְלָדִֽים׃

וַתֹּאמַ֤רְןָ הַֽמְיַלְּדֹת֙ אֶל־פַּרְעֹ֔ה כִּ֣י לֹ֧א כַנָּשִׁ֛ים הַמִּצְרִיֹּ֖ת הָֽעִבְרִיֹּ֑ת כִּֽי־חָי֣וֹת הֵ֔נָּה בְּטֶ֨רֶם תָּב֧וֹא אֲלֵהֶ֛ן הַמְיַלֶּ֖דֶת וְיָלָֽדוּ׃

וַיֵּ֥יטֶב אֱלֹהִ֖ים לַֽמְיַלְּדֹ֑ת וַיִּ֧רֶב הָעָ֛ם וַיַּֽעַצְמ֖וּ מְאֹֽד׃ פרשת ואלה שמות.

וַתִּירֶ֤אןָ הַֽמְיַלְּדֹת֙ אֶת־הָ֣אֱלֹהִ֔ים וְלֹ֣א עָשׂ֔וּ כַּֽאֲשֶׁ֛ר דִּבֶּ֥ר אֲלֵיהֶ֖ן מֶ֣לֶךְ מִצְרָ֑יִם

כִּ֣י לֹ֧א כַנָּשִׁ֛ים הַמִּצְרִיֹּ֖ת הָֽעִבְרִיֹּ֑ת

ואלה שמותיהן:

שֵׁ֤ם הָֽאַחַת֙ שִׁפְרָ֔ה וְשֵׁ֥ם הַשֵּׁנִ֖ית פּוּעָֽה׃

שאתם קוראים את פרשת ואלה שמות שימו לב לאיזכורי השמות.

מחשבות על הדרך..

אם בני האדם יאספו את צואת כלביהם מהמדרכה ואם בני האדם יקפידו לזרוק אשפה בפחי האשמה ולא על המדרכה לא נצטרך את מטאטא הרחובות, למטאטא הרחובות לא תהיה עבודה באם בני האדם לא ילכלכו את המדרכות, וככה מפני אשפה בלבד יבואו על הדרך לאסוף את האשפה .. זה יחסוך הרבה מאוד כסף אם בני האדם היו זורקים את אשפתם ואשפת כלביהם בפחי האשפה הפזורים בעיר. הדבר יחסוך את שכר מטאטאי הרחובות.. יש הרבה מטאטאי רחובות.

מדובר באלפים של שכר מינימום ושכר קבלן כח האדם בעבורם שיחסכו למצוות ומעשים טובים ... עד אז, מטאטא הרחובות וקבלנו צריכים לברך שאנשים מלכלכים את המדרכות, אם לא ילכלכו לא תהיה להם פרנסה.. הרי לא **נעסיק אותם "על הפאדי" כמו שאומרים..

**אנחנו משלמי הארנונה משלמים את שכרם.

יש שמיחסים את התפוח לפרי עץ הדעת.

לא כתוב בתורה שהפרי של עץ הדעת הוא תפוח.

ברור שפרי עץ הדעת הוא דעת.

זה בדיוק כמו שפרי עץ החיים הוא חיים.

בפתיחת המלחמה הכריז הרצי בשפת תורה, שפת קהלת- עת מלחמה.

הדבר הרעיד אותי. הבחירה במילים האלה כמו שיתקה אותי.

למעלה מחודש לא כתבתי. ומאז אני מתפללת שחרית בעמידה.

לַכֹּל זְמָן וְעֵת לְכָל חֵפֶץ תַּחַת הַשָּׁמָיִם: עֵת לָלֶדֶת וְעֵת לָמוּת עֵת לָטַעַת וְעֵת לַעֲקוֹר נָטוּעַ: עֵת לַהֲרוֹג וְעֵת לִרְפּוֹא עֵת לִפְרוֹץ וְעֵת לִבְנוֹת: עֵת לִבְכּוֹת וְעֵת לִשְׂחוֹק עֵת סְפוֹד וְעֵת רְקוֹד:  עֵת לְהַשְׁלִיךְ אֲבָנִים וְעֵת כְּנוֹס אֲבָנִים עֵת לַחֲבוֹק וְעֵת לִרְחֹק מֵחַבֵּק: עֵת לְבַקֵּשׁ וְעֵת לְאַבֵּד עֵת לִשְׁמוֹר וְעֵת לְהַשְׁלִיךְ: עֵת לִקְרוֹעַ וְעֵת לִתְפּוֹר עֵת לַחֲשׁוֹת וְעֵת לְדַבֵּר:  עֵת לֶאֱהֹב וְעֵת לִשְׂנֹא עֵת מִלְחָמָה וְעֵת שָׁלוֹם: מַה יִּתְרוֹן הָעוֹשֶׂה בַּאֲשֶׁר הוּא עָמֵל:  רָאִיתִי אֶת הָעִנְיָן אֲשֶׁר נָתַן אֱלֹהִים לִבְנֵי הָאָדָם לַעֲנוֹת בּוֹ: אֶת הַכֹּל עָשָׂה יָפֶה בְעִתּוֹ גַּם אֶת הָעֹלָם נָתַן בְּלִבָּם מִבְּלִי אֲשֶׁר לֹא יִמְצָא הָאָדָם אֶת הַמַּעֲשֶׂה אֲשֶׁר עָשָׂה הָאֱלֹהִים מֵרֹאשׁ וְעַד סוֹף: קהלת.

אביב:

באביב נהינו לעם.

אביב:

עֵת לֶאֱהֹב

קיץ:

וְעֵת לִשְׂנֹא

סתיו:

עֵת מִלְחָמָה

"When you knew that it was over You were suddenly aware That the autumn leaves were turning To the color of her hair Like a circle in a spiral Like a wheel within a wheel Never ending or beginning On an ever spinning reel" Alan and Marilyn Bergman.

חורף:

וְעֵת שָׁלוֹם:

(מי יודע, אולי הקייץ יהיה פחות חם השנה.. )

ואז יודעים שבא אביב.

וכן על פי העונתיות הזאת, החוזרת על עצמה, גם הלהקות חוזרות... להקת הנחל ולהקת פיקוד מרכז ועוד...על הבמה בחזרות למסיבת הסיום של השנה בבית ספר כצנלסון, ומלחמה עכשיו וחורף.. וילדי ישראל יוצאים לנופש בחורף... אני מחכה שישירו של חיל הים.. שוטי שוטי ספינתי.. הים כל כך גדול... כי העולם גדול גדול, אפשר לראות בו את הכל.. ושוטי שוטי אוניה...

חורף..

ואחר כך אביב.

הצעה למפגינים למען שחרור השבויים.

עשו זאת בבוקר בערך בשעה 4.30-5.00 ברחובות הערים. זה לא יפריע לתנועה וישמע חזק חזק כשעון מעורר, כקריאת השקמה..

חלקו את כל המפגין לקבוצות של עשרים איש, לא יותר, קולם בבוקר ברחובות הערים  ישמע כקול אלף בערב.

ואת הקבוצות הפיצו בכל הערים, זאת תהיה קריאת המואזין של ישראל.

ברור שהנוסעים בערב הביתה, אלה שנתקעים בפקקים ללא קשר למפגינים, יסעו בשקט כשקולות ההפגנה מהבוקר הזה מהדהדים בראשם, קול המחשבה הזאת בערב שאחרי הבוקר הזה, תהיה כקול של עשרת אלפים מפגינים בראש של הנוסע או הנוסעת הביתה אחרי יום של עבודה  ושהפקקים שחזרו להיות כתמול שלשום.. והעדרותם של החוסמים את הכבישים תהיה כריק כחלל.. אחרי הבוקר הזה.

שנה זאת היא שנה שביעית. אני בשנת שבתון מעריכת תוכניות רדיו. בשנה זאת אערוך נגנים- פלייליסטים.

הנגנים יהיו מסודרים מבחינת התאמת השירים.

בשנה זאת בעמוד המבוא יהיו שלושה נגנים:

נגן שירי השבוע, נגן בעריכה כמו זה, כל פעם בנושא אחר. ונגן תוכניות נבחרות של רדיו זמן השלום. אולי פעם בחודש אערוך תוכנית אחת בשנה זאת.

אני מודדת שנה מחודש האביב עד חודש האביב ולא מתשרי עד תשרי.

אני טוענת ששנת שמיטה (שבתון לאדמה- השמיטה היא מפרי האדמה) ושנת שבתון (שבתון לאדם) צריכה להמדד על פי חודש האביב, הוא החודש הראשון וראש לחודשים על פי דבר תורה.

וכן על פי העונתיות הזאת, החוזרת על עצמה, גם הלהקות חוזרות... להקת הנחל ולהקת פיקוד מרכז ועוד...על הבמה בחזרות למסיבת הסיום של השנה בבית ספר כצנלסון, ומלחמה עכשיו וחורף.. וילדי ישראל יוצאים לנופש בחורף... אני מחכה שישירו של חיל הים.. שוטי שוטי ספינתי.. הים כל כך גדול... כי העולם גדול גדול, אפשר לראות בו את הכל.. ושוטי שוטי אוניה...

חורף..

ואחר כך אביב.

ובחודש האביב יצאנו מעבדות.

חודש ראשון.

ארועי חודש ראשון- חודש האביב.

אם אמות תדעו שלא התאבדתי.

גדי אייזנקוט שהצטרף לממשלה עם תחילת המלחמה מתוך מקום מאחד ונשאר בה גם לאחר מות בנו ובן אחותו והמשיך כחיל שממשיך להלחם לאחר שחברו הטוב מת לעיניו כך אייזנקונט המשיך לתרום מנסיונו גם לאחר  שאבד לו היקר לו מכל. ברור שהאדם הזה  לא פרש מהממשלה בשל אינטרסים פוליטים אישיים, אייזנקוט ששירת את העם שנים רבות הוא אוהב ישראל שלא מונע משיקולים כאלה אני מקווה שמשפחתו לא ידעו עוד צער ושבורא עולם ישמור עליהם ושינוחמו משמיים.

בשורה התחתונה השר לבטחון בן גביר שביקש להצטרף לקבינט, לא עשה צבא ושיחשוב עשר פעמים לפני שהוא מדבר דבר אודות כוונותיו הלא אוהבות ישראל של אייזנקוט עם פרישתו מממשלתו של ביבי.

אגב,

**בדקתם מי מהבנים של השרים והשרות בממשלה של ביבי משרת כקרבי או במילואים במלחמה הזאת, ושוב, בן גביר לא עשה צבא, וסמוטריץ אחרי שנה וחצי השתחרר.

האם הבנים של, נענו לקריאת הקרב של אבותיהם ואמהותיהם או שהממשלה משחקת שלא על הראש של הילדים שלהם.

למחשבה:

היה אדם שאמר שהעולם האדם והחיה וכל צורכיהם נוצרו ממפץ גדול של חומר כל שהוא והלאה.

כל חומר הוא ביטוי לקיימות של דבר, ביטוי ליש של משהו. מאיפה בא החומר הזה שיצר את היקום הידוע לנו והסובב את כדור הארץ הנוצר ממנו. איך נוצרו החומרים שהתפוצצו ליצירת כדור הארץ, שהוא עולם מסודר עם חוקה הגיונית כמו חוקת השמש והירח שממנה אנו סופרים שנים ימים וחודשים ולאדם עליה יש בינה למדוד על פי חוקת השמש והירח.

השכלתן הגאה שולל קיימות של דבר שהוא אינו יכול להסביר, שאינם נמצאים בגבול בינתו.

אפשר להכניס ללימודי תורת היחסות את האדם שלא משנה מה גודלו (על כל המשלים), שביחס לבורא עולם כולם כתולעת קטנה באדמה, ביחסיות של בין בורא עולם לאדם, הפער בין האדם הקטן לגדול הוא דבר שלא ניתן למדוד מתוקף קטנותו של האדם שלא משנה מה גודלו ביחס לבורא עולם.

על משל היחסיות בין אדם לתולעת קטנה באדמה שממבט אדם לא נראה כל הבדל בין תולעת לתולעת.

אגב,

בשנים השמנות גרע יוסף את השומן של שנים אלה וצבר אותם, שהגיעו השנים הרזות, זאת היתה העת שהוא נהנה והרוויח מהצבר שהוא צבר מהשומן של השנים השמנות.

זאת אומרת שהשנים הרזות היו השנים הטובות של פרעה במובן שבשנים אלה הוא בנה את כוחו ומעמדו.

זה כמו שבמשבר של אם אני זוכרת נכון **2003 ו- 2008 הטייקונים יצאו עם סל קניות וקנו בצבר הזה חברות שנפלו ובמקום הזה בזמן הזה קנו כיוסף במצרים את עסקיהם של הישראלים. אפשר לראות זאת בשנים אלה גם בשוק הנדל"ן.

במשבר הכלכלי של המלחמה, הצבר בקופת האוצר שנצבר כמקמצים למעשה לא משמש לקנות את אדמות הקיבוצים והאזרחים שנפגעו כלכלית, לא משמש לעזרה לעניים, לנכים, לפצועי צהל כמו סעדיאן, הוא לא ישמש להעצמת אזרחי המדינה, הוא ישמש להשיב את מה שנאכל לקיבוצים ולאזרחים בשנת המלחמה.

משל הפרה בריאת הבשר, ולא שמנה לא שומן יתר, היתר הזה הוא יתר חולה, יתר לא וכון, במובן שיש מקומות מקמצים מהם כביאור תהלים:

אגב, אם הממונה על ההגבלים היה מאשר את מיזוג דקוליין עם נירלט מכספי הפיצויים, הדבר היה מעצים את נירלט. מחזיר אותה לשוק מהר יותר.

עוד דבר נחמד לחשוב עליו שכמו יוסף שפתר את חידות חלום פרעה, כך גם שלמה במקום ישראל, מלך ישראל, בונה הבית הראשון, גם הוא היה במקום של פותר חידות ופלא יועץ במקרה הזה ובמקום הזה- לגויים שבאו לבדוק מי המלך הזה שהיה החכם באדם בעתו ולא היה כמוהו לפניו ומשכך חכם יותר מיוסף שהיה יועץ לפרעה ולא לגויים כולם כמו שלמה.

**לפי הספורות הנוצריות.

מתן בסתר.

יש התורמים בסתר ויש תורמים שלא בסתר.

מצוות המעשר והתרומה היא מצווה המקויימת לבית האוצר,

הֲיִקְבַּע אָדָם אֱלֹהִים כִּי אַתֶּם קֹבְעִים אֹתִי וַאֲמַרְתֶּם בַּמֶּה קְבַעֲנוּךָ הַמַּעֲשֵׂר וְהַתְּרוּמָה:  בַּמְּאֵרָה אַתֶּם נֵאָרִים וְאֹתִי אַתֶּם קֹבְעִים הַגּוֹי כֻּלּוֹ:  הָבִיאוּ אֶת כָּל הַמַּעֲשֵׂר אֶל בֵּית הָאוֹצָר וִיהִי טֶרֶף בְּבֵיתִי וּבְחָנוּנִי נָא בָּזֹאת אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת אִם לֹא אֶפְתַּח לָכֶם אֵת אֲרֻבּוֹת הַשָּׁמַיִם וַהֲרִיקֹתִי לָכֶם בְּרָכָה עַד בְּלִי דָי: מלאכי.

וְהַלֵּוִי אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ לֹא תַֽעַזְבֶנּוּ כִּי אֵין לוֹ חֵלֶק וְנַֽחֲלָה עִמָּֽךְ:  מִקְצֵה שָׁלשׁ שָׁנִים תּוֹצִיא אֶת כָּל מַעְשַׂר תְּבוּאָתְךָ בַּשָּׁנָה הַהִוא וְהִנַּחְתָּ בִּשְׁעָרֶֽיךָ: וּבָא הַלֵּוִי כִּי אֵין לוֹ חֵלֶק וְנַֽחֲלָה עִמָּךְ וְהַגֵּר וְהַיָּתוֹם וְהָֽאַלְמָנָה אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ וְאָֽכְלוּ וְשָׂבֵעוּ לְמַעַן יְבָֽרֶכְךָ יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ בְּכָל מַֽעֲשֵׂה יָֽדְךָ אֲשֶׁר תַּֽעֲשֶֽׂה: דברים.

הנתינה מבית האוצר אותו מנהל הלוי היא נתינה בסתר מבחינת שהתורם היחידני לא עושה לעצמו שם מנתינה זאת שהאדם התורם לא מעלה מעלה קרנו באמצעות שפל העני.

גם שמיטה היא מתן בסתר כנלמד מדבר תורה זה:

כִּי תִקְצֹר קְצִירְךָ בְשָׂדֶךָ וְשָׁכַחְתָּ עֹמֶר בַּשָּׂדֶה לֹא תָשׁוּב לְקַחְתּוֹ לַגֵּר לַיָּתוֹם וְלָאַלְמָנָה יִהְיֶה לְמַעַן יְבָרֶכְךָ יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ בְּכֹל מַעֲשֵׂה יָדֶיךָ: דברים.

עם הקציר משאירים את פיאת השדה לַגֵּר לַיָּתוֹם וְלָאַלְמָנָה ולאחר שעזבת את השדה באים אלה ללקט, אם שכחת עומר בשדה והעני ליקט גם אותו, המצווה לא לדרוש אותו בחזרה. הדרישה הזאת גם תוביל למפגש עם העני שלא היה בעת שליקט וזה הסתר של העני מעיני התורם ומשכך שמירה על כבוד האדם הזה.

אֶפֶס כִּי לֹא יִהְיֶה בְּךָ אֶבְיוֹן כִּי בָרֵךְ יְבָרֶכְךָ יְהֹוָה בָּאָרֶץ אֲשֶׁר יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ נַחֲלָה לְרִשְׁתָּהּ: דברים.

למחשבה,

תרומות של נדבנים כמו סמי עופר למוסדות כמו מוזיאון או איצטדיון או בית חולים לא נכנסות למקומות האלה של עשיית שם משפל של אדם.