בחינת מגמת המוזיקה בקריית שרת מול תלמה ילין 1995-2025 לפי הספורות הנוצריות– עלות מול תועלת והצעות לעתיד:

מבוא:

מגמות המוזיקה בתיכונים נועדו לטפח כישרון אמנותי, לפתח יצירתיות ולהכשיר תלמידים לקריירה מקצועית. אולם כאשר מדובר ב"חינוך אפור" – כלומר השתתפות כספית נוספת מצד ההורים – עולה השאלה האם התועלת מצדיקה את העלות, במיוחד כאשר שיעור הבוגרים הפעילים נמוך יחסית.

טבלה להבנה:

 ניתוח עלות מול תועלת:

קריית שרת חולון:

• תועלת מקצועית: רק אחוז קטן מהבוגרים מצליחים להפוך את המוזיקה לקריירה מלאה.

תלמה ילין:

• תקצוב ציבורי רחב יותר: בית ספר ארצי לאמנויות, מתוקצב באופן מלא.

• תועלת חינוכית: גבוהה מאוד, רוב התלמידים מתמקדים באמנות.

• תועלת תרבותית: תרומה משמעותית לחיי התרבות בישראל.

• תועלת מקצועית: מאות בוגרים מתפרנסים מהמוזיקה, שיעור גבוה בהרבה.

מסקנה:

• קריית שרת: המגמה מעניקה ערך חינוכי לתלמיד, אך התועלת המקצועית נמוכה ביחס לעלות.

• תלמה ילין: מוכיח את עצמו כמוסד שמייצר באופן עקבי אמנים פעילים ומתפרנסים מהמוזיקה.

הצעות לעתיד:

1. בדיקה מחודשת של הצדקת ההפעלה: יש לבחון אם התועלת המצומצמת מצדיקה את המשך ההשקעה במגמה בקריית שרת.

2. הסרת חסם התשלום הנוסף: פתיחת הלימודים לכלל התלמידים ללא תשלום תאפשר נגישות רחבה יותר ותצמצם אי־שוויון.

3. משיכת כישרונות חדשים: ביטול תוספת התשלום יאפשר לתלמידים מוכשרים מחולון להצטרף על בסיס כישרון בלבד, ובכך יגדיל את הסיכוי ליותר אמנים פעילים שייצאו מהמגמה.

4. הגדלת התקצוב העירוני: השקעה ממשלתית ועירונית תאפשר למגמה להכשיר יותר תלמידים איכותיים.

5. חיזוק הקשר עם מוסדות מקצועיים ותלמידים כשרונים: שיתופי פעולה עם בתי ספר גבוהים למוזיקה יבטיחו מסלול אמיתי לקריירה.

סיכום:

מגמת המוזיקה בקריית שרת חולון היא מסגרת בעלת ערך חינוכי ותרבותי, אך כיום היא מתקשה להצדיק את עצמה מבחינת עלות מול תועלת. הסרת חסם התשלום לא רק תצמצם את פערי האי־שוויון, אלא גם תביא כישרונות חדשים למגמה – מה שיגדיל את מספר האמנים הפעילים מחולון ויחזק את תרומתה לתרבות הישראלית.

 שיעור הכליאה במדינות ה-OECD: ניתוח השוואתי של מדיניות ענישה, פשיעה פלילית ועוני לפי נתונים ממשלתיים רשמיים (2024 לפי הספורות הנוצריות)

מבוא:

שיעור הכליאה הוא מדד מרכזי להבנת מדיניות הענישה והחברה במדינות שונות. הוא מבטא את מספר האנשים המרצים עונש מאסר בפועל ל־100,000 תושבים. בטבלה שלפניכם מוצגים נתוני הכליאה של כל 38 מדינות ה-OECD לשנת 2024, בהתבסס על מקורות ממשלתיים בלבד. הנתונים מתייחסים לעבירות פליליות בלבד, ואינם כוללים עצורים לפני משפט, עצורים מנהליים או אסירים ביטחוניים. כל אדם המופיע בסטטיסטיקה נידון למאסר לאחר שהורשע בפסק דין סופי.

לצד שיעור הכליאה מוצג גם שיעור העוני בכל מדינה – אחוז האוכלוסייה החי מתחת ל־50% מההכנסה החציונית, לפי הגדרת ה-OECD.

 טבלה: שיעור הכליאה ושיעור העוני במדינות ה-OECD (2024):

 תובנות:

• יפן, איסלנד, פינלנד – מדינות אלו מציגות את שיעורי הכליאה הנמוכים ביותר ב-OECD, עם פחות מ־50 אסירים לכל 100,000 תושבים. זאת, למרות שיעור עוני בינוני (כ־12%–16%). ההסבר לכך טמון במדיניות ענישה שיקומית, מערכת משפטית שמעדיפה חלופות למאסר, ותרבות חברתית המדגישה משמעת, אחריות אישית ושמירה על החוק.

• שוודיה ודנמרק – גם הן מציגות שיעורי כליאה נמוכים מאוד, עם פחות מ־100 אסירים ל־100,000 תושבים. במקרה שלהן, שיעור העוני נמוך במיוחד (כ־12%–14%).

• ישראל – עוני גבוה (20.07%), כליאה גבוהה יחסית, אך לא קיצונית. מדיניות ענישה נוקשה.

• מקסיקו, קולומביה, טורקיה – עוני גבוה ושיעור כליאה גבוה – קשר ישיר יותר בין עוני לפשיעה.

•  הקשר בין הגירה לא חוקית ושיעור הכליאה בארה"ב

  • בארה"ב יש מיליוני מהגרים לא חוקיים, בעיקר ממקסיקו ומרכז אמריקה.

  • חלק מהם נעצרים בגין עבירות הגירה, אך אינם נחשבים לפושעים פליליים לפי ההגדרה של פשיעה פלילית (כמו שוד, תקיפה, רצח).

  • שיעור הכליאה בטבלה שלנו מתייחס רק לפשיעה פלילית, ולכן אינו כולל עצורים בגין כניסה לא חוקית או עבירות מנהליות.

   מדיניות טראמפ בנושא:

  • הנשיא טראמפ קידם מדיניות הגירה נוקשה:

    • בניית חומה בגבול הדרומי.

    • הגברת מעצרים וגירוש מהגרים לא חוקיים.

    • צמצום מקלטים והגבלות על כניסת מבקשי מקלט.

  • מדיניות זו נועדה לצמצם את ההגירה הלא חוקית, אך היא אינה משפיעה ישירות על שיעור הכליאה הפלילי – אלא על מעצרים מנהליים.

   הבחנה חשובה:

  • מהגר לא חוקי ≠ פושע פלילי – אלא אם ביצע עבירה פלילית מעבר לכניסה לא חוקית.

  • לכן, בטבלה שלנו – שיעור הכליאה בארה"ב (505 ל־100,000) מתייחס לפשעים פליליים בלבד, ולא לעבירות הגירה.

 טבלה 1: תמותה הקשורה להשמנת יתר בעולם (2015–2024 לפי הספורות הנוצריות):

כוללת עמודה נפרדת לארה"ב + אמריקה ללא ארה"ב (קנדה, אמריקה הלטינית והדרומית)

טבלה 2-- ישראל: תמותה הקשורה להשמנת יתר בישראל (2015–2024 לפי הספורות הנוצריות)

 השמנה – מגפה שקטה שמובילה לתמותה עולמית:

רקע

בעשורים האחרונים, השמנה הפכה לאחד מגורמי התמותה המרכזיים בעולם. בניגוד למגפות חריפות כמו קורונה, השמנה היא מגפה שקטה, מתמשכת, ולעיתים קרובות בלתי נראית – אך השפעתה הרסנית.

השוואה עולמית

הנתונים מצביעים על כך שבשנת 2024 בלבד, כ־4.8 מיליון בני אדם מתו ברחבי העולם כתוצאה ממחלות הקשורות להשמנת יתר – עלייה של כמעט 40% בתוך עשור. ביבשת אמריקה (כולל ארה"ב, קנדה ואמריקה הלטינית) נרשמו מעל 1.6 מיליון מקרי מוות, ובאירופה מעל 1.4 מיליון. גם באסיה ובאפריקה ניכרת עלייה עקבית, במיוחד במדינות מתפתחות, שבהן שינויי תזונה ואורח חיים מגבירים את הסיכון להשמנה ולתחלואה נלווית.

ישראל – תמונת מצב מדאיגה

בישראל, כ־60% מהאוכלוסייה הבוגרת סובלת מעודף משקל או השמנה. ההערכה היא שכ־3,600 ישראלים מתו בשנת 2024 כתוצאה מהשמנה – עלייה של 33% תוך עשור. השמנה חולנית פוגעת בכ־3.8% מהאוכלוסייה, עם סיכון מוגבר לתמותה ממחלות לב, סוכרת וסרטן.

השלכות בריאותיות וכלכליות

השמנה אינה רק בעיה רפואית – היא גם נטל כלכלי. בישראל בלבד, העלות השנתית של השמנה מוערכת בכ־10 מיליארד ש"ח. בעולם, מדובר בעשרות מיליארדי דולרים בשנה.

מסקנה

השמנה היא מגפה עולמית שדורשת התערבות מערכתית, חינוכית ורפואית. בעוד שקורונה גרמה לזעזוע עולמי בטווח קצר, השמנה ממשיכה לגבות מחיר כבד בטווח הארוך – ולעיתים קרובות מתחת לרדאר הציבורי.

 מקורות ממשלתיים רשמיים:

בעולם:

• ארגון הבריאות העולמי (WHO) – גוף ממשלתי בינלאומי של האו"ם, מפרסם דוחות שנתיים על השמנה, תחלואה ותמותה.

• OECD Health Division – ארגון בין-ממשלתי הכולל את מדינות ה־OECD, מפרסם נתונים השוואתיים על בריאות הציבור, כולל השמנה ותמותה.

• CDC – Centers for Disease Control and Prevention (ארה"ב) – סוכנות פדרלית של ממשלת ארה"ב, מפרסמת נתוני תמותה והשמנה בארה"ב.

בישראל:

• משרד הבריאות הישראלי – מפרסם סקרי בריאות לאומיים, נתוני תחלואה ותמותה, ומדדים הקשורים להשמנה.

• הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ״ס) – גוף ממשלתי האחראי על איסוף וניתוח נתונים סטטיסטיים, כולל תמותה לפי סיבות.

• ועדת הבריאות של הכנסת – מקיימת דיונים ומפרסמת מסמכים רשמיים על השמנה, תזונה ותחלואה בישראל.

גברים עובדים זרים בזנות בישראל: תיעוד של מצוקה, בחירה כפויה ותופעה חבויה:

מבוא:

לפי נתוני משרד הרווחה, תופעת הזנות בישראל כוללת גם גברים עובדים זרים – לא רק פליטים או מבקשי מקלט – אלא גם בעלי אשרות עבודה לשעבר, עובדים שנפלטו ממעגל התעסוקה, או כאלה שמעמדם הפך לא יציב. עבור רבים מהם, הזנות היא דרך להישרדות, ולעיתים אף העדפה קשה על פני חזרה לארץ המוצא, שם צפויים להם עוני, חוסר ביטחון אישי או ניתוק מוחלט.

נתונים מרכזיים ממשרד הרווחה:

• מהפונים לשירותים בתחום גם עובדים זרים – הן פליטים והן שאינם פליטים – שחיים בעוני קיצוני וללא רשת תמיכה.

• מאפיינים סוציו-אקונומיים: גברים אלו מתמודדים עם ניתוק ממשפחותיהם, מגורים בתנאים ירודים, ולעיתים קרובות – חוסר גישה לעבודה חוקית או לשירותים בסיסיים.

• העדפה להישאר בישראל – גם במחיר של זנות: לפי עדויות שנאספו במסגרת הדוחות, גם עובדים זרים שאינם פליטים מעדיפים להישאר בישראל ולעבוד בזנות – על פני חזרה לארצם, שם הם עלולים להיחשף לאבטלה, חוסר ביטחון תזונתי, או סכנות אישיות. עבורם, הזנות היא דרך לשרוד – לא מתוך בחירה חופשית, אלא מתוך היעדר אלטרנטיבות בטוחות.

תופעה חבויה – גדולה מההערכות:

משרד הרווחה עצמו מציין כי היקף הזנות הגברית – ובפרט בקרב עובדים זרים – ככל הנראה גדול בהרבה מהנתונים המדווחים (5%) בשל סטיגמה, פחד מחשיפה, חוסר אמון במערכות, והיעדר מענים מותאמים, רבים מהגברים בזנות כלל אינם פונים לעזרה – ולכן אינם נכללים בסטטיסטיקות הרשמיות. המשמעות היא שהתופעה רחבה, אך מוסתרת מהעין הציבורית והממסדית.

היעדר מענים ייעודיים:

• אין מסגרות טיפול לגברים עובדים זרים בזנות. משרד הרווחה מפעיל תוכניות שיקום בעיקר לנשים אזרחיות ישראל, אך גברים – ובפרט חסרי מעמד – נותרים מחוץ למעגל התמיכה.

• פחד מגירוש מונע פנייה לעזרה. רבים מהגברים אינם פונים לשירותים הקיימים בשל חשש מחשיפה, גירוש או סטיגמה.

סיכום:

לפי משרד הרווחה, גברים עובדים זרים בזנות – בין אם פליטים ובין אם לא – הם אוכלוסייה שקופה, שנמצאת בין מצוקה כלכלית בישראל לבין חוסר ודאות מוחלט בארצות מוצאם. כל עוד לא יינתן מענה מוסדי, הם ימשיכו להעדיף את להשאר בישראל – גם במחיר של ניצול – על פני חזרה למקום שממנו ברחו או שבו אינם יכולים להתקיים בכבוד. ובהיעדר טיפול, התופעה רק מתרחבת – הרחק מעין הציבור, ומעבר להיקפים שהוערכו עד כה.

 מעקב תחלואה שבועי – ישראל, 11/25 לפי הספורות הנוצריות.

מאת מערכת עת השלום | עודכן: 13.11.2025 לפי הספורות הנוצריות.

שיעורי תמותה מקורונה בישראל (2020–2025):

בשנת 2025 שיעור התמותה מקורונה בישראל עמד על 1.06% – גבוה יותר מ־0.83% בשנת 2020 ו־0.63% בשנת 2021.

• מדובר בעלייה של כ־27.7% לעומת 2020

• ועלייה של כ־68.3% לעומת 2021

הפערים הללו מדגישים כי למרות ירידה במספר המאובחנים, שיעור התמותה בשנת 2025 היה גבוה יותר – ככל הנראה בשל ריכוז התחלואה בקרב אוכלוסיות בסיכון גבוה. משרד הבריאות צריך לתת הוראה לבתי החולים לחדש נוהל מגפה בבתי החולים גם לנוכח החצבת, אין כניסה לבתי החולים ללא מסכה ואני אומרת, אפילו אם משרד הבריאות לא נותן הוראה, עשו זאת. במיוחד נשים בהריון.

 קורונה בישראל – תחלואה ותמותה חודשית (2025)

 הערכה- קורונה עד סוף נובמבר 2025 (בהתאם לקצב של 13 ימים):

 הערכה זו לפי קצב אחיד לאורך כל החודש. בפועל, ייתכנו שינויים בהתאם למזג אוויר או מדיניות בריאות.

במקביל  לקורונה יש התפרצות של חצבת , כמו עם הקורונה אפשר לראות שגם החצבת תוקפת בעיקר את הדוסים:

 חצבת בישראל – תחלואה ותמותה חודשית (2025)

• משרד הבריאות – עולם הדאטה

• מאגר המידע הממשלתי – data.gov.il

• נתונים סטטיסטיים – gov.il

 מבט קדימה

• הדוח יתעדכן אחת לשבוע אם יהיו שינויים משמעותיים אעדכן כמה פעמים בשבוע.

 למחשבה:

הפגנות המוניות עלולות לגרום להתפרצות מחלות כמו חצבת, בדומה לקורונה שפגעה קשה במגזר החרדי. לפי הערכות, 15%–20% מהנפטרים בגלים הראשונים היו חרדים, אף שחלקם באוכלוסייה עמד על 12.5% בלבד.

 השוואה בינלאומית – דמי ניהול פנסיה בפועל:

הטבלה הבאה מציגה השוואה בין 20 מדינות לפי גובה דמי הניהול בפועל, עם הבחנה בין דמי ניהול מההפקדות לבין דמי ניהול מהצבירה:

מסקנות:

• ישראל נמצאת בצמרת דמי הניהול בעולם, בעיקר בשל גבייה כפולה ועמלות עקיפות.

• רוב המדינות המפותחות גובות דמי ניהול רק מהצבירה, בשיעורים נמוכים יותר.

• מערכות ציבוריות או מקצועיות מצליחות לשמור על עלויות נמוכות בזכות ניהול קולקטיבי וללא מטרות רווח.

• יש צורך ברפורמה נוספת בישראל שתשפר את השקיפות, תצמצם את העמלות, ותעודד ניהול ציבורי או קולקטיבי.

הסבר:

 דמי ניהול פנסיוניים בישראל: השוואה בינלאומית והשלכות רפורמת ועדת בכר

רקע כללי:

דמי ניהול פנסיוניים הם העמלות שגופים מוסדיים גובים עבור ניהול כספי החיסכון הפנסיוני של הציבור. הם נגבים בשתי דרכים עיקריות:

• מההפקדות – אחוז מהסכום שמופקד מדי חודש.

• מהצבירה – אחוז מהסכום הכולל שנצבר בקרן לאורך השנים.

בישראל, דמי הניהול מוגבלים בחוק, אך בפועל החוסך משלם גם עמלות עקיפות שאינן מדווחות בדו"ח השנתי – כמו עמלות השקעה חיצוניות ועמלות הפצה לסוכנים.

ועדת בכר – נקודת מפנה רגולטורית:

בשנת 2005, ועדת בכר הובילה לרפורמה מקיפה בשוק ההון, שבמסגרתה:

• הועבר ניהול קופות הגמל וקרנות הפנסיה מהבנקים לגופים מוסדיים פרטיים.

• הוגברה התחרות בין גופים מוסדיים, מתוך מטרה לשפר את השירות ולהוזיל עלויות.

• נוצרו מנגנונים חדשים לגביית עמלות, כולל:

  • עמלות הפצה – תשלום לסוכני ביטוח ויועצים.

  • עמלות השקעה חיצוניות – תשלום לגופים חיצוניים שמנהלים את ההשקעות בפועל.

למרות הכוונה לשפר את יעילות השוק, בפועל נוצר מצב שבו החוסך משלם יותר – לעיתים מבלי לדעת זאת.

דמי ניהול בישראל – תקרה חוקית מול מציאות בפועל:

לפי הערכות ביקורתיות, העלות הכוללת לחוסך – כולל עמלות עקיפות – עשויה להגיע ל־20–25% מהתשואה השנתית, מה שמציב את ישראל בראש הדירוג העולמי.

במקרה זה, דיעה אישית:

הבעיה היא לא בחברות הביטוח, הם מנהלי עסקים וטבעו של זה כמה שיותר זה בסדר ונכון, ואם נותנים לו ברור שייקח חייב להרוויח ולשלם שכר, במקרה זה, ריווחי יתר לכן הבעיה היא המנהיגים הנבחרים שיהיו חזקים מספיק להציב גבולות נכונים יותר. זאת הבעיה ופה הפתרון.

על משל הסוס שאם לא תרסן הוא ידהר כמו מטורף.. גם במקרה צריך לרסן.

נראה מפה שסמוטריץ גבר גבר מול האיראנים או הפלסטינאים, שמדובר בטייקון הוא מפחד להתמודד מול זה..

יכול להיות שאין לו רצון.. זה כבר סרט אחר.

מבוא:

צריכת תרבות, בידור וספורט לנפש היא מדד חשוב להבנת רמת החיים, איכות הפנאי והנגישות לתרבות במדינה. בישראל, נתוני השנים האחרונות מצביעים על ירידה מינורית אך עקבית בהוצאה לנפש על תחומים אלו, במיוחד בקרב חמישונים נמוכים. כאשר משווים את הנתונים למדינות אירופאיות החברות ב־OECD, הפערים הופכים בולטים יותר ומעלים שאלות על מדיניות ציבורית, נגישות תרבותית ושוויון הזדמנויות.

צריכת תרבות בישראל לפי חמישונים – השוואה בין 2022 ל־2024 לפי הספורות הנוצריות:

השוואה בינלאומית – ישראל מול מדינות OECD באירופה:

תחומים הכלולים בצריכה התרבותית:

ההוצאה כוללת את כל תחומי התרבות, האמנות והפנאי:

• תרבות ואמנות: מוזיאונים, תיאטרון, קולנוע, מופעי מחול ומוזיקה, ספרים, פסטיבלים, יצירה אמנותית.

• בידור ופנאי: סטרימינג, טלוויזיא, רדיו, משחקים דיגיטליים, חוגים, סדנאות, פארקים.

• ספורט וחינוך בלתי פורמלי: חדרי כושר, חוגי ספורט, כרטיסים לאירועי ספורט, ציוד ספורט, חוגים חינוכיים.

תובנות וסיכום:

• הירידה בצריכה התרבותית בישראל בין 2022 ל־2024 היא מינורית במספרים אך משמעותית בהשפעה.

• הפערים בין חמישונים מעידים על אי־שוויון גישה לתרבות.

• ישראל נמצאת בתחתית ההוצאה לנפש על תרבות ביחס למדינות OECD באירופה.

• יש מקום למדיניות ציבורית שתשקם את ההשקעה בתרבות, תרחיב את הנגישות ותצמצם פערים.

בהתבסס על נתוני משרד הבריאות לשנת 2025, הנה טבלה מסכמת והשוואתית בין הקורונה לחצבת בישראל:

 השוואת תחלואה ותמותה – קורונה מול חצבת בישראל 11/24–11/25 לפי הספורות הנוצריות:

סיכום:

למרות שחצבת היא מחלה מדבקת מאוד, הקורונה בעת הזאת מסוכנת יותר מחצבת – עם פי 35 יותר מקרי תמותה בשנה זאת.

אפשר גם לראות בדוח שיש עליה של 30 אחוז בתמותה בקורונה בשנה 2025 לעומת 2024.

עד סוף אוקטובר 2025 דווחו בישראל 3,765 מקרי חצבת ו-8 מקרי תמותה. הנתונים מעלים שאלות על רמת הסיכון, ומובילים לחשיבה מחודשת על נחיצות החיסון והצורך במדיניות מותאמת יותר.

צפיפות של המונים כמו הפגנת המליון יכולה להביא להדבקות גדולה מאוד. יש לבדוק אם לאחר הפגנת המליון החצבת תתרבה במהירות בקרב קבוצת בני אדם זאת. כמו שהיה בעת הקורונה שתקפה חזק מאוד בקרב עדה זאת לנוכח אורחותיהם. בדקתי עם הרובוט נתוני תחלואה ותמותה הדבר מאוד מסוכן: לפי הערכות, כ-15%–20% מהנפטרים בגלים הראשונים היו מהמגזר החרדי, בעוד שחלקם באוכלוסייה עמד אז על כ-12.5%.