וַיִּזְעֲק֣וּ בְנֵֽי–יִשְׂרָאֵל֮ אֶל–יְהוָה֒– ובורא עולם שלח להם מושיע– וַיָּקֶם֩ יְהוָ֨ה לָהֶ֜ם מוֹשִׁ֗יעַ אֶת–אֵה֤וּד בֶּן–גֵּרָא֙ בֶּן–הַיְמִינִ֔י אִ֥ישׁ אִטֵּ֖ר יַד–יְמִינ֑וֹ– והוא היה שמאלי– זאת גם ניתן לדעת מהחרב חגורה בירך ימין- וַיַּעַשׂ֩ ל֨וֹ אֵה֜וּד חֶ֗רֶב וְלָ֛הּ שְׁנֵ֥י פֵי֖וֹת גֹּ֣מֶד אָרְכָּ֑הּ וַיַּחְגֹּ֤ר אוֹתָהּ֙ מִתַּ֣חַת לְמַדָּ֔יו עַ֖ל יֶ֥רֶךְ יְמִינֽוֹ:– לשליפה מהירה שמים על הירך שמנגד.

לימודים מפרשת פרשת עָתְנִיאֵ֣ל, אֵה֔וּד וְשַׁמְגַּ֣ר, נכתב בשנת שבעים וחמש- עודכן בשנת שבעים ושבע:

היתה תקופה קשה ישראל התפללו לבורא עולם לתשועה:

וַיִּזְעֲק֣וּ בְנֵֽי–יִשְׂרָאֵל֮ אֶל–יְהוָה֒:

תשועה מהחטא ועונשו:

וַיֹּסִ֙פוּ֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל לַעֲשׂ֥וֹת הָרַ֖ע בְּעֵינֵ֣י יְהוָ֑ה וַיְחַזֵּ֨ק יְהוָ֜ה אֶת–עֶגְל֤וֹן מֶֽלֶךְ–מוֹאָב֙ עַל–יִשְׂרָאֵ֔ל עַ֛ל כִּֽי–עָשׂ֥וּ אֶת–הָרַ֖ע בְּעֵינֵ֥י יְהוָֽה: וַיֶּאֱסֹ֣ף אֵלָ֔יו אֶת–בְּנֵ֥י עַמּ֖וֹן וַעֲמָלֵ֑ק וַיֵּ֗לֶךְ וַיַּךְ֙ אֶת–יִשְׂרָאֵ֔ל וַיִּֽירְשׁ֖וּ אֶת–עִ֥יר הַתְּמָרִֽים: וַיַּעַבְד֤וּ בְנֵֽי–יִשְׂרָאֵל֙ אֶת–עֶגְל֣וֹן מֶֽלֶךְ–מוֹאָ֔ב שְׁמוֹנֶ֥ה עֶשְׂרֵ֖ה שָׁנָֽה: שֹׁפְטִים- פרשת עָתְנִיאֵ֣ל, אֵה֔וּד וְשַׁמְגַּ֣ר.

ובורא עולם שלח להם את אהוד:

וַיָּקֶם֩ יְהוָ֨ה לָהֶ֜ם מוֹשִׁ֗יעַ אֶת–אֵה֤וּד בֶּן–גֵּרָא֙ בֶּן–הַיְמִינִ֔י אִ֥ישׁ אִטֵּ֖ר יַד–יְמִינ֑וֹ: שֹׁפְטִים- פרשת עָתְנִיאֵ֣ל, אֵה֔וּד וְשַׁמְגַּ֣ר.

והוא היה שמאלי:

אִטֵּ֖ר יַד–יְמִינ֑וֹ:

זאת גם ניתן לדעת מתוקף החרב בירך ימין:

וַיַּעַשׂ֩ ל֨וֹ אֵה֜וּד חֶ֗רֶב וְלָ֛הּ שְׁנֵ֥י פֵי֖וֹת גֹּ֣מֶד אָרְכָּ֑הּ וַיַּחְגֹּ֤ר אוֹתָהּ֙ מִתַּ֣חַת לְמַדָּ֔יו עַ֖ל יֶ֥רֶךְ יְמִינֽוֹ: וַיַּקְרֵב֙ אֶת–הַמִּנְחָ֔ה לְעֶגְל֖וֹן מֶ֣לֶךְ מוֹאָ֑ב וְעֶגְל֕וֹן אִ֥ישׁ בָּרִ֖יא מְאֹֽד: שֹׁפְטִים- פרשת עָתְנִיאֵ֣ל, אֵה֔וּד וְשַׁמְגַּ֣ר: שֹׁפְטִים- פרשת עָתְנִיאֵ֣ל, אֵה֔וּד וְשַׁמְגַּ֣ר.

החרב חגורה בירך ימין, אדם ימני היה שם את החרב על ירך שמאל:

וַיַּחְגֹּ֤ר אוֹתָהּ֙ מִתַּ֣חַת לְמַדָּ֔יו עַ֖ל יֶ֥רֶךְ יְמִינֽוֹ:

לשליפה מהירה שמים על הירך שמנגד.

אֵה֣וּד | בָּ֣א אֵלָ֗יו וְהֽוּא–יֹ֠שֵׁב בַּעֲלִיַּ֨ת הַמְּקֵרָ֤ה אֲשֶׁר–לוֹ֙ לְבַדּ֔וֹ וַיֹּ֣אמֶר אֵה֔וּד דְּבַר–אֱלֹהִ֥ים לִ֖י אֵלֶ֑יךָ וַיָּ֖קָם מֵעַ֥ל הַכִּסֵּֽא: וַיִּשְׁלַ֤ח אֵהוּד֙ אֶת–יַ֣ד שְׂמֹאל֔וֹ וַיִּקַּח֙ אֶת–הַחֶ֔רֶב מֵעַ֖ל יֶ֣רֶךְ יְמִינ֑וֹ וַיִּתְקָעֶ֖הָ בְּבִטְנֽוֹ: וַיָּבֹ֨א גַֽם–הַנִּצָּ֜ב אַחַ֣ר הַלַּ֗הַב וַיִּסְגֹּ֤ר הַחֵ֙לֶב֙ בְּעַ֣ד הַלַּ֔הַב כִּ֣י לֹ֥א שָׁלַ֛ף הַחֶ֖רֶב מִבִּטְנ֑וֹ וַיֵּצֵ֖א הַֽפַּרְשְׁדֹֽנָה: וַיֵּצֵ֥א אֵה֖וּד הַֽמִּסְדְּר֑וֹנָה וַיִּסְגֹּ֞ר דַּלְת֧וֹת הָעַלִיָּ֛ה בַּעֲד֖וֹ וְנָעָֽל: וְה֤וּא יָצָא֙ וַעֲבָדָ֣יו בָּ֔אוּ וַיִּרְא֕וּ וְהִנֵּ֛ה דַּלְת֥וֹת הָעֲלִיָּ֖ה נְעֻל֑וֹת וַיֹּ֣אמְר֔וּ אַ֣ךְ מֵסִ֥יךְ ה֛וּא אֶת–רַגְלָ֖יו בַּחֲדַ֥ר הַמְּקֵרָֽה: וַיָּחִ֣ילוּ עַד–בּ֔וֹשׁ וְהִנֵּ֛ה אֵינֶ֥נּוּ פֹתֵ֖חַ דַּלְת֣וֹת הָֽעֲלִיָּ֖ה וַיִּקְח֤וּ אֶת–הַמַּפְתֵּ֙חַ֙ וַיִּפְתָּ֔חוּ וְהִנֵּה֙ אֲדֹ֣נֵיהֶ֔ם נֹפֵ֥ל אַ֖רְצָה מֵֽת: וְאֵה֥וּד נִמְלַ֖ט עַ֣ד הִֽתְמַהְמְהָ֑ם וְהוּא֙ עָבַ֣ר אֶת–הַפְּסִילִ֔ים וַיִּמָּלֵ֖ט הַשְּׂעִירָֽתָה: שֹׁפְטִים- פרשת עָתְנִיאֵ֣ל, אֵה֔וּד וְשַׁמְגַּ֣ר.

וַיִּשְׁלַ֤ח אֵהוּד֙ אֶת–יַ֣ד שְׂמֹאל֔וֹ וַיִּקַּח֙ אֶת–הַחֶ֔רֶב מֵעַ֖ל יֶ֣רֶךְ יְמִינ֑וֹ וַיִּתְקָעֶ֖הָ בְּבִטְנֽוֹ:

בחיוך, גם זה טוב, גם בזה יש ימין:

חֲגוֹר חַרְבְּךָ עַל יָרֵךְ גִּבּוֹר הוֹדְךָ וַהֲדָרֶךָ: וַהֲדָרְךָ צְלַח רְכַב עַל דְּבַר אֱמֶת וְעַנְוָה צֶדֶק וְתוֹרְךָ נוֹרָאוֹת יְמִינֶךָ: תהלים.

חֲגוֹר חַרְבְּךָ עַל יָרֵךְ

במקרה של אהוד על ירך ימין ומשכך:

וְתוֹרְךָ נוֹרָאוֹת יְמִינֶךָ:

כמבואר:

אֲדֹנָי עַל יְמִינְךָ מָחַץ בְּיוֹם אַפּוֹ מְלָכִים: יָדִין בַּגּוֹיִם מָלֵא גְוִיּוֹת מָחַץ רֹאשׁ עַל אֶרֶץ רַבָּה: תהלים.

גם אהוד היה איש חייל, איש צבא והוא היה שופט ומושיע:

בִּפְרֹ֤עַ פְּרָעוֹת֙ בְּיִשְׂרָאֵ֔ל בְּהִתְנַדֵּ֖ב עָ֑ם בָּרֲכ֖וּ יְהוָֽה: שִׁמְע֣וּ מְלָכִ֔ים הַאֲזִ֖ינוּ רֹֽזְנִ֑ים אָֽנֹכִ֗י לַֽיהוָה֙ אָנֹכִ֣י אָשִׁ֔ירָה אֲזַמֵּ֕ר לַֽיהוָ֖ה אֱלֹהֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל- לימודים מספר

שֹׁפְטִים- פרשת עָתְנִיאֵ֣ל, אֵה֔וּד וְשַׁמְגַּ֣ר.