.

כימים אחדים באהבתו אותה- שני כיוני מחשבה– מה קרה בשנים האלה מהיום שהבטיח לבן את רחל ליעקב ועד תום שבע השנים, צריך לחשוב על יעקב ורחל ששניהם עדין לא נשואים מאורסים ועובדים ביחד– פרשת ויצא יעקב.

וַיֹּ֤אמֶר לָבָן֙ לְיַֽעֲקֹ֔ב הֲכִֽי־אָחִ֣י אַ֔תָּה וַֽעֲבַדְתַּ֖נִי חִנָּ֑ם הַגִּ֥ידָה לִּ֖י מַה־מַּשְׂכֻּרְתֶּֽךָ׃ וּלְלָבָ֖ן שְׁתֵּ֣י בָנ֑וֹת שֵׁ֤ם הַגְּדֹלָה֙ לֵאָ֔ה וְשֵׁ֥ם הַקְּטַנָּ֖ה רָחֵֽל׃ וְעֵינֵ֥י לֵאָ֖ה רַכּ֑וֹת וְרָחֵל֙..

כמו רבקה שנענתה להצעה ללכת לבית יצחק עם עבד אברהם אביו,  כך רחל ולאה נענו לבקשת יעקב לחזור עימו לבית אביו וזאת שניתנת להן את זכות הבחירה גם לאחר שהתחתנו איתו וילדו לו ילדים- פרשת ויצא יעקב.

פרשת ויצא יעקב- לימודי תורה- תוכנית לימוד- שנת שבעים וארבע לקוממיות שהפכה לעצמאות. וַיֵּצֵ֥א יַֽעֲקֹ֖ב מִבְּאֵ֣ר שָׁ֑בַע וַיֵּ֖לֶךְ חָרָֽנָה׃ וַיִּפְגַּ֨ע בַּמָּק֜וֹם וַיָּ֤לֶן..

וַתִּדַּ֥ד שְׁנָתִ֖י מֵֽעֵינָֽי– לא נאמר נדדה שינה מעיני או תנדוד שינה מעיני, נאמר– וַתִּדַּ֥ד- פרשת ויצא יעקב.

  פרשת ויצא יעקב- לימודי תורה- תוכנית לימוד- שנת שבעים וארבע לקוממיות שהפכה לעצמאות. הָיִ֧יתִי בַיּ֛וֹם אֲכָלַ֥נִי חֹ֖רֶב וְקֶ֣רַח בַּלָּ֑יְלָה וַתִּדַּ֥ד שְׁנָתִ֖י..

וְגַם־אָמְנָ֗ה  אֲחֹתִ֤י בַת־אָבִי֙ הִ֔וא אַ֖ךְ לֹ֣א בַת־אִמִּ֑י וַתְּהִי־לִ֖י לְאִשָּֽׁה– שרה כונתה בשם אמנה והיא היתה אחות של אברהם מאביו אך לא אימו. האך נאמר כהסתייגות לדבר, כמקל דבר– פרשת חיי שרה- תולדות.

עדכון כתובה. וַיַּשְׁכֵּ֨ם אֲבִימֶ֜לֶךְ בַּבֹּ֗קֶר וַיִּקְרָא֙ לְכָל־עֲבָדָ֔יו וַיְדַבֵּ֛ר אֶת־כָּל־הַדְּבָרִ֥ים הָאֵ֖לֶּה בְּאָזְנֵיהֶ֑ם וַיִּֽירְא֥וּ  הָֽאֲנָשִׁ֖ים מְאֹֽד׃ וַיִּקְרָ֨א אֲבִימֶ֜לֶךְ לְאַבְרָהָ֗ם וַיֹּ֨אמֶר ל֜וֹ מֶֽה־עָשִׂ֤יתָ לָּ֨נוּ֙ וּמֶֽה־חָטָ֣אתִי לָ֔ךְ..

וַיְהִי כָּל נֶפֶשׁ יֹֽצְאֵי יֶֽרֶךְ יַֽעֲקֹב שִׁבְעִים נָפֶשׁ וְיוֹסֵף הָיָה בְמִצְרָֽיִם– למחשבה, האשה נבנתה מצלעו של האדם, יש התכנות שזה מעצם מהירך– וַיַּפֵּל יְהֹוָה אֱלֹהִים תַּרְדֵּמָה עַל הָאָדָם וַיִּישָׁן וַיִּקַּח אַחַת מִצַּלְעֹתָיו וַיִּסְגֹּר בָּשָׂר תַּחְתֶּנָּה– פרשת חיי שרה- תולדות.

וְאַבְרָהָם זָקֵן, בָּא בַּיָּמִים; וַיהוָה בֵּרַךְ אֶת–אַבְרָהָם, בַּכֹּל. וַיֹּאמֶר אַבְרָהָם, אֶל–עַבְדּוֹ זְקַן בֵּיתוֹ, הַמֹּשֵׁל,בְּכָל–אֲשֶׁר–לוֹ: שִׂים–נָא יָדְךָ, תַּחַת יְרֵכִי. וְאַשְׁבִּיעֲךָ—בַּיהוָה אֱלֹהֵי הַשָּׁמַיִם, וֵאלֹהֵי הָאָרֶץ: אֲשֶׁר לֹא–תִקַּח אִשָּׁה,לִבְנִי,מִבְּנוֹת הַכְּנַעֲנִי, אֲשֶׁר אָנֹכִי יוֹשֵׁב בְּקִרְבּוֹ. כִּי אֶל–אַרְצִי וְאֶל–מוֹלַדְתִּי, תֵּלֵךְ;וְלָקַחְתָּ..

מאוד מענין שבת ישמעאל היתה נכונה לעשיו בן יצחק– וַיַּ֣רְא עֵשָׂ֔ו כִּ֥י רָע֖וֹת בְּנ֣וֹת כְּנָ֑עַן בְּעֵינֵ֖י יִצְחָ֥ק אָבִֽיו׃ וַיִּקַּ֡ח אֶֽת־מָחֲלַ֣ת ׀ בַּת־יִשְׁמָעֵ֨אל בֶּן־אַבְרָהָ֜ם אֲח֧וֹת נְבָי֛וֹת:– פרשת חיי שרה תולדות.

וַיַּ֣רְא עֵשָׂ֗ו כִּֽי־בֵרַ֣ךְ יִצְחָק֮ אֶֽת־יַעֲקֹב֒ וְשִׁלַּ֤ח אֹתוֹ֙ פַּדֶּ֣נָֽה אֲרָ֔ם לָקַֽחַת־ל֥וֹ מִשָּׁ֖ם אִשָּׁ֑ה בְּבָֽרְכ֣וֹ אֹת֔וֹ וַיְצַ֤ו עָלָיו֙ לֵאמֹ֔ר לֹֽא־תִקַּ֥ח אִשָּׁ֖ה מִבְּנ֥וֹת כְּנָֽעַן׃  וַיִּשְׁמַ֣ע..

עֵ֕קֶב אֲשֶׁר־שָׁמַ֥ע אַבְרָהָ֖ם בְּקֹלִ֑י וַיִּשְׁמֹר֙ מִשְׁמַרְתִּ֔י מִצְו‍ֹתַ֖י חֻקּוֹתַ֥י וְתֽוֹרֹתָֽי– היה דבר כזה לפני ברית חורב, היתה חוקה, ותורה ומצוות שאברהם שמר עליהם, נראה גם שאבימלך שמר עליהם– פרשת חיי שרה תולדות.

וַיְהִ֤י רָעָב֙ בָּאָ֔רֶץ מִלְּבַד֙ הָֽרָעָ֣ב הָֽרִאשׁ֔וֹן אֲשֶׁ֥ר הָיָ֖ה בִּימֵ֣י אַבְרָהָ֑ם וַיֵּ֧לֶךְ יִצְחָ֛ק אֶל־אֲבִימֶ֥לֶךְ מֶֽלֶךְ־פְּלִשְׁתִּ֖ים גְּרָֽרָה׃ וַיֵּרָ֤א אֵלָיו֙ יְהוָ֔ה וַיֹּ֖אמֶר אַל־תֵּרֵ֣ד מִצְרָ֑יְמָה שְׁכֹ֣ן..

כמו יצחק בן שרה שהיה הבן של האשה הראשונה שרה ולא של האמה ולא של הפלגש ושמהאישה הזאת יקרה לאברהם זרע, כך רבקה בדבריה לעבד הדגישה שהיא הבת של בתואל בן מלכה, האשה הראשונה של נחור שהיתה לו פלגש, לכן במקרה הזה הוזכרה האמא- פרשת חיי שרה-תולדות.

וַיֹּאמֶר בַּת–מִי אַתְּ, הַגִּידִי נָא לִי; הֲיֵשׁ בֵּית–אָבִיךְ מָקוֹם לָנוּ, לָלִין. וַתֹּאמֶר אֵלָיו, בַּת–בְּתוּאֵל אָנֹכִי—בֶּן–מִלְכָּה, אֲשֶׁר יָלְדָה לְנָחוֹר. וַתֹּאמֶר אֵלָיו, גַּם–תֶּבֶן גַּם–מִסְפּוֹא רַב עִמָּנוּ—גַּם–מָקוֹם, לָלוּן. וַיִּקֹּד הָאִישׁ, וַיִּשְׁתַּחוּ לַיהוָה. וַיֹּאמֶר, בָּרוּךְ..

לשרה ואברהם,  לא היתה זכות סרוב, אם הייתה זכות סירוב, שרה היתה מסרבת להתחתן עם אבימלך.  ומשכך נלמד מפה שאבימלך הרשה לעצמו לקחת כל אישה שהוא רוצה, אפילו שהיא לא רוצה אותו.– פרשת חיי שרה- תולדות.

וַיִּסַּ֨ע מִשָּׁ֤ם אַבְרָהָם֙ אַ֣רְצָה הַנֶּ֔גֶב וַיֵּ֥שֶׁב בֵּין־קָדֵ֖שׁ וּבֵ֣ין שׁ֑וּר וַיָּ֖גָר בִּגְרָֽר׃ וַיֹּ֧אמֶר אַבְרָהָ֛ם אֶל־שָׂרָ֥ה אִשְׁתּ֖וֹ אֲחֹ֣תִי הִ֑וא וַיִּשְׁלַ֗ח אֲבִימֶ֨לֶךְ֙ מֶ֣לֶךְ גְּרָ֔ר וַיִּקַּ֖ח אֶת־שָׂרָֽה׃..

את בני הפלגש שילח אברהם לפני מותו לפה– וַיְשַׁלְּחֵם מֵעַל יִצְחָק בְּנוֹ, בְּעוֹדֶנּוּ חַי, קֵדְמָה, אֶל–אֶרֶץ קֶדֶם– אפשר לראות פה את מדין/יתרו/דרוז לאותה ארץ מקדם שהיה בה נחור/ארם/סוריא, שמשם לקחו יצחק ויעקב נשים– פרשת חיי שרה- תולדות.

וַיֹּסֶף אַבְרָהָם וַיִּקַּח אִשָּׁה, וּשְׁמָהּ קְטוּרָה. וַתֵּלֶד לוֹ,אֶת–זִמְרָן וְאֶת–יָקְשָׁן, וְאֶת–מְדָן,וְאֶת–מִדְיָן—וְאֶת–יִשְׁבָּק, וְאֶת–שׁוּחַ. וְיָקְשָׁן יָלַד, אֶת–שְׁבָא וְאֶת–דְּדָן; וּבְנֵי דְדָן,הָיוּ אַשּׁוּרִם וּלְטוּשִׁם וּלְאֻמִּים. וּבְנֵי מִדְיָן, עֵיפָה וָעֵפֶר וַחֲנֹךְ,וַאֲבִידָע, וְאֶלְדָּעָה; כָּל–אֵלֶּה, בְּנֵי קְטוּרָה. וַיִּתֵּן אַבְרָהָם אֶת–כָּל–אֲשֶׁר–לוֹ, לְיִצְחָק. וְלִבְנֵי..

קודם כל חילצו את רחב ולוט ורק לאחר מכן החריבו את העיר ומשכך המוסר הנלמד מכך, שיש לשחרר השבויים לפני החרבת חמאס– פרשת לוט ואברהם.

מקרה המלאכים שבאו לסדום הוא מקרה שבסיסו הוא שבאו אנשים לעיר והאנשים לא מוכרים וזרים לתושבי העיר ומתארחים אצל תושב העיר, מקרה..

רבקה היתה נדיבה גם לעבד גם לגמלים– וַתֹּאמֶר, שְׁתֵה אֲדֹנִי; וַתְּמַהֵר, וַתֹּרֶד כַּדָּהּ עַל–יָדָהּ—וַתַּשְׁקֵהוּ. וַתְּכַל, לְהַשְׁקֹתוֹ;  וַתֹּאמֶר, גַּם לִגְמַלֶּיךָ אֶשְׁאָב, עַד אִם–כִּלּוּ, לִשְׁתֹּת– בזאת הצליחה רבקה במבחן הכלה הנבחרת- בחתונמי של התורה– פרשת חיי שרה- תולדות.

וַיֹּאמַר—יְהוָה אֱלֹהֵי אֲדֹנִי אַבְרָהָם, הַקְרֵה–נָא לְפָנַי הַיּוֹם; וַעֲשֵׂה–חֶסֶד, עִם אֲדֹנִי אַבְרָהָם. הִנֵּה אָנֹכִי נִצָּב, עַל–עֵין הַמָּיִם; וּבְנוֹת אַנְשֵׁי הָעִיר, יֹצְאֹת לִשְׁאֹב מָיִם. וְהָיָה הַנַּעֲרָ, אֲשֶׁר אֹמַר אֵלֶיהָ הַטִּי–נָא כַדֵּךְ וְאֶשְׁתֶּה, וְאָמְרָה..

וַתֵּלֶךְ֩ וַתֵּ֨שֶׁב לָ֜הּ מִנֶּ֗גֶד הַרְחֵק֙ כִּמְטַֽחֲוֵ֣י קֶ֔שֶׁת כִּ֣י אָֽמְרָ֔ה אַל־אֶרְאֶ֖ה בְּמ֣וֹת הַיָּ֑לֶד– זה המרחק שתואר כדי לדעת  מה המרחק מהבאר ועד המקום שהסתתרה בו הגר כדי לא לראות במות בנה ישמעאל– הַרְחֵק֙ כִּמְטַֽחֲוֵ֣י קֶ֔שֶׁת:-הדגש- פרשת חיי שרה- תולדות.

וַיַּשְׁכֵּ֣ם אַבְרָהָ֣ם ׀ בַּבֹּ֡קֶר וַיִּֽקַּֽח־לֶחֶם֩ וְחֵ֨מַת מַ֜יִם וַיִּתֵּ֣ן אֶל־הָ֠גָר שָׂ֧ם עַל־שִׁכְמָ֛הּ וְאֶת־הַיֶּ֖לֶד וַֽיְשַׁלְּחֶ֑הָ וַתֵּ֣לֶךְ וַתֵּ֔תַע בְּמִדְבַּ֖ר בְּאֵ֥ר שָֽׁבַע׃ וַיִּכְל֥וּ הַמַּ֖יִם מִן־הַחֵ֑מֶת וַתַּשְׁלֵ֣ךְ..

וַיְהִ֧י אֱלֹהִ֛ים אֶת־הַנַּ֖עַר וַיִּגְדָּ֑ל– נכתב שבורא עולם היה עם ישמעאל, כמו שנכתב גם על ישראל– פרשת חיי שרה- תולדות.

וַיִּשְׁמַ֣ע אֱלֹהִים֮ אֶת־ק֣וֹל הַנַּעַר֒ וַיִּקְרָא֩ מַלְאַ֨ךְ אֱלֹהִ֤ים ׀ אֶל־הָגָר֙ מִן־הַשָּׁמַ֔יִם וַיֹּ֥אמֶר לָ֖הּ מַה־לָּ֣ךְ הָגָ֑ר אַל־תִּ֣ירְאִ֔י כִּֽי־שָׁמַ֧ע אֱלֹהִ֛ים אֶל־ק֥וֹל הַנַּ֖עַר בַּֽאֲשֶׁ֥ר הוּא־שָֽׁם׃ ק֚וּמִי..

ההסכם שעשה אבימלך עם אברהם בשבועה, ביקש להבטיח את ההסכם גם לאחר מות אבימלך ולאחר מות בנו ולאחר מות נכדו ועד לימי נינו. וְעַתָּ֗ה הִשָּׁ֨בְעָה לִּ֤י בֵֽאלֹהִים֙ הֵ֔נָּה אִם־תִּשְׁקֹ֣ר לִ֔י וּלְנִינִ֖י וּלְנֶכְדִּ֑י– פרשת חיי שרה- תולדות.

וַֽיְהִי֙ בָּעֵ֣ת הַהִ֔וא וַיֹּ֣אמֶר אֲבִימֶ֗לֶךְ וּפִיכֹל֙ שַׂר־צְבָא֔וֹ אֶל־אַבְרָהָ֖ם לֵאמֹ֑ר אֱלֹהִ֣ים עִמְּךָ֔ בְּכֹ֥ל  אֲשֶׁר־אַתָּ֖ה עֹשֶֽׂה׃ וְעַתָּ֗ה הִשָּׁ֨בְעָה לִּ֤י בֵֽאלֹהִים֙ הֵ֔נָּה אִם־תִּשְׁקֹ֣ר לִ֔י וּלְנִינִ֖י..

וַתַּהַר֩ וַתֵּ֨לֶד שָׂרָ֧ה לְאַבְרָהָ֛ם בֵּ֖ן לִזְקֻנָ֑יו– נהוג לקראו לילד הצעיר במשפחה בן זקונים, נאמר על יצחק שהוא בן זקונים כי הוא נולד לאברהם בזקנתו, ומשכך הכינוי בן זקונים, נכון רק אם האב זקן– פרשת חיי שרה- תולדות.

וַֽיהוָ֛ה פָּקַ֥ד אֶת־שָׂרָ֖ה כַּֽאֲשֶׁ֣ר אָמָ֑ר וַיַּ֧עַשׂ יְהוָ֛ה לְשָׂרָ֖ה כַּֽאֲשֶׁ֥ר דִּבֵּֽר׃ וַתַּהַר֩ וַתֵּ֨לֶד שָׂרָ֧ה לְאַבְרָהָ֛ם בֵּ֖ן לִזְקֻנָ֑יו לַמּוֹעֵ֕ד אֲשֶׁר־דִּבֶּ֥ר אֹת֖וֹ אֱלֹהִֽים׃ וַיִּקְרָ֨א אַבְרָהָ֜ם..

מאוד מעניין הנוסח שביקש בורא עולם מאברהם לעקוד את בנו כנוסח הלך לך מבית אביך אל הארץ אשר אראך– וַיֹּ֡אמֶר קַח־נָ֠א אֶת־בִּנְךָ֨ אֶת־יְחִֽידְךָ֤ אֲשֶׁר־אָהַ֨בְתָּ֙ אֶת־יִצְחָ֔ק וְלֶ֨ךְ־לְךָ֔ אֶל־אֶ֖רֶץ…– פרשת חיי שרה- תולדות.

וַיְהִ֗י אַחַר֙ הַדְּבָרִ֣ים הָאֵ֔לֶּה וְהָ֣אֱלֹהִ֔ים נִסָּ֖ה אֶת־אַבְרָהָ֑ם וַיֹּ֣אמֶר אֵלָ֔יו אַבְרָהָ֖ם וַיֹּ֥אמֶר הִנֵּֽנִי׃ וַיֹּ֡אמֶר קַח־נָ֠א אֶת־בִּנְךָ֨ אֶת־יְחִֽידְךָ֤ אֲשֶׁר־אָהַ֨בְתָּ֙ אֶת־יִצְחָ֔ק וְלֶ֨ךְ־לְךָ֔ אֶל־אֶ֖רֶץ הַמֹּֽרִיָּ֑ה וְהַֽעֲלֵ֤הוּ..

לֹֽא־נְתַתִּ֖יךָ לִנְגֹּ֥עַ אֵלֶֽיהָ- לא נאמר לנגוע בה, לנגוע אליה.  אם היה מקיים משכב יחסי אישות עם שרה, אבימלך היה נחשב חוטא, הוא לא היה נחשב אם הוא היה נוגע בה– פרשת חיי שרה- תולדות.

וַיֹּאמֶר֩ אֵלָ֨יו הָֽאֱלֹהִ֜ים בַּֽחֲלֹ֗ם גַּ֣ם אָֽנֹכִ֤י יָדַ֨עְתִּי֙ כִּ֤י בְתָם־לְבָֽבְךָ֙ עָשִׂ֣יתָ זֹּ֔את וָֽאֶחְשֹׂ֧ךְ גַּם־אָֽנֹכִ֛י אֽוֹתְךָ֖  מֵֽחֲטוֹ־לִ֑י עַל־כֵּ֥ן לֹֽא־נְתַתִּ֖יךָ לִנְגֹּ֥עַ אֵלֶֽיהָ׃ וְעַתָּ֗ה הָשֵׁ֤ב אֵֽשֶׁת־הָאִישׁ֙..

וְלֹֽא־נָשָׂ֥א אֹתָ֛ם הָאָ֖רֶץ לָשֶׁ֣בֶת יַחְדָּ֑ו כִּֽי־הָיָ֤ה  רְכוּשָׁם֙ רָ֔ב וְלֹ֥א יָֽכְל֖וּ לָשֶׁ֥בֶת יַחְדָּֽו– חֲנִיכָ֜יו יְלִידֵ֣י בֵית֗ו: שְׁמֹנָ֤ה עָשָׂר֙ וּשְׁלֹ֣שׁ מֵא֔וֹת וַיִּרְדֹּ֖ף עַד־דָּֽן–פרשת לוט ואברהם.

וַיַּעַל֩ אַבְרָ֨ם מִמִּצְרַ֜יִם ה֠וּא וְאִשְׁתּ֧וֹ וְכָל־אֲשֶׁר־ל֛וֹ וְל֥וֹט עִמּ֖וֹ הַנֶּֽגְבָּה׃ וְאַבְרָ֖ם כָּבֵ֣ד מְאֹ֑ד בַּמִּקְנֶ֕ה בַּכֶּ֖סֶף וּבַזָּהָֽב׃ וַיֵּ֨לֶךְ֙ לְמַסָּעָ֔יו מִנֶּ֖גֶב וְעַד־בֵּֽית־אֵ֑ל עַד־הַמָּק֗וֹם אֲשֶׁר־הָ֨יָה שָׁ֤ם אָֽהֳלֹה֙ בַּתְּחִלָּ֔ה..

הערבית נולדה מהעברית שנולדה משם, זאת אומרת שהערבית היא ניב עברי- יען כי- ברור לכולנו שאם אברם היה עברי אז גם תרח וגם לוט דברו עברית, ברור שגם ישמעאל וגם יצחק וגם עשיו ולא רק יעקב דיברו עברית- פרשת לך-לך.

וַֽיְחִי־תֶ֖רַח שִׁבְעִ֣ים שָׁנָ֑ה וַיּ֨וֹלֶד֙ אֶת־אַבְרָ֔ם אֶת־נָח֖וֹר וְאֶת־הָרָֽן׃ וְאֵ֨לֶּה֙ תּֽוֹלְדֹ֣ת תֶּ֔רַח תֶּ֚רַח  הוֹלִ֣יד אֶת־אַבְרָ֔ם אֶת־נָח֖וֹר וְאֶת־הָרָ֑ן וְהָרָ֖ן הוֹלִ֥יד אֶת־לֽוֹט׃ וַיָּ֣מָת הָרָ֔ן עַל־פְּנֵ֖י תֶּ֣רַח..

לא מצאתי את השם של "מוג'ר דה תרח" היא אמא של אברהם, שהיא מאמהות ישמעאל ועשיו וישראל וגם של ארם (סוריא) וגם של בני לוט (לבנון), גם יחד- פרשת לך-לך.

שְׂרוּג נָחוֹר תָּרַח: אַבְרָם הוּא אַבְרָהָם: בְּנֵי אַבְרָהָם יִצְחָק וְיִשְׁמָעֵאל: אֵלֶּה תֹּלְדוֹתָם בְּכוֹר יִשְׁמָעֵאל נְבָיוֹת וְקֵדָר וְאַדְבְּאֵל וּמִבְשָׂם: מִשְׁמָע וְדוּמָה מַשָּׂא חֲדַד..

פרשת ל֔וֹט וְאַבְרָ֑ם- וְכָל־אַנְשֵׁ֤י בֵיתוֹ֙ יְלִ֣יד בָּ֔יִת וּמִקְנַת־כֶּ֖סֶף מֵאֵ֣ת בֶּן־נֵכָ֑ר נִמֹּ֖לוּ אִתּֽוֹ– מפה אפשר להבין מה זאת אומרת מילה לאדם שאינו מזרע אברהם או זרע ישראל– וְכִֽי יָגוּר אִתְּךָ גֵּר וְעָשָׂה פֶסַח לַֽיהֹוָה הִמּוֹל לוֹ כָל זָכָר וְאָז יִקְרַב לַֽעֲשֹׂתוֹ- עדכון כתובה..

וְאַ֨בְרָהָ֔ם בֶּן־תִּשְׁעִ֥ים וָתֵ֖שַׁע שָׁנָ֑ה בְּהִמֹּל֖וֹ בְּשַׂ֥ר עָרְלָתֽוֹ׃ וְיִשְׁמָעֵ֣אל בְּנ֔וֹ בֶּן־שְׁלֹ֥שׁ עֶשְׂרֵ֖ה  שָׁנָ֑ה בְּהִ֨מֹּל֔וֹ אֵ֖ת בְּשַׂ֥ר עָרְלָתֽוֹ׃ בְּעֶ֨צֶם֙ הַיּ֣וֹם הַזֶּ֔ה נִמּ֖וֹל אַבְרָהָ֑ם וְיִשְׁמָעֵ֖אל..

וַיָּבֹא֙ הַפָּלִ֔יט וַיַּגֵּ֖ד לְאַבְרָ֣ם הָֽעִבְרִ֑י– זאת הפעם הראשונה שהוזכרה השפה העברית בתורה וזאת ביחס לאברהם- לימודים מפרשת לוט ואברהם- שפה– כתובה מעודכנת.

לימודי תורה- תוכנית לימוד- שנת שבעים וחמש לקוממיות שהפכה לעצמאות- עדכון שבעים ושש ושבע. וַיָּבֹא֙ הַפָּלִ֔יט וַיַּגֵּ֖ד לְאַבְרָ֣ם הָֽעִבְרִ֑י וְהוּא֩ שֹׁכֵ֨ן בְּאֵֽלֹנֵ֜י..

בדבריו של מלך סדום לאברהם יש איזכור על זאת– וּבָרוּךְ֙ אֵ֣ל עֶלְי֔וֹן אֲשֶׁר־מִגֵּ֥ן צָרֶ֖יךָ בְּיָדֶ֑ךָ וַיִּתֶּן־ל֥וֹ מַֽעֲשֵׂ֖ר מִכֹּֽל– כמו שניתן ללוי ולכהן לוי בהמשך- כִּי תִקְחוּ מֵאֵת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַמַּעֲשֵׂר אֲשֶׁר נָתַתִּי לָכֶם– במקרה הזה הלוי מקבל מבני ישראל– במקרה אברהם מכל– וַיִּתֶּן־ל֥וֹ מַֽעֲשֵׂ֖ר מִכֹּֽל–פרשת לוט ואברהם.

וַיֵּצֵ֣א מֶֽלֶךְ־סְדֹם֮ לִקְרָאתוֹ֒ אַֽחֲרֵ֣י שׁוּב֗וֹ מֵֽהַכּוֹת֙ אֶת־כְּדָרְלָעֹ֔מֶר וְאֶת־הַמְּלָכִ֖ים אֲשֶׁ֣ר אִתּ֑וֹ אֶל־עֵ֣מֶק  שָׁוֵ֔ה ה֖וּא עֵ֥מֶק הַמֶּֽלֶךְ׃ וּמַלְכִּי־צֶ֨דֶק֙ מֶ֣לֶךְ שָׁלֵ֔ם הוֹצִ֖יא לֶ֣חֶם וָיָ֑יִן וְה֥וּא..

מהמסופר לנו על כך שלוט הזהיר את חתניו אפשר להבין שאם הם היו נשמעים לו, אז היו נצלים מסדום. למרות שחתני לוט היו מבני סדום, ניתנה להם הבחירה לצאת עם לוט ומשפחתו מתוקף נישואיהם לבנות לוט, כצאת רחב עם משפחתה לפני החרבת העיר- עדכון כתובה– פרשת לוט ואברהם..

לימודי תורה- תוכנית לימוד- שנת שבעים וחמש לקוממיות שהפכה לעצמאות. וַיֵּצֵ֨א ל֜וֹט וַיְדַבֵּ֣ר ׀ אֶל־חֲתָנָ֣יו ׀ לֹֽקְחֵ֣י בְנֹתָ֗יו וַיֹּ֨אמֶר֙ ק֤וּמוּ צְּאוּ֙ מִן־הַמָּק֣וֹם..

וַתֵּקַ֥ל גְּבִרְתָּ֖הּ בְּעֵינֶֽיהָ–  במשמעות של לא מכבדת את גבירתה, במקום הזה ההקלה בעיניה של הגר, ההקלה מהמילה קל שהמילה כבד כשורש המילה כבוד היא הפוכה לה- פרשת לוט ואברהם-עדכון כתובה.

וְשָׂרַי֙ אֵ֣שֶׁת אַבְרָ֔ם לֹ֥א יָֽלְדָ֖ה ל֑וֹ וְלָ֛הּ שִׁפְחָ֥ה מִצְרִ֖ית וּשְׁמָ֥הּ הָגָֽר׃ וַתֹּ֨אמֶר שָׂרַ֜י אֶל־אַבְרָ֗ם הִנֵּה־נָ֞א עֲצָרַ֤נִי יְהוָה֙ מִלֶּ֔דֶת בֹּא־נָא֙ אֶל־שִׁפְחָתִ֔י אוּלַ֥י אִבָּנֶ֖ה..

וַיִּזְכֹּ֥ר אֱלֹהִ֖ים אֶת־אַבְרָהָ֑ם וַיְשַׁלַּ֤ח אֶת־לוֹט֙ מִתּ֣וֹךְ הַֽהֲפֵכָ֔ה– זאת אומרת, שחילוצו של לוט ממהפכת סדום ועמורה היה למען אברהם- כמבואר– וְנִבְרְכוּ בְךָ כֹּל מִשְׁפְּחֹת הָֽאֲדָמָֽה– פרשת לוט ואברהם.

לימודי תורה- תוכנית לימוד- פרשת לוט ואברהם– לימודי שנת שבעים וארבע לקוממיות שהפכה לעצמאות- עדכון שבעים ושבע. וַיָּקֻ֤מוּ מִשָּׁם֙ הָֽאֲנָשִׁ֔ים וַיַּשְׁקִ֖פוּ עַל־פְּנֵ֣י..

על פי חוקת העת ההיא באם אברהם היה מת ללא ילדים, בן משקו היה יורש אותו ולא בן אחיו- לא כך ע"פ ברית חורב– לימודים מפרשת לוט ואברהם.

לימודי תורה- תוכנית לימוד- שנת שבעים וחמש לקוממיות שהפכה לעצמאות- כתובה מעודכנת שנת שבעים ושש ושבע. אַחַ֣ר ׀ הַדְּבָרִ֣ים הָאֵ֗לֶּה הָיָ֤ה דְבַר־יְהוָה֙ אֶל־אַבְרָ֔ם..

וַיִּשָּׂא־ל֣וֹט אֶת־עֵינָ֗יו וַיַּרְא֙ אֶת־כָּל־כִּכַּ֣ר הַיַּרְדֵּ֔ן כִּ֥י כֻלָּ֖הּ מַשְׁקֶ֑ה וְאֶת־עֲמֹרָ֔ה כְּגַן־יְהוָה֙ כְּאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם בֹּֽאֲכָ֖ה צֹֽעַר– שפע במקום שאתה לא יודע שהשפע מקורו בחטאים- לימודי פרשת לוט ואברהם- עדכון כתובה..

וַיַּעַל֩ אַבְרָ֨ם מִמִּצְרַ֜יִם ה֠וּא וְאִשְׁתּ֧וֹ וְכָל־אֲשֶׁר־ל֛וֹ וְל֥וֹט עִמּ֖וֹ הַנֶּֽגְבָּה׃ וְאַבְרָ֖ם כָּבֵ֣ד מְאֹ֑ד בַּמִּקְנֶ֕ה בַּכֶּ֖סֶף וּבַזָּהָֽב׃ וַיֵּ֨לֶךְ֙ לְמַסָּעָ֔יו מִנֶּ֖גֶב וְעַד־בֵּֽית־אֵ֑ל עַד־הַמָּק֗וֹם אֲשֶׁר־הָ֨יָה שָׁ֤ם..

שרה צחקה שלא בקול– וַתִּצְחַ֥ק שָׂרָ֖ה בְּקִרְבָּ֣הּ  לֵאמֹ֑ר אַֽחֲרֵ֤י בְלֹתִי֙ הָֽיְתָה־לִּ֣י עֶדְנָ֔ה וַֽאדֹנִ֖י זָקֵֽן׃ הדבר נשמע– וַיֹּ֥אמֶר יְהוָ֖ה אֶל־אַבְרָהָ֑ם לָ֣מָּה זֶּה֩ צָֽחֲקָ֨ה שָׂרָ֜ה: הדבר נשמע– הֲיִפָּלֵ֥א מֵֽיְהוָ֖ה  דָּבָ֑ר– פרשת לוט ואברהם.

וַיֹּֽאמְר֣וּ אֵׄלָ֔יׄוׄ אַיֵּ֖ה שָׂרָ֣ה אִשְׁתֶּ֑ךָ וַיֹּ֖אמֶר הִנֵּ֥ה בָאֹֽהֶל׃ וַיֹּ֗אמֶר שׁ֣וֹב אָשׁ֤וּב אֵלֶ֨יךָ֙ כָּעֵ֣ת חַיָּ֔ה וְהִנֵּה־בֵ֖ן  לְשָׂרָ֣ה אִשְׁתֶּ֑ךָ וְשָׂרָ֥ה שֹׁמַ֛עַת פֶּ֥תַח הָאֹ֖הֶל וְה֥וּא אַֽחֲרָֽיו׃..

וְאַתָּ֛ה תָּב֥וֹא אֶל־אֲבֹתֶ֖יךָ בְּשָׁל֑וֹם תִּקָּבֵ֖ר בְּשֵׂיבָ֥ה טוֹבָֽה׃ (אבות אברהם לא קבורים במערת המכפלה)– ומשכך למחשבה– תָּב֥וֹא אֶל־אֲבֹתֶ֖יךָ– פרשת לוט ואברהם.

וַיְהִ֤י הַשֶּׁ֨מֶשׁ֙ לָב֔וֹא וְתַרְדֵּמָ֖ה נָֽפְלָ֣ה עַל־אַבְרָ֑ם וְהִנֵּ֥ה אֵימָ֛ה חֲשֵׁכָ֥ה גְדֹלָ֖ה נֹפֶ֥לֶת עָלָֽיו׃ וַיֹּ֣אמֶר לְאַבְרָ֗ם  יָדֹ֨עַ תֵּדַ֜ע כִּי־גֵ֣ר ׀ יִֽהְיֶ֣ה זַרְעֲךָ֗ בְּאֶ֨רֶץ֙ לֹ֣א..

לילה ראשון בלי שרה- צריך לחשוב על שרה האשה של אברם שהיתה עקרה, לא היו לה ילדים מאברם עוד והמלך חושק בה, המלך העשיר מהמלכים החזקים ביותר בעולם בעת ההיא רוצה אותה ושוב,  עוד לא היו לה ילדים מאברם, שרה היה יכולה לקבע מצב– פרשת לך-לך.

כתובה מעודכנת: וַיְהִ֥י רָעָ֖ב בָּאָ֑רֶץ וַיֵּ֨רֶד אַבְרָ֤ם מִצְרַ֨יְמָה֙ לָג֣וּר שָׁ֔ם כִּֽי־כָבֵ֥ד הָֽרָעָ֖ב בָּאָֽרֶץ׃ וַיְהִ֕י כַּֽאֲשֶׁ֥ר הִקְרִ֖יב לָב֣וֹא מִצְרָ֑יְמָה וַיֹּ֨אמֶר֙ אֶל־שָׂרַ֣י אִשְׁתּ֔וֹ הִנֵּה־נָ֣א..

דוד המלך לא היה מכניס עצמו וולא היה מכניס את שליחיו למקום שלא רוצה אותו כמנחם, זה ההבדל בין שריו של ביבי לדוד המלך.. אתם לא תרשיעו בזאת את האבלים בעם ברשעתו חנון בן עמון…

היה מקרה שדוד המלך שלח שליחים לנחם את בן מלך בני עמון לאחר שאביו מת: וַיְהִי אַחֲרֵי כֵן וַיָּמָת מֶלֶךְ בְּנֵי עַמּוֹן..

וַאֲבָרְכָה מְבָרֲכֶיךָ וּמְקַלֶּלְךָ אָאֹר וְנִבְרְכוּ בְךָ כֹּל מִשְׁפְּחֹת הָאֲדָמָה– עִם נָבָר תִּתְבָּרָר וְעִם עִקֵּשׁ תִּתְפַּתָּל– עִם חָסִיד תִּתְחַסָּד עִם גְּבַר תָּמִים תִּתַּמָּם- לך לך ביחד עם פרשת חיי השרה- תולדות.

וַיֹּאמֶר יְהֹוָה אֶל אַבְרָם לֶךְ לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ וּמִבֵּית אָבִיךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ: וְאֶעֶשְׂךָ לְגוֹי גָּדוֹל וַאֲבָרֶכְךָ וַאֲגַדְּלָה שְׁמֶךָ וֶהְיֵה בְּרָכָה: ..

לימודי פסח– יד אחת מושטת לשלום– פתרון לשלום עם האומות המוסלמיות. הדגשה, הסכם שלום, לא רק הפסקת מלחמה-לדעתי זאת הדרך היחידה לשכנע את הפרסים לנטוש את רעיון הכחדת ישראל:

וַיְדַבֵּר יְהוָֹה אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר: דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם מוֹעֲדֵי יְהֹוָה אֲשֶׁר תִּקְרְאוּ אֹתָם מִקְרָאֵי קֹדֶשׁ אֵלֶּה הֵם מוֹעֲדָי: שֵׁשֶׁת..

לימודי פסח- כִּי כָּל אֹכֵל חָמֵץ וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִוא מִיִּשְׂרָאֵל: הדין הוא על אכילה ולא על ראיה. השבתת שאור זה כמעקה, כמגן, שלא נתפתה  לאכול חמץ, יען כי כשאוכלים חמץ הוא מגיע לדם, לא כך עם ראיה:

וְהָיָה הַיּוֹם הַזֶּה לָכֶם לְזִכָּרוֹן וְחַגֹּתֶם אֹתוֹ חַג לַיהוָֹה לְדֹרֹתֵיכֶם חֻקַּת עוֹלָם תְּחָגֻּהוּ: שִׁבְעַת יָמִים מַצּוֹת תֹּאכֵלוּ אַךְ בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן תַּשְׁבִּיתוּ שְּׂאֹר..

פרשת נח– אלה היו תוצאות המבול– גָּֽבְר֖וּ הַמָּ֑יִם וַיְכֻסּ֖וּ הֶֽהָרִֽים– מבחינה הבריאה מעשה בראשית היתה חזרה ליום השני של הבריאה-וַיַּ֣עַשׂ אֱלֹהִים֮ אֶת־הָֽרָקִיעַ֒ וַיַּבְדֵּ֗ל בֵּ֤ין הַמַּ֨יִם֙ אֲשֶׁר֙ מִתַּ֣חַת לָֽרָקִ֔יעַ וּבֵ֣ין הַמַּ֔יִם אֲשֶׁ֖ר מֵעַ֣ל לָֽרָקִ֑יעַ וַֽיְהִי־כֵֽן- לפני בריאת המאורות, גם הלילה והיום שבתו– כתובה מעודכנת.

וַיְהִ֖י לְשִׁבְעַ֣ת הַיָּמִ֑ים וּמֵ֣י הַמַּבּ֔וּל הָי֖וּ עַל־הָאָֽרֶץ׃ בִּשְׁנַ֨ת שֵׁשׁ־מֵא֤וֹת שָׁנָה֙ לְחַיֵּי־נֹ֔חַ בַּחֹ֨דֶשׁ֙ הַשֵּׁנִ֔י בְּשִׁבְעָֽה־עָשָׂ֥ר י֖וֹם לַחֹ֑דֶשׁ בַּיּ֣וֹם הַזֶּ֗ה נִבְקְעוּ֙ כָּֽל־מַעְיְנֹת֙ תְּה֣וֹם רַבָּ֔ה..

וַיִּסְגֹּ֥ר יְהוָ֖ה בַּֽעֲדֽוֹ– בורא עולם סגר בעדו את התיבה, שלא יכנסו מים לתיבה, את הסגירה הזאת סגר בורא עולם בעדו.. עם הדגשה סגר בעדו… כמו להפלות את התיבה הזאת הזאת ממכת המבול שהמטיר בורא עולם על הארץ– לימודים מפרשת נח– כתובה מעודכנת.

וַֽיְחִי־לֶ֕מֶךְ שְׁתַּ֧יִם וּשְׁמֹנִ֛ים שָׁנָ֖ה וּמְאַ֣ת שָׁנָ֑ה וַיּ֖וֹלֶד בֵּֽן׃ וַיִּקְרָ֧א אֶת־שְׁמ֛וֹ נֹ֖חַ לֵאמֹ֑ר זֶ֠֞ה יְנַֽחֲמֵ֤נוּ מִֽמַּעֲשֵׂ֨נוּ֙ וּמֵֽעִצְּב֣וֹן יָדֵ֔ינוּ מִן־הָ֣אֲדָמָ֔ה אֲשֶׁ֥ר אֵֽרְרָ֖הּ יְהוָֽה׃ וַֽיְחִי־לֶ֗מֶךְ..

.