.

וכסאו כימי שמים- לימודי תהלים.

לְ֭עוֹלָ֗ם (אשמור)-אֶשְׁמָר-ל֣וֹ חַסְדִּ֑י וּ֝בְרִיתִ֗י נֶאֱמֶ֥נֶת לֽוֹ: וְשַׂמְתִּ֣י לָעַ֣ד זַרְע֑וֹ וְ֝כִסְא֗וֹ כִּימֵ֥י שָׁמָֽיִם: מזמור תשעה ושמונים. לָעַ֣ד זַרְע֑וֹ וְ֝כִסְא֗וֹ כִּימֵ֥י שָׁמָֽיִם: צריך להבין טוב

ממקור ישראל- לימודי תהלים.

מִזְמ֣וֹר שִׁ֑יר יְ֝סוּדָת֗וֹ בְּהַרְרֵי-קֹֽדֶשׁ: מזמור שבעה ושמונים. המזמור הוא שיר שהנושא שלו הוא: יְ֝סוּדָת֗וֹ בירושלים: יְ֝סוּדָת֗וֹ בְּהַרְרֵי-קֹֽדֶשׁ: בעת יסוד וכינון שהמכוננים נולדו בה:

יסלח וישמח- לימודי תהלים.

חָנֵּ֥נִי אֲדֹנָ֑י כִּ֥י אֵלֶ֥יךָ אֶ֝קְרָ֗א כָּל-הַיּֽוֹם: שַׂ֭מֵּחַ נֶ֣פֶשׁ עַבְדֶּ֑ךָ כִּ֥י אֵלֶ֥יךָ אֲ֝דֹנָ֗י נַפְשִׁ֥י אֶשָּֽׂא: מזמור שישה ושמונים. בערבית אומרים- אללה ישמחק- הפירוש –

וְהִצַּ֥לְתָּ נפשי- לימודי תהלים.

כִּֽי-חַ֭סְדְּךָ גָּד֣וֹל עָלָ֑י וְהִצַּ֥לְתָּ נַ֝פְשִׁ֗י מִשְּׁא֥וֹל תַּחְתִּיָּֽה: אֱלֹהִ֤ים | זֵ֘דִ֤ים קָֽמוּ-עָלַ֗י וַעֲדַ֣ת עָ֭רִיצִים בִּקְשׁ֣וּ נַפְשִׁ֑י וְלֹ֖א שָׂמ֣וּךָ לְנֶגְדָּֽם: מזמור שישה ושמונים. אלה אויבי

לא הוריש- פרשת אחרי מות יהושע.

לימודי שנת שבעים וארבע לקוממיות שהפכה לעצמאות. אלה ערי הכנענים שלא ירשו ישראל והושארו בהם כנענים שעבדו ושלמו מיסים למדינה: וַיֵּ֨שֶׁב הַיְבוּסִ֜י

קיצץ עבות רשעים- פרשת אחרי מות יהושע.

לימודי שנת שבעים וארבע לקוממיות שהפכה לעצמאות. וַיַּ֣עַל יְהוּדָ֔ה וַיִּתֵּ֧ן יְהוָ֛ה אֶת–הַכְּנַעֲנִ֥י וְהַפְּרִזִּ֖י בְּיָדָ֑ם וַיַּכּ֣וּם בְּבֶ֔זֶק עֲשֶׂ֥רֶת אֲלָפִ֖ים אִֽישׁ: וַֽ֠יִּמְצְאוּ אֶת–אֲדֹנִ֥י בֶ֙זֶק֙ בְּבֶ֔זֶק

מציון תצא תורה- לימודי תהלים.

רָצִ֣יתָ יְהוָ֣ה אַרְצֶ֑ךָ שַׁ֝֗בְתָּ (שבות) שְׁבִ֣ית יַעֲקֹֽב: נָ֭שָׂאתָ עֲוֹ֣ן עַמֶּ֑ךָ כִּסִּ֖יתָ כָל-חַטָּאתָ֣ם סֶֽלָה: אָסַ֥פְתָּ כָל-עֶבְרָתֶ֑ךָ הֱ֝שִׁיב֗וֹתָ מֵחֲר֥וֹן אַפֶּֽךָ: שׁ֭וּבֵנוּ אֱלֹהֵ֣י יִשְׁעֵ֑נוּ וְהָפֵ֖ר

קבורה בארץ- פרשת ברית לעם.

לימודי שנת שבעים וארבע לקוממיות שהפכה לעצמאות. וְאֶת–עַצְמ֣וֹת י֠וֹסֵף אֲשֶׁר–הֶעֱל֨וּ בְנֵי–יִשְׂרָאֵ֥ל | מִמִּצְרַיִם֮ קָבְר֣וּ בִשְׁכֶם֒ בְּחֶלְקַ֣ת הַשָּׂדֶ֗ה אֲשֶׁ֨ר קָנָ֧ה יַעֲקֹ֛ב מֵאֵ֛ת בְּנֵֽי–חֲמ֥וֹר אֲבִֽי–שְׁכֶ֖ם בְּמֵאָ֣ה

ברית יהושע- פרשת ברית לעם.

לימודי שנת שבעים וארבע לקוממיות שהפכה לעצמאות. וַיֶּאֶסֹ֧ף יְהוֹשֻׁ֛עַ אֶת–כָּל–שִׁבְטֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל שְׁכֶ֑מָה וַיִּקְרָא֩ לְזִקְנֵ֨י יִשְׂרָאֵ֜ל וּלְרָאשָׁ֗יו וּלְשֹֽׁפְטָיו֙ וּלְשֹׁ֣טְרָ֔יו וַיִּֽתְיַצְּב֖וּ לִפְנֵ֥י הָאֱלֹהִֽים: וַיֹּ֨אמֶר יְהוֹשֻׁ֜עַ

זקני ישראל- פרשת ברית לעם.

וַיַּעֲבֹ֤ד יִשְׂרָאֵל֙ אֶת–יְהוָ֔ה כֹּ֖ל יְמֵ֣י יְהוֹשֻׁ֑עַ וְכֹ֣ל | יְמֵ֣י הַזְּקֵנִ֗ים אֲשֶׁ֨ר הֶאֱרִ֤יכוּ יָמִים֙ אַחֲרֵ֣י יְהוֹשֻׁ֔עַ וַאֲשֶׁ֣ר יָדְע֗וּ אֵ֚ת כָּל–מַעֲשֵׂ֣ה יְהוָ֔ה אֲשֶׁ֥ר עָשָׂ֖ה לְיִשְׂרָאֵֽל: בְּרִ֛ית

בית ודרור- לימודים מתהלים.

גַּם-צִפּ֨וֹר | מָ֪צְאָה בַ֡יִת וּדְר֤וֹר | קֵ֥ן לָהּ֮ אֲשֶׁר-שָׁ֪תָה אֶפְרֹ֫חֶ֥יהָ אֶֽת-מִ֭זְבְּחוֹתֶיךָ יְהוָ֣ה צְבָא֑וֹת מַ֝לְכִּ֗י וֵאלֹהָֽי: מזמור ארבעה ושמונים. צִפּ֨וֹר | מָ֪צְאָה מה מצאה-

חלוקת אחוזות לוי- פרשת ערים לשבת בהן.

לימודי שנת שבעים וארבע לקוממיות שהפכה לעצמאות: ללוים אין נחלה בישראל, אך כל שבט (לא משפחה בשבט) בישראל מצווה לתת להם אחוז,

אֲשֶׁ֤ר שָֽׁכַן–שָׁם֙ מִשְׁכַּ֣ן יְהוָ֔ה- פרשת ערים לשבת בהן…

לימודי שנת שבעים וארבע לקוממיות שהפכה לעצמאות. אָ֚ז יִקְרָ֣א יְהוֹשֻׁ֔עַ לָרֽאוּבֵנִ֖י וְלַגָּדִ֑י וְלַחֲצִ֖י מַטֵּ֥ה מְנַשֶּֽׁה: וַיֹּ֣אמֶר אֲלֵיהֶ֔ם אַתֶּ֣ם שְׁמַרְתֶּ֔ם אֵ֚ת כָּל–אֲשֶׁ֣ר צִוָּ֣ה

הכל בדברו והכל לטובה- לימודי תהלים.

רֹ֘עֵ֤ה יִשְׂרָאֵ֨ל | הַאֲזִ֗ינָה נֹהֵ֣ג כַּצֹּ֣אן יוֹסֵ֑ף יֹשֵׁ֖ב הַכְּרוּבִ֣ים הוֹפִֽיעָה: לִפְנֵ֤י אֶפְרַ֨יִם | וּבִנְיָ֘מִ֤ן וּמְנַשֶּׁ֗ה עוֹרְרָ֥ה אֶת-גְּבֽוּרָתֶ֑ךָ וּלְכָ֖ה לִישֻׁעָ֣תָה לָּֽנוּ: נֹהֵ֣ג כַּצֹּ֣אן

מאבותינו לבניהם- לימודי תהלים.

וַיָּ֤קֶם עֵד֨וּת | בְּֽיַעֲקֹ֗ב וְתוֹרָה֮ שָׂ֤ם בְּיִשְׂרָ֫אֵ֥ל אֲשֶׁ֣ר צִ֭וָּה אֶת-אֲבוֹתֵ֑ינוּ לְ֝הוֹדִיעָ֗ם לִבְנֵיהֶֽם: לְמַ֤עַן יֵדְע֨וּ | דּ֣וֹר אַ֭חֲרוֹן בָּנִ֣ים יִוָּלֵ֑דוּ יָ֝קֻ֗מוּ וִֽיסַפְּר֥וּ לִבְנֵיהֶֽם:

שבילך במים רבים- לימודי תהלים.

בַּיָּ֤ם דַּרְכֶּ֗ךָ (ושביליך) וּֽ֭שְׁבִֽילְךָ בְּמַ֣יִם רַבִּ֑ים וְ֝עִקְּבוֹתֶ֗יךָ לֹ֣א נֹדָֽעוּ: במדבר. וּֽ֭שְׁבִֽילְךָ בְּמַ֣יִם רַבִּ֑ים השביל הוא במים, לא בחוף הים. יוֹרְדֵי הַיָּם בָּאֳנִיּוֹת

עושה פלא ולא קסם- לימודי תהלים.

אַתָּ֣ה הָ֭אֵל עֹ֣שֵׂה פֶ֑לֶא הוֹדַ֖עְתָּ בָעַמִּ֣ים עֻזֶּֽךָ: מזמור שבעה ושבעים. עֹ֣שֵׂה פֶ֑לֶא ולא קסם: לֹֽא הִבִּיט אָוֶן בְּיַֽעֲקֹב וְלֹֽא רָאָה עָמָל בְּיִשְׂרָאֵל יְהֹוָה

הגר שדרש הכחדת גרים- לימודים מתהלים.

אֶֽזְכְּרָ֥ה נְגִינָתִ֗י בַּ֫לָּ֥יְלָה עִם-לְבָבִ֥י אָשִׂ֑יחָה וַיְחַפֵּ֥שׂ רוּחִֽי: הַֽ֭לְעוֹלָמִים יִזְנַ֥ח | אֲדֹנָ֑י וְלֹֽא-יֹסִ֖יף לִרְצ֣וֹת עֽוֹד: הֶאָפֵ֣ס לָנֶ֣צַח חַסְדּ֑וֹ גָּ֥מַר אֹ֝֗מֶר לְדֹ֣ר וָדֹֽר: מזמור שבעה

אין שבועה- אין נדר- לימודים מתהלים

בְּקוּם-לַמִּשְׁפָּ֥ט אֱלֹהִ֑ים לְהוֹשִׁ֖יעַ כָּל-עַנְוֵי-אֶ֣רֶץ סֶֽלָה: כִּֽי-חֲמַ֣ת אָדָ֣ם תּוֹדֶ֑ךָּ שְׁאֵרִ֖ית חֵמֹ֣ת תַּחְגֹּֽר: נִֽדֲר֣וּ וְשַׁלְּמוּ֮ לַיהוָ֪ה אֱֽלֹהֵ֫יכֶ֥ם כָּל-סְבִיבָ֑יו יוֹבִ֥ילוּ שַׁ֝֗י לַמּוֹרָֽא: יִ֭בְצֹר ר֣וּחַ נְגִידִ֑ים

בשלם סוכו ומעונתו בציון- לימודים מתהלים.

וַיְהִ֣י בְשָׁלֵ֣ם סֻכּ֑וֹ וּמְע֖וֹנָת֣וֹ בְצִיּֽוֹן: מזמור שישה ושבעים. וַיְהִי כִּי יָשַׁב הַמֶּלֶךְ בְּבֵיתוֹ וַיהוָה הֵנִיחַ לוֹ מִסָּבִיב מִכָּל אֹיְבָיו: וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ אֶל נָתָן

קרובו ומשכך קרובי- לימודי תהלים.

ה֘וֹדִ֤ינוּ לְּךָ֨ | אֱֽלֹהִ֗ים ה֭וֹדִינוּ וְקָר֣וֹב שְׁמֶ֑ךָ סִ֝פְּר֗וּ נִפְלְאוֹתֶֽיךָ: מזמור חמישה ושבעים. סִ֝פְּר֗וּ נִפְלְאוֹתֶֽיךָ: מי סיפרו: קָר֣וֹב שְׁמֶ֑ךָ וַיָּרֶם קֶרֶן לְעַמּוֹ תְּהִלָּה לְכָל

תפילת יחיד כתפילת עם- לימודים מתהלים.

גַּם-אֲנִ֤י | אוֹדְךָ֣ בִכְלִי-נֶבֶל֮ אֲמִתְּךָ֪ אֱלֹ֫הָ֥י אֲזַמְּרָ֣ה לְךָ֣ בְכִנּ֑וֹר קְ֝ד֗וֹשׁ יִשְׂרָאֵֽל: תְּרַנֵּ֣נָּ֣ה שְׂ֭פָתַי כִּ֣י אֲזַמְּרָה-לָּ֑ךְ וְ֝נַפְשִׁ֗י אֲשֶׁ֣ר פָּדִֽיתָ: מזמור אחד ושבעים. תְּרַנֵּ֣נָּ֣ה שְׂ֭פָתַי

לציים ולאפסי ארץ- לימודים מתהלים.

אַתָּ֣ה רִ֭צַּצְתָּ רָאשֵׁ֣י לִוְיָתָ֑ן תִּתְּנֶ֥נּוּ מַ֝אֲכָ֗ל לְעָ֣ם לְצִיִּֽים: מַ֝אֲכָ֗ל לְעָ֣ם לְצִיִּֽים: לְצִיִּֽים: כמו למדבריים.. על ההסבר הזה: יֵ֭רֵד כְּמָטָ֣ר עַל-גֵּ֑ז כִּ֝רְבִיבִ֗ים זַרְזִ֥יף

הראשית והאחרית- לימודים מתהלים.

וָֽ֭אֲחַשְּׁבָה לָדַ֣עַת זֹ֑את עָמָ֖ל (היא) ה֣וּא בְעֵינָֽי: עַד-אָ֭בוֹא אֶל-מִקְדְּשֵׁי-אֵ֑ל אָ֝בִ֗ינָה לְאַחֲרִיתָֽם: מזמור שלושה ושבעים. וָֽ֭אֲחַשְּׁבָה לָדַ֣עַת זֹ֑את להבין מה היא האחרית, לא תמיד

תפילה, מבנה המזמור- והקראה.

אפשר ככה: לְדָוִד מִזְמוֹר לַיהוָה הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ תֵּבֵל וְיֹשְׁבֵי בָהּ: כִּי הוּא עַל יַמִּים יְסָדָהּ וְעַל נְהָרוֹת יְכוֹנְנֶהָ: מִי יַעֲלֶה בְהַר יְהוָה

לראובני, לגדי ולחצי שבט המנשה- פרשת הארץ הנשארת.

וְעַתָּ֗ה חַלֵּ֞ק אֶת–הָאָ֧רֶץ הַזֹּ֛את בְּנַחֲלָ֖ה לְתִשְׁעַ֣ת הַשְּׁבָטִ֑ים וַחֲצִ֖י הַשֵּׁ֥בֶט הַֽמְנַשֶּֽׁה:  החצי השני של שבט המנשה- הולך/נשאר עם אלה: עִמּ֗וֹ הָרֽאוּבֵנִי֙ וְהַגָּדִ֔י לָקְח֖וּ נַחֲלָתָ֑ם אֲשֶׁר֩ נָתַ֨ן לָהֶ֜ם מֹשֶׁ֗ה בְּעֵ֤בֶר הַיַּרְדֵּן֙ מִזְרָ֔חָה כַּאֲשֶׁר֙ נָתַ֣ן לָהֶ֔ם מֹשֶׁ֖ה עֶ֥בֶד יְהוָֽה:.ברור שהשטחים האלה בצדו המזרחי של הירדן הם לא נחלת יהודה.

לכלב בן יפונה- פרשת הארץ הנשארת.

לימודי שנת שבעים וארבע לקוממיות שהפכה לעצמאות: וַיִּגְּשׁ֨וּ בְנֵֽי–יְהוּדָ֤ה אֶל–יְהוֹשֻׁ֙עַ֙ בַּגִּלְגָּ֔ל וַיֹּ֣אמֶר אֵלָ֔יו כָּלֵ֥ב בֶּן–יְפֻנֶּ֖ה הַקְּנִזִּ֑י אַתָּ֣ה יָדַ֡עְתָּ אֶֽת–הַדָּבָר֩ אֲשֶׁר–דִּבֶּ֨ר יְהוָ֜ה אֶל–מֹשֶׁ֣ה

והיו למס עובד- פרשת הארץ הנשארת.

שִׁבְעַת יָמִים שְׂאֹר לֹא יִמָּצֵא בְּבָתֵּיכֶם כִּי כָּל אֹכֵל מַחְמֶצֶת וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִוא מֵעֲדַת יִשְׂרָאֵל בַּגֵּר וּבְאֶזְרַח הָאָרֶץ: גם של הגר: בַּגֵּר הנפש שבגר תכרת גם היא מעדת ישראל באם לא יקיים את חג המצות. תּוֹרָה אַחַת וּמִשְׁפָּט אֶחָד מתוך המקום הזה להבין שחוקת הגר לא פועלת על תושבים לא גוירו או התגיירו. באם לא נכנס לעדת ישראל ברור שלא נכרת מעדת ישראל.

עיר שמש-בית שמש- פרשת הארץ הנשארת.

לימודי שנת שבעים וארבע לקוממיות שהפכה לעצמאות: יש שתי ערים עם המילה שמש: האחת וְעָרֵ֖י מִבְצָ֑ר הַצִּדִּ֣ים צֵ֔ר וְחַמַּ֖ת רַקַּ֥ת וְכִנָּֽרֶת: וַאֲדָמָ֥ה וְהָרָמָ֖ה

אברים, רוח ונשמה- לימודים מתפילת נשמת כל חי.

מתפילת נשמת כל חי: עַד הֵנָּה עֲזָרוּנוּ רַחֲמֶיךָ וְלֹא עֲזָבוּנוּ חֲסָדֶיךָ. עַל כֵּן, אֵבָרִים שֶׁפִּלַּגְתָּ בָּנוּ וְרוּחַ וּנְשָׁמָה שֶׁנָּפַחְתָּ בְּאַפֵּינוּ וְלָשׁוֹן אֲשֶׁר שַׂמְתָּ בְּפִינוּ,

בליבי צפנתי אמרתך- לימודים מתהלים.

כִּי הַמִּצְוָה הַזֹּאת אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם לֹא נִפְלֵאת הִוא מִמְּךָ וְלֹא רְחֹקָה הִוא: כִּי קָרוֹב אֵלֶיךָ הַדָּבָר מְאֹד בְּפִיךָ וּבִלְבָבְךָ לַעֲשֹׂתוֹ: את המצווה הזאת צפן בלבו המשורר וזאת: לְמַעַן לֹא אֶחֱטָא לָךְ: הדבר בלבו.  וְאָהַבְתָּ אֵת יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ בְּכָל לְבָֽבְךָ וּבְכָל נַפְשְׁךָ וּבְכָל מְאֹדֶֽךָ:

פרשת עם המלחמה- ירושלם- שפה.

לימודי שנת שבעים וארבע לקוממיות שהפכה עצמאות: מֶ֥לֶךְ יְרִיח֖וֹ אֶחָ֑ד מֶ֧לֶךְ הָעַ֛י אֲשֶׁר–מִצַּ֥ד בֵּֽית–אֵ֖ל אֶחָֽד: מֶ֤לֶךְ יְרוּשָׁלִַ֙ם֙ אֶחָ֔ד מֶ֥לֶךְ חֶבְר֖וֹן אֶחָֽד: עַ֣ם הַמִּלְחָמָ֔ה.

פרשת עם המלחמה- נעלות- שפה.

לימודי שנת שבעים וארבע לקוממיות שהפכה עצמאות: וַיְהִ֣י כִשְׁמֹ֣עַ כָּֽל–הַמְּלָכִ֡ים אֲשֶׁר֩ בְּעֵ֨בֶר הַיַּרְדֵּ֜ן בָּהָ֣ר וּבַשְּׁפֵלָ֗ה וּבְכֹל֙ ח֚וֹף הַיָּ֣ם הַגָּד֔וֹל אֶל–מ֖וּל הַלְּבָנ֑וֹן הַֽחִתִּי֙

פרשת עם המלחמה- ארץ הגשן.

לימודי שנת שבעים וארבע לקוממיות שהפכה עצמאות: וַיִּקַּ֨ח יְהוֹשֻׁ֜עַ אֶת–כָּל–הָאָ֣רֶץ הַזֹּ֗את הָהָ֤ר וְאֶת–כָּל–הַנֶּ֙גֶב֙ וְאֵת֙ כָּל–אֶ֣רֶץ הַגֹּ֔שֶׁן וְאֶת–הַשְּׁפֵלָ֖ה וְאֶת–הָעֲרָבָ֑ה וְאֶת–הַ֥ר יִשְׂרָאֵ֖ל וּשְׁפֵלָתֹֽה: עַ֣ם

פרשת עם המלחמה- עיקור הסוסים.

לימודי שנת שבעים וארבע לקוממיות שהפכה עצמאות: יְהִ֕י כִּשְׁמֹ֖עַ יָבִ֣ין מֶֽלֶךְ–חָצ֑וֹר וַיִּשְׁלַ֗ח אֶל–יוֹבָב֙ מֶ֣לֶךְ מָד֔וֹן וְאֶל–מֶ֥לֶךְ שִׁמְר֖וֹן וְאֶל–מֶ֥לֶךְ אַכְשָֽׁף: וְֽאֶל–הַמְּלָכִ֞ים אֲשֶׁ֣ר מִצְּפ֗וֹן בָּהָ֧ר

פרשת עם המלחמה- יושרה.

לימודי שנת שבעים וארבע לקוממיות שהפכה עצמאות: וַיְהִי֩ כִשְׁמֹ֨עַ אֲדֹֽנִי–צֶ֜דֶק מֶ֣לֶךְ יְרוּשָׁלִַ֗ם כִּֽי–לָכַ֨ד יְהוֹשֻׁ֣עַ אֶת–הָעַי֮ וַיַּחֲרִימָהּ֒ כַּאֲשֶׁ֨ר עָשָׂ֤ה לִֽירִיחוֹ֙ וּלְמַלְכָּ֔הּ כֵּן–עָשָׂ֥ה לָעַ֖י

פרשת עם המלחמה- ונירא מאוד לנפשותינו.

לימודי שנת שבעים וארבע לקוממיות שהפכה עצמאות: וַיַּעֲנ֨וּ אֶת–יְהוֹשֻׁ֜עַ וַיֹּאמְר֗וּ כִּי֩ הֻגֵּ֨ד הֻגַּ֤ד לַעֲבָדֶ֙יךָ֙ אֵת֩ אֲשֶׁ֨ר צִוָּ֜ה יְהוָ֤ה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ אֶת–מֹשֶׁ֣ה עַבְדּ֔וֹ לָתֵ֤ת

פרשת עם המלחמה- ברית חוטבי העצים.

לימודי שנת שבעים וארבע לקוממיות שהפכה עצמאות: במירמה עשו ברית הגבעונים עם ישראל, הגבעונים היו עם שיש להכחידם : וְיֹשְׁבֵ֨י גִבְע֜וֹן שָׁמְע֗וּ

פרשת עם המלחמה- עד עת הערב.

לימודי שנת שבעים וארבע לקוממיות שהפכה עצמאות: וַיִּשְׂרֹ֥ף יְהוֹשֻׁ֖עַ אֶת–הָעָ֑י וַיְשִׂימֶ֤הָ תֵּל–עוֹלָם֙ שְׁמָמָ֔ה עַ֖ד הַיּ֥וֹם הַזֶּֽה: וְאֶת–מֶ֧לֶךְ הָעַ֛י תָּלָ֥ה עַל–הָעֵ֖ץ עַד–עֵ֣ת הָעָ֑רֶב וּכְב֣וֹא

פרשת עם המלחמה- לימודי מלחמה.

לימודי שנת שבעים וארבע לקוממיות שהפכה עצמאות: וַיֹּ֨אמֶר יְהוָ֤ה אֶל–יְהוֹשֻׁ֙עַ֙ אַל–תִּירָ֣א וְאַל–תֵּחָ֔ת קַ֣ח עִמְּךָ֗ אֵ֚ת כָּל–עַ֣ם הַמִּלְחָמָ֔ה וְק֖וּם עֲלֵ֣ה הָעָ֑י רְאֵ֣ה | נָתַ֣תִּי בְיָדְךָ֗

לא הסיר תפילתי- לימודי תהלים.

וַיְהִי הַיּוֹם וַיָּבֹאוּ בְּנֵי הָאֱלֹהִים לְהִתְיַצֵּב עַל יְהוָה וַיָּבוֹא גַם הַשָּׂטָן בְּתוֹכָם: וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל הַשָּׂטָן מֵאַיִן תָּבֹא וַיַּעַן הַשָּׂטָן אֶת יְהוָה וַיֹּאמַר מִשּׁוּט בָּאָרֶץ וּמֵהִתְהַלֵּךְ בָּהּ: וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל הַשָּׂטָן הֲשַׂמְתָּ לִבְּךָ עַל עַבְדִּי אִיּוֹב כִּי אֵין כָּמֹהוּ בָּאָרֶץ אִישׁ תָּם וְיָשָׁר יְרֵא אֱלֹהִים וְסָר מֵרָע:

אלהים יושיע ציון- לימודי תהלים.

האם זה הבונה והאם הבנה בונה על פי הוראות "המתאר" :
וְ֭יִבְנֶה עָרֵ֣י יְהוּדָ֑ה

האם הבניה הנבנית בעת הזאת ושמעט קדמה לזאת בירושלים, היא בניה ככוונה נהיות נכונה לעת הזאת:
שִׁיר הַמַּעֲלוֹת בְּשׁוּב יְהוָה אֶת שִׁיבַת צִיּוֹן הָיִינוּ כְּחֹלְמִים: אָז יִמָּלֵא שְׂחוֹק פִּינוּ וּלְשׁוֹנֵנוּ רִנָּה: הִתהלים.
ברור לכולנו שאם הבינוי לא יהיה נכון בעת שוב בורא עולם להושיע את ציון ברור לך שיהרסו הרבה מבנים ללא צו הריסה.. בלי עניינים .. אז לכן צריך לבנות ככה שבורא עולם לא יהרוס,

מבטח כל קצוי ארץ- לימודי תהלים.

שֹׁמֵ֥עַ תְּפִלָּ֑ה עָ֝דֶ֗יךָ כָּל-בָּשָׂ֥ר יָבֹֽאוּ: דִּבְרֵ֣י עֲ֭וֹנֹת גָּ֣בְרוּ מֶ֑נִּי פְּ֝שָׁעֵ֗ינוּ אַתָּ֥ה תְכַפְּרֵֽם: אַשְׁרֵ֤י | תִּֽבְחַ֣ר וּתְקָרֵב֮ יִשְׁכֹּ֪ן חֲצֵ֫רֶ֥יךָ נִ֭שְׂבְּעָה בְּט֣וּב בֵּיתֶ֑ךָ קְ֝דֹ֗שׁ

מפחד אויב- לימודי תהלים.

שְׁמַע-אֱלֹהִ֣ים קוֹלִ֣י בְשִׂיחִ֑י מִפַּ֥חַד א֝וֹיֵ֗ב תִּצֹּ֥ר חַיָּֽי: מזמור ארבעה ושישים. מִפַּ֥חַד א֝וֹיֵ֗ב דוד המלך פחד ולא התבייש בדבר וכתב על כך בשירתו והדבר

יעצו להדיח- לימודי תהלים.

אַ֤ךְ מִשְּׂאֵת֨וֹ | יָעֲצ֣וּ לְהַדִּיחַ֮ יִרְצ֪וּ כָ֫זָ֥ב בְּפִ֥יו יְבָרֵ֑כוּ וּ֝בְקִרְבָּ֗ם יְקַלְלוּ-סֶֽלָה: מזמור שנים ושישים. יָעֲצ֣וּ לְהַדִּיחַ֮ על משל עיצת אחיתופל, שבמקרה זה, העיצה

תוסיף שנותיו- לימודי תהלים.

כִּֽי-אַתָּ֣ה אֱ֭לֹהִים שָׁמַ֣עְתָּ לִנְדָרָ֑י נָתַ֥תָּ יְ֝רֻשַּׁ֗ת יִרְאֵ֥י שְׁמֶֽךָ: יָמִ֣ים עַל-יְמֵי-מֶ֣לֶךְ תּוֹסִ֑יף שְׁ֝נוֹתָ֗יו כְּמוֹ-דֹ֥ר וָדֹֽר: מזמור אחד ושישים. שלשה מלכים שמלכו בירושלים: שניים מיהודה:

פרשת מעל בחרם- חושך שבטו שונא בנו- עדכון שנת שבעים וחמש.

וַיִּקְרַ֨ע יְהוֹשֻׁ֜עַ שִׂמְלֹתָ֗יו וַיִּפֹּל֩ עַל–פָּנָ֨יו אַ֜רְצָה לִפְנֵ֨י אֲר֤וֹן יְהוָה֙ עַד–הָעֶ֔רֶב ה֖וּא וְזִקְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וַיַּעֲל֥וּ עָפָ֖ר עַל–רֹאשָֽׁם: וַיֹּ֨אמֶר יְהוֹשֻׁ֜עַ אֲהָ֣הּ| אֲדֹנָ֣י יְהוִ֗ה לָ֠מָה הֵעֲבַ֨רְתָּ הַעֲבִ֜יר

מעל בחרם- בניו ובנותיו וכל אשר לו- מעודכן בשנת שבעים וחמש.

לגבי בן שאביו עוד נושא בעולו העוון על האב, צריך לחשוב אם משכך העול הוא האב ובניו ובנותיו עימו. האב נושא בעול בתו עד שהוא מוסר אותה לבעלה כנלמד מחוקת הנדר בשבועה לבורא עולם. אשת עכן ואם בניו ובנותיו לא נזכרת במקרה זה.

פרשת מעל בחרם- הגזול והמוחרם- החטא ועונשו- עדכון שנת שבעים וחמש.

החטא: וַיִּמְעֲל֧וּ בְנֵֽי–יִשְׂרָאֵ֛ל מַ֖עַל בַּחֵ֑רֶם וַיִּקַּ֡ח עָכָ֣ן בֶּן–כַּרְמִי֩ בֶן–זַבְדִּ֨י בֶן–זֶ֜רַח לְמַטֵּ֤ה יְהוּדָה֙ מִן–הַחֵ֔רֶם וַיִּֽחַר–אַ֥ף יְהוָ֖ה בִּבְנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל: וַיִּשְׁלַח֩ יְהוֹשֻׁ֨עַ אֲנָשִׁ֜ים מִֽירִיח֗וֹ הָעַ֞י אֲשֶׁ֨ר

יום ארא אני אליך אבטח- לימודי תהלים- שפה.

י֥וֹם אִירָ֑א אֲ֝נִ֗י אֵלֶ֥יךָ אֶבְטָֽח: בֵּאלֹהִים֮ אֲהַלֵּ֪ל דְּבָ֫ר֥וֹ בֵּאלֹהִ֣ים בָּ֭טַחְתִּי לֹ֣א אִירָ֑א מַה-יַּעֲשֶׂ֖ה בָשָׂ֣ר לִֽי: כָּל-הַ֭יּוֹם דְּבָרַ֣י יְעַצֵּ֑בוּ עָלַ֖י כָּל-מַחְשְׁבֹתָ֣ם לָרָֽע: יָג֤וּרוּ

.