.

קשט- לימודי תהלים- שפה.

נָ֘תַ֤תָּה לִּירֵאֶ֣יךָ נֵּ֭ס לְהִתְנוֹסֵ֑ס מִ֝פְּנֵ֗י קֹ֣שֶׁט סֶֽלָה: מזמור שישים. חשוב להבין המילה קישוט על הטיות הפועל שלה הוכנסה לישראל שלא בהקשרה, הילדים שלכם

בלי עוון ירוצון- לימודי תהלים.

בְּֽלִי-עָ֭וֹן יְרוּצ֣וּן וְיִכּוֹנָ֑נוּ ע֖וּרָה לִקְרָאתִ֣י וּרְאֵה: מזמור תשעה וחמישים. לעם ישראל יש תורה ויש חוקה וחוקה זאת ככתוב: לֹא תֹסִפוּ עַל הַדָּבָר אֲשֶׁר

פרשת רחב- מלון- מקום ללינה בלילה.

לימודי שנת שבעים וארבע לקוממיות שהפכה לעצמאות: וַיְהִי֙ כַּאֲשֶׁר תַּ֣מּוּ כָל הַגּ֔וֹי לַעֲב֖וֹר אֶת הַיַּרְדֵּ֑ן  וַיֹּ֣אמֶר יְהוָ֔ה אֶל יְהוֹשֻׁ֖עַ לֵאמֹֽר: קְח֤וּ לָכֶם֙ מִן–הָעָ֔ם שְׁנֵ֥ים

פרשת רחב- אבנים למזכרת.

לימודי שנת שבעים וארבע לקוממיות שהפכה לעצמאות: וַיִּקְרָ֣א יְהוֹשֻׁ֗עַ אֶל–שְׁנֵ֤ים הֶֽעָשָׂר֙ אִ֔ישׁ אֲשֶׁ֥ר הֵכִ֖ין מִבְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל אִישׁ–אֶחָ֥ד אִישׁ–אֶחָ֖ד מִשָּֽׁבֶט: וַיֹּ֤אמֶר לָהֶם֙ יְהוֹשֻׁ֔עַ עִ֠בְרוּ

פרשת רחב- דלת כניסה ודלת יציאה.

לימודי שנת שבעים וארבע לקוממיות שהפכה לעצמאות: וְהוֹדַעְתֶּ֖ם אֶת–בְּנֵיכֶ֣ם לֵאמֹ֑ר בַּיַּבָּשָׁה֙ עָבַ֣ר יִשְׂרָאֵ֔ל אֶת–הַיַּרְדֵּ֖ן הַזֶּֽה: אֲשֶׁר–הוֹבִישׁ֩ יְהוָ֨ה אֱלֹהֵיכֶ֜ם אֶת–מֵ֧י הַיַּרְדֵּ֛ן מִפְּנֵיכֶ֖ם עַֽד–עָבְרְכֶ֑ם כַּאֲשֶׁ֣ר

פרשת רחב- לימודי מלחמה- תדריך לפני המלחמה.

לימודי שנת שבעים וארבע לקוממיות שהפכה לעצמאות: לפני המלחמה , לפני הכניסה לעיר, שר צבאו של בורא עולם נשלח ליהושע: וַיְהִ֗י בִּֽהְי֣וֹת

פרשת רחב- לימודי מלחמה- שפת צופן.

לימודי שנת שבעים וארבע לקוממיות שהפכה לעצמאות: במלחמה כמו במלחמה, לעתים מאמצים שפת קוד או הבנות כדי שבעת מלחמה תהיה יכולת לתקשר

פרשת רחב- לימודי מלחמה- הרתעת האויב.

לימודי שנת שבעים וארבע לקוממיות שהפכה לעצמאות: מאוד מענין לראות את שליחות המרגלים כציווי המפקד, היציאה לשליחות זאת הדרך שהם אספו מידע

עוברים את הירדן הזה- פרשת אחרי מות משה.

לימודי תורה בשנת שבעים וארבע לקוממיות שהפכה לעצמאות. וַיְצַ֣ו יְהוֹשֻׁ֔עַ אֶת–שֹׁטְרֵ֥י הָעָ֖ם לֵאמֹֽר: עִבְר֣וּ | בְּקֶ֣רֶב הַֽמַּחֲנֶ֗ה וְצַוּ֤וּ אֶת–הָעָם֙ לֵאמֹ֔ר הָכִ֥ינוּ לָכֶ֖ם צֵידָ֑ה כִּ֞י בְּע֣וֹד| שְׁלֹ֣שֶׁת

צוות איזבל- לימודים מתהלים.

הֲלֹ֥א יָדְעוּ֮ פֹּ֤עֲלֵ֫י אָ֥וֶן אֹכְלֵ֣י עַ֭מִּי אָ֣כְלוּ לֶ֑חֶם אֱ֝לֹהִ֗ים לֹ֣א קָרָֽאוּ: שָׁ֤ם | פָּֽחֲדוּ-פַחַד֮ לֹא-הָ֪יָה֫ פָ֥חַד כִּֽי-אֱלֹהִ֗ים פִּ֭זַּר עַצְמ֣וֹת חֹנָ֑ךְ הֱ֝בִשֹׁ֗תָה כִּֽי-אֱלֹהִ֥ים

לימודי הכנה למצוות- לימודי תהלים.

חָקְרֵנִי אֵל, וְדַע לְבָבִי;    בְּחָנֵנִי, וְדַע שַׂרְעַפָּי. וּרְאֵה, אִם-דֶּרֶךְ-עֹצֶב בִּי;    וּנְחֵנִי, בְּדֶרֶךְ עוֹלָם: תהלים. ולכן אני אומרת לרב מבית הכנסת

ימי שנותינו- לימודים מתהלים.

וְאַתָּ֤ה אֱלֹהִ֨ים | תּוֹרִדֵ֬ם | לִבְאֵ֬ר שַׁ֗חַת אַנְשֵׁ֤י דָמִ֣ים וּ֭מִרְמָה לֹא-יֶחֱצ֣וּ יְמֵיהֶ֑ם וַ֝אֲנִ֗י אֶבְטַח-בָּֽךְ: מזמור חמישה וחמישים. לֹא-יֶחֱצ֣וּ יְמֵיהֶ֑ם יְמֵי–שְׁנוֹתֵינוּ בָהֶם שִׁבְעִים שָׁנָה,

כאשר ציוה יהוה את משה- פרשת וזאת הברכה.

שנת שבעים וארבע לקוממיות שהפכה לעצמאות: וִֽיהוֹשֻׁ֣עַ בִּן-נ֗וּן מָלֵא֙ ר֣וּחַ חָכְמָ֔ה כִּֽי-סָמַ֥ךְ מֹשֶׁ֛ה אֶת-יָדָ֖יו עָלָ֑יו וַיִּשְׁמְע֨וּ אֵלָ֤יו בְּנֵֽי-יִשְׂרָאֵל֙ וַֽיַּֽעֲשׂ֔וּ כַּֽאֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥ה יְהֹוָ֖ה

תומיך ואוריך לאיש חסידך- פרשת וזאת הברכה.

שנת שבעים וארבע לקוממיות שהפכה לעצמאות: יש פערים בין ברכת יעקב לשבטי ישראל, בני ישראל לברכת משה את שבטי ישראל: כמו במקרה

אשריך ישראל- לימודי תורה- פרשת וזאת הברכה.

שנת שבעים וארבע לקוממיות שהפכה לעצמאות: וַיְדַבֵּ֤ר יְהֹוָה֙ אֶל-מֹשֶׁ֔ה בְּעֶ֛צֶם הַיּ֥וֹם הַזֶּ֖ה לֵאמֹֽר: עֲלֵ֡ה אֶל-הַר֩ הָֽעֲבָרִ֨ים הַזֶּ֜ה הַר-נְב֗וֹ אֲשֶׁר֙ בְּאֶ֣רֶץ מוֹאָ֔ב אֲשֶׁ֖ר

יראתי את העם ואשמע בקולם- לימודים מספר שמואל.

וַיֹּ֤אמֶר שְׁמוּאֵל֙ אֶל–שָׁא֔וּל אֹתִ֨י שָׁלַ֤ח יְהוָה֙ לִמְשָׁחֳךָ֣ לְמֶ֔לֶךְ עַל–עַמּ֖וֹ עַל–יִשְׂרָאֵ֑ל וְעַתָּ֣ה שְׁמַ֔ע לְק֖וֹל דִּבְרֵ֥י יְהוָֽה: כֹּ֤ה אָמַר֙ יְהוָ֣ה צְבָא֔וֹת פָּקַ֕דְתִּי אֵ֛ת אֲשֶׁר–עָשָׂ֥ה עֲמָלֵ֖ק

עד עולם סלה- לימודים מתהלים.

*המזמור הזה נכתב בארץ בעת המלכים. והוא דיבר על הדור האחרון ממקומו שלו הדור האחרון ממנו הלאה, אך היה גם את הדור

הטיית לב שופט העם.

רחבעם היה בן שלמה והמולך אחריו: וַיִּמְלֹךְ שְׁלֹמֹה בִירוּשָׁלִַם עַל-כָּל-יִשְׂרָאֵל, אַרְבָּעִים שָׁנָה. וַיִּשְׁכַּב שְׁלֹמֹה, עִם-אֲבֹתָיו, וַיִּקְבְּרֻהוּ, בְּעִיר דָּוִיד אָבִיו; וַיִּמְלֹךְ רְחַבְעָם בְּנוֹ,

פרשת השירה הזאת- כי הוא חייכם.

לימודי שנת שבעים וארבע לקוממיות שהפכה לעצמאות. וַיְדַבֵּ֣ר מֹשֶׁ֗ה בְּאָזְנֵי֙ כָּל-קְהַ֣ל יִשְׂרָאֵ֔ל אֶת-דִּבְרֵ֖י הַשִּׁירָ֣ה הַזֹּ֑את עַ֖ד תֻּמָּֽם: זאת השירה הזאת: הַֽאֲזִ֥ינוּ הַשָּׁמַ֖יִם

פרשת השירה הזאת- ספירת שנים מיום..

לימודי שנת שבעים וארבע לקוממיות שהפכה לעצמאות. וַיְצַ֥ו מֹשֶׁ֖ה אוֹתָ֣ם לֵאמֹ֑ר מִקֵּ֣ץ | שֶׁ֣בַע שָׁנִ֗ים בְּמֹעֵ֛ד שְׁנַ֥ת הַשְּׁמִטָּ֖ה בְּחַ֥ג הַסֻּכּֽוֹת: בְּב֣וֹא כָל-יִשְׂרָאֵ֗ל

פרשת השירה הזאת- מעבר מ… אל…

לימודי שנת שבעים וארבע לקוממיות שהפכה לעצמאות. וַיֵּ֖לֶךְ מֹשֶׁ֑ה וַיְדַבֵּ֛ר אֶת-הַדְּבָרִ֥ים הָאֵ֖לֶּה אֶל-כָּל-יִשְׂרָאֵֽל: וַיֹּ֣אמֶר אֲלֵהֶ֗ם בֶּן-מֵאָה֩ וְעֶשְׂרִ֨ים שָׁנָ֤ה אָֽנֹכִי֙ הַיּ֔וֹם לֹֽא-אוּכַ֥ל ע֖וֹד

נפשי- הוחילי לאלהים- לימודים מתהלים.

מַה-תִּשְׁתּ֬וֹחֲחִ֨י | נַפְשִׁי֮ וּֽמַה-תֶּהֱמִ֪י עָ֫לָ֥י הוֹחִ֣ילִי לֵֽ֭אלֹהִים כִּי-ע֣וֹד אוֹדֶ֑נּוּ יְשׁוּעֹ֥ת פָּ֝נַ֗י וֵֽאלֹהָֽי: מזמור שלושה וארבעים. המשורר בעת מצוקתו זאת כמשיח עם נפשו שלו עם

איה- לימודים מתהלים.

אוֹמְרָ֤ה | לְאֵ֥ל סַלְעִי֮ לָמָ֪ה שְׁכַ֫חְתָּ֥נִי לָֽמָּה-קֹדֵ֥ר אֵלֵ֗ךְ בְּלַ֣חַץ אוֹיֵֽב: בְּרֶצַח | בְּֽעַצְמוֹתַ֗י חֵרְפ֥וּנִי צוֹרְרָ֑י בְּאָמְרָ֥ם אֵלַ֥י כָּל-הַ֝יּ֗וֹם אַיֵּ֥ה אֱלֹהֶֽיךָ: מזמור שנים וארבעים.

כי אותי מאסו ממלוך עליהם.

וַיְנַחֵם דָּוִד, אֵת בַּת-שֶׁבַע אִשְׁתּוֹ, וַיָּבֹא אֵלֶיהָ, וַיִּשְׁכַּב עִמָּהּ; וַתֵּלֶד בֵּן, ויקרא (וַתִּקְרָא) אֶת-שְׁמוֹ שְׁלֹמֹה, וַיהוָה, אֲהֵבוֹ.  וַיִּשְׁלַח, בְּיַד נָתָן הַנָּבִיא, וַיִּקְרָא

פרשת כי תבוא אל הארץ- הָֽאֹתֹ֧ת וְהַמֹּֽפְתִ֛ים הַגְּדֹלִ֖ים הָהֵֽם:

לימודי תורה- שנת שבעים וארבע לקוממיות שהפכה לעצמאות. וַיִּקְרָ֥א מֹשֶׁ֛ה אֶל-כָּל-יִשְׂרָאֵ֖ל וַיֹּ֣אמֶר אֲלֵהֶ֑ם אַתֶּ֣ם רְאִיתֶ֗ם אֵ֣ת כָּל-אֲשֶׁר֩ עָשָׂ֨ה יְהֹוָ֤ה לְעֵֽינֵיכֶם֙ בְּאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם

פרשת כי תבוא אל הארץ- ברית מואב.

לימודי תורה- שנת שבעים וארבע לקוממיות שהפכה לעצמאות. יש ברית אברהם. יש ברית חורב וזאת ברית מואב: וְהָיָ֗ה אִם-שָׁמ֤וֹעַ תִּשְׁמַע֙ בְּקוֹל֙ יְהֹוָ֣ה

פרשת כי תבוא אל הארץ- נהיית לעם ליהוה אלהיך.

לימודי תורה- שנת שבעים וארבע לקוממיות שהפכה לעצמאות. וַיְדַבֵּ֤ר מֹשֶׁה֙ וְהַכֹּֽהֲנִ֣ים הַֽלְוִיִּ֔ם אֶל כָּל-יִשְׂרָאֵ֖ל לֵאמֹ֑ר הַסְכֵּ֤ת | וּשְׁמַע֙ יִשְׂרָאֵ֔ל הַיּ֤וֹם הַזֶּה֙ נִהְיֵ֣יתָֽ

פרשת כי תבוא אל הארץ- הסכת ושמע- שפה.

לימודי תורה- שנת שבעים וארבע לקוממיות שהפכה לעצמאות. וַיְדַבֵּ֤ר מֹשֶׁה֙ וְהַכֹּֽהֲנִ֣ים הַֽלְוִיִּ֔ם אֶל כָּל-יִשְׂרָאֵ֖ל לֵאמֹ֑ר הַסְכֵּ֤ת | וּשְׁמַע֙ יִשְׂרָאֵ֔ל הַיּ֤וֹם הַזֶּה֙ נִהְיֵ֣יתָֽ

פרשת כי תבוא אל הארץ- אבנים שלמות לשלמים.

לימודי תורה- שנת שבעים וארבע לקוממיות שהפכה לעצמאות. וְהָיָה֘ בְּעָבְרְכֶ֣ם אֶת-הַיַּרְדֵּן֒ תָּקִ֜ימוּ אֶת-הָֽאֲבָנִ֣ים הָאֵ֗לֶּה אֲשֶׁ֨ר אָֽנֹכִ֜י מְצַוֶּ֥ה אֶתְכֶ֛ם הַיּ֖וֹם בְּהַ֣ר עֵיבָ֑ל וְשַׂדְתָּ֥

פרשת כי תבוא אל הארץ- זו שלנו וזו לא שלנו.

לימודי תורה- שנת שבעים וארבע לקוממיות שהפכה לעצמאות. וַיְצַ֤ו מֹשֶׁה֙ וְזִקְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל אֶת-הָעָ֖ם לֵאמֹ֑ר שָׁמֹר֙ אֶת-כָּל-הַמִּצְוָ֔ה אֲשֶׁ֧ר אָֽנֹכִ֛י מְצַוֶּ֥ה אֶתְכֶ֖ם הַיּֽוֹם: וְהָיָ֗ה

פרשת כי תבוא אל הארץ- עליון עליון.. אך..

לימודי תורה- שנת שבעים וארבע לקוממיות שהפכה לעצמאות. וּלְתִתְּךָ֣ עֶלְי֗וֹן עַ֤ל כָּל-הַגּוֹיִם֙ אֲשֶׁ֣ר עָשָׂ֔ה לִתְהִלָּ֖ה וּלְשֵׁ֣ם וּלְתִפְאָ֑רֶת וְלִֽהְיֹֽתְךָ֧ עַם-קָד֛שׁ לַֽיהֹוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ כַּֽאֲשֶׁ֥ר

פרשת כי תבוא אל הארץ- האמרת-האמירך.

לימודי תורה- שנת שבעים וארבע לקוממיות שהפכה לעצמאות. אֶת-יְהֹוָ֥ה הֶֽאֱמַ֖רְתָּ הַיּ֑וֹם לִהְיוֹת֩ לְךָ֙ לֵֽאלֹהִ֜ים וְלָלֶ֣כֶת בִּדְרָכָ֗יו וְלִשְׁמֹ֨ר חֻקָּ֧יו וּמִצְוֹתָ֛יו וּמִשְׁפָּטָ֖יו וְלִשְׁמֹ֥עַ בְּקֹלֽוֹ:

פרשת כי תבוא אל הארץ- ואכלו בשעריך ושבעו.

לימודי תורה- שנת שבעים וארבע לקוממיות שהפכה לעצמאות. וְהָיָה֙ כִּֽי-תָב֣וֹא אֶל-הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁר֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ נֹתֵ֥ן לְךָ֖ נַֽחֲלָ֑ה וִֽירִשְׁתָּ֖הּ וְיָשַׁ֥בְתָּ בָּֽהּ: וְלָֽקַחְתָּ֞ מֵֽרֵאשִׁ֣ית

אֵין בָּנוּ אִישׁ יֹדֵעַ לִכְרָת עֵצִים כַּצִּדֹנִים- שלמה המלך.

בעת בניית בית המקדש שלמה המלך אמר לחירם ככה: וַיִּתֵּן אֱלֹהִים חָכְמָה לִשְׁלֹמֹה וּתְבוּנָה הַרְבֵּה מְאֹד וְרֹחַב לֵב כַּחוֹל אֲשֶׁר עַל שְׂפַת

מועדי תורה ומועדים שאינם מועדי תורה- הבדלה.

כִּֽי‑עֲוֹנִ֥י אַגִּ֑יד אֶ֝דְאַ֗ג מֵֽחַטָּאתִֽי: תהלים מזמור שמונה ושלושים. אֶ֝דְאַ֗ג מֵֽחַטָּאתִֽי כִּי כָל הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר לֹא תְעֻנֶּה בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה וְנִכְרְתָה מֵעַמֶּיהָ: ביום

אל תתחר אך- להרע- לימודי תהלים.

דּ֤וֹם | לַיהוָה֮ וְהִתְח֪וֹלֵ֫ל ל֥וֹ אַל-תִּ֭תְחַר בְּמַצְלִ֣יחַ דַּרְכּ֑וֹ בְּ֝אִ֗ישׁ עֹשֶׂ֥ה מְזִמּֽוֹת: הֶ֣רֶף מֵ֭אַף וַעֲזֹ֣ב חֵמָ֑ה אַל-תִּ֝תְחַ֗ר אַךְ-לְהָרֵֽעַ: מזמור שבעה ושלושים. בְּמַצְלִ֣יחַ דַּרְכּ֑וֹ

אשמרה דרכי- לימודי תהלים.

לַמְנַצֵּ֥חַ (לידיתון) לִֽידוּת֗וּן מִזְמ֥וֹר לְדָוִֽד: אָמַ֗רְתִּי אֶֽשְׁמְרָ֣ה דְרָכַי֮ מֵחֲט֪וֹא בִלְשׁ֫וֹנִ֥י אֶשְׁמְרָ֥ה לְפִ֥י מַחְס֑וֹם בְּעֹ֖ד רָשָׁ֣ע לְנֶגְדִּֽי: מזמור תשעה ושלושים. יש שתי שמירות שהמשורר

זבח ומנחה- לימודי תהלים.

זֶ֤בַח וּמִנְחָ֨ה | לֹֽא-חָפַ֗צְתָּ אָ֭זְנַיִם כָּרִ֣יתָ לִּ֑י עוֹלָ֥ה וַ֝חֲטָאָ֗ה לֹ֣א שָׁאָֽלְתָּ: מזמור ארבעים. שִׁמְעָה עַמִּי וַאֲדַבֵּרָה יִשְׂרָאֵל וְאָעִידָה בָּךְ אֱלֹהִים אֱלֹהֶיךָ אָנֹכִי: לֹא

ואמרת אלהם מועדי יהוה- לימודי תהלים.

כִּֽי‑עֲוֹנִ֥י אַגִּ֑יד אֶ֝דְאַ֗ג מֵֽחַטָּאתִֽי: תהלים מזמור שמונה ושלושים. אֶ֝דְאַ֗ג מֵֽחַטָּאתִֽי כִּי כָל הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר לֹא תְעֻנֶּה בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה וְנִכְרְתָה מֵעַמֶּיהָ: ביום

פרשת שופטים ושוטרים- לא ימצא בך שואל אוב ודורש אל המתים.

שאתה מדבר על המתים גם כשואל בענין משהו כזה או אחר כשעוד היו בחיים, אתה לא עושה כשואל ומעלה באוב המעלה מתים

פרשת שופטים ושוטרים- כי יפלא ממך דבר למשפט.

בהבדלה מהאמרה אם יש לך ספק, עשה לך רב וצא  מהספק, על פי תורתינו, אם נפלא ממך דבר למשפט- לך אל הכהן

פרשת שופטים ושוטרים- יעוור ויסלף.

וִֽיסַלֵּ֖ף דִּבְרֵ֥י צַדִּיקִֽם: אותו הדבר גם עם הצדיק, הצדיק שהיה צדיק לפני המעל חדל להיות צדיק ומשכך דבריו מדברי אמת הסתלפו להיות

מגן דוד- לימודי תהלים- שפה.

מגן דוד- שורש המילה. לְדָוִ֨ד | רִיבָ֣ה יְ֭הוָה אֶת-יְרִיבַ֑י לְ֝חַ֗ם אֶת-לֹֽחֲמָֽי: הַחֲזֵ֣ק מָגֵ֣ן וְצִנָּ֑ה וְ֝ק֗וּמָה בְּעֶזְרָתִֽי: תהלים- מזמור חמישה ושלושים. הַחֲזֵ֣ק מָגֵ֣ן וְ֝ק֗וּמָה

הפר עיצה והניא למחשבה.

אַשְׁרֵ֣י הַ֭גּוֹי אֲשֶׁר-יְהוָ֣ה אֱלֹהָ֑יו הָעָ֓ם | בָּחַ֖ר לְנַחֲלָ֣ה לֽוֹ: מזמור שלושה ושלושים. ברור לכולם וגם לגויים המאמינים שהעם הזה, הוא עם ישראל: מֵאַחַר

מצר תצרני- למודי תהלים.

מִי יִתֵּן בִּשְׁאוֹל תַּצְפִּנֵנִי תַּסְתִּירֵנִי עַד שׁוּב אַפֶּךָ תָּשִׁית לִי חֹק וְתִזְכְּרֵנִי: איוב. ידוע שבגלל האינקויזיציא יש הרבה יהודים שהם גם בעת

בהיוסדם יחד עלי- לימודי תהלים.

אָגִ֥ילָה וְאֶשְׂמְחָ֗ה בְּחַ֫סְדֶּ֥ךָ אֲשֶׁ֣ר רָ֭אִיתָ אֶת-עָנְיִ֑י יָ֝דַ֗עְתָּ בְּצָר֥וֹת נַפְשִֽׁי: וְלֹ֣א הִ֭סְגַּרְתַּנִי בְּיַד-אוֹיֵ֑ב הֶֽעֱמַ֖דְתָּ בַמֶּרְחָ֣ב רַגְלָֽי: חָנֵּ֥נִי יְהוָה֮ כִּ֤י צַ֫ר-לִ֥י עָשְׁשָׁ֖ה בְכַ֥עַס עֵינִ֗י

פרשת ברכה וקללה- בערב כבוא השמש.

כִּ֠י אִֽם-אֶל-הַמָּק֞וֹם אֲשֶׁר-יִבְחַ֨ר יְהֹוָ֤ה אֱלֹהֶ֨יךָ֙ לְשַׁכֵּ֣ן שְׁמ֔וֹ שָׁ֛ם תִּזְבַּ֥ח אֶת-הַפֶּ֖סַח בָּעָ֑רֶב כְּב֣וֹא הַשֶּׁ֔מֶשׁ מוֹעֵ֖ד צֵֽאתְךָ֥ מִמִּצְרָֽיִם: פרשת בְּרָכָ֖ה וּקְלָלָֽה. ברור שהכוונה לא

פרשת ברכה וקללה- איש כמתנת ידו.

שָׁל֣וֹשׁ פְּעָמִ֣ים | בַּשָּׁנָ֡ה יֵֽרָאֶ֩ה כָל-זְכ֨וּרְךָ֜ אֶת-פְּנֵ֣י | יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֗יךָ בַּמָּקוֹם֙ אֲשֶׁ֣ר יִבְחָ֔ר בְּחַ֧ג הַמַּצּ֛וֹת וּבְחַ֥ג הַשָּֽׁבֻע֖וֹת וּבְחַ֣ג הַסֻּכּ֑וֹת וְלֹ֧א יֵֽרָאֶ֛ה אֶת-פְּנֵ֥י

פרשת ברכה וקללה- מקצה שלוש שנים.

יש מחזור שבעה ימים,  שבעה שבועות- ויום, שבע שנים, שבע פעמים  שבע שנים ושנה ושנה אחת- יובל. ויש גם מחזור שלוש שנים:

פרשת ברכה וקללה- הסתה לדבר חטא.

זה משפט לאדם שמסית אדם לדבר פשע, כמו מה שקוראים לו – הדחה לפשע: כִּ֣י יְסִֽיתְךָ֡ אָחִ֣יךָ בֶן-אִ֠מֶּ֠ךָ אֽוֹ-בִנְךָ֙ אֽוֹ-בִתְּךָ֜ א֣וֹ |

.