תפריט סגור

תהלים- מזמור תשעה ושלושים ומאה.

מזמור תשעה ושלושים ומאה.

לַ֭מְנַצֵּחַ לְדָוִ֣ד מִזְמ֑וֹר יְהוָ֥ה חֲ֝קַרְתַּ֗נִי וַתֵּדָֽע:

אַתָּ֣ה יָ֭דַעְתָּ שִׁבְתִּ֣י וְקוּמִ֑י בַּ֥נְתָּה לְ֝רֵעִ֗י מֵרָחֽוֹק:

אָרְחִ֣י וְרִבְעִ֣י זֵרִ֑יתָ וְֽכָל-דְּרָכַ֥י הִסְכַּֽנְתָּה:

כִּ֤י אֵ֣ין מִ֭לָּה בִּלְשׁוֹנִ֑י הֵ֥ן יְ֝הוָ֗ה יָדַ֥עְתָּ כֻלָּֽהּ:

אָח֣וֹר וָקֶ֣דֶם צַרְתָּ֑נִי וַתָּ֖שֶׁת עָלַ֣י כַּפֶּֽכָה:

(פלאיה) פְּלִ֣יאָֽה דַ֣עַת מִמֶּ֑נִּי נִ֝שְׂגְּבָ֗ה לֹא-א֥וּכַֽל לָֽהּ:

אָ֭נָ֥ה אֵלֵ֣ךְ מֵרוּחֶ֑ךָ וְ֝אָ֗נָה מִפָּנֶ֥יךָ אֶבְרָֽח:

אִם-אֶסַּ֣ק שָׁ֭מַיִם שָׁ֣ם אָ֑תָּה וְאַצִּ֖יעָה שְּׁא֣וֹל הִנֶּֽךָּ:

אֶשָּׂ֥א כַנְפֵי-שָׁ֑חַר אֶ֝שְׁכְּנָ֗ה בְּאַחֲרִ֥ית יָֽם:

גַּם-שָׁ֭ם יָדְךָ֣ תַנְחֵ֑נִי וְֽתֹאחֲזֵ֥נִי יְמִינֶֽךָ:

וָ֭אֹמַר אַךְ-חֹ֣שֶׁךְ יְשׁוּפֵ֑נִי וְ֝לַ֗יְלָה א֣וֹר בַּעֲדֵֽנִי:

גַּם-חֹשֶׁךְ֮ לֹֽא-יַחְשִׁ֪יךְ מִ֫מֶּ֥ךָ וְ֭לַיְלָה כַּיּ֣וֹם יָאִ֑יר כַּ֝חֲשֵׁיכָ֗ה כָּאוֹרָֽה:

כִּֽי-אַ֭תָּה קָנִ֣יתָ כִלְיֹתָ֑י תְּ֝סֻכֵּ֗נִי בְּבֶ֣טֶן אִמִּֽי:

אֽוֹדְךָ֗ עַ֤ל כִּ֥י נוֹרָא֗וֹת נִ֫פְלֵ֥יתִי נִפְלָאִ֥ים מַעֲשֶׂ֑יךָ וְ֝נַפְשִׁ֗י יֹדַ֥עַת מְאֹֽד:

לֹא-נִכְחַ֥ד עָצְמִ֗י מִ֫מֶּ֥ךָּ אֲשֶׁר-עֻשֵּׂ֥יתִי בַסֵּ֑תֶר רֻ֝קַּ֗מְתִּי בְּֽתַחְתִּיּ֥וֹת אָֽרֶץ:

גָּלְמִ֤י | רָ֘א֤וּ עֵינֶ֗יךָ וְעַֽל-סִפְרְךָ֮ כֻּלָּ֪ם יִכָּ֫תֵ֥בוּ יָמִ֥ים יֻצָּ֑רוּ (ולא) וְל֖וֹ אֶחָ֣ד בָּהֶֽם:

וְלִ֗י מַה-יָּקְר֣וּ רֵעֶ֣יךָ אֵ֑ל מֶ֥ה עָ֝צְמוּ רָאשֵׁיהֶֽם:

אֶ֭סְפְּרֵם מֵח֣וֹל יִרְבּ֑וּן הֱ֝קִיצֹ֗תִי וְעוֹדִ֥י עִמָּֽךְ:

אִם-תִּקְטֹ֖ל אֱל֥וֹהַּ | רָשָׁ֑ע וְאַנְשֵׁ֥י דָ֝מִ֗ים ס֣וּרוּ מֶֽנִּי:

אֲשֶׁ֣ר יֹ֭אמְרֻךָ לִמְזִמָּ֑ה נָשֻׂ֖א לַשָּׁ֣וְא עָרֶֽיךָ:

הֲלֽוֹא-מְשַׂנְאֶ֖יךָ יְהוָ֥ה | אֶשְׂנָ֑א וּ֝בִתְקוֹמְמֶ֗יךָ אֶתְקוֹטָֽט:

תַּכְלִ֣ית שִׂנְאָ֣ה שְׂנֵאתִ֑ים לְ֝אוֹיְבִ֗ים הָ֣יוּ לִֽי:

חָקְרֵ֣נִי אֵ֭ל וְדַ֣ע לְבָבִ֑י בְּ֝חָנֵ֗נִי וְדַ֣ע שַׂרְעַפָּֽי:

וּרְאֵ֗ה אִם-דֶּֽרֶךְ-עֹ֥צֶב בִּ֑י וּ֝נְחֵ֗נִי בְּדֶ֣רֶךְ עוֹלָֽם:

לימודים.

אָח֣וֹר וָקֶ֣דֶם צַרְתָּ֑נִי וַתָּ֖שֶׁת עָלַ֣י כַּפֶּֽכָה: מזמור מאה שלושים ותשע.

על עם ישראל נאמר וכתוב שהוא עם נברא כמו שהאדם נברא כך עם ישראל נברא כעם, הוא ברוא עוד מימי קדם :

אָח֣וֹר וָקֶ֣דֶם צַרְתָּ֑נִי

צרתני מבחנת יצרני, כמו ויצר בורא עולם את האדם כך יצר בורא עולם את עם ישראל. בתהליכיות של מ- אברהם ליצחק ליעקב לעבדות מצרים לשחרור ישראל ממצרים לקבלת התורה במדבר ולירושת הארץ וכל הסיפור הוא סיפור ידוע מראש כנלמד מדבר בורא עולם לאברהם:

וַיְהִי הַשֶּׁמֶשׁ לָבוֹא וְתַרְדֵּמָה נָפְלָה עַל אַבְרָם וְהִנֵּה אֵימָה חֲשֵׁכָה גְדֹלָה נֹפֶלֶת עָלָיו:  וַיֹּאמֶר לְאַבְרָם יָדֹעַ תֵּדַע כִּי גֵר יִהְיֶה זַרְעֲךָ בְּאֶרֶץ לֹא לָהֶם וַעֲבָדוּם וְעִנּוּ אֹתָם אַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה:  וְגַם אֶת הַגּוֹי אֲשֶׁר יַעֲבֹדוּ דָּן אָנֹכִי וְאַחֲרֵי כֵן יֵצְאוּ בִּרְכֻשׁ גָּדוֹל: וְאַתָּה תָּבוֹא אֶל אֲבֹתֶיךָ בְּשָׁלוֹם תִּקָּבֵר בְּשֵׂיבָה טוֹבָה:  וְדוֹר רְבִיעִי יָשׁוּבוּ הֵנָּה כִּי לֹא שָׁלֵם עֲוֹן הָאֱמֹרִי עַד הֵנָּה:  וַיְהִי הַשֶּׁמֶשׁ בָּאָה וַעֲלָטָה הָיָה וְהִנֵּה תַנּוּר עָשָׁן וְלַפִּיד אֵשׁ אֲשֶׁר עָבַר בֵּין הַגְּזָרִים הָאֵלֶּה: בַּיּוֹם הַהוּא כָּרַת יְהֹוָה אֶת אַבְרָם בְּרִית לֵאמֹר לְזַרְעֲךָ נָתַתִּי אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת מִנְּהַר מִצְרַיִם עַד הַנָּהָר הַגָּדֹל נְהַר פְּרָת: אֶת הַקֵּינִי וְאֶת הַקְּנִזִּי וְאֵת הַקַּדְמֹנִי:  וְאֶת הַחִתִּי וְאֶת הַפְּרִזִּי וְאֶת הָרְפָאִים:וְאֶת הָאֱמֹרִי וְאֶת הַכְּנַעֲנִי וְאֶת הַגִּרְגָּשִׁי וְאֶת הַיְבוּסִי: בראשית.

ואם כך ברור שהדבר הזה שאנו כעם הולכים בדרך שנקבעה לנו מראש היא נגבת מכל בינה גם מבחינת ישראל וסיפור וסיפור הגויים שגם הוא נוצר לצורך הסיפור שהוא תהליך בריאת העם כעם שמביא בשורה ללא פרעה לא היה שחרור מעבדות מצרים וכל המוסר והחוקה הנלמדים מסיפור זה שהוא אור לגויים גם מבחינת חוקה ומשפט הכתובים טהנלמדים מתורתינו. ומשכך כל המערכת העלילתית הזאת לשם זאת והתקיימות היא פלא מפלאות בריאה:

(פלאיה) פְּלִ֣יאָֽה דַ֣עַת מִמֶּ֑נִּי נִ֝שְׂגְּבָ֗ה לֹא-א֥וּכַֽל לָֽהּ: מזמור מאה שלושים ותשע.

ומשכך גם זאת ברור:

אָ֭נָ֥ה אֵלֵ֣ךְ מֵרוּחֶ֑ךָ וְ֝אָ֗נָה מִפָּנֶ֥יךָ אֶבְרָֽח: אִם-אֶסַּ֣ק שָׁ֭מַיִם שָׁ֣ם אָ֑תָּה וְאַצִּ֖יעָה שְּׁא֣וֹל הִנֶּֽךָּ: אֶשָּׂ֥א כַנְפֵי-שָׁ֑חַר אֶ֝שְׁכְּנָ֗ה בְּאַחֲרִ֥ית יָֽם: גַּם-שָׁ֭ם יָדְךָ֣ תַנְחֵ֑נִי וְֽתֹאחֲזֵ֥נִי יְמִינֶֽךָ: מזמור מאה שלושים ותשע.

כמו שעם ישראל הגיע למצרים והיה במקומות של עבדות קשה ובורא עולם הושיע אותו כך גם במקרה במקום הזה הזה:

אִם-אֶסַּ֣ק שָׁ֭מַיִם שָׁ֣ם אָ֑תָּה וְאַצִּ֖יעָה שְּׁא֣וֹל הִנֶּֽךָּ: תהלים מאה שלושים ותשע.

בורא עולם עם המשורר גם שהוא מגיע למקום הזה:

וְאַצִּ֖יעָה שְּׁא֣וֹל הִנֶּֽךָּ:

על משל הירידה למצרים:

וַיִּסַּע יִשְׂרָאֵל וְכָל אֲשֶׁר לוֹ וַיָּבֹא בְּאֵרָה שָּׁבַע וַיִּזְבַּח זְבָחִים לֵאלֹהֵי אָבִיו יִצְחָק: וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים לְיִשְׂרָאֵל בְּמַרְאֹת הַלַּיְלָה וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב יַעֲקֹב וַיֹּאמֶר הִנֵּנִי:  וַיֹּאמֶר אָנֹכִי הָאֵל אֱלֹהֵי אָבִיךָ אַל תִּירָא מֵרְדָה מִצְרַיְמָה כִּי לְגוֹי גָּדוֹל אֲשִׂימְךָ שָׁם:  אָנֹכִי אֵרֵד עִמְּךָ מִצְרַיְמָה וְאָנֹכִי אַעַלְךָ גַם עָלֹה וְיוֹסֵף יָשִׁית יָדוֹ עַל עֵינֶיךָ: בראשית.

אָנֹכִי אֵרֵד עִמְּךָ מִצְרַיְמָה וְאָנֹכִי אַעַלְךָ:

כמו בירידה והעליה ממצרים כך גם בירידה והעליה מהשאול:

גַּם-שָׁ֭ם יָדְךָ֣ תַנְחֵ֑נִי וְֽתֹאחֲזֵ֥נִי יְמִינֶֽךָ: תהלים מאה שלושים ותשע.

וכמובן התשועה הזאת בשני המקרים, גם לאדם היחיד וגם לעם:

וָ֭אֹמַר אַךְ-חֹ֣שֶׁךְ יְשׁוּפֵ֑נִי וְ֝לַ֗יְלָה א֣וֹר בַּעֲדֵֽנִי: גַּם-חֹשֶׁךְ֮ לֹֽא-יַחְשִׁ֪יךְ מִ֫מֶּ֥ךָ וְ֭לַיְלָה כַּיּ֣וֹם יָאִ֑יר כַּ֝חֲשֵׁיכָ֗ה כָּאוֹרָֽה: מזמור מאה שלושים ותשע.

כשמבחינת הסיפור הידוע מראש של עם ישראל , כך גם הסיפור של האדם היחיד בישראל גם הוא ידוע מראש:

אַתָּ֣ה יָ֭דַעְתָּ שִׁבְתִּ֣י וְקוּמִ֑י בַּ֥נְתָּה לְ֝רֵעִ֗י מֵרָחֽוֹק: אָרְחִ֣י וְרִבְעִ֣י זֵרִ֑יתָ וְֽכָל-דְּרָכַ֥י הִסְכַּֽנְתָּה: כִּ֤י אֵ֣ין מִ֭לָּה בִּלְשׁוֹנִ֑י הֵ֥ן יְ֝הוָ֗ה יָדַ֥עְתָּ כֻלָּֽהּ: מזמור מאה שלושים ותשע.

עם מהימים שהאדם היחיד הזה בבטן אימו:

כִּֽי-אַ֭תָּה קָנִ֣יתָ כִלְיֹתָ֑י תְּ֝סֻכֵּ֗נִי בְּבֶ֣טֶן אִמִּֽי: מזמור מאה שלושים ותשע.

וכמו הניסים והנפלאות שנראו לעם במצרים כך גם דרך האדם הזה:

אֽוֹדְךָ֗ עַ֤ל כִּ֥י נוֹרָא֗וֹת נִ֫פְלֵ֥יתִי נִפְלָאִ֥ים מַעֲשֶׂ֑יךָ וְ֝נַפְשִׁ֗י יֹדַ֥עַת מְאֹֽד: מזמור מאה שלושים ותשע.

והכל כתוב בספרו של בורא עולם:

גָּלְמִ֤י | רָ֘א֤וּ עֵינֶ֗יךָ וְעַֽל-סִפְרְךָ֮ כֻּלָּ֪ם יִכָּ֫תֵ֥בוּ יָמִ֥ים יֻצָּ֑רוּ (ולא) וְל֖וֹ אֶחָ֣ד בָּהֶֽם: מזמור מאה שלושים ותשע.

וכל זה שלעצמו נשגב מכל בינה שאנו לא יכולים לה, הכל נהיה בדברו של בורא עולם.

ומפה כל אחת ואחד מהקוראים יכולים ללכת לכל מחשבה שתעלה על מחשבתכם מדברים אלה.

.

רעי הבורא:

ושונאי הבורא:

וְלִ֗י מַה-יָּקְר֣וּ רֵעֶ֣יךָ אֵ֑ל מֶ֥ה עָ֝צְמוּ רָאשֵׁיהֶֽם:

אֶ֭סְפְּרֵם מֵח֣וֹל יִרְבּ֑וּן הֱ֝קִיצֹ֗תִי וְעוֹדִ֥י עִמָּֽךְ:

והמשורר שאמר את זה מבקש ככה:

חָקְרֵ֣נִי אֵ֭ל וְדַ֣ע לְבָבִ֑י בְּ֝חָנֵ֗נִי וְדַ֣ע שַׂרְעַפָּֽי:

וּרְאֵ֗ה אִם-דֶּֽרֶךְ-עֹ֥צֶב בִּ֑י וּ֝נְחֵ֗נִי בְּדֶ֣רֶךְ עוֹלָֽם:

אִם-דֶּֽרֶךְ-עֹ֥צֶב בִּ֑י

המשורר מבקש מבורא עולם שיבדוק אם דרך שלא כדרך עולם עוצבה בו וזאת שאלה באו לירושלים:

הֲלֽוֹא-מְשַׂנְאֶ֖יךָ יְהוָ֥ה | אֶשְׂנָ֑א וּ֝בִתְקוֹמְמֶ֗יךָ אֶתְקוֹטָֽט:

שאלה קמו בירושלים למשול בישראל, לעצב את ישראל שלא כדרך הבורא לאשר אורחות שאינם אורחות ישראל כגוי קדוש שצריך להתנזר מאורחות הגויים יען כי הוא מיועד לבנות את בית המקדש בירושלים:

לֹא-נִכְחַ֥ד עָצְמִ֗י מִ֫מֶּ֥ךָּ אֲשֶׁר-עֻשֵּׂ֥יתִי בַסֵּ֑תֶר רֻ֝קַּ֗מְתִּי בְּֽתַחְתִּיּ֥וֹת אָֽרֶץ:

ואם כך :

וּ֝נְחֵ֗נִי בְּדֶ֣רֶךְ עוֹלָֽם:

שילמד אותו ללכת בדרך של בורא עולם , בדרך תורתו של בורא עולם.

תחשבו על הדבר בהקשר למנהיגים בעת הזאת, כמו בן גביר ובנט גם כמו דרעי, כמו גפני וכמו גולדנקופף.

הם מדברים מדברים בשם הבורא, ודורשים את ירושלים בשם תורתו

וזאת שיושב ראש הכנסת מטעמם הוא איש השוכב את זכר משכבי אשה.

ומהמקום הזה בן גביר עולה להר הבית.

הֲלֽוֹא-מְשַׂנְאֶ֖יךָ יְהוָ֥ה | אֶשְׂנָ֑א וּ֝בִתְקוֹמְמֶ֗יךָ אֶתְקוֹטָֽט:

תַּכְלִ֣ית שִׂנְאָ֣ה שְׂנֵאתִ֑ים לְ֝אוֹיְבִ֗ים הָ֣יוּ לִֽי:

ואלה עושים ככה:

אִם-תִּקְטֹ֖ל אֱל֥וֹהַּ | רָשָׁ֑ע וְאַנְשֵׁ֥י דָ֝מִ֗ים ס֣וּרוּ מֶֽנִּי:

אֲשֶׁ֣ר יֹ֭אמְרֻךָ לִמְזִמָּ֑ה נָשֻׂ֖א לַשָּׁ֣וְא עָרֶֽיךָ:

הֲלֽוֹא-מְשַׂנְאֶ֖יךָ יְהוָ֥ה | אֶשְׂנָ֑א וּ֝בִתְקוֹמְמֶ֗יךָ אֶתְקוֹטָֽט:

תַּכְלִ֣ית שִׂנְאָ֣ה שְׂנֵאתִ֑ים לְ֝אוֹיְבִ֗ים הָ֣יוּ לִֽי:

יֹ֭אמְרֻךָ לִמְזִמָּ֑ה

אמְרֻ

מלשון אומר דבר.

כמו שבן אדם מדבר בשם הבורא, קורא בשם הבורא ובשם ובדבר תורת בורא עולם הוא בא לירושלים ובירושלים נושא גם את שם הבורא לשווא כאומר את הבורא לצורך מזימה ולקיים את ירושלים לשווא, שלא לשמו של בורא עולם הוא מושל ומקיים גם אורחות זרים בירושלים.

נָשֻׂ֖א לַשָּׁ֣וְא עָרֶֽיךָ:

ומהמקום הזה המשורר במלחמה עימם:

וּ֝בִתְקוֹמְמֶ֗יךָ אֶתְקוֹטָֽט:

תחשבו על הדבר  שהחליפו את המילה קומממיות בעצמאות והסמל של גן העצמאות הוא גן הומוסקסואלי, לקיים אורחות כאלה בירושלים זה לקיים אותה לשווא, ברור שאי אפשר לבנות בית מקדש שלישי שהאיש שהדין שלו הקאה מן הארץ בשל תועבותיו מושל בכנסת המחוקקים.

ולאנשים האלה שיושבים בקואליציא עם אוחנה אתם מאשרים תקציבי לימוד תורה:

למחשבה:

וָאָבִיא אֶתְכֶם אֶל אֶרֶץ הַכַּרְמֶל לֶאֱכֹל פִּרְיָהּ וְטוּבָהּ וַתָּבֹאוּ וַתְּטַמְּאוּ אֶת אַרְצִי וְנַחֲלָתִי שַׂמְתֶּם לְתוֹעֵבָה: הַכֹּהֲנִים לֹא אָמְרוּ אַיֵּה יְהוָה וְתֹפְשֵׂי הַתּוֹרָה לֹא יְדָעוּנִי וְהָרֹעִים פָּשְׁעוּ בִי וְהַנְּבִיאִים נִבְּאוּ בַבַּעַל וְאַחֲרֵי לֹא יוֹעִלוּ הָלָכוּ:  לָכֵן עֹד אָרִיב אִתְּכֶם נְאֻם יְהוָה וְאֶת בְּנֵי בְנֵיכֶם אָרִיב: ירמיהו.

 

חָקְרֵ֣נִי אֵ֭ל וְדַ֣ע לְבָבִ֑י בְּ֝חָנֵ֗נִי וְדַ֣ע שַׂרְעַפָּֽי:

וּרְאֵ֗ה אִם-דֶּֽרֶךְ-עֹ֥צֶב בִּ֑י וּ֝נְחֵ֗נִי בְּדֶ֣רֶךְ עוֹלָֽם: תהלים- מזמור תשעה ושלושים ומאה.

נַחְפְּשָׂה דְרָכֵינוּ וְנַחְקֹרָה וְנָשׁוּבָה עַד יְהוָה: איכה.

הורוביץ, בנט ועבאס- הילכו שלשה יחדיו בלתי אם נועדו.

הקוראים פה שמעו אותי אומרת על בנט ועל חלק ממושלכם בעת הזאת שהוא עשיו שנחפשו ליהודים. ואם עבאס ימשיך ככה, אני אומר לו שהוא נחפש לישמעאל. תזכרו לישמעאל יש ברית וקוראן.

וְאִישׁ אֲשֶׁר יִשְׁכַּב אֶת זָכָר מִשְׁכְּבֵי אִשָּׁה תּֽוֹעֵבָה עָשׂוּ שְׁנֵיהֶם מוֹת יוּמָתוּ דְּמֵיהֶם בָּֽם: ויקרא.

 

ככתוב:

אֵיךְ נֶחְפְּשׂוּ עֵשָׂו נִבְעוּ מַצְפֻּנָיו: עבדיה.

יש מצב שזאת הבעיה, גם של ישמעאל וגם של ישראל:

וְכִֽי-יָגוּר֩ אִתְּכֶ֨ם גֵּ֜ר א֤וֹ אֲשֶֽׁר-בְּתֽוֹכְכֶם֙ לְדֹרֹ֣תֵיכֶ֔ם וְעָשָׂ֛ה אִשֵּׁ֥ה רֵֽיחַ-נִיחֹ֖חַ לַֽיהֹוָ֑ה כַּֽאֲשֶׁ֥ר תַּֽעֲשׂ֖וּ כֵּ֥ן יַֽעֲשֶֽׂה: הַקָּהָ֕ל חֻקָּ֥ה אַחַ֛ת לָכֶ֖ם וְלַגֵּ֣ר הַגָּ֑ר חֻקַּ֤ת עוֹלָם֙ לְדֹרֹ֣תֵיכֶ֔ם כָּכֶ֛ם כַּגֵּ֥ר יִֽהְיֶ֖ה לִפְנֵ֥י יְהֹוָֽה: תּוֹרָ֥ה אַחַ֛ת וּמִשְׁפָּ֥ט אֶחָ֖ד יִֽהְיֶ֣ה לָכֶ֑ם וְלַגֵּ֖ר הַגָּ֥ר אִתְּכֶֽם: פרשת מִקְרָ֣א הָֽעֵדָ֔ה- שְׁלַח-לְךָ֣.

לנוכח הידיעה שעם ישראל היה בגלות אלפיים שנה יש תקווה:

וְכִ֣י תִשְׁגּ֔וּ וְלֹ֣א תַֽעֲשׂ֔וּ אֵ֥ת כָּל-הַמִּצְוֹ֖ת הָאֵ֑לֶּה אֲשֶׁר-דִּבֶּ֥ר יְהֹוָ֖ה אֶל-מֹשֶֽׁה: אֵת֩ כָּל-אֲשֶׁ֨ר צִוָּ֧ה יְהֹוָ֛ה אֲלֵיכֶ֖ם בְּיַד-מֹשֶׁ֑ה מִן-הַיּ֞וֹם אֲשֶׁ֨ר צִוָּ֧ה יְהֹוָ֛ה וָהָ֖לְאָה לְדֹרֹֽתֵיכֶֽם: וְהָיָ֗ה אִ֣ם מֵֽעֵינֵ֣י הָֽעֵדָה֘ נֶֽעֶשְׂתָ֣ה לִשְׁגָגָה֒ וְעָשׂ֣וּ כָל-הָֽעֵדָ֡ה פַּ֣ר בֶּן-בָּקָר֩ אֶחָ֨ד לְעֹלָ֜ה לְרֵ֤יחַ נִיחֹ֨חַ֙ לַֽיהֹוָ֔ה וּמִנְחָת֥וֹ וְנִסְכּ֖וֹ כַּמִּשְׁפָּ֑ט וּשְׂעִיר-עִזִּ֥ים אֶחָ֖ד לְחַטָּֽת: וְכִפֶּ֣ר הַכֹּהֵ֗ן עַֽל-כָּל-עֲדַ֛ת בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל וְנִסְלַ֣ח לָהֶ֑ם כִּֽי-שְׁגָגָ֣ה הִ֔וא וְהֵם֩ הֵבִ֨יאוּ אֶת-קָרְבָּנָ֜ם אִשֶּׁ֣ה לַֽיהֹוָ֗ה וְחַטָּאתָ֛ם לִפְנֵ֥י יְהֹוָ֖ה עַל-שִׁגְגָתָֽם: וְנִסְלַ֗ח לְכָל-עֲדַת֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וְלַגֵּ֖ר הַגָּ֣ר בְּתוֹכָ֑ם כִּ֥י לְכָל-הָעָ֖ם בִּשְׁגָגָֽה: פרשת מִקְרָ֣א הָֽעֵדָ֔ה- שְׁלַח-לְךָ֣.

רק הגענו לפה… שבעים שנה זה כמעט כלום עומת אלפיים השנים והשפעותיהן על ישראל..

ושוב:

נַחְפְּשָׂה דְרָכֵינוּ וְנַחְקֹרָה וְנָשׁוּבָה עַד יְהוָה: איכה.

וְנִסְלַ֗ח לְכָל-עֲדַת֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וְלַגֵּ֖ר הַגָּ֣ר בְּתוֹכָ֑ם כִּ֥י לְכָל-הָעָ֖ם בִּשְׁגָגָֽה:

ואני אומרת לעבאס שאם יקרה משהו, יהודים ומוסלמים באותה הסירה מערבה ולא קדמה.. תהיה קול תרועה הימה גם לגר.

וַיַּשְׁכִּ֣מוּ בַבֹּ֔קֶר וַיַּֽעֲל֥וּ אֶל-רֹאשׁ-הָהָ֖ר לֵאמֹ֑ר הִנֶּ֗נּוּ וְעָלִ֛ינוּ אֶל-הַמָּק֛וֹם אֲשֶׁר-אָמַ֥ר יְהֹוָ֖ה כִּ֥י חָטָֽאנוּ: וַיֹּ֣אמֶר מֹשֶׁ֔ה לָ֥מָּה זֶּ֛ה אַתֶּ֥ם עֹֽבְרִ֖ים אֶת-פִּ֣י יְהֹוָ֑ה וְהִ֖וא לֹ֥א תִצְלָֽח: אַֽל-תַּעֲל֔וּ כִּ֛י אֵ֥ין יְהֹוָ֖ה בְּקִרְבְּכֶ֑ם וְלֹא֙ תִּנָּ֣גְפ֔וּ לִפְנֵ֖י אֹֽיְבֵיכֶֽם:כִּי֩ הָעֲמָֽלֵקִ֨י וְהַכְּנַֽעֲנִ֥י שָׁם֙ לִפְנֵיכֶ֔ם וּנְפַלְתֶּ֖ם בֶּחָ֑רֶב כִּֽי-עַל-כֵּ֤ן שַׁבְתֶּם֙ מֵאַֽחֲרֵ֣י יְהֹוָ֔ה וְלֹֽא-יִהְיֶ֥ה יְהֹוָ֖ה עִמָּכֶֽם: וַיַּעְפִּ֕לוּ לַֽעֲל֖וֹת אֶל-רֹ֣אשׁ הָהָ֑ר וַֽאֲר֤וֹן בְּרִית-יְהֹוָה֙ וּמֹשֶׁ֔ה לֹא-מָ֖שׁוּ מִקֶּ֥רֶב הַֽמַּחֲנֶֽה: וַיֵּ֤רֶד הָעֲמָֽלֵקִי֙ וְהַֽכְּנַעֲנִ֔י הַיֹּשֵׁ֖ב בָּהָ֣ר הַה֑וּא וַיַּכּ֥וּם וַֽיַּכְּת֖וּם עַד-הַֽחָרְמָֽה: פרשת מִקְרָ֣א הָֽעֵדָ֔ה- שְׁלַח-לְךָ֣.

וַיֹּ֣אמֶר מֹשֶׁ֔ה לָ֥מָּה זֶּ֛ה אַתֶּ֥ם עֹֽבְרִ֖ים אֶת-פִּ֣י יְהֹוָ֑ה וְהִ֖וא לֹ֥א תִצְלָֽח: אַֽל-תַּעֲל֔וּ כִּ֛י אֵ֥ין יְהֹוָ֖ה בְּקִרְבְּכֶ֑ם וְלֹא֙ תִּנָּ֣גְפ֔וּ לִפְנֵ֖י אֹֽיְבֵיכֶֽם:

בעת שהעם חוטא, יחשוב טוב העם אם לצאת למלחמה או לא.

הֲלֹא אַתָּה אֱלֹהִים זְנַחְתָּנוּ וְלֹא תֵצֵא אֱלֹהִים בְּצִבְאוֹתֵינוּ: תהלים.

 

גַּם חֹשֶׁךְ לֹא יַחְשִׁיךְ מִמֶּךָ וְלַיְלָה כַּיּוֹם יָאִיר כַּחֲשֵׁיכָה כָּאוֹרָה: כִּי אַתָּה קָנִיתָ כִלְיֹתָי תְּסֻכֵּנִי בְּבֶטֶן אִמִּי: תהלים.

כַּחֲשֵׁיכָה כָּאוֹרָה:

לשון נקבה לחושך ואור.

 

אִם-אֶסַּ֣ק שָׁ֭מַיִם שָׁ֣ם אָ֑תָּה וְאַצִּ֖יעָה שְּׁא֣וֹל הִנֶּֽךָּ:

אֶשָּׂ֥א כַנְפֵי-שָׁ֑חַר אֶ֝שְׁכְּנָ֗ה בְּאַחֲרִ֥ית יָֽם:

גַּם-שָׁ֭ם יָדְךָ֣ תַנְחֵ֑נִי וְֽתֹאחֲזֵ֥נִי יְמִינֶֽךָ:

וָ֭אֹמַר אַךְ-חֹ֣שֶׁךְ יְשׁוּפֵ֑נִי וְ֝לַ֗יְלָה א֣וֹר בַּעֲדֵֽנִי:

גַּם-חֹשֶׁךְ֮ לֹֽא-יַחְשִׁ֪יךְ מִ֫מֶּ֥ךָ וְ֭לַיְלָה כַּיּ֣וֹם יָאִ֑יר כַּ֝חֲשֵׁיכָ֗ה כָּאוֹרָֽה:

כִּֽי-אַ֭תָּה קָנִ֣יתָ כִלְיֹתָ֑י תְּ֝סֻכֵּ֗נִי בְּבֶ֣טֶן אִמִּֽי:

אֽוֹדְךָ֗ עַ֤ל כִּ֥י נוֹרָא֗וֹת נִ֫פְלֵ֥יתִי נִפְלָאִ֥ים מַעֲשֶׂ֑יךָ וְ֝נַפְשִׁ֗י יֹדַ֥עַת מְאֹֽד:

לֹא-נִכְחַ֥ד עָצְמִ֗י מִ֫מֶּ֥ךָּ אֲשֶׁר-עֻשֵּׂ֥יתִי בַסֵּ֑תֶר רֻ֝קַּ֗מְתִּי בְּֽתַחְתִּיּ֥וֹת אָֽרֶץ: תהלים ליום השמונה ועשרים לחודש.

כִּֽי-אַ֭תָּה קָנִ֣יתָ כִלְיֹתָ֑י תְּ֝סֻכֵּ֗נִי בְּבֶ֣טֶן אִמִּֽי:

ידוע הדבר  שיש אנשים שגונבים אברים להשתלות.

שאתה קונה אברים גנובים מבני אדם שהרגו אותם או שבעת טיפול רפואי גנבו מהם כליה, אתה קונה מהגנב, או מזמין גנבה מאדם שאתה משלם לאדם העבור אבר שהוא גנב מאדם בטיפולו. הבורא לא קנה לך את הכליה.

דוד המלך התפלל שבורא עולם יעזור לו מאנשים שרצו את גורלו. אנשים אלה בקשו ללבוש את בגדיו או להלביש אתבגדיו לאנשיהם כמבקשים את גורלו במגרש שלהם.

דוד היה עבד בורא עולם, שאויבי בורא עולם בקשו את גורלו.

כִּי סְבָבוּנִי כְּלָבִים עֲדַת מְרֵעִים הִקִּיפוּנִי כָּאֲרִי יָדַי וְרַגְלָי: אֲסַפֵּר כָּל עַצְמוֹתָי הֵמָּה יַבִּיטוּ יִרְאוּ בִי:  יְחַלְּקוּ בְגָדַי לָהֶם וְעַל לְבוּשִׁי יַפִּילוּ גוֹרָל: וְאַתָּה יְהוָה אַל תִּרְחָק אֱיָלוּתִי לְעֶזְרָתִי חוּשָׁה: תהלים.

 

תהלים לקריאה עם – שֹׁפְטִים- פרשת דְבוֹרָה֙, בָּרָ֛ק וְיָעֵ֔ל.

תהלים לקריאה עם – שֹׁפְטִים- פרשת גִּדְע֗וֹן.

לֹא-אֶקַּ֣ח מִבֵּיתְךָ֣ פָ֑ר מִ֝מִּכְלְאֹתֶ֗יךָ עַתּוּדִֽים:

כִּי-לִ֥י כָל-חַיְתוֹ-יָ֑עַר בְּ֝הֵמ֗וֹת בְּהַרְרֵי-אָֽלֶף:

יָ֭דַעְתִּי כָּל-ע֣וֹף הָרִ֑ים וְזִ֥יז שָׂ֝דַ֗י עִמָּדִֽי:

אִם-אֶ֭רְעַב לֹא-אֹ֣מַר לָ֑ךְ כִּי-לִ֥י תֵ֝בֵ֗ל וּמְלֹאָֽהּ: תהלים ליום התשיעי לחודש.

הכל של בורא עולם גם אתה. גם את. אפילו שאתה אויב של בורא עולם. בורא עולם ברא אותך. הוא לא לוקח ממך שהוא לוקח..גם אם הוא יקח את הבן שלך הוא לא לוקח ממך.

כי לבורא עולם תבל ומלואה.

וַיֹּאמֶר מֶֽלֶךְ סְדֹם אֶל אַבְרָם תֶּן לִי הַנֶּפֶשׁ וְהָֽרְכֻשׁ קַח לָֽךְ:  וַיֹּאמֶר אַבְרָם אֶל מֶלֶךְ סְדֹם הֲרִמֹתִי יָדִי אֶל יְהֹוָה אֵל עֶלְיוֹן קֹנֵה שָׁמַיִם וָאָֽרֶץ: בראשית.

עַ֥ל נַהֲר֨וֹת | בָּבֶ֗ל שָׁ֣ם יָ֭שַׁבְנוּ גַּם-בָּכִ֑ינוּ בְּ֝זָכְרֵ֗נוּ אֶת-צִיּֽוֹן:

עַֽל-עֲרָבִ֥ים בְּתוֹכָ֑הּ תָּ֝לִ֗ינוּ כִּנֹּרוֹתֵֽינוּ:

כִּ֤י שָׁ֨ם שְֽׁאֵל֪וּנוּ שׁוֹבֵ֡ינוּ דִּבְרֵי-שִׁ֭יר וְתוֹלָלֵ֣ינוּ שִׂמְחָ֑ה שִׁ֥ירוּ לָ֝֗נוּ מִשִּׁ֥יר צִיּֽוֹן:

אֵ֗יךְ נָשִׁ֥יר אֶת-שִׁיר-יְהוָ֑ה עַ֝֗ל אַדְמַ֥ת נֵכָֽר:

אִֽם-אֶשְׁכָּחֵ֥ךְ יְֽרוּשָׁלִָ֗ם תִּשְׁכַּ֥ח יְמִינִֽי:

תִּדְבַּ֥ק-לְשׁוֹנִ֨י | לְחִכִּי֮ אִם-לֹ֪א אֶ֫זְכְּרֵ֥כִי אִם-לֹ֣א אַ֭עֲלֶה אֶת-יְרוּשָׁלִַ֑ם עַ֝֗ל רֹ֣אשׁ שִׂמְחָתִֽי: תהלים לקריאה עם- שֹׁפְטִים- פרשת דְבוֹרָה֙, בָּרָ֛ק וְיָעֵ֔ל.

בעת הזאת אישים השוכבים את זכר משכבי אשה העלו את ירושלים על ראש שמחתם … במשילות יהודים על ירושלים, אישים אלה העלו את ירושלים על ראש שמחתם.

זְכֹ֤ר יְהוָ֨ה | לִבְנֵ֬י אֱד֗וֹם אֵת֮ י֤וֹם יְֽרוּשָׁ֫לִָ֥ם הָ֭אֹ֣מְרִים עָ֤רוּ | עָ֑רוּ עַ֝֗ד הַיְס֥וֹד בָּֽהּ:

בַּת-בָּבֶ֗ל הַשְּׁד֫וּדָ֥ה אַשְׁרֵ֥י שֶׁיְשַׁלֶּם-לָ֑ךְ אֶת-גְּ֝מוּלֵ֗ךְ שֶׁגָּמַ֥לְתְּ לָֽנוּ:

אַשְׁרֵ֤י | שֶׁיֹּאחֵ֓ז וְנִפֵּ֬ץ אֶֽת-עֹ֝לָלַ֗יִךְ אֶל-הַסָּֽלַע: תהלים לקריאה עם- שֹׁפְטִים- פרשת דְבוֹרָה֙, בָּרָ֛ק וְיָעֵ֔ל.

מהמגדל רואים רחוק, אך גם את המגדל רואים מרחוק.

כִּי-רָ֣ם יְ֭הוָה וְשָׁפָ֣ל יִרְאֶ֑ה וְ֝גָבֹ֗הַּ מִמֶּרְחָ֥ק יְיֵדָֽע: תהלים לקריאה עם – שֹׁפְטִים- פרשת גִּדְע֗וֹן.

איך שאני רואה את הדבר אתם לא נסערים כמו שנסערתם כשקראתם את 1984 של ג'ורג' אורוול. יש כוחות מסוג זה שפועלים עליכם. קרה לכם משהו שגורם לכם לקבל את הדבר בעת הזאת ושמאוד נסערתם ממנו כשקראתם את 1984 בעת שקדמה לזאת.

בדיוק כמו תהליך הווזלין, מישהוא פימפם לכם וזלין בשנים האלה וכך חדר משהו זר לתודעתכם שמקבל שליטה מסוג זה שלא הייתם מקבלים לפני שלושים שנה והיום כן.

חָקְרֵ֣נִי אֵ֭ל וְדַ֣ע לְבָבִ֑י בְּ֝חָנֵ֗נִי וְדַ֣ע שַׂרְעַפָּֽי:

וּרְאֵ֗ה אִם-דֶּֽרֶךְ-עֹ֥צֶב בִּ֑י וּ֝נְחֵ֗נִי בְּדֶ֣רֶךְ עוֹלָֽם: תהלים לקריאה עם – שֹׁפְטִים- פרשת גִּדְע֗וֹן.

אני טוענת שהמרחק שניתן לראות את המגדל גדול יותר מהראות שרואים מהמגדל.

המרחק שאתה קולט קטן מהמרחק שקולטים אותך..

אִם תַּגְבִּיהַּ כַּנֶּשֶׁר וְאִם בֵּין כּוֹכָבִים שִׂים קִנֶּךָ מִשָּׁם אוֹרִידְךָ נְאֻם יְהוָה: עובדיה.

.

הוֹד֣וּ לַיהוָ֣ה כִּי-ט֑וֹב כִּ֖י לְעוֹלָ֣ם חַסְדּֽוֹ:

ה֭וֹדוּ לֵֽאלֹהֵ֣י הָאֱלֹהִ֑ים כִּ֖י לְעוֹלָ֣ם חַסְדּֽוֹ:

ה֭וֹדוּ לַאֲדֹנֵ֣י הָאֲדֹנִ֑ים כִּ֖י לְעֹלָ֣ם חַסְדּֽוֹ:

לְעֹ֘שֵׂ֤ה נִפְלָא֣וֹת גְּדֹל֣וֹת לְבַדּ֑וֹ כִּ֖י לְעוֹלָ֣ם חַסְדּֽוֹ:

לְעֹשֵׂ֣ה הַ֭שָּׁמַיִם בִּתְבוּנָ֑ה כִּ֖י לְעוֹלָ֣ם חַסְדּֽוֹ:

לְרֹקַ֣ע הָ֭אָרֶץ עַל-הַמָּ֑יִם כִּ֖י לְעוֹלָ֣ם חַסְדּֽוֹ:

לְ֭עֹשֵׂה אוֹרִ֣ים גְּדֹלִ֑ים כִּ֖י לְעוֹלָ֣ם חַסְדּֽוֹ:

אֶת-הַ֭שֶּׁמֶשׁ לְמֶמְשֶׁ֣לֶת בַּיּ֑וֹם כִּ֖י לְעוֹלָ֣ם חַסְדּֽוֹ:

אֶת-הַיָּרֵ֣חַ וְ֭כוֹכָבִים לְמֶמְשְׁל֣וֹת בַּלָּ֑יְלָה כִּ֖י לְעוֹלָ֣ם חַסְדּֽוֹ: תהלים לקריאה עם- שֹׁפְטִים- פרשת דְבוֹרָה֙, בָּרָ֛ק וְיָעֵ֔ל.