תפריט סגור

תגית: 1- לימודי תורה לשנת שבעים ושבע.

וַיִּסְע֖וּ בָּרִֽאשֹׁנָ֑ה עַל-פִּ֥י יְהֹוָ֖ה בְּיַד-מֹשֶֽׁה– וזאת ביד משה מהמקום הזה שהוא החל את שליחות מהמקום שאליו ברח ממצרים שחזר ממנו למצרים ובהמשך ממנו לארץ. המקום בו פגש גם את יתרו חותנו והתחתן עם ביתו ציפורה– וַיֹּ֣אמֶר מֹשֶׁ֗ה לְ֠חֹבָ֠ב בֶּן-רְעוּאֵ֣ל הַמִּדְיָנִי֘ חֹתֵ֣ן מֹשֶׁה֒ נֹֽסְעִ֣ים | אֲנַ֗חְנוּ אֶל-הַמָּקוֹם֙ אֲשֶׁ֣ר אָמַ֣ר יְהֹוָ֔ה אֹת֖וֹ אֶתֵּ֣ן לָכֶ֑ם לְכָ֤ה אִתָּ֨נוּ֙ וְהֵטַ֣בְנוּ לָ֔ךְ כִּֽי-יְהֹוָ֥ה דִּבֶּר-ט֖וֹב עַל-יִשְׂרָאֵֽל– פרשת מקרא העדה- שלח לך.

נכתב בשנת שבעים ושש ועודכן בשנת שבעים ושבע. וַיִּסְע֖וּ בָּרִֽאשֹׁנָ֑ה עַל-פִּ֥י יְהֹוָ֖ה בְּיַד-מֹשֶֽׁה: וַיִּסַּ֞ע דֶּ֣גֶל מַֽחֲנֵ֧ה בְנֵֽי-יְהוּדָ֛ה בָּרִֽאשֹׁנָ֖ה לְצִבְאֹתָ֑ם וְעַ֨ל-צְבָא֔וֹ נַחְשׁ֖וֹן בֶּן-עַמִּֽינָדָֽב: וְעַ֨ל-צְבָ֔א מַטֵּ֖ה בְּנֵ֣י…

וְכֹ֖ל טָמֵ֥א לָנָֽפֶשׁ: מִזָּכָ֤ר עַד-נְקֵבָה֙ תְּשַׁלֵּ֔חוּ אֶל-מִח֥וּץ לַֽמַּחֲנֶ֖ה תְּשַׁלְּח֑וּם וְלֹ֤א יְטַמְּאוּ֙ אֶת-מַ֣חֲנֵיהֶ֔ם אֲשֶׁ֥ר אֲנִ֖י שֹׁכֵ֥ן בְּתוֹכָֽם- לנוכח האמור בדבר האיש השוכב את זכר משכבי אישה צריך לשלוח את האישים האלה מחוץ למחנה יהודה, אסור לו לשכון בירושלים. על פי חוק. אסור לו להיות נושא משרה בהנהגה כל שהיא ביהודה–אני טוענת שיש להגלותו מכל מוסד חינוך יהודי המבקש שמחנהו הזה יהיה טהור לזאת– וְלֹ֤א יְטַמְּאוּ֙ אֶת-מַ֣חֲנֵיהֶ֔ם אֲשֶׁ֥ר אֲנִ֖י שֹׁכֵ֥ן בְּתוֹכָֽם– וזאת למען זאת– לִמְנוֹת יָמֵינוּ כֵּן הוֹדַע וְנָבִא לְבַב חָכְמָה– פרשת המנחה בהעלתך- ופרשת מקרא העדה- שלח לך..

נכתב בשנת שבעים ושש ועודכן בשנת שבעים ושבע- איחוד כתובות מפרשת מקרא העדה ופרשת המנחה. וַיְדַבֵּ֥ר יְהֹוָ֖ה אֶל-מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר: צַ֚ו אֶת-בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וִֽישַׁלְּחוּ֙ מִן-הַֽמַּחֲנֶ֔ה כָּל-צָר֖וּעַ…

לֹא בְצִדְקָתְךָ וּבְיֹשֶׁר לְבָבְךָ אַתָּה בָא לָרֶשֶׁת אֶת אַרְצָם כִּי בְּרִשְׁעַת הַגּוֹיִם הָאֵלֶּה– זאת אומרת שרשעת האדם הגזול לא מכשירה את הגזל לאמור– הַאַף תָּפֵר מִשְׁפָּטִי תַּרְשִׁיעֵנִי לְמַעַן תִּצְדָּק– דווקא מפה אתה למד זאת– לֹ֤א אוֹסִיף֙ לִֽהְי֣וֹת עִמָּכֶ֔ם אִם–לֹ֥א תַשְׁמִ֛ידוּ הַחֵ֖רֶם מִֽקִּרְבְּכֶֽם– ושוב גם מפה: באם האדם שהוא גנב ממנו מת ולאדם אין קרובי משפחה להשיב אשם– וְאִם-אֵ֨ין לָאִ֜ישׁ גֹּאֵ֗ל לְהָשִׁ֤יב הָֽאָשָׁם֙ אֵלָ֔יו הָֽאָשָׁ֛ם– לא תהיה תשועה באם– לֹ֥א תַשְׁמִ֛ידוּ הַחֵ֖רֶם מִֽקִּרְבְּכֶֽם– לכן במקרה כזה יש להפקיד את הגזול, את האשם לבורא עולם, לכהן– הַמּוּשָׁ֥ב לַֽיהֹוָ֖ה לַכֹּהֵ֑ן מִלְּבַ֗ד אֵ֚יל הַכִּפֻּרִ֔ים אֲשֶׁ֥ר יְכַפֶּר-בּ֖וֹ עָלָֽיו– פרשת המנחה- בהעלתך.

וַיְדַבֵּ֥ר יְהֹוָ֖ה אֶל-מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר:  דַּבֵּר֘ אֶל-בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵל֒ אִ֣ישׁ אֽוֹ-אִשָּׁ֗ה כִּ֤י יַֽעֲשׂוּ֙ מִכָּל-חַטֹּ֣את הָֽאָדָ֔ם לִמְעֹ֥ל מַ֖עַל בַּֽיהֹוָ֑ה וְאָֽשְׁמָ֖ה הַנֶּ֥פֶשׁ הַהִֽוא:  וְהִתְוַדּ֗וּ אֶֽת-חַטָּאתָם֘ אֲשֶׁ֣ר עָשׂוּ֒ וְהֵשִׁ֤יב אֶת-אֲשָׁמוֹ֙…

וְסָֽמְכ֧וּ בְנֵֽי-יִשְׂרָאֵ֛ל אֶת-יְדֵיהֶ֖ם עַל-הַלְוִיִּֽם– מה יקרה אם ישראל יסמכו ידיהם על מי שאינו לוי ומי שאינו הלוי– וָֽאֶקַּ֖ח אֶת-הַלְוִיִּ֑ם תַּ֥חַת כָּל-בְּכ֖וֹר בִּבְנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל:  וָֽאֶתְּנָ֨ה אֶת-הַלְוִיִּ֜ם נְתֻנִ֣ים | לְאַֽהֲרֹ֣ן וּלְבָנָ֗יו מִתּוֹךְ֘ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵל֒– ואלה יהיו נתונים לכאלה שאינם כהן לוי מזרע אהרן– לַֽעֲבֹ֞ד אֶת-עֲבֹדַ֤ת בְּנֵֽי-יִשְׂרָאֵל֙ בְּאֹ֣הֶל מוֹעֵ֔ד וּלְכַפֵּ֖ר עַל-בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל– האם אלה יכולים לעשות את העבודה הזאת במקום הזה. האם אלה יהיו הנכונים להיות צינור לזאת– וְלֹ֨א יִֽהְיֶ֜ה בִּבְנֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ נֶ֔גֶף בְּגֶ֥שֶׁת בְּנֵֽי-יִשְׂרָאֵ֖ל אֶל-הַקֹּֽדֶשׁ– פרשת המנחה בהעלותך- הדגשים ללמידה- שנת שבעים ושבע.

וַיְדַבֵּ֥ר יְהֹוָ֖ה אֶל-מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר:דַּבֵּ֤ר אֶֽל-אַהֲרֹן֙ וְאֶל-בָּנָי֣ו לֵאמֹ֔ר כֹּ֥ה תְבָֽרֲכ֖וּ אֶת-בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל אָמ֖וֹר לָהֶֽם: יְבָֽרֶכְךָ֥ יְהֹוָ֖ה וְיִשְׁמְרֶֽךָ:  יָאֵ֨ר יְהֹוָ֧ה | פָּנָ֛יו אֵלֶ֖יךָ וִֽיחֻנֶּֽךָּ: יִשָּׂ֨א יְהֹוָ֤ה |…

וְהָיָה֘ כִּי-יֶֽחֱטָ֣א וְאָשֵׁם֒ וְהֵשִׁ֨יב אֶת-הַגְּזֵלָ֜ה אֲשֶׁ֣ר גָּזָ֗ל א֤וֹ אֶת-הָע֨שֶׁק֙ אֲשֶׁ֣ר עָשָׁ֔ק א֚וֹ אֶת-הַפִּקָּד֔וֹן אֲשֶׁ֥ר הָפְקַ֖ד אִתּ֑וֹ א֥וֹ אֶת-הָֽאֲבֵדָ֖ה אֲשֶׁ֥ר מָצָֽא– לאחר השבת הגזלה, האבדה והעושק, הקרבת הקורבן– וְהֵבִיא֩ אֶת-אֲשָׁמ֨וֹ לַֽיהֹוָ֜ה אַ֧יִל תָּמִ֣ים מִן-הַצֹּ֗אן בְּעֶרְכְּךָ֛ כֶּֽסֶף-שְׁקָלִ֥ים בְּשֶֽׁקֶל-הַקֹּ֖דֶשׁ לְאָשָֽׁם– מפה נלמד על כפרת חטאים, ההקרבה שלעצמה לא מספיקה להשיב את הגזל ורק לאחר מכן התשועה– וזאת– פֶּן-יֹאמַ֣ר אֹיְבִ֣י יְכָלְתִּ֑יו צָרַ֥י יָ֝גִ֗ילוּ כִּ֣י אֶמּֽוֹט- פן יאמר הגנב שיש דרך אחרת להוושע– תהלים שלושה עשר.

פֶּן-יֹאמַ֣ר אֹיְבִ֣י יְכָלְתִּ֑יו צָרַ֥י יָ֝גִ֗ילוּ כִּ֣י אֶמּֽוֹט: וַאֲנִ֤י | בְּחַסְדְּךָ֣ בָטַחְתִּי֮ יָ֤גֵ֥ל לִבִּ֗י בִּֽישׁוּעָ֫תֶ֥ךָ אָשִׁ֥ירָה לַיהוָ֑ה כִּ֖י גָמַ֣ל עָלָֽי: על דוד נאמר שהוא ניאץ את…

וּבְיוֹם֙ הָקִ֣ים אֶת-הַמִּשְׁכָּ֔ן כִּסָּ֤ה הֶֽעָנָן֙ אֶת-הַמִּשְׁכָּ֔ן לְאֹ֖הֶל הָֽעֵדֻ֑ת וּבָעֶ֜רֶב יִֽהְיֶ֧ה עַֽל-הַמִּשְׁכָּ֛ן כְּמַרְאֵה-אֵ֖שׁ עַד-בֹּֽקֶר– הדגשה— כְּמַרְאֵה-אֵ֖שׁ– כְּ— וַיֵּרָא מַלְאַךְ יְהוָֹה אֵלָיו בְּלַבַּת אֵשׁ מִתּוֹךְ הַסְּנֶה וַיַּרְא וְהִנֵּה הַסְּנֶה בֹּעֵר בָּאֵשׁ וְהַסְּנֶה אֵינֶנּוּ אֻכָּל: וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אָסֻרָה נָּא וְאֶרְאֶה אֶת הַמַּרְאֶה הַגָּדֹל הַזֶּה מַדּוּעַ לֹא יִבְעַר הַסְּנֶה– פרשת המנחה בהעלתך.

נכתב בשנת שבעים ושש להכרזה ועודכן בשנת שבעים ושבע. וַיְדַבֵּ֣ר יְהֹוָ֣ה אֶל-מֹשֶׁ֣ה בְמִדְבַּר-סִ֠ינַ֠י בַּשָּׁנָ֨ה הַשֵּׁנִ֜ית לְצֵאתָ֨ם מֵאֶ֧רֶץ מִצְרַ֛יִם בַּחֹ֥דֶשׁ הָֽרִאשׁ֖וֹן לֵאמֹֽר: וְיַֽעֲשׂ֧וּ בְנֵֽי-יִשְׂרָאֵ֛ל אֶת-הַפָּ֖סַח בְּמֽוֹעֲדֽוֹ:…

בורא עולם הראה את מראה המנורה למשה– כַּמַּרְאֶ֗ה אֲשֶׁ֨ר הֶרְאָ֤ה יְהֹוָה֙ אֶת-מֹשֶׁ֔ה כֵּ֥ן עָשָׂ֖ה אֶת-הַמְּנֹרָֽה– ומשה ראה והראה-בְּהַעֲלֹֽתְךָ֙ אֶת-הַנֵּרֹ֔ת אֶל-מוּל֙ פְּנֵ֣י הַמְּנוֹרָ֔ה יָאִ֖ירוּ שִׁבְעַ֥ת הַנֵּרֽוֹת– ולמנורה שבעה נרות ולא תשעה נרות. שלש ושלוש ועוד אחד ולא ארבע וארבע ועוד אחד– פרשת המנחה בהעלתך.

נכתב בשנת שבעים ושש ועודכן בשנת שבעים שבע. זֹ֣את | חֲנֻכַּ֣ת הַמִּזְבֵּ֗חַ בְּיוֹם֙ הִמָּשַׁ֣ח אֹת֔וֹ מֵאֵ֖ת נְשִׂיאֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל קַֽעֲרֹ֨ת כֶּ֜סֶף שְׁתֵּ֣ים עֶשְׂרֵ֗ה מִזְרְקֵי-כֶ֨סֶף֙ שְׁנֵ֣ים עָשָׂ֔ר…

וְאִם-לֹ֤א נִטְמְאָה֙ הָֽאִשָּׁ֔ה וּטְהֹרָ֖ה הִ֑וא וְנִקְּתָ֖ה וְנִזְרְעָ֥ה זָֽרַע– אם כתוב שבמקרה שבעולת הבעל לא פשעה, לא נטמאה ומשכך ניתן להזריע בה, להוליד ממנה, אז במשוואה ההפוכה, באם אשמה אסור להזריע בה, להוליד ממנה ילד– וְהָֽיְתָ֧ה הָֽאִשָּׁ֛ה לְאָלָ֖ה בְּקֶ֥רֶב עַמָּֽהּ– זאת רחם טמאה להולדה ממנה. צריך לחשוב מה קורה אם באשה כזאת הוזרע זרע לאחר מכן ומה הדבר אומר על הנולד– פרשת המנחה בהעלותך.

נכתב בשנים שבעים ושלוש וחמש ושש להכרזה ועודכן בשנת שבעים ושבע. כתובות וַיְדַבֵּ֥ר יְהֹוָ֖ה אֶל-מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר: דַּבֵּר֙ אֶל-בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וְאָֽמַרְתָּ֖ אֲלֵהֶ֑ם אִ֥ישׁ אִישׁ֙ כִּֽי-תִשְׂטֶ֣ה אִשְׁתּ֔וֹ…

הנודר נדר הוא כקדוש מיום הנדר ועד תום הנדר, גם הכהן בכניסתו לאהל מועד נמצא בקודש, נזירות היין נדרשת גם מהנודר בעת הנדר וגם מהכהן בעת שהוא באהל מועד כדבר שמתנזרים ממנו להבדלה בין קודש לחול. משמע- בחול מותר יין ושיכר– פרשת המנחה- בהעלתך.

נכתב בשנים שבעים וחמש ושש להכרזה ועודכן בשנת שבעים ושבע. הנודר נדר הוא כקדוש מיום הנדר ועד תום הנדר, גם הכהן בכניסתו לאהל מועד נמצא…

אַל תִּתֵּן לַנָּשִׁים חֵילֶךָ וּדְרָכֶיךָ לַמְחוֹת מְלָכִין– וַיְדַבֵּר אַחְאָב אֶל נָבוֹת לֵאמֹר תְּנָה לִּי אֶת כַּרְמְךָ– וַיֹּאמֶר נָבוֹת אֶל אַחְאָב חָלִילָה לִּי מֵיהוָה מִתִּתִּי אֶת נַחֲלַת אֲבֹתַי לָךְ– וַיָּבֹא אַחְאָב אֶל בֵּיתוֹ סַר וְזָעֵף עַל הַדָּבָר אֲשֶׁר דִּבֶּר אֵלָיו נָבוֹת הַיִּזְרְעֵאלִי–  וַתֹּאמֶר אֵלָיו אִיזֶבֶל אִשְׁתּוֹ אַתָּה עַתָּה תַּעֲשֶׂה מְלוּכָה עַל יִשְׂרָאֵל קוּם אֱכָל לֶחֶם וְיִטַב לִבֶּךָ אֲנִי אֶתֵּן לְךָ אֶת כֶּרֶם נָבוֹת הַיִּזְרְעֵאלִי– יענו "תתעסק בעניינים שלך ואני אסגור לך את הפינה הזאת"– משלי- שלושים ואחד.

אַל תִּתֵּן לַנָּשִׁים חֵילֶךָ וּדְרָכֶיךָ לַמְחוֹת מְלָכִין: משלי- שלושים ואחד. למחשבה: וּדְבוֹרָה אִשָּׁה נְבִיאָה אֵשֶׁת לַפִּידוֹת הִיא שֹׁפְטָה אֶת יִשְׂרָאֵל בָּעֵת הַהִיא: וְהִיא יוֹשֶׁבֶת תַּחַת…

שְׁתַּיִם שָׁאַלְתִּי מֵאִתָּךְ אַל תִּמְנַע מִמֶּנִּי בְּטֶרֶם אָמוּת: שָׁוְא וּדְבַר כָּזָב הַרְחֵק מִמֶּנִּי: רֵאשׁ וָעֹשֶׁר אַל תִּתֶּן לִי הַטְרִיפֵנִי לֶחֶם חֻקִּי– שהאדם הזה מבקש שלפני מותו הוא יאכל מלחם חוקו, לא מתרומות וברור שלא מגזל– פֶּן אֶשְׂבַּע וְכִחַשְׁתִּי וְאָמַרְתִּי מִי יְהוָה וּפֶן אִוָּרֵשׁ וְגָנַבְתִּי וְתָפַשְׂתִּי שֵׁם אֱלֹהָי– משלי שלושים.

אַרְבָּעָה הֵם קְטַנֵּי אָרֶץ וְהֵמָּה חֲכָמִים מְחֻכָּמִים: הַנְּמָלִים עַם לֹא עָז וַיָּכִינוּ בַקַּיִץ לַחְמָם: שְׁפַנִּים עַם לֹא עָצוּם וַיָּשִׂימוּ בַסֶּלַע בֵּיתָם: מֶלֶךְ אֵין לָאַרְבֶּה וַיֵּצֵא…

אֵ֚לֶּה (קריאי) קְרוּאֵ֣י הָֽעֵדָ֔ה נְשִׂיאֵ֖י מַטּ֣וֹת אֲבוֹתָ֑ם רָאשֵׁ֛י אַלְפֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל הֵֽם– מה זאת אומרת קרואי העדה, ניתן ללמוד ממקרה בצלאל– רְאֵה קָרָאתִי בְשֵׁם בְּצַלְאֵל בֶּן אוּרִי בֶן חוּר לְמַטֵּה יְהוּדָֽה:  וָֽאֲמַלֵּא אֹתוֹ רוּחַ אֱלֹהִים בְּחָכְמָה וּבִתְבוּנָה וּבְדַעַת וּבְכָל מְלָאכָֽה:  לַחְשֹׁב מַֽחֲשָׁבֹת לַֽעֲשׂוֹת בַּזָּהָב וּבַכֶּסֶף וּבַנְּחֹֽשֶׁת– כמו שבורא עולם קרא לבצלאל לעשות כפי שיעד לו, כך עם הנהגת ישראל הזאת.פרשת הפיקודים- בעריכה.

dandelion, seeds, nature, close up, macro, dandelion, dandelion, dandelion, dandelion, dandelion, seeds

פיקודי ישראל: וַיְדַבֵּ֨ר יְהֹוָ֧ה אֶל-מֹשֶׁ֛ה בְּמִדְבַּ֥ר סִינַ֖י בְּאֹ֣הֶל מוֹעֵ֑ד בְּאֶחָד֩ לַחֹ֨דֶשׁ הַשֵּׁנִ֜י בַּשָּׁנָ֣ה הַשֵּׁנִ֗ית לְצֵאתָ֛ם מֵאֶ֥רֶץ מִצְרַ֖יִם לֵאמֹֽר:  שְׂא֗וּ אֶת-רֹאשׁ֨ כָּל-עֲדַ֣ת בְּנֵֽי-יִשְׂרָאֵ֔ל לְמִשְׁפְּחֹתָ֖ם לְבֵ֣ית אֲבֹתָ֑ם…

משלי עשרים ותשעה– שני המשפטים אומרים בדרך לעומתית את אותו הדבר- אַנְשֵׁי לָצוֹן יָפִיחוּ קִרְיָה וַחֲכָמִים יָשִׁיבוּ אָף– כָּל רוּחוֹ יוֹצִיא כְסִיל וְחָכָם בְּאָחוֹר יְשַׁבְּחֶנָּה– הסבר– אַנְשֵׁי לָצוֹן יָפִיחוּ קִרְיָה- כמו לרוקן את שבורא עולם נפח באדם: ואלה ישיבו– וַחֲכָמִים יָשִׁיבוּ אָף– על המשל הזה– חָקְרֵנִי אֵל וְדַע לְבָבִי בְּחָנֵנִי וְדַע שַׂרְעַפָּי: וּרְאֵה אִם דֶּרֶךְ עֹצֶב בִּי וּנְחֵנִי בְּדֶרֶךְ עוֹלָם: תהלים.

שני המשפטים אומרים בדרך לעומתית את אותו הדבר: אַנְשֵׁי לָצוֹן יָפִיחוּ קִרְיָה וַחֲכָמִים יָשִׁיבוּ אָף: משלי עשרים ותשעה. כָּל רוּחוֹ יוֹצִיא כְסִיל וְחָכָם בְּאָחוֹר יְשַׁבְּחֶנָּה:…

רַבִּים מְבַקְשִׁים פְּנֵי מוֹשֵׁל וּמֵיְהוָה מִשְׁפַּט אִישׁ– זה ברור שיש שמשחרים לפתחו של מושל. אדם כזה נהנה מריבוי כזה כשהוא בעמדה הזאת– ושוב חשוב לזכור, שלמה מעיד או אומר דבר כעובדה. שכך הדבר ולא עוד. הוא לא אומר שהדבר טוב או רע. זאת עובדה. כי יש גם מושל כזה– מֹשֵׁל מַקְשִׁיב עַל דְּבַר שָׁקֶר כָּל מְשָׁרְתָיו רְשָׁעִים– זה כמו בעל עסק שיש לו נאמן לח'אוות" כמו שאומרים. יד שמאלו– לימודי משלי עשרים ותשעה.

Strategic close-up of chess pieces on a board, highlighting the queen in black and white.

רַבִּים מְבַקְשִׁים פְּנֵי מוֹשֵׁל וּמֵיְהוָה מִשְׁפַּט אִישׁ: משלי- עשרים ותשע. רַבִּים מְבַקְשִׁים פְּנֵי מוֹשֵׁל: זה ברור שיש שמשחרים לפתחו של מושל מתוך מקום של חנפים…

מֶלֶךְ בְּמִשְׁפָּט יַעֲמִיד אָרֶץ וְאִישׁ תְּרוּמוֹת יֶהֶרְסֶנָּה– יַעֲמִיד אָרֶץ– יעמיד ארץ מבחינת שהארץ מקיימת את תושביה, את פרנסתה שלה עצמה. והוא עושה זאת על פי משפט כדרך הארץ. על משל רעיית הצאן, הרועה מוביל את הצאן שלו לכר הדשא, למזונו. לפרנסתו. לפרנסה טובה. ובזאת הוא מעמיד את נחלתו שלו במקרה שלו. במקרה מלך, רועה גדול, הוא מעמיד ארץ– וְאִישׁ תְּרוּמוֹת יֶהֶרְסֶנָּה– התרומות נחשבות לרעל– הָרֵי בַגִּלְבֹּעַ, אַל-טַל וְאַל-מָטָר עֲלֵיכֶם–וּשְׂדֵי תְרוּמֹת:  כִּי שָׁם נִגְעַל, מָגֵן גִּבּוֹרִים–מָגֵן שָׁאוּל, בְּלִי מָשִׁיחַ בַּשָּׁמֶן– משלי עשרים ותשעה.

מֶלֶךְ בְּמִשְׁפָּט יַעֲמִיד אָרֶץ וְאִישׁ תְּרוּמוֹת יֶהֶרְסֶנָּה: משלי עשרים ותשעה. יַעֲמִיד אָרֶץ: יעמיד ארץ מבחינת שהארץ מקיימת את תושביה, את פרנסתה שלה עצמה. והוא עושה…

ק֘וּמָ֤ה יְהוָ֨ה | בְּאַפֶּ֗ךָ הִ֭נָּשֵׂא בְּעַבְר֣וֹת צוֹרְרָ֑י וְע֥וּרָה אֵ֝לַ֗י מִשְׁפָּ֥ט צִוִּֽיתָ: וַעֲדַ֣ת לְ֭אֻמִּים תְּסוֹבְבֶ֑ךָּ וְ֝עָלֶ֗יהָ לַמָּר֥וֹם שֽׁוּבָה: יְהוָה֮ יָדִ֪ין עַ֫מִּ֥ים שָׁפְטֵ֥נִי יְהוָ֑ה כְּצִדְקִ֖י וּכְתֻמִּ֣י עָלָֽי: מזמור שביעי– כמבואר במזמור תשיעי: וזאת במובן שיש משפט ויש משפט… ודוד במזמור זה מבקש את משפט בורא עולם ושלא יקויים עליו משפט שאינו משפטו של בורא עולם כמשהו שמבקש לדמות עצמו לעליון בחוקה שאינה כחוקת בורא עולם– קוּמָ֣ה יְ֭הוָה אַל-יָעֹ֣ז אֱנ֑וֹשׁ יִשָּׁפְט֥וּ ג֝וֹיִ֗ם עַל-פָּנֶֽיךָ: שִׁ֘יתָ֤ה יְהוָ֨ה | מוֹרָ֗ה לָ֫הֶ֥ם יֵדְע֥וּ גוֹיִ֑ם אֱנ֖וֹשׁ הֵ֣מָּה סֶּֽלָה– לימודי תהלים- מזמור שבע ותשע- ולימודי משלי- עשרים ותשע– עדכון רביעי.

נכתב בשנת שבעים וחמש ועודכן בשנת שבעים ושבע. שִׁגָּי֗וֹן לְדָ֫וִ֥ד אֲשֶׁר-שָׁ֥ר לַיהוָ֑ה עַל-דִּבְרֵי-כ֝֗וּשׁ בֶּן-יְמִינִֽי: יְהוָ֣ה אֱ֭לֹהַי בְּךָ֣ חָסִ֑יתִי הוֹשִׁיעֵ֥נִי מִכָּל-רֹ֝דְפַ֗י וְהַצִּילֵֽנִי: פֶּן-יִטְרֹ֣ף כְּאַרְיֵ֣ה נַפְשִׁ֑י פֹּ֝רֵ֗ק…

וְאֵ֨ת כָּל-הָֽעֵדָ֜ה הִקְהִ֗ילוּ בְּאֶחָד֙ לַחֹ֣דֶשׁ הַשֵּׁנִ֔י וַיִּתְיַֽלְד֥וּ עַל-מִשְׁפְּחֹתָ֖ם לְבֵ֣ית אֲבֹתָ֑ם בְּמִסְפַּ֣ר שֵׁמ֗וֹת– חשוב להדגיש מה זאת אומרת במספר שמות, העובדה שקראת לבן שלך דוד לא פוקדת אותו בשבט יהודה אם אתה משבט מנשה, העובדה שקראת לבנך אלעזר או איתמר לא עושה את בניך כהנים אם אינך לוי מזרע אהרון הכהן. מספר שמות הכוונה למשכי הזרע של בני יעקב על פיקודיהם ופיקוד זרעם הלאה- פרשת הפיקודים.

כתובה שנכתבה בשנת שבעים ושש ועודכנה בשנת שבעים ושבע. וַיְדַבֵּ֨ר יְהֹוָ֧ה אֶל-מֹשֶׁ֛ה בְּמִדְבַּ֥ר סִינַ֖י בְּאֹ֣הֶל מוֹעֵ֑ד בְּאֶחָד֩ לַחֹ֨דֶשׁ הַשֵּׁנִ֜י בַּשָּׁנָ֣ה הַשֵּׁנִ֗ית לְצֵאתָ֛ם מֵאֶ֥רֶץ מִצְרַ֖יִם לֵאמֹֽר:…

וְיִשְׁלַח לָהֶם מוֹשִׁיעַ וָרָב וְהִצִּילָם: וְנוֹדַע יְהוָה לְמִצְרַיִם וְיָדְעוּ מִצְרַיִם אֶת יְהוָה– כמו ששלח לנו בורא עולם את משה שלימד את ישראל את חוקת הבורא, כך שלח בורא עולם רב למצרים לתשועה– וְנָגַף יְהוָה אֶת מִצְרַיִם נָגֹף וְרָפוֹא וְשָׁבוּ עַד יְהוָה וְנֶעְתַּר לָהֶם וּרְפָאָם– בורא עולם הוא בורא הכל. כל עם והשיעור שלו– אֱלֹוהֵי הָרִאשׁוֹנִים וְהָאַחֲרוֹנִים. אֱלוֹהַּ כָּל בְּרִיּוֹת. אֲדוֹן כָּל תּוֹלָדוֹת. הַמְּהֻלָּל בְּכָל–הַתִּשְׁבָּחוֹת. הַמְּנַהֵג עוֹלָמוֹ בְּחֶסֶד וּבְרִיּוֹתָיו בְּרַחֲמִים:

נכתב בשנת שבעים וחמש ועודכן בשנת שבעים ושבע. בכתובה זאת דיברתי גם על תשועת מצריים וזאת מלמידה מתפילת נשמת כל חי שהובילה ללמידה בעניין. כתבתי…

גם מצריים ברבות הימים כישראל צעקו מפני לוחצים כמו שישראל צעקו מפני מצרים– כִּי יִצְעֲקוּ אֶל יְהוָה מִפְּנֵי לֹחֲצִים וְיִשְׁלַח לָהֶם מוֹשִׁיעַ וָרָב וְהִצִּילָם–וכשם שהושיע בורא עולם את ישראל, הוא הושיע גם את מצרים– וְנוֹדַע יְהוָה לְמִצְרַיִם וְיָדְעוּ מִצְרַיִם אֶת יְהוָה: וְיָדְעוּ מִצְרַיִם אֶת יְהוָה וְשָׁבוּ עַד יְהוָה וְנֶעְתַּר לָהֶם וּרְפָאָם– וגם הם עדים- וְהָיָה לְאוֹת וּלְעֵד לַיהוָה צְבָאוֹת בְּאֶרֶץ– משלי עשרים ושמונה.

love, pencil, colorful, school, color pencil, pencil, pencil, pencil, school, school, school, school, school, color pencil

אַשְׁרֵי אָדָם מְפַחֵד תָּמִיד וּמַקְשֶׁה לִבּוֹ יִפּוֹל בְּרָעָה: משלי. היראה מבורא עולם שמדריכה באלה דרכים ללכת ואלה שלא. אַשְׁרֵי אָדָם מְפַחֵד תָּמִיד: וּמַקְשֶׁה לִבּוֹ יִפּוֹל…

הפליאה ממעשה הבריאה מעוררת את תחושת הקטנות אל מול האל הגדול והנורא שאלה מעשיו: ומשכך– מָֽה–אֱנ֥וֹשׁ כִּֽי–תִזְכְּרֶ֑נּוּ– וּבֶן-אָ֝דָ֗ם כִּ֣י תִפְקְדֶֽנּוּ– היציר נברא הזה– תַּ֭מְשִׁילֵהוּ בְּמַעֲשֵׂ֣י יָדֶ֑יךָ– וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים, נַעֲשֶׂה אָדָם בְּצַלְמֵנוּ כִּדְמוּתֵנוּ; וְיִרְדּוּ בִדְגַת הַיָּם וּבְעוֹף הַשָּׁמַיִם, וּבַבְּהֵמָה וּבְכָל-הָאָרֶץ, וּבְכָל-הָרֶמֶשׂ, הָרֹמֵשׂ עַל-הָאָרֶץ.  וַיִּבְרָא אֱלֹהִים אֶת-הָאָדָם בְּצַלְמוֹ, בְּצֶלֶם אֱלֹהִים בָּרָא אֹתוֹ– בְּצֶלֶם אֱלֹהִים בָּרָא אֹתוֹ–  אֲנִי-אָמַרְתִּי, אֱלֹהִים אַתֶּם; וּבְנֵי עֶלְיוֹן כֻּלְּכֶם– מהמקום הזה תחשוב על מה פשר הדבר היות אדם– וְאַתֵּן צֹאנִי צֹאן מַרְעִיתִי אָדָם אַתֶּם אֲנִי אֱלֹהֵיכֶם נְאֻם אֲדֹנָי יְהוִה– לימודי תהלים- מזמור שמיני.

כִּֽי–אֶרְאֶ֣ה שָׁ֭מֶיךָ מַעֲשֵׂ֣י אֶצְבְּעֹתֶ֑יךָ יָרֵ֥חַ וְ֝כוֹכָבִ֗ים אֲשֶׁ֣ר כּוֹנָֽנְתָּה: מָֽה–אֱנ֥וֹשׁ כִּֽי–תִזְכְּרֶ֑נּוּ וּבֶן–אָ֝דָ֗ם כִּ֣י תִפְקְדֶֽנּוּ: וַתְּחַסְּרֵ֣הוּ מְּ֭עַט מֵאֱלֹהִ֑ים וְכָב֖וֹד וְהָדָ֣ר תְּעַטְּרֵֽהוּ: תַּ֭מְשִׁילֵהוּ בְּמַעֲשֵׂ֣י יָדֶ֑יךָ כֹּ֝ל שַׁ֣תָּה תַֽחַת–רַגְלָֽיו:…

מדברים על הבינה של האדם. תחשוב שהאדם הוא כמו מחשב, שהגוף הוא חומרה ובמוח\לוח אם יש תוכנת ההפעלה שבאה מובנית עם המחשב שאך הבאת הבייתה\הנולד לך ומשם אתה מזין את המחשב\הנולד בתכנים, גם בתכנים של אם אז.. IF THEN..

מָֽה-אֱנ֥וֹשׁ כִּֽי-תִזְכְּרֶ֑נּוּ וּבֶן-אָ֝דָ֗ם כִּ֣י תִפְקְדֶֽנּוּ: וַתְּחַסְּרֵ֣הוּ מְּ֭עַט מֵאֱלֹהִ֑ים וְכָב֖וֹד וְהָדָ֣ר תְּעַטְּרֵֽהוּ: תַּ֭מְשִׁילֵהוּ בְּמַעֲשֵׂ֣י יָדֶ֑יךָ כֹּ֝ל שַׁ֣תָּה תַֽחַת-רַגְלָֽיו: תהלים מזמור שמיני.  תַּ֭מְשִׁילֵהוּ בְּמַעֲשֵׂ֣י יָדֶ֑יךָ וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים,…

מדברים על הבינה של האדם. תחשוב שהאדם הוא כמו מחשב, שהגוף הוא חומרה ובמוח\לוח אם יש תוכנת ההפעלה שבאה מובנית עם המחשב שאך הבאת הבייתה\הנולד לך ומשם אתה מזין את המחשב\הנולד בתכנים, גם בתכנים של אם אז.. IF THEN..

מָֽה-אֱנ֥וֹשׁ כִּֽי-תִזְכְּרֶ֑נּוּ וּבֶן-אָ֝דָ֗ם כִּ֣י תִפְקְדֶֽנּוּ: וַתְּחַסְּרֵ֣הוּ מְּ֭עַט מֵאֱלֹהִ֑ים וְכָב֖וֹד וְהָדָ֣ר תְּעַטְּרֵֽהוּ: תַּ֭מְשִׁילֵהוּ בְּמַעֲשֵׂ֣י יָדֶ֑יךָ כֹּ֝ל שַׁ֣תָּה תַֽחַת-רַגְלָֽיו: תהלים מזמור שמיני.  תַּ֭מְשִׁילֵהוּ בְּמַעֲשֵׂ֣י יָדֶ֑יךָ וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים,…

מדברים על הבינה של האדם. תחשוב שהאדם הוא כמו מחשב, שהגוף הוא חומרה ובמוח\לוח אם יש תוכנת ההפעלה שבאה מובנית עם המחשב שאך הבאת הבייתה\הנולד לך ומשם אתה מזין את המחשב\הנולד בתכנים, גם בתכנים של אם אז.. IF THEN..

מָֽה-אֱנ֥וֹשׁ כִּֽי-תִזְכְּרֶ֑נּוּ וּבֶן-אָ֝דָ֗ם כִּ֣י תִפְקְדֶֽנּוּ: וַתְּחַסְּרֵ֣הוּ מְּ֭עַט מֵאֱלֹהִ֑ים וְכָב֖וֹד וְהָדָ֣ר תְּעַטְּרֵֽהוּ: תַּ֭מְשִׁילֵהוּ בְּמַעֲשֵׂ֣י יָדֶ֑יךָ כֹּ֝ל שַׁ֣תָּה תַֽחַת-רַגְלָֽיו: תהלים מזמור שמיני.  תַּ֭מְשִׁילֵהוּ בְּמַעֲשֵׂ֣י יָדֶ֑יךָ וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים,…

בְּפֶשַׁע אֶרֶץ רַבִּים שָׂרֶיהָ– בעת שיש פשע רב בארץ, צריך הרבה שרים לעמוד על המשמר. פה מדובר על פשוע הארץ מבחינת חוטאים בעם ולכן שרי משמר רבים– כמובן שיש את המשוואה ההפוכה, מה עושים בפשוע השרים/המנהיגים– וַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל אֶל שָׁאוּל לֹא אָשׁוּב עִמָּךְ כִּי מָאַסְתָּה אֶת דְּבַר יְהוָה וַיִּמְאָסְךָ יְהוָה מִהְיוֹת מֶלֶךְ עַל יִשְׂרָאֵל– וַיֹּאמֶר אֵלָיו שְׁמוּאֵל קָרַע יְהוָה אֶת מַמְלְכוּת יִשְׂרָאֵל מֵעָלֶיךָ הַיּוֹם וּנְתָנָהּ לְרֵעֲךָ הַטּוֹב מִמֶּךָּ– לימודי משלי עשרים ושמונה.

gears, cogs, machine, machinery, mechanical, gears and cogs, technology, industry, industrial, engineering, cogwheels, metals, monochrome, black and white, gears, gears, gears, cogs, machine, machine, machine, machine, machine, machinery, machinery, mechanical, technology, technology, technology, technology, industry, industry, industry, industrial, engineering, engineering, engineering, engineering

בְּפֶשַׁע אֶרֶץ רַבִּים שָׂרֶיהָ וּבְאָדָם מֵבִין יֹדֵעַ כֵּן יַאֲרִיךְ: משלי- עשרים ושמונה. זה: רַבִּים שָׂרֶיהָ תולדה (סימפטום) של זה: בְּפֶשַׁע אֶרֶץ בעת שיש פשע רב…

בנשך ובמרבית- ריווחי יתר- במקרה שמישהו מאחיך (בן עמך במקרה הזה) נהיה עני ואתה מכלכל אותו במובן שהוא גר ועובד בנחלתך יש חוקים לגביו– אֶֽת-כַּסְפְּךָ֔ לֹֽא-תִתֵּ֥ן ל֖וֹ בְּנֶ֑שֶׁךְ וּבְמַרְבִּ֖ית לֹֽא-תִתֵּ֥ן אָכְלֶֽךָ– את המושג נשך כריבית מוגזמת  כולם מכירים , גם בעת הזאת, השוק האפור הוא שוק שידוע ככזה , יש הטוענים שגם הריבית הבנקאית הקבועה בחוק בבנקים , גם היא ריבית נשך מבחינת גובה הריבית– לימודים מפרשת הר סיני וספר משלי– מעודכן.

פרשת בהר סיני וספר משלי- לימודי תורה- שנת שבעים וארבע לקוממיות- עודכן בשנת שבעים ושבע. וְכִֽי-יָמ֣וּךְ אָחִ֔יךָ וּמָ֥טָה יָד֖וֹ עִמָּ֑ךְ וְהֶֽחֱזַ֣קְתָּ בּ֔וֹ גֵּ֧ר וְתוֹשָׁ֛ב וָחַ֖י…

וְֽ֠הָֽיְתָ֠ה שַׁבַּ֨ת הָאָ֤רֶץ לָכֶם֙ לְאָכְלָ֔ה לְךָ֖ וּלְעַבְדְּךָ֣ וְלַֽאֲמָתֶ֑ךָ וְלִשְׂכִֽירְךָ֙ וּלְתוֹשָׁ֣בְךָ֔ הַגָּרִ֖ים עִמָּֽךְ: וְלִֽבְהֶמְתְּךָ֔ וְלַֽחַיָּ֖ה אֲשֶׁ֣ר בְּאַרְצֶ֑ךָ- כמו בשבת, כך שנת השבתון- וְיוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבָּת לַֽיהֹוָה אֱלֹהֶיךָ לֹא תַֽעֲשֶׂה כָל מְלָאכָה אַתָּה וּבִנְךָֽ וּבִתֶּךָ וְעַבְדְּךָֽ וַֽאֲמָתֶךָ וְשֽׁוֹרְךָ וַֽחֲמֹֽרְךָ וְכָל בְּהֶמְתֶּךָ וְגֵֽרְךָ-ציווי השבתון בשני המקרים הוא גם לבהמה, כמו הפרה וכמו הכבש למשל– פרשת בהר סיני.

וַיְדַבֵּ֤ר יְהוָֹה֙ אֶל-מֹשֶׁ֔ה בְּהַ֥ר סִינַ֖י לֵאמֹֽר: דַּבֵּ֞ר אֶל-בְּנֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ וְאָֽמַרְתָּ֣ אֲלֵהֶ֔ם כִּ֤י תָבֹ֨אוּ֙ אֶל-הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁ֥ר אֲנִ֖י נֹתֵ֣ן לָכֶ֑ם וְשָֽׁבְתָ֣ה הָאָ֔רֶץ שַׁבָּ֖ת לַֽיהוָֹֽה: שֵׁ֤שׁ שָׁנִים֙ תִּזְרַ֣ע…

שְׁאוֹל (ואבדה) וַאֲבַדּוֹ לֹא תִשְׂבַּעְנָה וְעֵינֵי הָאָדָם לֹא תִשְׂבַּעְנָה– עיני האדם הלא יודעות שובע– כָּל הַדְּבָרִים יְגֵעִים לֹא יוּכַל אִישׁ לְדַבֵּר לֹא תִשְׂבַּע עַיִן לִרְאוֹת וְלֹא תִמָּלֵא אֹזֶן מִשְּׁמֹעַ– בהמשלה לרעב השאול ואבדון הלא יודע שובע– על משל פרי עץ הדעת– וַתֵּרֶא הָאִשָּׁה כִּי טוֹב הָעֵץ לְמַאֲכָל וְכִי תַאֲוָה הוּא לָעֵינַיִם וְנֶחְמָד הָעֵץ לְהַשְׂכִּיל וַתִּקַּח מִפִּרְיוֹ וַתֹּאכַל וַתִּתֵּן גַּם לְאִישָׁהּ עִמָּהּ וַיֹּאכַל- משלי- עשרים ושבע.

Silhouette of people at the beach during a vibrant sunset with city skyline.

שְׁאוֹל (ואבדה) וַאֲבַדּוֹ לֹא תִשְׂבַּעְנָה וְעֵינֵי הָאָדָם לֹא תִשְׂבַּעְנָה: עיני האדם הלא יודעות שובע, בהמשלה לרעב- השאול ואבדון הלא יודע שובע. דִּבְרֵי קֹהֶלֶת בֶּן דָּוִד…

כֹּבֶד אֶבֶן וְנֵטֶל הַחוֹל וְכַעַס אֱוִיל כָּבֵד מִשְּׁנֵיהֶם: אַכְזְרִיּוּת חֵמָה וְשֶׁטֶף אָף וּמִי יַעֲמֹד לִפְנֵי קִנְאָה–זה כמו שאתה נותן רובה מאג לילד קטן, רק שבמקרה הזה האוחז בנשק אדם בוגר אכזר, אדם קנאי, שאין לו כל עכבות, ואין משפט ואין דין ואין דיין. הוא עושה כרצונו, ואין ערכי מוסר כילד קטן שעוד לא למד. כמו דיקטטור. כמו אדם עשיר משחד שלזאת הוא מתעל את הכח שנתן לו ממונו– משלי עשרים ושבע.

sea, black and white, photography, scenery, nature, cloud, reef, natural

כֹּבֶד אֶבֶן וְנֵטֶל הַחוֹל וְכַעַס אֱוִיל כָּבֵד מִשְּׁנֵיהֶם: משלי עשרים ושבע. זה יותר כבד: וְכַעַס אֱוִיל כָּבֵד מִשְּׁנֵיהֶם: משני אלה ביחד: כֹּבֶד אֶבֶן וְנֵטֶל הַחוֹל:…

וְכִֽי-יָמ֥וּךְ אָחִ֛יךָ עִמָּ֖ךְ וְנִמְכַּר-לָ֑ךְ לֹא-תַֽעֲבֹ֥ד בּ֖וֹ עֲבֹ֥דַת עָֽבֶד– **הדברים אמורים ללשון זכר ונקבה כאחד– וְעַבְדְּךָ֥ וַֽאֲמָתְךָ֖ אֲשֶׁ֣ר יִֽהְיוּ-לָ֑ךְ מֵאֵ֣ת הַגּוֹיִ֗ם אֲשֶׁר֙ סְבִיבֹ֣תֵיכֶ֔ם מֵהֶ֥ם תִּקְנ֖וּ עֶ֥בֶד וְאָמָֽה– למחשבה– שִׁמְעוּ הָרִים אֶת רִיב יְהוָה וְהָאֵתָנִים מֹסְדֵי אָרֶץ כִּי רִיב לַיהוָה עִם עַמּוֹ וְעִם יִשְׂרָאֵל יִתְוַכָּח:  עַמִּי מֶה עָשִׂיתִי לְךָ וּמָה הֶלְאֵתִיךָ עֲנֵה בִי:  כִּי הֶעֱלִתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם וּמִבֵּית עֲבָדִים פְּדִיתִיךָ וָאֶשְׁלַח לְפָנֶיךָ אֶת מֹשֶׁה אַהֲרֹן וּמִרְיָם: מיכה.– פרשת בהר סיני.

נכתב בשנים שבעים ואחת ושבעים ושלוש ועודכן בשנת שבעים ושבע. וְכִֽי-יָמ֥וּךְ אָחִ֛יךָ עִמָּ֖ךְ וְנִמְכַּר-לָ֑ךְ לֹא-תַֽעֲבֹ֥ד בּ֖וֹ עֲבֹ֥דַת עָֽבֶד: כְּשָׂכִ֥יר כְּתוֹשָׁ֖ב יִהְיֶ֣ה עִמָּ֑ךְ עַד-שְׁנַ֥ת הַיֹּבֵ֖ל יַֽעֲבֹ֥ד…

פרשת בהר סיני- הדגשים לשמירה.

a sign in front of a body of water with a city in the background

אִם-בְּחֻקֹּתַ֖י תֵּלֵ֑כוּ וְאֶת-מִצְוֹתַ֣י תִּשְׁמְר֔וּ וַֽעֲשִׂיתֶ֖ם אֹתָֽם:  וְנָֽתַתִּ֥י גִשְׁמֵיכֶ֖ם בְּעִתָּ֑ם וְנָֽתְנָ֤ה הָאָ֨רֶץ֙ יְבוּלָ֔הּ וְעֵ֥ץ הַשָּׂדֶ֖ה יִתֵּ֥ן פִּרְיֽוֹ: וְהִשִּׂ֨יג לָכֶ֥ם דַּ֨יִשׁ֙ אֶת-בָּצִ֔יר וּבָצִ֖יר יַשִּׂ֣יג אֶת-זָ֑רַע וַֽאֲכַלְתֶּ֤ם לַחְמְכֶם֙…

המשורר חטא ומבקש חנינה– חָנֵּ֥נִי יְהוָה֮– מבקש תשובה ושבורא עולם יחלץ אותו– שׁוּבָ֣ה יְ֭הוָה חַלְּצָ֣ה נַפְשִׁ֑י ה֝וֹשִׁיעֵ֗נִי לְמַ֣עַן חַסְדֶּֽךָ– וזה קו ההגנה שלו–  כִּ֤י אֵ֣ין בַּמָּ֣וֶת זִכְרֶ֑ךָ בִּ֝שְׁא֗וֹל מִ֣י יֽוֹדֶה-לָּֽךְ– למחשבה– זאת יכולה להיות  התפילה לשבויים– חָנֵּ֥נִי יְהוָה֮ כִּ֤י אֻמְלַ֫ל אָ֥נִי רְפָאֵ֥נִי יְהוָ֑ה כִּ֖י נִבְהֲל֣וּ עֲצָמָֽי– יָגַ֤עְתִּי | בְּֽאַנְחָתִ֗י אַשְׂחֶ֣ה בְכָל-לַ֭יְלָה מִטָּתִ֑י בְּ֝דִמְעָתִ֗י עַרְשִׂ֥י אַמְסֶֽה– לימודי תהלים- מזמור שישי.

יְֽהוָ֗ה אַל-בְּאַפְּךָ֥ תוֹכִיחֵ֑נִי וְֽאַל-בַּחֲמָתְךָ֥ תְיַסְּרֵֽנִי: חָנֵּ֥נִי יְהוָה֮ כִּ֤י אֻמְלַ֫ל אָ֥נִי רְפָאֵ֥נִי יְהוָ֑ה כִּ֖י נִבְהֲל֣וּ עֲצָמָֽי: וְ֭נַפְשִׁי נִבְהֲלָ֣ה מְאֹ֑ד (ואת) וְאַתָּ֥ה יְ֝הוָ֗ה עַד-מָתָֽי: תהלים מזמור שישי.…

וְנָֽתַתִּ֥י גִשְׁמֵיכֶ֖ם בְּעִתָּ֑ם וְנָֽתְנָ֤ה הָאָ֨רֶץ֙ יְבוּלָ֔הּ וְעֵ֥ץ הַשָּׂדֶ֖ה יִתֵּ֥ן פִּרְיֽוֹ: וְהִשִּׂ֨יג לָכֶ֥ם דַּ֨יִשׁ֙ אֶת-בָּצִ֔יר וּבָצִ֖יר יַשִּׂ֣יג אֶת-זָ֑רַע וַֽאֲכַלְתֶּ֤ם לַחְמְכֶם֙ לָשֹׂ֔בַע וִֽישַׁבְתֶּ֥ם לָבֶ֖טַח בְּאַרְצְכֶֽם– ומענין לענין באותו ענין– וְנָֽתְנָ֤ה הָאָ֨רֶץ֙ יְבוּלָ֔הּ– יבולה זה כל דבר שמפיקים מהארץ, גם פלדה וגם גז.. כל מה שמיוצר בעולם הזה, מקורו מהארץ מהאדמה הזאת, כולל פלדה– פרשת בהר סיני.

Peaceful lake scene with lily pads and dense forest, perfect for nature lovers.

פרשת בהר סיני- לימודי תורה-  שנת שבעים וארבע לקוממיות– עודכן בשנת שבעים ושבע. אִם-בְּחֻקֹּתַ֖י תֵּלֵ֑כוּ וְאֶת-מִצְוֹתַ֣י תִּשְׁמְר֔וּ וַֽעֲשִׂיתֶ֖ם אֹתָֽם:  וְנָֽתַתִּ֥י גִשְׁמֵיכֶ֖ם בְּעִתָּ֑ם וְנָֽתְנָ֤ה הָאָ֨רֶץ֙ יְבוּלָ֔הּ…

וַיְהִ֣י רָעָב֩ בִּימֵ֨י דָוִ֜ד שָׁלֹ֣שׁ שָׁנִ֗ים שָׁנָה֙ אַחֲרֵ֣י שָׁנָ֔ה וַיְבַקֵּ֥שׁ דָּוִ֖ד אֶת פְּנֵ֣י יְהוָ֑ה וַיֹּ֣אמֶר יְהוָ֗ה אֶל שָׁאוּל֙ וְאֶל בֵּ֣ית הַדָּמִ֔ים עַל אֲשֶׁר הֵמִ֖ית אֶת הַגִּבְעֹנִֽים– הרעב היה כי שאול המית את הגבעונים וזאת למרות שיהושע והנשיאים שנשבעו לגבעונים- משמע, ישראל לקיים את השבועה לגבעונים- כמו שנדרש ביבי לקיים את ההסכם עם מצרים וירדן גם לאחר מות בגין והרצחו של רבין.

נכתב בשנת שבעים וארבע לקוממיות ועודכן בשנת שבעים ושבע. שאול הפר הבטחה בשבועה שניתנה לגבעונים בימי יהושע, הבצורת כענישה על הפרת הסכם של מנהיג קודם…

שנת היובל היא במחזוריות מתואמת על פי שנות השבע של השמיטה, ללא שמיטה לא ניתן לספור שבע שבתות שנים, לא ניתן לקיים את החוקה הזאת והחוקה הנסמכת ממנה– וְסָפַרְתָּ לְךָ שֶׁבַע שַׁבְּתֹת שָׁנִים שֶׁבַע שָׁנִים שֶׁבַע פְּעָמִים וְהָיוּ לְךָ יְמֵי שֶׁבַע שַׁבְּתֹת הַשָּׁנִים תֵּשַׁע וְאַרְבָּעִים שָׁנָה– אם אין שבע שבתות שנים, לא נחשב היובל– ברור שלא ניתן לספור שנת יובל מעת שלטון הבריטי- פרשת בהר סיני.

פרשת בהר סיני- לימודי תורה- שנת שבעים ושש לקוממיות– עדכון שבעים ושבע. וְכָל-מַעְשַׂ֨ר הָאָ֜רֶץ מִזֶּ֤רַע הָאָ֨רֶץ֙ מִפְּרִ֣י הָעֵ֔ץ לַֽיהוָֹ֖ה ה֑וּא קֹ֖דֶשׁ לַֽיהוָֹֽה: וְאִם-גָּאֹ֥ל יִגְאַ֛ל אִ֖ישׁ…

כְּמִתְלַהְלֵהַּ הַיֹּרֶה זִקִּים חִצִּים וָמָוֶת– זאת פעם ראשונה שאני מתוודעת למילה מתלהלה.. ובהמשך הביאור לפירוש המילה מתלהלה– דִּבְרֵי נִרְגָּן כְּמִתְלַהֲמִים וְהֵם יָרְדוּ חַדְרֵי בָטֶן– מפה אפשר להבין פשר המילה מתלהלה– כְּמִתְלַהֲמִים אדם מתלהם הוא אדם שמתלהלה– כְּמִתְלַהְלֵהַּ– המשול לעושה זאת– הַיֹּרֶה זִקִּים חִצִּים וָמָוֶת- משלי- שישה ועשרים.

כְּמִתְלַהְלֵהַּ הַיֹּרֶה זִקִּים חִצִּים וָמָוֶת: כֵּן אִישׁ רִמָּה אֶת רֵעֵהוּ וְאָמַר הֲלֹא מְשַׂחֵק אָנִי: משלי עשרים ושש. כְּמִתְלַהְלֵהַּ: זאת פעם ראשונה שאני מתוודעת למילה מתלהלה..…

וְיִשְׂמְח֨וּ כָל-ח֪וֹסֵי בָ֡ךְ לְעוֹלָ֣ם יְ֭רַנֵּנוּ וְתָסֵ֣ךְ עָלֵ֑ימוֹ וְֽיַעְלְצ֥וּ בְ֝ךָ֗ אֹהֲבֵ֥י שְׁמֶֽךָ — הכיוון מחשבה הוא שזה: וְתָסֵ֣ךְ עָלֵ֑ימוֹ– רפואה לזה– הוֹי בָּנִים סוֹרְרִים נְאֻם יְהוָה לַעֲשׂוֹת עֵצָה וְלֹא מִנִּי וְלִנְסֹךְ מַסֵּכָה וְלֹא רוּחִי– וְלִנְסֹךְ מַסֵּכָה וְלֹא רוּחִי– ומשכך התפילה לזאת– לֵב טָהוֹר בְּרָא לִי אֱלֹהִים וְרוּחַ נָכוֹן חַדֵּשׁ בְּקִרְבִּי– תהלים- מזמור חמישי.

יְהוָ֤ה | נְחֵ֬נִי בְצִדְקָתֶ֗ךָ לְמַ֥עַן שׁוֹרְרָ֑י (הושר) הַיְשַׁ֖ר לְפָנַ֣י דַּרְכֶּֽךָ: כִּ֤י אֵ֪ין בְּפִ֡יהוּ נְכוֹנָה֮ קִרְבָּ֪ם הַ֫וּ֥וֹת קֶֽבֶר-פָּת֥וּחַ גְּרוֹנָ֑ם לְ֝שׁוֹנָ֗ם יַחֲלִֽיקוּן: הַֽאֲשִׁימֵ֨ם | אֱֽלֹהִ֗ים יִפְּלוּ֮ מִֽמֹּעֲצ֪וֹתֵ֫יהֶ֥ם…

וְאִ֗ישׁ כִּֽי-יִמְכֹּ֤ר בֵּית-מוֹשַׁב֙ עִ֣יר חוֹמָ֔ה– החומה היא ביחס לעיר ולא ביחס לבית– את הבית הזה יש לגאול כשנה לאחר מכירתו– וְאִ֣ם לֹֽא-יִגָּאֵ֗ל עַד-מְלֹ֣את לוֹ֘ שָׁנָ֣ה תְמִימָה֒– הבית ישאר אצל הקונה– לֹ֥א יֵצֵ֖א בַּיֹּבֵֽל– וזה במקרה הזה של בית בעיר אשר לה חומה ושלא כמו במקרה הזה– וּבָתֵּ֣י הַֽחֲצֵרִ֗ים אֲשֶׁ֨ר אֵין-לָהֶ֤ם חֹמָה֙ סָבִ֔יב– כמו נחלה במושב חקלאי– עַל-שְׂדֵ֥ה הָאָ֖רֶץ יֵֽחָשֵׁ֑ב– ומשכך– גְּאֻלָּה֙ תִּֽהְיֶה-לּ֔וֹ וּבַיֹּבֵ֖ל יֵצֵֽא– פרשת בהר סיני.

פרשת בהר סיני- לימודי תורה– עדכון שבעים ושבע. וְהָאָ֗רֶץ לֹ֤א תִמָּכֵר֙ לִצְמִתֻ֔ת כִּי-לִ֖י הָאָ֑רֶץ כִּֽי-גֵרִ֧ים וְתֽוֹשָׁבִ֛ים אַתֶּ֖ם עִמָּדִֽי: וּבְכֹ֖ל אֶ֣רֶץ אֲחֻזַּתְכֶ֑ם גְּאֻלָּ֖ה תִּתְּנ֥וּ לָאָֽרֶץ:  כִּֽי-יָמ֣וּךְ אָחִ֔יךָ…

וַֽהֲקִֽימֹתִ֥י אֶת-בְּרִיתִ֖י אִתְּכֶֽם: וַֽאֲכַלְתֶּ֥ם יָשָׁ֖ן נוֹשָׁ֑ן וְיָשָׁ֕ן מִפְּנֵ֥י חָדָ֖שׁ תּוֹצִֽיאוּ: וְנָֽתַתִּ֥י מִשְׁכָּנִ֖י בְּתֽוֹכֲכֶ֑ם וְלֹֽא-תִגְעַ֥ל נַפְשִׁ֖י אֶתְכֶֽם: וְהִתְהַלַּכְתִּי֙ בְּת֣וֹכֲכֶ֔ם וְהָיִ֥יתִי לָכֶ֖ם לֵֽאלֹהִ֑ים וְאַתֶּ֖ם תִּֽהְיוּ-לִ֥י לְעָֽם– וַתֵּרֶא הָאִשָּׁה כִּי טוֹב הָעֵץ לְמַאֲכָל וְכִי תַאֲוָה הוּא לָעֵינַיִם וְנֶחְמָד הָעֵץ לְהַשְׂכִּיל וַתִּקַּח מִפִּרְיוֹ וַתֹּאכַל וַתִּתֵּן גַּם לְאִישָׁהּ עִמָּהּ וַיֹּאכַל– וַיִּשְׁמְעוּ אֶת קוֹל יְהֹוָה אֱלֹהִים מִתְהַלֵּךְ בַּגָּן לְרוּחַ הַיּוֹם וַיִּתְחַבֵּא הָאָדָם וְאִשְׁתּוֹ מִפְּנֵי יְהֹוָה אֱלֹהִים בְּתוֹךְ עֵץ הַגָּן– פרשת קדושים ופרשת בהר סיני- כתובה מעודכנת.

dandelion, seeds, nature, close up, macro, dandelion, dandelion, dandelion, dandelion, dandelion, seeds

איחוד כתובות משנים קודמות ועדכון בשנת שבעים ושבע. וְכִֽי-תָבֹ֣אוּ אֶל-הָאָ֗רֶץ וּנְטַעְתֶּם֙ כָּל-עֵ֣ץ מַֽאֲכָ֔ל וַֽעֲרַלְתֶּ֥ם עָרְלָת֖וֹ אֶת-פִּרְי֑וֹ שָׁלֹ֣שׁ שָׁנִ֗ים יִהְיֶ֥ה לָכֶ֛ם עֲרֵלִ֖ים לֹ֥א יֵֽאָכֵֽל: וּבַשָּׁנָה֙ הָֽרְבִיעִ֔ת…

גם במקרה הנדר יש מקרים שיש הנחה על פי מצב כלכלי– וְאִם-מָ֥ךְ הוּא֙ מֵֽעֶרְכֶּ֔ךָ וְהֶֽעֱמִידוֹ֙ לִפְנֵ֣י הַכֹּהֵ֔ן וְהֶֽעֱרִ֥יךְ אֹת֖וֹ הַכֹּהֵ֑ן עַל-פִּ֗י אֲשֶׁ֤ר תַּשִּׂיג֙ יַ֣ד הַנֹּדֵ֔ר יַֽעֲרִיכֶ֖נּוּ הַכֹּהֵֽן– ואם ידו אינה משגת לשלם כערך הקבוע בחוק– וְאִם-מָ֥ךְ הוּא֙ מֵֽעֶרְכֶּ֔ךָ אז: וְהֶֽעֱרִ֥יךְ אֹת֖וֹ הַכֹּהֵ֑ן עַל-פִּ֗י אֲשֶׁ֤ר תַּשִּׂיג֙ יַ֣ד הַנֹּדֵ֔ר– כמו חקירת יכולת— פרשת בהר סיני.

נכתב בשנת שבעים ושש ועודכן בשנת שבעים ושבע. בפרשה זאת יש חלוקה לקבוצות ובהתאמה יש קבוצות שמשלמות פחות במקרה זה יש הבדלה בין נקבה לזכר,…

אִם חֻקֹּתַי יְחַלֵּלוּ וּמִצְוֹתַי לֹא יִשְׁמֹרוּ: וּפָקַדְתִּי בְשֵׁבֶט פִּשְׁעָם וּבִנְגָעִים עֲוֹנָם: וְחַסְדִּי לֹא אָפִיר מֵעִמּוֹ וְלֹא אֲשַׁקֵּר בֶּאֱמוּנָתִי: לֹא אֲחַלֵּל בְּרִיתִי וּמוֹצָא שְׂפָתַי לֹא אֲשַׁנֶּה: אַחַת נִשְׁבַּעְתִּי בְקָדְשִׁי אִם לְדָוִד אֲכַזֵּב:  זַרְעוֹ לְעוֹלָם יִהְיֶה וְכִסְאוֹ כַשֶּׁמֶשׁ נֶגְדִּי- החטא והסליחה השמורה לו כברית עולם כחוקת עולם על כל מה שמשתמע מכך– וְהָיְתָה לָכֶם לְחֻקַּת עוֹלָם בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ– כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵיכֶם לְטַהֵר אֶתְכֶם מִכֹּל חַטֹּאתֵיכֶם לִפְנֵי יְהוָֹה תִּטְהָרוּ- פרשת בהר סיני.

A tranquil sunset reflecting on a still lake, framed by silhouetted trees.

פרשת בהר סיני- לימודי תורה-  שנת שבעים וארבע לקוממיות- עדכון שנת שבעים ושבע. אֵ֠לֶּה הַֽחֻקִּ֣ים וְהַמִּשְׁפָּטִים֘ וְהַתּוֹרֹת֒ אֲשֶׁר֙ נָתַ֣ן יְהֹוָ֔ה בֵּינ֕וֹ וּבֵ֖ין בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל בְּהַ֥ר…

וּדְע֗וּ כִּֽי-הִפְלָ֣ה יְ֭הוָה חָסִ֣יד ל֑וֹ יְהוָ֥ה יִ֝שְׁמַ֗ע בְּקָרְאִ֥י אֵלָֽיו– החטא של דוד ידוע, הוא שכב עם אשת רעהו אוריה, והיא הרתה לו ודוד שלח את אוריה החתי למותו– הדבר היה רע בעיני בורא עולם, אך במקרה זה הפלה במשפט את דוד, חטא כזה הדין שלו ביעור מישראל דין מוות– כִּי-יִמָּצֵא אִישׁ שֹׁכֵב עִם-אִשָּׁה בְעֻלַת-בַּעַל, וּמֵתוּ גַּם-שְׁנֵיהֶם–הָאִישׁ הַשֹּׁכֵב עִם-הָאִשָּׁה, וְהָאִשָּׁה; וּבִעַרְתָּ הָרָע, מִיִּשְׂרָאֵל: דברים– תהלים- מזמור ארבע.

וּדְע֗וּ כִּֽי-הִפְלָ֣ה יְ֭הוָה חָסִ֣יד ל֑וֹ יְהוָ֥ה יִ֝שְׁמַ֗ע בְּקָרְאִ֥י אֵלָֽיו: תהלים- מזמור ארבע. החטא של דוד ידוע, הוא שכב עם את רעהו אוריה, והיא הרתה לו…

בְּנֵ֥י אִ֡ישׁ עַד-מֶ֬ה כְבוֹדִ֣י לִ֭כְלִמָּה תֶּאֱהָב֣וּן רִ֑יק תְּבַקְשׁ֖וּ כָזָ֣ב סֶֽלָה– וָאֶתְּנָה לִבִּי לָדַעַת חָכְמָה וְדַעַת הוֹלֵלוֹת וְשִׂכְלוּת יָדַעְתִּי שֶׁגַּם זֶה הוּא רַעְיוֹן רוּחַ– רעיון רוח ממקום שמוסיף לדבר– וְהוֹסַפְתִּי חָכְמָה עַל כָּל אֲשֶׁר הָיָה לְפָנַי– תוספת כזאת ועל זאת– אֵין לְהוֹסִיף וּמִמֶּנּוּ אֵין לִגְרֹעַ וְהָאֱלֹהִים עָשָׂה שֶׁיִּרְאוּ מִלְּפָנָיו– תהלים- מזמור רביעי.

בְּנֵ֥י אִ֡ישׁ עַד-מֶ֬ה כְבוֹדִ֣י לִ֭כְלִמָּה תֶּאֱהָב֣וּן רִ֑יק תְּבַקְשׁ֖וּ כָזָ֣ב סֶֽלָה: תהלים- מזמור רביעי. עַד-מֶ֬ה כְבוֹדִ֣י לִ֭כְלִמָּה: צריך להבין שעם ישראל הוא העם שעימו בורא עולם…

בְּקָרְאִ֡י עֲנֵ֤נִי | אֱלֹ֘הֵ֤י צִדְקִ֗י בַּ֭צָּר הִרְחַ֣בְתָּ לִּ֑י חָ֝נֵּ֗נִי וּשְׁמַ֥ע תְּפִלָּתִֽי- ובמקום הזה בורא עולם הרחיב לדוד– כמו ליוסף במקום הזה– וַיְהִי יְהֹוָה אֶת יוֹסֵף וַיֵּט אֵלָיו חָסֶד וַיִּתֵּן חִנּוֹ בְּעֵינֵי שַׂר בֵּית הַסֹּהַר- מברכת הכהנים– יָאֵר יְהֹוָה פָּנָיו אֵלֶיךָ וִֽיחֻנֶּֽךָּ– וִֽיחֻנֶּֽךָּ- המילה יחונך היא בת שתי משמעויות, חן וחננה– תהלים- מזמור ארבע.

בְּקָרְאִ֡י עֲנֵ֤נִי | אֱלֹ֘הֵ֤י צִדְקִ֗י בַּ֭צָּר הִרְחַ֣בְתָּ לִּ֑י חָ֝נֵּ֗נִי וּשְׁמַ֥ע תְּפִלָּתִֽי: תהלים- מזמור ארבע. ובמקום הזה בורא עולם הרחיב לדוד. בַּ֭צָּר הִרְחַ֣בְתָּ לִּ֑י גם במקרה…

משלי- עשרים וחמש- וְהוּא עַם בָּזוּז וְשָׁסוּי הָפֵחַ בַּחוּרִים כֻּלָּם וּבְבָתֵּי כְלָאִים הָחְבָּאוּ הָיוּ לָבַז וְאֵין מַצִּיל מְשִׁסָּה וְאֵין אֹמֵר הָשַׁב– בורא עולם נפח בנו נשמת חיים– וַיִּיצֶר יְהֹוָה אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם עָפָר מִן הָאֲדָמָה וַיִּפַּח בְּאַפָּיו נִשְׁמַת חַיִּים וַיְהִי הָאָדָם לְנֶפֶשׁ חַיָּה– ופה מדובר בהמרה הפחה הפוכה– הָפֵחַ בַּחוּרִים– ברור שלפני הפחה צריך לרוקן. על המשל הזה– וְלֹא נִפְתַּח אֵזוֹר חֲלָצָיו וְלֹא נִתַּק שְׂרוֹךְ נְעָלָיו:

Beautiful foggy sunrise landscape in West Newton, Minnesota, USA, capturing autumn fields.

עִיר פְּרוּצָה אֵין חוֹמָה אִישׁ אֲשֶׁר אֵין מַעְצָר לְרוּחוֹ: משלי- עשרים וחמש. האיש הזה: אִישׁ אֲשֶׁר אֵין מַעְצָר לְרוּחוֹ: נמשל לזה: עִיר פְּרוּצָה אֵין חוֹמָה:…

משלי- עשרים וחמש– מענין שזה– רוּחַ צָפוֹן תְּחוֹלֵל גָּשֶׁם וּפָנִים נִזְעָמִים לְשׁוֹן סָתֶר– בא ביחד עם זה– רוּחַ צָפוֹן תְּחוֹלֵל גָּשֶׁם– המקרה הזה זה לא אותו מקרה כמו המקרה שנאמר עליו זאת– וַיְהִי דְבַר יְהוָה אֵלַי שֵׁנִית לֵאמֹר מָה אַתָּה רֹאֶה וָאֹמַר סִיר נָפוּחַ אֲנִי רֹאֶה וּפָנָיו מִפְּנֵי צָפוֹנָה: וַיֹּאמֶר יְהוָה אֵלָי מִצָּפוֹן תִּפָּתַח הָרָעָה עַל כָּל יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ— מִצָּפוֹן תִּפָּתַח הָרָעָה– יען כי גשם זה לברכה:

Silhouettes of hill and woodland under bright sky with fluffy clouds at sunset

רוּחַ צָפוֹן תְּחוֹלֵל גָּשֶׁם וּפָנִים נִזְעָמִים לְשׁוֹן סָתֶר: וּפָנִים נִזְעָמִים לְשׁוֹן סָתֶר: זה כמו שאדם מזעיף פניו אליך ולא אומר דבר, הדבר נובע מפה: לְשׁוֹן…

משלי עשרים וחמש– וַיֹּאמֶר לַאֲנָשָׁיו חָלִילָה לִּי מֵיהוָה אִם אֶעֱשֶׂה אֶת הַדָּבָר הַזֶּה לַאדֹנִי לִמְשִׁיחַ יְהוָה לִשְׁלֹחַ יָדִי בּוֹ כִּי מְשִׁיחַ יְהוָה הוּא– את דברים אלה אמר דוד על שאול המלך– למחשבה, מפה נלמד שבן גביר סטרוק וסמוטריץ' כחברים בממשלה אינם המלכים האלה שיש להם זכות  להחיל את משפט המלך ולהקריב את בני ישראל השבויים ולמשול בצה"ל למות למלחמותיהם כמלחמתינו כדי להשיב את בוחריהם לעזה.

כְּבֹד אֱלֹהִים הַסְתֵּר דָּבָר וּכְבֹד מְלָכִים חֲקֹר דָּבָר: שָׁמַיִם לָרוּם וָאָרֶץ לָעֹמֶק וְלֵב מְלָכִים אֵין חֵקֶר: הָגוֹ סִיגִים מִכָּסֶף וַיֵּצֵא לַצֹּרֵף כֶּלִי: הָגוֹ רָשָׁע לִפְנֵי…

אַ֣ךְ-כָּל-חֵ֡רֶם אֲשֶׁ֣ר יַֽחֲרִם֩ אִ֨ישׁ לַֽיהֹוָ֜ה מִכָּל-אֲשֶׁר-ל֗וֹ מֵֽאָדָ֤ם וּבְהֵמָה֙ וּמִשְּׂדֵ֣ה אֲחֻזָּת֔וֹ לֹ֥א יִמָּכֵ֖ר וְלֹ֣א יִגָּאֵ֑ל כָּל-חֵ֕רֶם קֹֽדֶשׁ-קָֽדָשִׁ֥ים ה֖וּא לַֽיהוָֹֽה– בִּכּוּרֵי כָּל אֲשֶׁר בְּאַרְצָם אֲשֶׁר יָבִיאוּ לַיהֹוָה לְךָ יִהְיֶה כָּל טָהוֹר בְּבֵיתְךָ יֹאכְלֶנּוּ: כָּל חֵרֶם בְּיִשְׂרָאֵל לְךָ יִהְיֶה– פרשת בהר סיני.

puddle, nature, water, rain, splash, monochrome

פרשת בהר סיני- לימודי תורה- שנת שבעים וארבע לקוממיות– עדכון שבעים ושבע. אַ֣ךְ-כָּל-חֵ֡רֶם אֲשֶׁ֣ר יַֽחֲרִם֩ אִ֨ישׁ לַֽיהֹוָ֜ה מִכָּל-אֲשֶׁר-ל֗וֹ מֵֽאָדָ֤ם וּבְהֵמָה֙ וּמִשְּׂדֵ֣ה אֲחֻזָּת֔וֹ לֹ֥א יִמָּכֵ֖ר וְלֹ֣א…

וְכִֽי-יָמ֥וּךְ אָחִ֛יךָ עִמָּ֖ךְ וְנִמְכַּר-לָ֑ךְ לֹא-תַֽעֲבֹ֥ד בּ֖וֹ עֲבֹ֥דַת עָֽבֶד: כְּשָׂכִ֥יר כְּתוֹשָׁ֖ב יִהְיֶ֣ה עִמָּ֑ךְ– וְעַבְדְּךָ֥ וַֽאֲמָתְךָ֖ אֲשֶׁ֣ר יִֽהְיוּ-לָ֑ךְ מֵאֵ֣ת הַגּוֹיִ֗ם אֲשֶׁר֙ סְבִיבֹ֣תֵיכֶ֔ם מֵהֶ֥ם תִּקְנ֖וּ עֶ֥בֶד וְאָמָֽה– כך שכתוב במקרה הזה– וָֽאוֹלֵ֥ךְ אֶתְכֶ֖ם קֽוֹמְמִיּֽוּת– הכוונה גם לבני וגם לבנות ישראל. אתה יכול לקחת לעבד ולאמה רק מאת הגוים או מהגרים שנלמד בהמשך– פרשת הר סיני.

נכתב בשנת שבעים ושש- עודכן בשנת שבעים ושבע. אֲנִ֗י יְהוָֹה֙ אֱלֹ֣הֵיכֶ֔ם אֲשֶׁר-הוֹצֵ֥אתִי אֶתְכֶ֖ם מֵאֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם לָתֵ֤ת לָכֶם֙ אֶת-אֶ֣רֶץ כְּנַ֔עַן לִהְי֥וֹת לָכֶ֖ם לֵֽאלֹהִֽים: פרשת בהר סיני.…

(שנצחק אני ראיתי את זרעו של הנחש מבקש לשים עצמו במקום זרעה של האשה והאדם הזה מתאמץ ללכת לפניי והסית ראשו הצידה כהוא ישופך ראש ואתה תשופהו עקב.. רק העובדה שעשה זאת, שביים זאת, מעידה כל נחשיות של זרע הנחש הזה ויש לו זקן וכיפה ונראה תלמיד ישיבה) ומי אמר שהמילה תשופהו היא כבמשמעות הערבית שלה)– לימודי תהלים- מזמור- שלוש.

יְ֭הוָה מָֽה-רַבּ֣וּ צָרָ֑י רַ֝בִּ֗ים קָמִ֥ים עָלָֽי: מזמור שלישי. לֹֽא-אִ֭ירָא מֵרִבְב֥וֹת עָ֑ם אֲשֶׁ֥ר סָ֝בִ֗יב שָׁ֣תוּ עָלָֽי: מזמור שלישי. למחשבה: ראשית, להבנת הנקרא המילה: שָׁ֣תוּ שֵׁת כִּי שָׁת לִי…

וַיִּשְׁמַע אֱלֹהִים אֶת קוֹל הַנַּעַר וַיִּקְרָא מַלְאַךְ אֱלֹהִים אֶל הָגָר מִן הַשָּׁמַיִם וַיֹּאמֶר לָהּ מַה לָּךְ הָגָר אַל תִּירְאִי כִּי שָׁמַע אֱלֹהִים אֶל קוֹל הַנַּעַר בַּאֲשֶׁר הוּא שָׁם–וַיֹּאמֶר אַל תִּשְׁלַח יָדְךָ אֶל הַנַּעַר וְאַל תַּעַשׂ לוֹ מְאוּמָה כִּי עַתָּה יָדַעְתִּי כִּי יְרֵא אֱלֹהִים אַתָּה וְלֹא חָשַׂכְתָּ אֶת בִּנְךָ אֶת יְחִידְךָ מִמֶּנִּי– יש תשועה ויש תשועה וככתוב בישעיהו– יִשְׂרָאֵל נוֹשַׁע בַּיהוָה תְּשׁוּעַת עוֹלָמִים– זאת ומזה התשועה שאנו מבקשים– וַיֵּלֶךְ אַבְרָהָם וַיִּקַּח אֶת הָאַיִל וַיַּעֲלֵהוּ לְעֹלָה תַּחַת בְּנוֹ– לימודי תהלים- מזמור שלוש.

לַיהוָ֥ה הַיְשׁוּעָ֑ה עַֽל-עַמְּךָ֖ בִרְכָתֶ֣ךָ סֶּֽלָה: מזמור שלישי. עַֽל-עַמְּךָ֖ בִרְכָתֶ֣ךָ יש ברית ויש ברכה, מאברהם גוים רבים שמבורכים מתוקף היותם מזרע אברהם כמו ישמעאל בן הגר ויש…