נכתב בשנת שבעים וחמש בואר/עודכן בשנת שבעים ושבע:

 אזרחות לעובד זר בישראל – זכויות, חובות ושותפות בנטל:

מבוא:

אזרחות היא קשר מחייב בין האדם למדינה. היא מעניקה זכויות מלאות אך גם מטילה חובות. בישראל, שאלת האזרחות לעובדים זרים מציבה אתגר ייחודי: כיצד לשלב אותם כחלק שווה בחברה, תוך שמירה על ערכי השוויון והשותפות בנטל.

 עובדים זרים – אזרחות אזרחית:

לעובדים זרים שבוחרים להתאזרח בישראל יש מסלול ברור:

• הם זכאים לשוויון זכויות אזרחיות – חופש ביטוי, חופש תנועה, ביטחון סוציאלי ותעסוקה הוגנת.

• הם מחויבים גם לשוויון בנטל: שירות צבאי או חלופה אזרחית.

 שירות צבאי או שירות לאומי:

• שירות צבאי – מי שבוחר להתגייס, משתלב בצה"ל ככל אזרח אחר.

• שירות לאומי־אזרחי – למי שאינו רוצה או אינו יכול להשתתף בלחימה, למשל מוסלמים שאינם רוצים להילחם נגד אחיהם במדינות שכנות.

  • כמו אזרחים ערבים בישראל, הם יכולים לבצע שלוש שנות שירות לאומי.

  • תחומים אפשריים:  עבודה בבתי חולים,  טיפול בקשישים ("והדרת פני זקן"),  חינוך ורווחה.

• כך נשמר עקרון השוויון בנטל, גם אם לא דרך הצבא.

 שוק עבודה הוגן:

• העובד המתאזרח לא ייאלץ לעבוד דרך קבלני כוח אדם.

• הוא יוכל להיות שכיר ישיר, עם זכויות מלאות ותנאים סוציאליים.

• כמו כל אזרח ותיק, הוא יוכל להשתלב במקומות עבודה ציבוריים או פרטיים באופן שווה.

 נקודת מבט מוסרית – סיפור אישי:

סבי חי במצרים בתקופה שבה היו מלחמות בין מצרים לישראל. למרות המתח והמלחמות, המצרים לא דרשו ממנו להילחם נגד אחיו כתושב מצרים. אני חושבת שזה היה נכון, משום שאין זה מוסרי לדרוש מאדם להילחם נגד בני עמו. משכך, גם בישראל לא נכון לדרוש מערבים אזרחי המדינה להילחם נגד אחיהם במדינות השכנות. במקום זאת, יש להציע להם חלופה מכובדת – שירות לאומי־אזרחי – שבו יתרמו לחברה בתחומים חיוניים כמו בריאות, סיעוד וחינוך ושיטור בעריהם ובקהילותיהם.

 דוגמה יישומית:

עובד זר מוסלמי שבחר להתאזרח:

• לא מתגייס לצבא כדי להימנע מקונפליקט מוסרי מול בני עמו.

• מבצע שלוש שנות שירות לאומי במחלקת גריאטריה בבית חולים, מסייע לקשישים ותורם למערכת הבריאות.

• מועסק ישירות כעובד שכיר, ללא מתווכים.

• בכך הוא עומד בחובות האזרחות וזוכה לשוויון מלא בזכויות.

סיכום:

המודל המוצע יוצר שוויון אמיתי:

• עובדים זרים מתאזרחים – שותפות אזרחית מלאה, עם חלופה מוסרית לשירות צבאי.

• כולם נהנים משוק עבודה הוגן, ביטחון סוציאלי וזכויות אזרחיות.

• ההיבט המוסרי – לא לדרוש מאדם להילחם נגד בני עמו – מחזק את הלגיטימיות של השירות הלאומי כחלופה.

כך נבנית חברה שבה האזרחות אינה רק תעודה, אלא שותפות אמיתית בנטל ובזכויות, המחזקת את הביטחון ואת החוסן החברתי של מדינת ישראל.

וכמו הדרוזים והערבים על פי תורת ישראל יהיו גם להם ערי נכרי.

אדם נוצרי שמאמין באלהי ישראל כתורת ישראל צריך לקבל את מעמדו בארץ הזאת כדבר תורת ישראל. ואם התגייר הוא גר על זכויות וחובות הגר והוא אינו בפיקודי ישראל על כל המשתמע מכך.

דוח שכר ינואר–אוקטובר 2024 מול ינואר–אוקטובר 2025– שכר נומינאלי וראלי– שחיקת שכר מצטברת– פערי השכר בין אזרחי ישראל לעובדים זרים- ניתוח שכר עובדים זרים כולל חלקו של קבלן כח אדם: עלות עובד למעסיק.

ברור שגר יצרוך בישראל כשאר הצרכנים.

יציאת כספים בהיקף מיליארדי דולרים על ידי עובדים זרים לחו״ל מחלישה את יתרות המט״ח, מגדילה את הגירעון בחשבון השוטף.

כ-200,000 עובדים זרים שולחים כ-6.4 מיליארד דולר בשנה לחו"ל. זהו נזק כלכלי: "האדים מהים בארץ עולים, אך המטר יורד בחו"ל". כסף זה לא חוזר למשק המקומי כצריכה, ופוגע בצמיחה– צריך לבדוק אם מלבינים כספים דרכם.

מאמר: מאזן הסחר, יציאת מט"ח והשפעת העובדים הזרים על הכלכלה הישראלית

 מאזן סחר סחורות – נתוני הלמ״ס 2024

• יצוא סחורות כולל (עם יהלומים): כ־210 מיליארד ש"ח – ירידה של 3% לעומת 2023.

• יבוא סחורות כולל: כ־336.3 מיליארד ש"ח – ירידה של 0.9% לעומת 2023.

• גירעון סחר בסחורות: כ־126.3 מיליארד ש"ח – עלייה של 8.1% לעומת 2023.

מקור: הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה – נתוני סחר חוץ

 יציאת מט"ח על ידי עובדים זרים – נתוני בנק ישראל 2023

• לפי בנק ישראל, בשנת 2023 עובדים זרים בישראל העבירו לחו״ל כ־6.4 מיליארד דולר (כ־23 מיליארד ש"ח).

• נתון זה מופיע במסגרת מאזן התשלומים תחת סעיף העברות חד־צדדיות.

• הלמ״ס אינה מפרסמת נתון זה, אלא רק בנק ישראל.

מקור: בנק ישראל – מאזן התשלומים.

 הערת שוליים-- השפעת העובדים הזרים על מחירי דיור ושכירות

• צד הביקוש: העובדים הזרים מגדילים את הביקוש לשכירות דירות, בעיקר בערים ובמרכזי תעסוקה. ביקוש נוסף זה תורם לעליית מחירי השכירות, ובאופן עקיף גם למחירי הדירות.

 הערת שוליים-- השפעה על מזון ושירותי טיפול

• חקלאות: עובדים זרים מספקים כוח עבודה קריטי. צמצום חד עלול להקטין את הייצור המקומי, להגדיל יבוא מזון ולהעלות מחירים.

• סיעוד: עובדים זרים מאפשרים שירותי טיפול במחיר נגיש יחסית. צמצום חד יעלה את עלות השירות למשפחות ויגדיל את העומס על מערכת הבריאות והרווחה.

 הצעת ההגבלה לשיעור עובדים זרים.

• כיום עובדים זרים מהווים כ־5% מכוח העבודה בישראל.

• ההצעה: להגביל את שיעורם ל־1–1.5% מכוח העבודה, עם יעד סופי של כ־60 אלף עובדים בלבד בתחומים קריטיים (בנייה, חקלאות, סיעוד).

• יתרונות:

  • הפחתת יציאת מט"ח.

  • חיזוק תעסוקה מקומית.

• סיכונים:

  • פגיעה בענפים קריטיים אם הצמצום יהיה חד מדי.

 פתרון מאוזן – תהליך הדרגתי

• צמצום מדורג: ירידה ל־3–3.5% בתוך מספר שנים, ורק לאחר שיפור פריון והכשרות מקומיות.

• מכסות ענפיות: שמירה על כ־60 אלף עובדים זרים בתחומים קריטיים בלבד.

• השקעה בפריון: קישור מכסות להשקעות במיכון, דיגיטציה והכשרות עובדים מקומיים.

• ניטור רציף: מדדי מחירים, תפוקה ויתרות מט"ח יכוונו את קצב הצמצום.

 יעד סופי – נתח השכר של העובדים הזרים

בסוף התהליך, כאשר שיעור העובדים הזרים יעמוד על כ־1–1.5% מכוח העבודה, נתח השכר שלהם מכלל השכר במשק צפוי לרדת לרמה של כ־0.5–0.8% בלבד. משמעות הדבר:

• יציאת מט"ח דרך העברות שכר תצטמצם משמעותית.

• הגירעון בחשבון השוטף יושפע פחות מהעברות חד־צדדיות.

• המשק יתבסס יותר על תעסוקה מקומית ועל פריון גבוה, תוך שמירה על יציבות מחירים ותחרותיות.

 מסקנה

הנתונים של הלמ״ס ו־בנק ישראל מראים כי העובדים הזרים מהווים רכיב משמעותי במאזן התשלומים ובשוק הדיור. צמצום חד אינו מומלץ, אך תהליך הדרגתי ומבוקר, עם יעד סופי של כ־60 אלף עובדים בתחומים קריטיים, יכול להביא לכך שבסופו של דבר נתח השכר של העובדים הזרים ירד ל־0.5–0.8% מכלל השכר במשק. כך תצטמצם יציאת מט"ח, תתחזק היציבות הכלכלית, ותישמר שליטה על מחירי השכירות והדיור.

 שכר מינימום בישראל: הפער הכלכלי בין העובדים הישראלים לעובדים הזרים והשלכותיו על המשק

 שכר מינימום כרשת ביטחון

שכר המינימום בישראל אמור להוות רשת ביטחון כלכלית לכלל העובדים. עם זאת, כאשר בוחנים את מצבם הכלכלי של עובדים ישראלים ועובדים זרים המשתכרים כולם בשכר מינימום, מתגלה תמונה מורכבת של פערים משמעותיים, הנובעים בעיקר מהתנאים הנלווים ומההשלכות המקרו-כלכליות של דפוסי הצריכה שלהם. הפער הזה יוצר מצב שבו, מבחינת כוח קנייה נטו, מצבם של העובדים הזרים עשוי להיות "טוב יותר", אך הדבר מגיע עם מחיר כלכלי למשק המקומי.

🏠 היתרון ה"נסתר" של העובדים הזרים: חיסכון בהוצאות מחיה

החוק הישראלי מחייב מעסיקים של עובדים זרים לספק להם תנאים סוציאליים ומחיה בסיסיים, מה שמשנה דרמטית את מאזן ההוצאות-הכנסות שלהם:

•  דיור מסובסד – מעסיקים חייבים לספק מגורים הולמים ולנכות משכרם סכום סמלי בלבד עבור דיור ותחזוקה (מאות שקלים בודדים בחודש).

•  ביטוח רפואי – המעסיק נושא ברוב עלות הביטוח הרפואי הפרטי.

•  העדר הוצאות תיווך (חוקי) – החוק אוסר על גביית עמלות תיווך מהעובדים עצמם.

לעומת זאת, עובד ישראלי בשכר מינימום צריך לממן בעצמו:

• שכר דירה מלא (שיכול להגיע לאלפי שקלים)

• ארנונה, חשמל ומים

• ביטוחים משלימים

 כתוצאה מכך, השכר נטו שנותר בידי העובדים הזרים לאחר כיסוי הוצאות בסיסיות הוא לרוב גבוה יותר, מה שמאפשר להם לחסוך חלק ניכר ממשכורתם.

 הנזק הכלכלי למשק: כסף שיוצא מהארץ:

החיסכון הגבוה של העובדים הזרים מגיע עם השלכה מקרו-כלכלית שלילית: כסף שמושקע או נשלח לחו"ל אינו חוזר למעגל הכלכלה המקומית.

•  "בריחת הון" – עובדים זרים רבים מעבירים חלק גדול ממשכורתם למשפחותיהם במדינות המוצא שלהם (העברות כספים, Remittances). לפי הערכות שונות, היקף ההעברות הכספיות של עובדים זרים מישראל עומד על כ-6.4 מיליארד דולר בשנה.

•  פגיעה בצריכה ובצמיחה – כסף שיוצא מהמשק אינו משמש לרכישת מוצרים ושירותים מקומיים. בהיעדר צריכה זו, נפגע הביקוש המקומי, מה שמאט את הצמיחה הכלכלית.

 סיכום

על משל  "האדים מהים" – המצב דומה למים המתאדים מהים בישראל, אך הגשם מהם יורד במדינה אחרת. העבודה וההשקעה במשק המקומי אינן מניבות את מלוא הפירות מבחינת פיתוח וצמיחה פנימית.

המשמעות הכלכלית של העברות כספים לחו"ל (נתוני 2023):

מעמד הגר בתורת ישראל:

 בתורה:

התורה מייחסת לגר מעמד מיוחד:

• מצווה להגן עליו: וגר לא תונה ולא תלחצנו כי גרים הייתם בארץ מצרים (שמות כ״ב, כ׳).

• מצווה לאהוב אותו: "כאזרח מכם יהיה לכם הגר הגר אתכם ואהבת לו כמוך" (ויקרא י״ט, ל״ד).

• מצווה לשתף אותו במצוות: "תורה אחת יהיה לכם ולגר הגר אתכם" (במדבר ט״ו, ט״ו).

עם זאת, התורה מייחדת את חלוקת הארץ לישראל בלבד:

• "שאו את ראש כל עדת בני ישראל למשפחותם לבית אבתם" (במדבר א׳, ב׳).

• "למשפחותם לבית אבתם ינחלו" (במדבר ל״ו, ח׳).

•  תורה אחת לכם ולגר ובתורה האחת הזאת כתובה חוקה נבדלת לגר- לֹא תֹאכְלוּ כָל נְבֵלָה לַגֵּר אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ תִּתְּנֶנָּה וַאֲכָלָהּ אוֹ מָכֹר לְנָכְרִי כִּי עַם קָדוֹשׁ אַתָּה לַיהֹוָה אֱלֹהֶיךָ לֹא תְבַשֵּׁל גְּדִי בַּחֲלֵב אִמּוֹ- אם הגר נחשב עם ישראל למשל יהודי, לא היתה ההבדלה הזאת.

מכאן עולה כי הגר אינו יורש נחלה ואינו נכלל בפיקודי ישראל, משום שאין לו "בית אב" בישראל.

 בכתובים:

• רות המואביה: מצטרפת לישראל באמירה עמך עמי ואלוהיך אלוהי (רות א׳, ט״ז). ילדיה נחשבים יהודים כי אביהם בועז היה משבט יהודה, והשושלת נקבעת על פי האבות בלבד:  ועובד הוליד את ישי, וישִי הוליד את דוד (רות ד׳, כ״ב).

 משמעות הדברים:

• כעת – לפי התורה: הגר אינו יורש נחלה ואינו נכלל בפיקודי ישראל.

• בעתיד – לפי הנביאים: יש חזון שבו הגרים יקבלו נחלה אך זה תלוי בגילוי רצון בורא עולם-- וְחִלַּקְתֶּם אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת לָכֶם לְשִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל: וְהָיָה תַּפִּלוּ אוֹתָהּ בְּנַחֲלָה לָכֶם וּלְהַגֵּרִים הַגָּרִים בְּתוֹכְכֶם אֲשֶׁר הוֹלִדוּ בָנִים בְּתוֹכְכֶם וְהָיוּ לָכֶם כְּאֶזְרָח בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל אִתְּכֶם יִפְּלוּ בְנַחֲלָה בְּתוֹךְ שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל: וְהָיָה בַשֵּׁבֶט אֲשֶׁר גָּר הַגֵּר אִתּוֹ שָׁם תִּתְּנוּ נַחֲלָתוֹ נְאֻם אֲדֹנָי יְהוִה: יחזקאל

• בעת הזאת בעת ההסתר פנים: אין נביא בינינו שיודע "עד מה", ולכן איננו יכולים לקבוע את מימוש הנבואה. וגם אם כך, בעת הזאת רק בנחלת יהודה.

 מסקנה:

• הגר נשאר גר, ואינו נחשב "ישראל" מבחינה שבטית־משפחתית.

• הוא שותף במצוות, זכאי להגנה ואהבה מיוחדת, אך אינו יורש נחלה ואינו נכלל בפיקודי ישראל.

• בני נכר שלא קיבלו עליהם את תורת ישראל – כגון מוסלמים, דרוזים, נוצרים, ארמנים ובדואים – אינם נחשבים גרי צדק, ולכן אינם נהנים מחוקת הגר.

• השושלת בישראל נקבעת על פי האבות בלבד, ולכן מלכות בית דוד נבנתה מזרע בועז ולא ממוצא רות.

• לא נכון לרשום גיור כיהודי.

• לא נכון לרשום אדם שאביו אינו יהודי כיהודי.

 לקרוא עוד:

מי הוא גר: גר הוא אדם שאבותיו אינם מבני ישראל שבחר להצטרף לישראל וללכת באורחות תורת ישראל. ודין תורת ישראל מוחל גם עליו באם לא יקיים כתורת ישראל- תורה אחת לכם ולגר.

חלוקת הנחלות, האדמה,  מתחלקת בתוך שבט למשפחותיו על פי כמה פקודים יש לכל משפחה- מי הוא הפקוד: מבן עשרים שנה ומעלה ששירת בצבא.

שְׂאוּ אֶת רֹאשׁ כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְמִשְׁפְּחֹתָם לְבֵית אֲבֹתָם בְּמִסְפַּר שֵׁמוֹת כָּל זָכָר לְגֻלְגְּלֹתָם:מִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה וָמַעְלָה כָּל יֹצֵא צָבָא בְּיִשְׂרָאֵל תִּפְקְדוּ אֹתָם לְצִבְאֹתָם אַתָּה וְאַהֲרֹן– אי אפשר לפקוד אדם בצבא- ובהמשך ניתן ללמוד שהפיקודים על פי ראש השבט ובניו–  וְאֵלֶּה שְׁמוֹת הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר יַעַמְדוּ אִתְּכֶם לִרְאוּבֵן אֱלִיצוּר בֶּן שְׁדֵיאוּר: והלאה– אדם שאבותיו אינם מבני ישראל, לא יפקד ומשכך..– פרשת הטמא והטהור.

וְלֹא תִסֹּב נַחֲלָה מִמַּטֶּה לְמַטֵּה- כמו על בנות האב כך גם על אלמנת אדם יכול להתקיים משך לאדם בתנאי שאין לו בן ממשיך. גם במקרה הזה וגם במקרה הזה, במקרה שבן השבט שנושא מנשים אלה לאישה, יש גאילה, גאולת זרע, לכן בעז נחשב גואל זרע. אשת אדם כבת אדם נחשבת לבשר אחד עם בעלה כמו בנותיו. כבמשל הזה: כְּאָח לִי- וְדָבַק בְּאִשְׁתּוֹ וְהָיוּ לְבָשָׂר אֶחָֽד– לימודי תורה על הדרך- מעודכן.

משלי– שבעה עשר– הגורלות בישראל הם בעניין של חלוקת נחלות מה נפל בגורל של השבט הזה ומה נפל בגורל של השבט הזה. האדם הזה שאינו בן מבני ישראל לא מבין שהוא לא יכול להכנס להגרלה, כדי להכנס להגרלה הזאת אתה צריך להיות בן לאב מבני ישראל, יוצא צבא, ומבן עשרים שנה ומעלה. בשפתכם זה כרטיס הכניסה להגרלה.

גברים עובדים זרים בזנות בישראל: תיעוד של מצוקה, בחירה כפויה ותופעה חבויה:

מבוא:

לפי נתוני משרד הרווחה, תופעת הזנות בישראל כוללת גם גברים עובדים זרים – לא רק פליטים או מבקשי מקלט – אלא גם בעלי אשרות עבודה לשעבר, עובדים שנפלטו ממעגל התעסוקה, או כאלה שמעמדם הפך לא יציב. עבור רבים מהם, הזנות היא דרך להישרדות, ולעיתים אף העדפה קשה על פני חזרה לארץ המוצא, שם צפויים להם עוני, חוסר ביטחון אישי או ניתוק מוחלט.

נתונים מרכזיים ממשרד הרווחה:

• מהפונים לשירותים בתחום גם עובדים זרים – הן פליטים והן שאינם פליטים – שחיים בעוני קיצוני וללא רשת תמיכה.

• מאפיינים סוציו-אקונומיים: גברים אלו מתמודדים עם ניתוק ממשפחותיהם, מגורים בתנאים ירודים, ולעיתים קרובות – חוסר גישה לעבודה חוקית או לשירותים בסיסיים.

• העדפה להישאר בישראל – גם במחיר של זנות: לפי עדויות שנאספו במסגרת הדוחות, גם עובדים זרים שאינם פליטים מעדיפים להישאר בישראל ולעבוד בזנות – על פני חזרה לארצם, שם הם עלולים להיחשף לאבטלה, חוסר ביטחון תזונתי, או סכנות אישיות. עבורם, הזנות היא דרך לשרוד – לא מתוך בחירה חופשית, אלא מתוך היעדר אלטרנטיבות בטוחות.

תופעה חבויה – גדולה מההערכות:

משרד הרווחה עצמו מציין כי היקף הזנות הגברית – ובפרט בקרב עובדים זרים – ככל הנראה גדול בהרבה מהנתונים המדווחים (5%) בשל סטיגמה, פחד מחשיפה, חוסר אמון במערכות, והיעדר מענים מותאמים, רבים מהגברים בזנות כלל אינם פונים לעזרה – ולכן אינם נכללים בסטטיסטיקות הרשמיות. המשמעות היא שהתופעה רחבה, אך מוסתרת מהעין הציבורית והממסדית.

היעדר מענים ייעודיים:

• אין מסגרות טיפול לגברים עובדים זרים בזנות. משרד הרווחה מפעיל תוכניות שיקום בעיקר לנשים אזרחיות ישראל, אך גברים – ובפרט חסרי מעמד – נותרים מחוץ למעגל התמיכה.

• פחד מגירוש מונע פנייה לעזרה. רבים מהגברים אינם פונים לשירותים הקיימים בשל חשש מחשיפה, גירוש או סטיגמה.

סיכום:

לפי משרד הרווחה, גברים עובדים זרים בזנות – בין אם פליטים ובין אם לא – הם אוכלוסייה שקופה, שנמצאת בין מצוקה כלכלית בישראל לבין חוסר ודאות מוחלט בארצות מוצאם. כל עוד לא יינתן מענה מוסדי, הם ימשיכו להעדיף את להשאר בישראל – גם במחיר של ניצול – על פני חזרה למקום שממנו ברחו או שבו אינם יכולים להתקיים בכבוד. ובהיעדר טיפול, התופעה רק מתרחבת – הרחק מעין הציבור, ומעבר להיקפים שהוערכו עד כה.

ואני אומרת לפול מקרטני שיעשה סוף חדש לפייפ אוף פיס. שהחיילים יגידו למפקדים שהם לא מפסיקים את המשחק באמצע, ממשיכים לשחק כדורגל, עדיף שילכו מכות במגרש הכדורגל.. שיעשו את המלחמות שלהם שמה... מעניין יהיה במשחק הראשון בין הפועל ביירות לבית"ר ירושליים... בטוח יהיו מכות. תגידו לקיציס שיעשה על זה מערכון.

נזכרתי בשיר שכתבתי מזמן..

נכתב 5-7/2025 לפי הספורות הנוצריות.

הדת הארץ והשפה בישראל כדת ישראל אחד הם.

ישראלי, יהודי, עברי,בארץ הזאת.

אין דבר כזה יהודי גרמני או יהודי אמריקאי. או יהודי פולני.

בהבדלות הגויים אמנם הפולני הוא נוצרי כמו הגרמני אך הם לא אותו לאום מבחינת מדינה, אדמה.

העובדה שאתה נוצרי לא אומרת שאתה גרמני אם נולדת בפולניא ולא בגרמניא ושפתך היא פולנית ולא גרמנית וגם אתה וגם הפולני נוצרים.

בורא עולם בלל את שפת הגויים ונהיו מהם עמים ולכל עם יש את שפתו ובזאת נבדלותו.

בישראל מהבחינה הזאת האדם היהודי הוא עברי וארצו היא ארץ ישראל ודתו היא דת ישראל כתורת ישראל. אין לו ארץ אחרת כמו למוסלמי או לנוצרי שיש להם הרבה ארצות.

אפשר להבין את הדבר על משל האפריקאי. עם ישראל גלה מארצו כאלפיים שנות גלות. האפריקאים ביבשת אמריקה בעת הזאת גולים מארצותיהם כשלוש מאות שנים. עם ישראל כל השנים האלה חלם לחזור לישראל, לארצו, למולדתו. האפריקאים באמריקה לא חולמים לחזור לאפריקה. למרות הם יכולים לעשות זאת. הם דרשו חופש באמריקה ולא דרשו לצאת מאמריקה לאפריקה כשם שיצא ישראל ממצרים לארץ הזאת.

וזה גם ההבדל ביננו לבין הגויים. נכון יש הרבה יהודים גולים עוד. הדבר לא סותר שזאת הרוח של העם היהודי גם שכך. זאת הרוח של העם הזה גם בעת הזאת, וגם שהוא עוד בגלות, כיודע ומאמין שפה זה סוף הסרט שלו, לפה הוא יגיע בסוף הדרך למנוחה ולנחלה. כתוב בתורתינו הקדושה שבורא עולם ישוב שבות עמו ויוליך אותנו קוממיות.

לנו יש ארץ אחת, תורה אחת, שפה אחת.

וְאָֽמַרְתָּ אֶל פַּרְעֹה כֹּה אָמַר יְהֹוָה בְּנִי בְכֹרִי יִשְׂרָאֵֽל: שמות.

בְּנִי בְכֹרִי יִשְׂרָאֵֽל:

וכמו לנוצרים ולמוסלמים יש לנו אלהים אחד וזה מה שמאחד את מדינות הנוצרים, המוסלמים ובני ישראל לעומת מדינות כמו סין והודו וכו'..

"לה מוג'ר דה תרח"

דבר תורה משבת, פרשת ואלה שמות- מעודכן פעם שנית- 7.7.2025 לפי הספורות הנוצריות.

וַיֹּ֣אמֶר יְהוָ֔ה רָאֹ֥ה רָאִ֛יתִי אֶת־עֳנִ֥י עַמִּ֖י אֲשֶׁ֣ר בְּמִצְרָ֑יִם וְאֶת־צַֽעֲקָתָ֤ם שָׁמַ֨עְתִּי֙ מִפְּנֵ֣י נֹֽגְשָׂ֔יו כִּ֥י יָדַ֖עְתִּי אֶת־מַכְאֹבָֽיו׃ וָֽאֵרֵ֞ד לְהַצִּיל֣וֹ ׀ מִיַּ֣ד מִצְרַ֗יִם וּֽלְהַעֲלֹתוֹ֮ מִן־הָאָ֣רֶץ הַהִוא֒ אֶל־אֶ֤רֶץ טוֹבָה֙ וּרְחָבָ֔ה אֶל־אֶ֛רֶץ זָבַ֥ת חָלָ֖ב וּדְבָ֑שׁ אֶל־מְק֤וֹם הַֽכְּנַעֲנִי֙ וְהַ֣חִתִּ֔י וְהָֽאֱמֹרִי֙ וְהַפְּרִזִּ֔י וְהַֽחִוִּ֖י וְהַיְבוּסִֽי׃ וְעַתָּ֕ה הִנֵּ֛ה צַֽעֲקַ֥ת בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל בָּ֣אָה אֵלָ֑י וְגַם־רָאִ֨יתִי֙ אֶת־הַלַּ֔חַץ אֲשֶׁ֥ר מִצְרַ֖יִם לֹֽחֲצִ֥ים אֹתָֽם׃ וְעַתָּ֣ה לְכָ֔ה וְאֶֽשְׁלָחֲךָ֖ אֶל־פַּרְעֹ֑ה וְהוֹצֵ֛א אֶת־עַמִּ֥י בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל מִמִּצְרָֽיִם׃ ואלה שמות.

וַיֹּ֣אמֶר יְהוָ֔ה רָאֹ֥ה רָאִ֛יתִי אֶת־עֳנִ֥י עַמִּ֖י אֲשֶׁ֣ר בְּמִצְרָ֑יִם וְאֶת־צַֽעֲקָתָ֤ם שָׁמַ֨עְתִּי֙ מִפְּנֵ֣י נֹֽגְשָׂ֔יו:

וָֽאֵרֵ֞ד לְהַצִּיל֣וֹ ׀ מִיַּ֣ד מִצְרַ֗יִם וּֽלְהַעֲלֹתוֹ֮ מִן־הָאָ֣רֶץ הַהִוא֒ אֶל־אֶ֤רֶץ טוֹבָה֙ וּרְחָבָ֔ה:

זה גם היה החשש של פרעה, הוא לא רצה שישראל יעלה מארצו:

וַיָּ֥קָם מֶֽלֶךְ־חָדָ֖שׁ עַל־מִצְרָ֑יִם אֲשֶׁ֥ר לֹֽא־יָדַ֖ע אֶת־יוֹסֵֽף׃ וַיֹּ֖אמֶר אֶל־עַמּ֑וֹ הִנֵּ֗ה עַ֚ם בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל רַ֥ב וְעָצ֖וּם מִמֶּֽנּוּ׃ הָ֥בָה נִֽתְחַכְּמָ֖ה ל֑וֹ פֶּן־יִרְבֶּ֗ה וְהָיָ֞ה כִּֽי־תִקְרֶ֤אנָה מִלְחָמָה֙ וְנוֹסַ֤ף גַּם־הוּא֙ עַל־שֹׂ֣נְאֵ֔ינוּ וְנִלְחַם־בָּ֖נוּ וְעָלָ֥ה מִן־הָאָֽרֶץ׃ פרשת ואלה שמות.

תחשבו על כך על משל FATUM של צ'ייקובסקי, על משל בין כל הדרכים הלא סלולות, אחת לי של וויסוצקי, שיש צר כזה שהוא בארצך, לכאורה בן עמך, *אזרח כמוך שצר עליך בארצך את ההצרה הזאת, שכל מה שאתה עושה אתה לא מצליח להשתחרר שכשומר השומר להמיתך הוא מכה בך מחליש אותך כדי שלא תעלה.. כמו שהיה בעת הקומוניזם ברוסיא שהשלטון הצר על העם והיה מאוד כוחני לגילויי התנגדות.

(שיהיה ברור לנוכרי שהוא לא שותף לשיח הזה, הוא לא אזרח בארץ והוא אזרח מדינה אחרת, לא טוב לו שיילך לארצו).

וְנִלְחַם־בָּ֖נוּ וְעָלָ֥ה מִן־הָאָֽרֶץ׃

שבורא עולם הציל אותנו הוא הוציא אותנו ממצרים והעלה אותנו לארצנו שלנו,

התשועה לא הייתה במצריים, התשועה לא הייתה שהמצרים הטיבו עימנו בארצם.

על אותו משל העובד הזר בישראל, את התשועה שלו הוא צריך לדרוש בארצו שלו, לשם יעלה, הוא לא עולה בישראל כשם שישראל לא עלה במצריים. לא טוב לו, שילך לארצו שלו וישחרר את עצמו.