על האפשרות לעולם שבו לא ילמדו עוד מלחמה, שבו כלכלת השיקום תתייתר וכלכלת הבנייה תעמוד במרכז, עולם שבו החברה אינה עסוקה בהישרדות אלא ביצירה, בצמיחה ובהענקת מרחב אמיתי לאדם להיות.
לא ילמדו עוד מלחמה: היום שאחרי שאיש לא מלמד
לא ישא גוי אל גוי חרב ולא ילמדו עוד מלחמה נשמע לעיתים כמו חלום רחוק, כמעט אוטופי. אך דווקא בימים שבהם המלחמה נדמית כמצב קבוע, כדאי לעצור ולשאול: מה באמת פירושם של “לימודי מלחמה”? האם מדובר רק בפיתוח טילים, מערכות הגנה ותחמושת מתקדמת? או שמא המושג רחב בהרבה, עמוק בהרבה — וכואב בהרבה.
המלחמה שאחרי המלחמה שגם בה נלמדים לימודי מלחמה
בעוד שהכותרות עוסקות בקרבות, במבצעים ובטכנולוגיות, ישנה מלחמה נוספת — שקטה, ממושכת ולעיתים בלתי נראית — המתחילה ביום שבו התותחים שותקים. זו מלחמה שאינה נלמדת באקדמיות צבאיות, אך היא דורשת מומחיות עצומה, משאבים אדירים ובעיקר לב אנושי.
היא כוללת את שיקום האנשים שנפגעו פיזית: קטועי גפיים, פצועים מורכבים, מי שנכותם תלווה אותם כל חייהם. אך לא פחות מכך — היא כוללת את אלה שנפגעו בנפשם: הלומי קרב, אזרחים שחוו טראומה, ילדים שגדלו בצל אזעקות, משפחות שאיבדו את יקיריהן.
הטראומה החברתית: פצע לאומי פתוח
מלחמה אינה מסתיימת בקו החזית. היא חודרת אל תוך קהילות, אל תוך בתים, אל תוך נפש האדם. היא מייצרת יתומים הזקוקים למסגרת חדשה, משפחות שצריכות ללמוד לחיות מחדש, נשים וגברים שנפגעו בשבי וזקוקים לשיקום עדין ומורכב, ושבויים שחוזרים לחברה שצריכה להכיל אותם, להבין אותם ולתת להם מקום.
היא מייצרת קהילות שלמות שנשברו — לא רק בתים שנהרסו, אלא גם תחושת הביטחון, המרקם החברתי, האמון בין אנשים. שיקום כזה דורש מומחים לפסיכולוגיה, לעבודה סוציאלית, לחינוך, לקהילה. הוא דורש מדיניות, תקציבים וזמן.
כלכלת המלחמה ושיקום מול כלכלת הבנייה
בכל מלחמה מופעלת מערכת כלכלית שלמה: תקציבי ביטחון מתנפחים, תעשיות נשק משגשגות, מערכי חירום מתרחבים. זו כלכלת מלחמה — כלכלה שמטרתה הישרדות.
אחריה מגיעה כלכלת השיקום: טיפול בפצועים, תמיכה בהלומי קרב, בניית בתים, שיקום קהילות, חיזוק מערכות חינוך ובריאות. זו כלכלה שמנסה לאחות את מה שנשבר.
אך מול שתי הכלכלות הללו ניצבת האפשרות השלישית — כלכלת הבנייה: כלכלה שאינה מגיבה להרס אלא יוצרת מציאות חדשה. היא משקיעה בחינוך, בתרבות, במדע, בקהילה. היא אינה נולדת מתוך חורבן אלא מתוך חזון.
בעולם שבו “לא ילמדו עוד מלחמה”, כלכלת השיקום תתייתר — פשוט משום שלא יהיה מה לשקם. אלא לבניית חברה בריאה מלכתחילה.
כשלא יהיו מלחמות — מה לא ילמדו עוד
כשלא יהיו מלחמות — לא ילמדו עוד את כל אותם תחומי טיפול ושיקום שנולדו מתוך הכרח. לא יהיו עוד קטועי גפיים הזקוקים לפרוטזות מתקדמות, לא יהיו הלומי קרב הזקוקים למערכות תמיכה, לא יהיו ילדים יתומים שנשאו על גבם את מחיר המלחמה. פשוט משום שלא יהיו פגועים כאלה.
החזון המקראי “לא ילמדו עוד מלחמה” אינו מסתפק בהיעדר קרבות. הוא מציע שינוי תפיסתי עמוק: חברה שאינה עסוקה בהישרדות יכולה סוף‑סוף לעסוק בבנייה.
ואם לא ילמדו עוד מלחמה — מה לא ילמדו?
לא ילמדו שיקום נפשי וחברתי שנולד מתוך מצוקה — כי לא תהיה מצוקה כזו.
לא ילמדו בניית אמון בין קהילות כדי למנוע עימות — אלא יחיו בשותפות טבעית.
לא ילמדו כיצד לרפא טראומה לאומית — כי לא יהיו טראומות כאלה.
לא ילמדו כיצד לגדל דור שחווה פחד מלחמה — כי לא יהיה דור כזה.
לא ילמדו כיצד חברה מתאחה אחרי שבר — ולא כיצד להתגונן מפני סכנות שנולדו מאלימות אנושית.
חזון של חיים, לא של היעדר
זהו החזון האמיתי של עולם ללא מלחמות: לא רק עולם שבו אין נשק — אלא עולם שבו יש מקום לאדם להיות. עולם שבו האנושות מפנה את המשאבים, הידע והלב שלה — לא לשיקום ההרס, אלא לבניית חיים.
תופעות מושתקות של פגיעה מינית וניצול בזנות בקרב בנים קטינים ובוגרים חושפות מסלולי חיים מורכבים: כיצד טראומה, עוני והיעדר מסגרת מעצבים לעיתים התנהגויות מיניות ומגדריות שלא היו נבחרות מרצון — ומדוע חשוב לישר את הברזל בעודו חם.
קיימות תופעות קשות וכמעט לא מדוברות, הנוגעות לבנים קטינים צעירים וגם בוגרים שנפגעו מינית או שנקלעו לעולם הזנות מתוך מצוקה, עוני או היעדר בית יציב והעדר עזרה.
ישנם מקרים שבהם חוויות אלו אינן מסתיימות ברגע הפגיעה עצמה, אלא ממשיכות לעצב את חייהם של אלה גם שנים לאחר מכן — לעיתים באופן שמוביל אותם למסלולים של התנהגות מינית או מגדרית שלא היו בוחרים בהם אילולי בתנאים אובייקטיביים.
ישנם בנים שנאנסו בגיל צעיר, לאחר גיל הקטינות וגם בבגרותם, שלאחר מכן מצאו את עצמם בתוך מרחבים הומוסקסואליים.
היו גם נערים שנקלעו לזנות ממין זכר בשל עוני קיצוני, הצליחו להיחלץ ממעגל הזנות — אך המשיכו לקיים מערכות יחסים הומוסקסואליות, יש נערים שנדרשו במסגרת הזנות לאמץ הופעה נשית, להתאפר, להתלבש ולהתנהג כנשים, תהליך שהפך עם הזמן לעיצוב הנער בעת גדילה שהוביל חלק מהם לפנות לניתוחים לשינוי מין.
המבנה הפיזיולוגי של הגוף הגברי שונה מזה של אישה, ולעיתים יש תגובות גופניות בלתי רצוניות במהלך אונס שהאנוס חווה הנאה מינית — גם כאשר מדובר באנוס אזוק — ומשכך הדבר יוצר בלבול גדול אצל האנוס.
נערים שנאנסו או שנאלצו לעסוק בזנות מתוך עוני חווים לעיתים תגובה גופנית שאינה תואמת את המצוקה הנפשית, ותחושת ה"אנוס ליהנות" הזו מערערת את תפיסת הזהות שלהם. במקרים מסוימים, למסלול חיים שלם, שבו הגבולות בין טראומה, הישרדות וזהות מיטשטשים.
תופעות דומות, מתרחשות גם במקומות שבהם יחסי הכוח קיצוניים במיוחד: בתי כלא, מוסדות נוער סגורים, ואף מצבי שבי. במרחבים אלו, שבהם אין הגנה, אין פרטיות ואין שליטה, אך הסימפטומים הם אותם סימפטומים ולכן נוצרים דפוסים של ניצול מיני שיכולים להמשיך להשפיע על הנפגעים גם לאחר שחרורם.
על רקע זה, ועל רקע דיווחי גברים שנאנסו בשבי חמאס אני מדגישה את הצורך הדחוף ב"יישור הברזל בעודו חם": לזהות את הפגיעה בזמן, להבין את ההתכנות להשלכות המורכבות שלה, ולהעניק טיפול מהיר, מקצועי ורגיש ונכון לאנוסים אלה.
התערבות מוקדמת עשויה למנוע התגבשות של דפוסים שנולדו מתוך טראומה ולא מתוך בחירה חופשית, ולסייע לאנוסים אלה לשמור על זהות יציבה מגדרית ומינית נכונה ובריאה שאינה מוכתבת על ידי חוויות של ניצול.
אצל בנות זה הפוך יש הרבה אנוסות שפנו בבחירה מודעת או לא מודעת במערכת יחסים עם אישה ולא עם גבר לאחר שנאנסו.
למחשבה:
וְהוּא עַם בָּזוּז וְשָׁסוּי הָפֵחַ בַּחוּרִים כֻּלָּם וּבְבָתֵּי כְלָאִים הָחְבָּאוּ הָיוּ לָבַז וְאֵין מַצִּיל מְשִׁסָּה וְאֵין אֹמֵר הָשַׁב: ישעיהו.
כתבתי בעניין גם פה:
שילוב GHB (סם אונס) ואלכוהול עלול לגרום לאובדן זיכרון מוחלט של האירוע, גם כשהאדם בהכרה חלקית, וזאת להבדיל מאנוסה שנאנסה ללא חומרים כימיים ושזיכרונה נשמר ולכן אינה חווה הבזקים (פלאשים) של זיכרון שלא נוצר או נמחק.
(מאמר זה נכתב בעזרת הרובוט של בינג כשביקשתי לדעת באם סם אונס יכול להוביל להתקפים פסיכוטים, מבחינת של השפעות כימיקליות מזיקות למח ואז הרובוט דיבר של שילוב של אלכוהול וסם אונס שיש לו השפעות מכריעות על המח לטווח קצר ומפה נולד המאמר)
שילוב GHB ואלכוהול: המנגנון שמוביל לאובדן זיכרון מלא — והסכנות שבניצולו:
מבוא
GHB (המכונה “סם אונס”) הוא חומר פסיכואקטיבי בעל השפעה חזקה על מערכת העצבים המרכזית. כאשר הוא נצרך יחד עם אלכוהול, ההשפעה שלו מתעצמת באופן דרמטי. אחד הביטויים הבולטים של השילוב הוא אמנזיא אנטרוגרדית — חוסר יכולת ליצור זיכרונות חדשים בזמן ההשפעה. תופעה זו עלולה לגרום לכך שאדם לא יזכור כלל אירוע שהתרחש, גם אם היה בהכרה חלקית או תפקד כלפי חוץ.
במצבים מסוימים, אדם שמודע להשפעות החומר עלול לנצל זאת כדי לבצע פגיעה באדם אחר, תוך ידיעה שהאנוס/האנוסה לא יזכור/תזכור את האירוע.
וזאת להבדיל מאנוס\אנוסה שנאנס\נאנסה ללא שימוש בחומרים כימיים (כמו GHB או אלכוהול במינון גבוה) שאינו\שאינה סובל\סובלת בדרך כלל מאובדן זיכרון של האירוע, ולכן אינו\אינה חווה הבזקים (פלאשים) של זיכרון שנמחק או לא הוקלט — משום שהזיכרון של האירוע כן נוצר במוח.
1. המנגנון הביוכימי: למה GHB ואלכוהול מוחקים זיכרון
1.1 השפעה על מערכת ה‑GABA
גם GHB וגם אלכוהול מגבירים את פעילות מערכת ה‑GABA — מערכת הבלימה של המוח. כאשר שתי המערכות מופעלות יחד, מתרחש דיכוי עמוק של פעילות עצבית, במיוחד באזורים שאחראים על יצירת זיכרון.
1.2 פגיעה בהיפוקמפוס
ההיפוקמפוס הוא האזור במוח שאחראי על יצירת זיכרונות חדשים. שילוב GHB ואלכוהול גורם ל:
ירידה חדה בפעילות ההיפוקמפוס
חוסר יכולת לקודד מידע חדש
“חור” בזיכרון של שעות מהאירוע
זה לא “שכחה” — זה מצב שבו הזיכרון מעולם לא נוצר.
1.3 תנודות בדופמין
GHB מוריד ואז מעלה דופמין. אלכוהול מעלה דופמין. התנודות האלו פוגעות בריכוז ובתשומת לב — תנאי בסיס ליצירת זיכרון.
2. למה השילוב מסוכן במיוחד
2.1 דיכוי נשימתי
השילוב עלול לגרום להאטה בנשימה, ירידה בחמצן למוח ואובדן הכרה.
2.2 פגיעה בשיפוט ובהתנגדות
האנוס/האנוסה עשוי/עשויה להיראות “מתפקד/ת”, אך למעשה אינו/אינה מסוגל/ת להבין, להתנגד או לזכור.
2.3 אובדן זיכרון מלא
האירוע כולו עשוי להיעלם מהזיכרון — גם אם האדם דיבר, הלך או הגיב.
3. ניצול פלילי של התופעה
העובדה ששילוב GHB ואלכוהול גורם לאמנזיא עמוקה היא אחת הסיבות המרכזיות לכך שהחומר משמש לפגיעה מינית.
כאשר אדם יודע:
שהשילוב יגרום לאובדן זיכרון
שהאנוס/האנוסה לא יוכל/תוכל להתנגד
שהאנוס/האנוסה לא יזכור/תזכור את האירוע
הוא עלול לנצל זאת כדי לבצע פגיעה — גם במרחבים רפואיים, חברתיים או פרטיים.
זהו מעשה פלילי חמור, והעובדה שהאנוס/האנוסה לא זוכר/ת אינה מפחיתה מהחומרה או מהאחריות.
4. מה המשמעות של אובדן זיכרון במקרה כזה
4.1 הזיכרון לא יחזור
אם ההיפוקמפוס לא יצר זיכרון — אין מה “לשחזר”. זה לא עניין של “לנסות להיזכר”.
4.2 התנהגות בזמן האירוע לא משקפת הסכמה
אדם יכול:
לדבר
ללכת
להגיב
להיראות “בסדר”
אבל בפועל להיות במצב של חוסר יכולת מוחלטת להבין או להסכים.
4.3 סימנים עקיפים
גם אם אין זיכרון, יש לעיתים:
הבזקים (פלאשים) של זכרון
תחושות גופניות
זיכרונות חלקיים
עדויות חיצוניות
ממצאים רפואיים
5. מסקנה
שילוב GHB ואלכוהול יוצר מצב שבו המוח אינו מסוגל ליצור זיכרונות חדשים, ולכן האנוס/האנוסה עשוי/עשויה לא לזכור כלל את האירוע — גם אם היה/הייתה בהכרה חלקית. העובדה הזו הופכת את השילוב למסוכן במיוחד, ומסבירה כיצד אדם שמודע להשפעות יכול לנצל אותן כדי לבצע פגיעה מבלי שהאנוס/האנוסה יזכור/תזכור.
המאמר נועד להסביר את המנגנון, את הסכנות ואת ההשלכות — לא ללמד כיצד לבצע פגיעה, אלא להאיר את המציאות המדעית שמאפשרת להבין מה קורה במצבים כאלה.
6. מחשבה
יכול להיות שהמעבדות שפיתחו כדור סם אונס פתחו כדור משולב שיש בו את החומרים המזיקים של האלכוהול עם החומרים המזיקים של סם האונס הידוע לנו ומתוקף מחיקת זכרון הדבר עדיין לא ידוע.
אולי יעניין אותך\אותך:
תרומה ליערות הגשם אינה מכפרת על נזקי זיהום בישראל. כשם שתרומה כספית שאנס מעניק לאנוסה שהוא לא אנס אינה מכפרת לו על האונס שביצע באישה שאנס; תרומה ליערות הגשם בברזיל אינה יכולה לשמש ככופר על זיהום בישראל.
"קֶטמין (באנגלית: Ketamine) הוא סם הרדמה סינתטי.חלק מהמשתמשים לא יזכרו את אשר עבר עליהם באותו האופן שבו שוכחים חלומות" וויקיפדיא– אני טוענת שאובדן הזכרון הוא זמני, בזמן הקרוב לאחר האונס נאנסים לא זוכרים ומשכך לא מתלוננים. אך בחלוף הזמן ועם התעוררות הזכרון, מאוד קשה להוכיח במיוחד שהדבר קורה בבית חולים פסיכיאטרי.
הבחנה בין הטרדה מינית לאונס: ניתוח עומק של חומרת המעשה, הפגיעה הנפשית והפיזית, והבדלי הענישה בחוק הישראלי בין עבירות מין שונות והשלכותיהן החברתיות והמשפטיות על נפגעות ונפגעים.
משקה טבעי ומזין במיוחד, עשיר בחלבון, מגנזיום, סידן וברזל. מעניק אנרגיה טובה, חום ורעננות, מתאים לפתיחת היום בצורה בריאה, טעימה ומאוזנת — לכל בני ובנות הבית וגם לאנשים בודדים.
משקה בריאות חם לבוקר (כוס 300–320 מ״ל):
רכיבים:
50 גרם שקדים טחונים (בערך ⅓ כוס)
כף טחינה מלאה
250 מ״ל חלב מלא (3.8%)
תוספות לפי הטעם: קינמון, דבש, סוכר, כף נוזל קוקוס, או חצי שקדים וחצי אגוזי מלך
הוראות הכנה:
שמים בכוס את השקדים הטחונים.
מוסיפים מעליהם את הטחינה ומעט חלב — עד חצי הכוס.
מחממים במיקרוגל כדקה, עד לרתיחה.
מערבבים היטב לקבלת מרקם אחיד.
מוסיפים את יתרת החלב לכוס.
מחממים שוב במיקרוגל עד לרתיחה.
מערבבים היטב ושותים חם.
כ- 3 דקות הכנה, כמו קפה.
טיפים לשדרוג:
מוסיפים קינמון לקבלת ארומה חמימה.
ממתיקים עם דבש או סוכר לפי הטעם.
משדרגים עם נוזל קוקוס — לטעם טרופי עדין.
משלבים אגוזי מלך במקום חלק מהשקדים — לגיוון בערכים תזונתיים.
אני שותה את המשקה קבוע אז יש לי הכל נגיש במקרר, כמו ששמים קפה בכוס אז אני שמה שקדים ואגוזים, חלב זה ברור ויש לי בקבוק עם נוזל או קרם קוקוס מוכן במקרר. וטחינה תמיד במקרר. חשבתי לעשות קבוע במקרר חלב עם טחינה מוכן מראש עם הסוכר , מאוד טעים גם ככה.
שיהיה יותר קל בבוקר אפשר להכין מראש במקרר:
אפשר להכין בקבוק במקרר:
לליטר וחצי חלב מלא מוסיפים 5 כפות טחינה מלאה + סוכר לפי הטעם ומעט קוקוס.
מתקבל משקה קר/חם מוכן מראש — אפשר לשתות ככה כמשקה קר.
ערכים תזונתיים (לאשה בת 57):
טבלת השוואה תזונתית לכוס 300–320 מ״ל מול כוס 500 מ״ל:
כמויות רכיבים לפי יחס זהה:
רכיב | לכוס 300–320 מ״ל | לכוס 500 מ״ל |
|---|---|---|
שקדים | 50 ג׳ | 80 ג׳ |
חלב מלא | 250 מ״ל | 400 מ״ל |
טחינה מלאה | 15 ג׳ | 24 ג׳ |
ערכים תזונתיים והאחוז מהצריכה היומית:
פריט | לכוס 300–320 מ״ל | אחוז מהצריכה היומית | לכוס 500 מ״ל | אחוז מהצריכה היומית |
|---|---|---|---|---|
קלוריות | ~537 קק״ל | 27% | ~859 קק״ל | 43% |
חלבון (ג׳) | ~21.0 | 42% | ~33.8 | 68% |
מגנזיום (מ״ג) | ~220 | 69% | ~352 | 110% |
סידן (מ״ג) | ~485 | 40% | ~776 | 65% |
ברזל (מ״ג) | ~3.45 | 43% | ~5.6 | 70% |
אשלגן (מ״ג) | ~788 | 17% | ~1376 | 29% |
סיבים (ג׳) | ~7.4 | 34% | ~13.6 | 62% |
שומן כולל (ג׳) | ~41.5 | 53% | ~66.2 | 85% |
שומן רווי (ג׳) | ~8.9 | 44% | ~14.2 | 71% |
סוכרים טבעיים (ג׳) | ~14.3 | — | ~23.8 | — |
הערות: האחוזים מחושבים מול צריכה יומית ממוצעת לאישה בת 57: 2000 קק״ל, 50 ג׳ חלבון, 320 מ״ג מגנזיום, 1200 מ״ג סידן, 8 מ״ג ברזל, 4700 מ״ג אשלגן, 22 ג׳ סיבים, 78 ג׳ שומן, 20 ג׳ שומן רווי.
נקודות חשובות
איזון: כוס 300–320 מ״ל מספקת כמעט חצי מהחלבון היומי, ו־~70% מהמגנזיום — מצוין לפתיחת יום.
חצי ליטר: הופך לארוחה מלאה — מעל 100% מגנזיום וכ־⅔ סידן, אך גם שומן ושומן רווי עולים משמעותית.
גיוון: להוריד שומן רווי אפשר עם חלב דל שומן או הוספת נוזל קוקוס במקום קרם קוקוס.
תמחיר משוער:
רכיב | גודל אריזה | מחיר אריזה | כמות במנה | מחיר למנה |
|---|---|---|---|---|
שקדים טחונים | 1 ק״ג | ~50 ש״ח | 50 ג׳ | ~2.50 ש״ח |
חלב מלא 3.8% | 1 ליטר | ~7.5 ש״ח | 250 מ״ל | ~1.88 ש״ח |
טחינה מלאה | 500 ג׳ | ~22 ש״ח | 15 ג׳ | ~0.66 ש״ח |
סה״כ | — | — | — | ≈ 5.0 ש״ח |
מסקנות ל- 320 מ"ל:
חלבון: ל־42% מהיומי – שילוב טוב.
מגנזיום: קפץ ל־69% בזכות הטחינה – מצוין.
סידן: עלה ל־40% – עדיין חסר, אבל השתפר.
ברזל: עלה ל־43% – כמעט חצי מהיומי.
סיבים: 39% – תוספת יפה לעיכול.
שומן רווי: נשאר סביר (44%), רוב השומן בלתי־רווי בריא.
קלוריות: 27% מהיומי – מנה מאוזנת יחסית.
ערכים תזונתיים משוערים עם כף קוקוס (15 מ״ל)
רכיב | שקדים 25 ג׳ | אגוזי מלך 25 ג׳ | חלב מלא 250 מ״ל | טחינה מלאה 15 ג׳ | חלב קוקוס 15 מ״ל | סה״כ | אחוז מהצריכה היומית |
|---|---|---|---|---|---|---|---|
קלוריות | 144 | 164 | 160 | 89 | ~5 | ~562 | 28% |
חלבון (ג׳) | 5.25 | 3.5 | 8.0 | 2.6 | ~0.1 | ~19.5 | 39% |
מגנזיום (מ״ג) | 67.5 | 39.5 | 25 | 60 | ~2 | ~194 | 61% |
סידן (מ״ג) | 62.5 | 24.5 | 300 | 60 | ~2 | ~449 | 37% |
ברזל (מ״ג) | 0.93 | 0.73 | 0.10 | 1.5 | ~0.1 | ~3.4 | 42% |
אשלגן (מ״ג) | 183 | 110 | 375 | 120 | ~20 | ~808 | 17% |
סיבים (ג׳) | 3.0 | 1.9 | 0.0 | 2.5 | ~0.1 | ~7.5 | 34% |
שומן כולל (ג׳) | 12.25 | 16.25 | 9.0 | 8.0 | ~0.5 | ~46.0 | 59% |
שומן רווי (ג׳) | 0.93 | 1.5 | 5.8 | 1.2 | ~0.4 | ~9.8 | 49% |
סוכרים (ג׳) | 1.1 | 0.55 | 12.5 | 0.2 | ~0.1 | ~14.5 | — |
מסקנות:
כף קוקוס מוסיפה מעט מאוד קלוריות ושומן, כמעט לא משפיעה על הערכים הכוללים.
היתרון: מוסיפה טעם טרופי עדין בלי להעמיס שומן רווי כמו קרם קוקוס.
המנה נשארת סביב 562 קק״ל, עם חלבון טוב (39% מהיומי) ומגנזיום גבוה (61%).
ערכים תזונתיים לסה"כ (לאישה בת 57):
רכיב | שקדים 25 ג׳ | אגוזי מלך 25 ג׳ | חלב מלא 250 מ״ל | טחינה מלאה 15 ג׳ | סה״כ | אחוז מהצריכה היומית |
|---|---|---|---|---|---|---|
קלוריות | 144 | 164 | 160 | 89 | 557 | 28% |
חלבון (ג׳) | 5.25 | 3.5 | 8.0 | 2.6 | 19.35 | 39% |
מגנזיום (מ״ג) | 67.5 | 39.5 | 25 | 60 | 192 | 60% |
סידן (מ״ג) | 62.5 | 24.5 | 300 | 60 | 447 | 37% |
ברזל (מ״ג) | 0.93 | 0.73 | 0.10 | 1.5 | 3.26 | 41% |
אשלגן (מ״ג) | 183 | 110 | 375 | 120 | 788 | 17% |
סיבים (ג׳) | 3.0 | 1.9 | 0.0 | 2.5 | 7.4 | 34% |
שומן כולל (ג׳) | 12.25 | 16.25 | 9.0 | 8.0 | 45.5 | 58% |
שומן רווי (ג׳) | 0.93 | 1.5 | 5.8 | 1.2 | 9.43 | 47% |
סוכרים (ג׳) | 1.1 | 0.55 | 12.5 | 0.2 | 14.35 | — |
השמנה הפכה לגורם תמותה מרכזי בעולם, עם כ-4.89 מיליון מקרי מוות בשנת 2024 בלבד. בישראל מתו באותה שנה כ־3600 בני אדם ממחלות הקשורות להשמנה – יותר מקורונה, ועם מגמת עלייה מדאיגה בעשור האחרון.
טבלה 1: תמותה הקשורה להשמנת יתר בעולם (2015–2024 לפי הספורות הנוצריות):
כוללת עמודה נפרדת לארה"ב + אמריקה ללא ארה"ב (קנדה, אמריקה הלטינית והדרומית)
שנה | אירופה (אלפים) | ארה"ב (אלפים) | אמריקה ללא ארה"ב (אלפים) | אסיה (אלפים) | אפריקה (אלפים) | סה"כ לפי אזורים (אלפים) |
|---|---|---|---|---|---|---|
2015 | 1,000 | 300 | 900 | 800 | 500 | 3,500 |
2016 | 1,050 | 310 | 940 | 820 | 520 | 3,640 |
2017 | 1,100 | 320 | 980 | 850 | 540 | 3,790 |
2018 | 1,150 | 330 | 1,020 | 880 | 560 | 3,940 |
2019 | 1,200 | 340 | 1,060 | 900 | 580 | 4,080 |
2020 | 1,250 | 350 | 1,100 | 920 | 600 | 4,220 |
2021 | 1,300 | 360 | 1,140 | 950 | 620 | 4,370 |
2022 | 1,350 | 370 | 1,180 | 980 | 640 | 4,520 |
2023 | 1,400 | 380 | 1,220 | 1,000 | 660 | 4,660 |
2024 | 1,450 | 390 | 1,260 | 1,020 | 680 | 4,800 |
סה"כ | 12,250 | 3,450 | 10,860 | 9,120 | 6,400 | 42,080 |
טבלה 2-- ישראל: תמותה הקשורה להשמנת יתר בישראל (2015–2024 לפי הספורות הנוצריות)
שנה | תמותה מהשמנה (הערכה, נפטרים) |
|---|---|
2015 | 2,700 |
2016 | 2,800 |
2017 | 2,900 |
2018 | 3,000 |
2019 | 3,100 |
2020 | 3,200 |
2021 | 3,300 |
2022 | 3,400 |
2023 | 3,500 |
2024 | 3,600 |
סה״כ | 31,500 |
השמנה – מגפה שקטה שמובילה לתמותה עולמית:
רקע
בעשורים האחרונים, השמנה הפכה לאחד מגורמי התמותה המרכזיים בעולם. בניגוד למגפות חריפות כמו קורונה, השמנה היא מגפה שקטה, מתמשכת, ולעיתים קרובות בלתי נראית – אך השפעתה הרסנית.
השוואה עולמית
הנתונים מצביעים על כך שבשנת 2024 בלבד, כ־4.8 מיליון בני אדם מתו ברחבי העולם כתוצאה ממחלות הקשורות להשמנת יתר – עלייה של כמעט 40% בתוך עשור. ביבשת אמריקה (כולל ארה"ב, קנדה ואמריקה הלטינית) נרשמו מעל 1.6 מיליון מקרי מוות, ובאירופה מעל 1.4 מיליון. גם באסיה ובאפריקה ניכרת עלייה עקבית, במיוחד במדינות מתפתחות, שבהן שינויי תזונה ואורח חיים מגבירים את הסיכון להשמנה ולתחלואה נלווית.
ישראל – תמונת מצב מדאיגה
בישראל, כ־60% מהאוכלוסייה הבוגרת סובלת מעודף משקל או השמנה. ההערכה היא שכ־3,600 ישראלים מתו בשנת 2024 כתוצאה מהשמנה – עלייה של 33% תוך עשור. השמנה חולנית פוגעת בכ־3.8% מהאוכלוסייה, עם סיכון מוגבר לתמותה ממחלות לב, סוכרת וסרטן.
השלכות בריאותיות וכלכליות
השמנה אינה רק בעיה רפואית – היא גם נטל כלכלי. בישראל בלבד, העלות השנתית של השמנה מוערכת בכ־10 מיליארד ש"ח. בעולם, מדובר בעשרות מיליארדי דולרים בשנה.
מסקנה
השמנה היא מגפה עולמית שדורשת התערבות מערכתית, חינוכית ורפואית. בעוד שקורונה גרמה לזעזוע עולמי בטווח קצר, השמנה ממשיכה לגבות מחיר כבד בטווח הארוך – ולעיתים קרובות מתחת לרדאר הציבורי.
מקורות ממשלתיים רשמיים:
בעולם:
ארגון הבריאות העולמי (WHO) – גוף ממשלתי בינלאומי של האו"ם, מפרסם דוחות שנתיים על השמנה, תחלואה ותמותה.
OECD Health Division – ארגון בין-ממשלתי הכולל את מדינות ה־OECD, מפרסם נתונים השוואתיים על בריאות הציבור, כולל השמנה ותמותה.
CDC – Centers for Disease Control and Prevention (ארה"ב) – סוכנות פדרלית של ממשלת ארה"ב, מפרסמת נתוני תמותה והשמנה בארה"ב.
בישראל:
משרד הבריאות הישראלי – מפרסם סקרי בריאות לאומיים, נתוני תחלואה ותמותה, ומדדים הקשורים להשמנה.
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ״ס) – גוף ממשלתי האחראי על איסוף וניתוח נתונים סטטיסטיים, כולל תמותה לפי סיבות.
ועדת הבריאות של הכנסת – מקיימת דיונים ומפרסמת מסמכים רשמיים על השמנה, תזונה ותחלואה בישראל.
נובמבר 2025: תחלואת קורונה צפויה לזנק ב־77% וחצבת ב־51% לעומת אוקטובר, אם הקצב היומי יימשך. הנתונים מצביעים על התפשטות מואצת בישובים חרדיים ועלייה בתמותה מקורונה בקרב אוכלוסיות בסיכון.
מעקב תחלואה שבועי – ישראל, 11/25 לפי הספורות הנוצריות.
מאת מערכת עת השלום | עודכן: 13.11.2025 לפי הספורות הנוצריות.
שיעורי תמותה מקורונה בישראל (2020–2025):
שנה | מאובחנים | מקרי תמותה | שיעור תמותה (%) |
|---|---|---|---|
2020 | 400,000 | 3,300 | 0.83% |
2021 | 1,300,000 | 8,200 | 0.63% |
2025 | 20,750 | 221 | 1.06% |
הסבר מסכם:
בשנת 2025 שיעור התמותה מקורונה בישראל עמד על 1.06% – גבוה יותר מ־0.83% בשנת 2020 ו־0.63% בשנת 2021.
מדובר בעלייה של כ־27.7% לעומת 2020
ועלייה של כ־68.3% לעומת 2021
הפערים הללו מדגישים כי למרות ירידה במספר המאובחנים, שיעור התמותה בשנת 2025 היה גבוה יותר – ככל הנראה בשל ריכוז התחלואה בקרב אוכלוסיות בסיכון גבוה. משרד הבריאות צריך לתת הוראה לבתי החולים לחדש נוהל מגפה בבתי החולים גם לנוכח החצבת, אין כניסה לבתי החולים ללא מסכה ואני אומרת, אפילו אם משרד הבריאות לא נותן הוראה, עשו זאת. במיוחד נשים בהריון.
קורונה בישראל – תחלואה ותמותה חודשית (2025)
חודש | מאובחנים | מקרי תמותה | שיעור תמותה (%) | ישובים חרדיים בולטים | אחוז חרדים מתוך המאובחנים |
|---|---|---|---|---|---|
ינואר | 1,200 | 18 | 1.50% | ירושלים, בני ברק, מודיעין עילית | 20% |
פברואר | 950 | 12 | 1.26% | אלעד, ביתר עילית | 22% |
מרץ | 1,100 | 15 | 1.36% | בני ברק, אשדוד | 23% |
אפריל | 1,400 | 20 | 1.43% | ירושלים, רכסים | 24% |
מאי | 2,100 | 25 | 1.19% | מודיעין עילית, בית שמש | 26% |
יוני | 3,000 | 30 | 1.00% | בני ברק, אלעד | 25% |
יולי | 4,200 | 35 | 0.83% | ירושלים, ביתר עילית | 22% |
אוגוסט | 3,500 | 28 | 0.80% | חיפה, נתיבות, בני ברק | 20% |
ספטמבר | 2,000 | 22 | 1.10% | ירושלים, חולון, אלעד | 21% |
אוקטובר | 1,300 | 16 | 1.23% | קריית גת, ירושלים, צפת | 22% |
נובמבר | 1,000 | 20 | 2.00% | בני ברק, מודיעין עילית | 24% |
סה״כ | 21,800 | 241 | 1.10% | 22.5% (ממוצע) |
הערכה- קורונה עד סוף נובמבר 2025 (בהתאם לקצב של 13 ימים):
פרמטר | ערך משוער |
|---|---|
מאובחנים יומיים | 76.9 |
סה״כ מאובחנים צפוי | 2,307 |
תחלואת קורונה צפויה לזנק ב־77% לעומת אוקטובר.
הערכה זו לפי קצב אחיד לאורך כל החודש. בפועל, ייתכנו שינויים בהתאם למזג אוויר או מדיניות בריאות.
במקביל לקורונה יש התפרצות של חצבת , כמו עם הקורונה אפשר לראות שגם החצבת תוקפת בעיקר את הדוסים:
חצבת בישראל – תחלואה ותמותה חודשית (2025)
חודש | מאובחנים | מקרי תמותה | שיעור תמותה (%) | ישובים חרדיים בולטים | אחוז חרדים מתוך המאובחנים |
|---|---|---|---|---|---|
ינואר | 10 | 0 | 0.00% | תל אביב, נוף הגליל | 30% |
פברואר | 25 | 0 | 0.00% | ירושלים, מודיעין עילית | 50% |
מרץ | 60 | 0 | 0.00% | בני ברק, עמק חפר | 60% |
אפריל | 245 | 2 | 0.82% | בני ברק, בית שמש, תל אביב | 65% |
מאי | 580 | 1 | 0.17% | ירושלים, אשדוד, צפת | 70% |
יוני | 720 | 2 | 0.28% | מודיעין עילית, נתיבות, תקוע | 75% |
יולי | 800 | 1 | 0.13% | קריית גת, חריש, בית"ר עילית | 70% |
אוגוסט | 650 | 1 | 0.15% | ירושלים, בני ברק, בית שמש | 60% |
ספטמבר | 400 | 0 | 0.00% | חיפה, נוף הגליל, חולון | 50% |
אוקטובר | 275 | 1 | 0.36% | ירושלים, בני ברק, צפת | 55% |
נובמבר | 180 | 1 | 0.56% | בני ברק, מודיעין עילית, רכסים | 60% |
סה״כ | 3,945 | 9 | 0.23% | 58.6% (ממוצע) |
טבלת הערכה – חצבת בנובמבר 2025:
פרמטר | ערך משוער |
|---|---|
מאובחנים יומיים | 13.85 |
סה״כ מאובחנים צפוי | 416 |
תחלואת החצבת צפויה ב־51% לעומת אוקטובר.
הערכה זו לפי קצב אחיד לאורך כל החודש. בפועל, ייתכנו שינויים בהתאם לחשיפה, חיסונים, או התפרצויות מקומיות. בקצב הזה יש התכנות שבנובמבר תהיה הכפלה לעומת אוקטובר.
במקרה זה אני מציעה להתרחק מהדוסים ולאמר להם שלא לבוא למקומות היהודים.
מקורות מידע:
משרד הבריאות – עולם הדאטה
מאגר המידע הממשלתי – data.gov.il
נתונים סטטיסטיים – gov.il
מבט קדימה
הדוח יתעדכן אחת לשבוע אם יהיו שינויים משמעותיים אעדכן כמה פעמים בשבוע.
למחשבה:
הפגנות המוניות עלולות לגרום להתפרצות מחלות כמו חצבת, בדומה לקורונה שפגעה קשה במגזר החרדי. לפי הערכות, 15%–20% מהנפטרים בגלים הראשונים היו חרדים, אף שחלקם באוכלוסייה עמד על 12.5% בלבד.
למרות שחצבת היא מחלה מדבקת מאוד, הקורונה בעת הזאת מסוכנת יותר מחצבת – עם פי 35 יותר מקרי תמותה בשנה זאת. אפשר גם לראות בדוח שיש עליה של 30 אחוז בתמותה בקורונה בשנה 2025 לעומת 2024.
בהתבסס על נתוני משרד הבריאות לשנת 2025, הנה טבלה מסכמת והשוואתית בין הקורונה לחצבת בישראל:
השוואת תחלואה ותמותה – קורונה מול חצבת בישראל 11/24–11/25 לפי הספורות הנוצריות:
פרמטר | קורונה | חצבת |
|---|---|---|
מספר חולים | אלפים רבים – לא מדווח רשמית | כ־3,765 מקרים מאומתים |
מספר מקרי תמותה | כ־560 נפטרים (320 ב־2025, 240 ב־2024) | 9 נפטרים – כולם ילדים לא מחוסנים |
תמותה בקרב לא מחוסנים | כ־65% מהנפטרים | 100% מהנפטרים |
תמותה בקרב מחוסנים חלקית | כ־25% מהנפטרים | כ־10% מהחולים |
תמותה בקרב מחוסנים מלא | כ־10% בלבד מהנפטרים | כמעט אפסית |
תחלואה סמויה | גבוהה – בדיקות ביתיות לא מדווחות | נמוכה יותר – רוב המקרים מדווחים |
אשפוזים | עשרות מאושפזים, בעיקר מבוגרים | לפחות 24 אשפוזים, כולל טיפול נמרץ |
שיעור התחסנות באוכלוסייה | נמוך, במיוחד באוכלוסיות בסיכון | בירידה – במיוחד בערים חרדיות |
סיכום:
למרות שחצבת היא מחלה מדבקת מאוד, הקורונה בעת הזאת מסוכנת יותר מחצבת – עם פי 35 יותר מקרי תמותה בשנה זאת.
אפשר גם לראות בדוח שיש עליה של 30 אחוז בתמותה בקורונה בשנה 2025 לעומת 2024.
עד סוף אוקטובר 2025 דווחו בישראל 3,765 מקרי חצבת ו-8 מקרי תמותה. הנתונים מעלים שאלות על רמת הסיכון, ומובילים לחשיבה מחודשת על נחיצות החיסון והצורך במדיניות מותאמת יותר.
צפיפות של המונים כמו הפגנת המליון יכולה להביא להדבקות גדולה מאוד. יש לבדוק אם לאחר הפגנת המליון החצבת תתרבה במהירות בקרב קבוצת בני אדם זאת. כמו שהיה בעת הקורונה שתקפה חזק מאוד בקרב עדה זאת לנוכח אורחותיהם. בדקתי עם הרובוט נתוני תחלואה ותמותה הדבר מאוד מסוכן: לפי הערכות, כ-15%–20% מהנפטרים בגלים הראשונים היו מהמגזר החרדי, בעוד שחלקם באוכלוסייה עמד אז על כ-12.5%.
עד סוף אוקטובר 2025 דווחו בישראל 3,765 מקרי חצבת ו-8 מקרי תמותה. הנתונים מעלים שאלות על רמת הסיכון, ומובילים לחשיבה מחודשת על נחיצות החיסון והצורך במדיניות מותאמת יותר.
טבלה מסודרת עם סיכום בסוף כל עמודה, המציגה את התפרצות החצבת בישראל מינואר עד אוקטובר 2025:
טבלת התפרצות החצבת בישראל – ינואר עד אוקטובר 2025 לפי הספורות הנוצריות.
חודש | סה"כ מקרים | מוקדי התפרצות עיקריים | שיעור מהמגזר החרדי | מקרי תמותה |
|---|---|---|---|---|
ינואר | 10 | תל אביב, נוף הגליל | 30% | 0 |
פברואר | 25 | ירושלים, מודיעין עילית | 50% | 0 |
מרץ | 60 | בני ברק, עמק חפר | 60% | 0 |
אפריל | 200 | ירושלים, מודיעין עילית, שערי צדק | 70% | 2 |
מאי | 400 | ירושלים, בני ברק, מודיעין עילית | 70% | 2 |
יוני | 300 | תל אביב, עמק חפר, מודיעין עילית | 60% | 1 |
יולי | 500 | שערי צדק, הדסה עין כרם, ירושלים | 75% | 1 |
אוגוסט | 410 | בית שמש, בני ברק, ירושלים | 80% | 1 |
ספטמבר | 600 | נוף הגליל, חריש, אזורים עם חיסון נמוך | 70% | 0 |
אוקטובר | 1,200 | כלל הארץ, בעיקר ערים חרדיות | 80% | 1 |
סה"כ | 3,765 | 25 מוקדים לפחות | ממוצע: 67.5% | 8 |
**הנתונים הם לפי מידע ששחררו ממשרד הבריאות לאינטרנט שאפשר להגיע אליו, יכול להיות שלא מדוייק, אך אפשר להבין את רוח הדברים.
תובנות חשובות:
סה"כ 8 מקרי תמותה מתוך דווחו עד סוף אוקטובר 2025, כולם בקרב תינוקות ופעוטות שלא חוסנו.
סה"כ חולים- 3765.
ממקרי התמותה ביחס למספר החולים צריך לחשוב שוב אם יש צורך בחיסון.
הרפואה יודעת לרפא חצבת.
ובעת הקורונה היו שמתו גם כעשו חיסון.
נראה מפה שהחצבת פחות מסוכנת מהקורונה.
קו כחול: סך כל המקרים בכל חודש
קו כתום: אחוז המקרים במגזר החרדי
קו אדום: מספר מקרי תמותה
הרובוט עשתה זאת, לא אני, אני רק אמרתי לה מה לעשות. וקצת פוליש ווקס כמו שאומרים..
על פי תורת ישראל הנפש היא בדם. מפה נלמד על החשיבות של הכשרות מבחינת נפש ישראל כגוי קדוש שמצווה לשמור על דם נקי. החיסונים הם חומר כל שהוא שמזריקים אותו לדם, מפה אפשר להבין את החשש של הדוסים להתחסן.
על פי תורת ישראל הנפש היא בדם. מפה נלמד על החשיבות של הכשרות מבחינת נפש ישראל כגוי קדוש שמצווה לשמור על דם נקי.
החיסונים הם חומר כל שהוא שמזריקים אותו לדם, מפה אפשר להבין את החשש של הדוסים להתחסן.
יש עניין עם כשרות בדיוק כמו אוכל שגם הוא מגיע לדמינו.
אין הבדל בין מזון לתרופות וחיסונים מהבחינה הזאת.
אם החיסון כשר אין בעיה.
אם לא כשר יש בעיה וזאת יגידו כתשעים אחוז מתושבי ישראל כולל מוסלמים ודרוזים.
אז בדקתי עם הרובוט של בינג ואלה ממצאיו:
מרכיבי חיסון ה-MMR: שאלות של בריאות וכשרות:
חיסון ה-MMR (חצבת, חזרת, אדמת) ניתן בישראל כחלק מתוכנית החיסונים השגרתית של משרד הבריאות, ונחשב לאחד החיסונים המרכזיים במניעת מחלות מדבקות בילדים ובמבוגרים. התרכיב כולל נגיפים מוחלשים של שלוש המחלות, לצד מספר רכיבים נוספים שמטרתם לשמר את יציבות החיסון ולמנוע זיהומים.
בין המרכיבים הבולטים ניתן למצוא:ג'לטין – חומר מייצב שמקורו לרוב בתוצרי חזיר. רכיב זה מעורר שאלות הלכתיות בקרב הציבור הדתי והמסורתי.ניאומיצין – אנטיביוטיקה למניעת זיהומים.סוכרוז, L-Histidine, סודיום פוספאט – חומרים מווסתי חומציות ומייצבים.מים להזרקה – כבסיס לתרכיב.
למרות שבתחום המזון קיימים כיום תחליפים מגוונים לג'לטין חזיר – כגון ג'לטין דגים, ג'לטין בקרי כשר או חומרים צמחיים כמו אגר-אגר – בתחום החיסונים מדובר באתגר מורכב יותר. הג'לטין ממלא תפקיד קריטי בשמירה על יציבות הנגיפים המוחלשים, ולכן החלפתו דורשת פיתוחים טכנולוגיים מתקדמים.
בהמשך בדקתי עם הרובוט אם יש תחליפים ללא ג'לטין חזיר, אמר שיש:
קיימות בעולם גרסאות של חיסוני MMR ללא ג'לטין חזיר, אך הן אינן זמינות בישראל במסגרת השגרה. ייתכן שבעתיד תוצע גרסה חלופית שתענה גם על צרכים הלכתיים.