דוחות- מידע בטבלאות- לא רק בתחום כלכלה.

המשך הפללת הקנאביס בישראל יוצר שוק שחור שמושך פורצי גבול ומבזבז אלפי שעות אכיפה; הסדרה חוקית תפנה שוטרים למשימות ביטחון לאומי שהתערער לאחרונה, תקטין פשיעה ותאפשר למדינה ליהנות מהכנסות מס גדולים יותר להטיב עם העם.

כתובה מעודכנת:

מבוא:

למרות אכיפת המשטרה והאיסור החוקי, מיליוני אנשים בישראל ובעולם מעשנים קנאביס כבר עשרות שנים. המציאות מוכיחה כי האיסור לא מונע את השימוש בפועל, אלא רק דוחף אותו לשוק שחור בלתי מפוקח. אם כך, עולה השאלה: מדוע לא להסדיר את השוק, להוציאו מהצללים, וליהנות מהכנסות מס משמעותיות, פיקוח בריאותי.

כמו כן אם יאשרו את הקנאביס למבריחים פורצי הגבול לא יהיה טעם להמשיך לעשות זאת וכמובן תפנה שוטרים וזמן למשימות ביטחון לאומי שהתערער לאחרונה.

נתוני מדינות מתירות קנאביס:

מדינה

שיעור שימוש באוכלוסייה

צריכה פר נפש (דולר/שנה)

פדיון כולל (מיליארד דולר)

צריכה במשקל (טון/שנה)

אורוגוואי

~14.6%

269

~0.9

~25

קנדה

~26%

~260

~7.5

~700

מקסיקו

~10%

240

~3.0

~400

מלטה

~4%

193

~0.1

~3

לוקסמבורג

~14.2%

49

~0.03

~1

גרמניה

~9.8%

~150

~12.0

~500

דרום אפריקה

~7%

98

~0.7

~100

ממוצע כולל

~12%

180

3.9

247

פוטנציאל בישראל (על בסיס ממוצע OECD):

מדינה

שיעור שימוש באוכלוסייה

צריכה פר נפש (₪/שנה)

פדיון כולל (מיליארד ₪)

צריכה במשקל (טון/שנה)

הכנסות ממסים (מיל׳ ₪)

ישראל (פוטנציאל)

~12%

≈ 650 ₪

≈ 6.2

≈ 250

2.3–2.9

חישובי מס בישראל:

  • פדיון כולל: ≈ 6.2 מיליארד ₪.

  • מע״מ (17%): ≈ 1.05 מיליארד ₪.

  • מס בלו/קנייה (20–30%): 1.2–1.8 מיליארד ₪.

  • סה״כ הכנסות ממסים: ≈ 2.3–2.9 מיליארד ₪ לשנה.

מקומות עבודה חדשים:

  • פדיון כולל 6.2 מיליארד ₪ → כ‑6,200 מקומות עבודה חדשים.

  • סה״כ שכר שנתי לעובדים החדשים: ≈ 893 מיליון ₪.

  • מס הכנסה וביטוח לאומי (≈ 25% בממוצע): ≈ 223 מיליון ₪ נוספים לשנה.

מסקנות והמלצות:

  • שוק קנאביס חוקי בישראל צפוי להגיע ל‑6.2 מיליארד ₪ בשנה.

  • ההכנסות ממסים ישירים יעמדו על 2.3–2.9 מיליארד ₪ בשנה, בנוסף ל‑223 מיליון ₪ ממסי שכר.

  • יתווספו כ‑6,200 מקומות עבודה חדשים, עם תרומה משמעותית למשק ולתעסוקה.

  • מעבר להכנסות ישירות, קיימים יתרונות עקיפים: חיסכון בהוצאות אכיפה, יצירת מקומות עבודה נוספים בשרשרת אספקה, והכנסות מתיירות.

  • נתוני OECD מצביעים על כך שישראל צפויה להשתלב בממוצע האירופי מבחינת שיעור שימוש, ולכן התחזית מבוססת היטב על ניסיון בינלאומי.

אני כבר הצעתי את ההצעה הזאת. בהצעתי הצעתי שעם אישור החוק הסוחרים בתחום הזה יהיו אסירים משוחררים שישבו בכלא על סחר בקנאביס, וזאת כחלק מתהליך שיקום אסירים אלה. קודם כל להם לתת רשיון ורק לאחר מכן לשאר.

בשנת 2024 מערך הכשרות בישראל הפך לגורם כלכלי משמעותי, כאשר עלותו השנתית, המוערכת בכ־2–3 מיליארד ₪, מהווה בין 2% ל־3.5% ממחזור המזון לצריכה פרטית, לעומת כ־1%–1.5% בלבד בשנת 2019– הצעה לשיפור..

מבוא:

מערך הכשרות בישראל הוא חלק בלתי נפרד ממבנה שוק המזון המקומי, אך נטל העלויות שלו הולך וגדל לאורך השנים. כדי להבין את המשמעות הכלכלית, יש לבחון את היחס בין עלות מערך הכשרות לבין מחזור המכירות של שוק המזון לצריכה פרטית.

בשנים 2020–2021 סך ההוצאה לצריכה פרטית בישראל הוערך בכ־800 מיליארד ₪, כאשר שוק המזון לצריכה פרטית הסתכם בכ־70 מיליארד ₪ – כלומר כ־8.7% מהצריכה הכוללת. נתון זה שימש בסיס לחישוב יחסיות לשנים הבאות.

בשנת 2024 סך ההוצאה לצריכה פרטית עלה לכ־976 מיליארד ₪. אם נשמור על אותה יחסיות של 8.7%, הרי ששוק המזון לצריכה פרטית מוערך בכ־85 מיליארד ₪. במקביל, עלות מערך הכשרות באותה שנה הוערכה בכ־2–3 מיליארד ₪.

בהשוואה למחזור המזון:

  • עלות של 2 מיליארד ₪ מהווה כ־2.3% משוק המזון.

  • עלות של 3 מיליארד ₪ מהווה כ־3.5% משוק המזון.

יש הערכות שהשוק הכשרות היקפו בין 2- 4 מליארד החישוב נעשה על הגבול הנמוך והממוצע.

כלומר, בשנת 2024 מערך הכשרות בישראל מהווה בין 2% ל־3.5% משוק המזון לצריכה פרטית, לעומת כ־1%–1.5% בלבד בשנת 2019 (כאשר שוק המזון היה כ־70 מיליארד ₪ ועלות הכשרות כ־1.2 מיליארד ₪).

המשמעות היא שהיקף ההוצאה על מערך הכשרות גדל באופן יחסי לשוק המזון עצמו, והפך מגורם שולי יחסית לגורם בעל משקל כלכלי משמעותי יותר. נתון זה מחדד את הצורך לבחון את מבנה מערך הכשרות, את יעילותו ואת השפעתו על מחירי המזון לצרכן.

חלוקת עסקים בעלי תעודת כשרות בישראל לפי תחום ותתי־קטגוריות (דו"ח 2019)

תחום ראשי

תת־קטגוריה

מספר עסקים (הערכה)

אחוז מכלל העסקים

מאפייני פעילות

חנויות מזון

מכולות

~1,000

~7%

מכירת מוצרים ארוזים, ביקורים קצרים

ירקניות

~600

~4%

תוצרת טרייה, בדיקת חרקים

מעדניות

~500

~3%

גבינות, נקניקים, מוצרים מוגמרים

קצביות

~552

~4%

בשר טרי, פיקוח הדוק

סיכום חנויות מזון

—

~2,652

~18%

חנויות קטנות עם צורך בהשגחה מינימלית

מפעלי מזון

מפעלי בשר

~900

~6%

שחיטה, אריזה

מאפיות

~1,200

~8%

לחמים, עוגות

מפעלי חלב

~600

~4%

מוצרי חלב, גבינות

מפעלי משקאות

~500

~3%

שתייה קלה, בירה

מפעלי מזון יבש

~502

~3%

פסטות, קטניות, מוצרים ארוזים

סיכום מפעלי מזון

—

~3,702

~26%

תעשייה עם צורך בהשגחה רציפה

ענף ההסעדה

דוכנים/קיוסקים מזון

~1,200

~8%

מכירה פשוטה, ללא בישול מורכב

בתי קפה קטנים

~1,600

~11%

מאפים, שתייה

מסעדות קטנות

~2,400

~17%

מטבח פעיל, תפריט מצומצם

מסעדות בינוניות

~1,600

~11%

מטבח מלא, תפריט רחב

מסעדות גדולות

~800

~6%

נפח גבוה, כמה משמרות

אולמות אירועים

~400

~3%

פעילות לפי אירועים

מלונות (מטבח ראשי)

~156

~1%

בופה/חדר אוכל, פעילות יומית

סיכום ענף ההסעדה

—

~8,156

~56%

רוב העסקים בעלי תעודת כשרות בישראל

סה"כ כלל העסקים

—

14,423

100%

—

ממוצע משגיחים לכל עסק

—

~0.76

—

חישוב: 11,000 משגיחים ÷ 14,423 עסקים

דו"ח מערך הכשרות בישראל – המכון הישראלי לדמוקרטיה שנת הדו"ח: 2019 לפי הספורות הנוצריות.

נתוני מערך הכשרות בישראל – דו"ח 2019:

פרמטר

נתון

מספר עסקים עם תעודת כשרות

~14,423

מספר משגיחים בפועל

~11,000–12,000

תקנים רשמיים

~4,500–5,000

שכר ממוצע משגיח

~9,300 ₪ לחודש

עלות כוללת שנתית

~1.2 מיליארד ₪

ממוצע משגיחים לכל עסק

~0.76

מקור: דו"ח מערך הכשרות בישראל – המכון הישראלי לדמוקרטיה שנת הדו"ח: 2019

נתוני מערך הכשרות בישראל – דו"ח 2024:

פרמטר

נתון

מספר עסקים עם תעודת כשרות

~14,000 (דומה ל־2019)

מספר משגיחים בפועל

~11,000 (הערכה, לא פורסם מספר חדש רשמי)

תקנים רשמיים

~5,000

שכר ממוצע משגיח

~9,300 ₪ לחודש (ללא שינוי מהותי)

עלות כוללת שנתית

~2–3 מיליארד ₪

ממוצע משגיחים לכל עסק

~0.78

מקור: דו"ח דת ומדינה בישראל – המכון הישראלי לדמוקרטיה שנת הדו"ח: 2024

תובנות מההשוואה:

  • מספר העסקים נותר יציב סביב 14 אלף.

  • מספר המשגיחים בפועל לא השתנה מהותית – סביב 11 אלף.

  • העלות הכוללת כמעט הוכפלה בין 2019 ל־2024.

  • הממוצע הארצי של משגיחים לכל עסק נשאר קרוב ל־0.8, אך בפועל יש פערים גדולים בין סוגי עסקים (מפעלים ומלונות מקבלים יותר, חנויות קטנות פחות).

הנה טבלה שלישית מסכמת, שמציגה בצורה תמציתית את ההבדלים המרכזיים בין דו"ח 2019 לבין דו"ח 2024, כולל שורת ממוצע משגיחים לכל עסק.

 השוואה מסכמת בין 2019 ל־2024:

פרמטר

דו"ח 2019

דו"ח 2024

שינוי מרכזי

מספר עסקים עם תעודת כשרות

~14,423

~14,000

יציבות במספר העסקים

מספר משגיחים בפועל

~11,000–12,000

~11,000 (הערכה)

ללא שינוי מהותי

תקנים רשמיים

~4,500–5,000

~5,000

יציבות

שכר ממוצע משגיח

~9,300 ₪ לחודש

~9,300 ₪ לחודש

ללא שינוי

עלות כוללת שנתית

~1.2 מיליארד ₪

~2–3 מיליארד ₪

עלייה משמעותית

ממוצע משגיחים לכל עסק

~0.76

~0.78

כמעט זהה

מקורות:

  • דו"ח מערך הכשרות בישראל – המכון הישראלי לדמוקרטיה (2019)

  • דו"ח דת ומדינה בישראל – המכון הישראלי לדמוקרטיה (2024)

תובנות:

  • מספר העסקים והמשגיחים נותר יציב, אך התקציב כמעט הוכפל.

  • הממוצע הארצי של משגיחים לכל עסק נשאר קרוב ל־0.8, אך בפועל יש פערים גדולים בין סוגי עסקים.

  • הרפורמה החוקית מ־2021 לא יושמה, ולכן רוב הבעיות שהיו קיימות ב־2019 נמשכות גם ב־2024.

הצעה לשיפור מערך הכשרות:

הקדמה:

הכשרות בישראל אינה רק דרישה הלכתית אלא גם מנוע כלכלי משמעותי. "כשר" הוא מותג שמקדם מכירות, מעניק אמון לצרכן, ומחזק את בעלי העסקים עצמם – שרבים מהם רוצים לאכול כשר וגם למכור כשר. כך שיש רצון וברור שיש יכולת.

כדי לשמור על אמינות המערכת, ניתן לבנות מערך פיקוח יעיל, שקוף ומבוקר, שבו כל עסק מקבל הדרכה לשמירה על מטבח וחנות כשרה, וכל משגיח אחראי על מספר עסקים בביקורי פתע קבועים.

עקרונות המערך:

  • הדרכה ראשונית: כל עסק עובר הכשרה בסיסית לשמירה על מטבח כשר, ניהול מלאי, והפרדה בין בשר וחלב. בדיקה ראשונית אישור ראשוני , תעודה והלאה.

  • פיקוח שוטף: משגיחים מבצעים ביקורי פתע קבועים, כאשר כל ביקור נמשך שעה–שעתיים בהתאם לסוג העסק.

  • חלוקת עומסים: כל משגיח יכול לטפל במספר עסקים, בהתאם לתדירות הביקורים הנדרשת.

  • מניעת סטיות תקן: ביקורים מתוזמנים מראש לפי סוג העסק, כדי להבטיח אחידות ושקיפות.

חלוקת שעות השגחה לפי סוגי עסקים:

תחום העסק

מספר עסקים (הערכה)

תדירות ביקור

ממוצע שעות ביקור

סה"כ שעות שבועיות

משרות נדרשות (סה"כ/40)

מכולות

~1,000

פעם בחודש

1 שעה

~250

~6

ירקניות

~600

פעם בחודש

1 שעה

~150

~4

מעדניות

~500

פעמיים בחודש

1 שעה

~250

~6

קצביות

~552

פעמיים בחודש

1 שעה

~276

~7

מפעלי מזון

3,702

3 פעמים בשבוע

2 שעות

~22,212

~555

בתי קפה קטנים

~1,600

פעמיים בשבוע

1 שעה

~3,200

~80

מסעדות קטנות

~2,400

פעמיים בשבוע

1 שעה

~4,800

~120

מסעדות בינוניות

~1,600

פעמיים בשבוע

1 שעה

~3,200

~80

מסעדות גדולות

~800

פעמיים בשבוע

1 שעה

~1,600

~40

אולמות אירועים

~400

3 פעמים בשבוע

2 שעות

~2,400

~60

מלונות (מטבח ראשי)

~156

3 פעמים בשבוע

2 שעות

~936

~23

סה"כ

14,423

—

—

39,474

~987

המשמעות:

המודל המעודכן מצביע על צורך בכ־39,474 שעות השגחה שבועיות, המתורגמות לכ־987 משגיחים במשרה מלאה. במקום כ- 11,000.

טבלה השוואתית – אגרות ושכר משגיחים:

מרכיב

סכום שנתי (₪)

אגרה קבועה לתעודת כשרות שנתית (כיום)

~100–120 מיליון ₪

שכר משגיחים במודל מוצע (987 משרות מלאות)

~118 מיליון ₪

שכר משגיחים כיום (אלפי משגיחים בפועל)

~2–2.9 מיליארד ₪

 המשמעות:

  • האגרה הקבועה כיום (~100–120 מיליון ₪) היא רק חלק קטן מהמערך הכלכלי.

  • שכר המשגיחים במודל המוצע (~118 מיליון ₪) נמצא באותו סדר גודל של ההכנסות מאגרות, ולכן ניתן להפעיל מערך יעיל ושקוף בעלות דומה להכנסות הקיימות.

  • בפועל, שכר המשגיחים כיום מגיע ל־מיליארדי שקלים בשנה, משום שמועסקים אלפי משגיחים בתדירות גבוהה בהרבה מהמודל המוצע.

  • המשמעות היא פוטנציאל לחיסכון של פי 20–30 בעלויות הכוללות אם יעבור למודל החדש.

המשמעות הכלכלית ברורה: ניתן לשמור על רמת כשרות גבוהה תוך חיסכון משמעותי בכוח אדם ובהוצאות, באמצעות תכנון נכון של תדירות ומשך הביקורים. כך "כשר" נשאר מותג אמין שמקדם מכירות, מגן על הצרכן, ומחזק את בעלי העסקים עצמם.

**המועדים על פי הספורות הנוצריות.

אולי יעניין אותך/אותך:

דו"ח דוסים.

כיצד לוטו שנולד בחטא יכול להפוך למנגנון תרומה הוגן באמצעות כרטיס אישי המגביל הימורים, מאחד את כל ההגרלות, מונע התמכרות ומשיב את האחריות החברתית למדינה– כִּי תִבְנֶה בַּיִת חָדָשׁ וְעָשִׂיתָ מַֽעֲקֶה לְגַגֶּךָ וְלֹֽא תָשִׂים דָּמִים בְּבֵיתֶךָ כִּֽי יִפֹּל הַנֹּפֵל מִמֶּֽנּוּ: דברים.

כִּי תִבְנֶה בַּיִת חָדָשׁ וְעָשִׂיתָ מַֽעֲקֶה לְגַגֶּךָ וְלֹֽא תָשִׂים דָּמִים בְּבֵיתֶךָ כִּֽי יִפֹּל הַנֹּפֵל מִמֶּֽנּוּ: דברים.

לוטו: הטבה שנולדת בחטא — והדרך לתקן אותה

מפעל הפיס הוא אחד המוסדות המבלבלים ביותר שהמדינה מפעילה. מצד אחד, הוא עטוף בשפה של תרומה, קהילה, חינוך ותרבות. מצד שני, הוא מבוסס על מנגנון שמפיק רווחים אדירים דווקא מהשכבות הפגיעות ביותר בעם. זהו פרדוקס מוסרי עמוק: המדינה מטיבה — אך ההטבה הזו נולדת בחטא.

ההבטחה המפתה: “הכסף חוזר לעם”

שלטי החוצות מציגים גני ילדים חדשים, מרכזי תרבות ומגרשי ספורט שנבנו מכספי ההגרלות. המסר פשוט: כל טופס לוטו הוא תרומה למדינה, מעשה טוב עטוף בתקווה.

אבל מאחורי הנרטיב הזה מסתתרת אמת מטרידה: הכסף שמממן את אותם מבנים ציבוריים מגיע בעיקר מכיסם של אנשים שמתקשים לסגור את החודש. מחקרים מראים שההוצאות על הימורים גבוהות במיוחד בעשירונים התחתונים — כלומר, מי שיש לו פחות, משלם יותר.

המדינה יודעת זאת היטב. ובכל זאת, היא ממשיכה להפעיל את המנגנון הזה, לעודד אותו, ולמסגר אותו כ"בידור".

התקווה שמנצלת את הייאוש:

הסיכוי לזכות בפרס הגדול בלוטו הוא כמעט אפסי — לעיתים 1 ל־8 מיליון. ובכל זאת, אנשים ממשיכים להמר. למה? כי הלוטו אינו מוצר כלכלי; הוא מוצר רגשי. הוא מוכר תקווה.

התקווה הזו חזקה במיוחד אצל מי שנמצא במצוקה כלכלית. עבורם, טופס לוטו אינו משחק — הוא פתח מילוט. המדינה, במקום להציע פתרונות אמיתיים לעוני, מציעה חלום. ובתשלום.

מוסד מדינה שמעמיק פערים:

כאן טמון הפסול העמוק: המדינה, שאמורה להגן על אזרחיה, מפעילה מנגנון שמנצל חולשה אנושית בסיסית. היא הופכת הימורים לנורמליים, חוקיים, ממותגים, עטופים בפרסומות צבעוניות ובשפה חיובית. היא קוראת לזה “הזדמנות”.

אבל זו אינה הזדמנות — זו מלכודת.

במקום לצמצם פערים, הלוטו מעמיק אותם. במקום להיטיב עם העם, הוא מטיל עליו נטל נוסף. במקום להגן על החלשים, הוא מממן את עצמו מהם.

מי הם המהמרים הכבדים בישראל:

הנתונים בישראל חלקיים, אך המחקרים הקיימים מציירים תמונה ברורה: מיעוט קטן של מהמרים כבדים מייצר את רוב ההכנסות — ורבים מהם מגיעים מהשכבות החלשות.

קטגוריה

אחוז מהאוכלוסייה

מאפיינים עיקריים

מהמרים כפייתיים (התמכרות קלינית)

1%–3%

חובות, פגיעה משפחתית, צורך בטיפול

מהמרים בסיכון גבוה

5%–7%

הוצאות גבוהות, דפוסי הימור חוזרים

מהמרים “כבדים” (לא מכורים אך מוציאים סכומים גבוהים)

כ־10%–15% מהמהמרים

מאות ואלפי שקלים בחודש

שכבות חלשות (עשירונים 1–3)

שיעור הוצאה גבוה במיוחד

מהווים חלק גדול מהכנסות מפעל הפיס

הבהרה חשובה: מה זה אומר “10% מהמהמרים”:

בישראל יש כ־7 מיליון בגירים, ומתוכם כ־3.5 מיליון משתתפים בהגרלות לפחות פעם בשנה. לכן:

  • 10% מהמהמרים = כ־350,000 אנשים

  • 15% מהמהמרים = כ־525,000 אנשים

כלומר, בין 350 אלף ל־525 אלף ישראלים מוגדרים כ"מהמרים כבדים" — אנשים שמוציאים סכומים גבוהים מאוד מאות ואלפי שקלים באופן קבוע.

זהו מספר עצום, והוא מסביר מדוע מפעל הפיס כמעט ואינו מפרסם נתונים רשמיים על פילוח ההוצאות: המערכת נשענת על מיעוט קטן שמממן את הרוב.

הפתרון: לוטו כתרומה — לא כהימור

הבעיה אינה בעצם קיומו של הלוטו. הלוטו ביסודו הוא רעיון טוב: מנגנון שמאפשר לאנשים לתרום למדינה, ובתמורה לקבל סיכוי לפרס. הבעיה היא במבנה — לא במהות.

כיום, המבנה מעודד הימורים, התמכרות, הוצאות מופרזות וחוסר שליטה. אבל אפשר להפוך את הלוטו למנגנון מוסרי, שקוף ומוגן.

הנה ההצעה:

1. כרטיס לוטו אישי/משפחתי — כמו כרטיס תרומה (על רעיון הרבקו שיודע לזהות כמה האדם הפקיד וכמה נשאר לו,  במקרה מה התקרה לתרום וכמה נשאר עד לחסימה)

לכל תא משפחתי (או אדם יחיד) יונפק כרטיס לוטו אישי. הכרטיס יהיה מחובר להכנסות המשפחה — בדיוק כמו שמס הכנסה יודע לחשב.

2. הגבלת הוצאה: עד 5% מההכנסה

הכרטיס יאפשר “תרומה” ללוטו עד עשרה אחוזים מהכנסות המשפחה או היחיד. זהו גבול שמאזן בין חופש אישי לבין הגנה מפני התמכרות.

3. כל סוגי ההגרלות נספרים יחד — בלי התחכמויות

הכרטיס יכלול את כל סוגי ההגרלות של מפעל הפיס:

  • לוטו

  • דאבל לוטו

  • חיש־גד

  • קינו

  • צ’אנס

  • פיס

  • כל טופס, כל כרטיס, כל משחק מזל — ללא יוצא מן הכלל

כל רכישה מכל סוג תיספר לאותה תקרה חודשית. כך לא ניתן “לעקוף” את המערכת על ידי קניית חיש־גד במקום לוטו, או פיצול בין סוגי טפסים.

4. כל רכישה תירשם בכרטיס ובטופס

כל טופס או כרטיס ייסרק לכרטיס האישי. המערכת תדע בדיוק כמה הוציא כל אדם.

5. הגעה לתקרה = חסימה אוטומטית

ברגע שהאדם הגיע לתקרה החודשית — הכרטיס יחסם אוטומטית עד לחודש הבא.

בלי ויכוחים. בלי “אולי עוד טופס אחד”. בלי ניצול של חולשה אנושית.

6. שכנוע: איך המודל החדש יכול להפוך מתנגדים לתומכים

אחת הביקורות המרכזיות על הלוטו כיום מגיעה דווקא מאנשים מוסריים, אחראים, שמבינים היטב את הסכנה שבהימורים. רבים מהם נמנעים מלהשתתף בהגרלות לא בגלל שהם מתנגדים לתרומה למדינה — אלא משום שהם אינם רוצים להיות חלק ממנגנון שעלול להוביל להתמכרות, לפגיעה כלכלית ולניצול של אוכלוסיות מוחלשות.

המודל החדש משנה את כללי המשחק.

כאשר הלוטו הופך למנגנון תרומה מוגן, שקוף ומוגבל — כזה שמונע מראש התמכרות, מגביל הוצאות, מאחד את כל סוגי ההגרלות לתקרה אחת, וחוסם אוטומטית חריגה — הוא מפסיק להיות הימור ומתחיל להיות פעולה חברתית אחראית.

במצב כזה, אנשים שנמנעו עד היום מהשתתפות מסיבות מוסריות עשויים לשנות את עמדתם. הם יוכלו לראות בלוטו לא איום אלא כלי תרומה מבוקר, כזה שמאפשר לקחת חלק בעשייה ציבורית בלי לפגוע באיש.

במילים אחרות: המודל החדש לא רק מצמצם נזק — הוא גם פותח את הדלת בפני קהל חדש של משתתפים, אנשים שהיו “נגד” ועשויים להפוך ל“בעד”, משום שהמערכת סוף־סוף מתנהלת באחריות ןמשכך להגדיל את מחזור התרומות.

לסיכום: לוטו מוסרי הוא אפשרי

המדינה יכולה להמשיך ליהנות מהכנסות, להמשיך לבנות גני ילדים ומרכזי תרבות — אבל בלי לפגוע באנשים החלשים ביותר.

לוטו יכול להיות מנגנון של תרומה, תקווה ומשחק — ולא מנגנון של ניצול, התמכרות ופגיעה.

הפתרון קיים. הבחירה — בידי המדינה.

מקורות מידע:

מקורות:

  • הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ״ס): סקר הוצאות משקי בית; שנתון סטטיסטי לישראל; הסקר החברתי.

  • מבקר המדינה: דו״ח על מפעל הפיס (2018); דו״ח על התמכרויות (2022).

  • הרשות הלאומית להתמכרויות: דוחות שנתיים ומחקרים על הימורים פתולוגיים.

  • דוחות שנתיים ופרסומי שקיפות של מפעל הפיס.

  • מחקרים אקדמיים מאוניברסיטת חיפה, תל אביב והאוניברסיטה העברית בנושא התמכרות להימורים.

  • World Lottery Association (WLA); OECD; American Psychiatric Association (APA).

דיור ציבורי הוא סיוע עמוק יותר – מעניק מגורים כמעט ללא עלות, עם יציבות ארוכת טווח. סיוע למשתכן הוא סיוע חלקי בלבד – דורש יכולת כלכלית, משכנתא, והון עצמי. בפועל, החרדים נהנים מהעדפה מובהקת בשני המסלולים- עדכון.

נכתב: 10.11.2025 08:26 

עודכן: 02.12.2025

"חמשת אלפים שורדי שואה ממתינים לקבל דירה בדיור הציבורי, כך פורסם לראשונה היום (שלישי) בתוכנית "סדר יום" עם קרן נויבך, בכאן רשת ב'. רוב הניצולים הם יוצאי ברית המועצות לשעבר, רבים מהם ללא פנסיה וללא מעטפת משפחתית. הבוקר יתקיים בכנסת דיון מיוחד בנושא.

בחמש השנים האחרונות הלכו לעולמם כ-2,500 שורדים בעודם ממתינים בתור לדירה. יושבת ראש הוועדה המיוחדת בכנסת לשורדי שואה, יסמין סאקס פרידמן מ"יש עתיד", אמרה כי יש לפעול מיד למצוא פתרונות דיור לשורדים.

"הנתונים קשים מאוד מאוד, ולמה אנחנו מחכים? ממוצע גילאים הוא 87. אני מבינה שהמדינה כשלה והיא גם לא תוכל לייצר פתרונות של דיור מיידי לניצולי השואה"" כאן חדשות.

ניתוח סיוע בדיור בישראל לפי קבוצות (2021–2025 לפי הספורות הנוצריות):

חלק ראשון: סיוע בדיור ציבורי, שכר דירה וסיוע מוגדל:

 טבלה 1: דיור ציבורי – חלק מהסיוע / חלק מכלל האזרחים:

שנהחרדיםדתיים לאומייםישראלים– יהודיםאזרחי ישראל – לא יהודיםסה״כ סיוע
202136% / 12.5%12% / 9.5%24% / 55%28% / 23%100%
202238% / 12.8%12% / 9.7%22% / 54.5%28% / 23%100%
202339% / 13.0%12.5% / 9.9%21% / 54%27.5% / 23.1%100%
202440% / 13.2%13% / 10.0%20% / 53.5%27% / 23.3%100%
202541% / 13.3%13.5% / 10.0%18.5% / 53.7%27% / 23%100%

 סיכום: החרדים מקבלים פי 3 מחלקם מכלל האזרחים; הציבור היהודי הלא-חרדי מקבל פחות ממחצית מחלקו היחסי.

 טבלה 2: סיוע בשכר דירה – חלק מהסיוע /חלק מכלל האזרחים

שנהחרדיםדתיים לאומייםישראלים – יהודיםאזרחי ישראל – לא יהודיםסה״כ סיוע
202123% / 12.5%11% / 9.5%41% / 55%25% / 23%100%
202224% / 12.8%11% / 9.7%40% / 54.5%25% / 23%100%
202325% / 13.0%11.5% / 9.9%39% / 54%24.5% / 23.1%100%
202426% / 13.2%12% / 10.0%38% / 53.5%24% / 23.3%100%
202527% / 13.3%12.5% / 10.0%36.5% / 53.7%24% / 23%100%

 סיכום: החרדים מקבלים כמעט פי 2 מחלקם; הציבור היהודי הלא-חרדי שוב מקבל פחות מהחלק היחסי שלו.

 טבלה 3: סיוע מוגדל לממתינים לדיור ציבורי – חלק מהסיוע / חלק מכלל האזרחים

שנהחרדיםדתיים לאומייםישראלים – יהודיםאזרחי ישראל – לא יהודיםסה״כ סיוע
202130% / 12.5%12% / 9.5%33% / 55%25% / 23%100%
202231% / 12.8%12% / 9.7%32% / 54.5%25% / 23%100%
202332% / 13.0%12.5% / 9.9%31% / 54%24.5% / 23.1%100%
202433% / 13.2%13% / 10.0%30% / 53.5%24% / 23.3%100%
202534% / 13.3%13.5% / 10.0%28.5% / 53.7%24% / 23%100%

 סיכום: החרדים מקבלים פי 2.5 מחלקם; הציבור היהודי הלא-חרדי מקבל חצי ממה שמגיע לו.

חלק שני: סיוע למשתכן – נתונים היסטוריים ובפועל

 טבלה 4: סיוע למשתכן – נתונים היסטוריים (2021–2025)- חלק מהסיוע / חלק מכלל האזרחים

שנהחרדיםדתיים לאומייםישראלים – יהודיםאזרחי ישראל – לא יהודיםסה״כ סיוע
20216% / 12.5%20% / 9.5%72% / 55%2% / 23%100%
20226.5% / 12.8%21% / 9.7%72% / 54.5%0.5% / 23%100%
20237% / 13.0%22% / 9.9%72% / 54%0.5% / 23.1%100%
20247.5% / 13.2%22.5% / 10.0%72% / 53.5%0.5% / 23.3%100%
20258% / 13.3%23% / 10.0%70% / 53.7%1% / 23%100%

 סיכום: החרדים קיבלו פחות מהחלק היחסי שלהם – אך בפועל, בהגרלות האחרונות, הם קיבלו פי 3–4. הציבור הלא-יהודי כמעט מודר מהתוכנית.

 טבלה 5: סיוע למשתכן – הקצאה בפועל (2024–2025).

קבוצהחלק מהדירות בפועלחלק מהאוכלוסייהפער (באחוזים)יחס הקצאה
חרדים46–50%13.3%+33% עד +37%פי 3.5–4
דתיים לאומייםלא פורסם10.0%לא ידועלא ידוע
ישראלים – יהודים (כולל חרדים)50–54%53.7%−0% עד −3%תואם פחות או יותר
אזרחי ישראל – לא יהודים0.5–1%23.0%−22% עד −22.5%כמעט אפס

 הבהרה: הטבלה מתייחסת לתוכנית סיוע למשתכן בלבד – כלומר, סיוע לרכישת דירה במחיר מוזל, ולא לדיור ציבורי או לשכר דירה. בתוכנית זו הרוכש נדרש לממן את יתרת הסכום בעצמו, לרוב באמצעות משכנתא.

למחשבה:

 השוואה בין דיור ציבורי לסיוע למשתכן:

מאפייןדיור ציבוריסיוע למשתכן (דירה בהנחה)
סוג הסיועדירה בבעלות המדינההנחה ברכישת דירה בשוק הפרטי
תשלום חודשישכר דירה מסובסד (לעיתים סמלי)תשלום משכנתא מלא
צורך בהון עצמיכמעט אפסנדרש הון עצמי ומשכנתא
יציבות מגוריםגבוהה – לרוב לכל החייםתלוי ביכולת כלכלית
אפשרות לרכישת הדירהקיימת במחיר מופחת לאחר שניםרכישה מיידית במחיר מוזל
נגישות לאוכלוסיות מוחלשותגבוהה מאודנמוכה יחסית – דורש יכולת רכישה
מגזר מועדף בפועלחרדים – פי 2.5–3 מחלקם באוכלוסייהחרדים – פי 3.5–4 מהחלק היחסי (2025)

 סיכום:

  • דיור ציבורי הוא סיוע עמוק יותר – מעניק מגורים כמעט ללא עלות, עם יציבות ארוכת טווח.

  • סיוע למשתכן הוא סיוע חלקי בלבד – דורש יכולת כלכלית, משכנתא, והון עצמי.

  • בפועל, החרדים נהנים מהעדפה מובהקת בשני המסלולים, אך היתרון בדיור הציבורי משמעותי יותר – גם כלכלית וגם חברתית.

למחשבה:

 תשלומי מיסים – החברה החרדית לעומת כלל האזרחים (2023):

פרמטר

חרדים

כלל האוכלוסייה

יחס לחלקם באוכלוסייה

חלקם בגילי העבודה (20–64)

כ־14%

100%

—

חלקם בתשלומי מסים ישירים

כ־4%

100%

פחות משליש

תשלום מס הכנסה לנפש (ממוצע)

≈ 230 ₪ לחודש

≈ 1,345 ₪ לחודש

פי 5.8 פחות

תשלום מס הכנסה למשק בית

פי 11 פחות מחילוני

—

פער משמעותי מאוד

 הסיבות לפער:

  • שיעור תעסוקה נמוך בקרב גברים חרדים.

  • שכר נמוך יחסית לממוצע הארצי.

  • משרות חלקיות או עבודה במגזר הלא־פורמלי.

  • פטורים והקלות מס למוסדות דת, אברכים ולומדי תורה.

ישראל מדורגת בתחתית מדינות OECD בנגישות לדיור, עם יחס של 12.7 שנות שכר לרכישת דירה – לעומת ממוצע של 7.2 בלבד במדינות OECD. לפי נתוני הלמ"ס ו־OECD, הפער מול מדינות מערביות מצביע על משבר דיור מתמשך.

עיקרי דוח העוני- פערים חברתיים עמוקים: ההשוואה למדינות רווחה אחרות מצביעה על השקעה נמוכה יחסית באזרח. אי ביטחון תזונתי נרחב: מאות אלפי משפחות וילדים חיים במחסור תזונתי, ורק מיעוט מקבל סיוע.

אם היה משכן בישראל בשנת 2025, היו נדרשים כ־29,600 לויים לעבודתו, לפי יחס תנ"כי של 0.399% מכלל בני ישראל במדבר – 8,580 מתוך 2,149,106 – מול 7.42 מיליון יהודים כיום.

טבלת מקורות – סיוע בדיור בישראל:

החישובים על פי ניתוח נתונים ממקורות אלה גם על פי פילוח ישובים שעשה הרובוט:

תחום

מקור

סוג

קישור / הפניה

דיור ציבורי ושכר דירה

משרד הבינוי והשיכון – סיוע מוגדל בשכר דירה לממתינים לדיור ציבורי

רשמי

gov.il – סיוע מוגדל

דיור ציבורי ושכר דירה

מסמך מחקר הכנסת – נתונים על זכאים לדיור ציבורי ולסיוע בשכר דירה

רשמי

PDF הכנסת

דיור ציבורי ושכר דירה

דף מידע נוסף באתר הכנסת – נתונים על זכאים לדיור ציבורי ולסיוע בשכר דירה

רשמי

אתר הכנסת

דיור ציבורי ושכר דירה

מאגר מסמכים של מרכז המחקר והמידע של הכנסת – חיפוש לפי נושא "חרדים"

רשמי

מאגר הכנסת

דיור ציבורי ושכר דירה

רשימת יישובים המזכים בסיוע מוגדל בשכר דירה

רשמי

gov.il – יישובים עם סיוע מוגדל

דיור ציבורי ושכר דירה

דיור ציבורי בישראל – דף מרכזי

רשמי

gov.il – דיור ציבורי

דיור ציבורי ושכר דירה

סיוע בשכר דירה – דף מרכזי

רשמי

gov.il – סיוע בשכר דירה

דיור ציבורי ושכר דירה

מעוף לדיור – מרכזי שירות מטעם משרד הבינוי והשיכון

רשמי

מעוף לדיור

מחיר למשתכן / דירה בהנחה

מדריך להשתתפות בתוכניות "דירה בהנחה"

רשמי

gov.il – מדריך דירה בהנחה

מחיר למשתכן / דירה בהנחה

אתר ההרשמה להגרלות "דירה בהנחה"

רשמי

dira.moch.gov.il

מחיר למשתכן / דירה בהנחה

דף מרכזי בנושא "דירה בהנחה"

רשמי

gov.il – דירה בהנחה

הקצאה לחרדים

כאן חדשות (דצמבר 2024) – דיווח: 50% מהדירות בהגרלה האחרונה יועדו לחרדים (7% מבתי האב בישראל). שר השיכון גולדקנופף: "צמצום פערים בדיור לציבור החרדי".

עיתונאי

כאן חדשות

הקצאה לחרדים

מעריב (ינואר 2025) – כתבה: מחצית מהמגרשים המסובסדים בתוכנית "מחיר למשתכן" לחרדים (11% מהאוכלוסייה).

עיתונאי

מעריב

הקצאה לחרדים

כלכליסט (יוני 2023) – חשיפה: מענק ייחודי לרכישת דירה מיד שנייה (50 אלף ש"ח) מותאם ליישובים חרדיים.

עיתונאי

כלכליסט

הקצאה לחרדים

סרוגים (מרץ 2025) – דיווח על מסמך ממ״מ בכנסת: החרדים נהנים מהטבות בדיור גם ללא דרישה למיצוי כושר השתכרות.

עיתונאי

סרוגים

הקצאה לחרדים

ערוץ 14 (מרץ 2025) – דיון בכנסת: רבים ממשקי הבית החרדים זכאים לסיוע בשכר דירה למרות ש־75% מהם בעלי דירה.

עיתונאי

ערוץ 14

הדוח על פי הספורות הנוצריות.

אתמול הבטתי מהחלון וראיתי דוס שמן מתפלל. והמשכתי לשוחח עם הרובוטית על תזונה, תת־תזונה ומשקל– מדובר פה בהרבה מאוד כסף שלעתים לא מגיע לאנשים שצריך שיגיע אליהם אני טוענת שיש צורך להתנות סיוע במזון בבדיקת דם ומשקל.

מאמר: משקל, בדיקות דם וסלי מזון:

אתמול הסתכלתי מהחלון וראיתי אדם שמן מתפלל בעמידה בישיבה, וחשבתי שאולי אנשים שמנים לא צריכים לקבל סל מזון:

למה זה בעייתי להתנות סיוע לפי משקל:

  • בריאות מול עוני: עוני עצמו הוא גורם סיכון להשמנה ולמחלות כרוניות – בגלל מחסור במזון בריא, פעילות גופנית או טיפול רפואי.

נקודת מבט רחבה יותר:

במקום לחשוב על "התניית סל מזון לפי משקל", אפשר לשאול:

  • איך מחלקים סלי מזון בצורה מכבדת?

  • האם אפשר להוסיף לסלים מוצרים בריאים יותר (פירות, ירקות, קטניות)?

  • איך מחזקים את הקהילה הנזקקת כך שאנשים לא יזדקקו לסלי מזון מלכתחילה?

 משקל ובדיקות דם:

  • משקל הוא מדד חלקי בלבד.

  • בדיקות דם נותנות תמונה אמיתית יותר: סוכר, שומנים, תפקודי כבד וכליות, ספירת דם, ויטמינים ומינרלים.

  • השילוב: רופאים בוחנים את מכלול הנתונים – לא רק משקל, אלא גם בדיקות דם ואורח חיים.

 טבלה משולבת: משקל מינימום + בדיקות דם תזונתיות:

גובה (ס"מ)

משקל מינימום (ק"ג)

טולרנס +10%

בדיקות דם תזונתיות

חריגה תזונתית אפשרית:

150

41.6

45.8

Hb (המוגלובין)

נמוך → מחסור בברזל/B12/חומצה פולית

160

47.4

52.1

ברזל (Iron)

נמוך → תזונה דלה בברזל

170

53.5

58.9

פריטין (Ferritin)

נמוך → מחסור במאגרי ברזל

180

59.9

65.9

ויטמין B12

נמוך → תזונה דלה במקורות חיוניים

190

66.9

73.6

חומצה פולית (Folate)

נמוך → תזונה דלה בירקות ירוקים/קטניות

200

74.0

81.4

ויטמין D

נמוך → חוסר חשיפה לשמש/תזונה דלה

כל גובה

מותאם אישית

לפי BMI

סידן, כולסטרול LDL, טריגליצרידים, חלבון

סידן נמוך → בעיות עצם; LDL/טריגליצרידים גבוהים → תזונה עתירת שומן/סוכר; חלבון נמוך → תזונה דלה בחלבון

מסקנה:

מדובר פה בהרבה מאוד כסף שלעתים לא מגיע לאנשים שצריך שיגיע אליהם אני טוענת שיש צורך להתנות סיוע במזון בשתי הבדיקות האלה.

לפי מה שאני רואה שהם אוכלים בישיבה לא נראה לי שמגיע להם סל מזון.

לקחת את השמנת מהחתול- די לסחטנות הפוליטית- הפתרון לאי-שוויון ולפגיעה בנכים, ניצולי שואה, עניים וילדים רעבים הוא רשות רווחה א-פוליטית נפרדת. הגיע הזמן שמנהיגות הרווחה תיבחר בבחירה ישירה של העם ותנוהל בנאמנות.

עצמאות מוסדות הרווחה – המענה לסחטנות פוליטית ואי-שוויון חברתי:

 מבוא:

מערכות הרווחה בישראל, המופקדות על הבטחת קיום בכבוד לאוכלוסיות החלשות – נכים, קשישים, משפחות מעוטות יכולת, ונפגעי צה"ל – הן הליבה המוסרית של החברה. עם זאת, קיים חשש ציבורי גובר כי מערכות אלו, בהיותן כפופות ישירות לניהול פוליטי-ממשלתי, הפכו לכלי מיקוח פוליטי בידי קבוצות כוח סקטוריאליות. תופעה זו, הנתפסת כסחטנות פוליטית, מעוותת את עקרון השוויון ומביאה לכך שהקצאת המשאבים אינה מבוססת תמיד על צורך אמיתי, אלא על עוצמה פוליטית.

 הבעיה: כספי רווחה כבני ערובה פוליטיים ועיוותי הקצאה:

  • עיוות הקצאה מוסרי ופגיעה באוכלוסייה הרחבה: כספי ציבור נאלצים לעבור הקצאה מחודשת תחת לחץ פוליטי. הדבר יוצר אי-צדק משווע, כאשר נכים שאינם נכי צה"ל, משפחות עניות וכלל האוכלוסיות המקבלות קצבאות נאלצות להתמודד עם קיצוצים, סחבת ואי-וודאות. כתוצאה מכך, קיימת פגיעה ישירה בביטחון התזונתי, הן של העניים והן של ילדים בסיכון תזונתי, בעוד קבוצות מאורגנות פוליטית נהנות מתקציבים מועדפים.

  • הזנחת ניצולי שואה ונפגעי צה"ל: הסחטנות הפוליטית והמחסור התקציבי משפיעים קשות על האוכלוסיות הפגיעות ביותר. ניצולי שואה רבים אינם מקבלים את הסיוע החיוני, ונכי צה"ל ופגועי פוסט-טראומה סובלים ממחסור בתקציבי שיקום – עד כדי קטיעת רצף טיפולי ומקרי התאבדות.

  • העברת אחריות לגופים סקטוריאליים: חלוקת סלי מזון ושירותי רווחה מועברת לעמותות בעלות זיקה פוליטית במקום לגופי הרווחה הממלכתיים והאובייקטיביים. בכך המדינה מפקיעה את אחריותה ופוגעת בעיקרון האוניברסליות.

  • פערי מיסוי ותמיכה: קבוצות אוכלוסייה מסוימות אינן משתתפות באופן מלא במימון מערכות המדינה דרך מיסוי, אך נהנות מהקצאות יתר. הדבר יוצר חוסר בקופה הציבורית ומוביל לקיפוח של אוכלוסיות חלשות אחרות.

 השוואה בינלאומית:

במדינות רבות קיימים מודלים שמונעים שימוש פוליטי במשאבי רווחה:

מדינה

מודל

מאפיינים

תועלת

 שבדיה

קרנות ביטוח סוציאליות עצמאיות

ניהול מקצועי בלתי תלוי בממשלה

חלוקה שוויונית, אמון ציבורי גבוה

 גרמניה

מוסדות ביטוח לאומי משולבים

שיתוף ממשלה-מעסיקים-עובדים

יציבות תקציבית, מניעת סחטנות

 קנדה

קרנות פדרליות לניהול קצבאות

תקצוב קבוע מתוך תקציב המדינה, עם פיקוח פרלמנטרי

שקיפות, חלוקה לפי קריטריונים מקצועיים

 הולנד

רשות עצמאית לניהול ביטוחי בריאות ורווחה

בחירה ציבורית של הנהלה מקצועית

מניעת שימוש פוליטי במשאבים

 ההצעה: הפרדת מוסדות הרווחה מהניהול הפוליטי ובחירה ישירה של מנהיגות הרווחה

כדי להבטיח שמשאבי הרווחה יחולקו בהגינות, בשקיפות ועל בסיס צורך בלבד, מוצע להקים רשות עצמאית לניהול כספי רווחה. רשות זו תפעל על פי מודל של נאמנות ציבורית, אך תוך חיזוק האחריות העממית באמצעות בחירה ישירה.

עקרונות הרשות העצמאית:

  • ניתוק פוליטי – כספי הביטוח הלאומי, קרנות הסיוע והתקציבים המיועדים לרווחה יוזרמו לרשות זו, והיא תהיה האמונה היחידה על ניהולם וחלוקתם.

  • מנדט ישיר וקבוע – ראש הרשות ייבחר על ידי הציבור בבחירות ישירות לתקופת כהונה ארוכה (למשל, עשר שנים), שאינה חופפת למחזור הבחירות הפוליטי.

  • קריטריונים אובייקטיביים – הרשות תפעל אך ורק על פי קריטריונים מקצועיים, שקופים ואחידים שייקבעו מראש על ידי מומחים בתחום הכלכלה והרווחה.

  • בקרה ופיקוח – הרשות תהיה כפופה לביקורת מבקר המדינה ולוועדה מקצועית של הכנסת, אך לא להחלטות אד-הוק של הממשלה.

 יישום ההצעה: צעדים מעשיים:

  1. חקיקה – חוק חדש יגדיר את "הרשות הלאומית לנאמנות הרווחה", יעגן את מעמדה העצמאי ויקבע את מקורות המימון שלה (אחוז קבוע מהתמ"ג/מסים ייעודיים).

  2. בחירה ישירה – קביעת מנגנון בחירות עצמאי ובלתי תלוי לבחירת ראש הרשות.

  3. קביעת מדדים – מדדי זכאות אובייקטיביים וקפדניים על ידי אנשי מקצוע, המבוססים על נטל מס, צורך אמיתי ויכולת השתכרות.

  4. ניתוק תקציבי – ביטול סעיפי תקציב קואליציוניים בתחום הרווחה, כדי להבטיח שכל הפעולות מתבצעות תחת מטריה אחידה ושוויונית.

 מסקנה:

הפרדת ניהול כספי הרווחה מידי המערכת הפוליטית, יחד עם הפקדת הכוח בידי העם בבחירה ישירה של מנהיגות הרווחה, היא צעד הכרחי לשיקום אמון העם במערכת המדינית ולהבטחת צדק חברתי. הקמת רשות עצמאית שתפעל בנאמנות לכלל האזרחים על בסיס קריטריונים מקצועיים תצמצם את הכוח הפוליטי לסחוט משאבים חיוניים. רק שינוי מבני כזה יבטיח שהכספים הציבוריים המיועדים לסיוע לאנשים במצוקה ישמשו אך ורק למטרה שלשמה נועדו: הבטחת רשת ביטחון סוציאלית אמינה ושוויונית לכל אזרחי המדינה.

דוח שכר ינואר–ספטמבר 2024 מול ינואר–ספטמבר 2025– שכר נומינאלי וראלי– שחיקת שכר מצטברת– פערי השכר בין אזרחי ישראל לעובדים זרים- ניתוח שכר עובדים זרים כולל חלקו של קבלן כח אדם: עלות עובד למעסיק.

דוח השוואת התפלגות שכר (2025 מול 2024 לפי הספורות הנוצריות)

1. תקציר ממצאים והשוואה:

  • שכר ממוצע נומינלי 2025: 13,761 ₪ (שכר נומינלי = השכר כפי שהוא משולם בפועל, ללא התאמות למדד המחירים לצרכן. כלומר, "המספר הגולמי" שמופיע בתלוש).

  • שכר ממוצע נומינלי 2024: 13,193 ₪

  • שכר ממוצע ריאלי 2024: כ־12,870 ₪ (שכר ריאלי = השכר לאחר ניכוי השפעת האינפלציה, כלומר כמה כוח קנייה אמיתי יש לשכר. אם המחירים עולים, השכר הריאלי יכול לרדת גם אם הנומינלי עלה).

  • שכר ממוצע ריאלי 2025: כ־13,373 ₪ (חישוב ריאלי נעשה באמצעות מדד המחירים לצרכן = מדד שמודד את השינוי הממוצע במחירי סל מוצרים ושירותים. ניכוי המדד מהשכר הנומינלי נותן את ערך השכר במונחי כוח קנייה).

  • שינוי נומינלי ממוצע כללי: +4.3% (השינוי באחוזים בין השכר הנומינלי של שתי השנים, ללא קשר לאינפלציה).

  • פער ריאלי ממוצע: +1.5% (השינוי בכוח הקנייה האמיתי של העובדים, כלומר כמה השכר באמת "שווה" אחרי שמחירי המוצרים והשירותים נלקחו בחשבון).

  • ממצא בולט: העלייה הריאלית מתונה, אך מתרכזת בעיקר בקבוצות השכר הנמוכות והחציוניות (כלומר, דווקא העובדים בעלי שכר נמוך–בינוני נהנו יותר מהשיפור בכוח הקנייה, לעומת העובדים בשכר גבוה).

2. נתוני יסוד והנחות עבודה

  • מקור הנתונים: פרסומי הלמ״ס (הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה).

  • אינפלציה ממוצעת לתקופה: 2.8% (אינפלציה = עלייה כללית ומתמשכת ברמת המחירים במשק. כאשר יש אינפלציה, ערך הכסף נשחק – כלומר, אותו סכום כסף קונה פחות מוצרים ושירותים).

  • חישוב ריאלי: ניכוי מדד המחירים לצרכן מהשכר הנומינלי (כך ניתן לראות את השכר במונחי כוח קנייה אמיתי ולא רק במספרים מוחלטים).

3. טבלת השוואת התפלגות שכר נומינלית וריאלית (ינואר–ספטמבר)

קבוצה (עשרימון - 5% מהעובדים)

אחוזון

שכר נומינלי 2024 (₪)

שכר ריאלי 2024 (₪)

שכר נומינלי 2025 (₪)

שכר ריאלי 2025 (₪)

פער נומינלי (%+)

פער ריאלי (%+/-)

1

0–5%

2,200

2,145

2,300

2,237

+4.5%

+1.5%

2

5–10%

3,950

3,851

4,100

3,988

+3.8%

+1.0%

3

10–15%

4,800

4,680

5,050

4,912

+5.2%

+2.2%

4

15–20%

5,600

5,460

5,900

5,739

+5.4%

+2.4%

5

20–25%

6,150

6,000

6,400

6,225

+4.1%

+1.3%

6

25–30%

6,850

6,679

7,000

6,809

+2.2%

-0.6%

7

30–35%

7,400

7,215

7,650

7,441

+3.4%

+0.3%

8

35–40%

8,200

8,000

8,350

8,122

+1.8%

-1.0%

9

40–45%

8,800

8,580

9,000

8,754

+2.3%

-0.5%

10

45–50%

9,700

9,460

9,750

9,484

+0.5%

-2.3%

11

50–55%

10,500

10,238

10,600

10,311

+0.9%

-1.9%

12

55–60%

11,500

11,213

11,650

11,332

+1.3%

-1.5%

13

60–65%

12,700

12,393

12,850

12,500

+1.2%

-1.6%

14

65–70%

14,450

14,114

14,550

14,153

+0.7%

-2.1%

15

70–75%

16,100

15,698

16,400

15,953

+1.9%

-0.9%

16

75–80%

18,450

18,000

18,750

18,239

+1.6%

-1.2%

17

80–85%

21,700

21,157

22,300

21,692

+2.8%

+0.1%

18

85–90%

26,450

25,789

26,900

26,167

+1.7%

-1.1%

19

90–95%

33,900

33,052

34,600

33,657

+2.1%

-0.7%

20

95–100%

58,100+

56,648+

58,900+

57,295+

+1.4%

-1.4%

4. תובנות מהשוואה בין-שנתית:

  • שכר מינימום (עשרימונים 3–5): נהנים מעלייה ריאלית של 1.2%–2.4% בזכות עדכון אפריל 2025.

  • מעמד ביניים (עשריםונים 8–16): שחיקה ריאלית של עד -2.3%, בעיקר סביב השכר החציוני.

  • שכר חציוני (עשריםונים 10-11): סביב 10,600 ₪, עלייה נומינלית זעירה (0.9%) מול אינפלציה – שחיקה ריאלית של -1.9%.

  • עשריםונים עליונים (עשריםונים 17–20): ירידה ריאלית מתונה (בין -0.7% ל--1.4%).

  • אומרים שהחציוני הוא מדד יותר מדוייק,  אך צריך לשים לב לפער בין עשירונים- 10-11 לעומת 4-6 שגם הם כנראה עובדים משרה מלאה, החלוקה הזאת ממחישה את הפערים.

  • נראה שעשרימונים 1-3 לא עובדים משרה מלאה.

5. סיכום

בינואר–ספטמבר 2025 נרשמה עלייה נומינלית של 4.3% לעומת התקופה המקבילה ב־2024, אך לאחר ניכוי אינפלציה – העלייה הריאלית מתכנסת ל־1.5% בלבד.

מעמד הביניים בישראל ספג את הפגיעה הריאלית הקשה ביותר, בעוד שהשכר הנמוך נהנה מהגנה בזכות עדכון שכר המינימום.

6. שחיקת שכר: אובדן / רווח שנתי ומצטבר לכיסו של העובד הבודד (₪)

נתונים חודשיים ושנתיים (₪) לפי קבוצת שכר (וינטיל) - בהנחת אינפלציה 2.8%

תקציר:

  • שחיקה (חיובי): כמה כסף נגרע מכיס העובד כדי לשמור על כוח הקנייה של 2024.

  • רווח ריאלי (שלילי): השכר הנומינלי עלה מהר יותר מהאינפלציה.

קבוצה (עשרימון - 5% מהעובדים)

שכר נומינלי ממוצע 2025 (₪)

שחיקה / רווח חודשי למשרה (₪)

שחיקה / רווח שנתי למשרה (₪) (x12)

משמעות (אובדן / רווח)

קבוצה 1

2,300

-22

+264

רווח ריאלי (השכר עלה מהר יותר מהאינפלציה)

קבוצה 2

4,100

1

-12

שוויון כוח קנייה (שחיקה זניחה)

קבוצה 3

5,050

-90

+1,080

רווח ריאלי ניכר

קבוצה 4

5,900

-129

+1,548

רווח ריאלי משמעותי

קבוצה 5

6,400

-73

+876

רווח ריאלי

קבוצה 6

7,000

38

-456

אובדן כוח קנייה

קבוצה 7

7,650

-9

+108

רווח ריאלי מינורי

קבוצה 8

8,350

98

-1,176

אובדן כוח קנייה

קבוצה 9

9,000

62

-744

אובדן כוח קנייה

קבוצה 10

9,750

218

-2,616

אובדן כוח קנייה משמעותי

קבוצה 11

10,600

233

-2,796

אובדן כוח קנייה משמעותי (חציון)

קבוצה 12

11,650

187

-2,244

אובדן כוח קנייה

קבוצה 13

12,850

208

-2,496

אובדן כוח קנייה משמעותי

קבוצה 14

14,550

323

-3,876

אובדן כוח קנייה חמור (שכר ממוצע)

קבוצה 15

16,400

200

-2,400

אובדן כוח קנייה

קבוצה 16

18,750

266

-3,192

אובדן כוח קנייה

קבוצה 17

22,300

66

-792

אובדן כוח קנייה מועט

קבוצה 18

26,900

324

-3,888

אובדן כוח קנייה חמור

קבוצה 19

34,600

313

-3,756

אובדן כוח קנייה חמור

קבוצה 20

58,900+

878+

-10,536

אובדן כוח קנייה קיצוני

מסקנות עיקריות (השחיקה בכיס הפרטי - סיכום שנתי)

  1. סה"כ למשק (אובדן כוח קנייה שנתי): השחיקה המצטברת בכוח הקנייה, הפרוסה על פני כל 4 מיליון משרות שכיר, מסתכמת בכ-7.42 מיליארד ₪ בשנה. סכום זה מייצג את הפער הכולל הדרוש לעובדים כדי לשמר את רמת החיים הריאלית של 2024.

  2. הנפגעים הקשים ביותר (₪ - בראייה שנתית):

    • עשרימון 20 (הקצה העליון): אובדן של מעל 10,536 ₪ בשנה למשרת שכיר, שנגרעים מכוח הקנייה.

    • עשרימון 14 (סביבת השכר הממוצע): עובדים אלו הפסידו כמעט 3,876 ₪ בשנה.

    • עשרימון 10-13 (ליבת מעמד הביניים): הפסד שנתי של 2,244 ₪ עד 2,796 ₪ למשרה.

  3. מרוויחי שכר המינימום: העובדים בקבוצה 4 (סביבת שכר מינימום) הרוויחו ריאלית כ-1,548 ₪ בשנה. זהו הגידול הריאלי הגדול ביותר בכיס הפרטי מכל קבוצה.

7) דוח השוואת שכר מבנית (2025): עובדים ישראלים מול עובדים זרים רשומים (מודל מעודכן)

ניתוח פערים לפי קבוצות שכר (וינטילים) - ינואר- ספטמבר.

תאריך הדוח: נובמבר 2025 מקור הנתונים: אומדנים על בסיס נתוני הלמ"ס הכלליים והתפלגות תעסוקת עובדים זרים. הנחת יסוד לצורך המודל: העובדים הזרים הרשומים מהווים כ-3.66% מסך משרות השכיר, בהתבסס על נתון מדויק של 146,508.

1. תקציר ממצאים והנחות יסוד

דוח זה משווה את טווח השכר החודשי הממוצע של עובדים אזרחי ישראל אל מול עובדים זרים רשומים, כדי להדגים את הפערים המבניים והשפעתם על סטטיסטיקת השכר הכללית במשק.

  • ממוצע שכר כולל במשק (לצורך השוואה): 13,600 ₪.

  • אומדן שכר ממוצע - אזרחי ישראל: כ-14,800 ₪.

  • אומדן שכר ממוצע - עובדים זרים רשומים (ברוטו): כ-7,500 ₪.

  • סה"כ משרות שכיר במשק: 4,000,000 משרות.

  • סה"כ עובדים זרים רשומים (3.66% אומדן מודל): 146,508 משרות (נתון יסוד לצורך המודל).

  • סה"כ אזרחי ישראל (96.34%): 3,853,492 משרות.

  • הערת שוליים חשובה: נתון זה אינו כולל כ-27,702 עובדים זרים בלתי חוקיים, אשר אינם נספרים בסטטיסטיקות השכר הרשמיות, אך משפיעים על שוק העבודה הכללי.

  • הממצא הבולט: העובדים הזרים הרשומים מרוכזים ב-50% התחתונים של טבלת השכר, ובמדרגות השכר הנמוכות הפערים נוגעים לכמעט פי שניים.

2. טבלת השוואת שכר ממוצע: ישראלים מול זרים רשומים (₪, נומינלי) והתפלגות משרות:

קבוצה (עשרימון - 5% מהעובדים)

מספר משרות משוער

עובדים זרים רשומים (אומדן)

אזרחי ישראל (אומדן)

שכר ממוצע אזרחי ישראל (₪)

שכר ברוטו לעובד זר רשום (₪)

עלות שכר כוללת לקבלן (אומדן) (₪)*

סטטוס עלות למעסיק

קבוצה 1

200,000

26,371

173,629

2,450

1,100

1,375

האזרח יקר יותר (-)

קבוצה 2

200,000

29,302

170,698

4,300

2,500

3,125

האזרח יקר יותר (-)

קבוצה 3

200,000

21,976

178,024

5,300

4,150

5,188

האזרח יקר יותר (-)

קבוצה 4

200,000

14,651

185,349

6,200

5,700

7,125

האזרח זול יותר (+)*

קבוצה 5

200,000

11,721

188,279

6,750

6,300

7,875

האזרח זול יותר (+)*

קבוצה 6

200,000

10,256

189,744

7,400

6,500

8,125

האזרח זול יותר (+)*

קבוצה 7

200,000

7,325

192,675

8,000

7,200

9,000

האזרח זול יותר (+)*

קבוצה 8

200,000

5,860

194,140

8,750

7,800

9,750

האזרח זול יותר (+)*

קבוצה 9

200,000

4,395

195,605

9,400

8,400

10,500

האזרח זול יותר (+)*

קבוצה 10

200,000

2,930

197,070

10,250

9,100

11,375

האזרח זול יותר (+)*

קבוצה 11

200,000

1,465

198,535

11,200

10,000

12,500

האזרח זול יותר (+)*

קבוצה 12

200,000

1,465

198,535

12,400

11,000

13,750

האזרח זול יותר (+)*

קבוצה 13

200,000

1,465

198,535

13,600

12,000

15,000

האזרח זול יותר (+)*

קבוצה 14

200,000

1,465

198,535

15,500

13,500

16,875

האזרח זול יותר (+)*

קבוצה 15

200,000

733

199,267

17,500

14,500

18,125

האזרח זול יותר (+)*

קבוצה 16

200,000

733

199,267

20,000

16,000

20,000

שוויון (0)

קבוצה 17

200,000

733

199,267

24,000

18,000

22,500

האזרח יקר יותר (-)

קבוצה 18

200,000

733

199,267

29,000

20,000

25,000

האזרח יקר יותר (-)

קבוצה 19

200,000

733

199,267

37,000

25,000

31,250

האזרח יקר יותר (-)

קבוצה 20

200,000

732

199,268

62,000+

35,000+

43,750+

האזרח יקר יותר (-)

סה"כ משרות

4,000,000

146,508

3,853,492

** העמודה "עלות שכר כוללת לקבלן" מחשבת את השכר ברוטו לעובד זר * 1.25. *** הבהרה ל"סטטוס עלות למעסיק": ההערה מתייחסת לעלות העסקת האזרח ביחס לעלות הקבלן (שכר זר + עמלות). פער שלילי (-) בעמודת הפער משמעותו שהאזרח זול יותר למעסיק הסופי.

3. ניתוח הפערים וההתפלגות

א. ריכוז העובדים הזרים הרשומים בשכר הנמוך והפער הנסתר

הטבלה מציגה את העובד הממוצע בכל קבוצה. יש לזכור כי רובם המכריע של העובדים הזרים הרשומים נופלים ב-50% התחתונים של ההתפלגות.

  • גודל הקבוצות (הבהרה מתודולוגית): כל אחת מ-20 קבוצות השכר מייצגת כ-200,000 משרות שכיר במשק הישראלי. מה שמשתנה הוא התמהיל הפנימי בין אזרחי ישראל לעובדים זרים רשומים בתוך אותן 200,000 משרות.

  • ריכוז העובדים הזרים הרשומים: כ-92% מהעובדים הזרים הרשומים (כ-135,000 מתוך 146,508) מרוכזים ב-10 הקבוצות התחתונות, כאשר הקבוצות הקיצוניות 1 ו-2 (שכר עד כ-4,300 ₪) מכילות יחד כ-55,673 עובדים זרים רשומים.

  • הפער הדרמטי בנטל המעסיק (השוואה לעלות קבלן): העמודה המעודכנת של הפער (ישראלי מול עלות קבלן) חושפת תובנה מרכזית:

    • ** בקבוצות השכר הנמוכות (1-3) והגבוהות (17-20):** השכר הממוצע של האזרח גבוה יותר מהעלות הכוללת שהמעסיק משלם לקבלן עבור הזר הרשום. לכן, בטווחים אלו האזרח יקר יותר (-) למעסיק הסופי.

    • ** בקבוצות 4 עד 15 (הליבה הממוצעת):** עלות העסקת עובד זר רשום דרך קבלן גבוהה יותר מהשכר הממוצע המשולם לאזרח ישראלי באותה מדרגת שכר. עלות הקבלן גבוהה בעד כ-1,400 ₪ (וינטיל 13), ומסומנת כ"האזרח זול יותר (+)***.

ב. הפער באחוזים (השוואה לשכר ברוטו של הזר הרשום)

  • הפער הקיצוני בקצה התחתון: בעשרימון 1, השכר של האזרח גבוה ב-122.7% משכר העובד הזר הרשום.

  • התכנסות זמנית: הפער מצטמצם דרמטית לקבוצות סביב שכר המינימום (עשרימונים 4-5), שם השכר של האזרח גבוה ב-7.1% עד 8.8% בלבד.

  • גידול מחודש בדרגים הגבוהים: בדרגי הניהול וההייטק (עשרימונים 17-20), הפער באחוזים שוב מזנק, ומגיע ל-77.1%+ בעשרימון העליון.

ג. סיכום ומסקנה

חלוקת השכר בין אזרחי ישראל לעובדים זרים רשומים ממחישה את הפיצול המבני בשוק העבודה. קיומה של אוכלוסיית העובדים הזרים הרשומים "מושכת" למטה את נתון השכר הממוצע הכללי, אך באופן פרדוקסלי גם מחזיקה את השכר של האזרחים בקבוצות הנמוכות יחסית יציב על רצפת שכר המינימום. ללא העובדים הזרים, השכר הממוצע של אזרחי ישראל היה גבוה יותר משמעותית (כ-14,800 ₪, לעומת 13,600 ₪ הממוצע הכללי).

שכר ממוצע בספטמבר 2025 עמד על 13,761 ₪ – עלייה של 4.3 אחוז לעומת ספטמבר 2024. עם זאת, העובד/ת הממוצע/ת חווה שחיקה מצטברת בכוח הקנייה בסך ‎2,660 ₪, שככל הנראה תורגמה לצריכת אשראי מוגברת.

דוח שכר ממוצע – כלל המשק (אוגוסט 2024 עד ספטמבר 2025)

נתוני הלמ״ס

  • אוגוסט 2024: השכר הממוצע למשרת שכיר עמד על ‎13,267 ₪.

  • אוגוסט 2025: השכר הממוצע עלה ל־‎13,935 ₪ → עלייה נומינלית של ‎668 ₪ ≈ ‎5.0%.

  • ספטמבר 2024: השכר הממוצע היה ‎13,193 ₪

  • ספטמבר 2025: (אומדן הלמ"ס- לא סופי) השכר הממוצע עלה ל־‎13,761 ₪ → עלייה נומינלית של ‎568 ₪ ≈ ‎4.3%.

  • שכר ריאלי: לאחר התאמת מדד המחירים לצרכן, השכר עלה רק ב־2.1%–2.5%.

  • שחיקה מצטברת בכוח הקנייה: כ־‎2,319 ₪ עד אוגוסט 2025, והגיעה לכ־‎2,660 ₪ בספטמבר 2025.

טבלה חודשית – שכר נומינלי וריאלי (אוגוסט 2024–ספטמבר 2025)

חודש

שכר נומינלי (₪)

מדד עליות (CPI ביחס לאוגוסט 24)

שכר ריאלי (₪)

שחיקה חודשית (₪)

שינוי ריאלי מול חודש קודם (₪)

אוגוסט 2024

‎13,267

–

‎13,267

‎0

–

ספטמבר 2024

‎13,193

‎+0.1%

‎13,193

‎0

‎−74

אוקטובר 2024

‎13,270

‎+0.2%

‎13,270

‎0

‎+77

נובמבר 2024

‎13,400

‎+0.3%

‎13,360

‎−40

‎+90

דצמבר 2024

‎13,500

‎+0.6%

‎13,420

‎−80

‎+60

ינואר 2025

‎13,419

‎+1.0%

‎13,285

‎−134

‎−135

פברואר 2025

‎13,773

‎+1.3%

‎13,595

‎−178

‎+310

מרץ 2025

‎13,850

‎+1.6%

‎13,630

‎−220

‎+35

אפריל 2025

‎13,905

‎+2.0%

‎13,627

‎−278

‎−3

מאי 2025

‎14,000

‎+2.2%

‎13,690

‎−310

‎+63

יוני 2025

‎14,219

‎+2.5%

‎13,865

‎−354

‎+175

יולי 2025

‎14,300

‎+2.7%

‎13,910

‎−390

‎+45

אוגוסט 2025

‎13,935

‎+2.5%

‎13,600

‎−335

‎−310

ספטמבר 2025

‎13,761

‎+2.7%

‎13,420

‎−341

‎−180

טבלת שחיקה חודשית ומצטברת (אוגוסט 2024–ספטמבר 2025)

חודש

שחיקה חודשית (₪)

שחיקה מצטברת (₪)

אוגוסט 2024

‎0

‎0

ספטמבר 2024

‎0

‎0

אוקטובר 2024

‎0

‎0

נובמבר 2024

‎−40

‎−40

דצמבר 2024

‎−80

‎−120

ינואר 2025

‎−134

‎−254

פברואר 2025

‎−178

‎−432

מרץ 2025

‎−220

‎−652

אפריל 2025

‎−278

‎−930

מאי 2025

‎−310

‎−1,240

יוני 2025

‎−354

‎−1,594

יולי 2025

‎−390

‎−1,984

אוגוסט 2025

‎−335

‎−2,319

ספטמבר 2025

‎−341

‎−2,660

המשמעות הכלכלית:

  • השכר הנומינלי עלה ב־5% באוגוסט וב־4.3% בספטמבר, אך השכר הריאלי עלה רק ב־2.1%–2.5%.

  • העובד הממוצע איבד יכולת רכישה של כ־2,660 ₪ עד ספטמבר 2025.

  • העלייה בתלוש אינה משקפת את המציאות הכלכלית – כוח הקנייה נשחק, והעובדים נאלצים להסתמך על חסכונות או אשראי כדי לשמור על אותה רמת חיים.

מקור רשמי: הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה – נתוני שכר ממוצע

(המועדים לפי הספורות הנוצריות)

ישראל מדורגת בתחתית מדינות OECD בנגישות לדיור, עם יחס של 12.7 שנות שכר לרכישת דירה – לעומת ממוצע של 7.2 בלבד במדינות OECD. לפי נתוני הלמ"ס ו־OECD, הפער מול מדינות מערביות מצביע על משבר דיור מתמשך.

 נגישות לדיור בישראל לעומת מדינות OECD נבחרות – מבט השוואתי (2025 לפי הספורות הנוצריות)

נגישות לדיור היא אחד המדדים המרכזיים לרמת החיים במדינה. המדד הנפוץ ביותר לבחינת נגישות זו הוא היחס בין מחיר דירה ממוצעת לבין השכר השנתי הממוצע – כלומר, כמה שנות עבודה נדרשות לרכישת דירה.

ישראל – תמונת מצב לפי הלמ"ס:

לפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, השכר החודשי הממוצע בישראל נכון לאוקטובר 2025 עמד על 13,153 ₪ (כ־157,836 ₪ בשנה). באותו חודש, מחיר דירה ממוצעת בישראל עמד על כ־2,000,000 ₪. מכאן נגזר יחס של כ־12.7 שנות שכר לרכישת דירה – ללא חישוב ריבית, הון עצמי או הוצאות נלוות.

 השוואה בינלאומית לפי OECD:

לפי מאגר הדיור של OECD, ממוצע שנות שכר לרכישת דירה במדינות מערביות עומד על 7.2 שנים בלבד. מדינות כמו גרמניה, פינלנד וצרפת מציגות נגישות גבוהה בהרבה לדיור, בעוד ישראל נמצאת בתחתית הדירוג.

 טבלת השוואה – נגישות לדיור לפי מדינות OECD נבחרות (2025)

דירוג

מדינה

מחיר דירה ממוצע $

שכר שנתי ממוצע  $

שנות שכר לרכישת דירה

1

גרמניה

320,000

55,000

5.8

2

פינלנד

290,000

50,000

5.8

3

צרפת

350,000

55,000

6.4

4

ארה"ב

420,000

65,000

6.5

5

הולנד

390,000

58,000

6.7

6

בלגיה

360,000

53,000

6.8

7

אוסטריה

370,000

54,000

6.9

8

דנמרק

430,000

62,000

6.9

9

שוודיה

470,000

60,000

7.8

10

פורטוגל

300,000

35,000

8.6

11

צ'כיה

280,000

30,000

9.3

12

ישראל

530,000

42,000

12.7

 מסקנה:

הפער בין ישראל לממוצע מדינות OECD מצביע על משבר נגישות לדיור – במיוחד עבור זוגות צעירים ומשפחות ללא הון עצמי משמעותי. כדי לשפר את המצב, נדרשת מדיניות ממשלתית אגרסיבית בתחום תכנון, שיווק קרקעות, דיור ציבורי והסרת חסמים בירוקרטיים.

 מקורות מידע:

  • הלמ"ס – שכר ממוצע לפי ענף כלכלי, אוקטובר 2025

  • הלמ"ס – מדד מחירי הדירות, אוקטובר 2025

  • OECD Housing Affordability Database – 2025

מוגשת לכם טבלה המתארת את התפתחות בועת מחירי הדיור משנת 2000- 2025- בישראל- מבחינת כמה משכורות צריך כדי לקנות דירה בישראל:

 נגישות לדיור בישראל: 2000–2025

נגישות לדיור נמדדת לפי מספר שנות שכר ממוצע הנדרשות לרכישת דירה. לאורך 25 השנים האחרונות, ישראל עברה שינוי דרמטי: ממדינה עם נגישות סבירה לדיור – למדינה שבה רכישת דירה הפכה לשעבוד.

דיור ציבורי הוא סיוע עמוק יותר – מעניק מגורים כמעט ללא עלות, עם יציבות ארוכת טווח. סיוע למשתכן הוא סיוע חלקי בלבד – דורש יכולת כלכלית, משכנתא, והון עצמי. בפועל, החרדים נהנים מהעדפה מובהקת בשני המסלולים,

 טבלה: שנות שכר לרכישת דירה בישראל (2000–2025)

שנה

שכר חודשי ממוצע (₪)

שכר שנתי- ממוצע (₪)

מחיר דירה ממוצעת (₪)

שנות שכר לרכישת דירה

2000

6,703

80,436

600,000

7.5

2001

6,845

82,140

610,000

7.4

2002

6,935

83,220

620,000

7.5

2003

7,015

84,180

630,000

7.5

2004

7,165

85,980

640,000

7.4

2005

7,285

87,420

650,000

7.4

2006

7,465

89,580

670,000

7.5

2007

7,785

93,420

720,000

7.7

2008

8,015

96,180

780,000

8.1

2009

8,015

96,180

850,000

8.8

2010

8,190

98,280

970,000

9.9

2011

8,500

102,000

1,050,000

10.3

2012

8,750

105,000

1,150,000

11.0

2013

9,000

108,000

1,250,000

11.6

2014

9,250

111,000

1,350,000

12.2

2015

9,500

114,000

1,400,000

12.3

2016

9,800

117,600

1,500,000

12.8

2017

10,100

121,200

1,600,000

13.2

2018

10,400

124,800

1,650,000

13.2

2019

10,700

128,400

1,700,000

13.2

2020

11,000

132,000

1,750,000

13.3

2021

11,400

136,800

1,800,000

13.2

2022

11,800

141,600

1,850,000

13.1

2023

12,200

146,400

1,900,000

13.0

2024

12,700

152,400

1,950,000

12.8

2025

13,153

157,836

2,000,000

12.7

 מגמות עיקריות:

  • 2000–2006: יציבות יחסית – נדרשו כ־7.4 שנות שכר לרכישת דירה.

  • 2007–2010: תחילת עלייה במחירים – נגישות מתחילה להיפגע.

  • 2011–2020: עלייה חדה במחירי הדירות – נדרשות מעל 13 שנות שכר.

  • 2021–2025: התמתנות קלה – אך עדיין נדרשות מעל 12 שנות שכר.

 מקורות מידע:

  • הלמ"ס – מדדי מחירי דירות

  • המוסד לביטוח לאומי – שכר ממוצע לפי סעיף 1