המערכת האזורית במזרח התיכון נמצאת בתקופה של רגישות יוצאת דופן. איראן, ישראל וארצות הברית — שלוש שחקניות מרכזיות — פועלות בתוך מרחב שבו כל תזוזה קטנה משנה את מאזן הכוחות. בשנים האחרונות ניכר כי היחסים בין ישראל לארצות הברית עברו תהליך של הצטננות, בעיקר בתחום שיתוף הפעולה הצבאי. שינוי זה לא נעלם מעיניה של איראן, שמנתחת בקפידה כל סדק אפשרי בקשר בין ירושלים לוושינגטון.
הצטננות היחסים בין ישראל לארה״ב — ואיך איראן מפרשת זאת
העובדה שארצות הברית לא ביקשה מישראל להצטרף לתקיפות האחרונות נגד מטרות איראניות, ואף בלמה יוזמות ישראליות לפעולה משמעותית בלבנון, נתפסת בטהראן כהוכחה לכך שהקשר האסטרטגי בין שתי המדינות אינו כפי שהיה בעבר. איראן מבינה היטב את המשמעות: ישראל פחות מתואמת עם וושינגטון, ולכן מרחב הפעולה שלה מצטמצם.
עם זאת, האיראנים גם יודעים דבר נוסף — אולי חשוב אף יותר: תקיפה איראנית ישירה על ישראל תחזיר מיד את ארצות הברית לשולחן הפעולה המשותפת. כל פגיעה משמעותית בישראל תגרום לארה״ב להתייצב לצידה באופן כמעט אוטומטי, מתוך מחויבות אסטרטגית עמוקה ובשל החשש מהידרדרות אזורית רחבה.
ישראל כשותפה היחידה של ארה״ב במתקפה על איראן
בעוד מדינות אירופה מחזיקות אינטרסים ברורים במיצרי הורמוז — נתיב ימי קריטי לכלכלתן — הן לא הצטרפו למהלך האמריקאי נגד איראן. ישראל, לעומת זאת, הייתה היחידה שהלכה עם ארצות הברית עד הסוף. זהו מסר שאיראן לא יכולה להתעלם ממנו: למרות המתיחות, ישראל עדיין מוכנה לשלם מחיר מדיני וביטחוני כדי לשמר את הברית עם וושינגטון.
אם איראן תתקוף את ישראל, התרחיש יחזור על עצמו — הפעם בעוצמה גדולה יותר. איראן יודעת זאת היטב, ולכן היא נזהרת שלא לדחוף את ישראל ואת ארצות הברית אל חיבוק אסטרטגי מחודש.
האינטרס האיראני: לשמר את המצב הקיים
איראן פועלת מתוך הבנה עמוקה של הפסיכולוגיא הפוליטית בישראל. היא יודעת שראש הממשלה בנימין נתניהו רואה באיום האיראני יעד היסטורי — משימה שהוא מעוניין להשלים. תקיפה איראנית ישירה על ישראל תעניק לו לגיטימציא פנימית וחיצונית לפעול בעוצמה נגד איראן, אולי אפילו באופן שיחצה קווים אדומים.
לכן, האיראנים נזהרו עד כה שלא להעניק לנתניהו את ההזדמנות הזאת. הם שומרים על רמת חיכוך נמוכה יחסית מול ישראל, ומעדיפים לפעול בזירות עקיפות — דרך שלוחות, ארגונים פרוקסי, והפעלת לחץ מדוד — במקום להיגרר למלחמה ישירה.
סיכום: משחק שחמט מורכב — וכולם מודעים לכל תזוזה
המציאות האסטרטגית הנוכחית היא משחק שחמט עדין שבו כל צד מנסה לשמר יתרון בלי להבעיר את הלוח כולו.
-
ישראל מבקשת לשמר את הברית עם ארצות הברית אך גם לשמור לעצמה יכולת פעולה עצמאית.
-
ארצות הברית מנסה לנהל את האזור בזהירות, בלי להיגרר למלחמה רחבה.
-
איראן מנסה להרחיב את השפעתה, אך מבינה היטב את גבולות הכוח ואת המחיר של תקיפה ישירה.
בתוך המשוואה הזאת, כל טיל, כל הצהרה וכל תזוזה צבאית עלולה לשנות את התמונה. איראן יודעת זאת — ולכן היא ממשיכה לשחק בזהירות, בתקווה לשמר את המצב שבו נתניהו נותר עם תאוותו בידו כמו שאומרים…
|