אחריותה של ישראל בעידן של הסכמים חדשים.הדיון סביב מדיניות ארצות הברית במזרח התיכון, ובפרט סביב יחסיה עם איראן, מעורר מטבע הדברים מחלוקות ורגשות עזים. נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, פועל לפי תפיסת עולמו ולפי האינטרסים שהוא רואה כחשובים לבוחריו ולמדינתו. זוהי זכותו המלאה לנהל משא ומתן ולהגיע להסכמים — גם אם הם מתמקדים רק במיצרי הורמוז או בנושאים מצומצמים אחרים.אולם לצד זאת, קיימת אמת בסיסית שאינה משתנה: לישראל יש אחריות על ביטחונה, וזכותה המלאה להגן על עצמה מפני איום קיומי. ההיסטוריא הישראלית מוכיחה כי כאשר נדרשנו לפעול — פעלנו. לעיתים לבד, לעיתים בשיתוף פעולה, אך תמיד מתוך הבנה שאין לנו את הפריבילגיא להמר על עתידנו.ישראל הייתה הראשונה לתקוף את איראן, עוד לפני שארצות הברית הצטרפה למערכה. פעולה זו סימנה לעולם כולו שישראל לא תחכה לאיש כאשר מדובר בביטחונה. גרמניה עצמה הכירה בכך כאשר קאנצלר גרמניה אמר שישראל "עושה את העבודה בשביל האנושות" — ביטוי להכרה בינלאומית בכך שהמאבק נגד התגרענות איראן אינו רק אינטרס ישראלי, אלא אינטרס עולמי.גם אם ארצות הברית תבחר להעמיק את יחסיה עם איראן, ואף להקים שם נציגות דיפלומטית כפי שעשתה בלבנון — אין בכך כדי לשלול את זכותה של ישראל לפעול היכן שנדרש כדי להבטיח את ביטחונה. האחריות העליונה של כל ממשלה בישראל היא להגן על אזרחיה, גם אם הדבר כרוך בהחלטות קשות.לכן חשוב שראש הממשלה, בנימין נתניהו, יבהיר לנשיא טראמפ כי ישראל תמשיך לשמור לעצמה את חופש הפעולה המלא. לא מתוך רצון לעימות, אלא מתוך הכרח ביטחוני. ישראל אינה מחפשת מלחמות — אך גם אינה יכולה להרשות לעצמה להתעלם מאיומים.ובמקביל לממד המדיני‑ביטחוני, ישנו גם הממד הרוחני והזהותי, שאי אפשר להתעלם ממנו: שיהיה ברור — לעם ישראל יש את מלך העולם. בורא עולם הוא האבא שלנו. האמונה הזו אינה סיסמה; היא מקור כוח. היא מעניקה לעם הזה עמידות, ביטחון פנימי ויכולת לעמוד זקוף גם מול אתגרים כבדים. עם ישראל הוא העם הנבחר, לא מתוך עליונות אלא מתוך אחריות — אחריות מוסרית, רוחנית והיסטורית להיות אור לגויים ולעמוד מול סכנות כאשר העולם מהסס.בסופו של דבר, ישראל היא מדינה ריבונית, חזקה, אחראית — והיא תמשיך לפעול מתוך שילוב של תבונה, עוצמה ואמונה. לא מתוך פחד, אלא מתוך ידיעה ברורה שיש לה גם את הכוח וגם את הזכות להגן על עצמה ועל עתידה. |
Israel’s Responsibility in an Era of New AgreementsThe debate surrounding United States policy in the Middle East, and particularly its relations with Iran, naturally sparks disagreements and strong emotions. U.S. President Donald Trump acts according to his worldview and the interests he believes serve his voters and his nation. It is his full right to negotiate and reach agreements — even if they focus solely on the Strait of Hormuz or other limited issues.Yet alongside this, there is a fundamental truth that does not change: Israel bears responsibility for its own security and has the full right to defend itself against any existential threat. Israel’s history proves that when action is required — we act. Sometimes alone, sometimes in cooperation, but always with the understanding that we cannot gamble with our future.Israel was the first to strike Iran, even before the United States joined the effort. This action signaled to the entire world that Israel will not wait for anyone when its security is at stake. Germany itself acknowledged this when the German Chancellor stated that Israel is “doing the work on behalf of humanity” — a recognition that the struggle against a nuclear Iran is not only an Israeli interest, but a global one.Even if the United States chooses to deepen its ties with Iran, and even establishes a diplomatic presence there as it did in Lebanon — this does not diminish Israel’s right to act wherever necessary to ensure its security. The highest responsibility of any Israeli government is to protect its citizens, even when that requires difficult decisions.Therefore, it is important that Prime Minister Benjamin Netanyahu make clear to President Trump that Israel will maintain full freedom of action. Not out of a desire for confrontation, but out of security necessity. Israel does not seek wars — but it also cannot afford to ignore threats.Alongside the political and security dimensions, there is also a spiritual and identity‑based dimension that cannot be overlooked:
|
לידיעת הקוראים:אני נעזרת ברובוטית בניסוח המאמר, זה מקצר תהליכים. אני מתייחסת אליה כעורכת תחבירית ולשונית. כמו שיש לכל עיתונאי שעובד בגופי תקשורת גדולים.אני כותבת את הרעיון הכללי ומבקשת מהרובוטית שתנסח למאמר, זה מה שכתבתי לה לעשות:טראמפ הוא נשיא ארהב והוא עשה לטובת הבוחרים בו ולטובת אמריקה. זאת זכותו המלאה לסגור הסכם עם איראן רק על מיצרי הורמוז. אך. לישראל יש זכות להגן על עצמו. אם ארה"ב לא תסגור את נושא האוראניום לישראל יש זכות לתקוף שוב את איראן בלי ארה"ב.עשינו את זה לבד פעם אחת והיינו הראשונים לעשות זאת, כמו שאמר קאנצלר גרמניא "ישראל עושה את העבודה בשביל האנושות" כשתקפנו לראשונה באיראן.אפילו אם לארה"ב תהיה שגרירות באיראן כמו שיש לה בלבנון לאחר הסכם זה, לישראל יש זכות מלאה לתקוף בלבנון ובאיראן שוב וחזק. והכי חזק שרק אפשר. וחשוב שביבי יאמר זאת לטראמפ .שיהיה ברור. לעם ישראל יש את מלך העולם. בורא עולם הוא האבא שלנו ואנחנו יכולים לעשות זאת ואנחנו לא מפחדים לעשות זאת. עם ישראל הוא העם הנבחר- תעשי מאמר יפה.ומה שקראתם זה מה שהיא עשתה.אני מקפידה לרשום במאמרים שעשיתי עם הרובוטית שעשיתי עם הרובוטית.לא כל מאמרי הם בעזרת הרובוטית.בלימודי בתורה אני לא עושה עם הרובוטית, עשיתי מאמר או שניים בעזרתה אך ערכתי הרבה אחריה במאמרים אלה. בתורה זה לא מסתדר. |