לקריאת הפרשה- שֹׁפְטִים- פרשת אֵ֥ין מֶ֖לֶךְ בְּיִשְׂרָאֵ֑ל. |
פרשת שמשון- פרשת אין מלך בישראל- הדגשים ללמידה.
וַיֵּ֥לֶךְ שִׁמְשׁ֖וֹן עַזָּ֑תָה וַיַּרְא–שָׁם֙ אִשָּׁ֣ה זוֹנָ֔ה וַיָּבֹ֖א אֵלֶֽיהָ: לַֽעַזָּתִ֣ים | לֵאמֹ֗ר בָּ֤א שִׁמְשׁוֹן֙ הֵ֔נָּה וַיָּסֹ֛בּוּ וַיֶּאֶרְבוּ–ל֥וֹ כָל–הַלַּ֖יְלָה בְּשַׁ֣עַר הָעִ֑יר וַיִּתְחָרְשׁ֤וּ כָל–הַלַּ֙יְלָה֙ לֵאמֹ֔ר עַד–א֥וֹר הַבֹּ֖קֶר וַהֲרְגְנֻֽהוּ: וַיִּשְׁכַּ֣ב שִׁמְשׁוֹן֮ עַד–חֲצִ֣י הַלַּיְלָה֒ וַיָּ֣קָם | בַּחֲצִ֣י הַלַּ֗יְלָה וַיֶּאֱחֹ֞ז בְּדַלְת֤וֹת שַֽׁעַר–הָעִיר֙ וּבִשְׁתֵּ֣י הַמְּזוּז֔וֹת וַיִּסָּעֵם֙ עִֽם–הַבְּרִ֔יחַ וַיָּ֖שֶׂם עַל–כְּתֵפָ֑יו וַֽיַּעֲלֵם֙ אֶל–רֹ֣אשׁ הָהָ֔ר אֲשֶׁ֖ר עַל–פְּנֵ֥י חֶבְרֽוֹן: פרשת שמשון.גם מפה נלמד שמזוזות הן משני צידי הדלת , מה שאתם קוראים לו משקופים, הפתח שעלו נסגרת הדלת מורכב משתי מזוזות בצדדים ומשקוף הוא החלק העליון.הציווי הוא לכתוב על מזוזות הדלתות הכלי שבתוכו נמצא הקלף על מזוזות דלתות הבתים לא יכול להקרא מזוזה:שתי מזוזות ומשקוף. |
במקרה הזה מיכה ואנשיו רדפו את שבט דן מאחור, לכן הטף מלפנים:וְשֵׁשׁ–מֵא֣וֹת אִ֗ישׁ חֲגוּרִים֙ כְּלֵ֣י מִלְחַמְתָּ֔ם נִצָּבִ֖ים פֶּ֣תַח הַשָּׁ֑עַר אֲשֶׁ֖ר מִבְּנֵי–דָֽן:וַֽיַּעֲל֞וּ חֲמֵ֣שֶׁת הָאֲנָשִׁ֗ים הַהֹלְכִים֮ לְרַגֵּ֣ל אֶת–הָאָרֶץ֒ בָּ֣אוּ שָׁ֔מָּה לָקְח֗וּ אֶת–הַפֶּ֙סֶל֙ וְאֶת–הָ֣אֵפ֔וֹד וְאֶת–הַתְּרָפִ֖ים וְאֶת–הַמַּסֵּכָ֑ה וְהַכֹּהֵ֗ן נִצָּב֙ פֶּ֣תַח הַשַּׁ֔עַר וְשֵׁשׁ–מֵא֣וֹת הָאִ֔ישׁ הֶחָג֖וּר כְּלֵ֥י הַמִּלְחָמָֽה: וְאֵ֗לֶּה בָּ֚אוּ בֵּ֣ית מִיכָ֔ה וַיִּקְחוּ֙ אֶת–פֶּ֣סֶל הָאֵפ֔וֹד וְאֶת–הַתְּרָפִ֖ים וְאֶת–הַמַּסֵּכָ֑ה וַיֹּ֤אמֶר אֲלֵיהֶם֙ הַכֹּהֵ֔ן מָ֥ה אַתֶּ֖ם עֹשִֽׂים: וַיֹּאמְרוּ֩ ל֨וֹ הַחֲרֵ֜שׁ שִֽׂים–יָדְךָ֤ עַל–פִּ֙יךָ֙ וְלֵ֣ךְ עִמָּ֔נוּ וֶֽהְיֵה–לָ֖נוּ לְאָ֣ב וּלְכֹהֵ֑ן הֲט֣וֹב |הֱיוֹתְךָ֣ כֹהֵ֗ן לְבֵית֙ אִ֣ישׁ אֶחָ֔ד א֚וֹ הֱיוֹתְךָ֣ כֹהֵ֔ן לְשֵׁ֥בֶט וּלְמִשְׁפָּחָ֖ה בְּיִשְׂרָאֵֽל: וַיִּיטַב֙ לֵ֣ב הַכֹּהֵ֔ן וַיִּקַּח֙ אֶת–הָ֣אֵפ֔וֹד וְאֶת–הַתְּרָפִ֖ים וְאֶת–הַפָּ֑סֶל וַיָּבֹ֖א בְּקֶ֥רֶב הָעָֽם: וַיִּפְנ֖וּ וַיֵּלֵ֑כוּ וַיָּשִׂ֨ימוּ אֶת–הַטַּ֧ף וְאֶת–הַמִּקְנֶ֛ה וְאֶת–הַכְּבוּדָּ֖ה לִפְנֵיהֶֽם: הֵ֥מָּה הִרְחִ֖יקוּ מִבֵּ֣ית מִיכָ֑ה וְהָאֲנָשִׁ֗ים אֲשֶׁ֤ר בַּבָּתִּים֙ אֲשֶׁר֙ עִם–בֵּ֣ית מִיכָ֔ה נִֽזְעֲק֔וּ וַיַּדְבִּ֖יקוּ אֶת–בְּנֵי–דָֽן: וַֽיִּקְרְאוּ֙ אֶל–בְּנֵי–דָ֔ן וַיַּסֵּ֖בּוּ פְּנֵיהֶ֑ם וַיֹּאמְר֣וּ לְמִיכָ֔ה מַה–לְּךָ֖ כִּ֥י נִזְעָֽקְתָּ: וַיֹּ֡אמֶר אֶת–אֱלֹהַי֩ אֲשֶׁר–עָשִׂ֨יתִי לְקַחְתֶּ֧ם וְֽאֶת–הַכֹּהֵ֛ן וַתֵּלְכ֖וּ וּמַה–לִּ֣י ע֑וֹד וּמַה–זֶּ֛ה תֹּאמְר֥וּ אֵלַ֖י מַה–לָּֽךְ: פרשת אין מלך בישראל.במקרה הזה עשיו בא אל יעקב מלפנים, יעקב שלא ידע אם לשלום או למלחמה הוא בא שם את הטף מאחור:וַיִּשָּׂ֨א יַֽעֲקֹ֜ב עֵינָ֗יו וַיַּרְא֙ וְהִנֵּ֣ה עֵשָׂ֣ו בָּ֔א וְעִמּ֕וֹ אַרְבַּ֥ע מֵא֖וֹת אִ֑ישׁ וַיַּ֣חַץ אֶת־הַיְלָדִ֗ים עַל־לֵאָה֙ וְעַל־רָחֵ֔ל וְעַ֖ל שְׁתֵּ֥י הַשְּׁפָחֽוֹת׃ וַיָּ֧שֶׂם אֶת־הַשְּׁפָח֛וֹת וְאֶת־יַלְדֵיהֶ֖ן רִֽאשֹׁנָ֑ה וְאֶת־לֵאָ֤ה וִֽילָדֶ֨יהָ֙ אַֽחֲרֹנִ֔ים וְאֶת־רָחֵ֥ל וְאֶת־יוֹסֵ֖ף אַֽחֲרֹנִֽים׃ פרשת אין מלך בישראל. |
נַעֲרָ֣ה בְתוּלָ֔ה אֲשֶׁ֧ר לֹֽא–יָדְעָ֛ה אִ֖ישׁ לְמִשְׁכַּ֣ב זָכָ֑ר וַיָּבִ֨יאוּ אוֹתָ֤ם אֶל–הַֽמַּחֲנֶה֙– כמו הכהן האשה מהגויים לישראל צריכה להיות אישה בתולה במובן שלא ידעה משכב זכר, ברור שאסור שתהיה גרושה או אלמנה– וְאַתֶּ֧ם תִּֽהְיוּ־לִ֛י מַמְלֶ֥כֶת כֹּֽהֲנִ֖ים וְג֣וֹי קָד֑וֹשׁ אֵ֚לֶּה הַדְּבָרִ֔ים אֲשֶׁ֥ר תְּדַבֵּ֖ר אֶל־בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל– פרשת אין מלך ישראל.
המקרה הוא מקרה שהיתה מלחמת אחים בין ישראל לשבט בנימין.
במלחמה זאת נשבעו בני ישראל לא לתת לבנימין נשים.
ובהמשך היתה בעיה, מאיפה יקחו בנימין נשים ויש סכנה שיכחד שבט בישראל.
לצורך ריבוי נכון היה אפשר לקחת מבנות הגויים המותרים לישראל עם כל החוקה הנלוית להיתר זה כפי שיוזכר בהמשך וזאת מתוך מקום שלא מתיחס למקרה של לגופו של ענין אלא לאורחות ולחקיקה הנלמדת מזאת:
וְאִ֣ישׁ יִשְׂרָאֵ֔ל נִשְׁבַּ֥ע בַּמִּצְפָּ֖ה לֵאמֹ֑ר אִ֣ישׁ מִמֶּ֔נּוּ לֹא–יִתֵּ֥ן בִּתּ֛וֹ לְבִנְיָמִ֖ן לְאִשָּֽׁה: וַיָּבֹ֤א הָעָם֙ בֵּֽית–אֵ֔ל וַיֵּ֤שְׁבוּ שָׁם֙ עַד–הָעֶ֔רֶב לִפְנֵ֖י הָאֱלֹהִ֑ים וַיִּשְׂא֣וּ קוֹלָ֔ם וַיִּבְכּ֖וּ בְּכִ֥י גָדֽוֹל: וַיֹּ֣אמְר֔וּ לָמָ֗ה יְהוָה֙ אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל הָ֥יְתָה זֹּ֖את בְּיִשְׂרָאֵ֑ל לְהִפָּקֵ֥ד הַיּ֛וֹם מִיִּשְׂרָאֵ֖ל שֵׁ֥בֶט אֶחָֽד: וַֽיְהִי֙ מִֽמָּחֳרָ֔ת וַיַּשְׁכִּ֣ימוּ הָעָ֔ם וַיִּבְנוּ–שָׁ֖ם מִזְבֵּ֑חַ וַיַּעֲל֥וּ עֹל֖וֹת וּשְׁלָמִֽים: וַיֹּֽאמְרוּ֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל מִ֠י אֲשֶׁ֨ר לֹא–עָלָ֧ה בַקָּהָ֛ל מִכָּל–שִׁבְטֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל אֶל–יְהוָ֑ה כִּי֩ הַשְּׁבוּעָ֨ה הַגְּדוֹלָ֜ה הָיְתָ֗ה לַ֠אֲשֶׁר לֹא–עָלָ֨ה אֶל–יְהוָ֧ה הַמִּצְפָּ֛ה לֵאמֹ֖ר מ֥וֹת יוּמָֽת: וַיִּנָּֽחֲמוּ֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל אֶל–בִּנְיָמִ֖ן אָחִ֑יו וַיֹּ֣אמְר֔וּ נִגְדַּ֥ע הַיּ֛וֹם שֵׁ֥בֶט אֶחָ֖ד מִיִּשְׂרָאֵֽל: מַה–נַּעֲשֶׂ֥ה לָהֶ֛ם לַנּוֹתָרִ֖ים לְנָשִׁ֑ים וַאֲנַ֙חְנוּ֙ נִשְׁבַּ֣עְנוּ בַֽיהוָ֔ה לְבִלְתִּ֛י תֵּת–לָהֶ֥ם מִבְּנוֹתֵ֖ינוּ לְנָשִֽׁים: וַיֹּ֣אמְר֔וּ מִ֗י אֶחָד֙ מִשִּׁבְטֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל אֲשֶׁ֛ר לֹֽא–עָלָ֥ה אֶל–יְהוָ֖ה הַמִּצְפָּ֑ה וְ֠הִנֵּה לֹ֣א בָא–אִ֧ישׁ אֶל–הַֽמַּחֲנֶ֛ה מִיָּבֵ֥ישׁ גִּלְעָ֖ד אֶל–הַקָּהָֽל: וַיִּתְפָּקֵ֖ד הָעָ֑ם וְהִנֵּ֤ה אֵֽין–שָׁם֙ אִ֔ישׁ מִיּוֹשְׁבֵ֖י יָבֵ֥שׁ גִּלְעָֽד: וַיִּשְׁלְחוּ–שָׁ֣ם הָעֵדָ֗ה שְׁנֵים–עָשָׂ֥ר אֶ֛לֶף אִ֖ישׁ מִבְּנֵ֣י הֶחָ֑יִל וַיְצַוּ֨וּ אוֹתָ֜ם לֵאמֹ֗ר לְ֠כוּ וְהִכִּיתֶ֞ם אֶת–יוֹשְׁבֵ֨י יָבֵ֤שׁ גִּלְעָד֙ לְפִי–חֶ֔רֶב וְהַנָּשִׁ֖ים וְהַטָּֽף: וְזֶ֥ה הַדָּבָ֖ר אֲשֶׁ֣ר תַּעֲשׂ֑וּ כָּל–זָכָ֗ר וְכָל–אִשָּׁ֛ה יֹדַ֥עַת מִשְׁכַּב–זָכָ֖ר תַּחֲרִֽימוּ: וַֽיִּמְצְא֞וּ מִיּוֹשְׁבֵ֣י | יָבֵ֣ישׁ גִּלְעָ֗ד אַרְבַּ֤ע מֵאוֹת֙ נַעֲרָ֣ה בְתוּלָ֔ה אֲשֶׁ֧ר לֹֽא–יָדְעָ֛ה אִ֖ישׁ לְמִשְׁכַּ֣ב זָכָ֑ר וַיָּבִ֨יאוּ אוֹתָ֤ם אֶל–הַֽמַּחֲנֶה֙ שִׁלֹ֔ה אֲשֶׁ֖ר בְּאֶ֥רֶץ כְּנָֽעַן: וַֽיִּשְׁלְחוּ֙ כָּל–הָ֣עֵדָ֔ה וַֽיְדַבְּרוּ֙ אֶל–בְּנֵ֣י בִנְיָמִ֔ן אֲשֶׁ֖ר בְּסֶ֣לַע רִמּ֑וֹן וַיִּקְרְא֥וּ לָהֶ֖ם שָׁלֽוֹם: וַיָּ֤שָׁב בִּנְיָמִן֙ בָּעֵ֣ת הַהִ֔יא וַיִּתְּנ֤וּ לָהֶם֙ הַנָּשִׁ֔ים אֲשֶׁ֣ר חִיּ֔וּ מִנְּשֵׁ֖י יָבֵ֣שׁ גִּלְעָ֑ד וְלֹֽא–מָצְא֥וּ לָהֶ֖ם כֵּֽן: וְהָעָ֥ם נִחָ֖ם לְבִנְיָמִ֑ן כִּֽי–עָשָׂ֧ה יְהוָ֛ה פֶּ֖רֶץ בְּשִׁבְטֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל: וַיֹּֽאמְר֨וּ זִקְנֵ֣י הָעֵדָ֔ה מַה–נַּעֲשֶׂ֥ה לַנּוֹתָרִ֖ים לְנָשִׁ֑ים כִּֽי–נִשְׁמְדָ֥ה מִבִּנְיָמִ֖ן אִשָּֽׁה: וַיֹּ֣אמְר֔וּ יְרֻשַּׁ֥ת פְּלֵיטָ֖ה לְבִנְיָמִ֑ן וְלֹֽא–יִמָּחֶ֥ה שֵׁ֖בֶט מִיִּשְׂרָאֵֽל: וַאֲנַ֗חְנוּ לֹ֥א נוּכַ֛ל לָתֵת–לָהֶ֥ם נָשִׁ֖ים מִבְּנוֹתֵ֑ינוּ כִּֽי–נִשְׁבְּע֤וּ בְנֵֽי–יִשְׂרָאֵל֙ לֵאמֹ֔ר אָר֕וּר נֹתֵ֥ן אִשָּׁ֖ה לְבִנְיָמִֽן: וַיֹּאמְר֡וּ הִנֵּה֩ חַג–יְהוָ֨ה בְּשִׁל֜וֹ מִיָּמִ֣ים | יָמִ֗ימָה אֲשֶׁ֞ר מִצְּפ֤וֹנָה לְבֵֽית–אֵל֙ מִזְרְחָ֣ה הַשֶּׁ֔מֶשׁ לִמְסִלָּ֔ה הָעֹלָ֥ה מִבֵּֽית–אֵ֖ל שְׁכֶ֑מָה וּמִנֶּ֖גֶב לִלְבוֹנָֽה: (ויצו) וַיְצַוּ֕וּ אֶת–בְּנֵ֥י בִנְיָמִ֖ן לֵאמֹ֑ר לְכ֖וּ וַאֲרַבְתֶּ֥ם בַּכְּרָמִֽים: וּרְאִיתֶ֗ם וְ֠הִנֵּה אִם–יֵ֨צְא֥וּ בְנוֹת–שִׁילוֹ֮ לָח֣וּל בַּמְּחֹלוֹת֒ וִֽיצָאתֶם֙ מִן–הַכְּרָמִ֔ים וַחֲטַפְתֶּ֥ם לָכֶ֛ם אִ֥ישׁ אִשְׁתּ֖וֹ מִבְּנ֣וֹת שִׁיל֑וֹ וַהֲלַכְתֶּ֖ם אֶ֥רֶץ בִּנְיָמִֽן: וְהָיָ֡ה כִּֽי–יָבֹ֣אוּ אֲבוֹתָם֩ א֨וֹ אֲחֵיהֶ֜ם (לרוב) לָרִ֣יב | אֵלֵ֗ינוּ וְאָמַ֤רְנוּ אֲלֵיהֶם֙ חָנּ֣וּנוּ אוֹתָ֔ם כִּ֣י לֹ֥א לָקַ֛חְנוּ אִ֥ישׁ אִשְׁתּ֖וֹ בַּמִּלְחָמָ֑ה כִּ֣י לֹ֥א אַתֶּ֛ם נְתַתֶּ֥ם לָהֶ֖ם כָּעֵ֥ת תֶּאְשָֽׁמוּ: וַיַּֽעֲשׂוּ–כֵן֙ בְּנֵ֣י בִנְיָמִ֔ן וַיִּשְׂא֤וּ נָשִׁים֙ לְמִסְפָּרָ֔ם מִן–הַמְּחֹלְל֖וֹת אֲשֶׁ֣ר גָּזָ֑לוּ וַיֵּלְכ֗וּ וַיָּשׁ֙וּבוּ֙ אֶל–נַ֣חֲלָתָ֔ם וַיִּבְנוּ֙ אֶת–הֶ֣עָרִ֔ים וַיֵּשְׁב֖וּ בָּהֶֽם: וַיִּתְהַלְּכ֨וּ מִשָּׁ֤ם בְּנֵֽי–יִשְׂרָאֵל֙ בָּעֵ֣ת הַהִ֔יא אִ֥ישׁ לְשִׁבְט֖וֹ וּלְמִשְׁפַּחְתּ֑וֹ וַיֵּצְא֣וּ מִשָּׁ֔ם אִ֖ישׁ לְנַחֲלָתֽוֹ: בַּיָּמִ֣ים הָהֵ֔ם אֵ֥ין מֶ֖לֶךְ בְּיִשְׂרָאֵ֑ל אִ֛ישׁ הַיָּשָׁ֥ר בְּעֵינָ֖יו יַעֲשֶֽׂה: פרשת אין מלך בישראל.
מפה נלמד שהאשה הזאת מן הגויים צריכה להיות בתולה:
וְזֶ֥ה הַדָּבָ֖ר אֲשֶׁ֣ר תַּעֲשׂ֑וּ כָּל–זָכָ֗ר וְכָל–אִשָּׁ֛ה יֹדַ֥עַת מִשְׁכַּב–זָכָ֖ר תַּחֲרִֽימוּ:
ובמקום הזה שיוצאות הבנות לבקש להם חתן באו בני בנימין ולקחו להם נשים כמו במרמה:
וַיְצַוּ֕וּ אֶת–בְּנֵ֥י בִנְיָמִ֖ן לֵאמֹ֑ר לְכ֖וּ וַאֲרַבְתֶּ֥ם בַּכְּרָמִֽים: וּרְאִיתֶ֗ם וְ֠הִנֵּה אִם–יֵ֨צְא֥וּ בְנוֹת–שִׁילוֹ֮ לָח֣וּל בַּמְּחֹלוֹת֒ וִֽיצָאתֶם֙ מִן–הַכְּרָמִ֔ים וַחֲטַפְתֶּ֥ם לָכֶ֛ם אִ֥ישׁ אִשְׁתּ֖וֹ מִבְּנ֣וֹת שִׁיל֑וֹ וַהֲלַכְתֶּ֖ם אֶ֥רֶץ בִּנְיָמִֽן:
הדבר נחשב כחטיפה כי בנימין נכנסו למגרש לא להם לקחת נשים במקום הזה שנראה גם בישראל בעת רות שבגורן מצאה את בועז, ככה היו מוצאים חתן:
וַתֹּאמֶר לָהּ נָעֳמִי חֲמוֹתָהּ בִּתִּי הֲלֹא אֲבַקֶּשׁ לָךְ מָנוֹחַ אֲשֶׁר יִיטַב לָךְ: וְעַתָּה הֲלֹא בֹעַז מֹדַעְתָּנוּ אֲשֶׁר הָיִית אֶת נַעֲרוֹתָיו הִנֵּה הוּא זֹרֶה אֶת גֹּרֶן הַשְּׂעֹרִים הַלָּיְלָה: וְרָחַצְתְּ וָסַכְתְּ וְשַׂמְתְּ (שמלתך) שִׂמְלֹתַיִךְ עָלַיִךְ (וירדתי) וְיָרַדְתְּ הַגֹּרֶן אַל תִּוָּדְעִי לָאִישׁ עַד כַּלֹּתוֹ לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת: וִיהִי בְשָׁכְבוֹ וְיָדַעַתְּ אֶת הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִשְׁכַּב שָׁם וּבָאת וְגִלִּית מַרְגְּלֹתָיו (ושכבתי) וְשָׁכָבְתְּ וְהוּא יַגִּיד לָךְ אֵת אֲשֶׁר תַּעֲשִׂין: וַתֹּאמֶר אֵלֶיהָ כֹּל אֲשֶׁר תֹּאמְרִי אֵלַי אֶעֱשֶׂה: וַתֵּרֶד הַגֹּרֶן וַתַּעַשׂ כְּכֹל אֲשֶׁר צִוַּתָּה חֲמוֹתָהּ: מגילת רות.
וִיהִי בְשָׁכְבוֹ וְיָדַעַתְּ אֶת הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִשְׁכַּב שָׁם וּבָאת וְגִלִּית מַרְגְּלֹתָיו (ושכבתי) וְשָׁכָבְתְּ וְהוּא יַגִּיד לָךְ אֵת אֲשֶׁר תַּעֲשִׂין:
מקרה בנות שילה ומקרה רות מלמד שכמו שכהנים ביחס לישראל כך ישראל ביחס לגויים מבחינת משך, מבחינת עם מי מותר ועם אסור להתחתן.
הציווי לכהן הוא להתחתן רק עם בנות ישראל, והבנות המותרות לו צריכות להיות בתולות, אסור שיהיו גרושות או אלמנות, בעניין האלמנות יש הסתייגות שאם האלמנה היא אלמנת כהן אז הכהן יכל להתחתן עימה.
אַתֶּ֣ם רְאִיתֶ֔ם אֲשֶׁ֥ר עָשִׂ֖יתִי לְמִצְרָ֑יִם וָֽאֶשָּׂ֤א אֶתְכֶם֙ עַל־כַּנְפֵ֣י נְשָׁרִ֔ים וָֽאָבִ֥א אֶתְכֶ֖ם אֵלָֽי׃ וְעַתָּ֗ה אִם־שָׁמ֤וֹעַ תִּשְׁמְעוּ֙ בְּקֹלִ֔י וּשְׁמַרְתֶּ֖ם אֶת־בְּרִיתִ֑י וִֽהְיִ֨יתֶם לִ֤י סְגֻלָּה֙ מִכָּל־הָ֣עַמִּ֔ים כִּי־לִ֖י כָּל־הָאָֽרֶץ׃ וְאַתֶּ֧ם תִּֽהְיוּ־לִ֛י מַמְלֶ֥כֶת כֹּֽהֲנִ֖ים וְג֣וֹי קָד֑וֹשׁ אֵ֚לֶּה הַדְּבָרִ֔ים אֲשֶׁ֥ר תְּדַבֵּ֖ר אֶל־בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ שמות.
אותו הדבר ישראל ביחס לגויים, לישראל מותר להתחתן רק מהגויים שבורא עולם התיר לו להתחתן עימם, יש גויים שאסור להתחתן עימם, כמו הכהן האשה מהגויים צריכה להיות אישה בתולה במובן שלא ידעה משכב זכר, ברור שאסור שתהיה גרושה או אלמנה, גם במקרה הזה הסתייגות מותר ליהודי להתחתן עם אלמנת יהודי כמו רות למשל.
לכהן נאמר שאם יתחתן עם אישה לא בתולה למשל אז הוא ישחית זרעו, במובן שבנו לא יוכל להיות כהן, על אותה משוואה עם ישראל, אם יתחתן עם אישה שאינה מישראל ושאינה בתולה, ילדיו לא יחשבו ישראלים.
גם ממקרה זה נלמד שהיהדות, הישראליות, במקרה זה הבנימיניות, המשך הוא לפי האבא כי המשך דרך הבנות האלה הוא משך לישראל, כי אם המשך היה על פי האמא אז ילדים אלה לא היו נחשבים ישראלים וילדים אלה מנשים אלה שאינם ישראליות נחשבים ישראלים ומשך לשבט בנימין.
** צריך לחשוב בענין השבועה, הרי בהמשך שאול משבט בנימין היה מלך ישראל ולא נראה שהיתה התנזרות כזאת מבנימין, נראה שהשבועה קוימה רק על בני הדור ההוא ולא הלאה.
וַיֹּאמֶר֩ ל֨וֹ מִיכָ֜ה שְׁבָ֣ה עִמָּדִ֗י וֶֽהְיֵה–לִי֮ לְאָ֣ב וּלְכֹהֵן֒ וְאָנֹכִ֨י אֶֽתֶּן–לְךָ֜ עֲשֶׂ֤רֶת כֶּ֙סֶף֙ לַיָּמִ֔ים וְעֵ֥רֶךְ בְּגָדִ֖ים וּמִחְיָתֶ֑ךָ וַיֵּ֖לֶךְ הַלֵּוִֽי: וַיּ֥וֹאֶל הַלֵּוִ֖י לָשֶׁ֣בֶת אֶת–הָאִ֑ישׁ וַיְהִ֤י הַנַּ֙עַר֙ ל֔וֹ כְּאַחַ֖ד מִבָּנָֽיו: וַיְמַלֵּ֤א מִיכָה֙ אֶת–יַ֣ד הַלֵּוִ֔י וַיְהִי–ל֥וֹ הַנַּ֖עַר לְכֹהֵ֑ן וַיְהִ֖י בְּבֵ֥ית מִיכָֽה:- פרשת אין מלך בישראל.
בכתובה הזאת תשומת הלב היא על העת, הסתר פנים ומשכך הערך של הלוי הכהן בעת הזאת.
על המשל הזה:
וַיֹּאמֶר יְהֹוָה אֶל מֹשֶׁה הִנְּךָ שֹׁכֵב עִם אֲבֹתֶיךָ וְקָם הָעָם הַזֶּה וְזָנָה אַחֲרֵי אֱלֹהֵי נֵכַר הָאָרֶץ אֲשֶׁר הוּא בָא שָׁמָּה בְּקִרְבּוֹ וַעֲזָבַנִי וְהֵפֵר אֶת בְּרִיתִי אֲשֶׁר כָּרַתִּי אִתּוֹ: וְחָרָה אַפִּי בוֹ בַיּוֹם הַהוּא וַעֲזַבְתִּים וְהִסְתַּרְתִּי פָנַי מֵהֶם וְהָיָה לֶאֱכֹל וּמְצָאֻהוּ רָעוֹת רַבּוֹת וְצָרוֹת וְאָמַר בַּיּוֹם הַהוּא הֲלֹא עַל כִּי אֵין אֱלֹהַי בְּקִרְבִּי מְצָאוּנִי הָרָעוֹת הָאֵלֶּה: וְאָנֹכִי הַסְתֵּר אַסְתִּיר פָּנַי בַּיּוֹם הַהוּא עַל כָּל הָרָעָה אֲשֶׁר עָשָׂה כִּי פָנָה אֶל אֱלֹהִים אֲחֵרִים: וְעַתָּה כִּתְבוּ לָכֶם אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת וְלַמְּדָהּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל שִׂימָהּ בְּפִיהֶם לְמַעַן תִּהְיֶה לִּי הַשִּׁירָה הַזֹּאת לְעֵד בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל: כִּי אֲבִיאֶנּוּ אֶל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי לַאֲבֹתָיו זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ וְאָכַל וְשָׂבַע וְדָשֵׁן וּפָנָה אֶל אֱלֹהִים אֲחֵרִים וַעֲבָדוּם וְנִאֲצוּנִי וְהֵפֵר אֶת בְּרִיתִי: וְהָיָה כִּי תִמְצֶאןָ אֹתוֹ רָעוֹת רַבּוֹת וְצָרוֹת וְעָנְתָה הַשִּׁירָה הַזֹּאת לְפָנָיו לְעֵד כִּי לֹא תִשָּׁכַח מִפִּי זַרְעוֹ כִּי יָדַעְתִּי אֶת יִצְרוֹ אֲשֶׁר הוּא עֹשֶׂה הַיּוֹם בְּטֶרֶם אֲבִיאֶנּוּ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבָּעְתִּי: וַיִּכְתֹּב מֹשֶׁה אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת בַּיּוֹם הַהוּא וַיְלַמְּדָהּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל: דברים.
והעת היא עת שאין מלך בישראל ואיש הישר בעיניו יעשה:
בַּיָּמִ֣ים הָהֵ֔ם אֵ֥ין מֶ֖לֶךְ בְּיִשְׂרָאֵ֑ל אִ֛ישׁ הַיָּשָׁ֥ר בְּעֵינָ֖יו יַעֲשֶֽׂה: וַיְהִי–נַ֗עַר מִבֵּ֥ית לֶ֙חֶם֙ יְהוּדָ֔ה מִמִּשְׁפַּ֖חַת יְהוּדָ֑ה וְה֥וּא לֵוִ֖י וְה֥וּא גָֽר–שָֽׁם: וַיֵּ֨לֶךְ הָאִ֜ישׁ מֵהָעִ֗יר מִבֵּ֥ית לֶ֙חֶם֙ יְהוּדָ֔ה לָג֖וּר בַּאֲשֶׁ֣ר יִמְצָ֑א וַיָּבֹ֧א הַר–אֶפְרַ֛יִם עַד–בֵּ֥ית מִיכָ֖ה לַעֲשׂ֥וֹת דַּרְכּֽוֹ: וַיֹּאמֶר–ל֥וֹ מִיכָ֖ה מֵאַ֣יִן תָּב֑וֹא וַיֹּ֨אמֶר אֵלָ֜יו לֵוִ֣י אָנֹ֗כִי מִבֵּ֥ית לֶ֙חֶם֙ יְהוּדָ֔ה וְאָנֹכִ֣י הֹלֵ֔ךְ לָג֖וּר בַּאֲשֶׁ֥ר אֶמְצָֽא: וַיֹּאמֶר֩ ל֨וֹ מִיכָ֜ה שְׁבָ֣ה עִמָּדִ֗י וֶֽהְיֵה–לִי֮ לְאָ֣ב וּלְכֹהֵן֒ וְאָנֹכִ֨י אֶֽתֶּן–לְךָ֜ עֲשֶׂ֤רֶת כֶּ֙סֶף֙ לַיָּמִ֔ים וְעֵ֥רֶךְ בְּגָדִ֖ים וּמִחְיָתֶ֑ךָ וַיֵּ֖לֶךְ הַלֵּוִֽי:וַיּ֥וֹאֶל הַלֵּוִ֖י לָשֶׁ֣בֶת אֶת–הָאִ֑ישׁ וַיְהִ֤י הַנַּ֙עַר֙ ל֔וֹ כְּאַחַ֖ד מִבָּנָֽיו: וַיְמַלֵּ֤א מִיכָה֙ אֶת–יַ֣ד הַלֵּוִ֔י וַיְהִי–ל֥וֹ הַנַּ֖עַר לְכֹהֵ֑ן וַיְהִ֖י בְּבֵ֥ית מִיכָֽה: וַיֹּ֣אמֶר מִיכָ֔ה עַתָּ֣ה יָדַ֔עְתִּי כִּֽי–יֵיטִ֥יב יְהוָ֖ה לִ֑י כִּ֧י הָיָה–לִ֛י הַלֵּוִ֖י לְכֹהֵֽן: שֹׁפְטִים- פרשת אֵ֥ין מֶ֖לֶךְ בְּיִשְׂרָאֵ֑ל.
בַּיָּמִ֣ים הָהֵ֔ם אֵ֥ין מֶ֖לֶךְ בְּיִשְׂרָאֵ֑ל אִ֛ישׁ הַיָּשָׁ֥ר בְּעֵינָ֖יו יַעֲשֶֽׂה:
מה זה אומר בימים ההם אין מלך בישראל:
וַיִּתְקַבְּצוּ, כֹּל זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל; וַיָּבֹאוּ אֶל-שְׁמוּאֵל, הָרָמָתָה. וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו, הִנֵּה אַתָּה זָקַנְתָּ, וּבָנֶיךָ, לֹא הָלְכוּ בִּדְרָכֶיךָ; עַתָּה, שִׂימָה-לָּנוּ מֶלֶךְ לְשָׁפְטֵנוּ--כְּכָל-הַגּוֹיִם. וַיֵּרַע הַדָּבָר, בְּעֵינֵי שְׁמוּאֵל, כַּאֲשֶׁר אָמְרוּ, תְּנָה-לָּנוּ מֶלֶךְ לְשָׁפְטֵנוּ; וַיִּתְפַּלֵּל שְׁמוּאֵל, אֶל-יְהוָה. וַיֹּאמֶר יְהוָה, אֶל-שְׁמוּאֵל, שְׁמַע בְּקוֹל הָעָם, לְכֹל אֲשֶׁר-יֹאמְרוּ אֵלֶיךָ: כִּי לֹא אֹתְךָ מָאָסוּ, כִּי-אֹתִי מָאֲסוּ מִמְּלֹךְ עֲלֵיהֶם: שמואל.
זאת אומרת בימים ההם בורא עולם לא מלך על ישראל.
שמואל המליך את המלך הראשון בישראל, עת שפוט השופטים היתה עת של לפני שמואל וזאת היתה של אין מלך בישראל.
מלך אדם בעת שמואל הומלך לאחר שעם ישראל מאס מבורא עולם ממלוך עליהם. עת השופטים היתה לפני כל זאת, כך שמפה נבין מה אומר הדבר שאין מלך בישראל בעת שפוט השופטים.
לקרוא פה:
וְכָל–מִדְיָ֧ן וַעֲמָלֵ֛ק וּבְנֵי–קֶ֖דֶם נֶאֶסְפ֣וּ יַחְדָּ֑ו וַיַּעַבְר֥וּ וַֽיַּחֲנ֖וּ בְּעֵ֥מֶק יִזְרְעֶֽאל: וְר֣וּחַ יְהוָ֔ה לָבְשָׁ֖ה אֶת–גִּדְע֑וֹן וַיִּתְקַע֙ בַּשּׁוֹפָ֔ר וַיִּזָּעֵ֥ק אֲבִיעֶ֖זֶר אַחֲרָֽיו: שֹׁפְטִים– וְר֣וּחַ יְהוָ֔ה לָבְשָׁ֖ה אֶת–גִּדְע֑וֹן:
בפרשה זאת בעת הזאת היה נער מבית לחם שגר בקרב שבט יהודה:
וַיְהִי–נַ֗עַר מִבֵּ֥ית לֶ֙חֶם֙ יְהוּדָ֔ה מִמִּשְׁפַּ֖חַת יְהוּדָ֑ה וְה֥וּא לֵוִ֖י וְה֥וּא גָֽר–שָֽׁם: וַיֵּ֨לֶךְ הָאִ֜ישׁ מֵהָעִ֗יר מִבֵּ֥ית לֶ֙חֶם֙ יְהוּדָ֔ה לָג֖וּר בַּאֲשֶׁ֣ר יִמְצָ֑א וַיָּבֹ֧א הַר–אֶפְרַ֛יִם עַד–בֵּ֥ית מִיכָ֖ה לַעֲשׂ֥וֹת דַּרְכּֽוֹ: וַיֹּאמֶר–ל֥וֹ מִיכָ֖ה מֵאַ֣יִן תָּב֑וֹא וַיֹּ֨אמֶר אֵלָ֜יו לֵוִ֣י אָנֹ֗כִי מִבֵּ֥ית לֶ֙חֶם֙ יְהוּדָ֔ה וְאָנֹכִ֣י הֹלֵ֔ךְ לָג֖וּר בַּאֲשֶׁ֥ר אֶמְצָֽא: וַיֹּאמֶר֩ ל֨וֹ מִיכָ֜ה שְׁבָ֣ה עִמָּדִ֗י וֶֽהְיֵה–לִי֮ לְאָ֣ב וּלְכֹהֵן֒ וְאָנֹכִ֨י אֶֽתֶּן–לְךָ֜ עֲשֶׂ֤רֶת כֶּ֙סֶף֙ לַיָּמִ֔ים וְעֵ֥רֶךְ בְּגָדִ֖ים וּמִחְיָתֶ֑ךָ וַיֵּ֖לֶךְ הַלֵּוִֽי: שֹׁפְטִים- פרשת אֵ֥ין מֶ֖לֶךְ בְּיִשְׂרָאֵ֑ל.
כל שבט נותן אחוזה ללוי מנחלתו, בנחלת כל שבט יש אחוזה שגרים בה הלויאים שמשרתי את העם בקודש והאיש הזה, הנער הזה, עזב את בית לחם למקום לא ידוע:
לָג֖וּר בַּאֲשֶׁ֣ר יִמְצָ֑א:
כמבקש למצוא מקלט:
וַיֵּ֨לֶךְ הָאִ֜ישׁ מֵהָעִ֗יר מִבֵּ֥ית לֶ֙חֶם֙ יְהוּדָ֔ה לָג֖וּר בַּאֲשֶׁ֣ר יִמְצָ֑א:
כפליט.
ובדרך הוא פוגש את מיכה שמציע לו משרה ככהן אצלו:
וַיֹּאמֶר֩ ל֨וֹ מִיכָ֜ה שְׁבָ֣ה עִמָּדִ֗י וֶֽהְיֵה–לִי֮ לְאָ֣ב וּלְכֹהֵן֒ וְאָנֹכִ֨י אֶֽתֶּן–לְךָ֜ עֲשֶׂ֤רֶת כֶּ֙סֶף֙ לַיָּמִ֔ים וְעֵ֥רֶךְ בְּגָדִ֖ים וּמִחְיָתֶ֑ךָ וַיֵּ֖לֶךְ הַלֵּוִֽי:
זה השכר שנתן מיכה לכהן:
עֲשֶׂ֤רֶת כֶּ֙סֶף֙ לַיָּמִ֔ים- מעשר. מעשר זה לא בהכרח עשר מעשר זה עשרה אחוז.
וְעֵ֥רֶךְ בְּגָדִ֖ים- לתת כסף לקנות ביגוד.
וּמִחְיָתֶ֑ךָ- קורת גג, מזון ועוד..
כמבואר פה:
וַיֹּאמֶר יְהֹוָה אֶל אַהֲרֹן בְּאַרְצָם לֹא תִנְחָל וְחֵלֶק לֹא יִהְיֶה לְךָ בְּתוֹכָם אֲנִי חֶלְקְךָ וְנַחֲלָתְךָ בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל: וְלִבְנֵי לֵוִי הִנֵּה נָתַתִּי כָּל מַעֲשֵׂר בְּיִשְׂרָאֵל לְנַחֲלָה חֵלֶף עֲבֹדָתָם אֲשֶׁר הֵם עֹבְדִים אֶת עֲבֹדַת אֹהֶל מוֹעֵד: במדבר.
בָּעֵת הַהִוא, הִבְדִּיל יְהוָה אֶת-שֵׁבֶט הַלֵּוִי, לָשֵׂאת, אֶת-אֲרוֹן בְּרִית-יְהוָה--לַעֲמֹד לִפְנֵי יְהוָה לְשָׁרְתוֹ וּלְבָרֵךְ בִּשְׁמוֹ, עַד הַיּוֹם הַזֶּה. עַל-כֵּן לֹא-הָיָה לְלֵוִי, חֵלֶק וְנַחֲלָה--עִם-אֶחָיו: יְהוָה הוּא נַחֲלָתוֹ, כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ לוֹ: דברים.
וְהַלֵּוִי אֲשֶׁר-בִּשְׁעָרֶיךָ, לֹא תַעַזְבֶנּוּ: כִּי אֵין לוֹ חֵלֶק וְנַחֲלָה, עִמָּךְ: דברים.
מי היה מיכה:
וַֽיְהִי–אִ֥ישׁ מֵֽהַר–אֶפְרָ֖יִם וּשְׁמ֥וֹ מִיכָֽיְהוּ: שֹׁפְטִים- פרשת אֵ֥ין מֶ֖לֶךְ בְּיִשְׂרָאֵ֑ל.
ומיכה היה מבסוט מהמציאה כמו שאומרים:
וַיֹּ֣אמֶר מִיכָ֔ה עַתָּ֣ה יָדַ֔עְתִּי כִּֽי–יֵיטִ֥יב יְהוָ֖ה לִ֑י כִּ֧י הָיָה–לִ֛י הַלֵּוִ֖י לְכֹהֵֽן:
בשביל מיכה, הלוי הכהן היה ברכה, היתה הטבה מבורא עולם בשבילו,
הדבר מזכיר את מקרה יוסף ופרעה, שפרעה הבין שיוסף נשלח לו מבורא עולם גם הוא ברך על המציאה:
וַיִּיטַב הַדָּבָר בְּעֵינֵי פַרְעֹה וּבְעֵינֵי כָּל עֲבָדָיו: וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה אֶל עֲבָדָיו הֲנִמְצָא כָזֶה אִישׁ אֲשֶׁר רוּחַ אֱלֹהִים בּוֹ: וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה אֶל יוֹסֵף אַחֲרֵי הוֹדִיעַ אֱלֹהִים אוֹתְךָ אֶת כָּל זֹאת אֵין נָבוֹן וְחָכָם כָּמוֹךָ: אַתָּה תִּהְיֶה עַל בֵּיתִי וְעַל פִּיךָ יִשַּׁק כָּל עַמִּי רַק הַכִּסֵּא אֶגְדַּל מִמֶּךָּ: וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה אֶל יוֹסֵף רְאֵה נָתַתִּי אֹתְךָ עַל כָּל אֶרֶץ מִצְרָיִם: וַיָּסַר פַּרְעֹה אֶת טַבַּעְתּוֹ מֵעַל יָדוֹ וַיִּתֵּן אֹתָהּ עַל יַד יוֹסֵף וַיַּלְבֵּשׁ אֹתוֹ בִּגְדֵי שֵׁשׁ וַיָּשֶׂם רְבִד הַזָּהָב עַל צַוָּארוֹ: וַיַּרְכֵּב אֹתוֹ בְּמִרְכֶּבֶת הַמִּשְׁנֶה אֲשֶׁר לוֹ וַיִּקְרְאוּ לְפָנָיו אַבְרֵךְ וְנָתוֹן אֹתוֹ עַל כָּל אֶרֶץ מִצְרָיִם: וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה אֶל יוֹסֵף אֲנִי פַרְעֹה וּבִלְעָדֶיךָ לֹא יָרִים אִישׁ אֶת יָדוֹ וְאֶת רַגְלוֹ בְּכָל אֶרֶץ מִצְרָיִם: בראשית.
כהן הוא המברך את ישראל ועומד בפרץ בעת קצף (לא קצף של אמבטיא) , בעת של עתות מלחמה ועתות מצוקה. וכמו שפרעה התברך מיוסף, כך מיכה התברך מהנער הלוי הכהן לו.
ואז באו מרגלים מבני דן לבית מיכה וזאת לפני מלחמה עם הצידונים:
וַיִּשְׁלְח֣וּ בְנֵי–דָ֣ן | מִֽמִּשְׁפַּחְתָּ֡ם חֲמִשָּׁ֣ה אֲנָשִׁ֣ים מִקְצוֹתָם֩ אֲנָשִׁ֨ים בְּנֵי–חַ֜יִל מִצָּרְעָ֣ה וּמֵֽאֶשְׁתָּאֹ֗ל לְרַגֵּ֤ל אֶת–הָאָ֙רֶץ֙ וּלְחָקְרָ֔הּ וַיֹּאמְר֣וּ אֲלֵהֶ֔ם לְכ֖וּ חִקְר֣וּ אֶת–הָאָ֑רֶץ וַיָּבֹ֤אוּ הַר–אֶפְרַ֙יִם֙ עַד–בֵּ֣ית מִיכָ֔ה וַיָּלִ֖ינוּ שָֽׁם: הֵ֚מָּה עִם–בֵּ֣ית מִיכָ֔ה וְהֵ֣מָּה הִכִּ֔ירוּ אֶת–ק֥וֹל הַנַּ֖עַר הַלֵּוִ֑י וַיָּס֣וּרוּ שָׁ֗ם וַיֹּ֤אמְרוּ לוֹ֙ מִֽי–הֱבִיאֲךָ֣ הֲלֹ֔ם וּמָֽה–אַתָּ֥ה עֹשֶׂ֛ה בָּזֶ֖ה וּמַה–לְּךָ֥ פֹֽה: וַיֹּ֣אמֶר אֲלֵהֶ֔ם כָּזֹ֣ה וְכָזֶ֔ה עָ֥שָׂה לִ֖י מִיכָ֑ה וַיִּשְׂכְּרֵ֕נִי וָאֱהִי–ל֖וֹ לְכֹהֵֽן: וַיֹּ֥אמְרוּ ל֖וֹ שְׁאַל–נָ֣א בֵאלֹהִ֑ים וְנֵ֣דְעָ֔ה הֲתַצְלִ֣יחַ דַּרְכֵּ֔נוּ אֲשֶׁ֥ר אֲנַ֖חְנוּ הֹלְכִ֥ים עָלֶֽיהָ: וַיֹּ֧אמֶר לָהֶ֛ם הַכֹּהֵ֖ן לְכ֣וּ לְשָׁל֑וֹם נֹ֣כַח יְהוָ֔ה דַּרְכְּכֶ֖ם אֲשֶׁ֥ר תֵּֽלְכוּ–בָֽהּ: שֹׁפְטִים- פרשת אֵ֥ין מֶ֖לֶךְ בְּיִשְׂרָאֵ֑ל.
והם מזהים את הנער ומבקשים להתיעץ עימו לפני המלחמה עם הצידונים:
וַיֹּ֥אמְרוּ ל֖וֹ שְׁאַל–נָ֣א בֵאלֹהִ֑ים וְנֵ֣דְעָ֔ה הֲתַצְלִ֣יחַ דַּרְכֵּ֔נוּ אֲשֶׁ֥ר אֲנַ֖חְנוּ הֹלְכִ֥ים עָלֶֽיהָ:
והוא מאשר להם לצאת למלחמה:
וַיֹּ֧אמֶר לָהֶ֛ם הַכֹּהֵ֖ן לְכ֣וּ לְשָׁל֑וֹם נֹ֣כַח יְהוָ֔ה דַּרְכְּכֶ֖ם אֲשֶׁ֥ר תֵּֽלְכוּ–בָֽהּ:
ועל פי זאת עלו דן למלחמה עם הצדונים:
וַיֵּלְכוּ֙ חֲמֵ֣שֶׁת הָאֲנָשִׁ֔ים וַיָּבֹ֖אוּ לָ֑יְשָׁה וַיִּרְא֣וּ אֶת–הָעָ֣ם אֲשֶׁר–בְּקִרְבָּ֣הּ יוֹשֶֽׁבֶת–לָ֠בֶטַח כְּמִשְׁפַּ֨ט צִדֹנִ֜ים שֹׁקֵ֣ט| וּבֹטֵ֗חַ וְאֵין–מַכְלִ֨ים דָּבָ֤ר בָּאָ֙רֶץ֙ יוֹרֵ֣שׁ עֶ֔צֶר וּרְחֹקִ֥ים הֵ֙מָּה֙ מִצִּ֣דֹנִ֔ים וְדָבָ֥ר אֵין–לָהֶ֖ם עִם–אָדָֽם: וַיָּבֹ֙אוּ֙ אֶל–אֲחֵיהֶ֔ם צָרְעָ֖ה וְאֶשְׁתָּאֹ֑ל וַיֹּאמְר֥וּ לָהֶ֛ם אֲחֵיהֶ֖ם מָ֥ה אַתֶּֽם: וַיֹּאמְר֗וּ ק֚וּמָה וְנַעֲלֶ֣ה עֲלֵיהֶ֔ם כִּ֤י רָאִ֙ינוּ֙ אֶת–הָאָ֔רֶץ וְהִנֵּ֥ה טוֹבָ֖ה מְאֹ֑ד וְאַתֶּ֣ם מַחְשִׁ֔ים אַל–תֵּעָ֣צְל֔וּ לָלֶ֥כֶת לָבֹ֖א לָרֶ֥שֶׁת אֶת–הָאָֽרֶץ: שֹׁפְטִים- פרשת אֵ֥ין מֶ֖לֶךְ בְּיִשְׂרָאֵ֑ל.
המרגלים חוזרים לשבט לאחר משימתם ובהתאמה אומרים לבני השבט שאפשר לצאת מלחמה:
וַיֹּאמְר֗וּ ק֚וּמָה וְנַעֲלֶ֣ה עֲלֵיהֶ֔ם כִּ֤י רָאִ֙ינוּ֙ אֶת–הָאָ֔רֶץ וְהִנֵּ֥ה טוֹבָ֖ה מְאֹ֑ד וְאַתֶּ֣ם מַחְשִׁ֔ים אַל–תֵּעָ֣צְל֔וּ לָלֶ֥כֶת לָבֹ֖א לָרֶ֥שֶׁת אֶת–הָאָֽרֶץ:
ובדרכם לשדה הקרב הם עוצרים שוב בבית מיכה ועל הדרך הם מושכים את הכהן מבית מיכה לכהן להם:
וַיֹּאמְרוּ֩ ל֨וֹ הַחֲרֵ֜שׁ שִֽׂים–יָדְךָ֤ עַל–פִּ֙יךָ֙ וְלֵ֣ךְ עִמָּ֔נוּ וֶֽהְיֵה–לָ֖נוּ לְאָ֣ב וּלְכֹהֵ֑ן הֲט֣וֹב | הֱיוֹתְךָ֣ כֹהֵ֗ן לְבֵית֙ אִ֣ישׁ אֶחָ֔ד א֚וֹ הֱיוֹתְךָ֣ כֹהֵ֔ן לְשֵׁ֥בֶט וּלְמִשְׁפָּחָ֖ה בְּיִשְׂרָאֵֽל: וַיִּיטַב֙ לֵ֣ב הַכֹּהֵ֔ן וַיִּקַּח֙ אֶת–הָ֣אֵפ֔וֹד וְאֶת–הַתְּרָפִ֖ים וְאֶת–הַפָּ֑סֶל וַיָּבֹ֖א בְּקֶ֥רֶב הָעָֽם: וַיִּפְנ֖וּ וַיֵּלֵ֑כוּ וַיָּשִׂ֨ימוּ אֶת–הַטַּ֧ף וְאֶת–הַמִּקְנֶ֛ה וְאֶת–הַכְּבוּדָּ֖ה לִפְנֵיהֶֽם:
מיכה הבין מהר מאוד שהוא לא יכול לעשות דבר עם הדבר:
הֵ֥מָּה הִרְחִ֖יקוּ מִבֵּ֣ית מִיכָ֑ה וְהָאֲנָשִׁ֗ים אֲשֶׁ֤ר בַּבָּתִּים֙ אֲשֶׁר֙ עִם–בֵּ֣ית מִיכָ֔ה נִֽזְעֲק֔וּ וַיַּדְבִּ֖יקוּ אֶת–בְּנֵי–דָֽן: וַֽיִּקְרְאוּ֙ אֶל–בְּנֵי–דָ֔ן וַיַּסֵּ֖בּוּ פְּנֵיהֶ֑ם וַיֹּאמְר֣וּ לְמִיכָ֔ה מַה–לְּךָ֖ כִּ֥י נִזְעָֽקְתָּ: וַיֹּ֡אמֶר אֶת–אֱלֹהַי֩ אֲשֶׁר–עָשִׂ֨יתִי לְקַחְתֶּ֧ם וְֽאֶת–הַכֹּהֵ֛ן וַתֵּלְכ֖וּ וּמַה–לִּ֣י ע֑וֹד וּמַה–זֶּ֛ה תֹּאמְר֥וּ אֵלַ֖י מַה–לָּֽךְ: וַיֹּאמְר֤וּ אֵלָיו֙ בְּנֵי–דָ֔ן אַל–תַּשְׁמַ֥ע קוֹלְךָ֖ עִמָּ֑נוּ פֶּֽן–יִפְגְּע֣וּ בָכֶ֗ם אֲנָשִׁים֙ מָ֣רֵי נֶ֔פֶשׁ וְאָסַפְתָּ֥ה נַפְשְׁךָ֖ וְנֶ֥פֶשׁ בֵּיתֶֽךָ: וַיֵּלְכ֥וּ בְנֵי–דָ֖ן לְדַרְכָּ֑ם וַיַּ֣רְא מִיכָ֗ה כִּי–חֲזָקִ֥ים הֵ֙מָּה֙ מִמֶּ֔נּוּ וַיִּ֖פֶן וַיָּ֥שָׁב אֶל–בֵּיתֽוֹ:
חשוב להבין שהלוי הוא גם נושא חטאת העם:
וְלִבְנֵי לֵוִי, הִנֵּה נָתַתִּי כָּל-מַעֲשֵׂר בְּיִשְׂרָאֵל לְנַחֲלָה, חֵלֶף עֲבֹדָתָם אֲשֶׁר-הֵם עֹבְדִים, אֶת-עֲבֹדַת אֹהֶל מוֹעֵד. וְלֹא-יִקְרְבוּ עוֹד בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, אֶל-אֹהֶל מוֹעֵד, לָשֵׂאת חֵטְא, לָמוּת. וְעָבַד הַלֵּוִי הוּא, אֶת-עֲבֹדַת אֹהֶל מוֹעֵד, וְהֵם, יִשְׂאוּ עֲוֺנָם: חֻקַּת עוֹלָם, לְדֹרֹתֵיכֶם, וּבְתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, לֹא יִנְחֲלוּ נַחֲלָה. כִּי אֶת-מַעְשַׂר בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר יָרִימוּ לַיהוָה תְּרוּמָה, נָתַתִּי לַלְוִיִּם, לְנַחֲלָה; עַל-כֵּן, אָמַרְתִּי לָהֶם, בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, לֹא יִנְחֲלוּ נַחֲלָה: במדבר.
וְעָבַד הַלֵּוִי הוּא, אֶת-עֲבֹדַת אֹהֶל מוֹעֵד, וְהֵם, יִשְׂאוּ עֲוֺנָם: חֻקַּת עוֹלָם, לְדֹרֹתֵיכֶם, וּבְתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, לֹא יִנְחֲלוּ נַחֲלָה.
וְהֵם, יִשְׂאוּ עֲוֺנָם: חֻקַּת עוֹלָם,
חֻקַּת עוֹלָם
וּבְתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, לֹא יִנְחֲלוּ נַחֲלָה. כִּי אֶת-מַעְשַׂר בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר יָרִימוּ לַיהוָה תְּרוּמָה, נָתַתִּי לַלְוִיִּם, לְנַחֲלָה;
אם אתה לא לוי, ומקבל מהעם את טובות הכהן אז אתה נושא בחטא למות זה גם מקום שאסור לך להתקרב אליו כחוק עולם לעומתך לוי , נושא חטא אך הוא לא נושא חטא למות כישראל אם יקרב.
וַיְדַבֵּר יְהוָה, אֶל-מֹשֶׁה לֵּאמֹר. דַּבֵּר אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, לֵאמֹר: בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ, יִהְיֶה לָכֶם שַׁבָּתוֹן--זִכְרוֹן תְּרוּעָה, מִקְרָא-קֹדֶשׁ. כָּל-מְלֶאכֶת עֲבֹדָה, לֹא תַעֲשׂוּ; וְהִקְרַבְתֶּם אִשֶּׁה, לַיהוָה. וַיְדַבֵּר יְהוָה, אֶל-מֹשֶׁה לֵּאמֹר. אַךְ בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי הַזֶּה יוֹם הַכִּפֻּרִים הוּא, מִקְרָא-קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם, וְעִנִּיתֶם, אֶת-נַפְשֹׁתֵיכֶם; וְהִקְרַבְתֶּם אִשֶּׁה, לַיהוָה. וְכָל-מְלָאכָה לֹא תַעֲשׂוּ, בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה: כִּי יוֹם כִּפֻּרִים, הוּא, לְכַפֵּר עֲלֵיכֶם, לִפְנֵי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם. כִּי כָל-הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר לֹא-תְעֻנֶּה, בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה--וְנִכְרְתָה, מֵעַמֶּיהָ. וְכָל-הַנֶּפֶשׁ, אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה כָּל-מְלָאכָה, בְּעֶצֶם, הַיּוֹם הַזֶּה--וְהַאֲבַדְתִּי אֶת-הַנֶּפֶשׁ הַהִוא, מִקֶּרֶב עַמָּהּ. כָּל-מְלָאכָה, לֹא תַעֲשׂוּ: חֻקַּת עוֹלָם לְדֹרֹתֵיכֶם, בְּכֹל מֹשְׁבֹתֵיכֶם. שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן הוּא לָכֶם, וְעִנִּיתֶם אֶת-נַפְשֹׁתֵיכֶם; בְּתִשְׁעָה לַחֹדֶשׁ, בָּעֶרֶב--מֵעֶרֶב עַד-עֶרֶב, תִּשְׁבְּתוּ שַׁבַּתְּכֶם: ויקרא.
חֻקַּת עוֹלָם לְדֹרֹתֵיכֶם, בְּכֹל מֹשְׁבֹתֵיכֶם:
זאת אומרת שגם יום כיפור חוקת עולם. היכולת לכפר ביום כיפור על חטאים זאת חוקת עולם כמו הכהנים:
וְהֵם, יִשְׂאוּ עֲוֺנָם: חֻקַּת עוֹלָם:
בסידור של יום כיפור גם מכוונים בתפילה שהכהנים והלוים יהיו כעומדים בפרץ למען העם בעת דינים וממשילים הדבר כמו היה הקרבת קורבנות בבית המקדש שחרב.
מפה אפשר ללמוד שחשוב לשמור על כהן , גם כי מצווה על ישראל לעשות זאת וגם כדי להתברך מהם, לנצח במלחמות לצלוח עתות שואה ומצוקה.
פלגש זה לא חטא- חלק ראשון ושני– מָ֚ה הָרָעָ֣ה הַזֹּ֔את אֲשֶׁ֥ר נִהְיְתָ֖ה בָּכֶֽם– באם השבט מסגירים את היחיד החוטא, אז השבט זכאי– באם השבט נותן גיבוי לעושה מעשה הנבלה ולא מסגיר את החוטא מקרבו, אז המלחמה עם כל השבט ובהמשך גם הנידוי– פרשת אין מלך בישראל.
לימודי שנת שבעים וארבע לקוממיות שהפכה לעצמאות-- עדכון שבעים ושש:וַיָּסֻ֣רוּ שָׁ֔ם לָב֖וֹא לָל֣וּן בַּגִּבְעָ֑ה וַיָּבֹ֗א וַיֵּ֙שֶׁב֙ בִּרְח֣וֹב הָעִ֔יר וְאֵ֥ין אִ֛ישׁ מְאַסֵּֽף–אוֹתָ֥ם הַבַּ֖יְתָה לָלֽוּן: וְהִנֵּ֣ה | אִ֣ישׁ זָקֵ֗ן בָּ֣א מִֽן–מַעֲשֵׂ֤הוּ מִן–הַשָּׂדֶה֙ בָּעֶ֔רֶב וְהָאִישׁ֙ מֵהַ֣ר אֶפְרַ֔יִם וְהוּא–גָ֖ר בַּגִּבְעָ֑ה וְאַנְשֵׁ֥י הַמָּק֖וֹם בְּנֵ֥י יְמִינִֽי: וַיִּשָּׂ֣א עֵינָ֗יו וַיַּ֛רְא אֶת–הָאִ֥ישׁ הָאֹרֵ֖חַ בִּרְחֹ֣ב הָעִ֑יר וַיֹּ֨אמֶר הָאִ֧ישׁ הַזָּקֵ֛ן אָ֥נָה תֵלֵ֖ךְ וּמֵאַ֥יִן תָּבֽוֹא: וַיֹּ֣אמֶר אֵלָ֗יו עֹבְרִ֨ים אֲנַ֜חְנוּ מִבֵּֽית–לֶ֣חֶם יְהוּדָה֮ עַד–יַרְכְּתֵ֣י הַר–אֶפְרַיִם֒ מִשָּׁ֣ם אָנֹ֔כִי וָאֵלֵ֕ךְ עַד–בֵּ֥ית לֶ֖חֶם יְהוּדָ֑ה וְאֶת–בֵּ֤ית יְהוָה֙ אֲנִ֣י הֹלֵ֔ךְ וְאֵ֣ין אִ֔ישׁ מְאַסֵּ֥ף אוֹתִ֖י הַבָּֽיְתָה: וְגַם–תֶּ֤בֶן גַּם–מִסְפּוֹא֙ יֵ֣שׁ לַחֲמוֹרֵ֔ינוּ וְ֠גַם לֶ֣חֶם וָיַ֤יִן יֶשׁ–לִי֙ וְלַֽאֲמָתֶ֔ךָ וְלַנַּ֖עַר עִם–עֲבָדֶ֑יךָ אֵ֥ין מַחְס֖וֹר כָּל–דָּבָֽר: וַיֹּ֨אמֶר הָאִ֤ישׁ הַזָּקֵן֙ שָׁל֣וֹם לָ֔ךְ רַ֥ק כָּל–מַחְסוֹרְךָ֖ עָלָ֑י רַ֥ק בָּרְח֖וֹב אַל–תָּלַֽן: וַיְבִיאֵ֣הוּ לְבֵית֔וֹ (ויבול)וַיָּ֖בָל לַחֲמוֹרִ֑ים וַֽיִּרְחֲצוּ֙ רַגְלֵיהֶ֔ם וַיֹּאכְל֖וּ וַיִּשְׁתּֽוּ: שופטים- פרשת אין מלך בישראל.וְאֵ֥ין אִ֛ישׁ מְאַסֵּֽף–אוֹתָ֥ם הַבַּ֖יְתָה לָלֽוּן:וַיִּשָּׂ֣א עֵינָ֗יו וַיַּ֛רְא אֶת–הָאִ֥ישׁ הָאֹרֵ֖חַ בִּרְחֹ֣בוַיֹּ֨אמֶר הָאִ֤ישׁ הַזָּקֵן֙ שָׁל֣וֹם לָ֔ךְ רַ֥ק כָּל–מַחְסוֹרְךָ֖ עָלָ֑י רַ֥ק בָּרְח֖וֹב אַל–תָּלַֽן:הֵמָּה֮ מֵיטִיבִ֣ים אֶת–לִבָּם֒ וְהִנֵּה֩ אַנְשֵׁ֨י הָעִ֜יר אַנְשֵׁ֣י בְנֵֽי–בְלִיַּ֗עַל נָסַ֙בּוּ֙ אֶת–הַבַּ֔יִת מִֽתְדַּפְּקִ֖ים עַל–הַדָּ֑לֶת וַיֹּאמְר֗וּ אֶל–הָ֠אִישׁ בַּ֣עַל הַבַּ֤יִת הַזָּקֵן֙ לֵאמֹ֔ר הוֹצֵ֗א אֶת–הָאִ֛ישׁ אֲשֶׁר–בָּ֥א אֶל–בֵּיתְךָ֖ וְנֵדָעֶֽנּוּ: וַיֵּצֵ֣א אֲלֵיהֶ֗ם הָאִישׁ֙ בַּ֣עַל הַבַּ֔יִת וַיֹּ֣אמֶר אֲלֵהֶ֔ם אַל–אַחַ֖י אַל–תָּרֵ֣עוּ נָ֑א אַ֠חֲרֵי אֲשֶׁר–בָּ֞א הָאִ֤ישׁ הַזֶּה֙ אַל–בֵּיתִ֔י אַֽל–תַּעֲשׂ֖וּ אֶת–הַנְּבָלָ֥ה הַזֹּֽאת: הִנֵּה֩ בִתִּ֨י הַבְּתוּלָ֜ה וּפִֽילַגְשֵׁ֗הוּ אוֹצִֽיאָה–נָּ֤א אוֹתָם֙ וְעַנּ֣וּ אוֹתָ֔ם וַעֲשׂ֣וּ לָהֶ֔ם הַטּ֖וֹב בְּעֵינֵיכֶ֑ם וְלָאִ֤ישׁ הַזֶּה֙ לֹ֣א תַעֲשׂ֔וּ דְּבַ֖ר הַנְּבָלָ֥ה הַזֹּֽאת: וְלֹֽא–אָב֤וּ הָאֲנָשִׁים֙ לִשְׁמֹ֣עַֽ ל֔וֹ וַיַּחֲזֵ֤ק הָאִישׁ֙ בְּפִ֣ילַגְשׁ֔וֹ וַיֹּצֵ֥א אֲלֵיהֶ֖ם הַח֑וּץ וַיֵּדְע֣וּ א֠וֹתָהּ וַיִּֽתְעַלְּלוּ–בָ֤הּ כָּל–הַלַּ֙יְלָה֙ עַד–הַבֹּ֔קֶר וַֽיְשַׁלְּח֖וּהָ (בעלות) כַּעֲל֥וֹת הַשָּֽׁחַר: וַתָּבֹ֥א הָאִשָּׁ֖ה לִפְנ֣וֹת הַבֹּ֑קֶר וַתִּפֹּ֞ל פֶּ֧תַח בֵּית–הָאִ֛ישׁ אֲשֶׁר–אֲדוֹנֶ֥יהָ שָּׁ֖ם עַד–הָאֽוֹר: וַיָּ֨קָם אֲדֹנֶ֜יהָ בַּבֹּ֗קֶר וַיִּפְתַּח֙ דַּלְת֣וֹת הַבַּ֔יִת וַיֵּצֵ֖א לָלֶ֣כֶת לְדַרְכּ֑וֹ וְהִנֵּ֧ה הָאִשָּׁ֣ה פִֽילַגְשׁ֗וֹ נֹפֶ֙לֶת֙ פֶּ֣תַח הַבַּ֔יִת וְיָדֶ֖יהָ עַל–הַסַּֽף: וַיֹּ֧אמֶר אֵלֶ֛יהָ ק֥וּמִי וְנֵלֵ֖כָה וְאֵ֣ין עֹנֶ֑ה וַיִּקָּחֶ֙הָ֙ עַֽל–הַחֲמ֔וֹר וַיָּ֣קָם הָאִ֔ישׁ וַיֵּ֖לֶךְ לִמְקֹמֽוֹ: וַיָּבֹ֣א אֶל–בֵּית֗וֹ וַיִּקַּ֤ח אֶת–הַֽמַּאֲכֶ֙לֶת֙ וַיַּחֲזֵ֣ק בְּפִֽילַגְשׁ֔וֹ וַֽיְנַתְּחֶ֙הָ֙ לַעֲצָמֶ֔יהָ לִשְׁנֵ֥ים עָשָׂ֖ר נְתָחִ֑ים וַֽיְשַׁלְּחֶ֔הָ בְּכֹ֖ל גְּב֥וּל יִשְׂרָאֵֽל: וְהָיָ֣ה כָל–הָרֹאֶ֗ה וְאָמַר֙ לֹֽא–נִהְיְתָ֤ה וְלֹֽא–נִרְאֲתָה֙ כָּזֹ֔את לְמִיּ֞וֹם עֲל֤וֹת בְּנֵֽי–יִשְׂרָאֵל֙ מֵאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם עַ֖ד הַיּ֣וֹם הַזֶּ֑ה שִֽׂימוּ–לָכֶ֥ם עָלֶ֖יהָ עֻ֥צוּ וְדַבֵּֽרוּ: שופטים- פרשת אין מלך בישראל.וְהָיָ֣ה כָל–הָרֹאֶ֗ה וְאָמַר֙ לֹֽא–נִהְיְתָ֤ה וְלֹֽא–נִרְאֲתָה֙ כָּזֹ֔את לְמִיּ֞וֹם עֲל֤וֹת בְּנֵֽי–יִשְׂרָאֵל֙ מֵאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם עַ֖ד הַיּ֣וֹם הַזֶּ֑ה שִֽׂימוּ–לָכֶ֥ם עָלֶ֖יהָ עֻ֥צוּ וְדַבֵּֽרוּ:שִֽׂימוּ–לָכֶ֥ם עָלֶ֖יהָ עֻ֥צוּ וְדַבֵּֽרוּ:וַיֵּצְאוּ֮ כָּל–בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵל֒ וַתִּקָּהֵ֨ל הָעֵדָ֜ה כְּאִ֣ישׁ אֶחָ֗ד לְמִדָּן֙ וְעַד–בְּאֵ֣ר שֶׁ֔בַע וְאֶ֖רֶץ הַגִּלְעָ֑ד אֶל–יְהוָ֖ה הַמִּצְפָּֽה: וַיִּֽתְיַצְּב֞וּ פִּנּ֣וֹת כָּל–הָעָ֗ם כֹּ֚ל שִׁבְטֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל בִּקְהַ֖ל עַ֣ם הָאֱלֹהִ֑ים אַרְבַּ֨ע מֵא֥וֹת אֶ֛לֶף אִ֥ישׁ רַגְלִ֖י שֹׁ֥לֵֽף חָֽרֶב: וַֽיִּשְׁמְעוּ֙ בְּנֵ֣י בִנְיָמִ֔ן כִּֽי–עָל֥וּ בְנֵֽי–יִשְׂרָאֵ֖ל הַמִּצְפָּ֑ה וַיֹּֽאמְרוּ֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל דַּבְּר֕וּ אֵיכָ֥ה נִהְיְתָ֖ה הָרָעָ֥ה הַזֹּֽאת: וַיַּ֜עַן הָאִ֣ישׁ הַלֵּוִ֗י אִ֛ישׁ הָאִשָּׁ֥ה הַנִּרְצָחָ֖ה וַיֹּאמַ֑ר הַגִּבְעָ֙תָה֙ אֲשֶׁ֣ר לְבִנְיָמִ֔ן בָּ֛אתִי אֲנִ֥י וּפִֽילַגְשִׁ֖י לָלֽוּן: וַיָּקֻ֤מוּ עָלַי֙ בַּעֲלֵ֣י הַגִּבְעָ֔ה וַיָּסֹ֧בּוּ עָלַ֛י אֶת–הַבַּ֖יִת לָ֑יְלָה אוֹתִי֙ דִּמּ֣וּ לַהֲרֹ֔ג וְאֶת–פִּילַגְשִׁ֥י עִנּ֖וּ וַתָּמֹֽת: וָֽאֹחֵ֤ז בְּפִֽילַגְשִׁי֙ וָֽאֲנַתְּחֶ֔הָ וָֽאֲשַׁלְּחֶ֔הָ בְּכָל–שְׂדֵ֖ה נַחֲלַ֣ת יִשְׂרָאֵ֑ל כִּ֥י עָשׂ֛וּ זִמָּ֥ה וּנְבָלָ֖ה בְּיִשְׂרָאֵֽל: הִנֵּ֥ה כֻלְּכֶ֖ם בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל הָב֥וּ לָכֶ֛ם דָּבָ֥ר וְעֵצָ֖ה הֲלֹֽם: שֹׁפְטִים- פרשת אֵ֥ין מֶ֖לֶךְ בְּיִשְׂרָאֵ֑ל.הִנֵּ֥ה כֻלְּכֶ֖ם בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל הָב֥וּ לָכֶ֛ם דָּבָ֥ר וְעֵצָ֖ה הֲלֹֽם:וַיָּ֙קָם֙ כָּל–הָעָ֔ם כְּאִ֥ישׁ אֶחָ֖ד לֵאמֹ֑ר לֹ֤א נֵלֵךְ֙ אִ֣ישׁ לְאָהֳל֔וֹ וְלֹ֥א נָס֖וּר אִ֥ישׁ לְבֵיתֽוֹ: וְעַתָּ֕ה זֶ֣ה הַדָּבָ֔ר אֲשֶׁ֥ר נַעֲשֶׂ֖ה לַגִּבְעָ֑ה עָלֶ֖יהָ בְּגוֹרָֽל: וְלָקַ֣חְנוּ עֲשָׂרָה֩ אֲנָשִׁ֨ים לַמֵּאָ֜ה לְכֹ֣ל | שִׁבְטֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל וּמֵאָ֤ה לָאֶ֙לֶף֙ וְאֶ֣לֶף לָרְבָבָ֔ה לָקַ֥חַת צֵדָ֖ה לָעָ֑ם לַעֲשׂ֗וֹת לְבוֹאָם֙ לְגֶ֣בַע בִּנְיָמִ֔ן כְּכָל–הַ֨נְּבָלָ֔ה אֲשֶׁ֥ר עָשָׂ֖ה בְּיִשְׂרָאֵֽל: וַיֵּֽאָסֵ֞ף כָּל–אִ֤ישׁ יִשְׂרָאֵל֙ אֶל–הָעִ֔יר כְּאִ֥ישׁ אֶחָ֖ד חֲבֵרִֽים: וַֽיִּשְׁלְח֞וּ שִׁבְטֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ אֲנָשִׁ֔ים בְּכָל–שִׁבְטֵ֥י בִנְיָמִ֖ן לֵאמֹ֑ר מָ֚ה הָרָעָ֣ה הַזֹּ֔את אֲשֶׁ֥ר נִהְיְתָ֖ה בָּכֶֽם: וְעַתָּ֡ה תְּנוּ֩ אֶת–הָאֲנָשִׁ֨ים בְּנֵֽי–בְלִיַּ֜עַל אֲשֶׁ֤ר בַּגִּבְעָה֙ וּנְמִיתֵ֔ם וּנְבַעֲרָ֥ה רָעָ֖ה מִיִּשְׂרָאֵ֑ל וְלֹ֤א אָבוּ֙ בְּנֵ֣י בִּנְיָמִ֔ן לִשְׁמֹ֕עַ בְּק֖וֹל אֲחֵיהֶ֥ם בְּנֵֽי–יִשְׂרָאֵֽל: שֹׁפְטִים- פרשת אֵ֥ין מֶ֖לֶךְ בְּיִשְׂרָאֵ֑ל.וַיֵּֽאָסֵ֞ף כָּל–אִ֤ישׁ יִשְׂרָאֵל֙ אֶל–הָעִ֔יר כְּאִ֥ישׁ אֶחָ֖ד חֲבֵרִֽים:וַֽיִּשְׁלְח֞וּ שִׁבְטֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ אֲנָשִׁ֔ים בְּכָל–שִׁבְטֵ֥י בִנְיָמִ֖ן לֵאמֹ֑ר מָ֚ה הָרָעָ֣ה הַזֹּ֔את אֲשֶׁ֥ר נִהְיְתָ֖ה בָּכֶֽם:לֹֽא–נִהְיְתָ֤ה וְלֹֽא–נִרְאֲתָה֙ כָּזֹ֔את לְמִיּ֞וֹם עֲל֤וֹת בְּנֵֽי–יִשְׂרָאֵל֙ מֵאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם עַ֖ד הַיּ֣וֹם הַזֶּ֑ה שִֽׂימוּ–לָכֶ֥ם עָלֶ֖יהָ עֻ֥צוּ וְדַבֵּֽרוּ:הרעה הזאת:וַיִּֽתְעַלְּלוּ–בָ֤הּ כָּל–הַלַּ֙יְלָה֙ עַד–הַבֹּ֔קֶר וַֽיְשַׁלְּח֖וּהָ (בעלות) כַּעֲל֥וֹת הַשָּֽׁחַר:אפשר לראות את המעשה הזה שהתעללו בני שבט בנימין כמעשה סדום באם שמים את זה מול זה:
ועל כך:וְעַתָּ֡ה תְּנוּ֩ אֶת–הָאֲנָשִׁ֨ים בְּנֵֽי–בְלִיַּ֜עַל אֲשֶׁ֤ר בַּגִּבְעָה֙ וּנְמִיתֵ֔םוְלֹ֤א אָבוּ֙ בְּנֵ֣י בִּנְיָמִ֔ן לִשְׁמֹ֕עַ בְּק֖וֹל אֲחֵיהֶ֥ם בְּנֵֽי–יִשְׂרָאֵֽל:צריך להבין למה על כל שבט בנימין השבועה, כי ישראל שבקש לנקום את שעשה בנימין לפלגש הלוי הוא בקש נקמה על עושי מעשה הנבלה ושבט בנימין סרב להסגירם ואף נלחם למענם. ומשכך הנידוי על כלל השבט.יש פה חוקה.כדי שלא יתקיים דין היחיד על כל השבט יש להסגיר את היחיד החוטא.באם השבט מסגירים את היחיד החוטא, אז השבט זכאי.באם השבט נותן גיבוי לעושה מעשה הנבלה ולא מסגיר את החוטא מקרבו, אז המלחמה עם כל השבט ובהמשך גם הנידוי.וַיֵּאָסְפ֧וּ בְנֵֽי–בִנְיָמִ֛ן מִן–הֶעָרִ֖ים הַגִּבְעָ֑תָה לָצֵ֥את לַמִּלְחָמָ֖ה עִם–בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל: וַיִּתְפָּֽקְדוּ֩ בְנֵ֨י בִנְיָמִ֜ן בַּיּ֤וֹם הַהוּא֙ מֵהֶ֣עָרִ֔ים עֶשְׂרִ֨ים וְשִׁשָּׁ֥ה אֶ֛לֶף אִ֖ישׁ שֹׁ֣לֵֽף חָ֑רֶב לְ֠בַד מִיֹּשְׁבֵ֤י הַגִּבְעָה֙ הִתְפָּ֣קְד֔וּ שְׁבַ֥ע מֵא֖וֹת אִ֥ישׁ בָּחֽוּר: מִכֹּ֣ל | הָעָ֣ם הַזֶּ֗ה שְׁבַ֤ע מֵאוֹת֙ אִ֣ישׁ בָּח֔וּר אִטֵּ֖ר יַד–יְמִינ֑וֹ כָּל–זֶ֗ה קֹלֵ֧עַ בָּאֶ֛בֶן אֶל–הַֽשַּׂעֲרָ֖ה וְלֹ֥א יַחֲטִֽא: וְאִ֨ישׁ יִשְׂרָאֵ֜ל הִתְפָּֽקְד֗וּ לְבַד֙ מִבִּנְיָמִ֔ן אַרְבַּ֨ע מֵא֥וֹת אֶ֛לֶף אִ֖ישׁ שֹׁ֣לֵֽף חָ֑רֶב כָּל–זֶ֖ה אִ֥ישׁ מִלְחָמָֽה: וַיָּקֻ֜מוּ וַיַּעֲל֣וּ בֵֽית–אֵל֮ וַיִּשְׁאֲל֣וּ בֵאלֹהִים֒ וַיֹּֽאמְרוּ֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל מִ֚י יַעֲלֶה–לָּ֣נוּ בַתְּחִלָּ֔ה לַמִּלְחָמָ֖ה עִם–בְּנֵ֣י בִנְיָמִ֑ן וַיֹּ֥אמֶר יְהוָ֖ה יְהוּדָ֥ה בַתְּחִלָּֽה: שופטים פרשת אין מלך בישראל.וכל זאת בעצת ובברכת בורא עולם:וַיָּקֻ֜מוּ וַיַּעֲל֣וּ בֵֽית–אֵל֮ וַיִּשְׁאֲל֣וּ בֵאלֹהִים֒ וַיֹּֽאמְרוּ֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל מִ֚י יַעֲלֶה–לָּ֣נוּ בַתְּחִלָּ֔ה לַמִּלְחָמָ֖ה עִם–בְּנֵ֣י בִנְיָמִ֑ן וַיֹּ֥אמֶר יְהוָ֖ה יְהוּדָ֥ה בַתְּחִלָּֽה:וַיָּקֻ֜מוּ וַיַּעֲל֣וּ בֵֽית–אֵל֮ וַיִּשְׁאֲל֣וּ בֵאלֹהִים֒מִ֚י יַעֲלֶה–לָּ֣נוּ בַתְּחִלָּ֔ה לַמִּלְחָמָ֖ה עִם–בְּנֵ֣י בִנְיָמִ֑ןוַיֹּ֥אמֶר יְהוָ֖ה יְהוּדָ֥ה בַתְּחִלָּֽה:וַיִּתְחַזֵּ֥ק הָעָ֖ם אִ֣ישׁ יִשְׂרָאֵ֑ל וַיֹּסִ֙פוּ֙ לַעֲרֹ֣ךְ מִלְחָמָ֔ה בַּמָּק֕וֹם אֲשֶׁר–עָ֥רְכוּ שָׁ֖ם בַּיּ֥וֹם הָרִאשֽׁוֹן: וַיַּעֲל֣וּ בְנֵֽי–יִשְׂרָאֵ֗ל וַיִּבְכּ֣וּ לִפְנֵֽי–יְהוָה֮ עַד–הָעֶרֶב֒ וַיִּשְׁאֲל֤וּ בַֽיהוָה֙ לֵאמֹ֔ר הַאוֹסִ֗יף לָגֶ֙שֶׁת֙ לַמִּלְחָמָ֔ה עִם–בְּנֵ֥י בִנְיָמִ֖ן אָחִ֑י וַיֹּ֥אמֶר יְהוָ֖ה עֲל֥וּ אֵלָֽיו:וַיִּקְרְב֧וּ בְנֵֽי–יִשְׂרָאֵ֛ל אֶל–בְּנֵ֥י בִנְיָמִ֖ן בַּיּ֥וֹם הַשֵּׁנִֽי: וַיֵּצֵא֩ בִנְיָמִ֨ן | לִקְרָאתָ֥ם | מִֽן–הַגִּבְעָה֮ בַּיּ֣וֹם הַשֵּׁנִי֒ וַיַּשְׁחִיתוּ֩ בִבְנֵ֨י יִשְׂרָאֵ֜ל ע֗וֹד שְׁמֹנַ֨ת עָשָׂ֥ר אֶ֛לֶף אִ֖ישׁ אָ֑רְצָה כָּל–אֵ֖לֶּה שֹׁ֥לְפֵי חָֽרֶב:וַיַּעֲל֣וּ כָל–בְּנֵי֩ יִשְׂרָאֵ֨ל וְכָל–הָעָ֜ם וַיָּבֹ֣אוּ בֵֽית–אֵ֗ל וַיִּבְכּוּ֙ וַיֵּ֤שְׁבוּ שָׁם֙ לִפְנֵ֣י יְהוָ֔ה וַיָּצ֥וּמוּ בַיּוֹם–הַה֖וּא עַד–הָעָ֑רֶב וַֽיַּעֲל֛וּ עֹל֥וֹת וּשְׁלָמִ֖ים לִפְנֵ֥י יְהוָֽה: וַיִּשְׁאֲל֥וּ בְנֵֽי–יִשְׂרָאֵ֖ל בַּֽיהוָ֑ה וְשָׁ֗ם אֲרוֹן֙ בְּרִ֣ית הָאֱלֹהִ֔ים בַּיָּמִ֖ים הָהֵֽם: וּ֠פִינְחָס בֶּן–אֶלְעָזָ֨ר בֶּֽן–אַהֲרֹ֜ן עֹמֵ֣ד | לְפָנָ֗יו בַּיָּמִ֣ים הָהֵם֮ לֵאמֹר֒ הַאוֹסִ֨ף ע֜וֹד לָצֵ֧את לַמִּלְחָמָ֛ה עִם–בְּנֵֽי–בִנְיָמִ֥ן אָחִ֖י אִם–אֶחְדָּ֑ל וַיֹּ֤אמֶר יְהוָה֙ עֲל֔וּ כִּ֥י מָחָ֖ר אֶתְּנֶ֥נּוּ בְיָדֶֽךָ: וַיָּ֤שֶׂם יִשְׂרָאֵל֙ אֹֽרְבִ֔ים אֶל–הַגִּבְעָ֖ה סָבִֽיב: וַיַּעֲל֧וּ בְנֵֽי–יִשְׂרָאֵ֛ל אֶל–בְּנֵ֥י בִנְיָמִ֖ן בַּיּ֣וֹם הַשְּׁלִישִׁ֑י וַיַּעַרְכ֥וּ אֶל–הַגִּבְעָ֖ה כְּפַ֥עַם בְּפָֽעַם: וַיֵּצְא֤וּ בְנֵֽי–בִנְיָמִן֙ לִקְרַ֣את הָעָ֔ם הָנְתְּק֖וּ מִן–הָעִ֑יר וַיָּחֵ֡לּוּ לְהַכּוֹת֩ מֵהָעָ֨ם חֲלָלִ֜ים כְּפַ֣עַם | בְּפַ֗עַם בַּֽמְסִלּוֹת֙ אֲשֶׁ֨ר אַחַ֜ת עֹלָ֣ה בֵֽית–אֵ֗ל וְאַחַ֤ת גִּבְעָ֙תָה֙ בַּשָּׂדֶ֔ה כִּשְׁלֹשִׁ֥ים אִ֖ישׁ בְּיִשְׂרָאֵֽל: וַיֹּֽאמְרוּ֙ בְּנֵ֣י בִנְיָמִ֔ן נִגָּפִ֥ים הֵ֛ם לְפָנֵ֖ינוּ כְּבָרִאשֹׁנָ֑ה וּבְנֵ֧י יִשְׂרָאֵ֣ל אָמְר֗וּ נָנ֙וּסָה֙ וּֽנְתַקְּנֻ֔הוּ מִן–הָעִ֖יר אֶל–הַֽמְסִלּֽוֹת: וְכֹ֣ל | אִ֣ישׁ יִשְׂרָאֵ֗ל קָ֚מוּ מִמְּקוֹמ֔וֹ וַיַּעַרְכ֖וּ בְּבַ֣עַל תָּמָ֑ר וְאֹרֵ֧ב יִשְׂרָאֵ֛ל מֵגִ֥יחַ מִמְּקֹמ֖וֹ מִמַּֽעֲרֵה–גָֽבַע: וַיָּבֹאוּ֩ מִנֶּ֨גֶד לַגִּבְעָ֜ה עֲשֶׂרֶת֩ אֲלָפִ֨ים אִ֤ישׁ בָּחוּר֙ מִכָּל–יִשְׂרָאֵ֔ל וְהַמִּלְחָמָ֖ה כָּבֵ֑דָה וְהֵם֙ לֹ֣א יָדְע֔וּ כִּֽי–נֹגַ֥עַת עֲלֵיהֶ֖ם הָרָעָֽה: וַיִּגֹּ֨ף יְהוָ֥ה | אֶֽת–בִּנְיָמִן֮ לִפְנֵ֣י יִשְׂרָאֵל֒ וַיַּשְׁחִיתוּ֩ בְנֵ֨י יִשְׂרָאֵ֤ל בְּבִנְיָמִן֙ בַּיּ֣וֹם הַה֔וּא עֶשְׂרִ֨ים וַחֲמִשָּׁ֥ה אֶ֛לֶף וּמֵאָ֖ה אִ֑ישׁ כָּל–אֵ֖לֶּה שֹׁ֥לֵף חָֽרֶב: שופטים פרשת אין מלך בישראל.וַיִּגֹּ֨ף יְהוָ֥ה | אֶֽת–בִּנְיָמִן֮ לִפְנֵ֣י יִשְׂרָאֵל֒צריך להבין, שהמלחמה של ישראל עם בנימין על הפשע שעשו מבנימין לפילגש הלוי, היה פשע שיש בו דין הוקעה, המלחמה בבנימין גם במקרה זה, היתה בדבר בורא עולם שבורא עולם עם ישראל כשנלחם בשבט בנימין.וזאת למרות שהפלגש הזאת של הלוי זנתה תחתיו, שכבה עם איש אחר ועדין בנימין חטא חטא גדול לפגוע הזאת של היתה בעולתו של הלוי.ולאחר מכן:וְאִ֣ישׁ יִשְׂרָאֵ֔ל נִשְׁבַּ֥ע בַּמִּצְפָּ֖ה לֵאמֹ֑ר אִ֣ישׁ מִמֶּ֔נּוּ לֹא–יִתֵּ֥ן בִּתּ֛וֹ לְבִנְיָמִ֖ן לְאִשָּֽׁה: שֹׁפְטִים- פרשת אֵ֥ין מֶ֖לֶךְ בְּיִשְׂרָאֵ֑ל.יען כי כך עשה בנימין:וַיַּ֜עַן הָאִ֣ישׁ הַלֵּוִ֗י אִ֛ישׁ הָאִשָּׁ֥ה הַנִּרְצָחָ֖ה וַיֹּאמַ֑ר הַגִּבְעָ֙תָה֙ אֲשֶׁ֣ר לְבִנְיָמִ֔ן בָּ֛אתִי אֲנִ֥י וּפִֽילַגְשִׁ֖י לָלֽוּן: וַיָּקֻ֤מוּ עָלַי֙ בַּעֲלֵ֣י הַגִּבְעָ֔ה וַיָּסֹ֧בּוּ עָלַ֛י אֶת–הַבַּ֖יִת לָ֑יְלָה אוֹתִי֙ דִּמּ֣וּ לַהֲרֹ֔ג וְאֶת–פִּילַגְשִׁ֥י עִנּ֖וּ וַתָּמֹֽת: שֹׁפְטִים- פרשת אֵ֥ין מֶ֖לֶךְ בְּיִשְׂרָאֵ֑ל. |
לקרוא עוד:
פלגש זה לא חטא- חלק שלישי– וַיִּֽקַּֽח–לוֹ֙ אִשָּׁ֣ה פִילֶ֔גֶשׁ מִבֵּ֥ית לֶ֖חֶם יְהוּדָֽה– ולמרות זאת– וַתִּזְנֶ֤ה עָלָיו֙ פִּֽילַגְשׁ֔וֹ וַתֵּ֤לֶךְ מֵֽאִתּוֹ֙– יכל להשיבה אליו– וַיָּ֨קָם אִישָׁ֜הּ וַיֵּ֣לֶךְ אַחֲרֶ֗יהָ לְדַבֵּ֤ר עַל–לִבָּהּ֙(להשיבו) לַהֲשִׁיבָ֔הּ– שלא כמו בקרה בעולת הבעל– פרשת אין מלך בישראל.
לימודי שנת שבעים ושתיים-- עדכון-- שבעים ושש.
וַיְהִי֙ בַּיָּמִ֣ים הָהֵ֔ם וּמֶ֖לֶךְ אֵ֣ין בְּיִשְׂרָאֵ֑ל וַיְהִ֣י | אִ֣ישׁ לֵוִ֗י גָּ֚ר בְּיַרְכְּתֵ֣י הַר–אֶפְרַ֔יִם וַיִּֽקַּֽח–לוֹ֙ אִשָּׁ֣ה פִילֶ֔גֶשׁ מִבֵּ֥ית לֶ֖חֶם יְהוּדָֽה: וַתִּזְנֶ֤ה עָלָיו֙ פִּֽילַגְשׁ֔וֹ וַתֵּ֤לֶךְ מֵֽאִתּוֹ֙ אֶל–בֵּ֣ית אָבִ֔יהָ אֶל–בֵּ֥ית לֶ֖חֶם יְהוּדָ֑ה וַתְּהִי–שָׁ֕ם יָמִ֖ים אַרְבָּעָ֥ה חֳדָשִֽׁים: וַיָּ֨קָם אִישָׁ֜הּ וַיֵּ֣לֶךְ אַחֲרֶ֗יהָ לְדַבֵּ֤ר עַל–לִבָּהּ֙(להשיבו) לַהֲשִׁיבָ֔הּ וְנַעֲר֥וֹ עִמּ֖וֹ וְצֶ֣מֶד חֲמֹרִ֑ים וַתְּבִיאֵ֙הוּ֙ בֵּ֣ית אָבִ֔יהָ וַיִּרְאֵ֙הוּ֙ אֲבִ֣י הַֽנַּעֲרָ֔ה וַיִּשְׂמַ֖ח לִקְרָאתֽוֹ: פרשת אין מלך בישראל.וַיִּֽקַּֽח–לוֹ֙ אִשָּׁ֣ה פִילֶ֔גֶשׁ מִבֵּ֥ית לֶ֖חֶם יְהוּדָֽה:ולמרות זאת:וַתִּזְנֶ֤ה עָלָיו֙ פִּֽילַגְשׁ֔וֹ וַתֵּ֤לֶךְ מֵֽאִתּוֹ֙יכל להשיבה אליו:וַיָּ֨קָם אִישָׁ֜הּ וַיֵּ֣לֶךְ אַחֲרֶ֗יהָ לְדַבֵּ֤ר עַל–לִבָּהּ֙(להשיבו) לַהֲשִׁיבָ֔הּשלא כמו בקרה בעולת הבעל:דַּבֵּר אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָֽמַרְתָּ אֲלֵהֶם אִישׁ אִישׁ כִּֽי-תִשְׂטֶה אִשְׁתּוֹ וּמָֽעֲלָה בוֹ מָֽעַל: וְשָׁכַב אִישׁ אֹתָהּ שִׁכְבַת-זֶרַע וְנֶעְלַם מֵֽעֵינֵי אִישָׁהּ וְנִסְתְּרָה וְהִיא נִטְמָאָה וְעֵד אֵין בָּהּ וְהִוא לֹא נִתְפָּֽשָׂה: וְעָבַר עָלָיו רֽוּחַ-קִנְאָה וְקִנֵּא אֶת-אִשְׁתּוֹ וְהִוא נִטְמָאָה אֽוֹ-עָבַר עָלָיו רֽוּחַ-קִנְאָה וְקִנֵּא אֶת-אִשְׁתּוֹ וְהִיא לֹא נִטְמָֽאָה:וְהֵבִיא הָאִישׁ אֶת-אִשְׁתּוֹ אֶל-הַכֹּהֵן וְהֵבִיא אֶת-קָרְבָּנָהּ עָלֶיהָ עֲשִׂירִת הָֽאֵיפָה קֶמַח שְׂעֹרִים לֹֽא-יִצֹק עָלָיו שֶׁמֶן וְלֹֽא-יִתֵּן עָלָיו לְבֹנָה כִּֽי-מִנְחַת קְנָאֹת הוּא מִנְחַת זִכָּרוֹן מַזְכֶּרֶת עָוֹֽן: וְהִקְרִיב אֹתָהּ הַכֹּהֵן וְהֶֽעֱמִדָהּ לִפְנֵי יְהֹוָֽה: וְלָקַח הַכֹּהֵן מַיִם קְדֹשִׁים בִּכְלִי-חָרֶשׂ וּמִן-הֶֽעָפָר אֲשֶׁר יִֽהְיֶה בְּקַרְקַע הַמִּשְׁכָּן יִקַּח הַכֹּהֵן וְנָתַן אֶל-הַמָּֽיִם: וְהֶֽעֱמִיד הַכֹּהֵן אֶֽת-הָאִשָּׁה לִפְנֵי יְהֹוָה וּפָרַע אֶת-רֹאשׁ הָֽאִשָּׁה וְנָתַן עַל-כַּפֶּיהָ אֵת מִנְחַת הַזִכָּרוֹן מִנְחַת קְנָאֹת הִוא וּבְיַד הַכֹּהֵן יִֽהְיוּ מֵי הַמָּרִים הַמְאָֽרְרִֽים: וְהִשְׁבִּיעַ אֹתָהּ הַכֹּהֵן וְאָמַר אֶל-הָֽאִשָּׁה אִם-לֹא שָׁכַב אִישׁ אֹתָךְ וְאִם-לֹא שָׂטִית טֻמְאָה תַּחַת אִישֵׁךְ הִנָּקִי מִמֵי הַמָּרִים הַמְאָֽרְרִים הָאֵֽלֶּה: וְאַתְּ כִּי שָׂטִית תַּחַת אִישֵׁךְ וְכִי נִטְמֵאת וַיִּתֵּן אִישׁ בָּךְ אֶת-שְׁכָבְתּוֹ מִֽבַּלְעֲדֵי אִישֵֽׁךְ: וְהִשְׁבִּיעַ הַכֹּהֵן אֶֽת-הָֽאִשָּׁה בִּשְׁבֻעַת הָֽאָלָה וְאָמַר הַכֹּהֵן לָֽאִשָּׁה יִתֵּן יְהֹוָה אוֹתָךְ לְאָלָה וְלִשְׁבֻעָה בְּתוֹךְ עַמֵּךְ בְּתֵת יְהֹוָה אֶת-יְרֵכֵךְ נֹפֶלֶת וְאֶת-בִּטְנֵךְ צָבָֽה: וּבָאוּ הַמַּיִם הַמְאָֽרְרִים הָאֵלֶּה בְּֽמֵעַיִךְ לַצְבּוֹת בֶּטֶן וְלַנְפִּל יָרֵךְ וְאָֽמְרָה הָֽאִשָּׁה אָמֵן | אָמֵֽן: וְכָתַב אֶת-הָֽאָלֹת הָאֵלֶּה הַכֹּהֵן בַּסֵּפֶר וּמָחָה אֶל-מֵי הַמָּרִֽים: וְהִשְׁקָה אֶת-הָאִשָּׁה אֶת-מֵי הַמָּרִים הַמְאָֽרְרִים וּבָאוּ בָהּ הַמַּיִם הַֽמְאָרְרִים לְמָרִֽים: וְלָקַח הַכֹּהֵן מִיַּד הָֽאִשָּׁה אֵת מִנְחַת הַקְּנָאֹת וְהֵנִיף אֶת-הַמִּנְחָה לִפְנֵי יְהֹוָה וְהִקְרִיב אֹתָהּ אֶל-הַמִּזְבֵּֽחַ: וְקָמַץ הַכֹּהֵן מִן-הַמִּנְחָה אֶת-אַזְכָּרָתָהּ וְהִקְטִיר הַמִּזְבֵּחָה וְאַחַר יַשְׁקֶה אֶת-הָֽאִשָּׁה אֶת-הַמָּֽיִם: וְהִשְׁקָהּ אֶת-הַמַּיִם וְהָֽיְתָה אִֽם-נִטְמְאָה וַתִּמְעֹל מַעַל בְּאִישָׁהּ וּבָאוּ בָהּ הַמַּיִם הַמְאָֽרְרִים לְמָרִים וְצָֽבְתָה בִטְנָהּ וְנָֽפְלָה יְרֵכָהּ וְהָֽיְתָה הָֽאִשָּׁה לְאָלָה בְּקֶרֶב עַמָּֽהּ: וְאִם-לֹא נִטְמְאָה הָֽאִשָּׁה וּטְהֹרָה הִוא וְנִקְּתָה וְנִזְרְעָה זָֽרַע: זֹאת תּוֹרַת הַקְּנָאֹת אֲשֶׁר תִּשְׂטֶה אִשָּׁה תַּחַת אִישָׁהּ וְנִטְמָֽאָה: אוֹ אִישׁ אֲשֶׁר תַּֽעֲבֹר עָלָיו רוּחַ קִנְאָה וְקִנֵּא אֶת-אִשְׁתּוֹ וְהֶֽעֱמִיד אֶת-הָֽאִשָּׁה לִפְנֵי יְהֹוָה וְעָשָׂה לָהּ הַכֹּהֵן אֵת כָּל-הַתּוֹרָה הַזֹּֽאת: וְנִקָּה הָאִישׁ מֵֽעָוֹן וְהָֽאִשָּׁה הַהִוא תִּשָּׂא אֶת-עֲוֹנָֽהּ: במדבר.אוֹ אִישׁ אֲשֶׁר תַּֽעֲבֹר עָלָיו רוּחַ קִנְאָה וְקִנֵּא אֶת-אִשְׁתּוֹ וְהֶֽעֱמִיד אֶת-הָֽאִשָּׁה לִפְנֵי יְהֹוָה וְעָשָׂה לָהּ הַכֹּהֵן אֵת כָּל-הַתּוֹרָה הַזֹּֽאת: וְנִקָּה הָאִישׁ מֵֽעָוֹן וְהָֽאִשָּׁה הַהִוא תִּשָּׂא אֶת-עֲוֹנָֽהּ:על פי חוקת בעולת הבעל, בעל נושא בעוון אשתו:מטות מסעי-וְנֵ֥דֶר אַלְמָנָ֖ה וּגְרוּשָׁ֑ה כֹּ֛ל אֲשֶׁר-אָֽסְרָ֥ה עַל-נַפְשָׁ֖הּ יָק֥וּם עָלֶֽיהָ– דובר פה על אשה בבית אביה בנעוריה– וְאִשָּׁ֕ה כִּֽי-תִדֹּ֥ר נֶ֖דֶר לַֽיהֹוָ֑ה וְאָֽסְרָ֥ה אִסָּ֛ר בְּבֵ֥ית אָבִ֖יהָ בִּנְעֻרֶֽיהָ– צריך לחשוב אם יש הבדל בין גרושות ואלמנות מתוקף החוק הזה– וּבַת כֹּהֵן כִּי תִהְיֶה אַלְמָנָה וּגְרוּשָׁה וְזֶרַע אֵין לָהּ וְשָׁבָה אֶל בֵּית אָבִיהָ כִּנְעוּרֶיהָ מִלֶּחֶם אָבִיהָ תֹּאכֵל:בעל נושא בעוון אשתו במקרה שהיא מעלה בו יש לו זכות לשלח אותה ולא ישא עוד בעוונה, גם בעוונה כמועלת בו לא יישא ויהיה פטור פטור מעונשה של זאת כשהוא משלח אותה והיא יוצאת כנושאת עוון ואינה מותרת לכל אדם.מפה אפשר להבין שיש הבדל בין בעולת בעל לבין פילגש. בעולת הבעל מועלת ובוגדת כשהיא שוכבת עם איש שאינו בעלה. לא כך הפילגש.פילגש זה לא חטא- עדכון.הפילגש לא נחשבת לבוגדת ומועלת כשהיא שוכבת עם איש שהיא לא פילגשו. והיא מותרת לו גם לאחר שהיא נפרדה ממנו, שלא כמו בעולת הבעל שגורשה ושאינה מותרת לאדם שגרש אותה.:גם ממקרה דוד אנו למדים שדוד לא חטא שלקח לו פילגשים, דוד בגד/חטא ששכב עם בעולת בעלוַיֵּדַע דָּוִד כִּי הֱכִינוֹ יְהוָה לְמֶלֶךְ עַל יִשְׂרָאֵל וְכִי נִשֵּׂא מַמְלַכְתּוֹ בַּעֲבוּר עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל: וַיִּקַּח דָּוִד עוֹד פִּלַגְשִׁים וְנָשִׁים מִירוּשָׁלִַם אַחֲרֵי בֹּאוֹ מֵחֶבְרוֹן וַיִּוָּלְדוּ עוֹד לְדָוִד בָּנִים וּבָנוֹת: שמואל.וַיֹּאמֶר נָתָן אֶל דָּוִד אַתָּה הָאִישׁ כֹּה אָמַר יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אָנֹכִי מְשַׁחְתִּיךָ לְמֶלֶךְ עַל יִשְׂרָאֵל וְאָנֹכִי הִצַּלְתִּיךָ מִיַּד שָׁאוּל: וָאֶתְּנָה לְךָ אֶת בֵּית אֲדֹנֶיךָ וְאֶת נְשֵׁי אֲדֹנֶיךָ בְּחֵיקֶךָ וָאֶתְּנָה לְךָ אֶת בֵּית יִשְׂרָאֵל וִיהוּדָה וְאִם מְעָט וְאֹסִפָה לְּךָ כָּהֵנָּה וְכָהֵנָּה: מַדּוּעַ בָּזִיתָ אֶת דְּבַר יְהוָה לַעֲשׂוֹת הָרַע (בעינו) בְּעֵינַי אֵת אוּרִיָּה הַחִתִּי הִכִּיתָ בַחֶרֶב וְאֶת אִשְׁתּוֹ לָקַחְתָּ לְּךָ לְאִשָּׁה וְאֹתוֹ הָרַגְתָּ בְּחֶרֶב בְּנֵי עַמּוֹן: וְעַתָּה לֹא תָסוּר חֶרֶב מִבֵּיתְךָ עַד עוֹלָם עֵקֶב כִּי בְזִתָנִי וַתִּקַּח אֶת אֵשֶׁת אוּרִיָּה הַחִתִּי לִהְיוֹת לְךָ לְאִשָּׁה: כֹּה אָמַר יְהוָה הִנְנִי מֵקִים עָלֶיךָ רָעָה מִבֵּיתֶךָ וְלָקַחְתִּי אֶת נָשֶׁיךָ לְעֵינֶיךָ וְנָתַתִּי לְרֵעֶיךָ וְשָׁכַב עִם נָשֶׁיךָ לְעֵינֵי הַשֶּׁמֶשׁ הַזֹּאת: כִּי אַתָּה עָשִׂיתָ בַסָּתֶר וַאֲנִי אֶעֱשֶׂה אֶת הַדָּבָר הַזֶּה נֶגֶד כָּל יִשְׂרָאֵל וְנֶגֶד הַשָּׁמֶשׁ: שמואל.וָאֶתְּנָה לְךָ אֶת בֵּית אֲדֹנֶיךָ וְאֶת נְשֵׁי אֲדֹנֶיךָ בְּחֵיקֶךָ וָאֶתְּנָה לְךָ אֶת בֵּית יִשְׂרָאֵל וִיהוּדָה וְאִם מְעָט וְאֹסִפָה לְּךָ כָּהֵנָּה וְכָהֵנָּה:גם ממקרה הפלגש של הלוי, שימו לב, לוי ולא ישראל, לוי יותר קדוש מישראל ומותר לו פילגש גם כזאת שכבה עם מישהו אחר בעודה עימו.כפי שנלמד בהמשך האישה הזאת לא נחשבת פרוצה או טמאה לו ואין היתר להתעמר בה או לאנוס אותה כפי שאנסו אותה בחורים מבני שבט בנימין ולא רק, בורא עולם נגף באונסים. |
עם הפסל הזה שעשה מיכה– הַקְדֵּ֣שׁ הִקְדַּ֣שְׁתִּי אֶת–הַכֶּסֶף֩ לַיהוָ֨ה מִיָּדִ֜י לִבְנִ֗י לַֽעֲשׂוֹת֙ פֶּ֣סֶל וּמַסֵּכָ֔ה– שירת הלוי את העם– וַיִּיטַב֙ לֵ֣ב הַכֹּהֵ֔ן וַיִּקַּח֙ אֶת–הָ֣אֵפ֔וֹד וְאֶת–הַתְּרָפִ֖ים וְאֶת–הַפָּ֑סֶל וַיָּבֹ֖א בְּקֶ֥רֶב הָעָֽם– פרשת אין מלך ישראל.
וַֽיְהִי–אִ֥ישׁ מֵֽהַר–אֶפְרָ֖יִם וּשְׁמ֥וֹ מִיכָֽיְהוּ: וַיֹּ֣אמֶר לְאִמּ֡וֹ אֶלֶף֩ וּמֵאָ֨ה הַכֶּ֜סֶף אֲשֶׁ֣ר לֻֽקַּֽח–לָ֗ךְ(ואתי) וְאַ֤תְּ אָלִית֙ וְגַם֙ אָמַ֣רְתְּ בְּאָזְנַ֔י הִנֵּֽה–הַכֶּ֥סֶף אִתִּ֖י אֲנִ֣י לְקַחְתִּ֑יו וַתֹּ֣אמֶר אִמּ֔וֹ בָּר֥וּךְ בְּנִ֖י לַיהוָֽה: וַיָּ֛שֶׁב אֶת–אֶֽלֶף–וּמֵאָ֥ה הַכֶּ֖סֶף לְאִמּ֑וֹ וַתֹּ֣אמֶר אִמּ֡וֹ הַקְדֵּ֣שׁ הִקְדַּ֣שְׁתִּי אֶת–הַכֶּסֶף֩ לַיהוָ֨ה מִיָּדִ֜י לִבְנִ֗י לַֽעֲשׂוֹת֙ פֶּ֣סֶל וּמַסֵּכָ֔ה וְעַתָּ֖ה אֲשִׁיבֶ֥נּוּ לָֽךְ: וַיָּ֥שֶׁב אֶת–הַכֶּ֖סֶף לְאִמּ֑וֹ וַתִּקַּ֣ח אִמּוֹ֩ מָאתַ֨יִם כֶּ֜סֶף וַתִּתְּנֵ֣הוּ לַצּוֹרֵ֗ף וַֽיַּעֲשֵׂ֙הוּ֙ פֶּ֣סֶל וּמַסֵּכָ֔ה וַיְהִ֖י בְּבֵ֥ית מִיכָֽיְהוּ: וְהָאִ֣ישׁ מִיכָ֔ה ל֖וֹ בֵּ֣ית אֱלֹהִ֑ים וַיַּ֤עַשׂ אֵפוֹד֙ וּתְרָפִ֔ים וַיְמַלֵּ֗א אֶת–יַ֤ד אַחַד֙ מִבָּנָ֔יו וַיְהִי–ל֖וֹ לְכֹהֵֽן: בַּיָּמִ֣ים הָהֵ֔ם אֵ֥ין מֶ֖לֶךְ בְּיִשְׂרָאֵ֑ל אִ֛ישׁ הַיָּשָׁ֥ר בְּעֵינָ֖יו יַעֲשֶֽׂה: וַיְהִי–נַ֗עַר מִבֵּ֥ית לֶ֙חֶם֙ יְהוּדָ֔ה מִמִּשְׁפַּ֖חַת יְהוּדָ֑ה וְה֥וּא לֵוִ֖י וְה֥וּא גָֽר–שָֽׁם: וַיֵּ֨לֶךְ הָאִ֜ישׁ מֵהָעִ֗יר מִבֵּ֥ית לֶ֙חֶם֙ יְהוּדָ֔ה לָג֖וּר בַּאֲשֶׁ֣ר יִמְצָ֑א וַיָּבֹ֧א הַר–אֶפְרַ֛יִם עַד–בֵּ֥ית מִיכָ֖ה לַעֲשׂ֥וֹת דַּרְכּֽוֹ: וַיֹּאמֶר–ל֥וֹ מִיכָ֖ה מֵאַ֣יִן תָּב֑וֹא וַיֹּ֨אמֶר אֵלָ֜יו לֵוִ֣י אָנֹ֗כִי מִבֵּ֥ית לֶ֙חֶם֙ יְהוּדָ֔ה וְאָנֹכִ֣י הֹלֵ֔ךְ לָג֖וּר בַּאֲשֶׁ֥ר אֶמְצָֽא: וַיֹּאמֶר֩ ל֨וֹ מִיכָ֜ה שְׁבָ֣ה עִמָּדִ֗י וֶֽהְיֵה–לִי֮ לְאָ֣ב וּלְכֹהֵן֒ וְאָנֹכִ֨י אֶֽתֶּן–לְךָ֜ עֲשֶׂ֤רֶת כֶּ֙סֶף֙ לַיָּמִ֔ים וְעֵ֥רֶךְ בְּגָדִ֖ים וּמִחְיָתֶ֑ךָ וַיֵּ֖לֶךְ הַלֵּוִֽי:וַיּ֥וֹאֶל הַלֵּוִ֖י לָשֶׁ֣בֶת אֶת–הָאִ֑ישׁ וַיְהִ֤י הַנַּ֙עַר֙ ל֔וֹ כְּאַחַ֖ד מִבָּנָֽיו: וַיְמַלֵּ֤א מִיכָה֙ אֶת–יַ֣ד הַלֵּוִ֔י וַיְהִי–ל֥וֹ הַנַּ֖עַר לְכֹהֵ֑ן וַיְהִ֖י בְּבֵ֥ית מִיכָֽה: וַיֹּ֣אמֶר מִיכָ֔ה עַתָּ֣ה יָדַ֔עְתִּי כִּֽי–יֵיטִ֥יב יְהוָ֖ה לִ֑י כִּ֧י הָיָה–לִ֛י הַלֵּוִ֖י לְכֹהֵֽן:
עם הפסל הזה שעשה מיכה:
הַקְדֵּ֣שׁ הִקְדַּ֣שְׁתִּי אֶת–הַכֶּסֶף֩ לַיהוָ֨ה מִיָּדִ֜י לִבְנִ֗י לַֽעֲשׂוֹת֙ פֶּ֣סֶל וּמַסֵּכָ֔ה:
שירת הלוי ככהן בבית מיכה:
וַיְמַלֵּ֤א מִיכָה֙ אֶת–יַ֣ד הַלֵּוִ֔י וַיְהִי–ל֥וֹ הַנַּ֖עַר לְכֹהֵ֑ן וַיְהִ֖י בְּבֵ֥ית מִיכָֽה: וַיֹּ֣אמֶר מִיכָ֔ה עַתָּ֣ה יָדַ֔עְתִּי כִּֽי–יֵיטִ֥יב יְהוָ֖ה לִ֑י כִּ֧י הָיָה–לִ֛י הַלֵּוִ֖י לְכֹהֵֽן:
למה במקרה הזה פסל ומסכה מתקבל.
כנראה בגלל שהוא נעשה לבורא עולם ולא לאל זר:
הַקְדֵּ֣שׁ הִקְדַּ֣שְׁתִּי אֶת–הַכֶּסֶף֩ לַיהוָ֨ה
והימים היו ימים שאין מלך בישראל:
בַּיָּמִ֣ים הָהֵ֔ם אֵ֥ין מֶ֖לֶךְ בְּיִשְׂרָאֵ֑ל וּבַיָּמִ֣ים הָהֵ֗ם שֵׁ֣בֶט הַדָּנִ֞י מְבַקֶּשׁ–ל֤וֹ נַֽחֲלָה֙ לָשֶׁ֔בֶת כִּי֩ לֹֽא–נָ֨פְלָה לּ֜וֹ עַד–הַיּ֥וֹם הַה֛וּא בְּתוֹךְ–שִׁבְטֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל בְּנַחֲלָֽה: וַיִּשְׁלְח֣וּ בְנֵי–דָ֣ן | מִֽמִּשְׁפַּחְתָּ֡ם חֲמִשָּׁ֣ה אֲנָשִׁ֣ים מִקְצוֹתָם֩ אֲנָשִׁ֨ים בְּנֵי–חַ֜יִל מִצָּרְעָ֣ה וּמֵֽאֶשְׁתָּאֹ֗ל לְרַגֵּ֤ל אֶת–הָאָ֙רֶץ֙ וּלְחָקְרָ֔הּ וַיֹּאמְר֣וּ אֲלֵהֶ֔ם לְכ֖וּ חִקְר֣וּ אֶת–הָאָ֑רֶץ וַיָּבֹ֤אוּ הַר–אֶפְרַ֙יִם֙ עַד–בֵּ֣ית מִיכָ֔ה וַיָּלִ֖ינוּ שָֽׁם: הֵ֚מָּה עִם–בֵּ֣ית מִיכָ֔ה וְהֵ֣מָּה הִכִּ֔ירוּ אֶת–ק֥וֹל הַנַּ֖עַר הַלֵּוִ֑י וַיָּס֣וּרוּ שָׁ֗ם וַיֹּ֤אמְרוּ לוֹ֙ מִֽי–הֱבִיאֲךָ֣ הֲלֹ֔ם וּמָֽה–אַתָּ֥ה עֹשֶׂ֛ה בָּזֶ֖ה וּמַה–לְּךָ֥ פֹֽה: וַיֹּ֣אמֶר אֲלֵהֶ֔ם כָּזֹ֣ה וְכָזֶ֔ה עָ֥שָׂה לִ֖י מִיכָ֑ה וַיִּשְׂכְּרֵ֕נִי וָאֱהִי–ל֖וֹ לְכֹהֵֽן: פרשת אין מלך בישראל.
והלוי שירת פה ולא באהל מועד:
וַיֹּ֣אמֶר אֲלֵהֶ֔ם כָּזֹ֣ה וְכָזֶ֔ה עָ֥שָׂה לִ֖י מִיכָ֑ה:
פֶּ֣סֶל וּמַסֵּכָ֔ה:
וַיִּשְׂכְּרֵ֕נִי וָאֱהִי–ל֖וֹ לְכֹהֵֽן:
בהמשך קיבל הלוי הצעה לכהן בשבט דן, בני עמו,
וַֽיַּעֲל֞וּ חֲמֵ֣שֶׁת הָאֲנָשִׁ֗ים הַהֹלְכִים֮ לְרַגֵּ֣ל אֶת–הָאָרֶץ֒ בָּ֣אוּ שָׁ֔מָּה לָקְח֗וּ אֶת–הַפֶּ֙סֶל֙ וְאֶת–הָ֣אֵפ֔וֹד וְאֶת–הַתְּרָפִ֖ים וְאֶת–הַמַּסֵּכָ֑ה וְהַכֹּהֵ֗ן נִצָּב֙ פֶּ֣תַח הַשַּׁ֔עַר וְשֵׁשׁ–מֵא֣וֹת הָאִ֔ישׁ הֶחָג֖וּר כְּלֵ֥י הַמִּלְחָמָֽה: וְאֵ֗לֶּה בָּ֚אוּ בֵּ֣ית מִיכָ֔ה וַיִּקְחוּ֙ אֶת–פֶּ֣סֶל הָאֵפ֔וֹד וְאֶת–הַתְּרָפִ֖ים וְאֶת–הַמַּסֵּכָ֑ה וַיֹּ֤אמֶר אֲלֵיהֶם֙ הַכֹּהֵ֔ן מָ֥ה אַתֶּ֖ם עֹשִֽׂים: וַיֹּאמְרוּ֩ ל֨וֹ הַחֲרֵ֜שׁ שִֽׂים–יָדְךָ֤ עַל–פִּ֙יךָ֙ וְלֵ֣ךְ עִמָּ֔נוּ וֶֽהְיֵה–לָ֖נוּ לְאָ֣ב וּלְכֹהֵ֑ן הֲט֣וֹב | הֱיוֹתְךָ֣ כֹהֵ֗ן לְבֵית֙ אִ֣ישׁ אֶחָ֔ד א֚וֹ הֱיוֹתְךָ֣ כֹהֵ֔ן לְשֵׁ֥בֶט וּלְמִשְׁפָּחָ֖ה בְּיִשְׂרָאֵֽל: וַיִּיטַב֙ לֵ֣ב הַכֹּהֵ֔ן וַיִּקַּח֙ אֶת–הָ֣אֵפ֔וֹד וְאֶת–הַתְּרָפִ֖ים וְאֶת–הַפָּ֑סֶל וַיָּבֹ֖א בְּקֶ֥רֶב הָעָֽם: פרשת אין מלך בישראל.
וֶֽהְיֵה–לָ֖נוּ לְאָ֣ב וּלְכֹהֵ֑ן הֲט֣וֹב | הֱיוֹתְךָ֣ כֹהֵ֗ן לְבֵית֙ אִ֣ישׁ אֶחָ֔ד א֚וֹ הֱיוֹתְךָ֣ כֹהֵ֔ן לְשֵׁ֥בֶט וּלְמִשְׁפָּחָ֖ה בְּיִשְׂרָאֵֽל:
ועם הפסל שעשה מיכה הוא בא לשרת בישראל:
וַיִּיטַב֙ לֵ֣ב הַכֹּהֵ֔ן וַיִּקַּח֙ אֶת–הָ֣אֵפ֔וֹד וְאֶת–הַתְּרָפִ֖ים וְאֶת–הַפָּ֑סֶל וַיָּבֹ֖א בְּקֶ֥רֶב הָעָֽם:
וַיָּבֹ֖א בְּקֶ֥רֶב הָעָֽם:
עם זה:
פֶּ֣סֶל וּמַסֵּכָ֔ה
בשני המקרים הפסל הזה לא היווה בעיה גם במגרש של מיכה שלא היה מישראל וגם במגרש של שבט דן מישראל וגם במגרש של הלוי וזאת יען כי הדבר נעשה לבורא עולם בעת שאין מלך בישראל.
בַּיָּמִ֣ים הָהֵ֔ם אֵ֥ין מֶ֖לֶךְ בְּיִשְׂרָאֵ֑ל:
בימים האלה שאין מלך בישראל אלה הימים הימים האלה:
וַיָּקִ֧ימוּ לָהֶ֛ם בְּנֵי–דָ֖ן אֶת–הַפָּ֑סֶל וִ֠יהוֹנָתָן בֶּן–גֵּרְשֹׁ֨ם בֶּן–מְנַשֶּׁ֜ה ה֣וּא וּבָנָ֗יו הָי֤וּ כֹהֲנִים֙ לְשֵׁ֣בֶט הַדָּנִ֔י עַד–י֖וֹם גְּל֥וֹת הָאָֽרֶץ:
עַד–י֖וֹם גְּל֥וֹת הָאָֽרֶץ:
סוף עת שפוט השופטים ולפני עת שמואל ולפני עת שאול שהיה המלך הראשון בישראל, אפשר להבין את הדבר ממשפט המלך מראשית מלוכת בישראל:
וַיְהִי כַּאֲשֶׁר זָקֵן שְׁמוּאֵל וַיָּשֶׂם אֶת בָּנָיו שֹׁפְטִים לְיִשְׂרָאֵל: וַיְהִי שֶׁם בְּנוֹ הַבְּכוֹר יוֹאֵל וְשֵׁם מִשְׁנֵהוּ אֲבִיָּה שֹׁפְטִים בִּבְאֵר שָׁבַע:וְלֹא הָלְכוּ בָנָיו (בדרכו) בִּדְרָכָיו וַיִּטּוּ אַחֲרֵי הַבָּצַע וַיִּקְחוּ שֹׁחַד וַיַּטּוּ מִשְׁפָּט: ( וַיִּתְקַבְּצוּ כֹּל זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל וַיָּבֹאוּ אֶל שְׁמוּאֵל הָרָמָתָה: וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו הִנֵּה אַתָּה זָקַנְתָּ וּבָנֶיךָ לֹא הָלְכוּ בִּדְרָכֶיךָ עַתָּה שִׂימָה לָּנוּ מֶלֶךְ לְשָׁפְטֵנוּ כְּכָל הַגּוֹיִם: וַיֵּרַע הַדָּבָר בְּעֵינֵי שְׁמוּאֵל כַּאֲשֶׁר אָמְרוּ תְּנָה לָּנוּ מֶלֶךְ לְשָׁפְטֵנוּ וַיִּתְפַּלֵּל שְׁמוּאֵל אֶל יְהוָה: וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל שְׁמוּאֵל שְׁמַע בְּקוֹל הָעָם לְכֹל אֲשֶׁר יֹאמְרוּ אֵלֶיךָ כִּי לֹא אֹתְךָ מָאָסוּ כִּי אֹתִי מָאֲסוּ מִמְּלֹךְ עֲלֵיהֶם: שמואל.
וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל שְׁמוּאֵל שְׁמַע בְּקוֹל הָעָם לְכֹל אֲשֶׁר יֹאמְרוּ אֵלֶיךָ כִּי לֹא אֹתְךָ מָאָסוּ כִּי אֹתִי מָאֲסוּ מִמְּלֹךְ עֲלֵיהֶם:
בורא עולם הסתיר פניו מעמנו בעת ההיא:
ומשכך,
בַּיָּמִ֣ים הָהֵ֔ם אֵ֥ין מֶ֖לֶךְ בְּיִשְׂרָאֵ֑ל אִ֛ישׁ הַיָּשָׁ֥ר בְּעֵינָ֖יו יַעֲשֶֽׂה:
אולי יעניין אותך:
הַקְדֵּ֣שׁ הִקְדַּ֣שְׁתִּי אֶת–הַכֶּסֶף֩ לַיהוָ֨ה מִיָּדִ֜י לִבְנִ֗י לַֽעֲשׂוֹת֙ פֶּ֣סֶל וּמַסֵּכָ֔ה– מלובביץ' נותן לחסידיו תמונה של נשיא ארצות הברית שמודפס על דולאר וחסידיו תולים את התמונה (יש פסל ויש תמונה) בבית שלהם כקמע כברכה והם קוראים למלובביץ' אבא- פרשת אין מלך בישראל.
הַקְדֵּ֣שׁ הִקְדַּ֣שְׁתִּי אֶת–הַכֶּסֶף֩ לַיהוָ֨ה מִיָּדִ֜י לִבְנִ֗י לַֽעֲשׂוֹת֙ פֶּ֣סֶל וּמַסֵּכָ֔ה– מלובביץ' נותן לחסידיו תמונה של נשיא ארצות הברית שמודפס על דולאר וחסידיו תולים את התמונה (יש פסל ויש תמונה) בבית שלהם כקמע כברכה והם קוראים למלובביץ' אבא- פרשת אין מלך בישראל.
בַּיָּמִ֣ים הָהֵ֔ם אֵ֥ין מֶ֖לֶךְ בְּיִשְׂרָאֵ֑ל וּבַיָּמִ֣ים הָהֵ֗ם שֵׁ֣בֶט הַדָּנִ֞י מְבַקֶּשׁ–ל֤וֹ נַֽחֲלָה֙ לָשֶׁ֔בֶת כִּי֩ לֹֽא–נָ֨פְלָה לּ֜וֹ עַד–הַיּ֥וֹם הַה֛וּא בְּתוֹךְ–שִׁבְטֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל בְּנַחֲלָֽה: וַיִּשְׁלְח֣וּ בְנֵי–דָ֣ן | מִֽמִּשְׁפַּחְתָּ֡ם חֲמִשָּׁ֣ה אֲנָשִׁ֣ים מִקְצוֹתָם֩ אֲנָשִׁ֨ים בְּנֵי–חַ֜יִל מִצָּרְעָ֣ה וּמֵֽאֶשְׁתָּאֹ֗ל לְרַגֵּ֤ל אֶת–הָאָ֙רֶץ֙ וּלְחָקְרָ֔הּ וַיֹּאמְר֣וּ אֲלֵהֶ֔ם לְכ֖וּ חִקְר֣וּ אֶת–הָאָ֑רֶץ וַיָּבֹ֤אוּ הַר–אֶפְרַ֙יִם֙ עַד–בֵּ֣ית מִיכָ֔ה וַיָּלִ֖ינוּ שָֽׁם: הֵ֚מָּה עִם–בֵּ֣ית מִיכָ֔ה וְהֵ֣מָּה הִכִּ֔ירוּ אֶת–ק֥וֹל הַנַּ֖עַר הַלֵּוִ֑י וַיָּס֣וּרוּ שָׁ֗ם וַיֹּ֤אמְרוּ לוֹ֙ מִֽי–הֱבִיאֲךָ֣ הֲלֹ֔ם וּמָֽה–אַתָּ֥ה עֹשֶׂ֛ה בָּזֶ֖ה וּמַה–לְּךָ֥ פֹֽה: וַיֹּ֣אמֶר אֲלֵהֶ֔ם כָּזֹ֣ה וְכָזֶ֔ה עָ֥שָׂה לִ֖י מִיכָ֑ה וַיִּשְׂכְּרֵ֕נִי וָאֱהִי–ל֖וֹ לְכֹהֵֽן: וַיֹּ֥אמְרוּ ל֖וֹ שְׁאַל–נָ֣א בֵאלֹהִ֑ים וְנֵ֣דְעָ֔ה הֲתַצְלִ֣יחַ דַּרְכֵּ֔נוּ אֲשֶׁ֥ר אֲנַ֖חְנוּ הֹלְכִ֥ים עָלֶֽיהָ: וַיֹּ֧אמֶר לָהֶ֛ם הַכֹּהֵ֖ן לְכ֣וּ לְשָׁל֑וֹם נֹ֣כַח יְהוָ֔ה דַּרְכְּכֶ֖ם אֲשֶׁ֥ר תֵּֽלְכוּ–בָֽהּ: וַיֵּלְכוּ֙ חֲמֵ֣שֶׁת הָאֲנָשִׁ֔ים וַיָּבֹ֖אוּ לָ֑יְשָׁה וַיִּרְא֣וּ אֶת–הָעָ֣ם אֲשֶׁר–בְּקִרְבָּ֣הּ יוֹשֶֽׁבֶת–לָ֠בֶטַח כְּמִשְׁפַּ֨ט צִדֹנִ֜ים שֹׁקֵ֣ט| וּבֹטֵ֗חַ וְאֵין–מַכְלִ֨ים דָּבָ֤ר בָּאָ֙רֶץ֙ יוֹרֵ֣שׁ עֶ֔צֶר וּרְחֹקִ֥ים הֵ֙מָּה֙ מִצִּ֣דֹנִ֔ים וְדָבָ֥ר אֵין–לָהֶ֖ם עִם–אָדָֽם: וַיָּבֹ֙אוּ֙ אֶל–אֲחֵיהֶ֔ם צָרְעָ֖ה וְאֶשְׁתָּאֹ֑ל וַיֹּאמְר֥וּ לָהֶ֛ם אֲחֵיהֶ֖ם מָ֥ה אַתֶּֽם: וַיֹּאמְר֗וּ ק֚וּמָה וְנַעֲלֶ֣ה עֲלֵיהֶ֔ם כִּ֤י רָאִ֙ינוּ֙ אֶת–הָאָ֔רֶץ וְהִנֵּ֥ה טוֹבָ֖ה מְאֹ֑ד וְאַתֶּ֣ם מַחְשִׁ֔ים אַל–תֵּעָ֣צְל֔וּ לָלֶ֥כֶת לָבֹ֖א לָרֶ֥שֶׁת אֶת–הָאָֽרֶץ: כְּבֹאֲכֶ֞ם תָּבֹ֣אוּ | אֶל–עַ֣ם בֹּטֵ֗חַ וְהָאָ֙רֶץ֙ רַחֲבַ֣ת יָדַ֔יִם כִּֽי–נְתָנָ֥הּ אֱלֹהִ֖ים בְּיֶדְכֶ֑ם מָקוֹם֙ אֲשֶׁ֣ר אֵֽין–שָׁ֣ם מַחְס֔וֹר כָּל–דָּבָ֖ר אֲשֶׁ֥ר בָּאָֽרֶץ: וַיִּסְע֤וּ מִשָּׁם֙ מִמִּשְׁפַּ֣חַת הַדָּנִ֔י מִצָּרְעָ֖ה וּמֵאֶשְׁתָּאֹ֑ל שֵֽׁשׁ–מֵא֣וֹת אִ֔ישׁ חָג֖וּר כְּלֵ֥י מִלְחָמָֽה: וַֽיַּעֲל֗וּ וַֽיַּחֲנ֛וּ בְּקִרְיַ֥ת יְעָרִ֖ים בִּֽיהוּדָ֑ה עַל–כֵּ֡ן קָרְאוּ֩ לַמָּק֨וֹם הַה֜וּא מַחֲנֵה–דָ֗ן עַ֚ד הַיּ֣וֹם הַזֶּ֔ה הִנֵּ֕ה אַחֲרֵ֖י קִרְיַ֥ת יְעָרִֽים: וַיַּעַבְר֥וּ מִשָּׁ֖ם הַר–אֶפְרָ֑יִם וַיָּבֹ֖אוּ עַד–בֵּ֥ית מִיכָֽה: וַֽיַּעֲנ֞וּ חֲמֵ֣שֶׁת הָאֲנָשִׁ֗ים הַהֹלְכִים֮ לְרַגֵּל֮ אֶת–הָאָ֣רֶץ לַיִשׁ֒ וַיֹּֽאמְרוּ֙ אֶל–אֲחֵיהֶ֔ם הַיְדַעְתֶּ֗ם כִּ֠י יֵ֣שׁ בַּבָּתִּ֤ים הָאֵ֙לֶּה֙ אֵפ֣וֹד וּתְרָפִ֔ים וּפֶ֖סֶל וּמַסֵּכָ֑ה וְעַתָּ֖ה דְּע֥וּ מַֽה–תַּעֲשֽׂוּ: וַיָּס֣וּרוּ שָׁ֔מָּה וַיָּבֹ֛אוּ אֶל–בֵּֽית–הַנַּ֥עַר הַלֵּוִ֖י בֵּ֣ית מִיכָ֑ה וַיִּשְׁאֲלוּ–ל֖וֹ לְשָׁלֽוֹם: וְשֵׁשׁ–מֵא֣וֹת אִ֗ישׁ חֲגוּרִים֙ כְּלֵ֣י מִלְחַמְתָּ֔ם נִצָּבִ֖ים פֶּ֣תַח הַשָּׁ֑עַר אֲשֶׁ֖ר מִבְּנֵי–דָֽן:וַֽיַּעֲל֞וּ חֲמֵ֣שֶׁת הָאֲנָשִׁ֗ים הַהֹלְכִים֮ לְרַגֵּ֣ל אֶת–הָאָרֶץ֒ בָּ֣אוּ שָׁ֔מָּה לָקְח֗וּ אֶת–הַפֶּ֙סֶל֙ וְאֶת–הָ֣אֵפ֔וֹד וְאֶת–הַתְּרָפִ֖ים וְאֶת–הַמַּסֵּכָ֑ה וְהַכֹּהֵ֗ן נִצָּב֙ פֶּ֣תַח הַשַּׁ֔עַר וְשֵׁשׁ–מֵא֣וֹת הָאִ֔ישׁ הֶחָג֖וּר כְּלֵ֥י הַמִּלְחָמָֽה: וְאֵ֗לֶּה בָּ֚אוּ בֵּ֣ית מִיכָ֔ה וַיִּקְחוּ֙ אֶת–פֶּ֣סֶל הָאֵפ֔וֹד וְאֶת–הַתְּרָפִ֖ים וְאֶת–הַמַּסֵּכָ֑ה וַיֹּ֤אמֶר אֲלֵיהֶם֙ הַכֹּהֵ֔ן מָ֥ה אַתֶּ֖ם עֹשִֽׂים: וַיֹּאמְרוּ֩ ל֨וֹ הַחֲרֵ֜שׁ שִֽׂים–יָדְךָ֤ עַל–פִּ֙יךָ֙ וְלֵ֣ךְ עִמָּ֔נוּ וֶֽהְיֵה–לָ֖נוּ לְאָ֣ב וּלְכֹהֵ֑ן הֲט֣וֹב | הֱיוֹתְךָ֣ כֹהֵ֗ן לְבֵית֙ אִ֣ישׁ אֶחָ֔ד א֚וֹ הֱיוֹתְךָ֣ כֹהֵ֔ן לְשֵׁ֥בֶט וּלְמִשְׁפָּחָ֖ה בְּיִשְׂרָאֵֽל: וַיִּיטַב֙ לֵ֣ב הַכֹּהֵ֔ן וַיִּקַּח֙ אֶת–הָ֣אֵפ֔וֹד וְאֶת–הַתְּרָפִ֖ים וְאֶת–הַפָּ֑סֶל וַיָּבֹ֖א בְּקֶ֥רֶב הָעָֽם: פרשת אין מלך בישראל.
בַּיָּמִ֣ים הָהֵ֔ם אֵ֥ין מֶ֖לֶךְ בְּיִשְׂרָאֵ֑ל
וַיֹּאמְרוּ֩ ל֨וֹ הַחֲרֵ֜שׁ שִֽׂים–יָדְךָ֤ עַל–פִּ֙יךָ֙ וְלֵ֣ךְ עִמָּ֔נוּ וֶֽהְיֵה–לָ֖נוּ לְאָ֣ב וּלְכֹהֵ֑ן הֲט֣וֹב | הֱיוֹתְךָ֣ כֹהֵ֗ן לְבֵית֙ אִ֣ישׁ אֶחָ֔ד א֚וֹ הֱיוֹתְךָ֣ כֹהֵ֔ן לְשֵׁ֥בֶט וּלְמִשְׁפָּחָ֖ה בְּיִשְׂרָאֵֽל: וַיִּיטַב֙ לֵ֣ב הַכֹּהֵ֔ן וַיִּקַּח֙ אֶת–הָ֣אֵפ֔וֹד וְאֶת–הַתְּרָפִ֖ים וְאֶת–הַפָּ֑סֶל וַיָּבֹ֖א בְּקֶ֥רֶב הָעָֽם:
וֶֽהְיֵה–לָ֖נוּ לְאָ֣ב וּלְכֹהֵ֑ן
(חשוב לזכור שמדובר בכהן לוי).
וַיִּיטַב֙ לֵ֣ב הַכֹּהֵ֔ן וַיִּקַּח֙ אֶת–הָ֣אֵפ֔וֹד וְאֶת–הַתְּרָפִ֖ים וְאֶת–הַפָּ֑סֶל וַיָּבֹ֖א בְּקֶ֥רֶב הָעָֽם:
חשבתי על הדבר בעניין מלובביץ'.
מלובביץ' נותן לחסידיו תמונה של נשיא ארצות הברית שמודפס על דולאר וחסידיו תולים את התמונה (יש פסל ויש תמונה) בבית שלהם כקמע כברכה והם קוראים למלובביץ' אבא וגם מחכים שהאבא הזה יחזור.
וזה עושה הפסל:
וַֽיְהִי–אִ֥ישׁ מֵֽהַר–אֶפְרָ֖יִם וּשְׁמ֥וֹ מִיכָֽיְהוּ: וַיֹּ֣אמֶר לְאִמּ֡וֹ אֶלֶף֩ וּמֵאָ֨ה הַכֶּ֜סֶף אֲשֶׁ֣ר לֻֽקַּֽח–לָ֗ךְ(ואתי) וְאַ֤תְּ אָלִית֙ וְגַם֙ אָמַ֣רְתְּ בְּאָזְנַ֔י הִנֵּֽה–הַכֶּ֥סֶף אִתִּ֖י אֲנִ֣י לְקַחְתִּ֑יו וַתֹּ֣אמֶר אִמּ֔וֹ בָּר֥וּךְ בְּנִ֖י לַיהוָֽה: וַיָּ֛שֶׁב אֶת–אֶֽלֶף–וּמֵאָ֥ה הַכֶּ֖סֶף לְאִמּ֑וֹ וַתֹּ֣אמֶר אִמּ֡וֹ הַקְדֵּ֣שׁ הִקְדַּ֣שְׁתִּי אֶת–הַכֶּסֶף֩ לַיהוָ֨ה מִיָּדִ֜י לִבְנִ֗י לַֽעֲשׂוֹת֙ פֶּ֣סֶל וּמַסֵּכָ֔ה וְעַתָּ֖ה אֲשִׁיבֶ֥נּוּ לָֽךְ: פרשת אין מלך בישראל.
הַקְדֵּ֣שׁ הִקְדַּ֣שְׁתִּי אֶת–הַכֶּסֶף֩ לַיהוָ֨ה מִיָּדִ֜י לִבְנִ֗י לַֽעֲשׂוֹת֙ פֶּ֣סֶל וּמַסֵּכָ֔ה:
למחשבה:
כִּי אַתָּה אָבִינוּ כִּי אַבְרָהָם לֹא יְדָעָנוּ וְיִשְׂרָאֵל לֹא יַכִּירָנוּ אַתָּה יְהוָה אָבִינוּ גֹּאֲלֵנוּ מֵעוֹלָם שְׁמֶךָ: ישעיהו.
אַתָּה יְהוָה אָבִינוּ גֹּאֲלֵנוּ מֵעוֹלָם שְׁמֶךָ:
וַיָּקִ֧ימוּ לָהֶ֛ם בְּנֵי–דָ֖ן אֶת–הַפָּ֑סֶל וִ֠יהוֹנָתָן בֶּן–גֵּרְשֹׁ֨ם בֶּן–מְנַשֶּׁ֜ה ה֣וּא וּבָנָ֗יו הָי֤וּ כֹהֲנִים֙ לְשֵׁ֣בֶט הַדָּנִ֔י עַד–י֖וֹם גְּל֥וֹת הָאָֽרֶץ–בַּיָּמִ֣ים הָהֵ֔ם אֵ֥ין מֶ֖לֶךְ בְּיִשְׂרָאֵ֑ל– פרשת אין מלך בישראל.
משלי מועדי היום- פרשת אין מלך בישראל.
לימודי שנת שבעים וארבע לקוממיות שהפכה לעצמאות:וַיְהִי֙ בַּיָּמִ֣ים הָהֵ֔ם וּמֶ֖לֶךְ אֵ֣ין בְּיִשְׂרָאֵ֑ל וַיְהִ֣י | אִ֣ישׁ לֵוִ֗י גָּ֚ר בְּיַרְכְּתֵ֣י הַר–אֶפְרַ֔יִם וַיִּֽקַּֽח–לוֹ֙ אִשָּׁ֣ה פִילֶ֔גֶשׁ מִבֵּ֥ית לֶ֖חֶם יְהוּדָֽה: וַתִּזְנֶ֤ה עָלָיו֙ פִּֽילַגְשׁ֔וֹ וַתֵּ֤לֶךְ מֵֽאִתּוֹ֙ אֶל–בֵּ֣ית אָבִ֔יהָ אֶל–בֵּ֥ית לֶ֖חֶם יְהוּדָ֑ה וַתְּהִי–שָׁ֕ם יָמִ֖ים אַרְבָּעָ֥ה חֳדָשִֽׁים: וַיָּ֨קָם אִישָׁ֜הּ וַיֵּ֣לֶךְ אַחֲרֶ֗יהָ לְדַבֵּ֤ר עַל–לִבָּהּ֙(להשיבו) לַהֲשִׁיבָ֔הּ וְנַעֲר֥וֹ עִמּ֖וֹ וְצֶ֣מֶד חֲמֹרִ֑ים וַתְּבִיאֵ֙הוּ֙ בֵּ֣ית אָבִ֔יהָ וַיִּרְאֵ֙הוּ֙ אֲבִ֣י הַֽנַּעֲרָ֔ה וַיִּשְׂמַ֖ח לִקְרָאתֽוֹ: וַיֶּחֱזַק–בּ֤וֹ חֹֽתְנוֹ֙ אֲבִ֣י הַֽנַּעֲרָ֔ה וַיֵּ֥שֶׁב אִתּ֖וֹ שְׁלֹ֣שֶׁת יָמִ֑ים וַיֹּאכְלוּ֙ וַיִּשְׁתּ֔וּ וַיָּלִ֖ינוּ שָֽׁם: וַֽיְהִי֙ בַּיּ֣וֹם הָרְבִיעִ֔י וַיַּשְׁכִּ֥ימוּ בַבֹּ֖קֶר וַיָּ֣קָם לָלֶ֑כֶת וַיֹּאמֶר֩ אֲבִ֨י הַֽנַּעֲרָ֜ה אֶל–חֲתָנ֗וֹ סְעָ֧ד לִבְּךָ֛ פַּת–לֶ֖חֶם וְאַחַ֥ר תֵּלֵֽכוּ: וַיֵּשְׁב֗וּ וַיֹּאכְל֧וּ שְׁנֵיהֶ֛ם יַחְדָּ֖ו וַיִּשְׁתּ֑וּ וַיֹּ֜אמֶר אֲבִ֤י הַֽנַּעֲרָה֙ אֶל–הָאִ֔ישׁ הֽוֹאֶל–נָ֥א וְלִ֖ין וְיִטַ֥ב לִבֶּֽךָ: וַיָּ֥קָם הָאִ֖ישׁ לָלֶ֑כֶת וַיִּפְצַר–בּוֹ֙ חֹתְנ֔וֹ וַיָּ֖שָׁב וַיָּ֥לֶן שָֽׁם: וַיַּשְׁכֵּ֨ם בַּבֹּ֜קֶר בַּיּ֣וֹם הַחֲמִישִׁי֮ לָלֶכֶת֒ וַיֹּ֣אמֶר | אֲבִ֣י הַֽנַּעֲרָ֗ה סְעָד–נָא֙ לְבָ֣בְךָ֔ וְהִֽתְמַהְמְה֖וּ עַד–נְט֣וֹת הַיּ֑וֹם וַיֹּאכְל֖וּ שְׁנֵיהֶֽם: וַיָּ֤קָם הָאִישׁ֙ לָלֶ֔כֶת ה֥וּא וּפִילַגְשׁ֖וֹ וְנַעֲר֑וֹ וַיֹּ֣אמֶר ל֣וֹ חֹתְנ֣וֹ אֲבִ֣י הַֽנַּעֲרָ֡ה הִנֵּ֣ה נָא֩ רָפָ֨ה הַיּ֜וֹם לַעֲרֹ֗ב לִֽינוּ–נָ֞א הִנֵּ֨ה חֲנ֤וֹת הַיּוֹם֙ לִ֥ין פֹּה֙ וְיִיטַ֣ב לְבָבֶ֔ךָ וְהִשְׁכַּמְתֶּ֤ם מָחָר֙ לְדַרְכְּכֶ֔ם וְהָלַכְתָּ֖ לְאֹהָלֶֽךָ: שופטים- פרשת אין מלך בישראל.וַיֵּ֥שֶׁב אִתּ֖וֹ שְׁלֹ֣שֶׁת יָמִ֑ים וַיֹּאכְלוּ֙ וַיִּשְׁתּ֔וּ וַיָּלִ֖ינוּ שָֽׁם: וַֽיְהִי֙ בַּיּ֣וֹם הָרְבִיעִ֔י וַיַּשְׁכִּ֥ימוּ בַבֹּ֖קֶרוַֽיְהִי֙ בַּיּ֣וֹם הָרְבִיעִ֔י וַיַּשְׁכִּ֥ימוּ בַבֹּ֖קֶרוַיַּשְׁכֵּ֨ם בַּבֹּ֜קֶר בַּיּ֣וֹם הַחֲמִישִׁי֮ לָלֶכֶת֒ וַיֹּ֣אמֶר | אֲבִ֣י הַֽנַּעֲרָ֗ה סְעָד–נָא֙ לְבָ֣בְךָ֔ וְהִֽתְמַהְמְה֖וּ עַד–נְט֣וֹת הַיּ֑וֹם וַיֹּאכְל֖וּ שְׁנֵיהֶֽם:עַד–נְט֣וֹת הַיּ֑וֹםחֲנ֤וֹת הַיּוֹם֙ לִ֥ין פֹּה֙ וְיִיטַ֣ב לְבָבֶ֔ךָ וְהִשְׁכַּמְתֶּ֤ם מָחָר֙ לְדַרְכְּכֶ֔ם וְהָלַכְתָּ֖ לְאֹהָלֶֽךָ:חֲנ֤וֹת הַיּוֹם֙וַיָּ֤קָם הָאִישׁ֙ לָלֶ֔כֶת ה֥וּא וּפִילַגְשׁ֖וֹ וְנַעֲר֑וֹ וַיֹּ֣אמֶר ל֣וֹ חֹתְנ֣וֹ אֲבִ֣י הַֽנַּעֲרָ֡ה הִנֵּ֣ה נָא֩ רָפָ֨ה הַיּ֜וֹם לַעֲרֹ֗ב לִֽינוּ–נָ֞א הִנֵּ֨ה חֲנ֤וֹת הַיּוֹם֙ לִ֥ין פֹּה֙ וְיִיטַ֣ב לְבָבֶ֔ךָ וְהִשְׁכַּמְתֶּ֤ם מָחָר֙ לְדַרְכְּכֶ֔ם וְהָלַכְתָּ֖ לְאֹהָלֶֽךָ: וְלֹֽא–אָבָ֤ה הָאִישׁ֙ לָל֔וּן וַיָּ֣קָם וַיֵּ֗לֶךְ וַיָּבֹא֙ עַד–נֹ֣כַח יְב֔וּס הִ֖יא יְרוּשָׁלִָ֑ם וְעִמּ֗וֹ צֶ֤מֶד חֲמוֹרִים֙ חֲבוּשִׁ֔ים וּפִילַגְשׁ֖וֹ עִמּֽוֹ: הֵ֣ם עִם–יְב֔וּס וְהַיּ֖וֹם רַ֣ד מְאֹ֑ד וַיֹּ֨אמֶר הַנַּ֜עַר אֶל–אֲדֹנָ֗יו לְכָה–נָּ֛א וְנָס֛וּרָה אֶל–עִֽיר–הַיְבוּסִ֥י הַזֹּ֖את וְנָלִ֥ין בָּֽהּ: וַיֹּ֣אמֶר לְנַעֲר֔וֹ לְךָ֥ וְנִקְרְבָ֖ה בְּאַחַ֣ד הַמְּקֹמ֑וֹת וְלַ֥נּוּ בַגִּבְעָ֖ה א֥וֹ בָרָמָֽה: וַיַּעַבְר֖וּ וַיֵּלֵ֑כוּ וַתָּבֹ֤א לָהֶם֙ הַשֶּׁ֔מֶשׁ אֵ֥צֶל הַגִּבְעָ֖ה אֲשֶׁ֥ר לְבִנְיָמִֽן: וַיָּסֻ֣רוּ שָׁ֔ם לָב֖וֹא לָל֣וּן בַּגִּבְעָ֑ה וַיָּבֹ֗א וַיֵּ֙שֶׁב֙ בִּרְח֣וֹב הָעִ֔יר וְאֵ֥ין אִ֛ישׁ מְאַסֵּֽף–אוֹתָ֥ם הַבַּ֖יְתָה לָלֽוּן: וְהִנֵּ֣ה | אִ֣ישׁ זָקֵ֗ן בָּ֣א מִֽן–מַעֲשֵׂ֤הוּ מִן–הַשָּׂדֶה֙ בָּעֶ֔רֶב וְהָאִישׁ֙ מֵהַ֣ר אֶפְרַ֔יִם וְהוּא–גָ֖ר בַּגִּבְעָ֑ה וְאַנְשֵׁ֥י הַמָּק֖וֹם בְּנֵ֥י יְמִינִֽי: שופטים- פרשת אין מלך בישראל.הִנֵּ֣ה נָא֩ רָפָ֨ה הַיּ֜וֹם לַעֲרֹ֗ב לִֽינוּ–נָ֞א הִנֵּ֨ה חֲנ֤וֹת הַיּוֹם֙ לִ֥ין פֹּה֙ וְיִיטַ֣ב לְבָבֶ֔ךָרָפָ֨ה הַיּ֜וֹם לַעֲרֹ֗ברָפָ֨ה הַיּ֜וֹםהַיּ֜וֹם לַעֲרֹ֗בחֲנ֤וֹת הַיּוֹם֙הֵ֣ם עִם–יְב֔וּס וְהַיּ֖וֹם רַ֣ד מְאֹ֑ד וַיֹּ֨אמֶר הַנַּ֜עַר אֶל–אֲדֹנָ֗יו לְכָה–נָּ֛א וְנָס֛וּרָה אֶל–עִֽיר–הַיְבוּסִ֥י הַזֹּ֖את וְנָלִ֥ין בָּֽהּוְהַיּ֖וֹם רַ֣ד מְאֹ֑דוַיַּעַבְר֖וּ וַיֵּלֵ֑כוּ וַתָּבֹ֤א לָהֶם֙ הַשֶּׁ֔מֶשׁ אֵ֥צֶל הַגִּבְעָ֖ה אֲשֶׁ֥ר לְבִנְיָמִֽן:וַתָּבֹ֤א לָהֶם֙ הַשֶּׁ֔מֶשׁ אֵ֥צֶלאִ֣ישׁ זָקֵ֗ן בָּ֣א מִֽן–מַעֲשֵׂ֤הוּ מִן–הַשָּׂדֶה֙ בָּעֶ֔רֶב |
גלות הארץ בארץ- פרשת אין מלך בישראל.
לימודי שנת שבעים וארבע לקוממיות שהפכה לעצמאות:בַּיָּמִ֣ים הָהֵ֔ם אֵ֥ין מֶ֖לֶךְ בְּיִשְׂרָאֵ֑לבימים האלה שבט דן ביקש לכבוש לו נחלה, מענין לראות שהסיפור הוא כסיפור יהושע והמרגלים וגם רחב, במקרה הזה הכהן הוא שעזר להם ולאחר שכבשו בני דן הם נתנו אחוזה לכהן שהיה בבית מיכה ושעזר להם:בַּיָּמִ֣ים הָהֵ֔ם אֵ֥ין מֶ֖לֶךְ בְּיִשְׂרָאֵ֑ל וּבַיָּמִ֣ים הָהֵ֗ם שֵׁ֣בֶט הַדָּנִ֞י מְבַקֶּשׁ–ל֤וֹ נַֽחֲלָה֙ לָשֶׁ֔בֶת כִּי֩ לֹֽא–נָ֨פְלָה לּ֜וֹ עַד–הַיּ֥וֹם הַה֛וּא בְּתוֹךְ–שִׁבְטֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל בְּנַחֲלָֽה:כִּי֩ לֹֽא–נָ֨פְלָה לּ֜וֹ עַד–הַיּ֥וֹם הַה֛וּא בְּתוֹךְ–שִׁבְטֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל
וַיִּשְׁלְח֣וּ בְנֵי–דָ֣ן | מִֽמִּשְׁפַּחְתָּ֡ם חֲמִשָּׁ֣ה אֲנָשִׁ֣ים מִקְצוֹתָם֩ אֲנָשִׁ֨ים בְּנֵי–חַ֜יִל מִצָּרְעָ֣ה וּמֵֽאֶשְׁתָּאֹ֗ל לְרַגֵּ֤ל אֶת–הָאָ֙רֶץ֙ וּלְחָקְרָ֔הּ וַיֹּאמְר֣וּ אֲלֵהֶ֔ם לְכ֖וּ חִקְר֣וּ אֶת–הָאָ֑רֶץוַיִּשְׁלְח֣וּ בְנֵי–דָ֣ן | מִֽמִּשְׁפַּחְתָּ֡ם חֲמִשָּׁ֣ה אֲנָשִׁ֣יםאֲנָשִׁ֨ים בְּנֵי–חַ֜יִלחִקְר֣וּ אֶת–הָאָ֑רֶץוַיָּבֹ֤אוּ הַר–אֶפְרַ֙יִם֙ עַד–בֵּ֣ית מִיכָ֔ה וַיָּלִ֖ינוּ שָֽׁם: הֵ֚מָּה עִם–בֵּ֣ית מִיכָ֔ה וְהֵ֣מָּה הִכִּ֔ירוּ אֶת–ק֥וֹל הַנַּ֖עַר הַלֵּוִ֑י וַיָּס֣וּרוּ שָׁ֗ם וַיֹּ֤אמְרוּ לוֹ֙ מִֽי–הֱבִיאֲךָ֣ הֲלֹ֔ם וּמָֽה–אַתָּ֥ה עֹשֶׂ֛ה בָּזֶ֖ה וּמַה–לְּךָ֥ פֹֽה: וַיֹּ֣אמֶר אֲלֵהֶ֔ם כָּזֹ֣ה וְכָזֶ֔ה עָ֥שָׂה לִ֖י מִיכָ֑ה וַיִּשְׂכְּרֵ֕נִי וָאֱהִי–ל֖וֹ לְכֹהֵֽן: וַיֹּ֥אמְרוּ ל֖וֹ שְׁאַל–נָ֣א בֵאלֹהִ֑ים וְנֵ֣דְעָ֔ה הֲתַצְלִ֣יחַ דַּרְכֵּ֔נוּ אֲשֶׁ֥ר אֲנַ֖חְנוּ הֹלְכִ֥ים עָלֶֽיהָ: וַיֹּ֧אמֶר לָהֶ֛ם הַכֹּהֵ֖ן לְכ֣וּ לְשָׁל֑וֹם נֹ֣כַח יְהוָ֔ה דַּרְכְּכֶ֖ם אֲשֶׁ֥ר תֵּֽלְכוּ–בָֽהּ:וַיָּבֹ֤אוּ הַר–אֶפְרַ֙יִם֙ עַד–בֵּ֣ית מִיכָ֔ה וַיָּלִ֖ינוּ שָֽׁם:וַיֹּ֥אמְרוּ ל֖וֹ שְׁאַל–נָ֣א בֵאלֹהִ֑ים וְנֵ֣דְעָ֔ה הֲתַצְלִ֣יחַ דַּרְכֵּ֔נוּ אֲשֶׁ֥ר אֲנַ֖חְנוּ הֹלְכִ֥ים עָלֶֽיהָ:נֹ֣כַח יְהוָ֔ה דַּרְכְּכֶ֖ם אֲשֶׁ֥ר תֵּֽלְכוּ–בָֽהּ:יֵּלְכוּ֙ חֲמֵ֣שֶׁת הָאֲנָשִׁ֔ים וַיָּבֹ֖אוּ לָ֑יְשָׁה וַיִּרְא֣וּ אֶת–הָעָ֣ם אֲשֶׁר–בְּקִרְבָּ֣הּ יוֹשֶֽׁבֶת–לָ֠בֶטַח כְּמִשְׁפַּ֨ט צִדֹנִ֜ים שֹׁקֵ֣ט| וּבֹטֵ֗חַ וְאֵין–מַכְלִ֨ים דָּבָ֤ר בָּאָ֙רֶץ֙ יוֹרֵ֣שׁ עֶ֔צֶר וּרְחֹקִ֥ים הֵ֙מָּה֙ מִצִּ֣דֹנִ֔ים וְדָבָ֥ר אֵין–לָהֶ֖ם עִם–אָדָֽם:יוֹשֶֽׁבֶת–לָ֠בֶטַח כְּמִשְׁפַּ֨ט צִדֹנִ֜ים שֹׁקֵ֣ט| וּבֹטֵ֗חַוַיָּבֹ֙אוּ֙ אֶל–אֲחֵיהֶ֔ם צָרְעָ֖ה וְאֶשְׁתָּאֹ֑ל וַיֹּאמְר֥וּ לָהֶ֛ם אֲחֵיהֶ֖ם מָ֥ה אַתֶּֽם: וַיֹּאמְר֗וּ ק֚וּמָה וְנַעֲלֶ֣ה עֲלֵיהֶ֔ם כִּ֤י רָאִ֙ינוּ֙ אֶת–הָאָ֔רֶץ וְהִנֵּ֥ה טוֹבָ֖ה מְאֹ֑ד וְאַתֶּ֣ם מַחְשִׁ֔ים אַל–תֵּעָ֣צְל֔וּ לָלֶ֥כֶת לָבֹ֖א לָרֶ֥שֶׁת אֶת–הָאָֽרֶץ:כִּ֤י רָאִ֙ינוּ֙ אֶת–הָאָ֔רֶץ וְהִנֵּ֥ה טוֹבָ֖ה מְאֹ֑דכְּבֹאֲכֶ֞ם תָּבֹ֣אוּ | אֶל–עַ֣ם בֹּטֵ֗חַ וְהָאָ֙רֶץ֙ רַחֲבַ֣ת יָדַ֔יִם כִּֽי–נְתָנָ֥הּ אֱלֹהִ֖ים בְּיֶדְכֶ֑ם מָקוֹם֙ אֲשֶׁ֣ר אֵֽין–שָׁ֣ם מַחְס֔וֹר כָּל–דָּבָ֖ר אֲשֶׁ֥ר בָּאָֽרֶץ:וְאֵ֗לֶּה בָּ֚אוּ בֵּ֣ית מִיכָ֔ה וַיִּקְחוּ֙ אֶת–פֶּ֣סֶל הָאֵפ֔וֹד וְאֶת–הַתְּרָפִ֖ים וְאֶת–הַמַּסֵּכָ֑ה וַיֹּ֤אמֶר אֲלֵיהֶם֙ הַכֹּהֵ֔ן מָ֥ה אַתֶּ֖ם עֹשִֽׂים: וַיֹּאמְרוּ֩ ל֨וֹ הַחֲרֵ֜שׁ שִֽׂים–יָדְךָ֤ עַל–פִּ֙יךָ֙ וְלֵ֣ךְ עִמָּ֔נוּ וֶֽהְיֵה–לָ֖נוּ לְאָ֣ב וּלְכֹהֵ֑ן הֲט֣וֹב | הֱיוֹתְךָ֣ כֹהֵ֗ן לְבֵית֙ אִ֣ישׁ אֶחָ֔ד א֚וֹ הֱיוֹתְךָ֣ כֹהֵ֔ן לְשֵׁ֥בֶט וּלְמִשְׁפָּחָ֖ה בְּיִשְׂרָאֵֽל: וַיִּיטַב֙ לֵ֣ב הַכֹּהֵ֔ן וַיִּקַּח֙ אֶת–הָ֣אֵפ֔וֹד וְאֶת–הַתְּרָפִ֖ים וְאֶת–הַפָּ֑סֶל וַיָּבֹ֖א בְּקֶ֥רֶב הָעָֽם: וַיִּפְנ֖וּ וַיֵּלֵ֑כוּ וַיָּשִׂ֨ימוּ אֶת–הַטַּ֧ף וְאֶת–הַמִּקְנֶ֛ה וְאֶת–הַכְּבוּדָּ֖ה לִפְנֵיהֶֽם: שופטים- פרשת אין מלך בישראל.שִֽׂים–יָדְךָ֤ עַל–פִּ֙יךָ֙ וְלֵ֣ךְ עִמָּ֔נוּ וֶֽהְיֵה–לָ֖נוּ לְאָ֣ב וּלְכֹהֵ֑ן הֲט֣וֹב | הֱיוֹתְךָ֣ כֹהֵ֗ן לְבֵית֙ אִ֣ישׁ אֶחָ֔ד א֚וֹ הֱיוֹתְךָ֣ כֹהֵ֔ן לְשֵׁ֥בֶט וּלְמִשְׁפָּחָ֖ה בְּיִשְׂרָאֵֽל: וַיִּיטַב֙ לֵ֣ב הַכֹּהֵ֔ן וַיִּקַּח֙ אֶת–הָ֣אֵפ֔וֹד וְאֶת–הַתְּרָפִ֖ים וְאֶת–הַפָּ֑סֶל וַיָּבֹ֖א בְּקֶ֥רֶב הָעָֽם:וַיֵּלְכ֥וּ בְנֵי–דָ֖ן לְדַרְכָּ֑ם וַיַּ֣רְא מִיכָ֗ה כִּי–חֲזָקִ֥ים הֵ֙מָּה֙ מִמֶּ֔נּוּ וַיִּ֖פֶן וַיָּ֥שָׁב אֶל–בֵּיתֽוֹ: וְהֵ֨מָּה לָקְח֜וּ אֵ֧ת אֲשֶׁר–עָשָׂ֣ה מִיכָ֗ה וְֽאֶת–הַכֹּהֵן֮ אֲשֶׁ֣ר הָיָה–לוֹ֒ וַיָּבֹ֣אוּ עַל–לַ֗יִשׁ עַל–עַם֙ שֹׁקֵ֣ט וּבֹטֵ֔חַ וַיַּכּ֥וּ אוֹתָ֖ם לְפִי–חָ֑רֶב וְאֶת–הָעִ֖יר שָׂרְפ֥וּ בָאֵֽשׁ: וְאֵ֨ין מַצִּ֜יל כִּ֧י רְֽחוֹקָה–הִ֣יא מִצִּיד֗וֹן וְדָבָ֤ר אֵין–לָהֶם֙ עִם–אָדָ֔ם וְהִ֕יא בָּעֵ֖מֶק אֲשֶׁ֣ר לְבֵית–רְח֑וֹב וַיִּבְנ֥וּ אֶת–הָעִ֖יר וַיֵּ֥שְׁבוּ בָֽהּ: וַיִּקְרְא֤וּ שֵׁם–הָעִיר֙ דָּ֔ן בְּשֵׁם֙ דָּ֣ן אֲבִיהֶ֔ם אֲשֶׁ֥ר יוּלַּ֖ד לְיִשְׂרָאֵ֑ל וְאוּלָ֛ם לַ֥יִשׁ שֵׁם–הָעִ֖יר לָרִאשֹׁנָֽה: וַיָּקִ֧ימוּ לָהֶ֛ם בְּנֵי–דָ֖ן אֶת–הַפָּ֑סֶל וִ֠יהוֹנָתָן בֶּן–גֵּרְשֹׁ֨ם בֶּן–מְנַשֶּׁ֜ה ה֣וּא וּבָנָ֗יו הָי֤וּ כֹהֲנִים֙ לְשֵׁ֣בֶט הַדָּנִ֔י עַד–י֖וֹם גְּל֥וֹת הָאָֽרֶץ: שופטים- פרשת אין מלך בישראל.וִ֠יהוֹנָתָן בֶּן–גֵּרְשֹׁ֨ם בֶּן–מְנַשֶּׁ֜ה ה֣וּא וּבָנָ֗יו הָי֤וּ כֹהֲנִים֙ לְשֵׁ֣בֶט הַדָּנִ֔יעַד–י֖וֹם גְּל֥וֹת הָאָֽרֶץ:כשאין מלך בארץ הארץ הזאת היא הגולה.גְּל֥וֹת הָאָֽרֶץ: |
נאמני ארץ- לימודים מתהלים.
עֵינַ֤י | בְּנֶֽאֶמְנֵי-אֶרֶץ֮ לָשֶׁ֪בֶת עִמָּ֫דִ֥י הֹ֭לֵךְ בְּדֶ֣רֶךְ תָּמִ֑ים ה֝֗וּא יְשָׁרְתֵֽנִי:לֹֽא-יֵשֵׁ֨ב | בְּקֶ֥רֶב בֵּיתִי֮ עֹשֵׂ֪ה רְמִ֫יָּ֥ה דֹּבֵ֥ר שְׁקָרִ֑ים לֹֽא-יִ֝כּ֗וֹן לְנֶ֣גֶד עֵינָֽי:לַבְּקָרִ֗ים אַצְמִ֥ית כָּל-רִשְׁעֵי-אָ֑רֶץ לְהַכְרִ֥ית מֵֽעִיר-יְ֝הוָ֗ה כָּל-פֹּ֥עֲלֵי אָֽוֶן: תהלים- מזמור אחד ומאה.עֵינַ֤י | בְּנֶֽאֶמְנֵי-אֶרֶץ֮לְהַכְרִ֥ית מֵֽעִיר-יְ֝הוָ֗ה כָּל-פֹּ֥עֲלֵי אָֽוֶן:אפשר לחשוב על הדבר ביחס למרגלים , גם למרגלים ששלח משה וגם למרגלים ששלחו שבט דן, שתי עתות, בעת שיש מלך מלך בישראל ובעת שאין מלך בישראל מבחינת תוקף הירושה גם בעת שאין מלך בישראל, בעת משה היה מלך בישראל וזאת שלא כמו בעת סוף ימי שפוט השופטים שלא היה מלך בישראל, גם בעת שאין מלך בישראל בארץ הזאת , כמשפט הארץ הזאת יש תוקף לצו הירושה על הארץ הזאת כדבר תורת ישראל:בַּיָּמִ֣ים הָהֵ֔ם אֵ֥ין מֶ֖לֶךְ בְּיִשְׂרָאֵ֑לבימים האלה שבט דן ביקש לכבוש לו נחלה, מענין לראות שהסיפור הוא כסיפור יהושע והמרגלים וגם רחב, במקרה הזה הכהן הוא שעזר להם ולאחר שכבשו בני דן הם נתנו אחוזה לכהן שהיה בבית מיכה ושעזר להם:בַּיָּמִ֣ים הָהֵ֔ם אֵ֥ין מֶ֖לֶךְ בְּיִשְׂרָאֵ֑ל וּבַיָּמִ֣ים הָהֵ֗ם שֵׁ֣בֶט הַדָּנִ֞י מְבַקֶּשׁ–ל֤וֹ נַֽחֲלָה֙ לָשֶׁ֔בֶת כִּי֩ לֹֽא–נָ֨פְלָה לּ֜וֹ עַד–הַיּ֥וֹם הַה֛וּא בְּתוֹךְ–שִׁבְטֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל בְּנַחֲלָֽה: שופטים- פרשת אין מלך בישראל.כִּי֩ לֹֽא–נָ֨פְלָה לּ֜וֹ עַד–הַיּ֥וֹם הַה֛וּא בְּתוֹךְ–שִׁבְטֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖לוַיִּשְׁלְח֣וּ בְנֵי–דָ֣ן | מִֽמִּשְׁפַּחְתָּ֡ם חֲמִשָּׁ֣ה אֲנָשִׁ֣ים מִקְצוֹתָם֩ אֲנָשִׁ֨ים בְּנֵי–חַ֜יִל מִצָּרְעָ֣ה וּמֵֽאֶשְׁתָּאֹ֗ל לְרַגֵּ֤ל אֶת–הָאָ֙רֶץ֙ וּלְחָקְרָ֔הּ וַיֹּאמְר֣וּ אֲלֵהֶ֔ם לְכ֖וּ חִקְר֣וּ אֶת–הָאָ֑רֶץ: שופטים- פרשת אין מלך בישראל.וַיִּשְׁלְח֣וּ בְנֵי–דָ֣ן | מִֽמִּשְׁפַּחְתָּ֡ם חֲמִשָּׁ֣ה אֲנָשִׁ֣יםאֲנָשִׁ֨ים בְּנֵי–חַ֜יִלחִקְר֣וּ אֶת–הָאָ֑רֶץוַיָּבֹ֖אוּ לָ֑יְשָׁה וַיִּרְא֣וּ אֶת–הָעָ֣ם אֲשֶׁר–בְּקִרְבָּ֣הּ יוֹשֶֽׁבֶת–לָ֠בֶטַח כְּמִשְׁפַּ֨ט צִדֹנִ֜ים שֹׁקֵ֣ט| וּבֹטֵ֗חַ וְאֵין–מַכְלִ֨ים דָּבָ֤ר בָּאָ֙רֶץ֙ יוֹרֵ֣שׁ עֶ֔צֶר וּרְחֹקִ֥ים הֵ֙מָּה֙ מִצִּ֣דֹנִ֔ים וְדָבָ֥ר אֵין–לָהֶ֖ם עִם–אָדָֽם: שופטים- פרשת אין מלך בישראל.בעת הזאת ישבו לבטח קבוצת בני אדם שנהגו כמשפט הצידונים ולא כמשפט הארץ הזאת וישבו לבטח בה ומשפט הצידונים אסור בארץ הזאת גם בעת שאין מלך בישראל:יוֹשֶֽׁבֶת–לָ֠בֶטַח כְּמִשְׁפַּ֨ט צִדֹנִ֜ים שֹׁקֵ֣ט| וּבֹטֵ֗חַכמו בעת כיבוש אשור:לאחר עת השופטים בעת המלכים היה ענין משפטי דומה בעת כיבוש אשור:וַיָּבֵא מֶלֶךְ אַשּׁוּר מִבָּבֶל וּמִכּוּתָה וּמֵעַוָּא וּמֵחֲמָת וּסְפַרְוַיִם וַיֹּשֶׁב בְּעָרֵי שֹׁמְרוֹן תַּחַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיִּרְשׁוּ אֶת שֹׁמְרוֹן וַיֵּשְׁבוּ בְּעָרֶיהָ: וַיְהִי בִּתְחִלַּת שִׁבְתָּם שָׁם לֹא יָרְאוּ אֶת יְהוָה וַיְשַׁלַּח יְהוָה בָּהֶם אֶת הָאֲרָיוֹת וַיִּהְיוּ הֹרְגִים בָּהֶם: וַיֹּאמְרוּ לְמֶלֶךְ אַשּׁוּר לֵאמֹר הַגּוֹיִם אֲשֶׁר הִגְלִיתָ וַתּוֹשֶׁב בְּעָרֵי שֹׁמְרוֹן לֹא יָדְעוּ אֶת מִשְׁפַּט אֱלֹהֵי הָאָרֶץ וַיְשַׁלַּח בָּם אֶת הָאֲרָיוֹת וְהִנָּם מְמִיתִים אוֹתָם כַּאֲשֶׁר אֵינָם יֹדְעִים אֶת מִשְׁפַּט אֱלֹהֵי הָאָרֶץ: וַיְצַו מֶלֶךְ אַשּׁוּר לֵאמֹר הֹלִיכוּ שָׁמָּה אֶחָד מֵהַכֹּהֲנִים אֲשֶׁר הִגְלִיתֶם מִשָּׁם וְיֵלְכוּ וְיֵשְׁבוּ שָׁם וְיֹרֵם אֶת מִשְׁפַּט אֱלֹהֵי הָאָרֶץ: וַיָּבֹא אֶחָד מֵהַכֹּהֲנִים אֲשֶׁר הִגְלוּ מִשֹּׁמְרוֹן וַיֵּשֶׁב בְּבֵית אֵל וַיְהִי מוֹרֶה אֹתָם אֵיךְ יִירְאוּ אֶת יְהוָה: וַיִּהְיוּ עֹשִׂים גּוֹי גּוֹי אֱלֹהָיו וַיַּנִּיחוּ בְּבֵית הַבָּמוֹת אֲשֶׁר עָשׂוּ הַשֹּׁמְרֹנִים גּוֹי גּוֹי בְּעָרֵיהֶם אֲשֶׁר הֵם יֹשְׁבִים שָׁם: מלכים.במקרה זה, מלך אשור הבין בעת שהיה כובש בארץ שהוא צריך לנהוג כמשפט אלהי הארץ הזאת:וַיְצַו מֶלֶךְ אַשּׁוּר לֵאמֹר הֹלִיכוּ שָׁמָּה אֶחָד מֵהַכֹּהֲנִים אֲשֶׁר הִגְלִיתֶם מִשָּׁם וְיֵלְכוּ וְיֵשְׁבוּ שָׁם וְיֹרֵם אֶת מִשְׁפַּט אֱלֹהֵי הָאָרֶץ:כך גם המרגלים של בני דן שפגשו כהן בארץ בבית מיכה:וַיָּבֹ֤אוּ הַר–אֶפְרַ֙יִם֙ עַד–בֵּ֣ית מִיכָ֔ה וַיָּלִ֖ינוּ שָֽׁם: הֵ֚מָּה עִם–בֵּ֣ית מִיכָ֔ה וְהֵ֣מָּה הִכִּ֔ירוּ אֶת–ק֥וֹל הַנַּ֖עַר הַלֵּוִ֑י וַיָּס֣וּרוּ שָׁ֗ם וַיֹּ֤אמְרוּ לוֹ֙ מִֽי–הֱבִיאֲךָ֣ הֲלֹ֔ם וּמָֽה–אַתָּ֥ה עֹשֶׂ֛ה בָּזֶ֖ה וּמַה–לְּךָ֥ פֹֽה: וַיֹּ֣אמֶר אֲלֵהֶ֔ם כָּזֹ֣ה וְכָזֶ֔ה עָ֥שָׂה לִ֖י מִיכָ֑ה וַיִּשְׂכְּרֵ֕נִי וָאֱהִי–ל֖וֹ לְכֹהֵֽן: וַיֹּ֥אמְרוּ ל֖וֹ שְׁאַל–נָ֣א בֵאלֹהִ֑ים וְנֵ֣דְעָ֔ה הֲתַצְלִ֣יחַ דַּרְכֵּ֔נוּ אֲשֶׁ֥ר אֲנַ֖חְנוּ הֹלְכִ֥ים עָלֶֽיהָ: וַיֹּ֧אמֶר לָהֶ֛ם הַכֹּהֵ֖ן לְכ֣וּ לְשָׁל֑וֹם נֹ֣כַח יְהוָ֔ה דַּרְכְּכֶ֖ם אֲשֶׁ֥ר תֵּֽלְכוּ–בָֽהּ: שופטים- פרשת אין מלך בישראל.ובקשו עיצת כהן:וַיֹּ֥אמְרוּ ל֖וֹ שְׁאַל–נָ֣א בֵאלֹהִ֑ים וְנֵ֣דְעָ֔ה הֲתַצְלִ֣יחַ דַּרְכֵּ֔נוּוַיֹּ֧אמֶר לָהֶ֛ם הַכֹּהֵ֖ן לְכ֣וּ לְשָׁל֑וֹם נֹ֣כַח יְהוָ֔ה דַּרְכְּכֶ֖ם אֲשֶׁ֥ר תֵּֽלְכוּ–בָֽהּ:צריך לחשוב כל הכהן בעת שאין מלך בישראל מבחינת משרת הכהן כיועץ לענינים כאלה גם בעת שאין מלך בישראל.נֹ֣כַח יְהוָ֔ה דַּרְכְּכֶ֖םולאחר שחזרו מרגלי בני דן ממשימתם, דיווחו כנאמני ארץ:וַיָּבֹ֙אוּ֙ אֶל–אֲחֵיהֶ֔ם צָרְעָ֖ה וְאֶשְׁתָּאֹ֑ל וַיֹּאמְר֥וּ לָהֶ֛ם אֲחֵיהֶ֖ם מָ֥ה אַתֶּֽם: וַיֹּאמְר֗וּ ק֚וּמָה וְנַעֲלֶ֣ה עֲלֵיהֶ֔ם כִּ֤י רָאִ֙ינוּ֙ אֶת–הָאָ֔רֶץ וְהִנֵּ֥ה טוֹבָ֖ה מְאֹ֑ד וְאַתֶּ֣ם מַחְשִׁ֔ים אַל–תֵּעָ֣צְל֔וּ לָלֶ֥כֶת לָבֹ֖א לָרֶ֥שֶׁת אֶת–הָאָֽרֶץ: שופטים- פרשת אין מלך בישראל.כִּ֤י רָאִ֙ינוּ֙ אֶת–הָאָ֔רֶץ וְהִנֵּ֥ה טוֹבָ֖ה מְאֹ֑דכְּבֹאֲכֶ֞ם תָּבֹ֣אוּ | אֶל–עַ֣ם בֹּטֵ֗חַ וְהָאָ֙רֶץ֙ רַחֲבַ֣ת יָדַ֔יִם כִּֽי–נְתָנָ֥הּ אֱלֹהִ֖ים בְּיֶדְכֶ֑ם מָקוֹם֙ אֲשֶׁ֣ר אֵֽין–שָׁ֣ם מַחְס֔וֹר כָּל–דָּבָ֖ר אֲשֶׁ֥ר בָּאָֽרֶץ: שופטים- פרשת אין מלך בישראל.כִּֽי–נְתָנָ֥הּ אֱלֹהִ֖ים בְּיֶדְכֶ֑םאותו הדבר כמו מקרה המרגלים ששלח יהושע שדיברו טובות על הארץ ולא הוציאו את דיבת הארץ רעה, וגם בטחו בישועת הבורא, כי הוא הוריש לישראל ומשכך לבטוח בישועתו:דברי נאמני הארץ:וַיַּהַס כָּלֵב אֶת הָעָם אֶל מֹשֶׁה וַיֹּאמֶר עָלֹה נַעֲלֶה וְיָרַשְׁנוּ אֹתָהּ כִּי יָכוֹל נוּכַל לָהּ: במדבר.ודברי אלה שלא:וַיֹּצִיאוּ דִּבַּת הָאָרֶץ אֲשֶׁר תָּרוּ אֹתָהּ אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר הָאָרֶץ אֲשֶׁר עָבַרְנוּ בָהּ לָתוּר אֹתָהּ אֶרֶץ אֹכֶלֶת יוֹשְׁבֶיהָ הִוא וְכָל הָעָם אֲשֶׁר רָאִינוּ בְתוֹכָהּ אַנְשֵׁי מִדּוֹת: וְשָׁם רָאִינוּ אֶת הַנְּפִילִים בְּנֵי עֲנָק מִן הַנְּפִלִים וַנְּהִי בְעֵינֵינוּ כַּחֲגָבִים וְכֵן הָיִינוּ בְּעֵינֵיהֶם במדבר.לימינו אנו, שוב, רפורמה לא רפורמה, משפט אלהי הארץ הוא המשפט לארץ הזאת, על כל מה שמשתמע מכך גם בעת הזאת וזאת ביחס לירושלים, עיר הבורא:למחשבה ממקרה מלך אשור:וַיִּהְיוּ עֹשִׂים גּוֹי גּוֹי אֱלֹהָיו וַיַּנִּיחוּ בְּבֵית הַבָּמוֹת אֲשֶׁר עָשׂוּ הַשֹּׁמְרֹנִים גּוֹי גּוֹי בְּעָרֵיהֶם אֲשֶׁר הֵם יֹשְׁבִים שָׁם:גּוֹי גּוֹי בְּעָרֵיהֶםולא בירושלים. זאת עיר הבורא:לְהַכְרִ֥ית מֵֽעִיר-יְ֝הוָ֗ה כָּל-פֹּ֥עֲלֵי אָֽוֶן: תהלים מזמור אחד ומאה.מֵֽעִיר-יְ֝הוָ֗הוַיִּתְהַלְּכוּ מִשָּׁם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בָּעֵת הַהִיא אִישׁ לְשִׁבְטוֹ וּלְמִשְׁפַּחְתּוֹ וַיֵּצְאוּ מִשָּׁם אִישׁ לְנַחֲלָתוֹ: בַּיָּמִים הָהֵם אֵין מֶלֶךְ בְּיִשְׂרָאֵל אִישׁ הַיָּשָׁר בְּעֵינָיו יַעֲשֶׂה: שופטים- פרשת אין מלך בישראל.בעת כזאת שאין מלך בישראל, איש הישר בעניו יעשה, זה חוק מאפשר. איש בחטאו יומת במשמעות, שדין אדם עושה חטא בישראל לא מחטיא אדם בישראל שלא עשה את החטא.וַיִּפְּלוּ עַל פְּנֵיהֶם וַיֹּאמְרוּ אֵל אֱלֹהֵי הָֽרוּחֹת לְכָל בָּשָׂר הָאִישׁ אֶחָד יֶֽחֱטָא וְעַל כָּל הָֽעֵדָה תִּקְצֹֽף: במדבר. |
שֹׁפְטִים- פרשת אֵ֥ין מֶ֖לֶךְ בְּיִשְׂרָאֵ֑ל- לימודי שנת שבעים ואחת.
שֹׁפְטִים- פרשת אֵ֥ין מֶ֖לֶךְ בְּיִשְׂרָאֵ֑ל.וַיַּעַבְר֖וּ וַיֵּלֵ֑כוּ וַתָּבֹ֤א לָהֶם֙ הַשֶּׁ֔מֶשׁ אֵ֥צֶל הַגִּבְעָ֖ה אֲשֶׁ֥ר לְבִנְיָמִֽן: וַיָּסֻ֣רוּ שָׁ֔ם לָב֖וֹא לָל֣וּן בַּגִּבְעָ֑ה וַיָּבֹ֗א וַיֵּ֙שֶׁב֙ בִּרְח֣וֹב הָעִ֔יר וְאֵ֥ין אִ֛ישׁ מְאַסֵּֽף–אוֹתָ֥ם הַבַּ֖יְתָה לָלֽוּן: וְהִנֵּ֣ה | אִ֣ישׁ זָקֵ֗ן בָּ֣א מִֽן–מַעֲשֵׂ֤הוּ מִן–הַשָּׂדֶה֙ בָּעֶ֔רֶב וְהָאִישׁ֙ מֵהַ֣ר אֶפְרַ֔יִם וְהוּא–גָ֖ר בַּגִּבְעָ֑ה וְאַנְשֵׁ֥י הַמָּק֖וֹם בְּנֵ֥י יְמִינִֽי: וַיִּשָּׂ֣א עֵינָ֗יו וַיַּ֛רְא אֶת–הָאִ֥ישׁ הָאֹרֵ֖חַ בִּרְחֹ֣ב הָעִ֑יר וַיֹּ֨אמֶר הָאִ֧ישׁ הַזָּקֵ֛ן אָ֥נָה תֵלֵ֖ךְ וּמֵאַ֥יִן תָּבֽוֹא: וַיֹּ֣אמֶר אֵלָ֗יו עֹבְרִ֨ים אֲנַ֜חְנוּ מִבֵּֽית–לֶ֣חֶם יְהוּדָה֮ עַד–יַרְכְּתֵ֣י הַר–אֶפְרַיִם֒ מִשָּׁ֣ם אָנֹ֔כִי וָאֵלֵ֕ךְ עַד–בֵּ֥ית לֶ֖חֶם יְהוּדָ֑ה וְאֶת–בֵּ֤ית יְהוָה֙ אֲנִ֣י הֹלֵ֔ךְ וְאֵ֣ין אִ֔ישׁ מְאַסֵּ֥ף אוֹתִ֖י הַבָּֽיְתָה: וְגַם–תֶּ֤בֶן גַּם–מִסְפּוֹא֙ יֵ֣שׁ לַחֲמוֹרֵ֔ינוּ וְ֠גַם לֶ֣חֶם וָיַ֤יִן יֶשׁ–לִי֙ וְלַֽאֲמָתֶ֔ךָ וְלַנַּ֖עַר עִם–עֲבָדֶ֑יךָ אֵ֥ין מַחְס֖וֹר כָּל–דָּבָֽר: וַיֹּ֨אמֶר הָאִ֤ישׁ הַזָּקֵן֙ שָׁל֣וֹם לָ֔ךְ רַ֥ק כָּל–מַחְסוֹרְךָ֖ עָלָ֑י רַ֥ק בָּרְח֖וֹב אַל–תָּלַֽן: וַיְבִיאֵ֣הוּ לְבֵית֔וֹ (ויבול)וַיָּ֖בָל לַחֲמוֹרִ֑ים וַֽיִּרְחֲצוּ֙ רַגְלֵיהֶ֔ם וַיֹּאכְל֖וּ וַיִּשְׁתּֽוּ: הֵמָּה֮ מֵיטִיבִ֣ים אֶת–לִבָּם֒ וְהִנֵּה֩ אַנְשֵׁ֨י הָעִ֜יר אַנְשֵׁ֣י בְנֵֽי–בְלִיַּ֗עַל נָסַ֙בּוּ֙ אֶת–הַבַּ֔יִת מִֽתְדַּפְּקִ֖ים עַל–הַדָּ֑לֶת וַיֹּאמְר֗וּ אֶל–הָ֠אִישׁ בַּ֣עַל הַבַּ֤יִת הַזָּקֵן֙ לֵאמֹ֔ר הוֹצֵ֗א אֶת–הָאִ֛ישׁ אֲשֶׁר–בָּ֥א אֶל–בֵּיתְךָ֖ וְנֵדָעֶֽנּוּ: וַיֵּצֵ֣א אֲלֵיהֶ֗ם הָאִישׁ֙ בַּ֣עַל הַבַּ֔יִת וַיֹּ֣אמֶר אֲלֵהֶ֔ם אַל–אַחַ֖י אַל–תָּרֵ֣עוּ נָ֑א אַ֠חֲרֵי אֲשֶׁר–בָּ֞א הָאִ֤ישׁ הַזֶּה֙ אַל–בֵּיתִ֔י אַֽל–תַּעֲשׂ֖וּ אֶת–הַנְּבָלָ֥ה הַזֹּֽאת: הִנֵּה֩ בִתִּ֨י הַבְּתוּלָ֜ה וּפִֽילַגְשֵׁ֗הוּ אוֹצִֽיאָה–נָּ֤א אוֹתָם֙ וְעַנּ֣וּ אוֹתָ֔ם וַעֲשׂ֣וּ לָהֶ֔ם הַטּ֖וֹב בְּעֵינֵיכֶ֑ם וְלָאִ֤ישׁ הַזֶּה֙ לֹ֣א תַעֲשׂ֔וּ דְּבַ֖ר הַנְּבָלָ֥ה הַזֹּֽאת: וְלֹֽא–אָב֤וּ הָאֲנָשִׁים֙ לִשְׁמֹ֣עַֽ ל֔וֹ וַיַּחֲזֵ֤ק הָאִישׁ֙ בְּפִ֣ילַגְשׁ֔וֹ וַיֹּצֵ֥א אֲלֵיהֶ֖ם הַח֑וּץ וַיֵּדְע֣וּ א֠וֹתָהּ וַיִּֽתְעַלְּלוּ–בָ֤הּ כָּל–הַלַּ֙יְלָה֙ עַד–הַבֹּ֔קֶר וַֽיְשַׁלְּח֖וּהָ (בעלות) כַּעֲל֥וֹת הַשָּֽׁחַר: שֹׁפְטִים- פרשת אֵ֥ין מֶ֖לֶךְ בְּיִשְׂרָאֵ֑ל.הֵמָּה֮ מֵיטִיבִ֣ים אֶת–לִבָּם֒ וְהִנֵּה֩ אַנְשֵׁ֨י הָעִ֜יר אַנְשֵׁ֣י בְנֵֽי–בְלִיַּ֗עַל נָסַ֙בּוּ֙ אֶת–הַבַּ֔יִת מִֽתְדַּפְּקִ֖ים עַל–הַדָּ֑לֶת וַיֹּאמְר֗וּ אֶל–הָ֠אִישׁ בַּ֣עַל הַבַּ֤יִת הַזָּקֵן֙ לֵאמֹ֔ר הוֹצֵ֗א אֶת–הָאִ֛ישׁ אֲשֶׁר–בָּ֥א אֶל–בֵּיתְךָ֖ וְנֵדָעֶֽנּוּ: וַיֵּצֵ֣א אֲלֵיהֶ֗ם הָאִישׁ֙ בַּ֣עַל הַבַּ֔יִת וַיֹּ֣אמֶר אֲלֵהֶ֔ם אַל–אַחַ֖י אַל–תָּרֵ֣עוּ נָ֑א אַ֠חֲרֵי אֲשֶׁר–בָּ֞א הָאִ֤ישׁ הַזֶּה֙ אַל–בֵּיתִ֔י אַֽל–תַּעֲשׂ֖וּ אֶת–הַנְּבָלָ֥ה הַזֹּֽאת: הִנֵּה֩ בִתִּ֨י הַבְּתוּלָ֜ה וּפִֽילַגְשֵׁ֗הוּ אוֹצִֽיאָה–נָּ֤א אוֹתָם֙ וְעַנּ֣וּ אוֹתָ֔ם וַעֲשׂ֣וּ לָהֶ֔ם הַטּ֖וֹב בְּעֵינֵיכֶ֑ם וְלָאִ֤ישׁ הַזֶּה֙ לֹ֣א תַעֲשׂ֔וּ דְּבַ֖ר הַנְּבָלָ֥ה הַזֹּֽאת: שֹׁפְטִים- פרשת אֵ֥ין מֶ֖לֶךְ בְּיִשְׂרָאֵ֑ל.וַיָּבֹאוּ שְׁנֵי הַמַּלְאָכִים סְדֹמָה בָּעֶרֶב וְלוֹט יֹשֵׁב בְּשַׁעַר סְדֹם וַיַּרְא לוֹט וַיָּקָם לִקְרָאתָם וַיִּשְׁתַּחוּ אַפַּיִם אָרְצָה: וַיֹּאמֶר הִנֶּה נָּא אֲדֹנַי סוּרוּ נָא אֶל בֵּית עַבְדְּכֶם וְלִינוּ וְרַחֲצוּ רַגְלֵיכֶם וְהִשְׁכַּמְתֶּם וַהֲלַכְתֶּם לְדַרְכְּכֶם וַיֹּאמְרוּ לֹּא כִּי בָרְחוֹב נָלִין: וַיִּפְצַר בָּם מְאֹד וַיָּסֻרוּ אֵלָיו וַיָּבֹאוּ אֶל בֵּיתוֹ וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ: טֶרֶם יִשְׁכָּבוּ וְאַנְשֵׁי הָעִיר אַנְשֵׁי סְדֹם נָסַבּוּ עַל הַבַּיִת מִנַּעַר וְעַד זָקֵן כָּל הָעָם מִקָּצֶה: וַיִּקְרְאוּ אֶל לוֹט וַיֹּאמְרוּ לוֹ אַיֵּה הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר בָּאוּ אֵלֶיךָ הַלָּיְלָה הוֹצִיאֵם אֵלֵינוּ וְנֵדְעָה אֹתָם: וַיֵּצֵא אֲלֵהֶם לוֹט הַפֶּתְחָה וְהַדֶּלֶת סָגַר אַחֲרָיו: וַיֹּאמַר אַל נָא אַחַי תָּרֵעוּ: הִנֵּה נָא לִי שְׁתֵּי בָנוֹת אֲשֶׁר לֹא יָדְעוּ אִישׁ אוֹצִיאָה נָּא אֶתְהֶן אֲלֵיכֶם וַעֲשׂוּ לָהֶן כַּטּוֹב בְּעֵינֵיכֶם רַק לָאֲנָשִׁים הָאֵל אַל תַּעֲשׂוּ דָבָר כִּי עַל כֵּן בָּאוּ בְּצֵל קֹרָתִי: בראשית.טֶרֶם יִשְׁכָּבוּ וְאַנְשֵׁי הָעִיר אַנְשֵׁי סְדֹם נָסַבּוּ עַל הַבַּיִת מִנַּעַר וְעַד זָקֵן כָּל הָעָם מִקָּצֶה: וַיִּקְרְאוּ אֶל לוֹט וַיֹּאמְרוּ לוֹ אַיֵּה הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר בָּאוּ אֵלֶיךָ הַלָּיְלָה הוֹצִיאֵם אֵלֵינוּ וְנֵדְעָה אֹתָם: וַיֵּצֵא אֲלֵהֶם לוֹט הַפֶּתְחָה וְהַדֶּלֶת סָגַר אַחֲרָיו: וַיֹּאמַר אַל נָא אַחַי תָּרֵעוּ: הִנֵּה נָא לִי שְׁתֵּי בָנוֹת אֲשֶׁר לֹא יָדְעוּ אִישׁ אוֹצִיאָה נָּא אֶתְהֶן אֲלֵיכֶם וַעֲשׂוּ לָהֶן כַּטּוֹב בְּעֵינֵיכֶם רַק לָאֲנָשִׁים הָאֵל אַל תַּעֲשׂוּ דָבָר כִּי עַל כֵּן בָּאוּ בְּצֵל קֹרָתִי:וַיֵּצְאוּ֮ כָּל–בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵל֒ וַתִּקָּהֵ֨ל הָעֵדָ֜ה כְּאִ֣ישׁ אֶחָ֗ד לְמִדָּן֙ וְעַד–בְּאֵ֣ר שֶׁ֔בַע וְאֶ֖רֶץ הַגִּלְעָ֑ד אֶל–יְהוָ֖ה הַמִּצְפָּֽה: וַיִּֽתְיַצְּב֞וּ פִּנּ֣וֹת כָּל–הָעָ֗ם כֹּ֚ל שִׁבְטֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל בִּקְהַ֖ל עַ֣ם הָאֱלֹהִ֑ים אַרְבַּ֨ע מֵא֥וֹת אֶ֛לֶף אִ֥ישׁ רַגְלִ֖י שֹׁ֥לֵֽף חָֽרֶב: וַֽיִּשְׁמְעוּ֙ בְּנֵ֣י בִנְיָמִ֔ן כִּֽי–עָל֥וּ בְנֵֽי–יִשְׂרָאֵ֖ל הַמִּצְפָּ֑ה וַיֹּֽאמְרוּ֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל דַּבְּר֕וּ אֵיכָ֥ה נִהְיְתָ֖ה הָרָעָ֥ה הַזֹּֽאת: וַיַּ֜עַן הָאִ֣ישׁ הַלֵּוִ֗י אִ֛ישׁ הָאִשָּׁ֥ה הַנִּרְצָחָ֖ה וַיֹּאמַ֑ר הַגִּבְעָ֙תָה֙ אֲשֶׁ֣ר לְבִנְיָמִ֔ן בָּ֛אתִי אֲנִ֥י וּפִֽילַגְשִׁ֖י לָלֽוּן: וַיָּקֻ֤מוּ עָלַי֙ בַּעֲלֵ֣י הַגִּבְעָ֔ה וַיָּסֹ֧בּוּ עָלַ֛י אֶת–הַבַּ֖יִת לָ֑יְלָה אוֹתִי֙ דִּמּ֣וּ לַהֲרֹ֔ג וְאֶת–פִּילַגְשִׁ֥י עִנּ֖וּ וַתָּמֹֽת: וָֽאֹחֵ֤ז בְּפִֽילַגְשִׁי֙ וָֽאֲנַתְּחֶ֔הָ וָֽאֲשַׁלְּחֶ֔הָ בְּכָל–שְׂדֵ֖ה נַחֲלַ֣ת יִשְׂרָאֵ֑ל כִּ֥י עָשׂ֛וּ זִמָּ֥ה וּנְבָלָ֖ה בְּיִשְׂרָאֵֽל: הִנֵּ֥ה כֻלְּכֶ֖ם בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל הָב֥וּ לָכֶ֛ם דָּבָ֥ר וְעֵצָ֖ה הֲלֹֽם: וַיָּ֙קָם֙ כָּל–הָעָ֔ם כְּאִ֥ישׁ אֶחָ֖ד לֵאמֹ֑ר לֹ֤א נֵלֵךְ֙ אִ֣ישׁ לְאָהֳל֔וֹ וְלֹ֥א נָס֖וּר אִ֥ישׁ לְבֵיתֽוֹ: וְעַתָּ֕ה זֶ֣ה הַדָּבָ֔ר אֲשֶׁ֥ר נַעֲשֶׂ֖ה לַגִּבְעָ֑ה עָלֶ֖יהָ בְּגוֹרָֽל: וְלָקַ֣חְנוּ עֲשָׂרָה֩ אֲנָשִׁ֨ים לַמֵּאָ֜ה לְכֹ֣ל | שִׁבְטֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל וּמֵאָ֤ה לָאֶ֙לֶף֙ וְאֶ֣לֶף לָרְבָבָ֔ה לָקַ֥חַת צֵדָ֖ה לָעָ֑ם לַעֲשׂ֗וֹת לְבוֹאָם֙ לְגֶ֣בַע בִּנְיָמִ֔ן כְּכָל–הַ֨נְּבָלָ֔ה אֲשֶׁ֥ר עָשָׂ֖ה בְּיִשְׂרָאֵֽל: שֹׁפְטִים- פרשת אֵ֥ין מֶ֖לֶךְ בְּיִשְׂרָאֵ֑ל.וַיִּגֹּ֨ף יְהוָ֥ה | אֶֽת–בִּנְיָמִן֮ לִפְנֵ֣י יִשְׂרָאֵל֒ וַיַּשְׁחִיתוּ֩ בְנֵ֨י יִשְׂרָאֵ֤ל בְּבִנְיָמִן֙ בַּיּ֣וֹם הַה֔וּא עֶשְׂרִ֨ים וַחֲמִשָּׁ֥ה אֶ֛לֶף וּמֵאָ֖ה אִ֑ישׁ כָּל–אֵ֖לֶּה שֹׁ֥לֵף חָֽרֶב: שֹׁפְטִים- פרשת אֵ֥ין מֶ֖לֶךְ בְּיִשְׂרָאֵ֑ל.וַיהֹוָה הִמְטִיר עַל סְדֹם וְעַל עֲמֹרָה גָּפְרִית וָאֵשׁ מֵאֵת יְהֹוָה מִן הַשָּׁמָיִם: וַיַּהֲפֹךְ אֶת הֶעָרִים הָאֵל וְאֵת כָּל הַכִּכָּר וְאֵת כָּל יֹשְׁבֵי הֶעָרִים וְצֶמַח הָאֲדָמָה: בראשית. |