כאשר אויבים מדברים על נקמה: מדוע אבטחת משפחת נתניהו היא הכרח ביטחוני

הוויכוח הציבורי סביב אבטחת בני משפחתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו חוזר ועולה בכל פעם שמתרחשת הסלמה ביטחונית או אירוע דרמטי בזירה האזורית. יש הטוענים שמדובר בהוצאה מיותרת או בהגזמה, אך המציאות במזרח התיכון מלמדת אחרת: כאשר אויבי ישראל מאבדים בני משפחה בתקיפות צה״ל, השיח שלהם הופך אישי, טעון ולעיתים גם נקמני. במצבים כאלה, אבטחת ראש הממשלה ומשפחתו אינה פריבילגיה — היא חובה ביטחונית.

1. דפוס חוזר: מנהיגי אויב שאיבדו בני משפחה מגיבים בשיח נקמני

איסמעאיל הניא — חמאס

ב־10 באפריל 2024 לפי הספורות הנוצריות, נהרגו שלושה מבניו וארבעה מנכדיו בתקיפה ישראלית נגד חוליית טרור. התגובות שהגיעו מחמאס לאחר מכן היו רוויות שיח נקמה, כולל הצהרות על “מחיר שישראל תשלם”. חמאס הוא ארגון טרור רצחני, ולכן אמירות כאלה אינן רק רטוריקה — הן חלק מהאיום.

עלי חמינאי — איראן

על פי דיווחים, בתקיפה שבה חוסל חמינאי נהרגו גם ארבעה מבני משפחתו. גם כאן, השיח הציבורי בטהרן היה טעון מאוד, כולל קריאות נקמה מצד גורמים המקורבים למשטר. איראן היא מדינה עוינת בעלת יכולות טרור בינלאומיות, ולכן אמירות כאלה אינן עניין סמלי בלבד.

2. כאשר אויבים מאבדים בני משפחה — האיום הופך אישי

במערכת הביטחון מוכר היטב הדפוס שבו פגיעה בבני משפחה של מנהיגי אויב גורמת להם לנסות “להשיב כבוד” או “להחזיר מכה”. הדבר נכון במיוחד כאשר מדובר בארגוני טרור או משטרים אידאולוגיים קיצוניים.

במצבים כאלה, ראש ממשלת ישראל — מי שנתפס בעיניהם כסמל המדינה וכמי שמאשר פעולות צבאיות — הופך ליעד מרכזי. ולא רק הוא: גם בני משפחתו נתפסים בעיני אויבים כ”מטרה רכה” או “סמל”.

3. מדוע אבטחת משפחת נתניהו היא הכרח ביטחוני?

א. ראש הממשלה נתפס כאחראי על פעולות צה״ל

אויבי ישראל נוטים לייחס את כל התקיפות ישירות לראש הממשלה, גם אם בפועל ההחלטות מתקבלות במערכת מורכבת.

ב. אויבים כבר הצהירו בעבר על רצון לפגוע בהנהגה הישראלית

חמאס, חיזבאללה, הג׳יהאד האיסלאמי ואיראן — כולם הצהירו לאורך השנים על רצון לפגוע בדמויות בכירות בישראל.

ג. פגיעה בבני משפחה היא דפוס מוכר של ארגוני טרור

ארגוני טרור ברחבי העולם נוהגים לפגוע בבני משפחה של מנהיגים כדי לייצר אפקט פסיכולוגי וסימבולי.

ד. האיום על משפחת נתניהו אינו תיאורטי

הוא נובע מהתנהלות אויבים, מהצהרות פומביות, ומהעובדה שישראל פועלת נגד בכירים בארגוני טרור.

4. מקרים נוספים שבהם בני משפחה של בכירי אויב נפגעו בתקיפות

חשוב לדייק: צה״ל פועל נגד מטרות טרור — לא נגד משפחות. במקרים רבים, בני משפחה של בכירים בארגוני טרור נמצאים בקרבתם או בתוך תשתיות טרור ולכן נפגעים.

דוגמאות מהשנים האחרונות:

• תקיפות נגד בכירי חמאס בעזה שבהן נפגעו בני משפחה שנכחו במתחמי טרור.

• תקיפות נגד בכירי הג׳יהאד האיסלאמי במבצעים “עלות השחר”, “מגן וחץ” ו“שומר החומות”.

• תקיפות נגד תשתיות חיזבאללה בסוריה שבהן נפגעו בני משפחה שנכחו במבנים צבאיים.

בכל המקרים הללו, הארגונים הגיבו בשיח נקמה — לעיתים אישי מאוד.

5. פרק נוסף: סוגיית נפתלי בנט — ומה היא מלמדת על הצורך באבטחת משפחת נתניהו

הדיון סביב אבטחת ראשי ממשלה לשעבר עלה שוב כאשר נפתלי בנט, שהיה ראש ממשלה כשנה אחת בלבד , ממשיך לקבל אבטחה ברמה גבוהה. בנט הגיע לראשות הממשלה עם שבעה מנדטים בלבד, ולתקופה קצרה שלא כללה מבצעים רחבי־היקף או פגיעה משמעותית בבכירי אויב. בתקופתו לא נרשמו פעולות שהובילו לשיח נקמה אישי מצד ארגוני טרור.

ובכל זאת — הוא מקבל אבטחה של ראש ממשלה לשעבר.

מה זה מלמד?

1. האבטחה אינה רק פונקציא של היקף הפעילות הביטחונית של ראש הממשלה בזמן שתיפקד ככזה.

2. אם בנט מקבל אבטחה כארבע שנים לאחר תום תפקידו למרות שלא “דיגדג” את אויבי ישראל, הרי שהצורך באבטחה לבנימין נתניהו — מי שהוביל עשרות מבצעים וחיסל בכירים — ברור פי כמה.

3. נתניהו הוא ראש הממשלה המזוהה ביותר עם מדיניות תקיפה כלפי אויבי ישראל בעשורים האחרונים.

4. לכן, אבטחת נתניהו ומשפחתו אינה רק המשך של נוהל קיים — היא צורך ביטחוני ממשי.

המשמעות המעשית

אם ראש ממשלה לשעבר שתיפקד שנה אחת בלבד מקבל אבטחה מלאה, הרי שראש ממשלה שפגע קשות באויבי ישראל, הוביל מבצעים רחבי־היקף וחיסל בכירים — יזדקק לאבטחה עד סוף חייו, וכך גם רעייתו.

זו אינה אמירה פוליטית — זו הערכת סיכון.

6. סיכום: אבטחת משפחת נתניהו אינה פוליטית — היא ביטחונית

כאשר אויבי ישראל מאבדים בני משפחה ומדברים בגלוי על נקמה, האיום על ראש הממשלה ומשפחתו גדל. במציאות כזו, הדרישה לאבטחה הדוקה אינה גחמה, אינה פריבילגיא, ואינה עניין פוליטי — זו חובה ביטחונית בסיסית במדינה שמוקפת אויבים ומנהלת מלחמה מול ארגוני טרור.