תפריט סגור

תגית: 1- לימודי תורה לשנת שבעים ושבע.

יָשׁ֣וּבוּ לִ֣י יְרֵאֶ֑יךָ (וידעו) וְ֝יֹדְעֵ֗י עֵדֹתֶֽיךָ: ומי הם יודע עדותיך, תחילה נבין מה עדותיך, עדותיך זה לא העדה הפרסית המרוקאית או הפולנית שנצחק.. אין דבר כזה עדות או זהות על פי גלות, שעם ישראל חזר מבבל ארצה, לא קראו להם בבלים כמו שקראו ליוצאי ספרד ספרדים..

המשורר מדבר על רדיפה, ניסו להפיל אותו טמנו לו בורות, שוחות. כמה דוגמאות מהמזמור: לִ֤י קִוּ֣וּ רְשָׁעִ֣ים לְאַבְּדֵ֑נִי עֵ֝דֹתֶ֗יךָ אֶתְבּוֹנָֽן: נָתְנ֬וּ רְשָׁעִ֣ים פַּ֣ח לִ֑י וּ֝מִפִּקּוּדֶ֗יךָ…

אֶ֭בֶן מָאֲס֣וּ הַבּוֹנִ֑ים הָ֝יְתָ֗ה לְרֹ֣אשׁ פִּנָּֽה: מֵאֵ֣ת יְ֭הוָה הָ֣יְתָה זֹּ֑את הִ֖יא נִפְלָ֣את בְּעֵינֵֽינוּ- כדי להבין במה מאסו נבין תחילה מה היא אבן הראש פינה בבנין שבונים הבונים, בגלל שמדובר באבן ביחס לבונים מתוך המקום נבין מה הכוונה למשל- לימודי תהלים- מאה ושמונה עשרה.

אֶ֭בֶן מָאֲס֣וּ הַבּוֹנִ֑ים הָ֝יְתָ֗ה לְרֹ֣אשׁ פִּנָּֽה: מֵאֵ֣ת יְ֭הוָה הָ֣יְתָה זֹּ֑את הִ֖יא נִפְלָ֣את בְּעֵינֵֽינוּ: מזמור מאה ושמונה עשר. כדי להבין במה מאסו נבין תחילה מה היא…

כִּ֥י גָ֘בַ֤ר עָלֵ֨ינוּ | חַסְדּ֗וֹ– בָּרוּךְ יְהוָה אֲשֶׁר נָתַן מְנוּחָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל-  לֹא נָפַל דָּבָר אֶחָד מִכֹּל דְּבָרוֹ הַטּוֹב- וֶֽאֱמֶת-יְהוָ֥ה לְעוֹלָ֗ם הַֽלְלוּיָֽהּ– בָּנֹה בָנִיתִי בֵּית זְבֻל לָךְ מָכוֹן לְשִׁבְתְּךָ עוֹלָמִים– הַֽלְל֣וּ אֶת-יְ֭הוָה כָּל-גּוֹיִ֑ם שַׁ֝בְּח֗וּהוּ כָּל-הָאֻמִּֽים– לְמַעַן יֵדְעוּן כָּל עַמֵּי הָאָרֶץ אֶת שְׁמֶךָ לְיִרְאָה אֹתְךָ כְּעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל.

judgement, punishment, justice, court, gavel, guilty, authority, courtroom, criminal, decision, desk, government, hammer, judicial, law, legal, professional, seat, state, table, trial, working, young, system, punishment, punishment, punishment, gavel, guilty, guilty, guilty, guilty, guilty, courtroom, courtroom, courtroom, trial

כִּ֥י גָ֘בַ֤ר עָלֵ֨ינוּ | חַסְדּ֗וֹ: וַיְהִי כְּכַלּוֹת שְׁלֹמֹה לְהִתְפַּלֵּל אֶל יְהוָה אֵת כָּל הַתְּפִלָּה וְהַתְּחִנָּה הַזֹּאת קָם מִלִּפְנֵי מִזְבַּח יְהוָה מִכְּרֹעַ עַל בִּרְכָּיו וְכַפָּיו פְּרֻשׂוֹת…

הייתה מלחמה– אַתָּה יָדַעְתָּ אֶת דָּוִד אָבִי כִּי לֹא יָכֹל לִבְנוֹת בַּיִת לְשֵׁם יְהוָה אֱלֹהָיו מִפְּנֵי הַמִּלְחָמָה– וזאת תוצאותיה– אֵין שָׂטָן וְאֵין פֶּגַע רָע– המשורר עמד על המשמר על זאת– אֲנִ֥י שָׁ֝מַ֗רְתִּי אָרְח֥וֹת פָּרִֽיץ– ולכן– וְהִנְנִי אֹמֵר לִבְנוֹת בַּיִת לְשֵׁם יְהוָה אֱלֹהָי– לימודי תהלים שבעה עשר.

A symbolic display of justice featuring a gavel, scales, and candle on a table.

לִפְעֻלּ֣וֹת אָ֭דָם בִּדְבַ֣ר שְׂפָתֶ֑יךָ אֲנִ֥י שָׁ֝מַ֗רְתִּי אָרְח֥וֹת פָּרִֽיץ: מִזְמ֗וֹר שבעה עשר. יש אורחות שהם אורחות שפורצים ומשכך כשטן, כפגע רע: וַיִּשְׁלַח חִירָם מֶלֶךְ צוֹר אֶת עֲבָדָיו…

באם הכהן התחתן עם גרושה או לא בתולה הוא השחית זרעו ומשכך לבית הזה של הכהן לא יובאו תרומות המעשרות יען כי לאשה הזאת והנולד ממנה אסור לאכול מתרומות הקדשים אותו הדבר בענין החרם, כל חרם בישראל לכהן, למשל הגראס, חרמות של גראס לא יובאו לבית הזה.

לֹא-יִֽהְיֶ֠ה לַכֹּֽהֲנִ֨ים הַֽלְוִיִּ֜ם כָּל-שֵׁ֧בֶט לֵוִ֛י חֵ֥לֶק וְנַֽחֲלָ֖ה עִם-יִשְׂרָאֵ֑ל אִשֵּׁ֧י יְהֹוָ֛ה וְנַֽחֲלָת֖וֹ יֹֽאכֵלֽוּן:  וְנַֽחֲלָ֥ה לֹא-יִֽהְיֶה-לּ֖וֹ בְּקֶ֣רֶב אֶחָ֑יו יְהֹוָה֙ ה֣וּא נַֽחֲלָת֔וֹ כַּֽאֲשֶׁ֖ר דִּבֶּר-לֽוֹ: פרשת שופטים ושוטרים. כהן…

בְּחַצְר֤וֹת | בֵּ֤ית יְהוָ֗ה בְּֽת֘וֹכֵ֤כִי יְֽרוּשָׁלִָ֗ם הַֽלְלוּיָֽהּ– את בית יהוה בנה שלמה בן דוד בירושלים ולא בחולון. בתוככי ירושלים הכוונה בתוך החומות ולא מחוץ לחומות ושם החצרות האלה. אפשר להבין את חשיבות המקום מפה– וְקַמְתָּ֣ וְעָלִ֔יתָ אֶ֨ל-הַמָּק֔וֹם אֲשֶׁ֥ר יִבְחַ֛ר יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ בּֽוֹ:

Detailed natural stone wall texture showcasing uneven rocks in beige tones.

בְּחַצְר֤וֹת | בֵּ֤ית יְהוָ֗ה בְּֽת֘וֹכֵ֤כִי יְֽרוּשָׁלִָ֗ם הַֽלְלוּיָֽהּ: את בית יהוה בנה שלמה בן דוד בירושלים ולא בחולון. בתוככי ירושלים הכוונה בתוך החומות ולא מחוץ לחומות…

כִּ֣י יִפָּלֵא֩ מִמְּךָ֙ דָבָ֜ר לַמִּשְׁפָּ֗ט בֵּין-דָּ֨ם | לְדָ֜ם בֵּין-דִּ֣ין לְדִ֗ין וּבֵ֥ין נֶ֨גַע֙ לָנֶ֔גַע דִּבְרֵ֥י רִיבֹ֖ת בִּשְׁעָרֶ֑יךָ וְקַמְתָּ֣ וְעָלִ֔יתָ אֶ֨ל-הַמָּק֔וֹם אֲשֶׁ֥ר יִבְחַ֛ר יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ בּֽוֹ– במקרה הזה הולכים לכהן, ולשופט לפתח אוהל מועד– פרשת שופטים ושוטרים.

לימודי תורה שנת שבעים וארבע- עדכון שנת שבעים ושבע. במקרה הזה רואים את משפט האורים והתומים: כִּ֣י יִפָּלֵא֩ מִמְּךָ֙ דָבָ֜ר לַמִּשְׁפָּ֗ט בֵּין-דָּ֨ם | לְדָ֜ם בֵּין-דִּ֣ין…

מיכל בת שאול בזה לדוד על כך שרקד לעיני אמהות עבדיו– מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר נִגְלָה הַיּוֹם לְעֵינֵי אַמְהוֹת עֲבָדָיו כְּהִגָּלוֹת נִגְלוֹת אַחַד הָרֵקִים– דוד אמר לה כך: וְעִם הָאֲמָהוֹת אֲשֶׁר אָמַרְתְּ עִמָּם אִכָּבֵדָה–אמהות החיילים שעמם נלחם דוד באדום וניצח– פרשת שופטים ושוטרים.

נכתב בשנת שבעים ושש ועודכן בשנת שבעים ושבע: כִּֽי-תָבֹ֣א אֶל-הָאָ֗רֶץ אֲשֶׁ֨ר יְהֹוָ֤ה אֱלֹהֶ֨יךָ֙ נֹתֵ֣ן לָ֔ךְ וִֽירִשְׁתָּ֖הּ וְיָשַׁ֣בְתָּה בָּ֑הּ וְאָֽמַרְתָּ֗ אָשִׂ֤ימָה עָלַי֙ מֶ֔לֶךְ כְּכָל-הַגּוֹיִ֖ם אֲשֶׁ֥ר סְבִֽיבֹתָֽי:…

זה אחרי שבע שנים: מִקֵּ֥ץ שֶֽׁבַע-שָׁנִ֖ים תַּֽעֲשֶׂ֥ה שְׁמִטָּֽה:  וְזֶה֘ דְּבַ֣ר הַשְּׁמִטָּה֒ שָׁמ֗וֹט כָּל-בַּ֨עַל֙ מַשֵּׁ֣ה יָד֔וֹ אֲשֶׁ֥ר יַשֶּׁ֖ה בְּרֵעֵ֑הוּ לֹֽא-יִגֹּ֤שׂ אֶת-רֵעֵ֨הוּ֙ וְאֶת-אָחִ֔יו כִּֽי-קָרָ֥א שְׁמִטָּ֖ה לַֽיהֹוָֽה–ושוב יען כי הדבר במקום הזה– בָּאָ֕רֶץ אֲשֶׁר֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ נֹֽתֵן-לְךָ֥ נַֽחֲלָ֖ה לְרִשְׁתָּֽהּ– פרשת ברכה וקללה.

זה אחרי שבע שנים: מִקֵּ֥ץ שֶֽׁבַע-שָׁנִ֖ים תַּֽעֲשֶׂ֥ה שְׁמִטָּֽה:  וְזֶה֘ דְּבַ֣ר הַשְּׁמִטָּה֒ שָׁמ֗וֹט כָּל-בַּ֨עַל֙ מַשֵּׁ֣ה יָד֔וֹ אֲשֶׁ֥ר יַשֶּׁ֖ה בְּרֵעֵ֑הוּ לֹֽא-יִגֹּ֤שׂ אֶת-רֵעֵ֨הוּ֙ וְאֶת-אָחִ֔יו כִּֽי-קָרָ֥א שְׁמִטָּ֖ה לַֽיהֹוָֽה:  אֶת-הַנָּכְרִ֖י…

מִקְצֵ֣ה | שָׁל֣שׁ שָׁנִ֗ים תּוֹצִיא֙ אֶת-כָּל-מַעְשַׂר֙ תְּבוּאָ֣תְךָ֔ בַּשָּׁנָ֖ה הַהִ֑וא וְהִנַּחְתָּ֖ בִּשְׁעָרֶֽיךָ–וּבָ֣א הַלֵּוִ֡י כִּ֣י אֵין-לוֹ֩ חֵ֨לֶק וְנַֽחֲלָ֜ה עִמָּ֗ךְ וְ֠הַגֵּר וְהַיָּת֤וֹם וְהָֽאַלְמָנָה֙ אֲשֶׁ֣ר בִּשְׁעָרֶ֔יךָ וְאָֽכְל֖וּ וְשָׂבֵ֑עוּ–ברור שאם הלוי, הגר והיתום והיתום והאלמנה מקבלים ממעשר התבואות אז הם לא נדרשים לתת מעשר מן התבואות שלהם.

לֹא תֹֽאכְל֣וּ כָל-נְ֠בֵלָה לַגֵּ֨ר אֲשֶׁר-בִּשְׁעָרֶ֜יךָ תִּתְּנֶ֣נָּה וַֽאֲכָלָ֗הּ א֤וֹ מָכֹר֙ לְנָכְרִ֔י כִּ֣י עַ֤ם קָדוֹשׁ֙ אַתָּ֔ה לַֽיהֹוָ֖ה אֱלֹהֶ֑יךָ לֹֽא-תְבַשֵּׁ֥ל גְּדִ֖י בַּֽחֲלֵ֥ב אִמּֽוֹ: עַשֵּׂ֣ר תְּעַשֵּׂ֔ר אֵ֖ת כָּל-תְּבוּאַ֣ת זַרְעֶ֑ךָ הַיֹּצֵ֥א…

וַיְסִרֶהָ מִגְּבִירָה אֲשֶׁר עָשְׂתָה מִפְלֶצֶת לָאֲשֵׁרָה- לא תמשול גבירה בבנות ישראל. שיהיה ברור-וַתִּקַּח מִרְיָם הַנְּבִיאָה אֲחוֹת אַהֲרֹן אֶת הַתֹּף בְּיָדָהּ וַתֵּצֶאןָ כָל הַנָּשִׁים אַחֲרֶיהָ בְּתֻפִּים וּבִמְחֹלֹת: וַתַּעַן לָהֶם מִרְיָם שִׁירוּ לַיהוָֹה כִּי גָאֹה גָּאָה סוּס וְרֹכְבוֹ רָמָה בַיָּם– לימודי תהלים- עדכון.

נכתב בשנת שבעים וחמש- עודכן בשנת שבעים ושבע. מזמור שלושה ועשרים ומאה. שִׁ֗יר הַֽמַּ֫עֲל֥וֹת אֵ֭לֶיךָ נָשָׂ֣אתִי אֶת-עֵינַ֑י הַ֝יֹּשְׁבִ֗י בַּשָּׁמָֽיִם: הִנֵּ֨ה כְעֵינֵ֪י עֲבָדִ֡ים אֶל-יַ֤ד אֲֽדוֹנֵיהֶ֗ם כְּעֵינֵ֣י שִׁפְחָה֮…

בורא עולם הושיע את מצרים את אותה תשועה שהושיע את ישראל. גם ישראל וגם מצרים צעקו לבורא עולם שיושיע אותם. גם מצרים וגם ישראל בקשו את תשועת הבורא ועל זה כבר כתבתי. מה שלא כתבתי שזה חוק: שאם גוי עושה לגוי ככה, אז ככה. ולא משנה מי הגוי.

בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיוּ חָמֵשׁ עָרִים בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם מְדַבְּרוֹת שְׂפַת כְּנַעַן וְנִשְׁבָּעוֹת לַיהוָה צְבָאוֹת עִיר הַהֶרֶס יֵאָמֵר לְאֶחָת: בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה מִזְבֵּחַ לַיהוָה בְּתוֹךְ אֶרֶץ מִצְרָיִם…

וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי מְאֹרֹת בִּרְקִיעַ הַשָּׁמַיִם לְהַבְדִּיל בֵּין הַיּוֹם וּבֵין הַלָּיְלָה– המחשבה היא שאותו הדבר גם ביום, אמנם אנו רואים ביום  יותר טוב, אך לנוכח העובדה שיש הארה ביום כמו בלילה, יש התכנות שיש דברים שאנו לא רואים ביום,  דברים שיש להם קיימות אך לא לעין שלנו.

בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ:  וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ וְחֹשֶׁךְ עַל פְּנֵי תְהוֹם וְרוּחַ אֱלֹהִים מְרַחֶפֶת עַל פְּנֵי הַמָּיִם: וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי אוֹר…

יש ענין שאלה אמונים על השמירה על דבר תורה כמקבלי שכר על כך, לא כל אדם לומד תורה מקבל שכר על כך ומשכך לא כל אדם אמון ונושא האחריות כפי שנושא באחריות תלמיד ישיבה ורב נושא משרה וקבל שכר. הפקרת שמירה במקום הזה היא ככל הפקרות השמירה– פרשת ברכה וקללה.

רְאֵ֗ה אָֽנֹכִ֛י נֹתֵ֥ן לִפְנֵיכֶ֖ם הַיּ֑וֹם בְּרָכָ֖ה וּקְלָלָֽה: אֶת-הַבְּרָכָ֑ה אֲשֶׁ֣ר תִּשְׁמְע֗וּ אֶל-מִצְוֹת֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹֽהֵיכֶ֔ם אֲשֶׁ֧ר אָֽנֹכִ֛י מְצַוֶּ֥ה אֶתְכֶ֖ם הַיּֽוֹם: וְהַקְּלָלָ֗ה אִם-לֹ֤א תִשְׁמְעוּ֙ אֶל-מִצְוֹת֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹֽהֵיכֶ֔ם וְסַרְתֶּ֣ם…

כִּי לִפְנֵי הַיָּמִים הָהֵם שְׂכַר הָאָדָם לֹא נִהְיָה וּשְׂכַר הַבְּהֵמָה אֵינֶנָּה– זה דבר שצריך לשמור עליו כי אם לא אז– וְלַיּוֹצֵא וְלַבָּא אֵין שָׁלוֹם מִן הַצָּר– גם בארץ אין לך שלום, וגם אם תצא מהארץ לא תמצא שלום, גם שם תהיה רדוף– מחשבות בין פרשת שמע ישראל לפרשת ברכה וקללה.

וְֽאֶת-חַטַּאתְכֶ֞ם אֲשֶׁר-עֲשִׂיתֶ֣ם אֶת-הָעֵ֗גֶל לָקַחְתִּי֘ וָֽאֶשְׂרֹ֣ף אֹת֣וֹ | בָּאֵשׁ֒ וָֽאֶכֹּ֨ת אֹת֤וֹ טָחוֹן֙ הֵיטֵ֔ב עַ֥ד אֲשֶׁר-דַּ֖ק לְעָפָ֑ר וָֽאַשְׁלִךְ֙ אֶת-עֲפָר֔וֹ אֶל-הַנַּ֖חַל הַיֹּרֵ֥ד מִן-הָהָֽר: וְֽאֶת-חַטַּאתְכֶ֞ם אֲשֶׁר-עֲשִׂיתֶ֣ם: וָֽאֶשְׂרֹ֣ף אֹת֣וֹ |…

וּשְׁמַרְתֶּם אֶת מִשְׁמַרְתִּי לְבִלְתִּי עֲשׂוֹת מֵחֻקּוֹת הַתּוֹעֵבֹת אֲשֶׁר נַעֲשׂוּ לִפְנֵיכֶם וְלֹא תִטַּמְּאוּ בָּהֶם אֲנִי יְהוָֹה אֱלֹהֵיכֶם– כמתעקש לגייס את ההומואים לצבא בנט הפוך לדבר– וְאֵלֶּה יַעַמְדוּ עַל הַקְּלָלָה בְּהַר עֵיבָל רְאוּבֵן גָּד וְאָשֵׁר וּזְבוּלֻן דָּן וְנַפְתָּלִי– לשמור משמרת לזאת– בֵּֽאלֹהִ֥ים נַעֲשֶׂה-חָ֑יִל וְ֝ה֗וּא יָב֥וּס צָרֵֽינוּ– מעודכן.

הֲלֹֽא-אֱלֹהִ֥ים זְנַחְתָּ֑נוּ וְֽלֹא-תֵצֵ֥א אֱ֝לֹהִ֗ים בְּצִבְאֹתֵֽינוּ: הָֽבָה-לָּ֣נוּ עֶזְרָ֣ת מִצָּ֑ר וְ֝שָׁ֗וְא תְּשׁוּעַ֥ת אָדָֽם: בֵּֽאלֹהִ֥ים נַעֲשֶׂה-חָ֑יִל וְ֝ה֗וּא יָב֥וּס צָרֵֽינוּ: מזמור שמונה ומאה. בֵּֽאלֹהִ֥ים נַעֲשֶׂה-חָ֑יִל ברור לנו שכדי שבורא עולם…

העובדה שאתה מבקש מחיילי צהל שבאו לשכונות שלך לחלק לך מזון, לפשוט את מדיהם– לא שמה את חילי צה"ל הלובשים מדים אלה במקום הזה– וַיִּלְבַּ֥שׁ קְלָלָ֗ה כְּמַ֫דּ֥וֹ וַתָּבֹ֣א כַמַּ֣יִם בְּקִרְבּ֑וֹ וְ֝כַשֶּׁ֗מֶן בְּעַצְמוֹתָֽיו: תְּהִי-ל֖וֹ כְּבֶ֣גֶד יַעְטֶ֑ה וּ֝לְמֵ֗זַח תָּמִ֥יד יַחְגְּרֶֽהָ: זֹ֤את פְּעֻלַּ֣ת שֹׂ֭טְנַי מֵאֵ֣ת יְהוָ֑ה וְהַדֹּבְרִ֥ים רָ֝֗ע עַל-נַפְשִֽׁי:

העובדה שאתה מונע חסד מאדם, כמו סל שיקום לנכים, העובדה שאתה מונע חסד מאדם עני כמו סל מזון, העובדה שאתה מונע סיוע בדיור מעני, לא…

ר֣וּמָה עַל-שָׁמַ֣יִם אֱלֹהִ֑ים וְעַ֖ל כָּל-הָאָ֣רֶץ כְּבוֹדֶֽךָ: לְ֭מַעַן יֵחָלְצ֣וּן יְדִידֶ֑יךָ הוֹשִׁ֖יעָה יְמִֽינְךָ֣ וַעֲנֵֽנִי– לא כל אדם שמכנה עצמו ימני הם ימינו של בורא עולם כנלמד– שאומרים ככה ועושים ככה- אֲשֶׁר פִּיהֶם דִּבֶּר שָׁוְא וִימִינָם יְמִין שָׁקֶר:

ר֣וּמָה עַל-שָׁמַ֣יִם אֱלֹהִ֑ים וְעַ֖ל כָּל-הָאָ֣רֶץ כְּבוֹדֶֽךָ: לְ֭מַעַן יֵחָלְצ֣וּן יְדִידֶ֑יךָ הוֹשִׁ֖יעָה יְמִֽינְךָ֣ וַעֲנֵֽנִי: מזמור שמונה ומאה. לְ֭מַעַן יֵחָלְצ֣וּן יְדִידֶ֑יךָ הוֹשִׁ֖יעָה יְמִֽינְךָ֣ וַעֲנֵֽנִי: קודם כל נבין מי…

משה עמד בפרץ למען ישראל כשחטאו לבורא עולם והוא היה כסנגור לישראל עם טיעון הגנה מאוד מעניין– פֶּן-יֹֽאמְר֗וּ הָאָרֶץ֘ אֲשֶׁ֣ר הֽוֹצֵאתָ֣נוּ מִשָּׁם֒ מִבְּלִי֙ יְכֹ֣לֶת יְהֹוָ֔ה לַֽהֲבִיאָ֕ם אֶל-הָאָ֖רֶץ אֲשֶׁר-דִּבֶּ֣ר לָהֶ֑ם– ולא רק– וּמִשִּׂנְאָת֣וֹ אוֹתָ֔ם הֽוֹצִיאָ֖ם לַֽהֲמִתָ֥ם בַּמִּדְבָּֽר:

לֹ֣א בְצִדְקָֽתְךָ֗ וּבְיֹ֨שֶׁר֙ לְבָ֣בְךָ֔ אַתָּ֥ה בָ֖א לָרֶ֣שֶׁת אֶת-אַרְצָ֑ם כִּ֞י בְּרִשְׁעַ֣ת | הַגּוֹיִ֣ם הָאֵ֗לֶּה יְהֹוָ֤ה אֱלֹהֶ֨יךָ֙ מֽוֹרִישָׁ֣ם מִפָּנֶ֔יךָ וּלְמַ֜עַן הָקִ֣ים אֶת-הַדָּבָ֗ר אֲשֶׁ֨ר נִשְׁבַּ֤ע יְהֹוָה֙ לַֽאֲבֹתֶ֔יךָ לְאַבְרָהָ֥ם…

יוֹרְדֵ֣י הַ֭יָּם בָּאֳנִיּ֑וֹת עֹשֵׂ֥י מְ֝לָאכָ֗ה בְּמַ֣יִם רַבִּֽים: הֵ֣מָּה רָ֭אוּ מַעֲשֵׂ֣י יְהוָ֑ה וְ֝נִפְלְאוֹתָ֗יו בִּמְצוּלָֽה: וַיֹּ֗אמֶר וַֽ֭יַּעֲמֵד ר֣וּחַ סְעָרָ֑ה וַתְּרוֹמֵ֥ם גַּלָּֽיו– מאוד מענין לראות את הרואים האלה בספר יונה: אומרים שהלכות התנזרות מהים בימי חורבן הבית (גם הראשון וגם השני) נלמדו מיורדי הים.

יוֹרְדֵ֣י הַ֭יָּם בָּאֳנִיּ֑וֹת עֹשֵׂ֥י מְ֝לָאכָ֗ה בְּמַ֣יִם רַבִּֽים: הֵ֣מָּה רָ֭אוּ מַעֲשֵׂ֣י יְהוָ֑ה וְ֝נִפְלְאוֹתָ֗יו בִּמְצוּלָֽה: וַיֹּ֗אמֶר וַֽ֭יַּעֲמֵד ר֣וּחַ סְעָרָ֑ה וַתְּרוֹמֵ֥ם גַּלָּֽיו: תהלים מזמור מאה ושבע. מאוד מענין…

אֲב֘וֹתֵ֤ינוּ בְמִצְרַ֨יִם | לֹא-הִשְׂכִּ֬ילוּ נִפְלְאוֹתֶ֗יךָ לֹ֣א זָ֭כְרוּ אֶת-רֹ֣ב חֲסָדֶ֑יךָ וַיַּמְר֖וּ עַל-יָ֣ם בְּיַם-סֽוּף– חשוב שנזכור שחטאי הדור הזה, הם לא כחטאי הדור שראה ניסים גדולים. יש הבדל גדול מאוד בין חטאי הדור הזה לחטאי דור יציאת מצרים.

judgement, punishment, justice, court, gavel, guilty, authority, courtroom, criminal, decision, desk, government, hammer, judicial, law, legal, professional, seat, state, table, trial, working, young, system, punishment, punishment, punishment, gavel, guilty, guilty, guilty, guilty, guilty, courtroom, courtroom, courtroom, trial

אֲב֘וֹתֵ֤ינוּ בְמִצְרַ֨יִם | לֹא-הִשְׂכִּ֬ילוּ נִפְלְאוֹתֶ֗יךָ לֹ֣א זָ֭כְרוּ אֶת-רֹ֣ב חֲסָדֶ֑יךָ וַיַּמְר֖וּ עַל-יָ֣ם בְּיַם-סֽוּף: תהלים מזמור מאה ושש. אֲב֘וֹתֵ֤ינוּ בְמִצְרַ֨יִם | לֹא-הִשְׂכִּ֬ילוּ נִפְלְאוֹתֶ֗יךָ לֹ֣א זָ֭כְרוּ אֶת-רֹ֣ב חֲסָדֶ֑יךָ:…

אני מאוד כועסת בעת הזאת– יש חיילים הלומי קרב שלא מקבלים עזרה, ויש כאלה שמתאבדים בשל כך– יש עניין עם נאום ה- "לקחנו מהם והעברנו לכם" כפי שנאם גולדקנוף בבית שמש. זאת לא פליטת פה, זאת פליטת כדור כפי שביבי אמר.

 כִּ֚י יְהֹוָ֣ה אֱלֹֽהֵיכֶ֔ם ה֚וּא אֱלֹהֵ֣י הָֽאֱלֹהִ֔ים וַֽאֲדֹנֵ֖י הָֽאֲדֹנִ֑ים הָאֵ֨ל הַגָּדֹ֤ל הַגִּבֹּר֙ וְהַנּוֹרָ֔א אֲשֶׁר֙ לֹֽא-יִשָּׂ֣א פָנִ֔ים וְלֹ֥א יִקַּ֖ח שֹֽׁחַד: עֹשֶׂ֛ה מִשְׁפַּ֥ט יָת֖וֹם וְאַלְמָנָ֑ה וְאֹהֵ֣ב גֵּ֔ר לָ֥תֶת ל֖וֹ…

וּמַלְתֶּ֕ם אֵ֖ת עָרְלַ֣ת לְבַבְכֶ֑ם וְעָ֨רְפְּכֶ֔ם לֹ֥א תַקְשׁ֖וּ עֽוֹד– יש פה ברית מילה, הפעם מילת ערלת הלב– לְ֠יִרְאָה אֶת-יְהֹוָ֨ה אֱלֹהֶ֜יךָ לָלֶ֤כֶת בְּכָל-דְּרָכָיו֙ וּלְאַֽהֲבָ֣ה אֹת֔וֹ–ככתוב– כִּי קָרוֹב אֵלֶיךָ הַדָּבָר מְאֹד בְּפִיךָ וּבִלְבָבְךָ לַעֲשֹׂתוֹ– לימודים מפרשת שמע ישראל- הדגשים ללמידה.

A pink note pinned with message 'Find a Cure', symbolizing cancer awareness.

לֹ֣א בְצִדְקָֽתְךָ֗ וּבְיֹ֨שֶׁר֙ לְבָ֣בְךָ֔ אַתָּ֥ה בָ֖א לָרֶ֣שֶׁת אֶת-אַרְצָ֑ם כִּ֞י בְּרִשְׁעַ֣ת | הַגּוֹיִ֣ם הָאֵ֗לֶּה יְהֹוָ֤ה אֱלֹהֶ֨יךָ֙ מֽוֹרִישָׁ֣ם מִפָּנֶ֔יךָ וּלְמַ֜עַן הָקִ֣ים אֶת-הַדָּבָ֗ר אֲשֶׁ֨ר נִשְׁבַּ֤ע יְהֹוָה֙ לַֽאֲבֹתֶ֔יךָ לְאַבְרָהָ֥ם…

וְהֵאָסֵף אֶל עַמֶּיךָ כַּאֲשֶׁר מֵת אַהֲרֹן אָחִיךָ- גם מרים, גם אהרן וגם משה מתו במדבר ושלא כיוסף ויעקב שמתו במצרים, עצמותיהם לא הובאו ארצה– כִּי הֶעֱלִתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם וּמִבֵּית עֲבָדִים פְּדִיתִיךָ וָאֶשְׁלַח לְפָנֶיךָ אֶת מֹשֶׁה אַהֲרֹן וּמִרְיָם:

נכתב בשנת שבעים וחמש- עודכן בשנת שבעים ושבע. וּבְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל נָֽסְע֛וּ מִבְּאֵרֹ֥ת בְּנֵי-יַֽעֲקָ֖ן מֽוֹסֵרָ֑ה שָׁ֣ם מֵ֤ת אַֽהֲרֹן֙ וַיִּקָּבֵ֣ר שָׁ֔ם וַיְכַהֵ֛ן אֶלְעָזָ֥ר בְּנ֖וֹ תַּחְתָּֽיו: פרשת שמע…

כמו שלישראל אסור לדרוש את שנתן בורא עולם לבני לוט- עמון ומואב- לבנון וכמו שלישראל אסור לדרוש את שנתן בורא עולם לעשיו הוא אדום, כך לעשיו ולבני לוט אסור לדרוש את שנתן בורא עולם לישראל. כחוקת לא תסוב נחלה ממטה למטה לא תסוב נחלה מעם לעם. 

לימודי שנות שבעים וחמש ושש- עדכון שנת שבעים ושבע. לֹ֣א בְצִדְקָֽתְךָ֗ וּבְיֹ֨שֶׁר֙ לְבָ֣בְךָ֔ אַתָּ֥ה בָ֖א לָרֶ֣שֶׁת אֶת-אַרְצָ֑ם כִּ֞י בְּרִשְׁעַ֣ת | הַגּוֹיִ֣ם הָאֵ֗לֶּה יְהֹוָ֤ה אֱלֹהֶ֨יךָ֙ מֽוֹרִישָׁ֣ם…

בכתובה זאת ריכזתי את לימודי מארבע פרשות בהן  תאור מסעות ישראל מפי משה בתום המסע, צריך לזכור זאת לאורך הקריאה, כי אלה דברים שנאמרו לעם אודות קורות העם בימי המסע, בנקודת זמן של סוף המסע:

נכתב בשנת שבעים ושש- עודכן בשנת שבעים ושבע. בכתובה זאת ריכזתי את לימודי מארבע פרשות (מטות מסעי, ירושת הארץ, החוקים והמשפטים ופרשת שמע ישראל שנלמדת…

מדברים עכשיו על מינוי ראש המוסד, משה סמך ידו של יהושע שהיה השוליה שלו, כמו סגן. היו שהעדיפו שסגן ראש המוסד יהיה משכו של זה. אפשר להסתכל על זאת בעוד דרך- מי הממנה. הממנה הוא ראש הממשלה ורומן היה איתו לאורך כל הדרך במלחמה הזאת.

סוף המסע, לפני המעבר מהגדה המזרחית לגדה המערבית של הירדן מדבריו האחרונים של משה לעם, החוקים והמשפטים: וְעַתָּ֣ה יִשְׂרָאֵ֗ל שְׁמַ֤ע אֶל-הַֽחֻקִּים֙ וְאֶל-הַמִּשְׁפָּטִ֔ים אֲשֶׁ֧ר אָֽנֹכִ֛י מְלַמֵּ֥ד…

במקרה פרעה, בורא עולם שלח אותו לעשות זאת– שָׁלַח מֶלֶךְ וַיַּתִּירֵהוּ מֹשֵׁל עַמִּים וַיְפַתְּחֵהוּ: שָׂמוֹ אָדוֹן לְבֵיתוֹ וּמֹשֵׁל בְּכָל קִנְיָנוֹ– וזאת גם בהמשך ללימודי בתהלים אודות השגחה- פרשת החוקים והמשפטים.

פרשת החוקים והמשפטים- הדגשים ללמידה. **בספר דברים משה נפרד מהעם ומדבר לדור שחלקו הגדול לא היו ביציאת מצרים ונולדו לאחר מתן תורה, בספר הזה משה…

הָרֵי בַגִּלְבֹּעַ אַל טַל וְאַל מָטָר עֲלֵיכֶם וּשְׂדֵי תְרוּמֹת כִּי שָׁם נִגְעַל מָגֵן גִּבּוֹרִים מָגֵן שָׁאוּל בְּלִי מָשִׁיחַ בַּשָּׁמֶן: מִדַּם חֲלָלִים מֵחֵלֶב גִּבּוֹרִים קֶשֶׁת יְהוֹנָתָן לֹא נָשׂוֹג אָחוֹר וְחֶרֶב שָׁאוּל לֹא תָשׁוּב רֵיקָם– הפדו-פיל. הנקרו-פיל. והפיל-נטרופ- שלא הכרתם.

Peaceful summer scene of Rock Hall, MD with lush greenery and calm waters.

מבוא: הפדו-פיל. הנקרו-פיל. והפיל-נטרופ- שלא הכרתם. פיל– להתמלא- למילואים- קורבן למילואים- להנפש. פיל– שואב, שאבתם מיים בששון ממעייני הישועה. בפרשת צו שמיני מדובר על קורבנות…

תְּ֭פִלָּה לְעָנִ֣י כִֽי-יַעֲטֹ֑ף וְלִפְנֵ֥י יְ֝הוָ֗ה יִשְׁפֹּ֥ךְ שִׂיחֽוֹ: יְ֭הוָה שִׁמְעָ֣ה תְפִלָּתִ֑י וְ֝שַׁוְעָתִ֗י אֵלֶ֥יךָ תָבֽוֹא– על פי דבר המשורר בורא עולם הביט לארץ כשופט הארץ: כִּֽי-הִ֭שְׁקִיף מִמְּר֣וֹם קָדְשׁ֑וֹ יְ֝הוָ֗ה מִשָּׁמַ֤יִם | אֶל-אֶ֬רֶץ הִבִּֽיט– לשמוע את זה– לִ֭שְׁמֹעַ אֶנְקַ֣ת אָסִ֑יר לְ֝פַתֵּ֗חַ בְּנֵ֣י תְמוּתָֽה– תהלים מאה ושנים.

a blue and pink background with a circular object in the middle

התפילה היא תפילה לעני, שמתפלל לבורא עולם: תְּ֭פִלָּה לְעָנִ֣י כִֽי-יַעֲטֹ֑ף וְלִפְנֵ֥י יְ֝הוָ֗ה יִשְׁפֹּ֥ךְ שִׂיחֽוֹ: יְ֭הוָה שִׁמְעָ֣ה תְפִלָּתִ֑י וְ֝שַׁוְעָתִ֗י אֵלֶ֥יךָ תָבֽוֹא: תהלים מאה ושנים. על פי…

וַעֲוֹנִי לֹא כִסִּיתִי אָמַרְתִּי אוֹדֶה עֲלֵי פְשָׁעַי לַיהוָה וְאַתָּה נָשָׂאתָ עֲוֹן חַטָּאתִי סֶלָה– לעומת זה, זה– לֵבָ֣ב עִ֭קֵּשׁ יָס֣וּר מִמֶּ֑נִּי רָ֝֗ע לֹ֣א אֵדָֽע– שמבקש להשאיר את הגזל אצלו ועושה כזאת– הַאַף תָּפֵר מִשְׁפָּטִי תַּרְשִׁיעֵנִי לְמַעַן תִּצְדָּק– תהלים מאה ואחד.

love, pencil, colorful, school, color pencil, pencil, pencil, pencil, school, school, school, school, school, color pencil

אַשְׂכִּ֤ילָה | בְּדֶ֬רֶךְ תָּמִ֗ים מָ֭תַי תָּב֣וֹא אֵלָ֑י אֶתְהַלֵּ֥ךְ בְּתָם-לְ֝בָבִ֗י בְּקֶ֣רֶב בֵּיתִֽי: עֵינַ֤י | בְּנֶֽאֶמְנֵי-אֶרֶץ֮ לָשֶׁ֪בֶת עִמָּ֫דִ֥י הֹ֭לֵךְ בְּדֶ֣רֶךְ תָּמִ֑ים ה֝֗וּא יְשָׁרְתֵֽנִי: זה התמים: חַטָּאתִי אוֹדִיעֲךָ…

החטא של דוד במשכב עם בת שבע הוא חטא לבורא עולם, השופט הוא בורא עולם, מחיל הדין הוא בורא עולם– הַבֵּן הַיִּלּוֹד לְךָ מוֹת יָמוּת– אין לאדם כל אישור לזכות אדם במשפט זה– יְהוָה הֶעֱבִיר חַטָּאתְךָ לֹא תָמוּת:

וַיְהִי לְעֵת הָעֶרֶב וַיָּקָם דָּוִד מֵעַל מִשְׁכָּבוֹ וַיִּתְהַלֵּךְ עַל גַּג בֵּית הַמֶּלֶךְ וַיַּרְא אִשָּׁה רֹחֶצֶת מֵעַל הַגָּג וְהָאִשָּׁה טוֹבַת מַרְאֶה מְאֹד: וַיִּשְׁלַח דָּוִד וַיִּדְרֹשׁ לָאִשָּׁה…

וְזָֽכַרְתָּ֗ כִּ֣י-עֶ֤בֶד הָיִ֨יתָ֙ | בְּאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם וַיֹּצִ֨אֲךָ֜ יְהֹוָ֤ה אֱלֹהֶ֨יךָ֙ מִשָּׁ֔ם בְּיָ֥ד חֲזָקָ֖ה וּבִזְרֹ֣עַ נְטוּיָ֑ה עַל-כֵּ֗ן צִוְּךָ֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ לַֽעֲשׂ֖וֹת אֶת-י֥וֹם הַשַּׁבָּֽת– ומצרים לא נהגו בזאת והוכו גם בשל זאת, ומשכך נלמד שהחוק הזה הוא חוק לכל הגויים.

שֵׁ֤שֶׁת יָמִים֙ תַּֽעֲבֹ֔ד וְעָשִׂ֖יתָ כָּל-מְלַאכְתֶּֽךָ: וְיוֹם֙ הַשְּׁבִיעִ֔י שַׁבָּ֖ת | לַֽיהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֑יךָ לֹא תַֽעֲשֶׂ֨ה כָל-מְלָאכָ֜ה אַתָּ֣ה וּבִנְךָֽ-וּבִתֶּ֣ךָ וְעַבְדְּךָֽ-וַֽאֲמָתֶ֗ךָ וְשֽׁוֹרְךָ֤ וַֽחֲמֹֽרְךָ֙ וְכָל-בְּהֶמְתֶּ֔ךָ וְגֵֽרְךָ֙ אֲשֶׁ֣ר בִּשְׁעָרֶ֔יךָ לְמַ֗עַן יָנ֛וּחַ…

לֹ֣א תֹסִ֗פוּ עַל-הַדָּבָר֙ אֲשֶׁ֤ר אָֽנֹכִי֙ מְצַוֶּ֣ה אֶתְכֶ֔ם: וְלֹ֥א תִגְרְע֖וּ מִמֶּ֑נּוּ– וזאת למען– לִשְׁמֹ֗ר אֶת-מִצְוֹת֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹֽהֵיכֶ֔ם אֲשֶׁ֥ר אָֽנֹכִ֖י מְצַוֶּ֥ה אֶתְכֶֽם–  זאת אומרת שאם אתה מוסיף על תורה ואם אתה גורע מתורה זאת אתה לא שומר מצוות– פרשת החוקים והמשפטים.

וְעַתָּ֣ה יִשְׂרָאֵ֗ל שְׁמַ֤ע אֶל-הַֽחֻקִּים֙ וְאֶל-הַמִּשְׁפָּטִ֔ים אֲשֶׁ֧ר אָֽנֹכִ֛י מְלַמֵּ֥ד אֶתְכֶ֖ם לַֽעֲשׂ֑וֹת לְמַ֣עַן תִּֽחְי֗וּ וּבָאתֶם֙ וִֽירִשְׁתֶּ֣ם אֶת-הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁ֧ר יְהֹוָ֛ה אֱלֹהֵ֥י אֲבֹֽתֵיכֶ֖ם נֹתֵ֥ן לָכֶֽם: לֹ֣א תֹסִ֗פוּ עַל-הַדָּבָר֙ אֲשֶׁ֤ר…

המעשרות והתרומות, פרי האדמה והחלב, הם ביטוי לכבוד בורא עולם ולברכתו. שמירה על ענפי עבודת האדמה, הצאן והבקר מבטיחה את מזון עם ישראל ואת חירותו. ויתור עליהם משמע לשמוט את טובת בורא עולם – קריאה לסמוטריץ' לשנות כיוון.

white and brown concrete houses on mountain near sea during daytime

כַּבֵּד אֶת יְהוָה מֵהוֹנֶךָ וּמֵרֵאשִׁית כָּל תְּבוּאָתֶךָ: משלי. מֵהוֹנֶךָ – לא רק מן הכסף וההון, אלא מכל מה שמייצר ערך ותועלת. תְּבוּאָתֶךָ – פרי האדמה.…

גם חלומותיו של האדם (במקרה שלי, של האישה) לבוגאטי הם תוצר שהגשמתו הוא ממעשה הבריאה (מח האדם ומחצבים) זה חסד מבורא עולם שאין כל הגיון לייחס להגיון הזה מקריות כמפץ הגדול– כִּי-ט֣וֹב יְ֭הוָֹה לְעוֹלָ֣ם חַסְדּ֑וֹ וְעַד-דֹּ֥ר וָ֝דֹ֗ר אֱמוּנָתֽוֹ:

דְּע֗וּ כִּֽי-יְהוָה֮ ה֤וּא אֱלֹ֫הִ֥ים הֽוּא-עָ֭שָׂנוּ (ולא) וְל֣וֹ אֲנַ֑חְנוּ עַ֝מּ֗וֹ וְצֹ֣אן מַרְעִיתֽוֹ: הֽוּא-עָ֭שָׂנוּ וְל֣וֹ אֲנַ֑חְנוּ עַ֝מּ֗וֹ וְצֹ֣אן מַרְעִיתֽוֹ: לא סותר את העובדה: וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים נַעֲשֶׂה אָדָם…

וְעַבְדְּךָ וַאֲמָתְךָ אֲשֶׁר יִהְיוּ לָךְ מֵאֵת הַגּוֹיִם אֲשֶׁר סְבִיבֹתֵיכֶם מֵהֶם תִּקְנוּ עֶבֶד וְאָמָה– צריך להבין, האיסור הוא לקנות, לא רק למכור, גם בנים גם בנות הם עבדי הבורא– שלח את עמי למען יעבדוני אמר בורא עולם, ולא למען יעבדו אדם אחר.

Detailed natural stone wall texture showcasing uneven rocks in beige tones.

כִּי עֲבָדַי הֵם אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם לֹא יִמָּכְרוּ מִמְכֶּרֶת עָבֶד:  לֹא תִרְדֶּה בוֹ בְּפָרֶךְ וְיָרֵאתָ מֵאֱלֹהֶיךָ: וְעַבְדְּךָ וַאֲמָתְךָ אֲשֶׁר יִהְיוּ לָךְ מֵאֵת הַגּוֹיִם…

בַּ֭חֲצֹ֣צְרוֹת וְק֣וֹל שׁוֹפָ֑ר הָ֝רִ֗יעוּ לִפְנֵ֤י | הַמֶּ֬לֶךְ יְהוָֽה– רחב שעזרה למרגלים שהיתה יושבת  בשולי העיר, על החומה בגבול העיר, אותה חומה שנבקעה לקול השופרות, גם היא זכתה לתשועה. אני נהנית לחשוב שזה היה הפסח של האשה הזאת.

הוֹדִ֣יעַ יְ֭הוָה יְשׁוּעָת֑וֹ לְעֵינֵ֥י הַ֝גּוֹיִ֗ם גִּלָּ֥ה צִדְקָתֽוֹ: זָ֘כַ֤ר חַסְדּ֨וֹ | וֶֽאֱֽמוּנָתוֹ֮ לְבֵ֪ית יִשְׂרָ֫אֵ֥ל רָא֥וּ כָל-אַפְסֵי-אָ֑רֶץ אֵ֝֗ת יְשׁוּעַ֥ת אֱלֹהֵֽינוּ: הָרִ֣יעוּ לַֽ֭יהוָה כָּל-הָאָ֑רֶץ פִּצְח֖וּ וְרַנְּנ֣וּ וְזַמֵּֽרוּ: מזמור שמונה…

עַל עַמְּךָ יַעֲרִימוּ סוֹד וְיִתְיָעֲצוּ עַל צְפוּנֶיךָ: אָמְרוּ לְכוּ וְנַכְחִידֵם מִגּוֹי וְלֹא יִזָּכֵר שֵׁם יִשְׂרָאֵל עוֹד– נראה שלאחר לכתם של סינוואר ונסראללה יש כאלה שחושבים שהם הגיעו מהעולם הזה לעולם שפירגן להם לזיין 70 בתולות ולכן ממשיכים לדבוק ברעיון זה.

train on bridge surrounded with trees at daytime

וַנֵּ֜פֶן וַנִּסַּ֤ע הַמִּדְבָּ֨רָה֙ דֶּ֣רֶךְ יַם-ס֔וּף כַּֽאֲשֶׁ֛ר דִּבֶּ֥ר יְהֹוָ֖ה אֵלָ֑י וַנָּ֥סָב אֶת-הַר-שֵׂעִ֖יר יָמִ֥ים רַבִּֽים: וַיֹּ֥אמֶר יְהֹוָ֖ה אֵלַ֥י לֵאמֹֽר: רַב-לָכֶ֕ם סֹ֖ב אֶת-הָהָ֣ר הַזֶּ֑ה פְּנ֥וּ לָכֶ֖ם צָפֹֽנָה: וְאֶת-הָעָם֘ צַ֣ו לֵאמֹר֒ אַתֶּ֣ם…

כֹּל הָעֹבֵר עַל הַפְּקֻדִים מִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה וָמָעְלָה יִתֵּן תְּרוּמַת יְהוָֹה– לְכַפֵּר עַל נַפְשֹׁתֵיכֶם– מפה נלמד כי בני עשרים ומטה אינם מפקידים לכיפורי נפש ואינם נושאים בחטא הדור, ולכן הם ממשיכים הלאה בירושת הארץ, על פי השבועה לאברהם יצחק ויעקב.

blue and brown steel bridge

וָֽאֶתְחַנַּ֖ן אֶל-יְהֹוָ֑ה בָּעֵ֥ת הַהִ֖וא לֵאמֹֽר: אֲדֹנָ֣י יֱהֹוִ֗ה אַתָּ֤ה הַֽחִלּ֨וֹתָ֙ לְהַרְא֣וֹת אֶֽת-עַבְדְּךָ֔ אֶ֨ת-גָּדְלְךָ֔ וְאֶת-יָֽדְךָ֖ הַֽחֲזָקָ֑ה אֲשֶׁ֤ר מִי-אֵל֙ בַּשָּׁמַ֣יִם וּבָאָ֔רֶץ אֲשֶׁר-יַֽעֲשֶׂ֥ה כְמַֽעֲשֶׂ֖יךָ וְכִגְבֽוּרֹתֶֽךָ:  אֶעְבְּרָה-נָּ֗א וְאֶרְאֶה֙ אֶת-הָאָ֣רֶץ הַטּוֹבָ֔ה…

השלום הוא תנאי הכרחי לבניית הבית לשם בורא עולם– וַיִּשְׁלַח שְׁלֹמֹה אֶל חִירָם לֵאמֹר: אַתָּה יָדַעְתָּ אֶת דָּוִד אָבִי כִּי לֹא יָכֹל לִבְנוֹת בַּיִת לְשֵׁם יְהוָה אֱלֹהָיו מִפְּנֵי הַמִּלְחָמָה אֲשֶׁר סְבָבֻהוּ– לימודי תהלים.

יְהוָ֣ה מָ֭לָךְ תָּגֵ֣ל הָאָ֑רֶץ יִ֝שְׂמְח֗וּ אִיִּ֥ים רַבִּֽים: עָנָ֣ן וַעֲרָפֶ֣ל סְבִיבָ֑יו צֶ֥דֶק וּ֝מִשְׁפָּ֗ט מְכ֣וֹן כִּסְאֽוֹ: אֵ֭שׁ לְפָנָ֣יו תֵּלֵ֑ךְ וּתְלַהֵ֖ט סָבִ֣יב צָרָֽיו: הֵאִ֣ירוּ בְרָקָ֣יו תֵּבֵ֑ל רָאֲתָ֖ה וַתָּחֵ֣ל…

וְנִכְרְתוּ הַנְּפָשׁוֹת הָעֹשֹׂת מִקֶּרֶב עַמָּם– אני לא בעולת בעל ולא הייתי בעולת בעל, ולכן לא ניתן לייחס לי חטא של בעולת בעל ששכבה עם איש שאינו בעלה, כשם שאיני נחשבת חוטאת אם ראיתי ערווה של אדם שאינו בן אימי ואבי- לימודי תהלים..

וְאִישׁ אֲשֶׁר יִקַּח אֶת אֲחֹתוֹ בַּת אָבִיו אוֹ בַת אִמּוֹ וְרָאָה אֶת עֶרְוָתָהּ וְהִיא תִרְאֶה אֶת עֶרְוָתוֹ חֶסֶד הוּא וְנִכְרְתוּ לְעֵינֵי בְּנֵי עַמָּם עֶרְוַת אֲחֹתוֹ גִּלָּה עֲוֹנוֹ…

תהלים שבעה עשר ותשעים ושש- אדם נוצרי שמאמין באלהי ישראל כתורת ישראל צריך לקבל את מעמדו בארץ הזאת כדבר תורת ישראל. ואם התגייר הוא גר על זכויות וחובות הגר והוא אינו בפיקודי ישראל על כל המשתמע מכך.

נכתב בשנת שבעים וחמש בואר/עודכן בשנת שבעים ושבע: מִ֭לְּפָנֶיךָ מִשְׁפָּטִ֣י יֵצֵ֑א עֵ֝ינֶ֗יךָ תֶּחֱזֶ֥ינָה מֵישָׁרִֽים: בָּ֘חַ֤נְתָּ לִבִּ֨י | פָּ֘קַ֤דְתָּ לַּ֗יְלָה צְרַפְתַּ֥נִי בַל-תִּמְצָ֑א זַ֝מֹּתִ֗י בַּל-יַעֲבָר-פִּֽי: לִפְעֻלּ֣וֹת אָ֭דָם…

פרשת מטות מסעי– אם עשיר שרצח ירצה לשלם כופר נפש ושלא יוחל עליו הדין– וְלֹֽא-תִקְח֥וּ כֹ֨פֶר֙ לְנֶ֣פֶשׁ רֹצֵ֔חַ אֲשֶׁר-ה֥וּא רָשָׁ֖ע לָמ֑וּת כִּי-מ֖וֹת יוּמָֽת– יען כי– לֹֽא-יְכֻפַּ֗ר לַדָּם֙ אֲשֶׁ֣ר שֻׁפַּךְ-בָּ֔הּ כִּי-אִ֖ם בְּדַ֥ם שֹֽׁפְכֽוֹ.

סימוכין: מה נחשב רצח בכוונה תחילה ומה נחשב בשגגה- משפט רצח מפרשה זאת: דַּבֵּר֙ אֶל-בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וְאָֽמַרְתָּ֖ אֲלֵהֶ֑ם כִּ֥י אַתֶּ֛ם עֹֽבְרִ֥ים אֶת-הַיַּרְדֵּ֖ן אַ֥רְצָה כְּנָֽעַן: וְהִקְרִיתֶ֤ם…

פרשת מטות מסעי–משה, כמנהיג אחראי, שיתף את יהושע ואלעזר בהסכם עם שבט מנשה, כדי שיקיימוהו לאחר מותו – דבר המלמד על חובת ממשיכים לכבד התחייבויות קודמיהם בהנהגה.

וּמִקְנֶ֣ה | רַ֗ב הָיָ֞ה לִבְנֵ֧י רְאוּבֵ֛ן וְלִבְנֵי-גָ֖ד עָצ֣וּם מְאֹ֑ד וַיִּרְא֞וּ אֶת-אֶ֤רֶץ יַעְזֵר֙ וְאֶת-אֶ֣רֶץ גִּלְעָ֔ד וְהִנֵּ֥ה הַמָּק֖וֹם מְק֥וֹם מִקְנֶֽה: וַיָּבֹ֥אוּ בְנֵֽי-גָ֖ד וּבְנֵ֣י רְאוּבֵ֑ן וַיֹּֽאמְר֤וּ אֶל-מֹשֶׁה֙ וְאֶל-אֶלְעָזָ֣ר…

אַ֥ךְ אֶת-הַזָּהָ֖ב וְאֶת-הַכָּ֑סֶף אֶֽת-הַנְּחֹ֨שֶׁת֙ אֶת-הַבַּרְזֶ֔ל אֶֽת-הַבְּדִ֖יל וְאֶת-הָֽעֹפָֽרֶת: כָּל-דָּבָ֞ר אֲשֶׁר-יָבֹ֣א בָאֵ֗שׁ תַּֽעֲבִ֤ירוּ בָאֵשׁ֙ וְטָהֵ֔ר– ברור שגעילת כלים מחמץ לפסח זאת לא געילה שנדרש לה אש או הקצעה.

אַ֥ךְ אֶת-הַזָּהָ֖ב וְאֶת-הַכָּ֑סֶף אֶֽת-הַנְּחֹ֨שֶׁת֙ אֶת-הַבַּרְזֶ֔ל אֶֽת-הַבְּדִ֖יל וְאֶת-הָֽעֹפָֽרֶת: כָּל-דָּבָ֞ר אֲשֶׁר-יָבֹ֣א בָאֵ֗שׁ תַּֽעֲבִ֤ירוּ בָאֵשׁ֙ וְטָהֵ֔ר אַ֕ךְ בְּמֵ֥י נִדָּ֖ה יִתְחַטָּ֑א וְכֹ֨ל אֲשֶׁ֧ר לֹֽא-יָבֹ֛א בָּאֵ֖שׁ תַּֽעֲבִ֥ירוּ בַמָּֽיִם: וְכִבַּסְתֶּ֧ם בִּגְדֵיכֶ֛ם…

חשוב להבין שבלעם ועדתו שהוכחדה, הם לא עדת יתרו. את עדת יתרו אפשר לראות איתנו בימי שפוט השופטים נלחמים עימנו שכם אל שכם– יעל אשת חבר הקיני היתה דרוזית לצורך הענין.

וַיְדַבֵּ֥ר יְהֹוָ֖ה אֶל-מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר: נְקֹ֗ם נִקְמַת֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל מֵאֵ֖ת הַמִּדְיָנִ֑ים אַחַ֖ר תֵּֽאָסֵ֥ף אֶל-עַמֶּֽיךָ: וַיְדַבֵּ֤ר מֹשֶׁה֙ אֶל-הָעָ֣ם לֵאמֹ֔ר הֵחָֽלְצ֧וּ מֵֽאִתְּכֶ֛ם אֲנָשִׁ֖ים לַצָּבָ֑א וְיִֽהְיוּ֙ עַל-מִדְיָ֔ן לָתֵ֥ת נִקְמַת-יְהֹוָ֖ה בְּמִדְיָֽן:…

שָׂ֗א אֵ֣ת רֹ֤אשׁ מַלְק֨וֹחַ֙ הַשְּׁבִ֔י בָּֽאָדָ֖ם וּבַבְּהֵמָ֑ה–בתרגום לימינו, שלל הצאן והבקר מפרשת מטות–מסעי היה יוצר כ־5,500–6,000 משרות ישירות—כמעט זהה להיקף התעסוקה בענף בישראל כיום.

נכתב בשנת שבעים ושש ועודכן בשנת שבעים ושבע: וַיֹּ֥אמֶר יְהֹוָ֖ה אֶל-מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר: שָׂ֗א אֵ֣ת רֹ֤אשׁ מַלְק֨וֹחַ֙ הַשְּׁבִ֔י בָּֽאָדָ֖ם וּבַבְּהֵמָ֑ה אַתָּה֙ וְאֶלְעָזָ֣ר הַכֹּהֵ֔ן וְרָאשֵׁ֖י אֲב֥וֹת הָֽעֵדָֽה:…

שאני קוראת את המזמור הזה המחשבה שלי בראש שזה כמו סיפור לילדים- תנסו לקרוא אותו כמו שאתם קוראים סיפור לילדכם לפני השינה- מחשבות על מזמור במזמור.

ט֗וֹב לְהֹד֥וֹת לַיהוָ֑ה וּלְזַמֵּ֖ר לְשִׁמְךָ֣ עֶלְיֽוֹן: לְהַגִּ֣יד בַּבֹּ֣קֶר חַסְֽדֶּ֑ךָ וֶ֝אֱמֽוּנָתְךָ֗ בַּלֵּילֽוֹת: מזמור שנים ותשעים. מזמור מאה וארבע הוא מצוין להודות לבורא עולם: בָּרְכִ֥י נַפְשִׁ֗י אֶת-יְה֫וָ֥ה יְהוָ֣ה…