כִּי יֵצֶר לֵב הָאָדָם רַע מִנְּעֻרָיו- מבחינה משפטית ברור שלא ניתן להביא אדם על יצרו או על מחשבות יצרו. אדם נשפט על מעשה ולא על מחשבה.

זֶה סֵפֶר תּוֹלְדֹת אָדָם בְּיוֹם בְּרֹא אֱלֹהִים אָדָם בִּדְמוּת אֱלֹהִים עָשָׂה אֹתוֹ. זָכָר וּנְקֵבָה בְּרָאָם וַיְבָרֶךְ אֹתָם וַיִּקְרָא אֶת שְׁמָם אָדָם בְּיוֹם הִבָּרְאָם: בראשית.

זָכָר וּנְקֵבָה בְּרָאָם

וַיִּקְרָא אֶת שְׁמָם אָדָם

וַיִּבֶן נֹחַ מִזְבֵּחַ לַיהֹוָה וַיִּקַּח מִכֹּל הַבְּהֵמָה הַטְּהֹרָה וּמִכֹּל הָעוֹף הַטָּהוֹר וַיַּעַל עֹלֹת בַּמִּזְבֵּחַ: וַיָּרַח יְהֹוָה אֶת רֵיחַ הַנִּיחֹחַ וַיֹּאמֶר יְהֹוָה אֶל לִבּוֹ לֹא אֹסִף לְקַלֵּל עוֹד אֶת הָאֲדָמָה בַּעֲבוּר הָאָדָם כִּי יֵצֶר לֵב הָאָדָם רַע מִנְּעֻרָיו וְלֹא אֹסִף עוֹד לְהַכּוֹת אֶת כָּל חַי כַּאֲשֶׁר עָשִׂיתִי: עֹד כָּל יְמֵי הָאָרֶץ זֶרַע וְקָצִיר וְקֹר וָחֹם וְקַיִץ וָחֹרֶף וְיוֹם וָלַיְלָה לֹא יִשְׁבֹּתוּ: בראשית.

כִּי יֵצֶר לֵב הָאָדָם רַע מִנְּעֻרָיו:

מבחינה משפטית ברור שלא ניתן להביא אדם על יצרו או על מחשבות יצרו.

מביאים אדם למשפט על מעשה ולא על מחשבה.

מבחינה משפטית מוסרית הבחינה היא האם התגבר על יצרו או לא וזאת בידיעתינו שהיצר הוא מובנה והתורה היא למעשה מערכת מוסרית שמלמדת את האדם גם להתגבר יצרו.

אם התגבר ולא עשה כמחשבתו החוטאת אז שאפו, אם לא התגבר על יצרו וועשה החטא אז מביאים אדם למשפט ודין.

הנשפט הוא העושה לא החושב:

כִּי כָּל אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה מִכֹּל הַתּוֹעֵבֹת הָאֵלֶּה וְנִכְרְתוּ הַנְּפָשׁוֹת הָעֹשֹׂת מִקֶּרֶב עַמָּם: ויקרא.

ותזכרו מי השופט:

חַי אָנִי נְאֻם אֲדֹנָי יְהוִה אִם יִהְיֶה לָכֶם עוֹד מְשֹׁל הַמָּשָׁל הַזֶּה בְּיִשְׂרָאֵל: הֵן כָּל הַנְּפָשׁוֹת לִי הֵנָּה כְּנֶפֶשׁ הָאָב וּכְנֶפֶשׁ הַבֵּן לִי הֵנָּה הַנֶּפֶשׁ הַחֹטֵאת הִיא תָמוּת: יחזקאל.

שיהיה שבוע טוב.