האדם המציא את הרובוט, ה- AI. יש דברים שהרובוט עושה כמו האדם ומשכך מתחיל להיות כנושא משרה.. יש אומרים שהרובוט ייצר הפחתה במקומות עבודה לאדם. זאת אומרת יהיו יותר ויותר משרות שלא יהיו מאויישות, הן יהיו מרובטות.
האדם המציא את הרובוט, ה- AI. יש דברים שהרובוט עושה כמו האדם ומשכך מתחיל להיות כנושא משרה..
יש אומרים שהרובוט ייצר הפחתה במקומות עבודה לאדם. זאת אומרת יהיו יותר ויותר משרות שלא יהיו מאויישות, הן יהיו מרובטות. המשרה תקויים אך לא לקיימות האדם.
ברור שהדבר יקטין צריכה, הרובוט לא קונה, הוא לא אוכל במבה ולא שותה חלב, הוא לא נוסע לנופש ולא קונה אוטו ועוד.. הוא גם לא צרכן מוסיקה.. הוא לא יגלוש בספוטיפיי פרו פלן.
נראה שבריבוי רובוטים נושאי משרה יקטנו היקפיי המסחר...
נראה כיוון של ירייה עצמית ברגל.
אני מציעה לחשוב לפני שממשיכים הלאה...
ומין הון להון... כמו שאומרים השכנים..
חשבתי בעניין הפיגמנטציא של האדם.
כל האנשות מאדם אחד מהאדם אישתו ומשניהם כולם. בהמשך מנח ואישתו, שם חם ויפת שמהם כל גויי העולם.
אם כולם מאותו שורש, אז איך נוצרו עמים מאופיינים צבע עור, מאיפה בא הצבע לאדם..
אני חשבתי בכיוון הזה.
וַֽיְהִי֙ כִּֽי־הֵחֵ֣ל הָֽאָדָ֔ם לָרֹ֖ב עַל־פְּנֵ֣י הָֽאֲדָמָ֑ה וּבָנ֖וֹת יֻלְּד֥וּ לָהֶֽם׃ וַיִּרְא֤וּ בְנֵי־הָֽאֱלֹהִים֙ אֶת־בְּנ֣וֹת הָֽאָדָ֔ם כִּ֥י טֹבֹ֖ת הֵ֑נָּה וַיִּקְח֤וּ לָהֶם֙ נָשִׁ֔ים מִכֹּ֖ל אֲשֶׁ֥ר בָּחָֽרוּ׃ וַיֹּ֣אמֶר יְהוָ֗ה לֹֽא־יָד֨וֹן רוּחִ֤י בָֽאָדָם֙ לְעֹלָ֔ם בְּשַׁגַּ֖ם ה֣וּא בָשָׂ֑ר וְהָי֣וּ יָמָ֔יו מֵאָ֥ה וְעֶשְׂרִ֖ים שָׁנָֽה׃ הַנְּפִלִ֞ים הָי֣וּ בָאָרֶץ֮ בַּיָּמִ֣ים הָהֵם֒ וְגַ֣ם אַֽחֲרֵי־כֵ֗ן אֲשֶׁ֨ר יָבֹ֜אוּ בְּנֵ֤י הָֽאֱלֹהִים֙ אֶל־בְּנ֣וֹת הָֽאָדָ֔ם וְיָֽלְד֖וּ לָהֶ֑ם הֵ֧מָּה הַגִּבֹּרִ֛ים אֲשֶׁ֥ר מֵֽעוֹלָ֖ם אַנְשֵׁ֥י הַשֵּֽׁם׃ בראשית.
בורא עולם ברא את האדם:
וַֽיְהִי֙ כִּֽי־הֵחֵ֣ל הָֽאָדָ֔ם לָרֹ֖ב עַל־פְּנֵ֣י הָֽאֲדָמָ֑ה וּבָנ֖וֹת יֻלְּד֥וּ לָהֶֽם׃
ובהמשך הרבה אותו עם זה:
וַיִּרְא֤וּ בְנֵי־הָֽאֱלֹהִים֙ אֶת־בְּנ֣וֹת הָֽאָדָ֔ם כִּ֥י טֹבֹ֖ת הֵ֑נָּה וַיִּקְח֤וּ לָהֶם֙ נָשִׁ֔ים מִכֹּ֖ל אֲשֶׁ֥ר בָּחָֽרוּ׃
וְגַ֣ם אַֽחֲרֵי־כֵ֗ן אֲשֶׁ֨ר יָבֹ֜אוּ בְּנֵ֤י הָֽאֱלֹהִים֙ אֶל־בְּנ֣וֹת הָֽאָדָ֔ם וְיָֽלְד֖וּ לָהֶ֑ם הֵ֧מָּה הַגִּבֹּרִ֛ים אֲשֶׁ֥ר מֵֽעוֹלָ֖ם אַנְשֵׁ֥י הַשֵּֽׁם׃
ומין הון להון... כמו שאומרים השכנים..
ואם כבר רובוטים, תכוונו את לימודיכם הרובוטיים לתחום הקרב והמלחמה.... אז אולי תעשו רובוט חייל, שהרובוט ייצא לקרב וגם יפעיל את הטנק וגם יתפוצץ שיעלה הטנק על מטען צד.. וגם ילקח לשבי.. באם ישרוד.. יוציאו ממנו מיידע ולא בענויים.
ונראה שיש לנו הרבה גיימרים לתפעל את העסק כמו שאומרים...
כי בייני וביינקום כמו שאומרים השכנים.. עם מנהיגים כאלה, אז אלה החיילים המתאימים להם ולמלחמותיהם.. לרובוט אין אמא שבוכה בלילה.. ממש עכשיו..
תחשבו על ילד יהודי באם היה מגודל בקרב משפחה נאונאצית ונשלח לתנועת הנוער הנאו נאצית. מה יהיה עליו שיגדל. על המשל הזה: חֲנֹךְ לַנַּעַר, עַל־פִּי דַרְכּוֹ– גַּם כִּי־יַזְקִין, לֹא־יָסוּר מִמֶּנָּה: משלי.
הילד והילדה שנפלו לרחוב נפלו לרוב לזנות. ההבדל בין הילד לילדה הוא שהילד היה צריך לעצב עצמו כדי להתאים לדרישות הזנאי, כי אם לא, הוא לא היה מצליח לייצר פרנסה. שזה ילד אז יש תהליך גדילה וזאת גדילה מעצבת. כמטמורפוזה. אני טוענת שזאת לא האמת של הילד הזה שעוצב להיות אנדרוגינוס.אני חושבת לעצמי אייך אפשר להשיב את זה מדרך העוצב שבו ולהנחותו לדרך עולם המיועדת לו, נראה שזה יותר קשה מלצאת ממעגל הזנות.הייתי רואה את הבחור באלנבי, הוא לא נראה כטראנס אך הוא שם לק בציפורניים כדרישת הזנאי, והוא בוכה כל הזמן. אני קוראת לו הילד הבוכה ופעם האחרונה שראיתי אותו הוא נראה כבן שלושים. וככה עם לק על הציפורניים ויחף ובוכה הוא מבקש עזרה מאנשים. כנראה ככה הוא הגיע לראשונה לגן החשמל, בהמשך הוא הבין שהוא צריך להתחפש כדי להשיג לקוחות. להתפרנס. והלאה.במקרה הזה, של הילד הזה אני אומרת שפטו דל ויתום עני ורש הצדיקו.זאת התפילה:לַמְנַצֵּחַ, לְדָוִד מִזְמוֹר:יְהוָה חֲקַרְתַּנִי, וַתֵּדָע.אַתָּה יָדַעְתָּ, שִׁבְתִּי וְקוּמִי; בַּנְתָּה לְרֵעִי, מֵרָחוֹק.אָרְחִי וְרִבְעִי זֵרִיתָ; וְכָל־דְּרָכַי הִסְכַּנְתָּה.כִּי אֵין מִלָּה, בִּלְשׁוֹנִי; הֵן יְהוָה, יָדַעְתָּ כֻלָּהּ.אָחוֹר וָקֶדֶם צַרְתָּנִי; וַתָּשֶׁת עָלַי כַּפֶּכָה.פלאיה פְּלִיאָה דַעַת מִמֶּנִּי; נִשְׂגְּבָה, לֹא־אוּכַל לָהּ.אָנָה, אֵלֵךְ מֵרוּחֶךָ; וְאָנָה, מִפָּנֶיךָ אֶבְרָח.אִם אֶסַּק שָׁמַיִם, שָׁם אָתָּה; וְאַצִּיעָה שְּׁאוֹל הִנֶּךָּ.אֶשָּׂא כַנְפֵי־שָׁחַר; אֶשְׁכְּנָה, בְּאַחֲרִית יָם.גַּם־שָׁם, יָדְךָ תַנְחֵנִי; וְתֹאחֲזֵנִי יְמִינֶךָ.וָאֹמַר, אַךְ־חֹשֶׁךְ יְשׁוּפֵנִי; וְלַיְלָה, אוֹר בַּעֲדֵנִי.גַּם־חֹשֶׁךְ, לֹא־יַחְשִׁיךְ מִמֶּךָּ:וְלַיְלָה, כַּיּוֹם יָאִיר-- כַּחֲשֵׁיכָה, כָּאוֹרָה.כִּי־אַתָּה, קָנִיתָ כִלְיֹתָי; תְּסֻכֵּנִי, בְּבֶטֶן אִמִּי.אוֹדְךָ-- עַל כִּי נוֹרָאוֹת, נִפְלֵיתִי:נִפְלָאִים מַעֲשֶׂיךָ; וְנַפְשִׁי, יֹדַעַת מְאֹד.לֹא־נִכְחַד עָצְמִי, מִמֶּךָּ:אֲשֶׁר־עֻשֵּׂיתִי בַסֵּתֶר; רֻקַּמְתִּי, בְּתַחְתִּיּוֹת אָרֶץ.גָּלְמִי, רָאוּ עֵינֶיךָ, וְעַל־סִפְרְךָ, כֻּלָּם יִכָּתֵבוּ:יָמִים יֻצָּרוּ; ולא וְלוֹ אֶחָד בָּהֶם.וְלִי--מַה־יָּקְרוּ רֵעֶיךָ אֵל; מֶה עָצְמוּ, רָאשֵׁיהֶם.אֶסְפְּרֵם, מֵחוֹל יִרְבּוּן; הֱקִיצֹתִי, וְעוֹדִי עִמָּךְ.אִם־תִּקְטֹל אֱלוֹהַּ רָשָׁע; וְאַנְשֵׁי דָמִים, סוּרוּ מֶנִּי.אֲשֶׁר יֹמְרוּךָ, לִמְזִמָּה; נָשׂוּא לַשָּׁוְא עָרֶיךָ.הֲלוֹא־מְשַׂנְאֶיךָ יְהוָה אֶשְׂנָא; וּבִתְקוֹמְמֶיךָ, אֶתְקוֹטָט.תַּכְלִית שִׂנְאָה שְׂנֵאתִים; לְאוֹיְבִים, הָיוּ לִי.חָקְרֵנִי אֵל, וְדַע לְבָבִי; בְּחָנֵנִי, וְדַע שַׂרְעַפָּי.וּרְאֵה, אִם־דֶּרֶךְ־עֹצֶב בִּי; וּנְחֵנִי, בְּדֶרֶךְ עוֹלָם.תחשבו על ילד יהודי באם היה מגודל בקרב משפחה נאונאצית ונשלח לתנועת הנוער הנאו נאצית. מה יהיה עליו שיגדל.על המשל הזה:חֲנֹךְ לַנַּעַר, עַל־פִּי דַרְכּוֹ-- גַּם כִּי־יַזְקִין, לֹא־יָסוּר מִמֶּנָּה: משלי.לגבי הצרכן הזה ולכל עושי התועבות האלה,המורשע בכריתות נפש הוא העושה דבר, הצרכן הוא במקום של עושה, מי שלא עשה לא מורשע בכך:כִּי אֶת-כָּל-הַתּוֹעֵבֹת הָאֵל, עָשׂוּ אַנְשֵׁי-הָאָרֶץ אֲשֶׁר לִפְנֵיכֶם; וַתִּטְמָא, הָאָרֶץ. וְלֹא-תָקִיא הָאָרֶץ אֶתְכֶם, בְּטַמַּאֲכֶם אֹתָהּ, כַּאֲשֶׁר קָאָה אֶת-הַגּוֹי, אֲשֶׁר לִפְנֵיכֶם. כִּי כָּל-אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה, מִכֹּל הַתּוֹעֵבֹת הָאֵלֶּה--וְנִכְרְתוּ הַנְּפָשׁוֹת הָעֹשֹׂת, מִקֶּרֶב עַמָּם: ויקרא.לגבי מי שראה,רָאוֹת רַבּוֹת, וְלֹא תִשְׁמֹר; פָּקוֹחַ אָזְנַיִם, וְלֹא יִשְׁמָע. כא יְהוָה חָפֵץ, לְמַעַן צִדְקוֹ; יַגְדִּיל תּוֹרָה, וְיַאְדִּיר. וְהוּא, עַם־ בָּזוּז וְשָׁסוּי, הָפֵחַ בַּחוּרִים כֻּלָּם, וּבְבָתֵּי כְלָאִים הָחְבָּאוּ; הָיוּ לָבַז וְאֵין מַצִּיל, מְשִׁסָּה וְאֵין־אֹמֵר הָשַׁב. מִי בָכֶם, יַאֲזִין זֹאת; יַקְשִׁב וְיִשְׁמַע, לְאָחוֹר. מִי־נָתַן למשוסה לִמְשִׁסָּה יַעֲקֹב וְיִשְׂרָאֵל לְבֹזְזִים, הֲלוֹא יְהוָה: זוּ, חָטָאנוּ לוֹ, וְלֹא־אָבוּ בִדְרָכָיו הָלוֹךְ, וְלֹא שָׁמְעוּ בְּתוֹרָתוֹ. וַיִּשְׁפֹּךְ עָלָיו חֵמָה אַפּוֹ, וֶעֱזוּז מִלְחָמָה; וַתְּלַהֲטֵהוּ מִסָּבִיב וְלֹא יָדָע, וַתִּבְעַר־בּוֹ וְלֹא־יָשִׂים עַל־לֵב: ויקרא.הָפֵחַ בַּחוּרִים כֻּלָּם, וּבְבָתֵּי כְלָאִים הָחְבָּאוּ; הָיוּ לָבַז וְאֵין מַצִּיל, מְשִׁסָּה וְאֵין־אֹמֵר הָשַׁב.מאוד עלוב לראות את הנואפת בעולת הבעל שטוחנת אישה כדי ללבוש בגדיה של אשה שלא חטאה בזאת ומבקשת להשליך את המלבושים שלה על זאת. אין לכך כל ערך מבחינת נפש אם זאת לא עשתה זאת. וכשזאת לא בעולת בעל אז מאוד מגוחך הדבר.ראיתי גם אישה בעולת בעל שחושבת שאם היא תשכב באותה מיטה עם אישה אז היא תרשיע את זאת בזאת. לאישה אין זרע ומשכך לא יכול להתקיים משכב שכבת זרע המחטיא את זאת בזאת.מאוד עלובת נפש זאת שמבקשת את זאת בזאת.צריך להיות משכב שכבת זרע וזה רק זכר יכול לקיים:טומאת שכבת זרע- פרשת קדשים.שִׁכְבַת-זָ֑רַע- פרשת הטמא והטהור.טומאת שכבת זרע- פרשת קדשים.וַיְהִ֣י בָעֶ֔רֶב וַתַּ֣עַל הַשְּׂלָ֔ו וַתְּכַ֖ס אֶת־הַֽמַּחֲנֶ֑ה וּבַבֹּ֗קֶר הָֽיְתָה֙ שִׁכְבַ֣ת הַטַּ֔ל סָבִ֖יב לַֽמַּחֲנֶֽה- הדגשה– שִׁכְבַ֣ת הַטַּ֔ל– השימוש במילה שכבה לשכבת טל , מחזקת את ההסבר ששכבת זרע, לא קשור למשכב.- הדגשי שפה – פרשת מופת.ושוב פעם לגבי הפילגש, פילגש זה לא חטא:פלגש זה לא חטא- חלק שלישי– פרשת אין מלך בישראל.העובדה שלאחר טחינה החברה מחילה דין על האדם הלא חוטא לא מקיימת את כריתות הנפש.גבר לא עובר ברית שהוא שוכב עם נשים מלבד בעולתו, אישה בעולת בעל ששוכבת עם איש שאינו בעלה, היא נואפת, היא עוברת ברית, על פי תורתינו והחוקה הזאת היא גם לגויים ולא רק לישראל. |
וְאַתֵּן צֹאנִי צֹאן מַרְעִיתִי אָדָם אַתֶּם אֲנִי אֱלֹהֵיכֶם נְאֻם אֲדֹנָי יְהוִה– אָדָם אַתֶּם. מה זאת אומרת אדם: אתם לא בהמות. הכאה בסלע לעומת דיבור אל הסלע על משל לפתור קונפליקט בדיבור ולא במהלומות.
ואהבת לרעך כמוך.
רעך הוא אדם כמוך ולא הכלב שלך, הכלב הוא לא כמוך ואתה לא כמו הכלב שלך.
בהאנשת הכלב למקום רעך כמוך אתה מדמה עצמך לכלב ולא להפך. אתה לא מודע לזאת. יש לדבר סימפטום שאינך מודע לו. הדבר כנראה ייחקר במדעי התנהגות האדם בדור מתקדם יותר שכותרתו- אדם לאדם כלב- ראשית דבר.
וְאַתֵּן צֹאנִי צֹאן מַרְעִיתִי אָדָם אַתֶּם אֲנִי אֱלֹהֵיכֶם נְאֻם אֲדֹנָי יְהוִה: יחזקאל.
אָדָם אַתֶּם.
מה זאת אומרת אדם:
אתם לא בהמות.
הכאה בסלע לעומת דיבור אל הסלע על משל לפתור קונפליקט בדיבור ולא במהלומות.
פעמיים היתה את מריבת המיים, בפעם הראשונה נדרש משה להכות בסלע, מאוחר יותר ששוב התעוררה מריבת המיים משה נדרש לדבר אל הסלע והוא הכה בו במקום לדבר אליו. זאת הייתה טעות להמשיך במכות.
כנראה הלחץ מהמלחמה עם איראן נתן אותות על גופי. אני אחרי כשבוע עם כאבי גב חזקים מאוד מאוד, כמו שמישהו נתן לי מכה בגב והכאב כאב עצם שהשפיע גם על השרירים. מאוד מעניין שרוב הבעיה הייתה בעת קימה מישיבה, שממש היה קשה לקום ולכן הייתי קמה בדרך כזאת כמו בתהליך של כפיפה תחילה ואז התישרות איטית. שכבר קמתי לא הייתה בעיה, הייתי גם יכולה לרקוד וללכת. הכאב כבר מאתמול מתפוגג והיום כמעט כבר כלום ועשיתי הליכה ארוכה יחסית.
ומה מעניין בסרט, היום שקמתי מישיבה מצאתי את עצמי נזהרת בדבר, למרות שכבר לא צריך.
זאת אומרת שהיה בדבר משהו טראומטי ולכן הדבר הביא אותי לעשות פעולה אינסנטקטיבית שנובעת מחרדה לדבר שכבר לא קיים.
זאת טראומה שלא מחשיבים אותה, אך עדיין יש לטראומה הקלה הזאת השפעה פסיכולוגית כזאת.
כמו אבן קטנה שהושלכה המיים והאימפקט של המיים סביבה, על המשל הזה ההבדל בין טראומה לטראומה מבחינת גודל ומשקל האבן שהושלכה למיים.
מתוך המקום הזה גם ניתן ללמוד על גודל הטראומה של השבויים החטופים ומשכך הסימפטום החרדתי ביום שאחרי, דווקא ביום הזה, ביום שהחיים יחזרו למסלולם בעבור החטופים וגם השורדים מהתופת ההיא.
לואיס האיר ראשון על הדבר.
תחשבו על הפער בין לואיס לבין אלה שעודם שם מבחינת חויה טראומטית שתלך איתם הלאה ומשכך גם נכות נפשית לעתים. נכות כזאת.
נראה מפה שלירי אלבג מבקשת להמשיך את מסלול חייה מהמקום בו מסלולה הוטה ומשם הלאה.
נראה מאוד חכם. יכול להיות פער בין הרעיון הנפלא הזה כמחשבה לבין הרעיון בפועל. הלכה למעשה. חשוב להיות מודעים לדבר. יש לעתים תגובות לא רצוניות ולא נשלטות אחרי טראומה כזאת שהייתה גם במקום הזה.
מעניין מה יבחר עידן אלכסנדר. נראה מפה שעידן אלכסנדר התחיל במסלול לחיות בארץ, מעניין אם עידן ישוב לפה ככזה, יש צורך בעזרה לתקומה לאחר מלחמה זאת..
מבחינה רעיונית יש דמיון בין התקומה לאחר חורבן בית שני והגלות של אחרי, לתקומה כסימפטום לכל אחרי מלחמה שגם היא הביאה לחורבן וגלות ולאחר המלחמה שיבה ותקומה.
ואם אני מרשה לעצמי עם קצת דמיון חופשי,
IF GOLDKNOFF AND HIS REBAY HAVE THE POWER הוא יעשה לנו פה ישראסטן נוסח חמינאי...
יש עניין שהחיסון עובר דרך תולדה, יש משהו שנוסד עם הדבר ומשכך יש תכונה חיסונית מולדת, כבר כשלוש דורות מעבירים מתחסנים בחיסונים אלה בארץ, אם ראשונה מעבירה לבת שנולדת מחוסנת ושגם היא מתחסנת והלאה עד הנין.
"משרד הבריאות ממליץ לנשים בהריון להתחסן נגד שפעת בכל הריון מחדש לפני תחילת החורף או במהלכו.[4] המערכת החיסונית של האשה ההרה חלשה יותר, לכן היא בקבוצת סיכון לסיבוכים שונים של מחלת השפעת. שינויים החלים בלב ובריאות כתוצאה מתפקוד מוגבר בזמן ההריון גם הם מעמידים את האישה בסיכון לסיבוכים ממחלת השפעת.[2] מתן חיסון שפעת לאם מעניק הגנה גם לתינוק, מכיוון שהנוגדנים שמייצרת מערכת החיסון של האם עוברים דרך השלייה אל העובר.[7] הגנה זו חשובה ביותר שכן מתן חיסון שפעת מתאפשר החל מגיל 6 חודשים." וויקיפדיא.
מפה נלמד שהמערכת החסונית של האם עוברת לעובר. יש חיסונים קבועים הניתנים לאדם בהוראת משרד הבריאות.
מבחינת מתן החיסון, יש חיסון חד פעמי וחיסון רב פעמי.
חד פעמי הכוונה שהוא ניתן בעם אחת או בכמה פעימות ולא עוד.
רב פעמי כמו חיסון נגד שפעת שכל שנה עושים זאת:
"
חלוקת החיסונים בתקופת חיי האדם:
דלקת כבד B (הפטיטיס B או צהבת B) - ניתן בשלוש מנות, אחת בגיל הינקות עוד בבית החולים, השנייה בגיל חודש והאחרונה בגיל 6 חודשים.
טטנוס, דיפתריה, שעלת אסלולרית - ניתן בארבע מנות, אחת בגיל חודש, השנייה בגיל 4 חודשים, השלישית בגיל שישה חודשים והאחרונה בגיל שנה. עם זאת כשהילד מגיע לגיל בית הספר הוא מקבל את החיסון בעוד שתי מנות אחת בגיל 7 (כיתה ב') והשנייה בגיל 13 (כיתה ח').
רוטה - ניתן בשלוש מנות בגיל חודשיים, ארבעה חודשים וחצי שנה.
שיתוק ילדים מומת IPV - ניתן בארבע מנות, אחת בגיל חודשיים, השנייה בגיל 4 חודשים, השלישית בגיל שישה חודשים והאחרונה בגיל שנה. שתי מנות נוספות ניתנות בכיתה א' ובכיתה ח'.
שיתוק ילדים מוחלש OPV - ניתן בשתי מנות, אחת בגיל חצי שנה והשנייה בגיל שנה וחצי.
Haemophilus influenzae מזן B - ניתן בארבע מנות בגיל חודשיים, 4 חודשים, שישה חודשים ובגיל שנה.
חצבת, חזרת, אדמת, אבעבועות רוח - ניתן בשתי מנות, האחת בגיל שנה והשנייה בגיל 6 (כיתה א').
דלקת כבד A (הפטיטיס A או צהבת A) - ניתן בשתי מנות, האחת בגיל שנה וחצי והשנייה בגיל שנתיים.
חיידק הפנומוקוקוס - ניתן בשלוש מנות בגיל חודשיים, 4 חודשים ו-12 חודשים.
נגיף הפפילומה האנושי - ניתן בשתי מנות בגיל 13 (כיתה ח') בהפרש של חצי שנה.
שפעת מומת - ניתן בכל חורף החל מגיל חצי שנה